כיצדמתנהל הליך פשיטת רגל נגד שותפות שהגיע למצב של חדלות פרעון? מי מנהל את ההליך ומהי מטרתו הסופית? כיצד מתחלקים החובות בין השותפים ומהי רמת אחריותו של כל שותף לחובות?

כאשר שותפות מגיעה למצב של חדלות פירעון, כך שהיא אינה יכולה לעמוד עוד בהתחייבויותיה, מנהל בית המשפט המחוזי את כל פעולות הגבייה הקיימים בעניינה בהליך אחד מרוכז, כאשר מטרתה הסופית של השותפות היא לקבל צו הפטר בסיום ההליך.

צו ההפטר מאפשר לכל השותפים להניח את חובות העבר ולפתוח דף חדש בחייהם העסקיים.

קיימת נטייה לחשוב כי הליך פשיטת הרגל נועד לשרת רק את מטרות הנושים, אשר במסגרת הליך זה, תוך עירוב בית המשפט, מטילים על הנתבע את חובה לפרוע את חובותיו אליהם.

יחד עם זאת ועל אף האינטרס הברור שיש לנושים בהליך פשיטת הרגל, הרי שמדובר בהליך שגם לחייב עצמו יש אינטרס בניהולו ומכאן שבלא מעט מקרים מגישה השותפות עצמה בקשה לבית המשפט, לפיה היא תוכרז כפושטת רגל.

את הבקשה האמורה יש להגיש תוך ליווי צמוד של עורך דין המתמחה בדיני פשיטת הרגל ובקיא בכל ההליכים הפרוצדורליים שעל הנושה והשותפות לעבור עד למועד ההכרזה.

הדין הרלוונטי לפשיטת רגל של שותפות

על פי דיני פשיטת הרגל, במידה וניתן צו כינוס ו/או צו הכרזת פשיטת רגל כנגד שותפות, הרי שיראו בצווים אלו כאילו ניתנו כנגד כל אחד מן השותפים.

כך, למשל, הנאמן שממונה לנהל את נכסי השותפות ואחראי על חלוקתם לנושים, רשאי לעשות כן גם בנוגע לנכסיהם האישיים של השותפים.

בהקשר זה לא למותר לציין כי כאשר עסקינן בשותף מוגבל, להבדיל משותף כללי, הוא יחוב בחובות השותפות בסך ההון שהכניס לשותפות, אשר שיעורו מעוגן בהסכם השותפות.

במסגרת הליך פשיטת הרגל, הנכסים המשותפים של הבעלים יהיו הנכסים הראשונים שישמשו לפירעון חובות השותפות ואילו הנכסים האישיים ישמשו לפירעון החוב האישי של כל שותף ושותף.

אולם, במידה ותיוותר יתרה בנכסים האישיים וטרם כוסו כל חובות השותפות, הרי שהנושים זכאים להיפרע מנכסי השותפים, בכפוף להוראות הדין כאמור.

השלבים בהליך פשיטת הרגל של שותפות

השלב הראשון הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי ואל כונס הנכסים הרשמי, לפיה יש ליתן צו לכינוס נכסי השותפות החייבת.

במידה והבקשה מתקבלת על ידי בית המשפט, הוא מורה על הקפאת הליכים המנוהלים כנגד השותפות, זאת על מנת לאפשר לרכז את כל נכסיה ולהורות על מכירתם וחלוקת הסכומים המתקבלים לנושים.

שישה חודשים לאחר קבלת הבקשה, מכנס כונס הנכסים אסיפת נושים, במסגרתה ניתנת להם זכות טיעון בנוגע להליכי פשיטת הרגל ולאופן חלוקת הנכסים.

השלב הבא הוא הכרזה על השותפות כפושטת רגל ומינוי נאמן. יודגש כי בית המשפט רשאי שלא להכריז על השותפות כפושטת רגל, אם נוכח שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ו/או במידה והשותפות יכולה לפרוע את חובותיה באופן עצמאי, ללא עזרת בית המשפט.

ההליך יגיע לסיומו במתן צו הפטר לשותפים, אשר ינתן רק לאחר השלמת כל ההליכים.

יש לציין כי ייתכן וצו ההפטר יהיה מוגבל בתנאים, כאשר יש מספר חובות מהם לא ניתן להיפטר כגון חוב בגין קנסות למדינה או חוב מזונות, במידה ובית המשפט לא הורה במפורש על פטירתו.

חשבת לרכוש רכב משומש דרך כונס נכסים? בואו לקרוא את כל מה שחשוב לדעת לפני שקונים רכב מעוקל מכונס נכסים…

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 מאפשר לזוכה לממש את החוב באמצעות מינוי כונס נכסים על נכס ספציפי מנכסי החייב, תפיסתו ומכירתו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

על פי רוב, נכסים הממומשים בדרך זו הינם נכסי מקרקעין או כלי רכב.

נוכח האמור, בשנים האחרונות רבים המתעניינים ברכישת מכונית מיד שניה בודקים את אפשרות הקנייה דרך כונס נכסים (official receiver).

בניגוד להליכי הוצאה לפועל, עיקר הנכסים הנתפסים על ידי הנאמן לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 הם נכסי מקרקעין, אול גם רכבים המצויים בבעלות החייב ייתפסו ויאוחסנו עד לקבלת החלטה בעניינם.

המכירה על ידי כונס הנכסים בהוצאה לפועל מתבצעת בדרך של עריכת מכרז רכב.

יתרונות רכישת רכב דרך כונס נכסים

לרכישת רכב מכונס נכסים מיוחסים יתרונות רבים: ראשית, לא פעם מוצעים הרכבים למכירה במחיר הנמוך ב 30% – 20% ממחיר השוק.

בנוסף, רכישת רכב בדרך זו נחשבת בטוחה יחסית מבחינה משפטית היות והיא מבוצעת בפיקוח בית משפט, לכן הסיכון להונאה או זיוף קטן ביחס לדרכי רכישה אחרות.

השלבים המרכזיים בהליך רכישת רכב מכונס נכסים

בשלב הראשוני תפורסם מודעה על מכירת הרכבים בה יצוין מועד בדיקתם על ידי הרוכשים הפוטנציאליים. כדאי להגיע למקום יחד עם איש מקצוע כיוון שבדרך כלל אין אפשרות להוציא את הרכבים לבדיקה חיצונית.

בנוסף, מומלץ לוודא כי שלטי האזעקה והמפתחות נמצאים ברשות הכונס, משום שלעיתים הרכב נמכר ללא פריטים חיוניים אלה בשל העדר שיתוף פעולה מצד החייב.

המעוניינים ברכישה נדרשים בשלב זה להגיש טופס הצעה לבקשת רכישה, אותו מנסח בדרך כלל עורך המכרז.

הטופס כולל את הפרטים האישיים של המבקש לרכוש, הצעת המחיר ועוד. יחד עם ההצעה יש להפקיד שיק או ערבות בנקאית bank guarantee.

הערבות נדרשת היות והיא מעידה על הסכמת הבנק למלא את התחייבות הרוכש. סכום הערבות או השיק נע בין 10%- 5% ממחיר ההצעה. מלבד זאת, המציע נדרש להגיש גם חוזה מכר sale agreement. את חוזה המכר מספק הכונס ומופיעים בו פרטי ההתקשרות הנדרשים.

לאחר הגשת ההצעות מבצע הכונס התמחרות בין ההצעות באופן טלפוני, במגרש האחסון או במשרדו. חלק מהכונסים יעדיפו לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר, אולם אחרים יבכרו את הקונה שיהיה מסוגל להעמיד את הכסף לרכישה במהירות המירבית.

במידה ולאחר ההחלטה הזוכה התחרט, מסורה בידי עורך המכרז אפשרות לחלט את הערבות הבנקאית שנתן אותו זוכה.

לאחר ההחלטה מוזמן הזוכה לחתום על החוזה אשר מוגש לאישורו של בית המשפט.

עם קבלת מלוא התשלום עבור הרכישה מגישים בקשה לאישור סופי של ההסכם ולמתן צו לרישום הבעלות על שם הקונה במשרד הרישוי.

הרישום בשלב זה יהא נקי, כלומר ללא עיקולים, חובות או שעבודים קודמים.

למה חשוב להתייעץ עם עורך דין?

קניית רכב דרך כונס נכסים עשויה להיות משתלמת במידה והיא מתבצעת באופן נכון.

פנייה אל עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל מציעה סיוע לאורך שלבי העסקה – החל מבחינת כדאיותה ועד לגיבוש האסטרטגיה המתאימה במידה ומתעוררות בעיות.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

בניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל מוצא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ בהתקיים תנאים מסוימים. צו זה, המנוגד לעקרון חופש התנועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן לביטול בהתקיים טעמים מתאימים – היכנסו לקריאה אודות העילות החוקתיות לביטול הצו וחשיבות קבלת סיוע משפטי, במאמר המלא…

תכליתו של צו עיכוב יציאה מהארץ stay of exit order הינה לאסור על האדם נשוא הצו לצאת מגבולות המדינה לתקופת הזמן שהצו בתוקף.

הצו יוצא אוטומטית לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 במקרה של בקשה להכרזה על פשיטת רגל. בדומה, ניתן לבקש צו זה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אם קיים חשש שהאדם ייצא מהארץ והדבר יכביד על ההליכים או יקשה על ביצוע פסק הדין. בהליכי הוצאה לפועל יוצא הצו במסגרת הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, בהליך איחוד תיקים או לבקשת זוכה.

עילות חוקתיות לביטול הצו

הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ מעוררת שאלות חוקתיות, משום שהצו בבסיסו נוגד את אחת הזכויות המרכזיות המוגנות במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 6 (א) לחוק היסוד קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. באופן זה, מתקיימת התנגשות בין הצו לבין האינטרס המוגן של חופש התנועה freedom of movement.

קונפליקט זה הוכר בפסיקה במסגרת בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בת"א ואח' פ"ד מח (2) 491 שם התייחס כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק למערכת האיזונים שבין זכות החייב לצאת מהארץ לבין אינטרס הזוכה בגביית החוב. איזונים אלה נבחנים על ידי רשם ההוצאה לפועל לצורך ההכרעה האם להוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ.

עילות ביטול הצו מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967

נוכח הפוטנציאל לפגיעה בזכות אדם בסיסית, חוק הוצאה לפועל מכיר במספר עילות לביטול הצו. ראשית, הצו יפקע מאליו לאחר 12 חודשים מיום שניתן, אם הוצא לבקשת הזוכה. במקרה שהצו הוצא בעקבות בקשה לאיחוד תיקים או הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, הוא יפקע לאחר שהתיקים יאוחדו או מטעמים מיוחדים שיירשמו. בדומה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפעול לביטול הצו כנגד הפקדת ערבות לפי שיקול דעתו, בהתעורר צורך ביציאה דחופה של החייב לחו"ל.

פסיקה בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

תיק הוצאה לפועל 6721088101 עסק בהחלטה בעניין ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ טרם חקיקת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל.

בנסיבות המקרה, נגד החייב ניתן לראשונה צו עיכוב יציאה מהארץ לפני מתן אזהרה. החייב עתר לביטול הצו ורשמת בית המשפט קבעה שהצו יבוטל כנגד הפקדת 80,000 ש"ח בתיק כדי להבטיח את התייצבות החייב לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל.

במקביל, עתר החייב לביטול פסק הדין שניתן נגדו ובגינו הוצא הצו, ובית המשפט אישר הסכם פשרה שבעטיו נעתר ראש ההוצאה לפועל לחילוט הסכום שהפקיד החייב בבקשת הביטול.

לדידו של הזוכה, החייב לא קיים את ההסדר ולא שילם דבר בתיק ולכן ביקש להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בשנית.

ראש ההוצאה לפועל זימן את הצדדים לדיון בסיומו החליט להשאיר את הצו על כנו עד שיוצגו מסמכים המוכיחים את יכולתו הכלכלית של החייב להסדיר את החוב. בהחלטתו ציין כי ישקול לבטל את הצו בכפוף להפקדת ערובה מתאימה לפירעון החוב.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

צו עיכוב יציאה מהארץ טומן בחובו פוטנציאל פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. פנייה בהקדם אל עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל תסייע בהגנה על זכויות החייב בהליך ותקדם את ביטול הצו.

הגנות על ערב לחוב בהליך פשיטת רגל

תיקון לחוק הערבות מקנה כיום הגנה רחבה יותר למי שחתמו על כתב ערבות ומבחין בין מספר סוגים של ערבים לחוב. היכנסו לקריאת המאמר המלא אודות ההגנות המוקנות לערב לחוב המטופל בהליכי פשיטת רגל …

ערבות guarantee היא התחייבות לפירעון חובות כספיים של אדם אחר, במידה שהלה אינו עומד בהתחייבותו במועד. האדם המתחייב לחוב מכונה ערב guarantor.

במשפט הישראלי, דיני ערבויות מוסדרים במסגרת חוק הערבות, התשכ"ז – 1967. החוק תוקן בשנת 1992 בעקבות תופעה של פניית נושים ישירות לערב מבלי לנקוט קודם לכן בצעדים נגד החייב. כפועל יוצא נקלעו הערבים עצמם לקשיים, כיוון שלא היו להם הכלים המתאימים לפעול נגד החייב ולא הצליחו להחזיר את החובות בעצמם.

התיקון לחוק הערבות יצר מערכת הגנות שונה עבור ערבים מסוגים שונים – ערב יחיד, מוגן ורגיל. ערב יחיד הוא מי שאינו בן זוג, שותף, תאגיד או בעל עניין בתאגיד ברשות החייב. ערב מוגן הוא ערב יחיד שעוסק במתן אשראי וסכום הערבות שלו מוגבל ל 50,000 ש"ח או
ל 60,000 ש"ח במקרה של חוב משכנתא.

חשוב להדגיש כי המחוקק רואה בחומרה מי שערבו לחובות של אחרים מבלי ששקלו זאת מבעוד מועד, ולכן מחמיר במקרי ערבות של אנשים פרטיים אשר אינם עונים על ההגדרות בחוק ומכונים ערב רגיל או ערב אישי.

מהן ההגנות שמקנה החוק לערבים במקרה של פשיטת רגל?

ההגנות המוקנות בחוק הערבות לערבים במקרה של פשיטת רגל דומות לאלה המעוגנות במסגרת חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967. אופי הערבות האמורה יכתיב את ההליכים. במידה והערב מוגן קובע החוק חובה למצות את ההליכים נגד החייב העיקרי לפני פנייה לערב, ולכן יש צורך בקבלת צו כינוס נגד החייב טרם הפניה לערבים.

בדומה, התיקון קבע כי החבות היא יחסית ולכן במידה וקיימים מספר ערבים כל אחד מהם יחוב באופן יחסי.

פרט לכך, נקבע כי תינתן לערב הזכות לפרוע את החוב בהתאם לתנאי ההלוואה המקורית ולא באופן מיידי. יחד עם זאת, ההגנות מכוח החוק לא יחולו על ערב רגיל.

מהן הנסיבות שיובילו לביטול הערבות?

ביטול ערבות רגילה אינו מהלך פשוט, אך אפשרי. חוזר בנק ישראל מחייב את התאגידים הבנקאיים לגלות לערב כל מידע מהותי אודות החייב ואי גילוי מידע כאמור עשוי להוביל לביטול הערבות. בדומה, פירעון החוב במועד יוביל אף הוא לביטולה של הערבות.

הוכרזת כלקוח מוגבל? – לחץ כאן לקריאה

פסיקה בנושא הגנות על ערב בפשיטת רגל

הליך רע"א 3732/08 ג'ורג'י נ' אשכנזי וכונס הנכסים הרשמי עסק בשני הליכים נגד החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

במקרה זה, המשיב היה בעל שליטה בחברה שכרת הסכם שכירות והסכם רישיון עם המערערים, ובשלב מסוים טענו המערערים כי המשיב מפר את ההסכמים עמם.

בורר שמונה פסק כי המשיב אכן הפר את ההסכמים, אולם קבע כי החיוב במסגרת הסכם השכירות הוא חיוב אישי ובהסכם הרישיון הוא מכוח דיני הנזיקין.

בינתיים, נכנסה החברה שבבעלות המשיב לפירוק ובית המשפט המחוזי קיבל את טענת המערערים לפיה ההפטר חל רק על החובות שנובעים מהערבות האישית.

בית המשפט העליון פסק כי ההסדר מתייחס לשני ההסכמים ופרשנות זו אף עולה מתוך ההסדר עצמו.

לחץ לקריאה בנושא: אי מתן הגנות בפשיטת רגל לחוב שמקורו בעבירה

חשיבות קבלת סיוע משפטי

חתימה על ערבות הינה מהלך בעל השלכות רבות, במידה ומתממש התרחיש לפיו החייב אינו מסוגל לעמוד בנטל פירעון החוב. פנייה אל עורך דין המתמחה בפשיטת רגל תסייע לכם בגיבוש האסטרטגיה ודרך ההתנהלות לפני ולאחר החתימה על כתב הערבות.

עליה של 75% במאגר הלקוחות המוגבלים שמנהל בנק ישראל

לאחרונה נרשמה עליה חדה במספר חשבונות הבנק המוגבלים במאגר בנק ישראל, אף שהלקוחות לא עברו על חוק מתן שיקים ללא כיסוי – היכנסו לקריאה אודות הסיבות לתופעה, הביקורת הנמתחת ומה ניתן לעשות להסרת ההגבלה?

ניהול בלתי נכון של חשבון בנק מסכן את הלקוח בהגבלת החשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 Checks without cover law ובכניסה למאגר החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.

יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות הוכנסו למאגר חשבונותיהם של 156,000 לקוחות על אף שאינם עומדים בהגדרות החוק אשר מתייחסות למתן עשרה שיקים חוזרים במהלך שניים עשר חודשים, כאשר חמישה עשר ימים חלפו בין הסירוב הראשון לבין הסירוב האחרון.

בהתאם לנתונים שנמסרו על ידי סגנית המפקח על הבנקים בישיבת וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת החשבונות הוגבלו בעקבות שינוי שבוצע במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 Execution law  אשר מאפשר להגביל את חשבון הבנק בשל אי תשלום קנסות, אגרות וחובות למדינה בסכום העולה על 5,000 שקלים.

שינוי זה בהוראות החוק הוביל לכך שמספר לקוחות הבנק המוגבלים בחשבונותיהם Limited clients עלה בין ראשית לסיום שנת 2010 ביותר מ 70,000 איש.

לחצו לקריאה נוספת בנושא: תיקון חוק הוצאה לפועל – הרחבת סמכויות רשמים

מהן השלכות ההגבלה?

חשבון הבנק הוא חלק בלתי נפרד מההתנהלות הפיננסית בעידן המודרני. לפיכך, מהלך המגביל את חשבונות הבנק הינו רב משמעות ובעל השלכות רבות.

תכלית החוק הינה למנוע מתן שיקים שאינם מכוסים, ולפיכך הגבלת החשבון במקרה שהלקוח כלל אינו עומד בתנאים אלה פוגעת בהתנהלות הכלכלית של הלקוח על לא עוול בכפו. כך למשל, הלקוח מנוע מלפתוח במשך תקופת ההגבלה חשבון שיקים, אסור לו למשוך כספים מחשבון שהוגבל Limited account וייתקל בקשיים בקבלת אשראי.

בנוסף, היות ועל פי החוק ניתן לקבל מידע מבנק ישראל אודות חשבונות שהוגבלו, עשויים שמו ודימויו של הלקוח להיפגע באופן בלתי הפיך.

לחצו כאן לקריאה בנושא: הלוואות חוץ בנקאיות

הביקורת אודות השינוי

סגנית המפקח על הבנקים טענה בדיון כי בנק ישראל Bank of Israel הביע התנגדות לקליטת הלקוחות ברשימה, משום שסנקציה על התחמקות מתשלום חובות כספיים למדינה אינה מענייניו של חוק זה ושינוי הוראותיו אינו מצוי בסמכות הבנק.

בדומה, הביעה הסגנית מורת רוח מחוסר המידתיות הטבוע בחוק אשר גורם אי צדק גם כלפי חייבים שפרעו את חובם, משום שהסנקציות הבנקאיות נמשכות חמש שנים לפחות.

פרט לכך, בשל הקושי בקבלת אשראי credit בעקבות ההגבלה, התוצאה היא שלא אחת חייב שאמצעיו מוגבלים לא יוכל לפרוע את החוב משום שאין לו מסגרת אשראי.

במטרה להילחם במצב שנוצר הציעו חברי כנסת החברים בוועדת חוקה, חוק ומשפט לתקן את חוק הוצאה לפועל כך שאת הגבלת החשבון יהיה ניתן לבצע רק לאחר שנוסו וכשלו אמצעים דוגמת שלילת דרכון או רישיון נהיגה של החייב.

לדידם, קיימת הצדקה להגבלה במקרים בהם החייב מתעקש שלא לשלם את החוב באופן סדרתי.

הצעה זו מסתמכת על נתונים של משרד המשפטים, לפיהם קיימים כיום 26,000 חייבים שסך חובותיהם הכולל מגיע ל 750 מיליון שקלים לצד הפרשי ההצמדה והריבית.

חשיבות קבלת סיוע משפטי

במידה וחשבון הבנק שלכם הוגבל, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין הוצאה לפועל.

עורך דין המתמחה בתחום זה יסייע לכם בהתנהלות מול הגורמים המתאימים לביטול ההגבלה וחזרה לשגרת התנהלות פיננסית רגילה.

לחצו לקריאת מאמרים נוספים בתחום בנקאות ומיסים

הכרזה על פשיטת רגל בהליכי גירושין

הליכי גירושין מהווים לא אחת זירת מאבק בין הצדדים ופשיטת רגל הופכת ערוץ פעולה לצורך הברחת נכסים והשפעה על היבט חלוקת הרכוש – היכנסו לקריאה אודות סיטואציות אלה ואופן ההתמודדות של החוק עמן…

הדרך הרצויה לסיים את חיי הנישואין באופן ידידותי הינה בעריכת הסכם גירושין, אך בלא מעט מקרים מגיעים הצדדים לערכאות ומנהלים הליכי משפט קשים ומתישים.

איום בפשיטת רגל הוא אסטרטגיה שכיחה בהליכי גירושין משום שהוא מנוצל לצורך השלכה על חלוקת הרכוש בין שני הצדדים באמצעות העלמה או הברחת נכסים וחיוב במזונות.

אולם, פקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 נועדה דווקא לכינוס נכסי החייבים וחלוקתם בין הנושים באופן שווה, תוך פיקוח על ידי בית המשפט ומניעת ניצול ההליך לרעה.

במקרים בהם נעשה ניסיון להכריז על פשיטת רגל על מנת לא לשלם מזונות לזכאים, ניתן בנסיבות מסוימות לתבוע את המזונות מהורי החייב.

תנאי סף להכרזה על פשיטת רגל

הכרזה על פשיטת רגל יכולים לבקש החייב או הנושה, כאשר האדם הוא אזרח ישראלי מעל גיל 18 שסכום חובותיו עולה על זה הקבוע בפקודה ומתעדכן מעת לעת.

בית המשפט יבחן בקפדנות את נסיבות ואופן יצירת החובות ולא יאפשר להכריז על חייב כפושט רגל שעה שהוכח כי אינו נקי כפיים ופעל בחוסר תום לב.

לחצו כאן לקריאה בנושא: אי מתן הגנה בפשיטת רגל לחוב שמקורו בעבירה

כיצד ניתן למנוע הברחת נכסים על ידי החייב בהליכי גירושין?

בהליך פשיטת רגל כלל נכסי החייב מוקנים לנאמן. סעיף 96 לפקודה מהווה אמצעי לסיכול הברחת נכסים על ידי פושט רגל.

סעיף 96(א) קובע כי הענקה שבוצעה ולאחריה הפך המעניק לפושט רגל אך לא חלפו שנתיים ממועד ביצועה, לא תהא תקפה כלפי הנאמן.

בסעיף 96(ב) נקבע כי הענקה שבוצעה בידי מי שהעניק נכסים ולאחר שנתיים אך פחות מעשר שנים ממועדה הפך לפושט רגל, תהא חסרת תוקף כלפי הנאמן אלא אם הוכח שהיה ביכולת החייב לפרוע את החוב גם ללא הנכס.

הענקת נכסים בפשיטת רגל לפי סעיף 96 משמעה כל העברה למעט כזו שהתקיימה לפני או בעטיים של הנישואין ולהוציא העברה שבוצעה בתום לב ובתמורה שוות ערך לקונה או בעל שעבוד או הענקה שביצע חייב לאשתו או ילדיו של נכס שהגיע אליו לאחר הנישואין ובזכות אשתו.

הברחת נכסים בפשיטת רגל באמצעות הסכם גירושין

החוק מאפשר לרשויות להתחקות אחר נכסים שהחייב ניסה להבריח באמצעות הליכי גירושין במידה ולחייב אין נכסים נוספים שיכולים לסייע בסילוק החוב, אם הוא קבוע ומוגדר ולא ניתן לערער עליו, אם הנכסים הועברו ללא תמורה ובמידה ובין העברת הנכסים ומועד יצירת החוב לא חלפו שלוש שנים.

במקרה בו בוצעה העברה על ידי אדם שהיה חייב 1.8 מליון שקלים לקופת רשויות המס ובמקביל לחוב ניהל הליכי גירושין, בית המשפט אפשר לרשויות לרדוף אחרי דירת המגורים כדי לפרוע את החוב, זאת על אף העובדה שהדירה הועברה לרשות האישה טרם הפיכתו של החוב למוחלט.

יחד עם זאת, נקבע כי מרגע שהנישום ידע שנפתחו נגדו הליכים אין באפשרותו להעביר את הנכס.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלה

פשיטת רגל והליכי גירושין משתייכים לתחומים משפטיים נבדלים.

בניהול שני ההליכים מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין מנוסה בתחום הרלוונטי כדי שלא יקופחו זכויותיכם ותוכלו לגבש את האסטרטגיה המתאימה לנסיבות המקרה שלכם.

חלוקת כספים שלא כדין על ידי נאמן בפשיטת רגל

הליך פשיטת רגל אשר נידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב חושף ליקויים בתפקוד הנאמן, לרבות חלוקת כספים שלא כדין וללא היתר בית המשפט. היכנסו לקריאת תקציר פסק דינה של השופטת אלשיך והביקורת שמתחה על התנהלות גורמים המעורבים בפרשה…

תכליתו המרכזית של הליך פשיטת רגל הינה להבטיח חלוקה שווה של נכסי החייב בין הנושים, זאת בדרך של מינוי נאמן וקיום פיקוח על ידי בית המשפט.

הנושים וכונס הנכסים הרשמי רשאים להציע את מי למנות לתפקיד הנאמן.

הסמכויות אשר מופקדות בידי הנאמן מנויות בסעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 אשר מקנה לנאמן, בין היתר, סמכות לדון בתביעות בגין חובות כספיים, לממש את נכסי החייב ועוד.

מלבד זאת, רשאים הנושים לבקש מינויה של ועדת ביקורת על מנת לפקח על עבודת הנאמן ובמידה לא מונתה ועדה כזו טעון מימוש כמה מסמכויות הנאמן קבלת אישור מטעם הכונס הרשמי.

ניגוד עניינים של הנאמן בפשיטת רגל

בהליך המשפטי פר"ק 1320-90 מתחה כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך ביקורת חריפה על התנהלותו של עורך הדין יעקב סקרבניק אשר שימש נאמן בהליך פשיטת הרגל של החייב.

בנסיבות המקרה פנה המנהל המיוחד לערכאות בעקבות דוח אשר תיאר אי סדרים בפעולות הנאמן שעודנו מכהן בתפקידו, כדי שבית המשפט יורה לו ולמי שפעל עימו להשיב את הכספים לקופה.

בכתב התביעה נטען כי לא זו בלבד שהנאמן הסתיר מבית המשפט את עובדת היותו נושה של החייב הוא גם חילק כספים שלא כדין, לא בדק את תביעות החוב מלבד שתיים שהיו קשורות אליו במישרין או בעקיפין וכן פורטו מחדלים וליקויים נוספים בתפקודו.

מפאת הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים ועד הגשת התביעה דרש המנהל לחייב את הכונס, הנאמן וגורם נוסף, להשיב סכומים שלגביהם קיימת תשתית ברורה המוכיחה את נטילתם שלא כדין.

כך חויב עורך הדין להשיב לקופת הכונס 18,221 ש"ח שנטל לעצמו, נושה נוסף שיוצג על ידי הנאמן חויב לשלם 53,634 ש"ח ומלבד זאת חויבו השניים לשלם סכום של 75,000 ש"ח הוצאות לקופת הכינוס.

התיישנות התביעה

בית המשפט קיבל את תביעת המנהל המיוחד ודחה את טענת ההתיישנות שהעלה הנאמן חרף העובדה שחלפו עשרים שנה מאז המעשים המתוארים.

לדידה של השופטת אלשיך, במידה והיה מדובר במתדיין רגיל שהגיש את התביעה בחלוף יותר משבע שנים, היה קם מחסום ההתיישנות. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי בנסיבות המקרה יש לקבל את התביעה.

ראשית, מההיבט הדיוני נכון היה להגיש את התביעה בשנת 2009, משום שאז מונה המנהל המיוחד שהיה אמון על חקירת מעשי הנאמן. פרט לכך, טרם מינוי המנהל בעל סמכויות החקירה לא ניתן היה לחשוף את אי הסדרים ולהגיש את התביעה.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על העובדה שהנאמן אשר מונה היה פרקליטו בעבר של אחד הנושים ואף נושה של החייב בעצמו. בפסק דינה ביקרה השופטת אף  את מערכת הוצאה לפועל אשר נתנה גושפנקא למעשים.

סיוע משפטי בהליכי פשיטת רגל

ניהול כושל של הליכי פשיטת רגל עשוי להוביל לאובדן הזכויות של החייב והנושים.

לפיכך, מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל אשר יסייעו בגיבוש המהלכים הדרושים לצורך התנהלות נכונה ומיצוי הזכויות המשפטיות המגיעות לכם.

פינוי פושט רגל מדירתו? - לא תמיד...

מכירת דירת המגורים של חייב בפשיטת רגל עשויה אמנם לקדם את פירעון חובותיו, אך לא תמיד יורה בית המשפט על המכירה כפתרון לחיסול החובות – היכנס וקרא אודות הערכים המתנגשים בסוגיה זו, שיקולי בית המשפט בהחלטה ומה קובע החוק…

נכס מקרקעין הינו לרוב הרכוש היקר ביותר המצוי בבעלות אדם, ולכן פירעונו בהליך פשיטת רגל עשוי לתרום תרומה של ממש לקידום החזר חובות כספיים.

יחד עם זאת, מכירה כפויה של דירת מגורי החייב עלולה ליצור בעיה ולאיים על עתידו הכלכלי של החייב, סוגיה אשר מחריפה עוד יותר במידה והחייב הינו בעל משפחה, התלויה בו כמפרנס.

בקשה שעניינה מכירת דירת חייב בהליך פשיטת רגל תוגש על ידי נאמן או על ידי הנושים.

כללי ההגנה על דירת מגורים בפשיטת רגל

חשיבותו הגדולה של נכס המגורים מצאה ביטוי גם במסגרת החקיקה.

סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 קובע, כי במידה ובית המשפט נוכח לדעת כי נכס המקרקעין משמש למגורי החייב, בן זוגו או בני משפחתו ולא הוכח שיש להם סידור מגורים חלופי או מקום מגורים סביר לעבור אליו, רשאית הערכאה המשפטית שלא להורות על מכירת הנכס.

סעיף 86א(ב) לפקודה קובע, כי ההסדר החלופי עשוי להיות בדמות תשלום פיצויים, מציאת דירה אחרת או בדרך שונה.

סעיף 86א(ג) קובע היעדר תחולה להסדר הקבוע בפקודה על מקרקעין שחלים עליהם הכללים הקבועים בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972.

הרציונאל הקבוע בסעיף 86א לפקודה הוא להבטיח קורת גג לחייב ולתלויים בו ולסייע למי שכשל מבחינה פיננסית לחזור לתפקודו כבעל ערך עצמי בסיסי.

רעיון זה אינו חורג מהפקודה, זאת מאחר ותכלית הפקודה הינה לסייע לנושים לפרוע את חובותיהם אך גם לעמוד לימינו של חייב אשר נוהג בתום לב.

השיקולים המשמשים בקבלת החלטה על מכירת דירת המגורים של החייב

בהליך רע"א 7700/95 שחר ואח' נ' חזן פד"י נ (1) 338 קובע בית המשפט, כי הסידור החלופי יכול להיות גם בעין ואינו מוכרח להתאים לדירה הנמכרת בגודלה, ברמתה או בטיב הזכות.

בדומה, מפרטת כבוד שופטת בית המשפט העליון לשעבר שטרסברג כהן את השיקולים הנבחנים במסגרת ההכרעה בעניין הסדר מגורים חלופי, ובהם: יכולת המשפחה למצוא קורת גג לאחר מכירת הדירה, הנסיבות האישיות של החייב, צורכי המשפחה הנוכחיים והעתידיים, גודל משפחתו של החייב, היכולת להיעזר במקורות מימון חיצוניים, האמצעים, הרכוש וההכנסה העומדים לרשות החייב ומשפחתו, היחס בין עלות הסידור החלופי או שיעור הפיצויים לבין גובה החוב שאמור להיפרע ממכירת הדירה ושיקולים נוספים.

ד"ר שלמה לוין וד"ר אשר גרוניס מדגישים בספרם "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, תשס"א בעמ' 23, את הדרך שבא מסייע סעיף 86א לפקודה למנוע מהחייב ליפול לנטל על הקופה הציבורית:
"הדין העמיד לרשות הנושה את הכוח לנקוט בהליכי פשיטת רגל על מנת להשיג את המטרות הנזכרות. עם זאת, מיועדים הליכי פשיטת רגל גם לשרת את האינטרסים של החייב, חדל הפירעון. חייב כזה הנרדף על ידי נושיו בלשכת הוצאה לפועל, עשוי להיקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאים".

עמדה דומה מופיעה גם בפסיקת בית המשפט העליון אשר קובע כי סעיף 86א נועד לאזן בין האינטרסים של הנושים לפירעון החוב לבין שמירה על כבוד החייב.

חשיבות הפנייה לקבלת ייעוץ משפטי

מכירת דירה בהליך פשיטת רגל אינה סוגיה פשוטה עבור החייב ובני משפחתו.

פנייה לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין המתמחה בתחום פשיטת רגל תסייע בהתמודדות עם הסיטואציה המורכבת ובמציאת פתרון חלופי מיטבי.

לחץ כאן לקריאה מורחבת בנושא: פינוי שוכרים בלתי חוקיים

חוב שמקורו בעבירה פלילית לא יזכה בהגנות פשיטת הרגל

נסיבות מסוימות יובילו לביטול הליכי פשיטת רגל ולאובדן ההגנות המוקנות לחייב במסגרתם. היכנסו לקריאת ההלכה החדשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, העוסקת בביטול הליכי פשיטת רגל שנפתחו בגין חוב שמקורו בעבירה פלילית…

פשיטת רגל כמו גם הוצאה לפועל הן פרוצדורות שונות אשר קיימת ביניהן חפיפה מסוימת.

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נפרד מהבעלות על נכסיו בשל היקלעותו לסטאטוס של חדלות פירעון, אולם החוק מאפשר לו להסדיר את חובותיו כדי שיוכל להמשיך את פעילותו הכלכלית.

בנסיבות מסוימות יכולים הנושים והחייב להעדיף הכרזה על פשיטת רגל מאשר מימוש נכסים במסגרת הוצאה לפועל.

יחד עם זאת, המחוקק ובית המשפט אינם מעוניינים להפוך את ההליך למקלטם של מי שמעוניינים להשתמט מתשלום חובות ולכן בית המשפט בוחן בקפידה את התנהגות החייב במהלך יצירת החוב ובמועד הגשת הבקשה.

מהם תנאי הסף להגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל?

סעיף 18 (ה) 2 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשה לפשיטת רגל שהוגשה לשם שימוש לרעה בהליכים, שלא בתום לב או שעה שהחייב הינו בר פירעון.

ביטול ההליכים משמעו המשך נשיאה בנטל החוב ובגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי חוב כספי שמקורו בעבירה פלילית נוצר בחוסר תום לב. בנסיבות אלה לא קיימת הצדקה לסייע למי שבא בשערי בית המשפט בהיעדר ניקיון כפיים, משום שעזרה שכזו תהא מנוגדת לעקרון תקנת הציבור.

בפסק הדין ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, מתייחס בית המשפט העליון לשלילת הגנות הפקודה מחובות שמקורם בניהול עסק לא חוקי ומציין את השיקולים הדרושים לביטול הזכאות כאמות מידה לבחינת הפגיעה בתקנת הציבור בהקשר לפשיטת הרגל.

אליבא דה כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק יש לבחון את חומרת המעשה, את היסוד הנפשי בעבירה, התמשכותה של אי החוקיות, הקשר בינה ובין החובות ושיקולים נוספים.

הגנה על חוב שמקורו בפלילים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה הליכי פשיטת רגל שנפתחו בעקבות חוב שמקורו בהרשעה בעבירה פלילית.

במקרה הנדון, ירה רופא שיניים בשלושה צעירים במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. שני צעירים נפגעו באוזן ובריאה והשלישי נפגע בראשו מקליע שחדר דרך עינו.

בתביעת הפיצויים האזרחית חויב הרופא לשלם לפצוע השלישי סכום של מליון שקלים ולשני הנפגעים האחרים פיצוי נוסף.

אולם, עם קבלת פסק הפיצויים פנה החייב בבקשה להכרזה על פשיטת רגל בשל חובות אליהם נקלע, שהצטברו לסכום משמעותי של 1.8 מליון שקלים.

בתחילה אמנם נפתח הליך כינוס נכסים והחייב שילם 500 שקלים מדי חודש לקופת המנהל המיוחד, אך בדיון הועלתה התנגדות לפשיטת הרגל, ונטען כי יש בניהול הליך זה משום ביזוי החוק.

הטעמים לאי מתן הגנה לחוב שמקורו בדבר עבירה

בית המשפט קיבל את ההתנגדות חרף הקביעה שעל הנפגע מוטלת אשמה של 40% בנסיבות המקרה.

לדידו של כבוד השופט דוד מינץ, אמנם ייתכנו חריגים אך במידה וייקבע שהחוטא זכאי להגנות הפקודה שעה שעבר עבירה פלילית ומעשהו נוגד את תקנת הציבור, משמעות הדבר היא שירוויח מהעוולה שביצע.

מכאן, הרי שהקניית הגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנקלע לחדלות פירעון עקב עבירה שביצע, נוגדת את עקרון היסוד של תקנת הציבור.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום פשיטת רגל:

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

פגמים בהליך פשיטת רגל

אישור בקשה לפשיטת רגל כשהנושה הוא רשויות המס

חייב יפוצה בגין רשלנות לשכת הוצאה לפועל בקריות

מה הדין שעה ששיק שמסר חייב לפירעון חובו בהוצאה לפועל הופקד בתיק שגוי? מקרה כזה של רשלנות  ארע בלשכת הוצאה לפועל בקריות – היכנסו למאמר הבא וקראו אודות עמדת בית המשפט בפסק הדין שניתן לאחרונה בנושא…

כשלים והתרשלות בהתנהלות מערכת הוצאה לפועל עלולים לגרום להפסדים ונזקים כבדים לזוכה ולחייב, אשר מזכים בקבלת פיצויים.

הדינים הרלבנטיים לרשלנות של רשות שלטונית הם פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח – 1968 וכללי המשפט המנהלי, אשר חלים ביחסים שבין הפרט לבין הרשות השלטונית.

התביעה במקרה זה תוגש נגד מדינת ישראל, אשר מערכת ההוצאה לפועל היא שלוחה שלה.

כללי הסמכות העניינית והמקומית על פיהם תידון תביעה זו יהיו אותם הכללים אשר חלים בכל תביעה אזרחית אחרת, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

כך, תביעה בסכום של עד 2,500,000 שקלים תוגש לבית משפט השלום שהינו הערכאה בעלת הסמכות המקומית לדון בתביעות אלה, לפי התקנות.

לחץ כאן לקריאת מידע נוסף אודות רשויות הפועלות במדינה:

רשות האכיפה והגבייה

רשות התאגידים

רשויות המס כנושה בפשיטת רגל

האם הפקדת שיק בתיק הוצאה לפועל שגוי מהווה התרשלות?

לאחרונה פסק בית משפט השלום בקצרין, בראשות כבוד השופט מרדכי נדל, לזכות החייב התובע פיצויים בסך 53,000 שקלים בגין רשלנות בהתנהלות לשכת ההוצאה לפועל בקריות.

בנסיבות המקרה נפתח נגד החייב בשנת 1999 תיק הוצאה לפועל בעקבות תביעה של בנק דיסקונט.

בשנת 2002 נתן החייב הוראה להפקיד בתיק הוצאה לפועל זה סכום של 20,000 שקלים במטרה לצמצם חוב כספי שצבר. אולם, בלשכת ההוצאה לפועל הופקד הסכום בשוגג בתיק אחר אשר נפתח לטובת בנק לאומי.

בעקבות כך תפח סכום החוב לבנק דיסקונט ולכן החליט החייב לתבוע את לשכת הוצאה לפועל בסכום של 100,000 שקלים בשל הנזק שנגרם.

תשלום חוב בתיק הוצאה לפועל

בחקיקה נקבע, כי חוב אשר לא נפרע במועד בתיק הוצאה לפועל יספוג הפרשי הצמדה, כפי שהם מוגדרים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961, במקביל לריבית צמודה של 5% עד התשלום בפועל.

כך למעשה על קרן החוב מוטלות שתי ריביות: ריבית רגילה וריבית פיגורים. את הריבית הרגילה מוסיף בית המשפט לסכום בפסק הדין לפי שיקול דעתו, וראשיתה ביום יצירת העילה או במועד הגשת התביעה. משכה של ריבית זו הינו עד למועד מתן פסק הדין או תאריך אחר שנקבע לתשלום החוב, המאוחר מביניהם.

ריבית פיגורים מתחילה ביום הפירעון ומסתיימת ביום התשלום בפועל. הדרך הטובה ביותר להימנע מתשלום הריביות הללו היא לשלם את החוב במלואו בתוך תקופת האזהרה, מרגע שנודע לחייב אודות פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל.

זכאות התובע לקבלת פיצויים

לטענת המדינה, לתובע לא נגרם נזק משום שהעברת הכספים הובילה לסגירת התיק הנוסף, אולם במקביל חלה עליו חובה לוודא שהכסף אכן הועבר לתיק הנכון.

בית המשפט קבע, כי סגירת תיק הוצאה לפועל אחד במקום תיק אחר היא פעולה בירוקרטית של פקיד בית משפט, אשר מהווה רשלנות בלתי סבירה וחריגה קיצונית מנורמת הזהירות הנדרשת מעובד ציבור, ולכן מזכה את התובע בפיצויים.

בנוסף נקבע, כי לאור החזקה המהותית לפיה פעולה שלטונית מתבצעת כהלכה, לא חלה על התובע חובה לוודא שהכסף הופקד לתיק אליו ביקש שהכסף יועבר.

הטלת חובה מעין זו על החייב מהווה לפי פסק הדין סתירה של החזקה האמורה, אשר מיועדת להגן על השירות הציבורי ועובדיו.

בכל מקרה בו התגלעה רשלנות של הוצאה לפועל מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום, לקבלת ייעוץ משפטי לגבי המשך הצעדים בהם מומלץ לנקוט בנסיבות המקרה.

עיקול רכב נכה בהוצאה לפועל

פסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה קובעת, כי ניתן לעקל רכב של חייב נכה בהוצאה לפועל במידה וקיימת אפשרות להחליפו ברכב שעלותו נמוכה יותר. היכנסו לקריאת תקציר פסק הדין והשלכותיו, במאמר המלא…

עיקול רכב הינו אחת הסנקציות הנפוצות ביותר במסגרת הליכי הוצאה לפועל לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון חובו לזוכה.

עד לתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 עיקול רכב התבצע ביוזמת הזוכה בלבד ובעקבות התיקון ניתן לבצע עיקול רכב גם ביוזמת ההוצאה לפועל, באמצעות המסלול המקוצר.

בחוק נקבע, כי אחד החריגים לעיקול רכב חל לגבי רכב אשר משרת אדם נכה לצורך ניידות.

אולם, בעבר פסק בית המשפט, כי ניתן לעקל רכב של נכה במידה ועלותו גבוהה אך לא תתבצע תפיסה של הרכב עד שיוחלט האם רכב בעלות נמוכה יותר יענה על צרכי החייב הנכה.

לחצו כאן לקריאה בנושא: עיקול מטלטלין – מותר ואסור

הפסיקה שהתקבלה לאחרונה בנוגע לעיקול רכב חייב נכה

לא מכבר קבע בית משפט השלום בחיפה, כי ניתן לעקל רכב של נכה בהליכי הוצאה לפועל במידה ואפשר להחליף את הרכב המעוקל ברכב זול יותר.

בפסק הדין האמור נדונה סוגית עיקול רכב מסוג הונדה מבעליו, שהינו בעל 50% נכות וזקוק לרכב לצורכי ניידות.

הרכב עוקל מבעליו בעקבות חוב לבנק על סך 900,000 שקלים ותיקי הוצאה לפועל המנוהלים נגדו.

במסגרת ההליכים נתפס אך טרם נמכר רכב ששנת הייצור שלו 2010 ונרכש בסכום של 130,000 שקלים.

רשם ההוצאה לפועל קבע, כי יש ביכולתו של החייב להסתפק ברכב זול יותר והבנק הסכים לשחרר מכונית מסוג פיאט בעלות נמוכה יותר שהחייב נסע בה קודם לכן ולטענתו כבר נמכרה לצד שלישי, כאשר סכום המכירה הועבר לפירעון חובות למוסך.

בהחלטתה ציינה השופטת, כי לא הוכח בפני בית המשפט שאין באפשרותו של החייב להסתפק ברכב יד שנייה, ושמן הראוי היה שיעשה כך במצבו הכלכלי.

לשיטתה, רכב ההונדה אמנם אינו מפואר אך יקר ביחס לרכבים עם נפח מנוע דומה.

השופטת לא שחררה את הרכב לטובת הבנק בשל ירידת הערך, השעבודים הנוספים המוטלים על הרכב והצורך בהפרשת חלק מסכום המכירה לרכישת רכב חלופי בעלות נמוכה יותר.

עם זאת, היא הותירה את החלטת התפיסה על כנה, בין היתר משום שהחייב עושה כל שביכולתו כדי להקשות על גביית חובות שצבר.

מהן השלכותיו של פסק הדין?

פסיקת בית המשפט שהתקבלה לאחרונה מתיישבת עם מגמת הפרשנות בצמצום החריג המופיע בחוק, ולכן לא ניתן לומר שהיא הרעידה את אמות הסיפים, שכן בית משפט מקפיד על האיזון בין השמירה על כבודם וזכויותיהם של החייבים לבין יעילות האכיפה והגבייה.

בעניין זה קשה לומר, שתום ליבו של החייב מהווה שיקול חדש במערכת, וזאת מפאת פסיקת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, לפיה עקרון תום הלב הינו כלל יסוד במשפט הישראלי וככזה הוא חל גם במערכת ההוצאה לפועל.

חשוב לזכור, כי מדובר בפסק דין של בית משפט שלום בלבד. אי לכך, עד שלא יינתנו החלטות בנושא על ידי ערכאות גבוהות יותר מחייבת הלכה זו, לפי כללי המשפט הישראלי, את בתי משפט השלום ואת רשמי הוצאה לפועל בלבד.

לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים בנושא שמירה על כבוד החייב בהליכי הוצאה לפועל:

צמצום הפגיעה בחייב במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל – הפחתת השימוש בצווי מאסר

צמצום הפגיעה בחייב במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל – פטור מעיקול מטלטלין נוספים

חייב לרשויות המס? האם תאושר בקשתך לפשיטת רגל?

האם שעה שהנושה הוא רשויות המס תאושר בקשת פשיטת הרגל ותוקנה לרשויות עדיפות על פני נושה אחר? – ההחלטה תלויה בנסיבות יצירתו של החוב – היכנס וקרא על הטעמים והנימוקים לכך, כפי שעולים מפסיקת בתי המשפט…

פקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 קובעת את התנאים ההכרחיים להגשת בקשה לפשיטת רגל, אותה יכולים להגיש החייב או הנושה.

לפי הפקודה רשאי להגיש בקשה להכרזה על פשיטת רגל כל אזרח מעל גיל 18, אשר סך חובותיו עולה על סכום מסוים המתעדכן בפקודה מעת לעת.

במקביל, גם נושה אשר סך חובותיו של החייב כלפיו עולה על הסכום הקבוע בפקודה במועד נתון, זכאי לבקש מבית המשפט להכריז על החייב כעל פושט רגל.

הפקודה מכירה בסוגים שונים של נושים וייתכנו מצבים בהם הנושה יהיה רשות המיסים.

לחץ כאן לקריאה בנושא עבירות מס – איך לא להסתבך עם רשויות המס

מהם התנאים להגשת בקשה לפשיטת רגל?

חייב שמעוניין להגיש בקשה לפשיטת רגל נדרש לעמוד בשתי דרישות סף מצטברות: איסור העדפת נושים ותום לב בהגשת הבקשה, אשר בהיעדרן לא יאשר בית המשפט את הבקשה לפשיטת רגל.

האיסור על העדפת נושים עומד בלב ליבה של הפקודה וחייב אשר עובר עליו מסתכן בהפסקת ההליכים ופתיחה בסנקציות פליליות כנגדו.

הרציונאל העומד מאחורי איסור זה הינו, כי כל הנושים שווים ואין להעדיף את מימוש האינטרסים של נושה אחד על פני האחר, כאשר העברת הנכסים לידי הנאמן מאפשרת לבית המשפט לאכוף בפועל את האיסור.

ממהלך זה נגזר גם, כי מעמדה של רשות המיסים בהליכי פשיטת רגל דומה לזה של כל נושה אחר.

לחץ כאן לקריאה בנושא פגמים בהליך פשיטת רגל על פי חוק

תום לב בהגשת בקשה לפשיטת רגל

בהליך פש"ר 597/02 אבו חסאן נ', כונס הנכסים הרשמי קבע בית המשפט, כלשונו כי: "מקום שבית המשפט מתרשם, עוד לפני צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת רגל מלכתחילה".

גם סעיף 18ה(2) לפקודה מאפשר לבית המשפט לדחות בקשה שהוגשה שלא בתום לב, לשם ניצול ההליכים.

מעמדם של חובות לרשויות המס דומה לזה של חובות אחרים וגם אלה ייבחנו תחת עינו הפקוחה של בית המשפט.

עבירות מס, העלמה או מרמה, הן עבירות ככל עבירה אחרת והקורבן שלהן הוא ציבור משלמי המיסים במדינת ישראל, זאת מהטעם שכאשר כולם משלמים מס מתחלק הנטל בין כלל האוכלוסיה וכך הכל משלמים פחות ממנו.

באופן זה, אם יתברר כי מקורו של החוב במעשים מעין אלה תישלל על הסף זכאות החייב לפתיחה בהליך פשיטת רגל.

בתיק פש"ר 333/00 סביח נ' כונס הנכסים הרשמי מביע בית המשפט את העמדה לפיה, כלשונו: "אין צורך לומר כי חוב שנוצר בדרך של ביצוע עבירה פלילית אינו יכול להיחשב כחוב הנוצר בתום לב. העלמת מס כמוה כגניבה לכל דבר ועניין כאשר קורבן העבירה הוא קופת הציבור. החיוב להשיב לציבור את כספי הגניבה אינו יכול להיחשב כחוב הנוצר בתום לב".

פניה לעורך דין במקרה של פשיטת רגל

פשיטת רגל אינה הליך פשוט ולא מומלץ להתמודד עמו לבד, ללא עזרה מקצועית.

לכן, חשוב לפנות מבעוד מועד אל עורך דין בעל ניסיון המתמחה בפשיטת רגל ובקי בפרוצדורה, בפקודה ובפסיקה בתחום, על מנת שיפרוס בפניכם את אסטרטגיות הפעולה האפשריות ויבטיח הגנה על זכויותיכם במסגרת ההליך.

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

נתונים שנמסרו על ידי כונס הנכסים הרשמי מלמדים על זינוק משמעותי במספר בקשות פשיטת רגל ומספר ההחלטות שהתקבלו בעניין זה בשנת 2010 לעומת השנה שקדמה לה – היכנס וקרא על הגורמים לכך ועל התמודדות רשויות המדינה עם התופעה.

ממצאי כונס הנכסים הרשמי מצביעים על עליה של 50% במספר הבקשות לצווי כינוס ופשיטת רגל שהוגשו במהלך 2010 לעומת אלה שהוגשו בשנת 2009, כאשר בשנה החולפת הוגשו 7,471 בקשות מסוג זה, בעוד שבשנה שקדמה לה הוגשו 4,963 בקשות בלבד.
עלייה נרשמה גם במספר צווי פשיטת רגל שניתנו על ידי בתי המשפט – 2,675 בשנת 2010 אל מול 1,965 צווים בשנת 2009, בשיעור המצביע על זינוק של 39%.

עוד עולה, כי מרבית הבקשות מטופלות על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בית המשפט המחוזי מרכז ובית המשפט המחוזי בחיפה.

מהם הגורמים לעליה המשמעותית במספר פשיטות הרגל בשנת 2010?

בדומה לישראל, גם בארה"ב חלה עליה משמעותית במספר הפונים להליכי פשיטת רגל, וזאת על אף המאמץ האמריקאי למנוע זאת בזמן המיתון שנרשם לאחר המשבר הכלכלי העמוק של שנת 2008.

לפי דברי המומחים בישראל, הסיבה לזינוק אינה נעוצה במצב הכלכלי של המשק בשנת 2010 אלא בשל תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 שנכנס לתוקפו בתקופה זו.

התיקון מקנה לרשם הוצאה לפועל, אשר במהלך חקירת יכולת מסתבר לו כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל, אפשרות ליידע את החייב לגבי קיומם של הליכי פשיטת רגל.

כתוצאה מכך, לא מעט חייבים אשר גילו לפתע את היתרונות וההגנות שמקנה פקודת פשיטת רגל, פנו לאפשרות זו כפתרון לפירעון חובות.

בנוסף, בתי המשפט נוהגים כיום באופן סלחני יחסית כלפי חייבים ולכן הפך הליך פשיטת רגל למפלט עבור מי שמבקש למחוק את חובותיו.

רשויות המדינה השונות ובכללן רשות האכיפה והגבייה במתכונתה החדשה לא צפו את הגידול במספר הבקשות ולא שינו את מצבת כוח האדם במשרדי כונס הנכסים הרשמי, מצב דברים אשר מקשה על טיפול יעיל בבקשות שהוגשו.

האם הליכי פשיטת רגל עדיפים על הליכי הוצאה לפועל?

התשובה לשאלה זו הינה אינדיבידואלית ומשתנה בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.

ככלל, הליך פשיטת רגל יכול להיפתח הן לבקשת החייב והן לבקשת הזוכים.

בחלק מהמקרים האמצעים האגרסיביים יותר שעומדים לרשות הזוכה הפונה להוצאה לפועל יהיו יעילים יותר לצורך גבייה מהירה של החוב לעומת הליכי פשיטת רגל שהינם ארוכים יותר.

בניגוד לכך, כאשר קיים חשש שהחייב מנסה להסתיר נכסים או להבריחם, הליך פשיטת רגל יהיה אפקטיבי יותר עבור הנושים משום שהוא מאפשר להתחקות אחר הרכוש.

חשוב לזכור, כי במצב שבו לחייב קיימים מספר נושים, הליך פשיטת רגל מקנה לו יכולת לנהל עמם משא ומתן כדי לסיים את ההליכים במהירות רבה יותר – אפשרות אשר עלולה להיות פסולה שעה שמדובר בהליכי הוצאה לפועל.

טרם בחירה בערוץ זה או אחר מומלץ לקבל חוות דעת מקצועית מטעם עורך דין המתמחה בתחומי הוצאה לפועל ופשיטת רגל כדי לדעת מה האפשרות הטובה והמתאימה ביותר עבורכם.

הצורך בכינוס נכסים עשוי להתעורר במסגרת הליכים שונים במשפט האזרחי, אולם תכלית הכינוס והסיבות לו משתנות ממקרה אחד למשנהו. חשבת לקנות דירה מכונס נכסים? יש כמה נקודות שצריך ורוצוי הכיר מקרוב ולעומק…

בניגוד לכינוס לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 במסגרתו מתמנה הכונס על כלל נכסי בעל הדין, בהליך הוצאה לפועל ממונה כונס על נכס ספציפי של החייב, זאת משום שתכלית הכינוס בדנן הינה פירעון החוב באמצעות הכספים שהתקבלו מהמכירה.

כך, חייבים רבים נכנסים לכינוס מקרקעין עקב הטלת עיקול או מימוש משכנתא על ידי הזוכה.

כיצד מתבצע הליך כינוס הנכסים בהוצאה לפועל?

סעיף 53 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 מקנה לכל רשם בלשכת הוצאה לפועל סמכות למינוי כונס נכסים על נכס ספציפי של החייב למטרת ביצוע פסק הדין, אם ראה שיש צורך בכך.

הזוכה נדרש להגיש בקשה למינוי הכונס ובה לפרט את מיקום הנכס שמבקשים לממש ותיאורו יחד עם הסכמה בכתב מטעם הכונס המיועד. עם אישור מינויו של הכונס מפורסמת מודעה על מכירת הדירה בכינוס יחד עם מועדים לביקור בנכס. הכונס רשאי למנות מתווך אשר יראה את הנכס לרוכשים וימסור פרטים לגביו.

לאחר מכן נדרשים הרוכשים להגיש הצעת רכישה מסודרת, אשר כוללת את טופס ההצעה, שיק או ערבות בנקאית וכן חוזה מכר שנותן הכונס.

בהמשך נערכת התמחרות בין המציעים שהציעו את ההצעה הגבוהה ביותר.

הרוכש שזכה חותם על חוזה המכר והכונס שב לרשם ההוצאה לפועל על מנת שהלה יאשר את המכירה.

היתרונות והחסרונות של החייב במכירת דירה בהליך כינוס

הליך הכינוס צריך להתבצע תוך שמירה על האינטרסים של הרוכש, הזוכה והחייב, לצד הקפדה על יעילות ומהירות המכירה, כך שמבחינת הקונה מדובר בהליך מהיר ביחס למכירה רגילה.

היתרונות המיוחסים לחייב במכירת דירה בכינוס הינם סיום מהיר למדי של ההליכים, במקביל לפיקוח רשות ההוצאה לפועל במטרה שלא יקופחו זכויות החייב.

ברם, לצד היתרונות קיימים מקרים בהם מכירת הדירה בכינוס אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס של החייב.

מלבד תשלום הוצאות הכינוס שחל על החייב, לא פעם, לצורך פירעון מהיר נמכרות דירות בכינוס נכסים במחיר נמוך ממחיר השוק, שדי בו כדי לסלק את החוב לנושים.

אולם, מלבד הליך הכינוס כפי שמפורט להלן מקנים החוק והפסיקה לחייב אפשרות למכור את הנכס בעצמו כדי לחסוך בהוצאות הכינוס והשאת תמורה בגין הנכס.

לצד זאת קיימת גם אפשרות של החייב לפדות בעצמו את הנכס בסכום דומה לזה של ההצעה הזוכה כדי להימנע ממכירת הדירה.

החייב נדרש לדעת, כי הכונס אינו משמש ידו הארוכה של הנושה על אף שהזוכה מבקש את מינויו אלא שליחו של בית המשפט, אשר חב חובת אמון לבית המשפט ומחויב לפעול באופן עצמאי ואובייקטיבי.

במידה והחייב חושש שהכונס אינו פועל לפי אמות מידה אלה במכירת הנכס בכינוס הנכסים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט על מנת שינקוט צעדים.

קיראו בהרחבה על רכישת דירה מכונס נכסים באתר פשיטת רגל נט.

נסיבות שונות מאפשרות ביטולם של הליכי פשיטת רגל. בתגובה לכך רשאי החייב לפנות אל בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת הביטול. היכנס וקרא על אפשרות זו, המעוגנת בפקודת פשיטת הרגל ועל חשיבות התייעצות עם עורך דין מהתחום, במאמר המלא…

בדיני פשיטת רגל קיימות מספר אפשרויות אשר עשויות להוביל לביטול ההליכים: הגעה להסדר עם הנושים שטעון אישור בית המשפט והנושים, הפטר או ניצול לרעה של ההליכים על ידי החייב.

צו ההפטר הוא דרך המלך לסיום הליכי פשיטת רגל.

במסגרת צו זה מורה בית המשפט על מחיקת חובות החייב והוא ניתן בדרך כלל לאחר שהחייב פרע את החוב במלואו.

צו הפטר מבטל את הליכי פשיטת הרגל ומאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו.

סעיף 55 לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 קובע את הנסיבות בהן יש באפשרות בית המשפט לבטל את הליכי פשיטת הרגל.

בהתאם לסעיף 55 (א) לפקודה, במידה ובית המשפט מוצא, כי החייב לא היה צריך להיות מוכרז כפושט רגל או שהוכח כי חובותיו של החייב נפרעו במלואם, רשאית הערכאה המשפטית לבטל בצו את ההכרזה לבקשת כל אדם מעוניין והביטול יפורסם בעיתון יומי וברשומות.

סעיף 55 (ב) לפקודה מתייחס לביטול ההכרזה במקרה של ניצול ההליכים לרעה על ידי החייב.

עיכוב ביצוע משמעותו דחיית ביצוע החלטת בית המשפט על ביטול ההליכים.

החלטה לפי סעיף 55 (ב) אינה מבטלת את הפסלות לפי דין אשר חלה על החייב ולשם כך נדרשת הוראה מיוחדת מטעם בית המשפט.

עיכוב ביצוע החלטה לפי סעיף 55 (א) לפקודה

סעיף 55 (א) יחול במידה והחייב לא היה אמור להיות מוכרז כפושט רגל או שחובותיו נפרעו במלואם, כאשר החוק מגדיר את המצבים בהם ייקבע שנפרע החוב האמור.

עיכוב ביטול פשיטת רגל לפי סעיף 55 (א) עשוי להיות יעיל עבור החייב במידה וקיימים עדיין חובות לנושים ובית המשפט מחליט לבטל את ההליכים משום שלפי דעתו החייב לא היה אמור להיות מוכרז כפושט רגל מלכתחילה.

אולם, במידה וביטול ההליכים הוכרז משום שהחובות נפרעו במלואם, סביר להניח שלא כדאי לחייב לעכב את הביטול משום שביטול במקרה זה מאפשר לחייב להתחיל בחיים חדשים.

לפיכך, מומלץ לחייב להקדים לפנות לעורך דין מקצועי המתמחה בדיני פשיטת רגל, אשר יוכל לייעץ לו בהתאם לנסיבות המקרה.

עיכוב ביצוע החלטה לפי סעיף 55 (ב) לפקודה

בית המשפט יחליט על עיכוב ההליכים לפי סעיף 55 (ב) במקרים בהם החייב ניצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה.

הליך פשיטת הרגל נועד לסייע לחייב להתמודד עם חדלות פירעון באמצעות סיום כלל ההליכים המתנהלים נגד החייב, במטרה לאפשר לו לפתוח פרק חדש.

מסיבות אלה בתי המשפט אינם רואים בעין יפה חייבים שאינם מתנהלים בתום לב או מנסים לנצל את ההליכים לרעה.

עיכוב ביצוע החלטה לפי סעיף 55 (ב) עשוי להניב תועלת במידה והחייב סובר כי אין פגם בהתנהגותו ובית המשפט שגה בהחלטה על ביטול ההליכים.

אולם, גם במקרה זה מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בהליכי פשיטת רגל בכדי שיציג בפני החייב את מכלול האפשרויות העומדות בפניו.

כחלק מהמגמה הצוברת תאוצה של הגשת תביעות ייצוגיות, הוגשה לאחרונה תביעה כזו נגד מערכת הוצאה לפועל, בגין גביית אגרה מופרזת עבור הדפסת מסמכים ושלילת זכות עיון בתיקים. היכנס וקרא עוד במאמר המלא…

עד לשנים האחרונות שימש הנייר כלי עבודה משמעותי בעולם המשפט משום שכל מסמך היה רשום, מודפס או מאוחסן בתיקיית נייר.

בתקופה האחרונה נכנסו שינויים טכנולוגיים גם לעולם המשפט האנלוגי, כאשר במסגרת התמורות שהתבצעו בין היתר ברשות האכיפה והגבייה, עבר תוכן תיקי הוצאה לפועל לתיקיות אלקטרוניות, ותיקי נייר מנוהלים עתה רק במקרים חריגים.

לא זו אף זו, נשללה בנוסף זכות העיון בתיקי הוצאה לפועל ללא הצדקה חוקית.

בעוד שבעבר היה נהוג שכל צד מצלם את המסמכים הדרושים לו בעלות סבירה במערך לשכות ההוצאה לפועל, הרי שכיום, בין היתר כפועל יוצא של שלילת זכות העיון, נדרשים הצדדים להפיק את המסמכים מתוך התיק האלקטרוני המנוהל במערכת הממוחשבת של רשות האכיפה והגבייה.

הסיבות להגשת תביעה ייצוגית נגד הוצאה לפועל

במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בסכום מוערך של 80 מליון ש"ח, נטען כי רשות האכיפה והגבייה גובה אגרה מופרזת בעבור הדפסת המסמכים ואינה מאפשרת עיון בתיקי ההוצאה לפועל כנדרש לפי החוק.

במצב הקיים, במקום לעיין בתיק נדרשים הצדדים להדפסה של קבצים מהמערכת הממוחשבת ועל כל עמוד מודפס נגבית אגרה בסך 3 ש"ח.

לטענת התובעים, עלות האגרה יקרה בהרבה מעלות הפקת המסמך בפועל וגבוהה פי מאות אחוזים מעלות הדפסה או צילום של מסמכים בבתי המשפט, שם ניתן לעיין בתיקים האלקטרוניים והפיזיים באופן חופשי ולצלם מסמכים במכונת צילום או להדפיס את המסמכים הסרוקים תמורת 30 אגורות לעמוד.

בתביעה נטען, כי מצב דברים זה מוביל את הצדדים לשקול היטב האם להדפיס את המסמכים וגורם לפגיעה ממשית במתדיינים.

התובעים מבקשים מבית המשפט להורות לרשות הגבייה להשיב לכל מי ששילם בשנתיים האחרונות על העתק ממסמכים בתיק הוצאה לפועל, את ההפרש בין עלות הצילום בבתי המשפט לעלות הפקת העתק מהמסמכים ברשות האכיפה והגבייה או לחילופין לקבוע מחיר סביר אחר.

הרשויות מתבקשות גם להקנות זכות עיון לכל הצדדים בתיקי ההוצאה לפועל ולחדול מגביית האגרה לכל עמוד.

לפי כתב התביעה, יש לאפשר לרשויות לגבות מחיר סביר ככל הניתן בגין הדפסה או צילום של עמודים.

עד כה טרם התקבלה תשובת רשות האכיפה והגבייה לטענות שהועלו בכתב התביעה.

עיון בתיקי ההוצאה לפועל

זכות העיון בתיק היא זכות פרוצדוראלית, אך משמעות הפגיעה בה היא לא אחת פגיעה מהותית בזכויות המתדיינים.

תקנות בתי המשפט (עיון בתיקי בית המשפט), תשס"ג – 2003 קובעות את סדרי הדין בעניין עיון בתיקים, ברם, לא פעם קיימת התנגשות בין זכות העיון ובין זכויות אחרות.

בית המשפט נדרש לא אחת לסוגיית האיזון בין זכות העיון וזכות הפרטיות.

בפסק הדין רע"א 8040/98 פרושינובסקי נ' שטרן ציין בית המשפט, כי זכות העיון בתיקי הוצאה לפועל עלולה אמנם לפגוע בפרטיות מצבו הכלכלי של החייב, אך לעיתים יש צורך להרחיב היקפה של זכות זו על מנת לאפשר החזרת חובות.

רשות האכיפה והגבייה הוקמה במסגרת הרפורמה האחרונה בחוק הוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן:החוק). בואו לקרוא הסברים על אודות הרשות, סמכותה ותפקידיה…

עד לרפורמה שהתקבלה בשנת 2009 היו לשכות ההוצאה לפועל חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט.

סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל דאז קבע שליד כל בית משפט שלום תהא לשכת הוצאה לפועל.

מלבד זאת, תהליכי גביית החובות עד לשינוי הארגוני היו מסורבלים מאד וגבייה של חובות בסכומים קטנים הייתה יכולה לארוך שנים ונדונה למאבקים מתמשכים עד בלי די.

כיום רשות האכיפה והגבייה היא רשות שכפופה לשר המשפטים והיא כוללת את המרכז לגביית קנסות ואת לשכות ההוצאה לפועל.

הקמת הרשות הייתה חלק מתפיסה ארגונית חדשה במשרדי הממשלה של הקמת שירות לקוחות ממשלתי בדומה לזה הקיים בחברות הפרטיות שכולנו מכירים וכך להקל למעשה על הציבור בהליכי הבירוקרטיה וגם על עבודת אכיפה וגבייה יעילה בין היתר באמצעות מדדים בתחום השירות.

אילו פרויקטים מקדמת רשות האכיפה והגבייה?

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שאותם מקדמת רשות האכיפה והגבייה הוא פרויקט לשכת המסלול המקוצר.

בניגוד ללשכות ההוצאה לפועל המוכרות לכולנו לשכת המסלול המקוצר מאופיינת בכך שהיא פועלת למען הזוכה בתיק בצורה אקטיבית לשם גביית החוב שמגיע לו.

השירות שניתן באמצעות לשכת המסלול המקוצר מוגבל לתיקים בהם סכום החוב האמור מגיע עד לסך של עשרת אלפים שקלים ומוגבלת גם בכך שלא הכריזו על החייב כמוגבל באמצעים ולא נפתח לו תיק איחוד.

חשוב להדגיש כי לזוכה יש עדיין אפשרות גם לבחור לגבות את החוב במסלול הרגיל.

לשכת המסלול המקוצר מתמקדת בניסיון לגבות את החוב תוך זמן קצר יחסית למסלול הגבייה המסורתי. הלשכה פועלת בין היתר באמצעות גביית החוב דרך עיקול מיטלטלין, עיקולי רכבים והליכי עיקול צד ג'.

בעת הזו מטופלים במסלול זה 11,217 תיקים. סכום החובות בתיקים הללו הוא 23.5 מיליון שקלים כאשר שליש מסכום החובות נגבה עד כה.

מלבד זאת, 11% מהתיקים נמצאים במסגרת הסדר תשלומים כאשר סכום החוב בתיקים אלו עומד על 2.8 מליון שקלים.

גבייה יעילה יותר של קנסות

מלבד זאת פועלת רשות האכיפה והגבייה גם לגבייה יעילה יותר של קנסות, אגרות והוצאות מדינה.

במסגרת הקמת רשות הגבייה והאכיפה שולבו יחד לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות. על אף הדעה השלילית של רובנו על קנסות, הקנס הוא למעשה אמצעי של הרשויות שמשמש הן לאכיפת החוק והן להרתעה.

הדעה המקובלת היא שלמעשה אם נשלם בגין העבירה שביצענו נימנע מלחזור על הביצוע של אותה עבירה.

המרכז הוקם למעשה בשנת 1995 מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995.

החוק מסמיך את המרכז לגבות אגרות בתי משפט, הוצאות לטובת המדינה, קנסות ברירות משפט, קנסות שהוטלו על ידי בית המשפט וקנסות מנהליים.

למרכז לגביית קנסות הוקנו סמכויות שונות שבאמצעותן הוא יכול לגבות את האגרות או הקנסות ממי שמנסים להתחמק מחובת התשלום שלהם.

מה ניתן לעשות כנגד חברה שאינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק? כיצד אוכפת רשות התאגידים את חוקי המדינה? על כל אלה ועוד בסקירה הבאה…

חברה היא אישיות משפטית בעלת זכויות וחובות הנדרשים לשם קיומה היעיל של אישיות זו.

החקיקה העיקרית היום במדינת ישראל העוסק באישיות משפטית מסוג זה היא חוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: החוק).

חברות הן כוח עיקרי בשוק הכלכלה המודרני, אולם על מנת שהחברה תתרום למשק היא נדרשת לעמוד בתנאים רגולטורים שונים.

בעל חברה - אגרה שנתית כבר שילמת?

בין השאר החוק מטיל על החברות חובה לשלם אגרה מדי שנה ולהגיש דוח שנתי על הפעילות שלהן לרשם החברות.

יחד עם זאת, בניגוד לגופים אחרים כגון הרשות להגבלים עסקיים או רשות ניירות ערך, רשם החברות פעל עד כה לבד מבלי שהיווה חלק מרשות כלשהי.

היעדר קיומה של יחידה הממונה על אכיפת הדרישות מכוח חוק החברות אפשר לחלק מהחברות להתנהל שלא בהתאם להוראת החוק, על אף הסמכויות הנרחבות שהחוק מקנה לגורמים המוסמכים במקרה של הפרה.

החוק מאפשר להטיל עיצומים כספיים שדינם כדין קנס מנהלי על החברות, נושאי המשרה והדירקטורים בחברות שיוגדרו כ"חברות מפרות".

רשות התאגידים רואה בהגשת הדוח השנתי תנאי מהותי להתנהלות תקינה של הציבור וגורמים עסקיים מול החברות במשק.

לעניין תשלום האגרה השנתית יש לציין שבמידה והחברה לא שילמה את האגרה הנדרשת לפי החוק במשך שבע שנים, הסכום עשוי להאמיר עד לסך של 9,000 שקלים.

כיצד מתכננת לפעול רשות התאגידים כנגד חברות שלא פעלו בהתאם לחוק?

רשות התאגידים אינה מעוניינת לנקוט בצעדים דרסטיים כנגד החברות כבר בשלב הראשון אלא לפעול בהדרגה.

יחד עם זאת רשות התאגידים הבהירה כי היא לא תחשוש לנקוט ביד קשה כנגד חברות שלא יצייתו לדרישות. בשלב הראשון תשלח הרשות מכתבי התראה לחברות ובהם דרישה לתיקון הליקויים שהתגלו בתוך 30 יום.

במידה ויהיו חברות שעדיין לא יפעלו בהתאם לדרישה האמורה תכריז הרשות על אותן חברות כ- "חברות מפרות חוק".

השפעת ההכרזה על הפעילות העסקית של החברה

להכרזה זו עלולה להיות משמעות רבה על הפעילות העסקית של החברה והיא יכולה לגרום לה להיכנס לקשיים כלכליים של ממש.

הסיבה לכך היא שיהיה ניתן להטיל על החברה המפרה עיצומים כספיים, מגבלות ברישום של משכונות ושעבודים ואף להורות על פירוקה בכפייה.

כאן המקום לומר שההכרזה על החברה כחברה מפרת חוק תופיע גם במידע שניתן לציבור ללא תשלום דרך רשם החברות וכן תועבר גם לגורמים נוספים.

באופן זה ההכרזה על חברה כמפרת חוק תקשה על התנהלותה גם מול בנקים או גופים מוסדיים אחרים.

זאת משום שחברה שתוכרז כחברה מפרת חוק לא תוכל לרשום שיעבוד על הנכסים שלה כפי שנדרש על ידי בנקים וגופים אחרים לצורך מתן הלוואות שמממנות לא פעם את הפעילות העסקית שלה.

היא לא תורשה לשנות את שמה ומטרותיה כפי שנדרש לפי החוק וכן לא יתבצע רישום של חברה חדשה שבעל המניות בחברה החדשה ההוא החברה המפרה או בעל השליטה בחברה המפרה.

חייבים רבים מנסים להתחמק מתשלום החובות שלהם באמצעות העברת זכויות בנכסים בעלי ערך על שם אחרים. אולם לנושים קיימת זכות לפי סעיף 96 לחוק פשיטת רגל התש"ם-1980 (להלן: החוק) לבטל הענקות נכסים מסוימות שמבצע החייב גם אם עבר זמן רב מאז ההענקה.

לפי לשון החוק, אם החייב העביר רכוש בתמורה פחותה, ללא תמורה או שלא בתום לב, במהלך השנתיים שקדמו ליום שבו פשט את הרגל יש להשיב את אותו רכוש לקופת הנאמן.

מלבד זאת נקבע בחוק שאם אחרי שנתיים מיום שהעניק אדם נכס אך בטרם חלפו עשר שנים מיום ההענקה, האדם הפך לפושט רגל, גם נכס זה יהיה חלק מהנכסים בקופת הרכוש של הנאמן.

אלו הענקות נכסים אינן בטלות?

על אף האמור קבע המחוקק מקרים בהן הענקת נכסים שמבצע החייב אינן בטלות.

הענקות שאינן בטלות הן למשל הענקה שבוצעה לטובת בעל שיעבוד או קונה בתמורה ובתום לב.

משמעות המושג תום לב היא שבזמן שהתבצעה ההענקה, האדם שקיבל את הנכס לא ידע שאותו אדם נמצא בקשיים וכי הסתלקותו של הרכוש משאר נכסי החייב תפגע ביכולת הנושים לפרוע את החוב.

כך הרציונאל שעומד מאחורי ביטול ההענקה הוא להגן על הנושים מפני חוסר יכולת להיפרע מהחייב בשל הקטנת היקף הנכסים שעומדים לחלוקה.

בית המשפט לא מאפשר התחמקות באמצעות רישום זכויות בנכס על שם האישה!

בית המשפט המחוזי הורה לבטל בהחלטה תקדימית הענקת זכויות בדירה שביצע פושט רגל על אף שעברו יותר מ-15 שנה.

העובדות כפי שפורטו בהחלטה הנן כי מדובר בדירה נרכשה על ידי בני הזוג בשנת 1985.

שבע שנים לאחר הרכישה נרשמה משכנתא על הדירה, אך בשל אי העמידה בהסדר התשלום מונה על הדירה כונס נכסים מטעמו של הבנק.

ניסית להעביר נכסים בזמן פשיטת רגל?

לא עבר זמן רב ממינוי הכונס ונערך הסכם ממון בין בני הזוג לפיו החייב מעניק לאשתו את הזכויות שלו בדירה.

אולם בניגוד להוראות ההסכם, שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, החייב המשיך להתגורר בדירה ולא העביר בפועל את הזכויות לאשתו.

עמדת הנאמן הייתה במקרה זה כי הענקת הזכויות שביצע פושט הרגל נעשתה שלא בתמורה ובחוסר תום לב ובניגוד לסעיף 96 לחוק האמור.

לעומת זאת טענה האישה כי ההעברה אכן נעשתה בתמורה ובתום לב.

בית המשפט דוחה את טענותיה של האישה ומקבל את טיעוני הנאמן.

אליבא דה השופטת סלע, על אף הסכם הממון, מהמסכת העובדתית ניתן ללמוד כי גם לאחר הענקת הנכס לאישה, המשיכו האישה והחייב לגור בכפיפה אחת ואף לנהל יחדיו את ההליכים המשפטיים כנגד הבנק.

בעקבות ביטול ההענקה הורה בית המשפט למכור את בית הזוג באמצעות הנאמן כאשר חציה של התמורה מהמכירה יועבר לידי הנושים וחציה האחר של התמורה יועבר לידי אשתו של החייב.

עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.