20 במאי 2014 – 14:23 | סגור לתגובות על מושגים משפטיים ואחרים בפשיטת רגל – מורה נבוכים:

צו כינוס נכסים: צו כינוס נכסים הינו הצו הראשון אשר מתקבל לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל. המשמעות העיקרית של צו הכינוס הינה להקפיא את המצב הקיים – עיכוב הליכים. במידה ויש כנגד החייב תיקי הוצאה …

קרא עוד »
עורכי דין

פשיטת רגל

הוצאה לפועל

חובות כספיים

בנקאות ומיסים

ראשי » חובות כספיים, פשיטת רגל

הפטר בפשיטת רגל

פורסם על ידי ב 3 בנובמבר 2013 – 17:43אין תגובות
עורך דין בני כהן - Google+

אדם שנקלע לחובות, בתום לב, ואינו יכול לפרוע את חובותיו לנושיו, רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל כאשר בסיומו, יוכל לקבל הוא הפטר מחובותיו. למעשה, ישנן שתי אופציות להיכנס בגדרי הליך פשיטת הרגל, ביוזמת החייב או בתהליך יזום של נושה, בשל העדפות מרמה שביצע חייב. יש לציין כי פקודת פשיטת הרגל אינה מבחינה, בכל הקשור לקבלת הפטר, באם המדובר בהליך שננקט ביוזמתו של נושה או של חייב. יצוין כי בעבר, עד לתיקון פקודת פשיטת הרגל בשנת 1996, במידה ולחייב לא היו נכסים ו/או יכולת התשלום החודשית שלו הייתה מינורית ובכך לא הייתה תועלת לנושים – אזי לא היה אותו חייב יכול להמשיך בהליך וכי המלצתו של כונס הנכסים היתה לבטל את הכרזתו כפושט רגל ובכך היה נמנע ממנו, בסופו של תהליך, הזכות לקבל הפטר מחובותיו. עם תיקון הפקודה, מרכז הכובד עבר מזכות הזוכים לפרעון חובם לאיזון בין הצדדים. מחד, בין הצורך להעניק לחייב, שבתום לב נקלע לחובות, הפטר מחובותיו ומאידך זכות הקנין של הנושים. יתירה מכך, בהתאם לסעיף 18 ה'(3) לפקודת פשיטת הרגל – העדר תועלת לנושים, אף יכולה להוביל לקבלת הפטר מייד עם הכרזתו של החייב כפושט רגל!

שיקולי בית המשפט בדונו בבקשת הפטר

iStock_000001018941XSmallמשמוגשת בקשה להפטר, בקשה זו מועברת לתגובת כונס הנכסים על מנת שהלה יחווה דעתו באם לקבוע דיון בנושא. במידה וכונס הנכסים סבור כי הבשילו התנאים לסיים את ההליך בהפטר, אמור להגיש הוא תסקיר לבית המשפט בדבר התנהלות החייב וכן בנוגע לעסקיו ו/או נכסיו. אחד הגורמים החשובים ביותר, שבית המשפט שוקל בדונו בבקשת הפטר, הינה התנהלות החייב עובר להליך פשיטת רגל וכן בהליך עצמו. עובר להגשת הבקשה לפשיטת רגל – הכוונה איך היתה התנהלותו של החייב כלפי נושיו- האם נהג הוא בתום לב? התנהל בצורה מחושבת בעסקיו, ניהל ספרי חשבונות כחוק, התנהל בהגינות מול נושיו ועוד'.

הרפורמה בהליכי פשיטת רגל שנכנסה ביום 01.09.13

עם כל השינוי לטובה שחל, עת שונתה הפקודה בשנת 1996, נוצרה בעיה חדשה והיא סרבול הליכי פשיטת הרגל וחוסר וודאות בקרב הצדדים בתיקי הפש"ר בנוגע לסיום ההליכים. עם שינוי פקודת פשיטת הרגל וככל שחלפו השנים, החלו להיצבר תיקים רבים שנמשכו שנים רבות, תיקים רבים נשכחו או שלא טופלו כראוי, זמן שיפוטי יקר בוזבז וכפועל יוצא הזוכים, החייבים וכן המערכת עבדה ללא יעילות ואף הפכה למסורבלת לעייפה. מעט נתונים להמחשה: בשנים 2010-2013 נתנו בבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ 23,406 צווי כינוס כאשר ב 29% מהתיקים ניתן הפטר מבית המשפט,ל 22% אחוז מהתיקים ההליך בוטל והיתר 49% הינם תיקים, שנכון לכתיבת שורות אלו, עדיין מתנהלים! למעשה סיום התיקים הינו נתון לתושייתו של הנאמן המופקד על התיק ו/או כונס הנכסים.

לשיחה מיידית עם עורך דין חייגו חינם: 1-800-800-891 עורכי דין במשרד דורה כהן ויצמן ושות' – לשרותך בכל בעיה משפטית

יוצא מכל האמור, ההפטר שהוא לב ליבו של התהליך והתכלית של הליך פשיטת הרגל(ליתן התחלה חדשה לחייב תם לב) בפועל אינה מתקיימת כלל. יתירה מכך, בשל עומס התיקים והעדר הטיפול המערכת כולה הפכה להיות בלתי אפקטיבית, עמוסה ובכך אף ניהול התיקים הפך להיות לוקה, בלשון המעטה. שיקול נוסף וחשוב שעל בית המשפט לשקול, בטרם בוחן הוא בקשת הפטר הינו השיקול החברתי, שאף הוא נבלע בתוך ההליך המסורבל. אחת מהתכליות של ההליך היא שאותו חייב, אשר נקלע לחובות, ישוב במהרה למעגל היצרני. בפועל, חייבים שנמצאים בהליך פשיטת הרגל, אין להם כל וודאות אימתי ההליך יסתיים. לאחר שנים רבות ללא כל שינוי , החייבים נקלעים לייאוש, טמינת הראש בחול ובכך אף השתלבותם מחדש בחברה עומדת בסכנה ממש. לא למותר לציין כי אף ייאוש זה מקרין על בני משפחתו של החייב. נקודה נוספת בעייתית היא שהמשכות ההליך, על פני שנים רבות, גורמת לחייב לעבוד בעבודות לא מוצהרות.

מצד הנושים לעומת, הדיבידנד המחולק מתבצע אך ורק לאחר בדיקת הנאמן ובאישור תביעות החוב. בפועל, בתיקים אשר החייבים משלמים סכומים זניחים, לא נצבר מספיק כסף ועל כן בעלי התפקיד דוחים את הבדיקה ונמנעים מלבדוק את התביעות מחשש כי לא יקבלו שכר טרחה. לאור האמור, נושים רבים מאבדים ענין בהליך וממעטים להתייצב בבית המשפט. מבדיקה שנערכה אצל כונס הנכסים בשנה זו עולים הנתונים הבאים: בתיקים שנפתחו בשנים 2000-2010: ממוצע הכספים שנצברו בתיקי פשיטות הרגל עומד על סך 34,000 בקירוב. כמובן שרוב תביעות החוב לא נבדקו כלל וכי באלה שנבדקו אושרו תביעות בגובה של 600,000 ₪ לערך. יוצא כי אך 5% מהכספים נגבו במשך עשור, עובדה אשר מעמידה בספק רב את כדאיות המשכות ההליך במשך זמן כה רב. ואיך אנחנו ביחס לעולם המערבי? בארה"ב לדוג' יקבע הנאמן בפשיטת רגל לחייב הסדר תשלומים שלא יעלה על 5 שנים או לחילופין יסתיים ההליך תוך 7 שנים. באנגליה ההליך מוגבל לשנה אחת. בשל הבעיות שתוארו לעיל, נכנסה הרפורמה החדשה ביום 01.09.13 שקודמה ע"י ב"כ כונס הנכסים פרופ' דוד האן הקובעת כדלהלן: הבשורה החשובה, היוצאת מהרפורמה החדשה, הינה וודאות הן לחייב והן לנושים. החייב ,עת נכנס הוא בגדרי ההליך, יידע אימתי יסיים ומנגד הנושים ידעו, לכל המאוחר, מתי יקבלו דיבידנד מההליך.

יישום הרפורמה

  1. עם הגשת הבקשה לפשיטת רגל ובמשך 18 החודשים הראשונים, יבחן כונס הנכסים ובעל התפקיד (מנהל מיוחד) את רמת ההכנסות של החייב ומשפחתו, מצבת הנכסים, פוטנציאל ההשתכרות וכן ההתחייבויות השוטפות שיש לתא המשפחתי של החייב. מנגד, יבדקו כל תביעות החוב שהוגשו בעניינו של החייב
  2. על בסיס הנתונים לעיל, תוגש לבית המשפט תוכנית פרעון אשר תימשך בין 3-4 שנים כאשר בסיומה יקבל החייב הפטר.

למידע נוסף ומפורט יותר בדבר הרפורמה ו/או בדבר הליך פשיטת רגל ניתן לפנות למשרדינו בטל. 1-800-800-891.

ניתן ליצור קשר עם עורכי דין דורה כהן ויצמן
בטופס יצירת הקשר
או בטלפון: 1-800-800-891

לא ניתן להגיב.