20 במאי 2014 – 14:23 | סגור לתגובות על מושגים משפטיים ואחרים בפשיטת רגל – מורה נבוכים:

צו כינוס נכסים: צו כינוס נכסים הינו הצו הראשון אשר מתקבל לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל. המשמעות העיקרית של צו הכינוס הינה להקפיא את המצב הקיים – עיכוב הליכים. במידה ויש כנגד החייב תיקי הוצאה …

קרא עוד »
עורכי דין

פשיטת רגל

הוצאה לפועל

חובות כספיים

בנקאות ומיסים

ראשי » פשיטת רגל

פשיטת רגל

פורסם על ידי ב 13 באפריל 2014 – 14:05אין תגובות
עורך דין בני כהן - Google+

עליה של 75% במאגר הלקוחות המוגבלים שמנהל בנק ישראל

בשנים האחרונות, בהתאם לדיווח שמגיע ממשרדי כונס הנכסים, הליך פשיטת רגל הפך להיות "פופולארי" בקרב אנשים שצברו חובות. מקור החקיקה של הליך פשיטת רגל הינו מהדין האנגלי. ההוראות הסטטוטוריות מצויות בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. עד לתיקון הפקודה בשנת 1996, חייב שלא היו לא נכסים ו/או לא היה באפשרותו לשלם תשלום חודשי גבוה, היתה נשללת ממנו האפשרות לקבל הפטר. למעשה "אור הזרקורים" היה מופנה בעיקר לנושים ולתועלת שתצמח להם בעקבות כניסתו של החייב להליך פשיטת רגל ולא לזכותו של החייב "לחירות" מהחובות. עת תוקנה הפקודה בשנת 1996, תכליתו של הליך פשיטת רגל הינה לאזן בין זכות הקנין של הנושים (החוב) לבין זכותו של חייב שבתום לב נקלע לחובות לקבל הפטר ולצאת לדרך חדשה.

הליך פשיטת רגל:

הליך פשיטת רגל הינו הליך בו מקובצים כל נושיו של החייב (מלבד נושים מובטחים) כאשר במסגרת ההליך נמנעת מהם האפשרות לפעול לגביית כספם באופן פרטני. כל עוד החייב "חוסה" תחת ההליך הוא "יהנה" מעיכוב הליכים גורף. הליך קולקטיבי דומה ישנו בהוצאה לפועל – איחוד תיקים. ההבדל המהותי בין איחוד תיקים לפשיטת רגל הינו בתכלית. בהליך האיחוד תיקים בהוצאה לפועל, יקובצו כל נושיו של החייב ויימנע מהם לפעול כנגדו באופן פרטני, אך לא יינתן לחייב הפטר מחובותיו ואין להליך האיחוד נקודת סיום. הליך פשיטת רגל מטרתו היא לתת התחלה חדשה לחייב ומחיקת חובותיו לאחר תקופה מסוימת ולאחר שהוכח כי החובות נוצרו בתום לב וכי החייב עמד בכל דרישות ההליך ושיתף פעולה באופן מלא עם כונס הנכסים וכן עם הנאמן.

שלבי הליך פשיטת רגל:

כיום, אדם יכול להגיע להליך פשיטת רגל ביוזמתו אם נקלע לחובות או ביוזמת נושה/נושים שיכולים לנקוט כנגדו בהליך פשיטת רגל. מאמר זה יסקור את ההליך בהנחה כי ההליך ננקט ביוזמתו.

שלב ראשון: הגשת הבקשה ותשלום אגרה:

חייב שנקלע לחובות שאין ביכולתו לפרוע רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל. יצוין כי הסמכות המקומית לדיון בבקשה הינה מקום מגוריו של החייב. מי שאחראי על תחום פשיטות הרגל הינו כונס הנכסים הרשמי ובית המשפט המחוזי. כיום הארץ מחולקת למחוזות שונים ועל מנת לדעת היכן צריך להגיש את הבקשה ניתן להיכנס לאתר נבו בכתובת: http://www.nevo.co.il/nafa.aspx.
בהגשת הבקשה יש לשלם אגרה לכונס הנכסים אשר נכון לכתיבת שורות אלו עומדת על סך 2,743 ₪.

צו כינוס נכסים:

הצו הראשון שמתקבל לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל הינו צו הכינוס. למעשה מטרתו של צו הכינוס הינו להקפיא את המצב הקיים – עיכוב הליכים. עם קבלת צו הכינוס, כל ההליכים כנגד החייב מעוכבים וכי יהא על הנושים להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים ממתן צו הכינוס למשרדי כונס הנכסים ו/או בית המשפט. נושה שלא הגיש את תביעת החוב שלו תוך התקופה האמורה, צפוי שלא להיות חלק מהליך וימנע ממנו לקבל דיבידנד, באם יחולק.

מינוי בעל תפקיד – מנהל מיוחד:

בצו הכינוס אף יתמנה בעל תפקיד שעד למועד ההכרזה יהיה ממנהל מיוחד לנכסי החייב ועם הכרזתו יהפוך לנאמן. למעשה, תפקידו של הינו לסייע לבית המשפט בחקירות, בדיקת תביעות חוב וכן מימוש נכסים, אם יש כאלו לחייב.

קביעת מועד להכרזה על פשיטת רגל:

בצו הכינוס אף יקבע מועד לדיון בהכרזתו של החייב בפשיטת רגל. מועד הדיון נקבע כ – שנה ויותר מיום צו הכינוס.

קביעת צו תשלומים:

בצו הכינוס יקבע לחייב אף צו תשלומים אשר אותו אמור לשלם החייב מידי חודש. צו התשלומים יקבע בהתאם לאינפורמציה שתוזן בבקשת החייב בבקשתו והינו נקבע עפ"י תחשיב של סך ההכנסות של התא המשפחתי מינוס ההוצאות. כמובן שרק הוצאות חיוניות ויום יומיות יתקבלו כגון: שכר דירה, מיסי עירייה, חשמל, הוצאות כלכלה, הוצאות עבור הילדים כגון גנים, בת"ס ועוד'. יש לקחת בחשבון כי אם הינתן צו הכינוס חל איסור על החייב לשלם חובות למאן דהוא שכן הדבר יהווה העדפת נושים אסורה.

התנהלות לאחר קבלת צו כינוס הנכסים:

עם קבלת צו הכינוס יהא על החייב לשלם מידי חודש את צו התשלומים שנקבע לו בצו הכינוס וכן אחת לחודשיים יהא עליו למלא דו"ח הכנסות והוצאות. דו"ח הכנסות והוצאות הינו דו"ח שבו מעדכן למעשה החייב את המנהל המיוחד (שהוא שליחו של בית המשפט) ואת כונס הנכסים בדבר ההכנסות בחודשי הדיווח וכן ההוצאות. לדו"ח יש לצרף אסמכתאות בנוגע לכל נתון שמוזן בדו"ח. יש לזכור כי אי מילוי דוחות ו/או אי תשלום צו התשלומים עלול לגרור את ביטולו של ההליך. למעשה חייב אשר אינו משלם ו/או אינו מדווח למעשה מנצל לרעה את ההגנה שניתנת לו במסגרת ההליך. יש אף לזכור כי בבוא היום בו ירצה החייב לקבל הפטר מחובותיו בית המשפט יבחן את התנהלותו של החייב בהליך. על מנת להגדיל את הסיכויים לקבלת הפטר, עדיף להגיע עם "גיליון נקי".

הסדר נושים בהליך פשיטת רגל:

חייב בהליך פשיטת רגל רשאי, לאחר צו הכינוס או לאחר הכרזתו כפושט רגל, לכנס אסיפת נושים ולהציע לנושיו הצעת הסדר שבאם תתקבל תפטור אותו מהחובות. את הצעת ההסדר יש להגיש לכונס הנכסים וכן לנאמן. לאחר הגשת ההצעה, תכונס אסיפת נושים במשרדו של הנאמן או במשרדי כונס הנכסים. על מנת לאשר הצעת הסדר על החייב יהא לקבל הסכמת רוב נושיו שתומכים בהסדר וכי אותו הרוב אוחז בשיעור של 75% מגובה החוב. יש לזכור כי נושה שקיבל לידיו את ההזמנה לאסיפת הנושים ולא הופיע ו/או לא נתן עמדתו להצעה ייחשב כנמנע ולא ייספר במנין הקולות להצבעה. כן יש לזכור כי נושה שלא הגיש את תביעת החוב שלו במועד, לא יהא זכאי לקחת חלק בחלוקת הדיבידנים, באם הצעת החייב תקבל את הרוב הדרוש.

הרפורמה החדשה בהליך פשיטת רגל:

ביום 01.09.13 נכנסה רפורמה חדשה להליך פשיטת הרגל. למעשה הרפורמה באה לייעל את הליכי פשיטת רגל לכל הנוגעים בדבר – לנושים, לחייב וכן לכונס הנכסים ובית המשפט. בהתאם לרפורמה, למועד ההכרזה של החייב, יגיש המנהל המיוחד תוכנית פירעון שאמורה להימשך בין 3-4 שנים. תוכנית פירעון הינה מעין "הסדר חוב" שבה יקבע כמה ישלם החייב מידי חודש לטובת נושיו וכן משך התקופה. מהרפורמה החדשה הבשורה לחייבים היא כי תהיה וודאות בנוגע למשך הזמן בו יצטרף החייב לשהות וכן מה התשלום שיצטרך הוא לשלם בהליך על מנת לקבל הפטר. הרפורמה החדשה למעשה באה למגר את התופעה של ניהול הליכים משך שנים רבות, אי וודאות הנושים אימתי יוכלו הם לקבל דיבידנדים וכן וודאות לנושה בנוגע למשך הזמן שיהא עליו להיות בהליך עד שיוכל הוא לקבל הפטר ולצאת לדרך חדשה. ניתן לקרוא מאמר מפורט על הרפורמה החדשה בהליך פשיטת רגל כאן.

למידע נוסף ניתן ליצור עם משרדינו קשר בטלפון חינם 1-800-800-891

ניתן ליצור קשר עם עורכי דין דורה כהן ויצמן
בטופס יצירת הקשר
או בטלפון: 1-800-800-891

לא ניתן להגיב.