ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

בניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל מוצא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ בהתקיים תנאים מסוימים. צו זה, המנוגד לעקרון חופש התנועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן לביטול בהתקיים טעמים מתאימים – היכנסו לקריאה אודות העילות החוקתיות לביטול הצו וחשיבות קבלת סיוע משפטי, במאמר המלא…

תכליתו של צו עיכוב יציאה מהארץ stay of exit order הינה לאסור על האדם נשוא הצו לצאת מגבולות המדינה לתקופת הזמן שהצו בתוקף.

הצו יוצא אוטומטית לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 במקרה של בקשה להכרזה על פשיטת רגל. בדומה, ניתן לבקש צו זה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אם קיים חשש שהאדם ייצא מהארץ והדבר יכביד על ההליכים או יקשה על ביצוע פסק הדין. בהליכי הוצאה לפועל יוצא הצו במסגרת הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, בהליך איחוד תיקים או לבקשת זוכה.

עילות חוקתיות לביטול הצו

הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ מעוררת שאלות חוקתיות, משום שהצו בבסיסו נוגד את אחת הזכויות המרכזיות המוגנות במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 6 (א) לחוק היסוד קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. באופן זה, מתקיימת התנגשות בין הצו לבין האינטרס המוגן של חופש התנועה freedom of movement.

קונפליקט זה הוכר בפסיקה במסגרת בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בת"א ואח' פ"ד מח (2) 491 שם התייחס כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק למערכת האיזונים שבין זכות החייב לצאת מהארץ לבין אינטרס הזוכה בגביית החוב. איזונים אלה נבחנים על ידי רשם ההוצאה לפועל לצורך ההכרעה האם להוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ.

עילות ביטול הצו מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967

נוכח הפוטנציאל לפגיעה בזכות אדם בסיסית, חוק הוצאה לפועל מכיר במספר עילות לביטול הצו. ראשית, הצו יפקע מאליו לאחר 12 חודשים מיום שניתן, אם הוצא לבקשת הזוכה. במקרה שהצו הוצא בעקבות בקשה לאיחוד תיקים או הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, הוא יפקע לאחר שהתיקים יאוחדו או מטעמים מיוחדים שיירשמו. בדומה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפעול לביטול הצו כנגד הפקדת ערבות לפי שיקול דעתו, בהתעורר צורך ביציאה דחופה של החייב לחו"ל.

פסיקה בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

תיק הוצאה לפועל 6721088101 עסק בהחלטה בעניין ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ טרם חקיקת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל.

בנסיבות המקרה, נגד החייב ניתן לראשונה צו עיכוב יציאה מהארץ לפני מתן אזהרה. החייב עתר לביטול הצו ורשמת בית המשפט קבעה שהצו יבוטל כנגד הפקדת 80,000 ש"ח בתיק כדי להבטיח את התייצבות החייב לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל.

במקביל, עתר החייב לביטול פסק הדין שניתן נגדו ובגינו הוצא הצו, ובית המשפט אישר הסכם פשרה שבעטיו נעתר ראש ההוצאה לפועל לחילוט הסכום שהפקיד החייב בבקשת הביטול.

לדידו של הזוכה, החייב לא קיים את ההסדר ולא שילם דבר בתיק ולכן ביקש להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בשנית.

ראש ההוצאה לפועל זימן את הצדדים לדיון בסיומו החליט להשאיר את הצו על כנו עד שיוצגו מסמכים המוכיחים את יכולתו הכלכלית של החייב להסדיר את החוב. בהחלטתו ציין כי ישקול לבטל את הצו בכפוף להפקדת ערובה מתאימה לפירעון החוב.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

צו עיכוב יציאה מהארץ טומן בחובו פוטנציאל פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. פנייה בהקדם אל עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל תסייע בהגנה על זכויות החייב בהליך ותקדם את ביטול הצו.

רשות האכיפה והגבייה הוקמה במסגרת הרפורמה האחרונה בחוק הוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן:החוק). בואו לקרוא הסברים על אודות הרשות, סמכותה ותפקידיה…

עד לרפורמה שהתקבלה בשנת 2009 היו לשכות ההוצאה לפועל חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט.

סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל דאז קבע שליד כל בית משפט שלום תהא לשכת הוצאה לפועל.

מלבד זאת, תהליכי גביית החובות עד לשינוי הארגוני היו מסורבלים מאד וגבייה של חובות בסכומים קטנים הייתה יכולה לארוך שנים ונדונה למאבקים מתמשכים עד בלי די.

כיום רשות האכיפה והגבייה היא רשות שכפופה לשר המשפטים והיא כוללת את המרכז לגביית קנסות ואת לשכות ההוצאה לפועל.

הקמת הרשות הייתה חלק מתפיסה ארגונית חדשה במשרדי הממשלה של הקמת שירות לקוחות ממשלתי בדומה לזה הקיים בחברות הפרטיות שכולנו מכירים וכך להקל למעשה על הציבור בהליכי הבירוקרטיה וגם על עבודת אכיפה וגבייה יעילה בין היתר באמצעות מדדים בתחום השירות.

אילו פרויקטים מקדמת רשות האכיפה והגבייה?

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שאותם מקדמת רשות האכיפה והגבייה הוא פרויקט לשכת המסלול המקוצר.

בניגוד ללשכות ההוצאה לפועל המוכרות לכולנו לשכת המסלול המקוצר מאופיינת בכך שהיא פועלת למען הזוכה בתיק בצורה אקטיבית לשם גביית החוב שמגיע לו.

השירות שניתן באמצעות לשכת המסלול המקוצר מוגבל לתיקים בהם סכום החוב האמור מגיע עד לסך של עשרת אלפים שקלים ומוגבלת גם בכך שלא הכריזו על החייב כמוגבל באמצעים ולא נפתח לו תיק איחוד.

חשוב להדגיש כי לזוכה יש עדיין אפשרות גם לבחור לגבות את החוב במסלול הרגיל.

לשכת המסלול המקוצר מתמקדת בניסיון לגבות את החוב תוך זמן קצר יחסית למסלול הגבייה המסורתי. הלשכה פועלת בין היתר באמצעות גביית החוב דרך עיקול מיטלטלין, עיקולי רכבים והליכי עיקול צד ג'.

בעת הזו מטופלים במסלול זה 11,217 תיקים. סכום החובות בתיקים הללו הוא 23.5 מיליון שקלים כאשר שליש מסכום החובות נגבה עד כה.

מלבד זאת, 11% מהתיקים נמצאים במסגרת הסדר תשלומים כאשר סכום החוב בתיקים אלו עומד על 2.8 מליון שקלים.

גבייה יעילה יותר של קנסות

מלבד זאת פועלת רשות האכיפה והגבייה גם לגבייה יעילה יותר של קנסות, אגרות והוצאות מדינה.

במסגרת הקמת רשות הגבייה והאכיפה שולבו יחד לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות. על אף הדעה השלילית של רובנו על קנסות, הקנס הוא למעשה אמצעי של הרשויות שמשמש הן לאכיפת החוק והן להרתעה.

הדעה המקובלת היא שלמעשה אם נשלם בגין העבירה שביצענו נימנע מלחזור על הביצוע של אותה עבירה.

המרכז הוקם למעשה בשנת 1995 מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995.

החוק מסמיך את המרכז לגבות אגרות בתי משפט, הוצאות לטובת המדינה, קנסות ברירות משפט, קנסות שהוטלו על ידי בית המשפט וקנסות מנהליים.

למרכז לגביית קנסות הוקנו סמכויות שונות שבאמצעותן הוא יכול לגבות את האגרות או הקנסות ממי שמנסים להתחמק מחובת התשלום שלהם.

מתי מוכרז חייב כמוגבל באמצעים ומדוע? כל הפרטים על הגבלת חייבים בהליכי הוצאה לפועל במאמר שלפניכם.

הוראות חוק ההוצאה לפועל (להלן החוק) מקציבות לחייב פרק זמן מקסימאלי שבמהלכו עליו לפרוע את חובותיו לנושיו השונים. פרק הזמן כאמור הוא פונקציה של גובה החוב, כך לדוגמא חוב של עד 20,000 ₪ ניתן לפרוס לתשלומים לאורך שנתיים.

עם זאת ישנם מקרים, בהם החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במסגרת פרקי זמן אלו ובכגון דא, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז עליו כעל "חייב מוגבל באמצעים".

מעבר לכך, שחייב זה יזכה לפריסת תשלומים נוחה יותר, יש להכרזת ראש ההוצאה לפועל משמעויות נוספות הן כלפי החייב המוכרז והן כלפי נושיו.

כיצד יש לערוך בקשה על מנת להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים?

את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס בקשת חייב. בנוסף יש לצרף לבקשה טופס שאלון (טופס 861) – מטרת השאלון היא לברר את מצבת נכסיו של החייב אל מול התחייבויותיו לנושים.

לאלו יש להוסיף צילום ספח תעודת הזהות של החייב כולל מידע על בן/בת זוג וילדיו + הצהרת ויתור על סודיות. ראוי לציין כי יש להגיש את הבקשה בשלושה העתקים ללשכת הוצאה לפועל בה מתנהלים תיקי החובות. טופס 861 שאלון + ויתור על סודיות ניתן למצא באתר של רשות האכיפה והגבייה של המדינה.

הגבלות על החייב מצבירת חובות נוספים

כאשר חייב מבקש להיות מוכרז כמוגבל באמצעים מוטלות עליו מגבלות שונות שמטרתם מניעת צבירת חובות כספיים נוספים. סעיף 69 ד לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על חייב כאמור יוטל צו איסור יציאה מהארץ, כמו כן חשבון הבנק שלו יהפוך למוגבל ויוטלו עליו מגבלות קשות בשימוש באשראי.

בנוסף, מוטלות מגבלות עסקיות על חייב שמוכרז כמוגבל באמצעים,למשל נאסר עליו להקים תאגיד (סעיף 69ד(ב) לחוק).

רישום חייב מוגבל באמצעים

מעבר להגבלות עליהם עמדנו לעיל, סעיף 69 ה לחוק קובע כי חייב מוגבל באמצעים יירשם במרשם הפתוח לעיון הציבור. הסיבה לפומביות כאמור היא לאפשר לעוסקים להיזהר בעשותם עסקה עם חייבים שהוכרזו כמוגבלים באמצעים בהוצאה לפועל. ראוי לציין כי משפרע חייב מוגבל באמצעים את חובו – הוא יימחק מהמרשם.

חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים

האם חייב מוגבל באמצעים יכול לאחד את תיקיו בהוצאה לפועל לתשלום אחד קבוע כלפי כלל הנושים? מצד אחד תנאי סף לביצוע איחוד תיקים הוא התנאי שהחייב יכול בפירעון חובותיו תוך הזמנים המכסימאליים הקבועים בחוק, מצד שני, חייב מוגבל באמצעים מוכרז כאמור במקום בו הוא אינו מסוגל מלכתחילה לפרוע את חובותיו בזמנים הקבועים בחוק.

המחוקק הישראלי בחר לפתור את הדילמה הזאת בסעיף 69 ו(א) ואפשר לחייב מוגבל באמצעים לאחד את תיקיו. חייב שיעשה כן, יזכה להקלות בתשלומים הנדרשים בדרך כלל ע"י המבקשים איחוד תיקים (למשל הדרישה לתשלום של 3 אחוז מכלל החובות בעת הגשת בקשת האיחוד).

עם זאת, עדיין יוטלו על המוגבל באמצעים שמבקש איחוד הוראות חוק הנוגעות להתנהגותו באופן ראוי. כך למשל הוא לא יזכה לאיחוד התיקים במקום בו הוא ימנע מלמסור מידע על נכסים שברשותו או חובות שצבר.

עבירות פליליות של חייב מוגבל באמצעים

יש לציין כי חייב מוגבל באמצעים שיפר את ההגבלות שמוטלות עליו עלול למצוא עצמו עומד מול סנקציה פלילית קשה, כך לדוגמא סעיף 81 ג מטיל סנקציה של עד כ- 3 שנות מאסר לחייב מוגבל באמצעים שהפר את האיסור על הקמת תאגיד.

חשיבות הסיוע המשפטי

הגשת בקשה להיות מוכרז כמוגבל באמצעים טומנת בחובה יתרונות רבים. עם זאת להכרזה משמעויות לא פשוטות והיא מקיימת גם חסרונות עבור החייב. על כן לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין מומלץ להתייעץ עם עורך דין מתחום ההוצאה לפועל טרם נקיטת כל פעולה.

לחץ כאן לקבלת יעוץ משפטי מקצועי בתחום הוצאה לפועל

מה אתם יודעים על הליך איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל? מתי וכיצד יודעים שהגיע הזמן להגיש בקשה לאיחוד תיקים?

לא אחת מתנהלים במערכת ההוצאה לפועל מספר הליכי גבייה מקבילים נגד חייב, אשר ירד מנכסיו ונושים שונים מבקשים להיפרע את חובם ממנו.

במצב דברים זה, קיימת בידי החייב אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לאחד את כלל התיקים, המתנהלים נגדו.

אישור בקשה לאיחוד תיקים משרת את מטרות שני הצדדים:

עבור החייב – מאפשר ההליך לרכז את סך חובותיו ולפעול להסדרתם מול כלל הנושים באמצעות צו תשלומים אחד וללא צורך בהתמודדות עם מספר הליכי גבייה והפעלת סנקציות נפרדות נגדו בכל תיק.

עבור הנושים – מאפשר ההליך להיפרע את חובם בהדרגה, מבלי לטרוח בנקיטת צעדים והגשת בקשות במסגרת התיק ותוך סיכוי רב יותר להחזר הכספים באופן הדרגתי, במסגרת חלוקה יחסית של סך החובות בין הזוכים השונים.

מתי מומלץ לפנות להליך איחוד תיקים?

פניה להליך זה כדאית, כאשר מדובר בסכום חובות, שהינו בר פירעון.

לצורך ביצוע האיחוד הלכה למעשה נדרשים הסכמה ושיתוף פעולה של שני הצדדים, במטרה להסדיר את החוב:

מצד החייב – התחייבות לעמוד בהוראת תשלום חודשית קבועה למשך פרק זמן ארוך, לעיתים אף לכל החיים.

ומצד הנושים – נכונות לפריסת הסדר החובות ולחלוקת סך הסכום באופן יחסי ביניהם.

במידה ותאושר הבקשה יוכל החייב להמשיך לנהל את חייו הרגילים, תוך פירעון הדרגתי של חובותיו, הגעה להסדר עם הנושים וסגירת תיקי הוצאה לפועל אשר מתנהלים נגדו.

הגשת בקשה לאיחוד תיקים

הבקשה מתייחסת לכלל התיקים אשר תלויים ועומדים נגד החייב במערכת ההוצאה לפועל, למעט: תיק מזונות, עניין אשר אינו מטריאלי וכן התנגדות לביצוע שטר, שבית המשפט טרם הכריע בה.

ברגיל, תוגש הבקשה על ידי החייב בלשכה בה נפתח החלק הארי של תיקי הההוצאה לפועל נגדו.

אל הבקשה יצרף החייב תצהיר, המפרט את כלל הרכוש המצוי בידו, לרבות נכסי מקרקעין ונכסים אחרים, הכנסות שונות, כספים שהוא מקבל ממקורות נוספים ותוך ציון סך חובותיו, פירוט סעיפי הוצאותיו של החייב והצגת כל אסמכתא רלוונטית אחרת, אשר יש בה לתמוך בטענותיו.

במסגרת הבקשה ינקוב החייב בגובה התשלום החודשי בו הוא יכול לעמוד, בהתחשב בהיקף הכנסותיו למול שיעור ההוצאות שלו ויבקש מתן צו תשלומים בהתאם לכך.

תנאי סף לאישור הבקשה הינו, כי החייב ישלם לקופת ההוצאה לפועל סכום ראשוני, העומד על כ 3% מסך החובות בכלל התיקים.

ניהול חקירת יכולת לחייב

טרם הכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשה, יזומן החייב להתייצב לחקירת יכולת.

למעמד זה יזומנו גם כלל הנושים, במטרה לאפשר להם לחקור את החייב חקירה נגדית ביחס לבקשה ולהציג ראיות סותרות אודות קיום הכנסות או נכסים נוספים בידי החייב.

בנוסף, ניתן לזמן לחקירה עדים, אשר יפרטו לגבי יכולת הפירעון של החייב.

לאחר שמיעת טענות בעלי העניין במסגרת חקירת היכולת, יקבל ראש ההוצאה לפועל החלטה בבקשה לאיחוד תיקים:

במידה ועלה בידי הנושים להפריך את טענות החייב ולהמציא ראיות נגדיות, המצביעות על כך שבידי החייב קיימים נכסים או מקורות הכנסה נוספים, לגביהם לא הצהיר, תידחה הבקשה.

מנגד, שעה שראש ההוצאה לפועל התרשם, כי הבקשה אכן משקפת את מצבו הכלכלי של החייב לאשורו והיא מבוססת על טיעוני אמת, תאושר הבקשה, תוך מתן הוראה לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים חדש ומעודכן לחייב, המבטל כל צו ישן יותר, שניתן במסגרת התיקים הפרטניים שאוחדו.

ביצוע הגבייה במסגרת הליך איחוד תיקים

לאחר אישור צו האיחוד נדרש החייב לעמוד בצו התשלומים החודשי אשר נקבע עבורו.

הסכום שיתקבל יחולק מדי חודש בין כלל הנושים, המנהלים תיקים נגד החייב, באופן יחסי לשיעור חובם בחוב הכולל.

במקרה של אי עמידה בצו התשלומים המאוחד או גילוי ראיות חדשות, המעידות על יכולת הפירעון של החייב, רשאים הנושים לנקוט נגד החייב בהליכי עיקול במעמד צד אחד וכן להגיש בקשה לביטול צו האיחוד, פיצול התיקים וקביעת צווי תשלומים נפרדים בהם.

יש לך שאלות על איחוד תיקים? זקוק לסיוע? פנה אלינו: יעוץ משפטי

לקריאה נוספת בנושא זה ליחצו: איחוד תיקים או פשיטת רגל