ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

בניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל מוצא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ בהתקיים תנאים מסוימים. צו זה, המנוגד לעקרון חופש התנועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן לביטול בהתקיים טעמים מתאימים – היכנסו לקריאה אודות העילות החוקתיות לביטול הצו וחשיבות קבלת סיוע משפטי, במאמר המלא…

תכליתו של צו עיכוב יציאה מהארץ stay of exit order הינה לאסור על האדם נשוא הצו לצאת מגבולות המדינה לתקופת הזמן שהצו בתוקף.

הצו יוצא אוטומטית לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 במקרה של בקשה להכרזה על פשיטת רגל. בדומה, ניתן לבקש צו זה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אם קיים חשש שהאדם ייצא מהארץ והדבר יכביד על ההליכים או יקשה על ביצוע פסק הדין. בהליכי הוצאה לפועל יוצא הצו במסגרת הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, בהליך איחוד תיקים או לבקשת זוכה.

עילות חוקתיות לביטול הצו

הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ מעוררת שאלות חוקתיות, משום שהצו בבסיסו נוגד את אחת הזכויות המרכזיות המוגנות במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 6 (א) לחוק היסוד קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. באופן זה, מתקיימת התנגשות בין הצו לבין האינטרס המוגן של חופש התנועה freedom of movement.

קונפליקט זה הוכר בפסיקה במסגרת בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בת"א ואח' פ"ד מח (2) 491 שם התייחס כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק למערכת האיזונים שבין זכות החייב לצאת מהארץ לבין אינטרס הזוכה בגביית החוב. איזונים אלה נבחנים על ידי רשם ההוצאה לפועל לצורך ההכרעה האם להוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ.

עילות ביטול הצו מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967

נוכח הפוטנציאל לפגיעה בזכות אדם בסיסית, חוק הוצאה לפועל מכיר במספר עילות לביטול הצו. ראשית, הצו יפקע מאליו לאחר 12 חודשים מיום שניתן, אם הוצא לבקשת הזוכה. במקרה שהצו הוצא בעקבות בקשה לאיחוד תיקים או הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, הוא יפקע לאחר שהתיקים יאוחדו או מטעמים מיוחדים שיירשמו. בדומה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפעול לביטול הצו כנגד הפקדת ערבות לפי שיקול דעתו, בהתעורר צורך ביציאה דחופה של החייב לחו"ל.

פסיקה בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

תיק הוצאה לפועל 6721088101 עסק בהחלטה בעניין ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ טרם חקיקת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל.

בנסיבות המקרה, נגד החייב ניתן לראשונה צו עיכוב יציאה מהארץ לפני מתן אזהרה. החייב עתר לביטול הצו ורשמת בית המשפט קבעה שהצו יבוטל כנגד הפקדת 80,000 ש"ח בתיק כדי להבטיח את התייצבות החייב לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל.

במקביל, עתר החייב לביטול פסק הדין שניתן נגדו ובגינו הוצא הצו, ובית המשפט אישר הסכם פשרה שבעטיו נעתר ראש ההוצאה לפועל לחילוט הסכום שהפקיד החייב בבקשת הביטול.

לדידו של הזוכה, החייב לא קיים את ההסדר ולא שילם דבר בתיק ולכן ביקש להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בשנית.

ראש ההוצאה לפועל זימן את הצדדים לדיון בסיומו החליט להשאיר את הצו על כנו עד שיוצגו מסמכים המוכיחים את יכולתו הכלכלית של החייב להסדיר את החוב. בהחלטתו ציין כי ישקול לבטל את הצו בכפוף להפקדת ערובה מתאימה לפירעון החוב.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

צו עיכוב יציאה מהארץ טומן בחובו פוטנציאל פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. פנייה בהקדם אל עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל תסייע בהגנה על זכויות החייב בהליך ותקדם את ביטול הצו.

הגנות על ערב לחוב בהליך פשיטת רגל

תיקון לחוק הערבות מקנה כיום הגנה רחבה יותר למי שחתמו על כתב ערבות ומבחין בין מספר סוגים של ערבים לחוב. היכנסו לקריאת המאמר המלא אודות ההגנות המוקנות לערב לחוב המטופל בהליכי פשיטת רגל …

ערבות guarantee היא התחייבות לפירעון חובות כספיים של אדם אחר, במידה שהלה אינו עומד בהתחייבותו במועד. האדם המתחייב לחוב מכונה ערב guarantor.

במשפט הישראלי, דיני ערבויות מוסדרים במסגרת חוק הערבות, התשכ"ז – 1967. החוק תוקן בשנת 1992 בעקבות תופעה של פניית נושים ישירות לערב מבלי לנקוט קודם לכן בצעדים נגד החייב. כפועל יוצא נקלעו הערבים עצמם לקשיים, כיוון שלא היו להם הכלים המתאימים לפעול נגד החייב ולא הצליחו להחזיר את החובות בעצמם.

התיקון לחוק הערבות יצר מערכת הגנות שונה עבור ערבים מסוגים שונים – ערב יחיד, מוגן ורגיל. ערב יחיד הוא מי שאינו בן זוג, שותף, תאגיד או בעל עניין בתאגיד ברשות החייב. ערב מוגן הוא ערב יחיד שעוסק במתן אשראי וסכום הערבות שלו מוגבל ל 50,000 ש"ח או
ל 60,000 ש"ח במקרה של חוב משכנתא.

חשוב להדגיש כי המחוקק רואה בחומרה מי שערבו לחובות של אחרים מבלי ששקלו זאת מבעוד מועד, ולכן מחמיר במקרי ערבות של אנשים פרטיים אשר אינם עונים על ההגדרות בחוק ומכונים ערב רגיל או ערב אישי.

מהן ההגנות שמקנה החוק לערבים במקרה של פשיטת רגל?

ההגנות המוקנות בחוק הערבות לערבים במקרה של פשיטת רגל דומות לאלה המעוגנות במסגרת חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967. אופי הערבות האמורה יכתיב את ההליכים. במידה והערב מוגן קובע החוק חובה למצות את ההליכים נגד החייב העיקרי לפני פנייה לערב, ולכן יש צורך בקבלת צו כינוס נגד החייב טרם הפניה לערבים.

בדומה, התיקון קבע כי החבות היא יחסית ולכן במידה וקיימים מספר ערבים כל אחד מהם יחוב באופן יחסי.

פרט לכך, נקבע כי תינתן לערב הזכות לפרוע את החוב בהתאם לתנאי ההלוואה המקורית ולא באופן מיידי. יחד עם זאת, ההגנות מכוח החוק לא יחולו על ערב רגיל.

מהן הנסיבות שיובילו לביטול הערבות?

ביטול ערבות רגילה אינו מהלך פשוט, אך אפשרי. חוזר בנק ישראל מחייב את התאגידים הבנקאיים לגלות לערב כל מידע מהותי אודות החייב ואי גילוי מידע כאמור עשוי להוביל לביטול הערבות. בדומה, פירעון החוב במועד יוביל אף הוא לביטולה של הערבות.

הוכרזת כלקוח מוגבל? – לחץ כאן לקריאה

פסיקה בנושא הגנות על ערב בפשיטת רגל

הליך רע"א 3732/08 ג'ורג'י נ' אשכנזי וכונס הנכסים הרשמי עסק בשני הליכים נגד החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

במקרה זה, המשיב היה בעל שליטה בחברה שכרת הסכם שכירות והסכם רישיון עם המערערים, ובשלב מסוים טענו המערערים כי המשיב מפר את ההסכמים עמם.

בורר שמונה פסק כי המשיב אכן הפר את ההסכמים, אולם קבע כי החיוב במסגרת הסכם השכירות הוא חיוב אישי ובהסכם הרישיון הוא מכוח דיני הנזיקין.

בינתיים, נכנסה החברה שבבעלות המשיב לפירוק ובית המשפט המחוזי קיבל את טענת המערערים לפיה ההפטר חל רק על החובות שנובעים מהערבות האישית.

בית המשפט העליון פסק כי ההסדר מתייחס לשני ההסכמים ופרשנות זו אף עולה מתוך ההסדר עצמו.

לחץ לקריאה בנושא: אי מתן הגנות בפשיטת רגל לחוב שמקורו בעבירה

חשיבות קבלת סיוע משפטי

חתימה על ערבות הינה מהלך בעל השלכות רבות, במידה ומתממש התרחיש לפיו החייב אינו מסוגל לעמוד בנטל פירעון החוב. פנייה אל עורך דין המתמחה בפשיטת רגל תסייע לכם בגיבוש האסטרטגיה ודרך ההתנהלות לפני ולאחר החתימה על כתב הערבות.

עליה של 75% במאגר הלקוחות המוגבלים שמנהל בנק ישראל

לאחרונה נרשמה עליה חדה במספר חשבונות הבנק המוגבלים במאגר בנק ישראל, אף שהלקוחות לא עברו על חוק מתן שיקים ללא כיסוי – היכנסו לקריאה אודות הסיבות לתופעה, הביקורת הנמתחת ומה ניתן לעשות להסרת ההגבלה?

ניהול בלתי נכון של חשבון בנק מסכן את הלקוח בהגבלת החשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 Checks without cover law ובכניסה למאגר החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.

יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות הוכנסו למאגר חשבונותיהם של 156,000 לקוחות על אף שאינם עומדים בהגדרות החוק אשר מתייחסות למתן עשרה שיקים חוזרים במהלך שניים עשר חודשים, כאשר חמישה עשר ימים חלפו בין הסירוב הראשון לבין הסירוב האחרון.

בהתאם לנתונים שנמסרו על ידי סגנית המפקח על הבנקים בישיבת וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת החשבונות הוגבלו בעקבות שינוי שבוצע במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 Execution law  אשר מאפשר להגביל את חשבון הבנק בשל אי תשלום קנסות, אגרות וחובות למדינה בסכום העולה על 5,000 שקלים.

שינוי זה בהוראות החוק הוביל לכך שמספר לקוחות הבנק המוגבלים בחשבונותיהם Limited clients עלה בין ראשית לסיום שנת 2010 ביותר מ 70,000 איש.

לחצו לקריאה נוספת בנושא: תיקון חוק הוצאה לפועל – הרחבת סמכויות רשמים

מהן השלכות ההגבלה?

חשבון הבנק הוא חלק בלתי נפרד מההתנהלות הפיננסית בעידן המודרני. לפיכך, מהלך המגביל את חשבונות הבנק הינו רב משמעות ובעל השלכות רבות.

תכלית החוק הינה למנוע מתן שיקים שאינם מכוסים, ולפיכך הגבלת החשבון במקרה שהלקוח כלל אינו עומד בתנאים אלה פוגעת בהתנהלות הכלכלית של הלקוח על לא עוול בכפו. כך למשל, הלקוח מנוע מלפתוח במשך תקופת ההגבלה חשבון שיקים, אסור לו למשוך כספים מחשבון שהוגבל Limited account וייתקל בקשיים בקבלת אשראי.

בנוסף, היות ועל פי החוק ניתן לקבל מידע מבנק ישראל אודות חשבונות שהוגבלו, עשויים שמו ודימויו של הלקוח להיפגע באופן בלתי הפיך.

לחצו כאן לקריאה בנושא: הלוואות חוץ בנקאיות

הביקורת אודות השינוי

סגנית המפקח על הבנקים טענה בדיון כי בנק ישראל Bank of Israel הביע התנגדות לקליטת הלקוחות ברשימה, משום שסנקציה על התחמקות מתשלום חובות כספיים למדינה אינה מענייניו של חוק זה ושינוי הוראותיו אינו מצוי בסמכות הבנק.

בדומה, הביעה הסגנית מורת רוח מחוסר המידתיות הטבוע בחוק אשר גורם אי צדק גם כלפי חייבים שפרעו את חובם, משום שהסנקציות הבנקאיות נמשכות חמש שנים לפחות.

פרט לכך, בשל הקושי בקבלת אשראי credit בעקבות ההגבלה, התוצאה היא שלא אחת חייב שאמצעיו מוגבלים לא יוכל לפרוע את החוב משום שאין לו מסגרת אשראי.

במטרה להילחם במצב שנוצר הציעו חברי כנסת החברים בוועדת חוקה, חוק ומשפט לתקן את חוק הוצאה לפועל כך שאת הגבלת החשבון יהיה ניתן לבצע רק לאחר שנוסו וכשלו אמצעים דוגמת שלילת דרכון או רישיון נהיגה של החייב.

לדידם, קיימת הצדקה להגבלה במקרים בהם החייב מתעקש שלא לשלם את החוב באופן סדרתי.

הצעה זו מסתמכת על נתונים של משרד המשפטים, לפיהם קיימים כיום 26,000 חייבים שסך חובותיהם הכולל מגיע ל 750 מיליון שקלים לצד הפרשי ההצמדה והריבית.

חשיבות קבלת סיוע משפטי

במידה וחשבון הבנק שלכם הוגבל, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין הוצאה לפועל.

עורך דין המתמחה בתחום זה יסייע לכם בהתנהלות מול הגורמים המתאימים לביטול ההגבלה וחזרה לשגרת התנהלות פיננסית רגילה.

לחצו לקריאת מאמרים נוספים בתחום בנקאות ומיסים

הכרזה על פשיטת רגל בהליכי גירושין

הליכי גירושין מהווים לא אחת זירת מאבק בין הצדדים ופשיטת רגל הופכת ערוץ פעולה לצורך הברחת נכסים והשפעה על היבט חלוקת הרכוש – היכנסו לקריאה אודות סיטואציות אלה ואופן ההתמודדות של החוק עמן…

הדרך הרצויה לסיים את חיי הנישואין באופן ידידותי הינה בעריכת הסכם גירושין, אך בלא מעט מקרים מגיעים הצדדים לערכאות ומנהלים הליכי משפט קשים ומתישים.

איום בפשיטת רגל הוא אסטרטגיה שכיחה בהליכי גירושין משום שהוא מנוצל לצורך השלכה על חלוקת הרכוש בין שני הצדדים באמצעות העלמה או הברחת נכסים וחיוב במזונות.

אולם, פקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 נועדה דווקא לכינוס נכסי החייבים וחלוקתם בין הנושים באופן שווה, תוך פיקוח על ידי בית המשפט ומניעת ניצול ההליך לרעה.

במקרים בהם נעשה ניסיון להכריז על פשיטת רגל על מנת לא לשלם מזונות לזכאים, ניתן בנסיבות מסוימות לתבוע את המזונות מהורי החייב.

תנאי סף להכרזה על פשיטת רגל

הכרזה על פשיטת רגל יכולים לבקש החייב או הנושה, כאשר האדם הוא אזרח ישראלי מעל גיל 18 שסכום חובותיו עולה על זה הקבוע בפקודה ומתעדכן מעת לעת.

בית המשפט יבחן בקפדנות את נסיבות ואופן יצירת החובות ולא יאפשר להכריז על חייב כפושט רגל שעה שהוכח כי אינו נקי כפיים ופעל בחוסר תום לב.

לחצו כאן לקריאה בנושא: אי מתן הגנה בפשיטת רגל לחוב שמקורו בעבירה

כיצד ניתן למנוע הברחת נכסים על ידי החייב בהליכי גירושין?

בהליך פשיטת רגל כלל נכסי החייב מוקנים לנאמן. סעיף 96 לפקודה מהווה אמצעי לסיכול הברחת נכסים על ידי פושט רגל.

סעיף 96(א) קובע כי הענקה שבוצעה ולאחריה הפך המעניק לפושט רגל אך לא חלפו שנתיים ממועד ביצועה, לא תהא תקפה כלפי הנאמן.

בסעיף 96(ב) נקבע כי הענקה שבוצעה בידי מי שהעניק נכסים ולאחר שנתיים אך פחות מעשר שנים ממועדה הפך לפושט רגל, תהא חסרת תוקף כלפי הנאמן אלא אם הוכח שהיה ביכולת החייב לפרוע את החוב גם ללא הנכס.

הענקת נכסים בפשיטת רגל לפי סעיף 96 משמעה כל העברה למעט כזו שהתקיימה לפני או בעטיים של הנישואין ולהוציא העברה שבוצעה בתום לב ובתמורה שוות ערך לקונה או בעל שעבוד או הענקה שביצע חייב לאשתו או ילדיו של נכס שהגיע אליו לאחר הנישואין ובזכות אשתו.

הברחת נכסים בפשיטת רגל באמצעות הסכם גירושין

החוק מאפשר לרשויות להתחקות אחר נכסים שהחייב ניסה להבריח באמצעות הליכי גירושין במידה ולחייב אין נכסים נוספים שיכולים לסייע בסילוק החוב, אם הוא קבוע ומוגדר ולא ניתן לערער עליו, אם הנכסים הועברו ללא תמורה ובמידה ובין העברת הנכסים ומועד יצירת החוב לא חלפו שלוש שנים.

במקרה בו בוצעה העברה על ידי אדם שהיה חייב 1.8 מליון שקלים לקופת רשויות המס ובמקביל לחוב ניהל הליכי גירושין, בית המשפט אפשר לרשויות לרדוף אחרי דירת המגורים כדי לפרוע את החוב, זאת על אף העובדה שהדירה הועברה לרשות האישה טרם הפיכתו של החוב למוחלט.

יחד עם זאת, נקבע כי מרגע שהנישום ידע שנפתחו נגדו הליכים אין באפשרותו להעביר את הנכס.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלה

פשיטת רגל והליכי גירושין משתייכים לתחומים משפטיים נבדלים.

בניהול שני ההליכים מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין מנוסה בתחום הרלוונטי כדי שלא יקופחו זכויותיכם ותוכלו לגבש את האסטרטגיה המתאימה לנסיבות המקרה שלכם.

חלוקת כספים שלא כדין על ידי נאמן בפשיטת רגל

הליך פשיטת רגל אשר נידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב חושף ליקויים בתפקוד הנאמן, לרבות חלוקת כספים שלא כדין וללא היתר בית המשפט. היכנסו לקריאת תקציר פסק דינה של השופטת אלשיך והביקורת שמתחה על התנהלות גורמים המעורבים בפרשה…

תכליתו המרכזית של הליך פשיטת רגל הינה להבטיח חלוקה שווה של נכסי החייב בין הנושים, זאת בדרך של מינוי נאמן וקיום פיקוח על ידי בית המשפט.

הנושים וכונס הנכסים הרשמי רשאים להציע את מי למנות לתפקיד הנאמן.

הסמכויות אשר מופקדות בידי הנאמן מנויות בסעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 אשר מקנה לנאמן, בין היתר, סמכות לדון בתביעות בגין חובות כספיים, לממש את נכסי החייב ועוד.

מלבד זאת, רשאים הנושים לבקש מינויה של ועדת ביקורת על מנת לפקח על עבודת הנאמן ובמידה לא מונתה ועדה כזו טעון מימוש כמה מסמכויות הנאמן קבלת אישור מטעם הכונס הרשמי.

ניגוד עניינים של הנאמן בפשיטת רגל

בהליך המשפטי פר"ק 1320-90 מתחה כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך ביקורת חריפה על התנהלותו של עורך הדין יעקב סקרבניק אשר שימש נאמן בהליך פשיטת הרגל של החייב.

בנסיבות המקרה פנה המנהל המיוחד לערכאות בעקבות דוח אשר תיאר אי סדרים בפעולות הנאמן שעודנו מכהן בתפקידו, כדי שבית המשפט יורה לו ולמי שפעל עימו להשיב את הכספים לקופה.

בכתב התביעה נטען כי לא זו בלבד שהנאמן הסתיר מבית המשפט את עובדת היותו נושה של החייב הוא גם חילק כספים שלא כדין, לא בדק את תביעות החוב מלבד שתיים שהיו קשורות אליו במישרין או בעקיפין וכן פורטו מחדלים וליקויים נוספים בתפקודו.

מפאת הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים ועד הגשת התביעה דרש המנהל לחייב את הכונס, הנאמן וגורם נוסף, להשיב סכומים שלגביהם קיימת תשתית ברורה המוכיחה את נטילתם שלא כדין.

כך חויב עורך הדין להשיב לקופת הכונס 18,221 ש"ח שנטל לעצמו, נושה נוסף שיוצג על ידי הנאמן חויב לשלם 53,634 ש"ח ומלבד זאת חויבו השניים לשלם סכום של 75,000 ש"ח הוצאות לקופת הכינוס.

התיישנות התביעה

בית המשפט קיבל את תביעת המנהל המיוחד ודחה את טענת ההתיישנות שהעלה הנאמן חרף העובדה שחלפו עשרים שנה מאז המעשים המתוארים.

לדידה של השופטת אלשיך, במידה והיה מדובר במתדיין רגיל שהגיש את התביעה בחלוף יותר משבע שנים, היה קם מחסום ההתיישנות. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי בנסיבות המקרה יש לקבל את התביעה.

ראשית, מההיבט הדיוני נכון היה להגיש את התביעה בשנת 2009, משום שאז מונה המנהל המיוחד שהיה אמון על חקירת מעשי הנאמן. פרט לכך, טרם מינוי המנהל בעל סמכויות החקירה לא ניתן היה לחשוף את אי הסדרים ולהגיש את התביעה.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על העובדה שהנאמן אשר מונה היה פרקליטו בעבר של אחד הנושים ואף נושה של החייב בעצמו. בפסק דינה ביקרה השופטת אף  את מערכת הוצאה לפועל אשר נתנה גושפנקא למעשים.

סיוע משפטי בהליכי פשיטת רגל

ניהול כושל של הליכי פשיטת רגל עשוי להוביל לאובדן הזכויות של החייב והנושים.

לפיכך, מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל אשר יסייעו בגיבוש המהלכים הדרושים לצורך התנהלות נכונה ומיצוי הזכויות המשפטיות המגיעות לכם.

מבקש לערער על החלטת הרשם? - זו זכותך!

הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה מחודש מאי האחרון מרחיבה את הערעור בזכות על החלטות רשמי ההוצאה לפועל – היכנסו לקריאה אודות ההנחייה החדשה, השלכותיה ומה עומד מאחוריה…

ערעור הוא הליך משפטי שבו צד אשר אינו מסכים עם קביעה משפטית, פסק דין או החלטה אחרת, פונה לערכאה בדרגה גבוהה יותר לקיום דיון חדש בנושא.

ערעור ניתן לממש בשני מצבים: הראשון הינו פנייה בזכות והשני מחייב בקשת רשות מערכאה משפטית, בין מבית הדין אשר קיבל את ההחלטה המקורית ובין מערכאה גבוהה יותר.

פרוצדורת הערעור קיימת גם במערכת הוצאה לפועל בשינויים המחייבים. ניתן לערער בזכות על החלטות שיפוטיות, קרי טענת פרעתי, אחריות כונס נכסים או נאמן וחיוב צד שלישי, תוך קביעת אפשרות של ערעור ברשות בלבד לבית המשפט המוסמך, בכל הנוגע להחלטות מנהליות.

טרם תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 הוגשו ערעורים על החלטות יושב ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי וכיום יש להגישם לבית משפט השלום.

הערעור בהוצאה לפועל וההנחיות החדשות בתחום

במהלך חודש מאי האחרון יצאה הנחייה חדשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, הנוגעת לאחראים על תחום הוצאה לפועל, אשר משנה חלק מסמכויות הערעור.

בהתאם להנחייה החדשה, גם ערעורים על החלטות בעניין חידוש או הטלת מגבלות על דרכון, פינוי מבית מגורים, מעצר, מאסר או עיכוב יציאה מהארץ יהיו בזכות, בנוסף להחלטות השיפוטיות שפורטו לעיל.

על הוראה זו הוחלט בעקבות ישיבה שהתנהלה בשיתוף מנהל בתי המשפט, האחראים על הנושא במשרד המשפטים ומנהל רשות האכיפה והגבייה, במסגרת הדיונים אודות תיקון 32 לחוק ההוצאה לפועל.

רשמי ההוצאה לפועל ותיקון 32

תיקון 32 לחוק, אשר נדון כעת בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מתמקד בשינוי סמכויות הרשמים.

כאמור, במסגרת הרפורמה של תיקון 29 הוחלט על הפרדת מערכת המשפט מלשכות ההוצאה לפועל כדרך לייעול מלאכת האכיפה. בדומה, הדבר חל גם על רשות האכיפה והגבייה החדשה שהוקמה, הכפופה ישירות לשר המשפטים.

זכות הערעור היא זכות פרוצדוראלית אך יש לה השלכה גם על הכללים המהותיים של המשפט, כפי שמדגישים דברי כבוד שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין בפסק הדין בע"מ 8194/08 פלונים נ' פלוני:
"… מקורה של הזכות לערער, נעוץ בין היתר בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה וכמוה גם החלטות שיפוטיות. הערעור מהווה מעין רשת ביטחון ובקרה המקטינים, אף כי לא בהכרח מונעים, פגיעה בבעלי דין. אין חולק כי זכות זו לגבי ערעור אחד, להבדיל מגלגול ערעורי נוסף היא זכות מהותית. ייתכן אף כי היא נעה לאיטה לעבר מעמד חוקתי אם גם טרם הגיעה ליעד זה ומכל מקום ניתן לה כאמור משקל רב".

בהמשך לכך, ההבדל המרכזי המתוכנן במסגרת התיקון הוא שינוי מעמדם של הרשמים משופטים לעובדי מדינה, מהלך אשר בגינו עולה הצורך לשנות את רשות הערעור.

לקביעה זו עניין מהותי לאזרח אשר מבקש לממש את זכות הערעור האמורה, מאחר והיא נועדה למנוע מעובד מדינה לשלול זכויות יסוד חוקתיות מהפרט.

בנושאים נוספים תישאר הזכות לערעור ברשות, כמו גם הדיון בבקשות בכתב כפי שנהוג בתחומי משפט אחרים.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

בהגשת ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל מומלץ לפנות אל עורך דין מומחה בתחום.

בא כוח מנוסה יציע לכם ייעוץ משפטי מקצועי ויסייע בגיבוש כתב הערעור והגשתו, בהתאם לנסיבות המקרה.

פינוי פושט רגל מדירתו? - לא תמיד...

מכירת דירת המגורים של חייב בפשיטת רגל עשויה אמנם לקדם את פירעון חובותיו, אך לא תמיד יורה בית המשפט על המכירה כפתרון לחיסול החובות – היכנס וקרא אודות הערכים המתנגשים בסוגיה זו, שיקולי בית המשפט בהחלטה ומה קובע החוק…

נכס מקרקעין הינו לרוב הרכוש היקר ביותר המצוי בבעלות אדם, ולכן פירעונו בהליך פשיטת רגל עשוי לתרום תרומה של ממש לקידום החזר חובות כספיים.

יחד עם זאת, מכירה כפויה של דירת מגורי החייב עלולה ליצור בעיה ולאיים על עתידו הכלכלי של החייב, סוגיה אשר מחריפה עוד יותר במידה והחייב הינו בעל משפחה, התלויה בו כמפרנס.

בקשה שעניינה מכירת דירת חייב בהליך פשיטת רגל תוגש על ידי נאמן או על ידי הנושים.

כללי ההגנה על דירת מגורים בפשיטת רגל

חשיבותו הגדולה של נכס המגורים מצאה ביטוי גם במסגרת החקיקה.

סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 קובע, כי במידה ובית המשפט נוכח לדעת כי נכס המקרקעין משמש למגורי החייב, בן זוגו או בני משפחתו ולא הוכח שיש להם סידור מגורים חלופי או מקום מגורים סביר לעבור אליו, רשאית הערכאה המשפטית שלא להורות על מכירת הנכס.

סעיף 86א(ב) לפקודה קובע, כי ההסדר החלופי עשוי להיות בדמות תשלום פיצויים, מציאת דירה אחרת או בדרך שונה.

סעיף 86א(ג) קובע היעדר תחולה להסדר הקבוע בפקודה על מקרקעין שחלים עליהם הכללים הקבועים בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972.

הרציונאל הקבוע בסעיף 86א לפקודה הוא להבטיח קורת גג לחייב ולתלויים בו ולסייע למי שכשל מבחינה פיננסית לחזור לתפקודו כבעל ערך עצמי בסיסי.

רעיון זה אינו חורג מהפקודה, זאת מאחר ותכלית הפקודה הינה לסייע לנושים לפרוע את חובותיהם אך גם לעמוד לימינו של חייב אשר נוהג בתום לב.

השיקולים המשמשים בקבלת החלטה על מכירת דירת המגורים של החייב

בהליך רע"א 7700/95 שחר ואח' נ' חזן פד"י נ (1) 338 קובע בית המשפט, כי הסידור החלופי יכול להיות גם בעין ואינו מוכרח להתאים לדירה הנמכרת בגודלה, ברמתה או בטיב הזכות.

בדומה, מפרטת כבוד שופטת בית המשפט העליון לשעבר שטרסברג כהן את השיקולים הנבחנים במסגרת ההכרעה בעניין הסדר מגורים חלופי, ובהם: יכולת המשפחה למצוא קורת גג לאחר מכירת הדירה, הנסיבות האישיות של החייב, צורכי המשפחה הנוכחיים והעתידיים, גודל משפחתו של החייב, היכולת להיעזר במקורות מימון חיצוניים, האמצעים, הרכוש וההכנסה העומדים לרשות החייב ומשפחתו, היחס בין עלות הסידור החלופי או שיעור הפיצויים לבין גובה החוב שאמור להיפרע ממכירת הדירה ושיקולים נוספים.

ד"ר שלמה לוין וד"ר אשר גרוניס מדגישים בספרם "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, תשס"א בעמ' 23, את הדרך שבא מסייע סעיף 86א לפקודה למנוע מהחייב ליפול לנטל על הקופה הציבורית:
"הדין העמיד לרשות הנושה את הכוח לנקוט בהליכי פשיטת רגל על מנת להשיג את המטרות הנזכרות. עם זאת, מיועדים הליכי פשיטת רגל גם לשרת את האינטרסים של החייב, חדל הפירעון. חייב כזה הנרדף על ידי נושיו בלשכת הוצאה לפועל, עשוי להיקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאים".

עמדה דומה מופיעה גם בפסיקת בית המשפט העליון אשר קובע כי סעיף 86א נועד לאזן בין האינטרסים של הנושים לפירעון החוב לבין שמירה על כבוד החייב.

חשיבות הפנייה לקבלת ייעוץ משפטי

מכירת דירה בהליך פשיטת רגל אינה סוגיה פשוטה עבור החייב ובני משפחתו.

פנייה לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין המתמחה בתחום פשיטת רגל תסייע בהתמודדות עם הסיטואציה המורכבת ובמציאת פתרון חלופי מיטבי.

לחץ כאן לקריאה מורחבת בנושא: פינוי שוכרים בלתי חוקיים

חוב שמקורו בעבירה פלילית לא יזכה בהגנות פשיטת הרגל

נסיבות מסוימות יובילו לביטול הליכי פשיטת רגל ולאובדן ההגנות המוקנות לחייב במסגרתם. היכנסו לקריאת ההלכה החדשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, העוסקת בביטול הליכי פשיטת רגל שנפתחו בגין חוב שמקורו בעבירה פלילית…

פשיטת רגל כמו גם הוצאה לפועל הן פרוצדורות שונות אשר קיימת ביניהן חפיפה מסוימת.

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נפרד מהבעלות על נכסיו בשל היקלעותו לסטאטוס של חדלות פירעון, אולם החוק מאפשר לו להסדיר את חובותיו כדי שיוכל להמשיך את פעילותו הכלכלית.

בנסיבות מסוימות יכולים הנושים והחייב להעדיף הכרזה על פשיטת רגל מאשר מימוש נכסים במסגרת הוצאה לפועל.

יחד עם זאת, המחוקק ובית המשפט אינם מעוניינים להפוך את ההליך למקלטם של מי שמעוניינים להשתמט מתשלום חובות ולכן בית המשפט בוחן בקפידה את התנהגות החייב במהלך יצירת החוב ובמועד הגשת הבקשה.

מהם תנאי הסף להגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל?

סעיף 18 (ה) 2 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשה לפשיטת רגל שהוגשה לשם שימוש לרעה בהליכים, שלא בתום לב או שעה שהחייב הינו בר פירעון.

ביטול ההליכים משמעו המשך נשיאה בנטל החוב ובגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי חוב כספי שמקורו בעבירה פלילית נוצר בחוסר תום לב. בנסיבות אלה לא קיימת הצדקה לסייע למי שבא בשערי בית המשפט בהיעדר ניקיון כפיים, משום שעזרה שכזו תהא מנוגדת לעקרון תקנת הציבור.

בפסק הדין ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, מתייחס בית המשפט העליון לשלילת הגנות הפקודה מחובות שמקורם בניהול עסק לא חוקי ומציין את השיקולים הדרושים לביטול הזכאות כאמות מידה לבחינת הפגיעה בתקנת הציבור בהקשר לפשיטת הרגל.

אליבא דה כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק יש לבחון את חומרת המעשה, את היסוד הנפשי בעבירה, התמשכותה של אי החוקיות, הקשר בינה ובין החובות ושיקולים נוספים.

הגנה על חוב שמקורו בפלילים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה הליכי פשיטת רגל שנפתחו בעקבות חוב שמקורו בהרשעה בעבירה פלילית.

במקרה הנדון, ירה רופא שיניים בשלושה צעירים במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. שני צעירים נפגעו באוזן ובריאה והשלישי נפגע בראשו מקליע שחדר דרך עינו.

בתביעת הפיצויים האזרחית חויב הרופא לשלם לפצוע השלישי סכום של מליון שקלים ולשני הנפגעים האחרים פיצוי נוסף.

אולם, עם קבלת פסק הפיצויים פנה החייב בבקשה להכרזה על פשיטת רגל בשל חובות אליהם נקלע, שהצטברו לסכום משמעותי של 1.8 מליון שקלים.

בתחילה אמנם נפתח הליך כינוס נכסים והחייב שילם 500 שקלים מדי חודש לקופת המנהל המיוחד, אך בדיון הועלתה התנגדות לפשיטת הרגל, ונטען כי יש בניהול הליך זה משום ביזוי החוק.

הטעמים לאי מתן הגנה לחוב שמקורו בדבר עבירה

בית המשפט קיבל את ההתנגדות חרף הקביעה שעל הנפגע מוטלת אשמה של 40% בנסיבות המקרה.

לדידו של כבוד השופט דוד מינץ, אמנם ייתכנו חריגים אך במידה וייקבע שהחוטא זכאי להגנות הפקודה שעה שעבר עבירה פלילית ומעשהו נוגד את תקנת הציבור, משמעות הדבר היא שירוויח מהעוולה שביצע.

מכאן, הרי שהקניית הגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנקלע לחדלות פירעון עקב עבירה שביצע, נוגדת את עקרון היסוד של תקנת הציבור.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום פשיטת רגל:

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

פגמים בהליך פשיטת רגל

אישור בקשה לפשיטת רגל כשהנושה הוא רשויות המס

חייב יפוצה בגין רשלנות לשכת הוצאה לפועל בקריות

מה הדין שעה ששיק שמסר חייב לפירעון חובו בהוצאה לפועל הופקד בתיק שגוי? מקרה כזה של רשלנות  ארע בלשכת הוצאה לפועל בקריות – היכנסו למאמר הבא וקראו אודות עמדת בית המשפט בפסק הדין שניתן לאחרונה בנושא…

כשלים והתרשלות בהתנהלות מערכת הוצאה לפועל עלולים לגרום להפסדים ונזקים כבדים לזוכה ולחייב, אשר מזכים בקבלת פיצויים.

הדינים הרלבנטיים לרשלנות של רשות שלטונית הם פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח – 1968 וכללי המשפט המנהלי, אשר חלים ביחסים שבין הפרט לבין הרשות השלטונית.

התביעה במקרה זה תוגש נגד מדינת ישראל, אשר מערכת ההוצאה לפועל היא שלוחה שלה.

כללי הסמכות העניינית והמקומית על פיהם תידון תביעה זו יהיו אותם הכללים אשר חלים בכל תביעה אזרחית אחרת, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

כך, תביעה בסכום של עד 2,500,000 שקלים תוגש לבית משפט השלום שהינו הערכאה בעלת הסמכות המקומית לדון בתביעות אלה, לפי התקנות.

לחץ כאן לקריאת מידע נוסף אודות רשויות הפועלות במדינה:

רשות האכיפה והגבייה

רשות התאגידים

רשויות המס כנושה בפשיטת רגל

האם הפקדת שיק בתיק הוצאה לפועל שגוי מהווה התרשלות?

לאחרונה פסק בית משפט השלום בקצרין, בראשות כבוד השופט מרדכי נדל, לזכות החייב התובע פיצויים בסך 53,000 שקלים בגין רשלנות בהתנהלות לשכת ההוצאה לפועל בקריות.

בנסיבות המקרה נפתח נגד החייב בשנת 1999 תיק הוצאה לפועל בעקבות תביעה של בנק דיסקונט.

בשנת 2002 נתן החייב הוראה להפקיד בתיק הוצאה לפועל זה סכום של 20,000 שקלים במטרה לצמצם חוב כספי שצבר. אולם, בלשכת ההוצאה לפועל הופקד הסכום בשוגג בתיק אחר אשר נפתח לטובת בנק לאומי.

בעקבות כך תפח סכום החוב לבנק דיסקונט ולכן החליט החייב לתבוע את לשכת הוצאה לפועל בסכום של 100,000 שקלים בשל הנזק שנגרם.

תשלום חוב בתיק הוצאה לפועל

בחקיקה נקבע, כי חוב אשר לא נפרע במועד בתיק הוצאה לפועל יספוג הפרשי הצמדה, כפי שהם מוגדרים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961, במקביל לריבית צמודה של 5% עד התשלום בפועל.

כך למעשה על קרן החוב מוטלות שתי ריביות: ריבית רגילה וריבית פיגורים. את הריבית הרגילה מוסיף בית המשפט לסכום בפסק הדין לפי שיקול דעתו, וראשיתה ביום יצירת העילה או במועד הגשת התביעה. משכה של ריבית זו הינו עד למועד מתן פסק הדין או תאריך אחר שנקבע לתשלום החוב, המאוחר מביניהם.

ריבית פיגורים מתחילה ביום הפירעון ומסתיימת ביום התשלום בפועל. הדרך הטובה ביותר להימנע מתשלום הריביות הללו היא לשלם את החוב במלואו בתוך תקופת האזהרה, מרגע שנודע לחייב אודות פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל.

זכאות התובע לקבלת פיצויים

לטענת המדינה, לתובע לא נגרם נזק משום שהעברת הכספים הובילה לסגירת התיק הנוסף, אולם במקביל חלה עליו חובה לוודא שהכסף אכן הועבר לתיק הנכון.

בית המשפט קבע, כי סגירת תיק הוצאה לפועל אחד במקום תיק אחר היא פעולה בירוקרטית של פקיד בית משפט, אשר מהווה רשלנות בלתי סבירה וחריגה קיצונית מנורמת הזהירות הנדרשת מעובד ציבור, ולכן מזכה את התובע בפיצויים.

בנוסף נקבע, כי לאור החזקה המהותית לפיה פעולה שלטונית מתבצעת כהלכה, לא חלה על התובע חובה לוודא שהכסף הופקד לתיק אליו ביקש שהכסף יועבר.

הטלת חובה מעין זו על החייב מהווה לפי פסק הדין סתירה של החזקה האמורה, אשר מיועדת להגן על השירות הציבורי ועובדיו.

בכל מקרה בו התגלעה רשלנות של הוצאה לפועל מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום, לקבלת ייעוץ משפטי לגבי המשך הצעדים בהם מומלץ לנקוט בנסיבות המקרה.

עיקול רכב נכה בהוצאה לפועל

פסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה קובעת, כי ניתן לעקל רכב של חייב נכה בהוצאה לפועל במידה וקיימת אפשרות להחליפו ברכב שעלותו נמוכה יותר. היכנסו לקריאת תקציר פסק הדין והשלכותיו, במאמר המלא…

עיקול רכב הינו אחת הסנקציות הנפוצות ביותר במסגרת הליכי הוצאה לפועל לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון חובו לזוכה.

עד לתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 עיקול רכב התבצע ביוזמת הזוכה בלבד ובעקבות התיקון ניתן לבצע עיקול רכב גם ביוזמת ההוצאה לפועל, באמצעות המסלול המקוצר.

בחוק נקבע, כי אחד החריגים לעיקול רכב חל לגבי רכב אשר משרת אדם נכה לצורך ניידות.

אולם, בעבר פסק בית המשפט, כי ניתן לעקל רכב של נכה במידה ועלותו גבוהה אך לא תתבצע תפיסה של הרכב עד שיוחלט האם רכב בעלות נמוכה יותר יענה על צרכי החייב הנכה.

לחצו כאן לקריאה בנושא: עיקול מטלטלין – מותר ואסור

הפסיקה שהתקבלה לאחרונה בנוגע לעיקול רכב חייב נכה

לא מכבר קבע בית משפט השלום בחיפה, כי ניתן לעקל רכב של נכה בהליכי הוצאה לפועל במידה ואפשר להחליף את הרכב המעוקל ברכב זול יותר.

בפסק הדין האמור נדונה סוגית עיקול רכב מסוג הונדה מבעליו, שהינו בעל 50% נכות וזקוק לרכב לצורכי ניידות.

הרכב עוקל מבעליו בעקבות חוב לבנק על סך 900,000 שקלים ותיקי הוצאה לפועל המנוהלים נגדו.

במסגרת ההליכים נתפס אך טרם נמכר רכב ששנת הייצור שלו 2010 ונרכש בסכום של 130,000 שקלים.

רשם ההוצאה לפועל קבע, כי יש ביכולתו של החייב להסתפק ברכב זול יותר והבנק הסכים לשחרר מכונית מסוג פיאט בעלות נמוכה יותר שהחייב נסע בה קודם לכן ולטענתו כבר נמכרה לצד שלישי, כאשר סכום המכירה הועבר לפירעון חובות למוסך.

בהחלטתה ציינה השופטת, כי לא הוכח בפני בית המשפט שאין באפשרותו של החייב להסתפק ברכב יד שנייה, ושמן הראוי היה שיעשה כך במצבו הכלכלי.

לשיטתה, רכב ההונדה אמנם אינו מפואר אך יקר ביחס לרכבים עם נפח מנוע דומה.

השופטת לא שחררה את הרכב לטובת הבנק בשל ירידת הערך, השעבודים הנוספים המוטלים על הרכב והצורך בהפרשת חלק מסכום המכירה לרכישת רכב חלופי בעלות נמוכה יותר.

עם זאת, היא הותירה את החלטת התפיסה על כנה, בין היתר משום שהחייב עושה כל שביכולתו כדי להקשות על גביית חובות שצבר.

מהן השלכותיו של פסק הדין?

פסיקת בית המשפט שהתקבלה לאחרונה מתיישבת עם מגמת הפרשנות בצמצום החריג המופיע בחוק, ולכן לא ניתן לומר שהיא הרעידה את אמות הסיפים, שכן בית משפט מקפיד על האיזון בין השמירה על כבודם וזכויותיהם של החייבים לבין יעילות האכיפה והגבייה.

בעניין זה קשה לומר, שתום ליבו של החייב מהווה שיקול חדש במערכת, וזאת מפאת פסיקת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, לפיה עקרון תום הלב הינו כלל יסוד במשפט הישראלי וככזה הוא חל גם במערכת ההוצאה לפועל.

חשוב לזכור, כי מדובר בפסק דין של בית משפט שלום בלבד. אי לכך, עד שלא יינתנו החלטות בנושא על ידי ערכאות גבוהות יותר מחייבת הלכה זו, לפי כללי המשפט הישראלי, את בתי משפט השלום ואת רשמי הוצאה לפועל בלבד.

לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים בנושא שמירה על כבוד החייב בהליכי הוצאה לפועל:

צמצום הפגיעה בחייב במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל – הפחתת השימוש בצווי מאסר

צמצום הפגיעה בחייב במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל – פטור מעיקול מטלטלין נוספים

לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון הינה חלק ממערך רשות האכיפה והגבייה, אשר הוקם לאחרונה. במתכונת החדשה, לשכות הוצאה לפועל לא הועתקו ממקומן ולשכת ההוצאה לפועל ראשון לציון מוסיפה לשכון לצד בית המשפט, ברחוב ישראל גלילי 5 במערב העיר ראשון לציון.

הלשכה בעיר ראשון לציון פועלת בימים א'-ה' בין השעות 8:30-13:30.

בתקופת הפגרה שעות הפעילות הן בימים א'-ה' בין השעות 9:00-12:00 ובימי שישי וערבי חג לא מתקיימת פעילות בלשכה.

מיהם בעלי התפקידים ומה המבנה הארגוני של לשכת הוצאה לפועל ראשון לציון?

למעשה, המבנה הארגוני ובעלי התפקידים בלשכת הוצאה לפועל בראשון לציון זהים לאלה שבלשכות אחרות ברחבי הארץ, אולם אלה השתנו לאחרונה בעקבות הרפורמה במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

בעבר היוו לשכות הוצאה לפועל חלק בלתי נפרד מהרשות השופטת, עד כדי כך שחוק הוצאה לפועל קבע בסעיף 1, כי מקום מושבן של הלשכות יהיה בסמוך לבתי המשפט.

לעומת זאת, כיום, בעקבות התיקון מסונפת רשות האכיפה והגבייה למשרד המשפטים.
בעוד שבעבר פעלו לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות באופן בנפרד, היום מהוות שתי המערכות יחדיו את הרשות החדשה.

גוף זה הוקם במטרה לייעל את הליכי גביית החובות וכדי לשנות את הדימוי הבעייתי שדבק  במערכת ההוצאה לפועל כמערכת בירוקרטית ובלתי יעילה לגבייה ואכיפה.

במגמה לשנות את התדמית ולייעל את ההליכים מונו מספר רשמי הוצאה לפועל במקום ראשי ההוצאה לפועל שעמדו בראש כל לשכה.

לרשמי ההוצאה לפועל הוקנו סמכויות משפטיות דומות לאלה שהקנה החוק בעבר לראש ההוצאה לפועל, ובהן: דיון בטענת "פרעתי", החלטה לגבי אחריות כונס נכסים ונאמן וחיוב צד ג'.

במקביל, העשיר החוק את הכלים העומדים בידי הרשמים לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון החוב: החוק הרחיב את הגישה למידע אודות נכסי החייב בביטול הדרישה לכתב סודיות חתום על ידי החייב ובכלילת גופים נוספים ברשימת הגורמים אליהם מוסמכת מערכת ההוצאה לפועל לפנות כדי לקבל מידע אודות החייב.

לא זו אף זו, החוק גם הקים מסלול מיוחד לייעול גבייתם של חובות בסדרי גודל נמוכים של עד 10,000 שקלים. בעבר, גביית חובות בסדרי גודל כאלה היתה כמעט בלתי יעילה משום שהצריכה שכירת עורכי דין והפעלת מאמצים בלתי נלאים.

פסקי דין – לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון

ידוע כי הליכי הוצאה לפועל הם חוויה בלתי נעימה ולפיכך, חייבים רבים מנסים להימנע מעיקול מיטלטלין בבעלותם בדרך של מעבר לכתובת מגורים אחרת.

ה"פ (ראשון לציון) 12393-07-10 מלול נ' מלול עוסקת בחייבת בגירה, אשר בחרה לחזור להתגורר בבית אביה כדי לטעון שהחובות לבנק ולחברת האשראי אותם צברה, הם חובות משותפים.

בפסק הדין ההצהרתי קבעה כבוד השופטת יעל בלכר, כי המיטלטלין בדירה הם רכוש בסיסי בכל בית במדינת ישראל וכי הם שייכים לאב בלבד ולכן לא ניתן לעקל אותם בגין חובותיה של הבת.

כחלק מהמגמה הצוברת תאוצה של הגשת תביעות ייצוגיות, הוגשה לאחרונה תביעה כזו נגד מערכת הוצאה לפועל, בגין גביית אגרה מופרזת עבור הדפסת מסמכים ושלילת זכות עיון בתיקים. היכנס וקרא עוד במאמר המלא…

עד לשנים האחרונות שימש הנייר כלי עבודה משמעותי בעולם המשפט משום שכל מסמך היה רשום, מודפס או מאוחסן בתיקיית נייר.

בתקופה האחרונה נכנסו שינויים טכנולוגיים גם לעולם המשפט האנלוגי, כאשר במסגרת התמורות שהתבצעו בין היתר ברשות האכיפה והגבייה, עבר תוכן תיקי הוצאה לפועל לתיקיות אלקטרוניות, ותיקי נייר מנוהלים עתה רק במקרים חריגים.

לא זו אף זו, נשללה בנוסף זכות העיון בתיקי הוצאה לפועל ללא הצדקה חוקית.

בעוד שבעבר היה נהוג שכל צד מצלם את המסמכים הדרושים לו בעלות סבירה במערך לשכות ההוצאה לפועל, הרי שכיום, בין היתר כפועל יוצא של שלילת זכות העיון, נדרשים הצדדים להפיק את המסמכים מתוך התיק האלקטרוני המנוהל במערכת הממוחשבת של רשות האכיפה והגבייה.

הסיבות להגשת תביעה ייצוגית נגד הוצאה לפועל

במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בסכום מוערך של 80 מליון ש"ח, נטען כי רשות האכיפה והגבייה גובה אגרה מופרזת בעבור הדפסת המסמכים ואינה מאפשרת עיון בתיקי ההוצאה לפועל כנדרש לפי החוק.

במצב הקיים, במקום לעיין בתיק נדרשים הצדדים להדפסה של קבצים מהמערכת הממוחשבת ועל כל עמוד מודפס נגבית אגרה בסך 3 ש"ח.

לטענת התובעים, עלות האגרה יקרה בהרבה מעלות הפקת המסמך בפועל וגבוהה פי מאות אחוזים מעלות הדפסה או צילום של מסמכים בבתי המשפט, שם ניתן לעיין בתיקים האלקטרוניים והפיזיים באופן חופשי ולצלם מסמכים במכונת צילום או להדפיס את המסמכים הסרוקים תמורת 30 אגורות לעמוד.

בתביעה נטען, כי מצב דברים זה מוביל את הצדדים לשקול היטב האם להדפיס את המסמכים וגורם לפגיעה ממשית במתדיינים.

התובעים מבקשים מבית המשפט להורות לרשות הגבייה להשיב לכל מי ששילם בשנתיים האחרונות על העתק ממסמכים בתיק הוצאה לפועל, את ההפרש בין עלות הצילום בבתי המשפט לעלות הפקת העתק מהמסמכים ברשות האכיפה והגבייה או לחילופין לקבוע מחיר סביר אחר.

הרשויות מתבקשות גם להקנות זכות עיון לכל הצדדים בתיקי ההוצאה לפועל ולחדול מגביית האגרה לכל עמוד.

לפי כתב התביעה, יש לאפשר לרשויות לגבות מחיר סביר ככל הניתן בגין הדפסה או צילום של עמודים.

עד כה טרם התקבלה תשובת רשות האכיפה והגבייה לטענות שהועלו בכתב התביעה.

עיון בתיקי ההוצאה לפועל

זכות העיון בתיק היא זכות פרוצדוראלית, אך משמעות הפגיעה בה היא לא אחת פגיעה מהותית בזכויות המתדיינים.

תקנות בתי המשפט (עיון בתיקי בית המשפט), תשס"ג – 2003 קובעות את סדרי הדין בעניין עיון בתיקים, ברם, לא פעם קיימת התנגשות בין זכות העיון ובין זכויות אחרות.

בית המשפט נדרש לא אחת לסוגיית האיזון בין זכות העיון וזכות הפרטיות.

בפסק הדין רע"א 8040/98 פרושינובסקי נ' שטרן ציין בית המשפט, כי זכות העיון בתיקי הוצאה לפועל עלולה אמנם לפגוע בפרטיות מצבו הכלכלי של החייב, אך לעיתים יש צורך להרחיב היקפה של זכות זו על מנת לאפשר החזרת חובות.

עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל