זכיינות הינה מודל עסקי המבוסס על שיטה ניהולית בה פועלים שני צדדים – החברה המזכה והזכיין. איך זה עובד בפועל? למי מתאים המודל של עבודה בזכיינות? מהן ההשלכות החוקיות של המושג זכיינות?

במסגרת השיטה מקנה החברה המזכה לזכיין, אדם פרטי או חברה בע"מ אפשרות למכור מוצרים או שירותים שלה.

כחלק מההסכם מורשה הזכיין לעשות שימוש בשמה המסחרי של החברה ובמוניטין שלה ולהתבסס בפעילותו על מערך השיווק, ההפצה והתמיכה של החברה כמו גם הידע והניסיון שצברה בתחום, תוך שהוא מקבל מהחברה המזכה סיוע, הכוונה והדרכה בהקמת העסק.

בתמורה מתחייב הזכיין לנהל את עסקו בהתאם לחוקים והנהלים הנקבעים על ידי החברה המזכה.

קיראו בהרחבה על: חוזים עסקיים

הזכיינות נרכשת על בסיס תשלום חד פעמי עבור הקמת העסק ובהמשך נדרש הזכיין לשלם לחברה המזכה דמי זיכיון ראשוניים ותשלומים חודשיים בשיעור מסוים מרווחי העסק שהוא מנהל.

לעיתים נדרש הזכיין גם בהשתתפות בהוצאות עבור פרסום עסקו.

תוקף הסכם הזכיינות הינו לתקופה מוגבלת והוא טעון חידוש מעת לעת.

יתרונות המודל של הסכם זכיינות

לשיטה הניהולית של זכיינות נודעים מספר ערכים מוספים עבור הזכיין, בהם:

1. פתיחת עסק וביסוסו במהירות – זאת היות והעסק נהנה מפרסום תחת שמה של חברה ותיקה ובעלת מוניטין, אשר רכשה שם ומעמד בתחום העסקי.

2. קבלת הכוונה והנחייה מהחברה המזכה – ההדרכה ניתנת במגוון מישורים: החל מבחירת מיקום העסק, עבור בהקניית נהלי פעילות וכלה בהטמעת כלים מעשיים ושיטות מקצועיות. אלה מסייעים לזכיין לבסס את עסקו.

3. תמיכה על ידי החברה המזכה – במתן ליווי שוטף לאורך ההתנהלות העסקית, גב כלכלי ומשאבים פיננסיים.

עבור החברה המזכה מהווה מודל הזכיינות שיטה להרחבת מימדיו של העסק ולהאצת התפתחותו, שאינה כרוכה בעלויות גבוהות ומסמיכה את הזכיינים להתמודד עם בעיות הניהול והלוגיסטיקה של הסניפים בשטח.

חסרונות המודל של הסכם זכיינות

1. חוסר שליטה אמיתית בעסק – בדומה לפורמט של שכירות הזכיין מקבל הרשאה לשימוש בשמה של החברה המזכה, בידע ובניסיון שלה, אך אינו הופך לבעלי העסק. ההנאה מהזכיינות הינה כנגד תשלום דמי זיכיון ותגמולים לחברה.

2. היעדר מנדט לניהול העסק – במסגרת הסכם הזכיינות מחויב הזכיין לפעול באופן בלבדי בהתאם להוראות שקיבל מהחברה המזכה ועל פי המדיניות והנהלים שקבעה.
נקיטת שיקול דעת עצמאי עלולה להתפרש כהפרת חוזה ולגרור אחריה סיום ההתקשרות בין החברה המזכה לבין הזכיין.

3. יוקר עלות רכישת זיכיון והוצאות נלוות – התשלום החד פעמי שנדרש הזכיין לשלם עבור רכישת הזיכיון הינו גבוה. בהמשך, מאחר והוא מחויב לנהלים ולסטנדרטים שמכתיבה החברה המזכה על הזכיין לשלם עבור רכישת ציוד, מוצרים ושירותים שונים מספקים עמם עובדת החברה המזכה. אלה אינם בהכרח הספקים הזולים הפועלים בשוק.

פרט לכך נדרש הזכיין לשאת בעלויות פרסום ולעמוד בתשלום תמלוגים עיתיים כאחוז מהכנסות העסק.

הסכם ההתקשרות המשפטית בין הצדדים

טרם כניסה לעסקת זכיינות קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם התקשרות מקיף בין הצדדים. במסגרת ההסכם יפורטו עוגני הזיכיון ויוסדרו מנגנוני יישוב מחלוקות שעשויות להתפתח בין הזכיין לבין החברה המזכה במהלך הזמן.

בין הסעיפים המרכזיים שרצוי לכלול בהסכם:

1.    תנאי רכישת הזיכיון וחידושו.
2.    הגדרת תחום הפעילות העסקית בגדרו ניתנת לזכיין בלעדיות.
3.    קביעת אמות מידה ברורות להתנהגות הצדדים ופירוט שיטת הפעולה עליה מבוסס העסק.
4.    פירוט מידת התמיכה והליווי שתעניק החברה המזכה לזכיין בהיבט המקצועי והמימוני.
5.    ציון עלויות והוצאות נוספות שיחולו על הזכיין.
6.    קביעת הקריטריונים החשבונאיים אשר ישמשו לעריכת התחשבנות פיננסית בין הצדדים.
7.    הקניית אופציית השתחררות של הזכיין מההסכם והעברת הזיכיון לאדם אחר.

טרם  גיבוש ההסכם מומלץ לזכיין לערוך בירור מעמיק אודות החברה המזכה, להתרשם מפעילות סניפי זכיינות אחרים ולשוחח עם הזכיינים המנהלים אותם.

את ההסכם המשפטי כדאי לנסח תוך היוועצות באנשי מקצוע דוגמת עורך דין, רואה חשבון וכלכלן, אשר יסייעו בניסוח הסכם הוגן המייצג את האינטרסים של שני הצדדים.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הביקורת הציבורית, אשר נמתחת על תפקוד ההוצאה לפועל בארץ. בהמשך לביקורת זאת נשמעים גם קולות הקוראים להפרטת השירותים הניתנים על ידי ההוצאה לפועל.

בין היתר, נטען לעומסים אדירים, עמם אין ביכולת המערכת להתמודד. מצב דברים זה גורם לסחבת בניהול התיקים, סרבול הליכי הגבייה והתמשכותם, סף גבייה נמוך, נקיטה בסנקציות וצעדים, הפוגעים בכבודו וחירותו של החייב ומתן מענה בלתי מספק לזוכים – הנושים.

אלה ועוד הובילו לצורך בהנהגת רפורמה במערכת ההוצאה לפועל, אשר עוגנה במסגרת תיקון 29 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנה החולפת.

אולם, במקביל לשינויים המשמעותיים – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד שחוללה הרפורמה נשמעים קולות המרחיקים לכת וקוראים להפרטת שירותי הוצאה לפועל בישראל.

המצדדים בכך טוענים, כי המהפך המבוקש בתפקוד המערכת יתרחש רק בנטילת סמכויות ההוצאה לפועל מידי הרשות המבצעת והעברתן לידי גופים פרטיים, שיפעלו בכפוף לקבלת זיכיון מהמדינה.

יתרונות הפרטת הוצאה לפועל

מהלך של הפרטה מציע מספר יתרונות לא מבוטלים לצדדים המעורבים בהליך.

על הערכים המוספים אשר מציעה הפרטה נמנים:

עבור הזוכים – הקלת התנהלותם מול מערכת ההוצאה לפועל והפחתת העלויות, הכרוכות בכך ביחס לנהוג כיום.

בסטאטוס של הפרטה ידרשו הזוכים אך להגשת פסק הדין או השטר לביצוע, ללא צורך בתשלום אגרות, הנלוות כיום להליך או בייזום והגשת בקשות לנקיטה בצעדים לצורך קידומו.

הרציונאל המנחה הינו, כי התשלום לבעלי התפקידים במערך ההוצאה לפועל יבוצע על בסיס הצלחה, תמריץ, אשר יניע לפעולה ויגביר את יעילות ההליך.

ההוצאות הכרוכות בהליך,אגרות ושכר טרחת המוציא לפועל יגבו מהחייב בכפוף להצלחת הגבייה.

עבור החייבים – נטען כי מהלך הפרטה מציע להם יתרון בדמות הפחתת העלויות המושתות עליהם כיום, מאחר והטלת תשלום הוצאות, אגרות ושכר טרחה תבוצע רק כנגד הוכחת תוצאות גבייה אקטיבית בשטח.

בכך יימנע ניפוח כוזב של החוב, כפי שמתבצע כיום, כאשר המוציא לפועל מקבל שכר ללא תלות בהצלחת הליכי הגבייה.

חסרונות הפרטת הוצאה לפועל

לכל מטבע שני צדדים ולפיכך, יתרונותיהם של הזוכים תחת משטר של הפרטת ההוצאה לפועל עשויים לעמוד לרועץ לחייבים.

מבקרי מהלך ההפרטה טוענים כי גזירת שכר טרחת המוציאים לפועל מתוך אחוזי הגבייה תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות החייב.

זאת באשר מדיניות כאמור תגרום להגברת הגבייה בכל דרך, באופן שיפעל לרעת החייבים, אשר באורח טבעי מהווים הצד החלש והפגיע בהליכי הוצאה לפועל.

בהיבט זה עשוי מהלך של הפרטה להפר את האיזון העדין בין הצדדים בתיק הוצאה לפועל, קידום ההליך מתוך התבוננות דרך משקפי הזוכה בלבד ובמקביל, פגיעה באינטרסים, הראויים לשמירה והגנה של החייבים.

נוכח האמור, כנגד התוצאות החיוביות שמציע מהלך ההפרטה במישור שיפור הגבייה והגדלת הסכומים הנגבים, ישולם מחיר גבוה של פגיעה בזכויות החייבים.

חסרון נוסף הינו עבור חייבים, המוכרים כמשתפי פעולה וקואופרטיביים, אשר מערכת ההוצאה לפועל תבכר נקיטה בצעדיהם כלפיהם נוכח הקלות היחסית של הגבייה מהם, ביחס לאחרים.

מציאות כזו תוביל להפרת עקרון השוויון בגבייה מהחייבים השונים.

עולם המסחר, בו כולנו לוקחים חלק פעיל מידי יום, בנוי כולו מחוזים: החל מכרטיס הנסיעה לאוטובוס, דרך חוזה עם חברת האשראי, וכלה בהסכם למכירת דירה. בואו לקרוא על הפרת חוזה ואיך להתמודד עם חוזה שהופר.

חוזים הם למעשה הסכמים בין אנשים, ולמרבה הצער רבים הם המקרים בהם אחד הצדדים לא עומד בהתחייביותיו.

לשם כך חוקק חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א 1970.

החוק מגדיר 'הפרה' כ'כל מעשה או מחדל שהוא בניגוד לחוזה' – הגדרה רחבה מאוד, שמעניקה לבית-המשפט שיקול דעת רחב מאוד לקבוע אילו מקרים חוסים תחתה.

כמו כן, החוק קובע כי כל הפרה יכולה לזכות באחת או יותר מ'התרופות' הבאות: אכיפת החוזה (חובה על הצד המפר לקיים את החוזה), ביטול החוזה (לחוזה כולו, או לסעיפים ספורים מתוכו, אין עוד תוקף משפטי) או פיצויים (סעד כספי שישלם המפר לצד השני בשווי הנזק שנגרם לו).

מה עושים במקרה של הפרת חוזה?

במידה וקיים חשש להפרת חוזה, חשוב תחילה ליצור קשר עם עורך דין או לפנות לקבלת יעוץ משפטי מסוג אחר, שכן החקיקה והפסיקה בנושא זה היא ענפה ומורכבת.

אף-על-פי-כן, נסקור כאן בקצרה את התרופות האפשרויות:

אכיפת החוזה – בישראל בתי-המשפט נוטים להעדיף להשתמש בתרופה זו, משום שיש בה מסר חינוכי והרתעתי חשוב – יש לעמוד בהסכמים במלואם.

אולם ישנם מקרים מובהקים בהם לא תינתן תרופה זו, כגון: החוזה אינו בר-ביצוע (לדוגמא: חלף הזמן האפשרי לביצועו), או אם החוזה הוא לביצוע עבודה או שירות (התפיסה היא שבשום מקרה לא ראוי שתתבצע עבודה בכפייה).

ביטול – במידה וצד שסבל מהפרה מעוניין לבטל את החוזה או חלק ממנו, עליו להודיע על כוונתו למפר באופן מיידי, ולאפשר לו ארכה סבירה לתיקון ההפרה (במידה ולא תוקנה, מיד עם תום ההארכה החוזה בטל), אלא אם כן מדובר ב'הפרה יסודית' – ע"פ החוק, זו הפרה שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אם היה יודע עליה (או שהיא הוגדרה ככזאת בחוזה), וניתן לבטל בגינה ללא ארכה.

בכל מקרה, מרגע הביטול חובה על כל צד להשיב לצד שני את מה שקיבל כתוצאה מהחוזה (בין אם את הנכס עצמו, או ערך כספי השווה לו).

מתי ניתן לדרוש פיצויים על הפרת חוזה?

פיצויים יכולים להינתן בנפרד, או בנוסף לאכיפה/ביטול (ברור כי אכיפה וביטול לא יכולים להינתן יחד).

כדי לקבלם נדרש להוכיח כי נגרם נזק כלשהו בעקבות ההפרה, וכן שהצד המפר היה יכול לצפות את הנזק הזה ביום הכריתה.

בית-המשפט יעריך את שווי הנזק לצורך הפיצוי, אולם הוא עשוי לקזז ממנו אלמנטים שהצד שסבל מההפרה היה יכול למנוע או להקטין.

כך למשל, במקרה של התדרדרות של חברה מסחרית עקב הפרת חוזה של עובד, בד"כ לא יהיה סביר לחייב את העובד בכלל נזקי החברה.

כמו כן, הצדדים יכולים לקבוע בחוזה פיצויים בשיעורים מוסכמים על הפרות צפויות מראש, וכן ישנם פיצויים על נזקים שאינם כספיים בטיבם (ובראשם הנזק המקובל של 'עוגמת נפש').

לסיכום, הפרת חוזה היא אחת הסוגיות השכיחות במשפט הפרטי, והיא כוללת בתוכה שאלות משפטיות מורכבות, כגון: מה נכלל בגדר הפרה, מתי ניתן לבטל חוזה, האם אני זכאי לפיצויים וכמה, ועוד ועוד.

לכן, ישנה חשיבות עליונה בפנייה לגורם משפטי הבקיא בדקויות השונות ויכול לספק את המענה המיטבי.

החזרי מס – מי זכאי לקבל וכיצד מממשים זכאות להחזרי מס לפי חוק בישראל.

מרבית האנשים אינם מודעים לעובדה כי קיימת סבירות גבוהה שמס הכנסה חייב להם כספים.

מעבר לכך, מרבית האנשים אינם מודעים כלל, שבאמצעות הגשת הטפסים המתאימים לרשות המיסים הם עלולים לזכות בהחזרי מס בשווי אלפי שקלים לכל שנה.

במאמר זה, נראה מי זכאי להחזרי מס כאמור וכיצד ניתן לגבות את הכספים מרשות המיסים.

מהו מס הכנסה וכיצד הוא נגבה?

מס הכנסה הוא מס המוטל באחוזים על הכנסתו של אדם – שכיר או עצמאי.

בישראל, מס ההכנסה הוא פרוגרסיבי, כלומר ככל שאתה מרוויח יותר – כך תשלם יותר מס.

לקריאה נוספת ליחצו: חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה

לעניין מס הכנסה ניתן לחלק את האוכלוסייה לשתי קבוצות עיקריות:

קבוצת העצמאיים – חישוב מס הכנסה לעצמאיים הוא יחסית מורכב ונעשה בידי רואה חשבון, על כן בדרך כלל אין העצמאיים זכאים להחזרי מס שהם אינם מודעים להם.

קבוצת השכירים – קבוצת השכירים משלמת מס באמצעות ניכוי במקור שנעשה על ידי המעביד (ונרשם בתלוש השכר).

בשל כך, השכירים חשופים לטעויות בשיעור חישוב המס, חלקן כתוצאה מפערי מידע של המעביד, וחלקן עקב חוסר ידיעה שלהם עצמם על ההטבות שמגיעות להם אם באמצעות נקודות זיכוי מס או בשל גורמים אחרים.

מהן נקודות זיכוי ומה המשמעות שלהם לעניין מס הכנסה?

נקודות זיכוי הם הטבות מס בשיעור קבוע, הנגרעות מהמס אותו אדם אמור לשלם מדי חודש.

שווי נקודת זיכוי כיום הוא 197 ₪ לחודש, ובחישוב שנתי 2364 ₪.

לדוגמא: ראובן מרוויח 20.000 ₪ מדי חודש, עליהם הוא משלם 10.000 ₪ מס.

במידה ויש לראובן 2 נקודות זיכוי הוא יפחית 394 ₪ מדי חודש מגובה המס לתשלום כך שלמעשה עליו לשלם 9606 ₪ באופן חודשי ולא 10.000.

בישראל, זכאים גברים ל-2.25 נקודות זיכוי, ונשים ל – 2.75 נקודת זיכוי באופן אוטומטי.

מהם הסיבות שעלולות להביא לכך שאדם זכאי להחזרי מס?

הטבות באמצעות נקודות זיכוי – אחת מהסיבות המרכזיות לזכאות של אדם להחזרי מס נובעת מפערי מידע בין נקודות הזיכוי שיש לו בפועל, לבין נקודות הזיכוי שלו אליהם חשוף המעביד.

כך לדוגמא זכאים הבאים לנקודות זיכוי על פי חוק בישראל:

הורה במשפחה חד הורית – זכאי לנקודת זיכוי אחת + נקודת זיכוי נוספת על כל ילד וחצי נקודת זיכוי על ילד מעל לגיל 18.

חייל משוחרר – זכאי לנקודות זיכוי לזמן קצוב לאחר שחרורו מספר נקודות הזיכוי תלוי בזמן בו שירת החייל / חיילת בצה"ל.

עולה חדש – עולה חדש זכאי לנקודות זיכוי (שהולכות ופוחתות) למשך 3.5 שנים מיום עלייתו ארצה.

סטודנטים – סטודנטים לתואר ראשון ושני זכאים לנקודות זיכוי לזמן קצוב מיום סיום לימודיהם. יש לציין כי סטודנטים שסיימו את לימודיהם לאחר 2007, זוכים להטבה כפולה מאלה שסיימו לפני כן, וזאת עקב חוק זכויות הסטודנט שנחקק במאי 2007.

נקודות זיכוי נוספות – מעבר לאוכלוסיות הללו, זכאיות אוכלוסיות נוספות לנקודות זיכוי, כגון הגרים בישובי הפריפריה, הורים בעלי ילדים נכים, ואמהות עובדות.

החזרי מס שמקורם בעבודה במשך חלק מהשנה – החזר מס נוסף, שלא נובע מנקודות זיכוי, מקורו בכך שעובד מסוים לא עבד במשך כל השנה, אלא רק חלק ממנה.

הסיבה לכך היא שמס הכנסה מחושב באופן שנתי, ובמקרה בו פקיד השומה סבר בטעות שאדם עבר כל שנת המס כאשר בפועל הוא לא עשה כן הדבר יביא לגביית יתר של מס.

החזרי מס שמקורם בהפרשות לקופת גמל, קרנות השתלמות ותרומות – עובד שכיר שנתן תרומה או שהפריש סכומים לקופות גמל ו/או לקרן השתלמות, זכאי להחזרי מס בגין אותם הסכומים.

אז כיצד מקבלים כסף ממס הכנסה?

לצורך קבלת החזרי המס המגיעים לכם יש להגיש בקשה כאמור במס הכנסה הקרוב לביתכם.

הבקשה תוגש באמצעות טופס 135 ובצירוף טופס 106 מכל מעסיק אצלו הועסקתם במהלך שנת המס.

יש לציין, כי ניתן לבקש החזרי מס עד כ-6 שנים אחורנית כך שכיום ניתן לבקש החזרי מס על שנת המס 2003 לדוגמא.

לנוחיותכם, מצורפים קישורים לטפסים הרלוונטיים:

טופס 135

טופס 106

מדוע להיעזר באיש מקצוע לצורך קבלת החזרי המס?

כפי שציינו החזרי מס עלולים להגיע לסכום של אלפי שקלים מדי שנה לאורך שש שנים.

היעזרות בגורם מקצועי לחישוב החזרי המס תביא בהכרח לקבלת סכום הכסף הגבוה ביותר מרשויות המס אליכם לכיס.

חשוב לציין כי איש מקצוע לעניין החזרי מס הוא אחד מהשניים: רואה חשבון מוסמך או עורך דין מיסים הבקיא בתחום הפיננסים והסדרי המיסוי בישראל.

המחאות או שיקים אשר חוזרים ללא כיסוי הנם תופעה המאפיינת את המשק הישראלי. שיקים חוזרים מקשים על התנהלות חיי המסחר ומערערים את בטחונם וודאותם של בעלי עסקים,לגבי קבלת תמורה מלאה עבור הסחורה או השירות שסיפקו.

קיבלת שיק שחזר? טרם ויתור על החוב כדאי לדעת, שאין המדובר במאבק אבוד מראש.

איתור פרטי החייב וניהול הליך גבייה מושכל עשויים להניב פירות ולהוביל לפירעון החוב!

על כן מומלץ להתאמץ ולפנות לקבלת סיוע של עורך דין העוסק בגביית שיקים ולא להרים ידיים במהרה.

דרכים מקובלות לגביית שיקים חוזרים

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בשני אופנים מרכזיים:

באורח עצמאי – קיימים בעלי עסקים, אשר מנסים להתמודד עם התופעה בכוחות עצמם וזאת באמצעות איתור פרטי בעל השיק – כתובת ודרכי התקשרות וייזום פניה אליו, בין בשיחה טלפונית ובין בשליחת מכתב התראה מטעם העסק.

חרף היוזמה והנחישות, חלק ניכר מפניות אלה אינו מוכח כאפקטיבי ולא מביא להשגת התוצאה הרצויה – פרעון השיק.

באמצעות עורך דין – רבים סבורים, כי פניה לסיוע משפטי לצורך גביית שיקים חוזרים כרוכה בעלויות גבוהות ואינם מאמינים ביכולתה של מערכת ההוצאה לפועל לטפל בבעייתם ולהביא להסדר החוב.

אולם, הסתייעות בעורך דין מהווה ערוץ גבייה מוסדר ולגאלי, אשר לא אחת נושא פרי ומוכח כיעיל ובר תוצאות.

בין השלבים, הנכללים במסגרת הליך גבייה משפטי, נמנים: איתור פרטי החייב, מענו, דרכי ההתקשרות עמו והתחקות אחר מקורות הכנסתו ונכסיו בסיוע חוקר פרטי מוסמך.

שליחת מכתב התראה מפורש לחייב ובו דרישה לתשלום החוב בהקדם האפשרי או ביצוע גבייה באמצעות הטלפון על ידי צוותי גבייה, המתמחים בכך.

טיפול בחייבים סדרתיים – ניהול הליך הוצאה לפועל נגד החייב, לרבות פתיחת תיק, הפעלת הליכים ונקיטה בסנקציות מקובלות נגד החייב ורכושו לצורך תשלום החוב או הגעה להסדר בדבר פרעונו – בדרך של הסכם בין החייב לזוכה או מימוש רכוש מעוקל של החייב.

משרדי עורכי דין רבים העוסקים בגביית שיקים חוזרים, עושים זאת באמצעות מערכת ממוחשבת וממוכנת, המנוהלת בשקיפות מול הלקוח, תוך מתן דיווחים בזמן אמת בעניין שלבי תהליך הגבייה ועדכונים שוטפים לגבי הסטטוס בו מצוי התיק.

גביית שיקים חוזרים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל

פניה למערכת ההוצאה לפועל מתאפשרת לזוכה בפסק דין אזרחי, לרבות מימוש שיקים, שטרי חוב ושטרות משכנתא שלא כובדו, תשלום הוצאות בעניין, שאינו אזרחי ומימוש פסק דין או החלטה, שניתנו מטעם בית הדין הרבני.

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בדרך של הפעלת הליכים נגד החייב או נגד עזבונו / יורשיו, במידה והחייב נפטר.

לצורך פתיחת ההליך יש לפנות לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ, בצירוף פסק הדין או השטר המקורי וכן העתק מכתב התראה לחייב, אותו מומלץ לשלוח טרם פתיחת התיק.

לבד מטופס פתיחת הליך, בו יצויינו פרטי החייב במלואם, יש להציג את השיק עצמו וצילום שלו משני צדדיו.

בנוסף, נדרש תשלום אגרה, אשר סכומה משתנה בהתאם לסעדים השונים המתבקשים.

לאחר פתיחת התיק, תפעל מערכת ההוצאה לפועל בהתאם לנהלים המקובלים, קרי, המצאת אזהרה לחייב, במסגרתה יתבקש להסדיר את תשלום החוב בתוך פרק זמן של עשרים ימים ממועד קבלת האזהרה.

בחלוף תקופה זו ובמידה והחייב טרם הסדיר את חובו, רשאי הזוכה לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להפעלת הליכים נוספים בתיק, בהם: ביצוע עיקולים נגד רכוש החייב וזכויותיו, מכירת מטלטלין ונכסים של החייב, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי הבאה, מאסר וכד'.

מכוח תיקון חדש בחוק ההוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקפו בראשית חודש אוגוסט האחרון, עומדת בפני הזוכה אפשרות לגבות שיקים חוזרים, בסכום של עד עשרת אלפים ש"ח, במסגרת מסלול מקוצר, ללא צורך בסיוע עורכי דין.

מטרתו של מסלול זה הינה להקל על כלל הצדדים: על הזוכים -  מערכת ההוצאה לפועל תפעל בשמם ותחסוך את הצורך במעקב ומעורבות אינטנסיבית שלהם בתיק, על החייבים – בהפחתת תוספות תשלום על החוב עבור שכר טרחת עורכי דין.

בנוסף, מסייע התיקון החדש לגופים ורשויות, הנתקלים בתופעה של שיקים חוזרים חדשות לבקרים, בדרך של חסכון בהוצאות שכירת שירותי עורכי דין לצורך ניהול הליכים אלה.

הגבייה תבוצע הלכה למעשה באמצעות יחידה חדשה במערכת ההוצאה לפועל, אשר אמונה על גביית חובות עבור זוכים בגין שיקים, שטרות, פסקי דין כספיים ותיקי תובענות שגובה החוב בהם אינו עולה על 10,000 ש"ח (שלחייב בהם לא נפתח תיק איחוד וכן לא הוכרז כמוגבל באמצעים) – אשר חזרו, לא כובדו או לא מומשו.

במסגרת התיקון לחוק נקבע, כי לאנשי היחידה החדשה תינתן גישה למאגרי מידע נרחבים, בהם מצויים פרטים אודות החייב, כתובתו, נכסיו והכנסותיו, אשר יאפשרו לאמוד את מצבו הכלכלי של החייב, להעריך את מידת יכולתו לעמוד בהחזר החוב ולקבוע צו תשלומים בהתאם.

מטרת היחידה החדשה שהוקמה הינה להביא לגבייה מהירה של החוב, בפרק זמן של עד שמונה חודשים, תוך הפעלת סנקציות נגד רכוש החייב – לרבות עיקול נכסים, המצויים בידי צד ג' וביצוע תפיסות ועיקולי רכבים.

יש לך שאלות בנושא גביית שיקים חוזרים? פנה/י אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

באופן טבעי ומכוח ההסתברות לעיתים מתרחש המצב בו אדם הנמצא בהליך פשיטת רגל נפטר לפני תום ההליך. כיצד נוהגים במקרה לאחר פתיחה בהליכי פשיטת רגל, במקרים בהם החייב הולך לעולמו?

במקרה שכזה מתעוררות שאלות לגבי כיצד יש לנהוג בעיזבונו של החייב שנפטר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש לשם השבת החלק המרבי הניתן של כספי הנושים השונים באופן הוגן.

במסגרת דיני פשיטת רגל (בחקיקה, בתקנות ובפסיקה) נלקחת בחשבון האפשרות של פטירת החייב ומוגדרים כללים לגבי אופן ניהול העזבון.

העיקרון המנחה את הטיפול במצב של מותו של חייב בעודו בהליך פשיטת רגל הוא כי עצם פטירתו של החייב לא מהווה סיבה להפסקת ההליך או לעיכובו, יש לשאוף כי הליך פשיטת הרגל ימשיך כאילו החייב עודו בחיים.

בקשה לניהול עיזבון

כאמור כאשר נפטר חייב אשר כבר הוכרז כפושט רגל ונכסיו מנוהלים על ידי כונס הנכסים ונאמן שמונה על ידי בית המשפט ימשיך ההליך כאילו החייב עודו בחיים עד לסיומו כאשר ניתן צו הפטר המבטל את יתרת החובות שלא ניתן היה לכסות או כאשר מושג הסדר המקובל על כלל הנושים.

במידה ונפטר חייב אשר טרם הוכרז כפושט רגל יכול כל אחד מנושיו להגיש בקשה לניהול עיזבון.

הבקשה תוגש לבית המשפט כאילו מוגשת כנגד החייב בקשה להכרזה עליו כפושט רגל.

גם כאן יהיה על הנושה להוכיח את החוב כלפיו אך הוכחה כזו אינה מחייבת הצגת פסק דין או שטר חוב אלה הצגת טענות וראיות מספיקות לשם ביסוס קיומו של החוב.

במידה ויראה בית המשפט לנכון לתת צו ניהול עיזבון ימונו כונס נכסים ובהמשך נאמן אשר ייקחו לידם את הטיפול בנכסי הנפטר בדרך המקובלת בכל הליך פשיטת רגל.

קבלה או דחייה של בקשה לניהול עיזבון

בבוא בית המשפט לקבוע אם להוציא צו לניהול עיזבון התנאי הראשון הוא כי קיום החוב הוכח באופן מספק וכן כי נראה כי עיזבונו של החייב שנפטר לא יספיק כדי לכסות את חובותיו באופן הרגיל ולכן יהיה צורך בהליך פשיטת רגל.

אם יקשה על הנושה המבקש צו ניהול עיזבון להוכיח את קיום החוב, גודל החוב לפחות במידה משוערת סבירה, נסיבות היווצרות החוב יסרב בית המשפט לקבל את בקשתו של הנושה והלה יצטרך לפנות תחילה לבית משפט על מנת לקבל פסק דין הקובע את קיום החוב והיקפו.

מעמד היורשים

במידה וטרם נפתחו הליכי פשיטת רגל כנגד חייב שנפטר קיימת חשיבות רבה להגיש בקשה לניהול עיזבון בהקדם האפשרי.

עד שלא תוגש בקשה כזו רשאים יורשיו של הנפטר לעשות ברכוש שהוריש כבשלהם, למוכרו, למסרו הלאה וכו'.

מרגע שהוגשה הבקשה לניהול עיזבון (ואף עוד בטרם החליט בית המשפט אם לקבלה) מוטלת על היורשים אחריות כלפי הנושים וכך תמנע הפגיעה ביכולת לכסות את מירב הניתן מן החובות שהותיר הנפטר אחריו.

חשוב לציין כי מן העיזבון יופרש חלק אשר ישמש את היורשים לשם כיסוי הוצאות ההלוויה והקבורה וכן אגרות המשולמות בגין ניהול עיזבון.

למעט חלק זה מן העיזבון תחולק היתרה, כפי שמבוצע בכל הליך פשיטת רגל, ביין הנושים עד לפירעון מלא של החובות או פירעון החלק המרבי הניתן בצורה שווה לפי גודלו היחסי של סכום החוב כלפי כל אחד מן הנושים.

כפי שנהוג לגבי חובות של כל פושט רגל יהיו נושים שיקבלו קדימות כגון רשויות מדינה אשר זכאיות לקבל החזר מלא, עובדים של הנפטר שלהם היה חייב שכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין וכן יכוסו חובות בגין דמי מזונות שנצברו לרעת פושט הרגל שנפטר.

אחד מהשינויים המרכזיים, שהונהגו במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל, הינו צמצום הפגיעה בחייב תוך שמירה על גופו, כבודו וחירותו במסגרת הפעלת הליכי הוצאה לפועל נגדו.

כחלק מכך, מוסדו במסגרת התיקון צעדים להגנה על החייב מפני עיקול זכויותיו על ידי צדדים שלישיים והוגבלה אפשרות עשיית שימוש בצווי מאסר נגד חייבים.

הלכה למעשה, הפך התיקון את צווי המאסר להליך דרסטי, שהפנייה אליו נדירה ומתאפשרת בכפוף להתקיימות תנאים מגבילים.

הגנה מפני עיקול זכויות כלפי צדדים שלישיים

התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל מקנה לחייב חסינות מפני אפשרות של עיקול כספי זכאות עבור סיוע בדיור ומענק השתתפות בשכר דירה, הניתנים לו על ידי הרשויות.

ההגנה, המוקנית במסגרת החוק, הינה למשך חודש ימים ממועד הפקדת כספים אלה בחשבון הבנק של החייב.

כמו כן, מעניק החוק בנוסחו החדש הגנה מפני עיקול כספי פיצויים, המשולמים לחייב בגין זכאותו להסדר מגורים חלופי, במקרה של פינויו מדירת מגוריו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

אולם, לגבי דמי שכר  דירה, שהיה החייב אמור להעביר למשכיר ולא שולמו לו חרף העובדה, שהחייב קיבל את מענק ההשתתפות מטעם הרשויות, קובע התיקון, כי כספים אלה אינם נהנים מהגנה, ניתן לעקלם ולהסדיר באמצעותם את החוב כלפי המשכיר.

צמצום השימוש בצווי מאסר

טרם התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל חייב הוכר כבעל יכולת, המתחמק מפרעון חובותיו, שעה שלא הגיש בקשה לחקירת יכולת לאחר שקיבל אזהרה על נקיטת הליכים נגדו או במידה ולא עמד בתשלום החוב בהתאם לתנאי הסדר התשלומים, אשר פורטו במסגרת האזהרה.

כפועל יוצא מכך, הוקנתה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות בלתי מוגבלת להפעיל נגד החייב הליכי מאסר בגין חוב בכל גובה ושיעור – סנקציה, המהווה פגיעה מהותית בחירותו ובכבודו של החייב, כערכים בעלי חשיבות עליונה, המוגנים מכוח חוקי היסוד.

תיקון חוק ההוצאה לפועל החדש הגביל באופן משמעותי את יכולת הפעלת הליכי מאסר נגד החייב, וזאת במספר דרכים:

ראשית הוחלט כי הפנייה להליך זה תיעשה רק לאחר בחינת אפשרות הפעלת הליכים, אשר הינם אפקטיביים לצורך גביית החוב אך דרסטיים פחות ממאסר ונקיטה בהם כרוכה בפגיעה מצומצמת בחייב.

כך גם בתיקי גביית חוב מזונות בהם נמסרה בידי הרשם סמכות לנקוט בהליכים, שחומרת פגיעתם בחייב פחותה או להטיל על החייב הגבלות אחרות, טרם פנייה להליך של מאסר.

שנית, נקבע סף חוב מינימלי בגינו ניתן לעשות שימוש בהליך מאסר, העומד על 2,000 ש"ח.

יתרה מכך, קובע התיקון החדש, כי צו מאסר לא ינתן אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל ערך לחייב, שהובא בפניו, חקירת יכולת ובמהלכה התרשם, כי אין באפשרותו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום החוב וקיים הסבר מתקבל על הדעת לכך.

במקרה כזה, יינתן צו המאסר רק בחלוף חצי שנה ממועד עריכת הבירור.

עוד קובע התיקון, כי בהתאם לבקשת החייב או ביוזמת רשם בלשכת הוצאה לפועל יהא הרשם רשאי להשהות את ההחלטה על מאסר החייב למשך פרק זמן, אשר יקנה בידי החייב אפשרות לפנות לקבלת יצוג משפטי, בין בדרך של  שכירת עורך דין ובין בהתאם לזכאותו על פי חוק הסיוע המשפטי.

לגבי חייב שנאסר, קובע התיקון לחוק את חובת הבאתו בפני רשם ההוצאה לפועל בתוך יממה ממועד מאסרו (ולא שתי יממות כבעבר).

במעמד זה יוכל הרשם להחליט על קיצור תקופת המאסר או לקבל כל החלטה צודקת אחרת, בהתאם לשיקול דעתו בנסיבות המקרה.

יש לך שאלות? זקוקים לסיוע בהליכי הוצאה לפועל? ליחצו: יעוץ משפטי מיידי

לקריאה נוספת ליחצו: תיקון חוק ההוצאה לפועל – סמכויות רשמים

בין השינויים, שביקש המחוקק להנהיג במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, נמנית גם הרחבת סמכויות רשמי ההוצאה לפועל בכל הנוגע לקבלת מידע אודות נכסי החייב, כחלק מהמגמה לצמצום הפגיעה בגופו וכבודו של החייב ונקיטת הליכים נגד נכסיו, תחתיה.

בד בד, שונה אופיין של סמכויות השיפוט, הנתונות בידי הרשמים, כמו גם ערכאת הערעור על החלטותיהם, שהינה כיום בית משפט השלום ולא בית המשפט המחוזי כפי שנהג טרם התיקון.

גישה למקורות מידע

התיקון האחרון לחוק מיסד שני שינויים מהותיים בכל הנוגע לקבלת מידע אודות החייב:

• היעדר דרישה לכתב ויתור על סודיות מטעם החייב למטרת קבלת מידע על מענו ונכסיו, כפי שהצריך החוק בעבר

• הרחבת רשימת הגופים אליהם רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות בכדי לקבל אינפורמציה לגבי החייב, כמפורט בתוספת השלישית לחוק

במקרים בהם נדרש איתור מענו של החייב – מקנה החוק החדש סמכות בידי הרשם לצוות על קשת רחבה של גורמים למסור לו את כתובתו המעודכנת של החייב ולהעבירה לזוכה, וזאת מבלי שיזדקק כאמור להצגת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.

בין הגופים האלה נמנים: רשם האוכלוסין, רשויות מקומיות, משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי וספקי שירותי חשמל, טלפון, כבלים ולווין.

באיתור מידע אודות נכסי החייב – רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות למגוון גורמים למטרת איתור מידע לגבי נכסים מסוגים שונים, שמחזיק החייב והליכים משפטיים המתנהלים נגדו, וזאת ללא צורך בהצגת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.

על גופים אלה נמנים: המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, מרשם האוכלוסין, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשות הרישוי, רשם כלי שיט וטיס, מינהל מקרקעי ישראל ורשם המקרקעין, רשם המשכונות, חברת החשמל, חברות כרטיסי אשראי, מוסדות פיננסיים וכן הנהלת בתי המשפט – לגבי הליכים משפטיים מסוגים מסויימים, בהם מעורב החייב.

איסוף מידע אודות החייב בדרך זו יתאפשר בהתקיים תנאים מסויימים והשימוש במידע שיושג כפוף לשמירה על כללי סודיות והגנת הפרטיות.

לגבי העברת האינפורמציה לזוכה קובע התיקון בנוסף, כי במידה ומצוי בידי ראש ההוצאה לפועל מידע, לפיו קיימים בידי החייב נכס או מקור הכנסה, המאפשרים פרעון החוב, רשאי הרשם ליידע את הזוכה בעניין, מבלי לגלות בפניו את מקור המידע.

שר המשפטים יוכל לקבוע, כי מידע מסוגים שונים על נכסים כאלה, מהם ניתן  לגבות את החוב, יועבר באופן ישיר לזוכה בהתאם לבקשתו ותוך שמירה על סודיות ופרטיות החייב.

סמכויות מיוחדות וערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל

טרם התיקון היתה נתונה בידי רשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענת "פרעתי", שהעלה החייב (לפיה מילא אחר הוראות פסק הדין והסדיר את החוב) בדרך של דיון כהמרצה על ידי בית משפט השלום.

משקל החלטת הרשם נחשב כשל פסק דין, הניתן על ידי ערכאת שלום ולצדדים הוקנתה זכות לערער עליה לבית המשפט המחוזי, שהוכר כערכאה בעלת הסמכות העניינית לדון בערעורים על החלטות רשם ההוצאה לפועל.

התיקון בחוק הנהיג שינוי הן לגבי אופן ניהול הדיון והן לגבי ערכאת הערעור:

בוטלה סמכות הרשם לקיים דיון בדרך של המרצה (דיון פרונטלי בבקשה שהוגשה) ונקבע, כי הדיון יתנהל מעתה על פי חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו.

הסמכות העניינית לערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל הועברה מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום.

לגבי מספר נושאים קובע התיקון לחוק זכות ערעור אוטומטית על החלטות הרשם בפני בית משפט השלום, ללא צורך בקבלת רשות מטעם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט, והם: החלטה בטענת "פרעתי", פסקי דין לגבי אחריותם של נאמן וכונס נכסים וחיוב צד ג'.

יש לך שאלות על הליכי הוצאה לפועל? ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי

הלבנת הון מוגדרת כפעולה כלכלית, המבוצעת ברכוש, לצורך טשטוש והסוואת מקורו, מהותו, מיקומו, ייעודו וכן בעלי הזכויות והעניין בו. הלבנת הון מאפשרת להכשיר ולהכין לשימוש חוזר כספים, שהושגו במסגרת פעילות פלילית, דוגמת סחר בסמים או כספי מעילה ומתייחסת כיום לכל פעילות פיננסית, אשר אינה מותרת במסגרת החוק.

ככזו, מוכרת הלבנת הון לשלביה השונים – מעבירת המקור, עבור בפעולת ההלבנה וכלה בשימושים החוזרים בהון המולבן, כעבירה פלילית.

המעורבים בעבירות מסוג זה אינם בהכרח אנשי העולם התחתון, עבריינים או סוחרי סמים, כי אם גם אנשים מן השורה, בעלי עסקים או פוליטיקאים, המתפתים להרוויח כסף בקלות, אגב התחמקות מתשלום מס.

הדרכים המקובלות להלבנת הון

בתחום הלבנת הון נפוצות מספר שיטות מרכזיות: אחת הדרכים הינה העברת סכומי כסף בהיקפים גדולים לגורם מתווך, אשר יפקיד את הכסף לחשבון הבנק שלו ויעביר המחאה לאדם, שאת כספו הפקיד, מבלי לעורר חשד, תוך גביית עמלה עבור השירות.

שיטה מקובלת נוספת הינה הקמת עסק פיקטיבי כחברת קש, אשר אינה נתונה לפיקוח, הזרמת סכומי כסף אל העסק ואי דיווח לגבי ההכנסות.

דרך אחרת הינה הצגתו של כסף בלתי כשר ככזה, אשר הושג מרווחי הימורים. בכך מתאפשר מתן גושפנקא לסכומי כסף גדולים והלבנתם.

חומרת העבירה בארץ

רשות המיסים, המפקח על הבנקים וגופים נוספים במדינה מנהלים מאבק עיקש נגד הלבנת הון במטרה לצמצם את מימדי התופעה ולעקרה מן השורש.

דבר החוק המרכזי, אשר עוסק בעבירה ומסדיר את דרכי הענישה בגינה מזה כעשור, הינו חוק איסור הלבנת הון.

כשנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון, המהווה גוף מודיעיני, שמטרתו לסייע במניעה מוקדמת של עבירות הלבנת הון כמו גם לחקור ולפענח עבירות שנחשפו.

היחידה פועלת במסגרת משרד המשפטים ועוסקת כיום אף באיסור מימון פעילות טרור, כחלק מהירתמות מדינת ישראל למאמץ הבינלאומי למיגור תופעות אלה.

בין תחומי פעילותה המרכזיים של הרשות: שיתוף פעולה עם  הבנקים – יחידות מיוחדות, שהוקמו לצורך כך במוסדות הבנקאיים, נדרשות לדווח לרשות אודות פעולות חריגות, הנחזות כבלתי שגרתיות בהתחשב בטיב הלקוח, היקף הפעולה הכלכלית והסכומים המועברים ומעוררות חשד לפעילות הלבנת הון או מימון טרור.

הבנקים בארץ מבצעים פעילות אכיפה והשגחה שוטפת אחר הלבנת הון.

במסגרת חובת הציות הבנקאית, מוסדו יחידות יעודיות, אשר אמונות על דיווח, מעקב ובקרה אחר פעולות כלכליות חריגות, תיעוד ורישום עסקאות, בדיקת נאמנות לקוחות טרם פתיחת חשבון בנק חדש, עדכון הרשות לגבי פעולות בלתי כשרות ומתן הסבר לציבור הלקוחות על אופן ניהול כספים תקין ודיווח כנדרש.

מעקב אחר כספיהם של הנכנסים לתחומי מדינת ישראל והיוצאים משטחה – מעל סכום של 80,000 ש"ח קיימת חובת דיווח לרשויות והפרתה מקנה סמכות נקיטת עיצומים כספיים.

בעקבות חקיקת חוק הלבנת הון  תוקן גם חוק הגנת הפרטיות, המאפשר כיום הקמת מאגר מידע בתחום איסור הלבנת הון.

שותפות בין חבר בני אדם מוקמת לרוב למטרת ניהול עסק והפקת רווחים ממנו. נסיבות מסויימות מעוררות צורך בפירוקה של השותפות, בין מחמת הפסדים כלכליים שצברה, עליית יחסי השותפים על שרטון, פטירת אחד השותפים או התפתחויות ושינויים, שחלו בתחום העסקי.

החוק קובע מספר אופנים אפשריים לפירוקה של שותפות, מסדיר את ההליך ומתייחס להשלכותיו הכלכליות לגבי השותפים.

על האישיות המשפטית  – שותפות עסקית

דבר החוק, אשר מסדיר את היבטי הקמת שותפות עסקית ודרכי ניהולה, הינו פקודת השותפויות, התשל"ה – 1975.

בין הנושאים המרכזיים, אליהם מתייחסת הפקודה: אופן הקמת השותפות ודרכי פירוקה, קביעת מכסת מינימום ומקסימום למספר החברים בשותפות, סמכויות השותפים ועוד.

חובת רישומה של שותפות, שהוקמה כעסק, אינה מהווה תנאי מקדמי לתחילת פעילותה, אולם, השותפים נדרשים להסדיר את נושא הרישום בהתאם לקבוע בפקודת השותפויות.

פירוק שותפות, שהוקמה לייעוד עסקי

פקודת השותפויות מעגנת שני אופנים לפירוקה של שותפות: בהסכמה או שלא בהסכמה – על ידי בית המשפט.

בהיבט סמכות עניינית, הערכאה המשפטית, אשר מוסמכת לדון בבקשה למתן צו פירוק של שותפות עסקית, הינה בית המשפט המחוזי, במחוז בו רשומה השותפות.

פירוק שותפות בהסכמה – מתאפשר בהתקיים נסיבות מסויימות או במקרים בהם השותפות הוקמה מראש לפרק זמן מוגבל.

לדוגמא: שותפות, אשר נוסדה למטרה ספציפית ולאחר שזו הושגה בהצלחה מבקשים הצדדים לפרק את השותפות באופן מוסכם.

סיבות אחרות לפירוק בהסכמה הן: היקלעות השותפות לחובות כספיים או להליך פשיטת רגל; פטירת אחד השותפים; חוסר ראיית השותפים עין בעין את אופני ניהול השותפות או מימושו של הרעיון, העומד בבסיס העסק.

פירוק שותפות מכוח צו בית המשפט – לבית המשפט המחוזי, במחוז בו רשומה השותפות, מוקנית סמכות להורות על פירוקה, לבקשת אחד מחבריה.

בין הנסיבות, המנויות בפקודת השותפויות ומוכרות כטעמים למתן צו פירוק לשותפות עסקית:

אבדן כשירות או שפיות של אחד השותפים, אשר אינו מאפשר המשך קיומה של השותפות הלכה למעשה.

דרך התנהגות של אחד השותפים, שהינה בעלת השלכה על ניהולה העתידי של השותפות.

הפרת הסכם השותפות על ידי אחד השותפים באופן, שאינו מאפשר המשך התקיימותה של השותפות.

היקלעות השותפות לגרעונות כספיים ולמצב של חוסר סולבנטיות, עד כי אין עוד טעם להמשך קיומה, באשר ייעודה מוחמץ.

בנוסף, קיימות נסיבות אחרות, המצדיקות את פירוקה של השותפות מטעמי צדק ויושר.

השלכותיו של הליך פירוק שותפות

פירוק שותפות, בין בהסכמה ובין מכוח צו בית משפט, יוביל להבאת יחסי ההתקשרות בין חברי השותפות לידי גמר.

שעה שבעת הפירוק מצויים בקופת השותפות כספים זמינים או רווחים ולאחר הסדרת חובות השותפות לספקים ולנושים, תחולק יתרת הסכום שייוותר בין חברי השותפות.

בתום ההליך יועבר עדכון לרשם השותפויות בדבר פירוקה של השותפות והיכנסה לסטטוס בלתי פעיל.

הרשם יפנה אל השותפות בכתב ויפרסם הודעה ברשומות בדבר הכוונה למוחקה. במידה ולא יוגשו התנגדויות לכך, יהא רשאי למחוק את רישומה בחלוף רבעון.