מה ניתן לעשות כנגד חברה שאינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק? כיצד אוכפת רשות התאגידים את חוקי המדינה? על כל אלה ועוד בסקירה הבאה…

חברה היא אישיות משפטית בעלת זכויות וחובות הנדרשים לשם קיומה היעיל של אישיות זו.

החקיקה העיקרית היום במדינת ישראל העוסק באישיות משפטית מסוג זה היא חוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: החוק).

חברות הן כוח עיקרי בשוק הכלכלה המודרני, אולם על מנת שהחברה תתרום למשק היא נדרשת לעמוד בתנאים רגולטורים שונים.

בעל חברה - אגרה שנתית כבר שילמת?

בין השאר החוק מטיל על החברות חובה לשלם אגרה מדי שנה ולהגיש דוח שנתי על הפעילות שלהן לרשם החברות.

יחד עם זאת, בניגוד לגופים אחרים כגון הרשות להגבלים עסקיים או רשות ניירות ערך, רשם החברות פעל עד כה לבד מבלי שהיווה חלק מרשות כלשהי.

היעדר קיומה של יחידה הממונה על אכיפת הדרישות מכוח חוק החברות אפשר לחלק מהחברות להתנהל שלא בהתאם להוראת החוק, על אף הסמכויות הנרחבות שהחוק מקנה לגורמים המוסמכים במקרה של הפרה.

החוק מאפשר להטיל עיצומים כספיים שדינם כדין קנס מנהלי על החברות, נושאי המשרה והדירקטורים בחברות שיוגדרו כ"חברות מפרות".

רשות התאגידים רואה בהגשת הדוח השנתי תנאי מהותי להתנהלות תקינה של הציבור וגורמים עסקיים מול החברות במשק.

לעניין תשלום האגרה השנתית יש לציין שבמידה והחברה לא שילמה את האגרה הנדרשת לפי החוק במשך שבע שנים, הסכום עשוי להאמיר עד לסך של 9,000 שקלים.

כיצד מתכננת לפעול רשות התאגידים כנגד חברות שלא פעלו בהתאם לחוק?

רשות התאגידים אינה מעוניינת לנקוט בצעדים דרסטיים כנגד החברות כבר בשלב הראשון אלא לפעול בהדרגה.

יחד עם זאת רשות התאגידים הבהירה כי היא לא תחשוש לנקוט ביד קשה כנגד חברות שלא יצייתו לדרישות. בשלב הראשון תשלח הרשות מכתבי התראה לחברות ובהם דרישה לתיקון הליקויים שהתגלו בתוך 30 יום.

במידה ויהיו חברות שעדיין לא יפעלו בהתאם לדרישה האמורה תכריז הרשות על אותן חברות כ- "חברות מפרות חוק".

השפעת ההכרזה על הפעילות העסקית של החברה

להכרזה זו עלולה להיות משמעות רבה על הפעילות העסקית של החברה והיא יכולה לגרום לה להיכנס לקשיים כלכליים של ממש.

הסיבה לכך היא שיהיה ניתן להטיל על החברה המפרה עיצומים כספיים, מגבלות ברישום של משכונות ושעבודים ואף להורות על פירוקה בכפייה.

כאן המקום לומר שההכרזה על החברה כחברה מפרת חוק תופיע גם במידע שניתן לציבור ללא תשלום דרך רשם החברות וכן תועבר גם לגורמים נוספים.

באופן זה ההכרזה על חברה כמפרת חוק תקשה על התנהלותה גם מול בנקים או גופים מוסדיים אחרים.

זאת משום שחברה שתוכרז כחברה מפרת חוק לא תוכל לרשום שיעבוד על הנכסים שלה כפי שנדרש על ידי בנקים וגופים אחרים לצורך מתן הלוואות שמממנות לא פעם את הפעילות העסקית שלה.

היא לא תורשה לשנות את שמה ומטרותיה כפי שנדרש לפי החוק וכן לא יתבצע רישום של חברה חדשה שבעל המניות בחברה החדשה ההוא החברה המפרה או בעל השליטה בחברה המפרה.

ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

זכיינות הינה מודל עסקי המבוסס על שיטה ניהולית בה פועלים שני צדדים – החברה המזכה והזכיין. איך זה עובד בפועל? למי מתאים המודל של עבודה בזכיינות? מהן ההשלכות החוקיות של המושג זכיינות?

במסגרת השיטה מקנה החברה המזכה לזכיין, אדם פרטי או חברה בע"מ אפשרות למכור מוצרים או שירותים שלה.

כחלק מההסכם מורשה הזכיין לעשות שימוש בשמה המסחרי של החברה ובמוניטין שלה ולהתבסס בפעילותו על מערך השיווק, ההפצה והתמיכה של החברה כמו גם הידע והניסיון שצברה בתחום, תוך שהוא מקבל מהחברה המזכה סיוע, הכוונה והדרכה בהקמת העסק.

בתמורה מתחייב הזכיין לנהל את עסקו בהתאם לחוקים והנהלים הנקבעים על ידי החברה המזכה.

קיראו בהרחבה על: חוזים עסקיים

הזכיינות נרכשת על בסיס תשלום חד פעמי עבור הקמת העסק ובהמשך נדרש הזכיין לשלם לחברה המזכה דמי זיכיון ראשוניים ותשלומים חודשיים בשיעור מסוים מרווחי העסק שהוא מנהל.

לעיתים נדרש הזכיין גם בהשתתפות בהוצאות עבור פרסום עסקו.

תוקף הסכם הזכיינות הינו לתקופה מוגבלת והוא טעון חידוש מעת לעת.

יתרונות המודל של הסכם זכיינות

לשיטה הניהולית של זכיינות נודעים מספר ערכים מוספים עבור הזכיין, בהם:

1. פתיחת עסק וביסוסו במהירות – זאת היות והעסק נהנה מפרסום תחת שמה של חברה ותיקה ובעלת מוניטין, אשר רכשה שם ומעמד בתחום העסקי.

2. קבלת הכוונה והנחייה מהחברה המזכה – ההדרכה ניתנת במגוון מישורים: החל מבחירת מיקום העסק, עבור בהקניית נהלי פעילות וכלה בהטמעת כלים מעשיים ושיטות מקצועיות. אלה מסייעים לזכיין לבסס את עסקו.

3. תמיכה על ידי החברה המזכה – במתן ליווי שוטף לאורך ההתנהלות העסקית, גב כלכלי ומשאבים פיננסיים.

עבור החברה המזכה מהווה מודל הזכיינות שיטה להרחבת מימדיו של העסק ולהאצת התפתחותו, שאינה כרוכה בעלויות גבוהות ומסמיכה את הזכיינים להתמודד עם בעיות הניהול והלוגיסטיקה של הסניפים בשטח.

חסרונות המודל של הסכם זכיינות

1. חוסר שליטה אמיתית בעסק – בדומה לפורמט של שכירות הזכיין מקבל הרשאה לשימוש בשמה של החברה המזכה, בידע ובניסיון שלה, אך אינו הופך לבעלי העסק. ההנאה מהזכיינות הינה כנגד תשלום דמי זיכיון ותגמולים לחברה.

2. היעדר מנדט לניהול העסק – במסגרת הסכם הזכיינות מחויב הזכיין לפעול באופן בלבדי בהתאם להוראות שקיבל מהחברה המזכה ועל פי המדיניות והנהלים שקבעה.
נקיטת שיקול דעת עצמאי עלולה להתפרש כהפרת חוזה ולגרור אחריה סיום ההתקשרות בין החברה המזכה לבין הזכיין.

3. יוקר עלות רכישת זיכיון והוצאות נלוות – התשלום החד פעמי שנדרש הזכיין לשלם עבור רכישת הזיכיון הינו גבוה. בהמשך, מאחר והוא מחויב לנהלים ולסטנדרטים שמכתיבה החברה המזכה על הזכיין לשלם עבור רכישת ציוד, מוצרים ושירותים שונים מספקים עמם עובדת החברה המזכה. אלה אינם בהכרח הספקים הזולים הפועלים בשוק.

פרט לכך נדרש הזכיין לשאת בעלויות פרסום ולעמוד בתשלום תמלוגים עיתיים כאחוז מהכנסות העסק.

הסכם ההתקשרות המשפטית בין הצדדים

טרם כניסה לעסקת זכיינות קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם התקשרות מקיף בין הצדדים. במסגרת ההסכם יפורטו עוגני הזיכיון ויוסדרו מנגנוני יישוב מחלוקות שעשויות להתפתח בין הזכיין לבין החברה המזכה במהלך הזמן.

בין הסעיפים המרכזיים שרצוי לכלול בהסכם:

1.    תנאי רכישת הזיכיון וחידושו.
2.    הגדרת תחום הפעילות העסקית בגדרו ניתנת לזכיין בלעדיות.
3.    קביעת אמות מידה ברורות להתנהגות הצדדים ופירוט שיטת הפעולה עליה מבוסס העסק.
4.    פירוט מידת התמיכה והליווי שתעניק החברה המזכה לזכיין בהיבט המקצועי והמימוני.
5.    ציון עלויות והוצאות נוספות שיחולו על הזכיין.
6.    קביעת הקריטריונים החשבונאיים אשר ישמשו לעריכת התחשבנות פיננסית בין הצדדים.
7.    הקניית אופציית השתחררות של הזכיין מההסכם והעברת הזיכיון לאדם אחר.

טרם  גיבוש ההסכם מומלץ לזכיין לערוך בירור מעמיק אודות החברה המזכה, להתרשם מפעילות סניפי זכיינות אחרים ולשוחח עם הזכיינים המנהלים אותם.

את ההסכם המשפטי כדאי לנסח תוך היוועצות באנשי מקצוע דוגמת עורך דין, רואה חשבון וכלכלן, אשר יסייעו בניסוח הסכם הוגן המייצג את האינטרסים של שני הצדדים.

שותפות בין חבר בני אדם מוקמת לרוב למטרת ניהול עסק והפקת רווחים ממנו. נסיבות מסויימות מעוררות צורך בפירוקה של השותפות, בין מחמת הפסדים כלכליים שצברה, עליית יחסי השותפים על שרטון, פטירת אחד השותפים או התפתחויות ושינויים, שחלו בתחום העסקי.

החוק קובע מספר אופנים אפשריים לפירוקה של שותפות, מסדיר את ההליך ומתייחס להשלכותיו הכלכליות לגבי השותפים.

על האישיות המשפטית  – שותפות עסקית

דבר החוק, אשר מסדיר את היבטי הקמת שותפות עסקית ודרכי ניהולה, הינו פקודת השותפויות, התשל"ה – 1975.

בין הנושאים המרכזיים, אליהם מתייחסת הפקודה: אופן הקמת השותפות ודרכי פירוקה, קביעת מכסת מינימום ומקסימום למספר החברים בשותפות, סמכויות השותפים ועוד.

חובת רישומה של שותפות, שהוקמה כעסק, אינה מהווה תנאי מקדמי לתחילת פעילותה, אולם, השותפים נדרשים להסדיר את נושא הרישום בהתאם לקבוע בפקודת השותפויות.

פירוק שותפות, שהוקמה לייעוד עסקי

פקודת השותפויות מעגנת שני אופנים לפירוקה של שותפות: בהסכמה או שלא בהסכמה – על ידי בית המשפט.

בהיבט סמכות עניינית, הערכאה המשפטית, אשר מוסמכת לדון בבקשה למתן צו פירוק של שותפות עסקית, הינה בית המשפט המחוזי, במחוז בו רשומה השותפות.

פירוק שותפות בהסכמה – מתאפשר בהתקיים נסיבות מסויימות או במקרים בהם השותפות הוקמה מראש לפרק זמן מוגבל.

לדוגמא: שותפות, אשר נוסדה למטרה ספציפית ולאחר שזו הושגה בהצלחה מבקשים הצדדים לפרק את השותפות באופן מוסכם.

סיבות אחרות לפירוק בהסכמה הן: היקלעות השותפות לחובות כספיים או להליך פשיטת רגל; פטירת אחד השותפים; חוסר ראיית השותפים עין בעין את אופני ניהול השותפות או מימושו של הרעיון, העומד בבסיס העסק.

פירוק שותפות מכוח צו בית המשפט – לבית המשפט המחוזי, במחוז בו רשומה השותפות, מוקנית סמכות להורות על פירוקה, לבקשת אחד מחבריה.

בין הנסיבות, המנויות בפקודת השותפויות ומוכרות כטעמים למתן צו פירוק לשותפות עסקית:

אבדן כשירות או שפיות של אחד השותפים, אשר אינו מאפשר המשך קיומה של השותפות הלכה למעשה.

דרך התנהגות של אחד השותפים, שהינה בעלת השלכה על ניהולה העתידי של השותפות.

הפרת הסכם השותפות על ידי אחד השותפים באופן, שאינו מאפשר המשך התקיימותה של השותפות.

היקלעות השותפות לגרעונות כספיים ולמצב של חוסר סולבנטיות, עד כי אין עוד טעם להמשך קיומה, באשר ייעודה מוחמץ.

בנוסף, קיימות נסיבות אחרות, המצדיקות את פירוקה של השותפות מטעמי צדק ויושר.

השלכותיו של הליך פירוק שותפות

פירוק שותפות, בין בהסכמה ובין מכוח צו בית משפט, יוביל להבאת יחסי ההתקשרות בין חברי השותפות לידי גמר.

שעה שבעת הפירוק מצויים בקופת השותפות כספים זמינים או רווחים ולאחר הסדרת חובות השותפות לספקים ולנושים, תחולק יתרת הסכום שייוותר בין חברי השותפות.

בתום ההליך יועבר עדכון לרשם השותפויות בדבר פירוקה של השותפות והיכנסה לסטטוס בלתי פעיל.

הרשם יפנה אל השותפות בכתב ויפרסם הודעה ברשומות בדבר הכוונה למוחקה. במידה ולא יוגשו התנגדויות לכך, יהא רשאי למחוק את רישומה בחלוף רבעון.

מקלטי מס

מדינות ואיים ברחבי העולם, אשר שיעור המיסים הנגבים בהם נמוך או אפסי, משמשים מזה שנים כמקלטי מס עבור אנשי עסקים פרטיים וגופים פיננסיים, המנהלים פעילות כלכלית בזירה הבינלאומית.

בדרך של הקטנת שיעור המס, המושת על הכנסות ורווחים והצעת הטבות והקלות משמעותיות בתחומי מיסוי והקמת חברות בשטחן, מעוניינות המדינות, המשמשות מקלטי מס, למשוך אליהן הון זר והשקעות ולמנף את תעשיית מתן השירותים לאנשי עסקים הפועלים בתחומן, לרבות שירותי בנקאות, נאמנות וכד'.

העברת הכנסות אל מדינות אלה, המכונות OFFSHORE, ממדינה ששיעור המיסים בה גבוה ותכנון נכון של הפעילות העסקית הבינלאומית, מאפשרים חסכון ניכר במס.

בין המדינות והאיים בחו"ל המשמשים מקלטי מס פופולריים, נמנים:

• קפריסין
• גיברלטר
• איי הבתולה הבריטיים
• איי סיישל
• פנמה
• שוויץ
• לוקסמבורג
• ג'רסי
• סינגפור
• הונג קונג

ואף גרמניה, אנגליה, חלק ממדינות ארה"ב ובטח שכחנו כמה מקומות רחוקים אחרים…

אמנם, פתיחת חשבון בנק או הקמת חברה בחו"ל נחשבים הליכים לגאליים, אך המחוקק הישראלי ורשות המיסים מנסים לצמצמם את היקפיה של התופעה בדרכים שונות, בהן גביית מס בארץ על העברת הכנסות לחו"ל, מטעמים חשבונאיים אלה ואחרים.

המערכת הבנקאית במדינות המשמשות מקלטי מס

במדינות, המוכרות כמקלטי מס, קיימת מערכת בנקאית מתקדמת ומפותחת אליה מוזרמות על פי רוב הכנסות מפעילותן של חברות זרות בחו"ל, אשר הוקמו בשטחי אותן מדינות.

העובדה, כי חלק ממדינות אלה אינן מציבות דרישות דוגמת ניהול ספרי חשבונות, גורמת למשקיעים רבים מחו"ל לבחור בהקמת חברות בשטחן ולהזרים כספים אליהן, משיקולי הלבנת הון.

הליך פתיחת חשבון בנק בחו"ל

פתיחת חשבון בנק במדינה זרה כרוכה בביצוע בדיקת נאותות עבור הלקוח המיועד.

המדינות, המשמשות  מקלטי מס, נוהגות זהירות רבה בכל הכרוך בפתיחת חשבון בנק בתחומן, תוהות על קנקנם של לקוחות חדשים ומבכרות לקבל המלצות אודותיהם מגורם מוכר ואמין.

בארץ קיימים מספר משרדים, אשר עוסקים בתחום מיסוי בינלאומי והינם בעלי ותק, נסיון ומומחיות בפתיחת חשבונות בנק בחו"ל.

קשרים, שפיתחו גופים אלה עם בנקים בחו"ל והיכרות ארוכת שנים עם המערכת הבנקאית במדינות זרות, מאפשרים להם להתאים את סוג ואופי הפעילות העסקית לבנק הרלוונטי במדינה מסויימת בחו"ל, אשר יוכל להעניק ללקוח שירות מיטבי, ההולם את צרכיו.

גופים אלה מציעים סיוע והכוונה בתהליך פתיחת החשבון בחו"ל, ובהמשך – ליווי וייעוץ ללקוח בנושא קבלת שירותים בנקאיים נדרשים בעלויות ועמלות נמוכות.

שירות פתיחת חשבון בנק בחו"ל כולל בחירת בנק זר בעל התאמה מירבית לפעילות העסקית של הגוף או הגורם הפרטי המבקש לפתוח את החשבון; מילוי הטפסים המשפטיים והמסמכים הנוספים, שיש להציגם בפני הבנק בחו"ל, בהתאם לדרישותיו; תמיכה וייעוץ בשלביו השונים של ההליך- עד קבלת אישור; יצירת קשר ראשוני בין הלקוח לסניף הבנק הזר; הדרכה בהיבט ניהול חשבון הבנק וביצוע פעולות באמצעות האינטרנט ומתן סיסמת גישה וכן סיוע בהנפקת כרטיס אשראי.

יש לך שאלות נוספות בנושא מקלטי מס? חשבונות בבנקים זרים?