כיצדמתנהל הליך פשיטת רגל נגד שותפות שהגיע למצב של חדלות פרעון? מי מנהל את ההליך ומהי מטרתו הסופית? כיצד מתחלקים החובות בין השותפים ומהי רמת אחריותו של כל שותף לחובות?

כאשר שותפות מגיעה למצב של חדלות פירעון, כך שהיא אינה יכולה לעמוד עוד בהתחייבויותיה, מנהל בית המשפט המחוזי את כל פעולות הגבייה הקיימים בעניינה בהליך אחד מרוכז, כאשר מטרתה הסופית של השותפות היא לקבל צו הפטר בסיום ההליך.

צו ההפטר מאפשר לכל השותפים להניח את חובות העבר ולפתוח דף חדש בחייהם העסקיים.

קיימת נטייה לחשוב כי הליך פשיטת הרגל נועד לשרת רק את מטרות הנושים, אשר במסגרת הליך זה, תוך עירוב בית המשפט, מטילים על הנתבע את חובה לפרוע את חובותיו אליהם.

יחד עם זאת ועל אף האינטרס הברור שיש לנושים בהליך פשיטת הרגל, הרי שמדובר בהליך שגם לחייב עצמו יש אינטרס בניהולו ומכאן שבלא מעט מקרים מגישה השותפות עצמה בקשה לבית המשפט, לפיה היא תוכרז כפושטת רגל.

את הבקשה האמורה יש להגיש תוך ליווי צמוד של עורך דין המתמחה בדיני פשיטת הרגל ובקיא בכל ההליכים הפרוצדורליים שעל הנושה והשותפות לעבור עד למועד ההכרזה.

הדין הרלוונטי לפשיטת רגל של שותפות

על פי דיני פשיטת הרגל, במידה וניתן צו כינוס ו/או צו הכרזת פשיטת רגל כנגד שותפות, הרי שיראו בצווים אלו כאילו ניתנו כנגד כל אחד מן השותפים.

כך, למשל, הנאמן שממונה לנהל את נכסי השותפות ואחראי על חלוקתם לנושים, רשאי לעשות כן גם בנוגע לנכסיהם האישיים של השותפים.

בהקשר זה לא למותר לציין כי כאשר עסקינן בשותף מוגבל, להבדיל משותף כללי, הוא יחוב בחובות השותפות בסך ההון שהכניס לשותפות, אשר שיעורו מעוגן בהסכם השותפות.

במסגרת הליך פשיטת הרגל, הנכסים המשותפים של הבעלים יהיו הנכסים הראשונים שישמשו לפירעון חובות השותפות ואילו הנכסים האישיים ישמשו לפירעון החוב האישי של כל שותף ושותף.

אולם, במידה ותיוותר יתרה בנכסים האישיים וטרם כוסו כל חובות השותפות, הרי שהנושים זכאים להיפרע מנכסי השותפים, בכפוף להוראות הדין כאמור.

השלבים בהליך פשיטת הרגל של שותפות

השלב הראשון הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי ואל כונס הנכסים הרשמי, לפיה יש ליתן צו לכינוס נכסי השותפות החייבת.

במידה והבקשה מתקבלת על ידי בית המשפט, הוא מורה על הקפאת הליכים המנוהלים כנגד השותפות, זאת על מנת לאפשר לרכז את כל נכסיה ולהורות על מכירתם וחלוקת הסכומים המתקבלים לנושים.

שישה חודשים לאחר קבלת הבקשה, מכנס כונס הנכסים אסיפת נושים, במסגרתה ניתנת להם זכות טיעון בנוגע להליכי פשיטת הרגל ולאופן חלוקת הנכסים.

השלב הבא הוא הכרזה על השותפות כפושטת רגל ומינוי נאמן. יודגש כי בית המשפט רשאי שלא להכריז על השותפות כפושטת רגל, אם נוכח שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ו/או במידה והשותפות יכולה לפרוע את חובותיה באופן עצמאי, ללא עזרת בית המשפט.

ההליך יגיע לסיומו במתן צו הפטר לשותפים, אשר ינתן רק לאחר השלמת כל ההליכים.

יש לציין כי ייתכן וצו ההפטר יהיה מוגבל בתנאים, כאשר יש מספר חובות מהם לא ניתן להיפטר כגון חוב בגין קנסות למדינה או חוב מזונות, במידה ובית המשפט לא הורה במפורש על פטירתו.

חשבת לרכוש רכב משומש דרך כונס נכסים? בואו לקרוא את כל מה שחשוב לדעת לפני שקונים רכב מעוקל מכונס נכסים…

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 מאפשר לזוכה לממש את החוב באמצעות מינוי כונס נכסים על נכס ספציפי מנכסי החייב, תפיסתו ומכירתו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

על פי רוב, נכסים הממומשים בדרך זו הינם נכסי מקרקעין או כלי רכב.

נוכח האמור, בשנים האחרונות רבים המתעניינים ברכישת מכונית מיד שניה בודקים את אפשרות הקנייה דרך כונס נכסים (official receiver).

בניגוד להליכי הוצאה לפועל, עיקר הנכסים הנתפסים על ידי הנאמן לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 הם נכסי מקרקעין, אול גם רכבים המצויים בבעלות החייב ייתפסו ויאוחסנו עד לקבלת החלטה בעניינם.

המכירה על ידי כונס הנכסים בהוצאה לפועל מתבצעת בדרך של עריכת מכרז רכב.

יתרונות רכישת רכב דרך כונס נכסים

לרכישת רכב מכונס נכסים מיוחסים יתרונות רבים: ראשית, לא פעם מוצעים הרכבים למכירה במחיר הנמוך ב 30% – 20% ממחיר השוק.

בנוסף, רכישת רכב בדרך זו נחשבת בטוחה יחסית מבחינה משפטית היות והיא מבוצעת בפיקוח בית משפט, לכן הסיכון להונאה או זיוף קטן ביחס לדרכי רכישה אחרות.

השלבים המרכזיים בהליך רכישת רכב מכונס נכסים

בשלב הראשוני תפורסם מודעה על מכירת הרכבים בה יצוין מועד בדיקתם על ידי הרוכשים הפוטנציאליים. כדאי להגיע למקום יחד עם איש מקצוע כיוון שבדרך כלל אין אפשרות להוציא את הרכבים לבדיקה חיצונית.

בנוסף, מומלץ לוודא כי שלטי האזעקה והמפתחות נמצאים ברשות הכונס, משום שלעיתים הרכב נמכר ללא פריטים חיוניים אלה בשל העדר שיתוף פעולה מצד החייב.

המעוניינים ברכישה נדרשים בשלב זה להגיש טופס הצעה לבקשת רכישה, אותו מנסח בדרך כלל עורך המכרז.

הטופס כולל את הפרטים האישיים של המבקש לרכוש, הצעת המחיר ועוד. יחד עם ההצעה יש להפקיד שיק או ערבות בנקאית bank guarantee.

הערבות נדרשת היות והיא מעידה על הסכמת הבנק למלא את התחייבות הרוכש. סכום הערבות או השיק נע בין 10%- 5% ממחיר ההצעה. מלבד זאת, המציע נדרש להגיש גם חוזה מכר sale agreement. את חוזה המכר מספק הכונס ומופיעים בו פרטי ההתקשרות הנדרשים.

לאחר הגשת ההצעות מבצע הכונס התמחרות בין ההצעות באופן טלפוני, במגרש האחסון או במשרדו. חלק מהכונסים יעדיפו לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר, אולם אחרים יבכרו את הקונה שיהיה מסוגל להעמיד את הכסף לרכישה במהירות המירבית.

במידה ולאחר ההחלטה הזוכה התחרט, מסורה בידי עורך המכרז אפשרות לחלט את הערבות הבנקאית שנתן אותו זוכה.

לאחר ההחלטה מוזמן הזוכה לחתום על החוזה אשר מוגש לאישורו של בית המשפט.

עם קבלת מלוא התשלום עבור הרכישה מגישים בקשה לאישור סופי של ההסכם ולמתן צו לרישום הבעלות על שם הקונה במשרד הרישוי.

הרישום בשלב זה יהא נקי, כלומר ללא עיקולים, חובות או שעבודים קודמים.

למה חשוב להתייעץ עם עורך דין?

קניית רכב דרך כונס נכסים עשויה להיות משתלמת במידה והיא מתבצעת באופן נכון.

פנייה אל עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל מציעה סיוע לאורך שלבי העסקה – החל מבחינת כדאיותה ועד לגיבוש האסטרטגיה המתאימה במידה ומתעוררות בעיות.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

בניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל מוצא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ בהתקיים תנאים מסוימים. צו זה, המנוגד לעקרון חופש התנועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן לביטול בהתקיים טעמים מתאימים – היכנסו לקריאה אודות העילות החוקתיות לביטול הצו וחשיבות קבלת סיוע משפטי, במאמר המלא…

תכליתו של צו עיכוב יציאה מהארץ stay of exit order הינה לאסור על האדם נשוא הצו לצאת מגבולות המדינה לתקופת הזמן שהצו בתוקף.

הצו יוצא אוטומטית לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 במקרה של בקשה להכרזה על פשיטת רגל. בדומה, ניתן לבקש צו זה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אם קיים חשש שהאדם ייצא מהארץ והדבר יכביד על ההליכים או יקשה על ביצוע פסק הדין. בהליכי הוצאה לפועל יוצא הצו במסגרת הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, בהליך איחוד תיקים או לבקשת זוכה.

עילות חוקתיות לביטול הצו

הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ מעוררת שאלות חוקתיות, משום שהצו בבסיסו נוגד את אחת הזכויות המרכזיות המוגנות במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 6 (א) לחוק היסוד קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. באופן זה, מתקיימת התנגשות בין הצו לבין האינטרס המוגן של חופש התנועה freedom of movement.

קונפליקט זה הוכר בפסיקה במסגרת בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בת"א ואח' פ"ד מח (2) 491 שם התייחס כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק למערכת האיזונים שבין זכות החייב לצאת מהארץ לבין אינטרס הזוכה בגביית החוב. איזונים אלה נבחנים על ידי רשם ההוצאה לפועל לצורך ההכרעה האם להוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ.

עילות ביטול הצו מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967

נוכח הפוטנציאל לפגיעה בזכות אדם בסיסית, חוק הוצאה לפועל מכיר במספר עילות לביטול הצו. ראשית, הצו יפקע מאליו לאחר 12 חודשים מיום שניתן, אם הוצא לבקשת הזוכה. במקרה שהצו הוצא בעקבות בקשה לאיחוד תיקים או הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, הוא יפקע לאחר שהתיקים יאוחדו או מטעמים מיוחדים שיירשמו. בדומה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפעול לביטול הצו כנגד הפקדת ערבות לפי שיקול דעתו, בהתעורר צורך ביציאה דחופה של החייב לחו"ל.

פסיקה בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

תיק הוצאה לפועל 6721088101 עסק בהחלטה בעניין ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ טרם חקיקת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל.

בנסיבות המקרה, נגד החייב ניתן לראשונה צו עיכוב יציאה מהארץ לפני מתן אזהרה. החייב עתר לביטול הצו ורשמת בית המשפט קבעה שהצו יבוטל כנגד הפקדת 80,000 ש"ח בתיק כדי להבטיח את התייצבות החייב לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל.

במקביל, עתר החייב לביטול פסק הדין שניתן נגדו ובגינו הוצא הצו, ובית המשפט אישר הסכם פשרה שבעטיו נעתר ראש ההוצאה לפועל לחילוט הסכום שהפקיד החייב בבקשת הביטול.

לדידו של הזוכה, החייב לא קיים את ההסדר ולא שילם דבר בתיק ולכן ביקש להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בשנית.

ראש ההוצאה לפועל זימן את הצדדים לדיון בסיומו החליט להשאיר את הצו על כנו עד שיוצגו מסמכים המוכיחים את יכולתו הכלכלית של החייב להסדיר את החוב. בהחלטתו ציין כי ישקול לבטל את הצו בכפוף להפקדת ערובה מתאימה לפירעון החוב.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

צו עיכוב יציאה מהארץ טומן בחובו פוטנציאל פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. פנייה בהקדם אל עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל תסייע בהגנה על זכויות החייב בהליך ותקדם את ביטול הצו.

הגנות על ערב לחוב בהליך פשיטת רגל

תיקון לחוק הערבות מקנה כיום הגנה רחבה יותר למי שחתמו על כתב ערבות ומבחין בין מספר סוגים של ערבים לחוב. היכנסו לקריאת המאמר המלא אודות ההגנות המוקנות לערב לחוב המטופל בהליכי פשיטת רגל …

ערבות guarantee היא התחייבות לפירעון חובות כספיים של אדם אחר, במידה שהלה אינו עומד בהתחייבותו במועד. האדם המתחייב לחוב מכונה ערב guarantor.

במשפט הישראלי, דיני ערבויות מוסדרים במסגרת חוק הערבות, התשכ"ז – 1967. החוק תוקן בשנת 1992 בעקבות תופעה של פניית נושים ישירות לערב מבלי לנקוט קודם לכן בצעדים נגד החייב. כפועל יוצא נקלעו הערבים עצמם לקשיים, כיוון שלא היו להם הכלים המתאימים לפעול נגד החייב ולא הצליחו להחזיר את החובות בעצמם.

התיקון לחוק הערבות יצר מערכת הגנות שונה עבור ערבים מסוגים שונים – ערב יחיד, מוגן ורגיל. ערב יחיד הוא מי שאינו בן זוג, שותף, תאגיד או בעל עניין בתאגיד ברשות החייב. ערב מוגן הוא ערב יחיד שעוסק במתן אשראי וסכום הערבות שלו מוגבל ל 50,000 ש"ח או
ל 60,000 ש"ח במקרה של חוב משכנתא.

חשוב להדגיש כי המחוקק רואה בחומרה מי שערבו לחובות של אחרים מבלי ששקלו זאת מבעוד מועד, ולכן מחמיר במקרי ערבות של אנשים פרטיים אשר אינם עונים על ההגדרות בחוק ומכונים ערב רגיל או ערב אישי.

מהן ההגנות שמקנה החוק לערבים במקרה של פשיטת רגל?

ההגנות המוקנות בחוק הערבות לערבים במקרה של פשיטת רגל דומות לאלה המעוגנות במסגרת חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967. אופי הערבות האמורה יכתיב את ההליכים. במידה והערב מוגן קובע החוק חובה למצות את ההליכים נגד החייב העיקרי לפני פנייה לערב, ולכן יש צורך בקבלת צו כינוס נגד החייב טרם הפניה לערבים.

בדומה, התיקון קבע כי החבות היא יחסית ולכן במידה וקיימים מספר ערבים כל אחד מהם יחוב באופן יחסי.

פרט לכך, נקבע כי תינתן לערב הזכות לפרוע את החוב בהתאם לתנאי ההלוואה המקורית ולא באופן מיידי. יחד עם זאת, ההגנות מכוח החוק לא יחולו על ערב רגיל.

מהן הנסיבות שיובילו לביטול הערבות?

ביטול ערבות רגילה אינו מהלך פשוט, אך אפשרי. חוזר בנק ישראל מחייב את התאגידים הבנקאיים לגלות לערב כל מידע מהותי אודות החייב ואי גילוי מידע כאמור עשוי להוביל לביטול הערבות. בדומה, פירעון החוב במועד יוביל אף הוא לביטולה של הערבות.

הוכרזת כלקוח מוגבל? – לחץ כאן לקריאה

פסיקה בנושא הגנות על ערב בפשיטת רגל

הליך רע"א 3732/08 ג'ורג'י נ' אשכנזי וכונס הנכסים הרשמי עסק בשני הליכים נגד החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

במקרה זה, המשיב היה בעל שליטה בחברה שכרת הסכם שכירות והסכם רישיון עם המערערים, ובשלב מסוים טענו המערערים כי המשיב מפר את ההסכמים עמם.

בורר שמונה פסק כי המשיב אכן הפר את ההסכמים, אולם קבע כי החיוב במסגרת הסכם השכירות הוא חיוב אישי ובהסכם הרישיון הוא מכוח דיני הנזיקין.

בינתיים, נכנסה החברה שבבעלות המשיב לפירוק ובית המשפט המחוזי קיבל את טענת המערערים לפיה ההפטר חל רק על החובות שנובעים מהערבות האישית.

בית המשפט העליון פסק כי ההסדר מתייחס לשני ההסכמים ופרשנות זו אף עולה מתוך ההסדר עצמו.

לחץ לקריאה בנושא: אי מתן הגנות בפשיטת רגל לחוב שמקורו בעבירה

חשיבות קבלת סיוע משפטי

חתימה על ערבות הינה מהלך בעל השלכות רבות, במידה ומתממש התרחיש לפיו החייב אינו מסוגל לעמוד בנטל פירעון החוב. פנייה אל עורך דין המתמחה בפשיטת רגל תסייע לכם בגיבוש האסטרטגיה ודרך ההתנהלות לפני ולאחר החתימה על כתב הערבות.

הכרזה על פשיטת רגל בהליכי גירושין

הליכי גירושין מהווים לא אחת זירת מאבק בין הצדדים ופשיטת רגל הופכת ערוץ פעולה לצורך הברחת נכסים והשפעה על היבט חלוקת הרכוש – היכנסו לקריאה אודות סיטואציות אלה ואופן ההתמודדות של החוק עמן…

הדרך הרצויה לסיים את חיי הנישואין באופן ידידותי הינה בעריכת הסכם גירושין, אך בלא מעט מקרים מגיעים הצדדים לערכאות ומנהלים הליכי משפט קשים ומתישים.

איום בפשיטת רגל הוא אסטרטגיה שכיחה בהליכי גירושין משום שהוא מנוצל לצורך השלכה על חלוקת הרכוש בין שני הצדדים באמצעות העלמה או הברחת נכסים וחיוב במזונות.

אולם, פקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 נועדה דווקא לכינוס נכסי החייבים וחלוקתם בין הנושים באופן שווה, תוך פיקוח על ידי בית המשפט ומניעת ניצול ההליך לרעה.

במקרים בהם נעשה ניסיון להכריז על פשיטת רגל על מנת לא לשלם מזונות לזכאים, ניתן בנסיבות מסוימות לתבוע את המזונות מהורי החייב.

תנאי סף להכרזה על פשיטת רגל

הכרזה על פשיטת רגל יכולים לבקש החייב או הנושה, כאשר האדם הוא אזרח ישראלי מעל גיל 18 שסכום חובותיו עולה על זה הקבוע בפקודה ומתעדכן מעת לעת.

בית המשפט יבחן בקפדנות את נסיבות ואופן יצירת החובות ולא יאפשר להכריז על חייב כפושט רגל שעה שהוכח כי אינו נקי כפיים ופעל בחוסר תום לב.

לחצו כאן לקריאה בנושא: אי מתן הגנה בפשיטת רגל לחוב שמקורו בעבירה

כיצד ניתן למנוע הברחת נכסים על ידי החייב בהליכי גירושין?

בהליך פשיטת רגל כלל נכסי החייב מוקנים לנאמן. סעיף 96 לפקודה מהווה אמצעי לסיכול הברחת נכסים על ידי פושט רגל.

סעיף 96(א) קובע כי הענקה שבוצעה ולאחריה הפך המעניק לפושט רגל אך לא חלפו שנתיים ממועד ביצועה, לא תהא תקפה כלפי הנאמן.

בסעיף 96(ב) נקבע כי הענקה שבוצעה בידי מי שהעניק נכסים ולאחר שנתיים אך פחות מעשר שנים ממועדה הפך לפושט רגל, תהא חסרת תוקף כלפי הנאמן אלא אם הוכח שהיה ביכולת החייב לפרוע את החוב גם ללא הנכס.

הענקת נכסים בפשיטת רגל לפי סעיף 96 משמעה כל העברה למעט כזו שהתקיימה לפני או בעטיים של הנישואין ולהוציא העברה שבוצעה בתום לב ובתמורה שוות ערך לקונה או בעל שעבוד או הענקה שביצע חייב לאשתו או ילדיו של נכס שהגיע אליו לאחר הנישואין ובזכות אשתו.

הברחת נכסים בפשיטת רגל באמצעות הסכם גירושין

החוק מאפשר לרשויות להתחקות אחר נכסים שהחייב ניסה להבריח באמצעות הליכי גירושין במידה ולחייב אין נכסים נוספים שיכולים לסייע בסילוק החוב, אם הוא קבוע ומוגדר ולא ניתן לערער עליו, אם הנכסים הועברו ללא תמורה ובמידה ובין העברת הנכסים ומועד יצירת החוב לא חלפו שלוש שנים.

במקרה בו בוצעה העברה על ידי אדם שהיה חייב 1.8 מליון שקלים לקופת רשויות המס ובמקביל לחוב ניהל הליכי גירושין, בית המשפט אפשר לרשויות לרדוף אחרי דירת המגורים כדי לפרוע את החוב, זאת על אף העובדה שהדירה הועברה לרשות האישה טרם הפיכתו של החוב למוחלט.

יחד עם זאת, נקבע כי מרגע שהנישום ידע שנפתחו נגדו הליכים אין באפשרותו להעביר את הנכס.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי במקרים אלה

פשיטת רגל והליכי גירושין משתייכים לתחומים משפטיים נבדלים.

בניהול שני ההליכים מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין מנוסה בתחום הרלוונטי כדי שלא יקופחו זכויותיכם ותוכלו לגבש את האסטרטגיה המתאימה לנסיבות המקרה שלכם.

חלוקת כספים שלא כדין על ידי נאמן בפשיטת רגל

הליך פשיטת רגל אשר נידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב חושף ליקויים בתפקוד הנאמן, לרבות חלוקת כספים שלא כדין וללא היתר בית המשפט. היכנסו לקריאת תקציר פסק דינה של השופטת אלשיך והביקורת שמתחה על התנהלות גורמים המעורבים בפרשה…

תכליתו המרכזית של הליך פשיטת רגל הינה להבטיח חלוקה שווה של נכסי החייב בין הנושים, זאת בדרך של מינוי נאמן וקיום פיקוח על ידי בית המשפט.

הנושים וכונס הנכסים הרשמי רשאים להציע את מי למנות לתפקיד הנאמן.

הסמכויות אשר מופקדות בידי הנאמן מנויות בסעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 אשר מקנה לנאמן, בין היתר, סמכות לדון בתביעות בגין חובות כספיים, לממש את נכסי החייב ועוד.

מלבד זאת, רשאים הנושים לבקש מינויה של ועדת ביקורת על מנת לפקח על עבודת הנאמן ובמידה לא מונתה ועדה כזו טעון מימוש כמה מסמכויות הנאמן קבלת אישור מטעם הכונס הרשמי.

ניגוד עניינים של הנאמן בפשיטת רגל

בהליך המשפטי פר"ק 1320-90 מתחה כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך ביקורת חריפה על התנהלותו של עורך הדין יעקב סקרבניק אשר שימש נאמן בהליך פשיטת הרגל של החייב.

בנסיבות המקרה פנה המנהל המיוחד לערכאות בעקבות דוח אשר תיאר אי סדרים בפעולות הנאמן שעודנו מכהן בתפקידו, כדי שבית המשפט יורה לו ולמי שפעל עימו להשיב את הכספים לקופה.

בכתב התביעה נטען כי לא זו בלבד שהנאמן הסתיר מבית המשפט את עובדת היותו נושה של החייב הוא גם חילק כספים שלא כדין, לא בדק את תביעות החוב מלבד שתיים שהיו קשורות אליו במישרין או בעקיפין וכן פורטו מחדלים וליקויים נוספים בתפקודו.

מפאת הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים ועד הגשת התביעה דרש המנהל לחייב את הכונס, הנאמן וגורם נוסף, להשיב סכומים שלגביהם קיימת תשתית ברורה המוכיחה את נטילתם שלא כדין.

כך חויב עורך הדין להשיב לקופת הכונס 18,221 ש"ח שנטל לעצמו, נושה נוסף שיוצג על ידי הנאמן חויב לשלם 53,634 ש"ח ומלבד זאת חויבו השניים לשלם סכום של 75,000 ש"ח הוצאות לקופת הכינוס.

התיישנות התביעה

בית המשפט קיבל את תביעת המנהל המיוחד ודחה את טענת ההתיישנות שהעלה הנאמן חרף העובדה שחלפו עשרים שנה מאז המעשים המתוארים.

לדידה של השופטת אלשיך, במידה והיה מדובר במתדיין רגיל שהגיש את התביעה בחלוף יותר משבע שנים, היה קם מחסום ההתיישנות. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי בנסיבות המקרה יש לקבל את התביעה.

ראשית, מההיבט הדיוני נכון היה להגיש את התביעה בשנת 2009, משום שאז מונה המנהל המיוחד שהיה אמון על חקירת מעשי הנאמן. פרט לכך, טרם מינוי המנהל בעל סמכויות החקירה לא ניתן היה לחשוף את אי הסדרים ולהגיש את התביעה.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על העובדה שהנאמן אשר מונה היה פרקליטו בעבר של אחד הנושים ואף נושה של החייב בעצמו. בפסק דינה ביקרה השופטת אף  את מערכת הוצאה לפועל אשר נתנה גושפנקא למעשים.

סיוע משפטי בהליכי פשיטת רגל

ניהול כושל של הליכי פשיטת רגל עשוי להוביל לאובדן הזכויות של החייב והנושים.

לפיכך, מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל אשר יסייעו בגיבוש המהלכים הדרושים לצורך התנהלות נכונה ומיצוי הזכויות המשפטיות המגיעות לכם.

פינוי פושט רגל מדירתו? - לא תמיד...

מכירת דירת המגורים של חייב בפשיטת רגל עשויה אמנם לקדם את פירעון חובותיו, אך לא תמיד יורה בית המשפט על המכירה כפתרון לחיסול החובות – היכנס וקרא אודות הערכים המתנגשים בסוגיה זו, שיקולי בית המשפט בהחלטה ומה קובע החוק…

נכס מקרקעין הינו לרוב הרכוש היקר ביותר המצוי בבעלות אדם, ולכן פירעונו בהליך פשיטת רגל עשוי לתרום תרומה של ממש לקידום החזר חובות כספיים.

יחד עם זאת, מכירה כפויה של דירת מגורי החייב עלולה ליצור בעיה ולאיים על עתידו הכלכלי של החייב, סוגיה אשר מחריפה עוד יותר במידה והחייב הינו בעל משפחה, התלויה בו כמפרנס.

בקשה שעניינה מכירת דירת חייב בהליך פשיטת רגל תוגש על ידי נאמן או על ידי הנושים.

כללי ההגנה על דירת מגורים בפשיטת רגל

חשיבותו הגדולה של נכס המגורים מצאה ביטוי גם במסגרת החקיקה.

סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 קובע, כי במידה ובית המשפט נוכח לדעת כי נכס המקרקעין משמש למגורי החייב, בן זוגו או בני משפחתו ולא הוכח שיש להם סידור מגורים חלופי או מקום מגורים סביר לעבור אליו, רשאית הערכאה המשפטית שלא להורות על מכירת הנכס.

סעיף 86א(ב) לפקודה קובע, כי ההסדר החלופי עשוי להיות בדמות תשלום פיצויים, מציאת דירה אחרת או בדרך שונה.

סעיף 86א(ג) קובע היעדר תחולה להסדר הקבוע בפקודה על מקרקעין שחלים עליהם הכללים הקבועים בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972.

הרציונאל הקבוע בסעיף 86א לפקודה הוא להבטיח קורת גג לחייב ולתלויים בו ולסייע למי שכשל מבחינה פיננסית לחזור לתפקודו כבעל ערך עצמי בסיסי.

רעיון זה אינו חורג מהפקודה, זאת מאחר ותכלית הפקודה הינה לסייע לנושים לפרוע את חובותיהם אך גם לעמוד לימינו של חייב אשר נוהג בתום לב.

השיקולים המשמשים בקבלת החלטה על מכירת דירת המגורים של החייב

בהליך רע"א 7700/95 שחר ואח' נ' חזן פד"י נ (1) 338 קובע בית המשפט, כי הסידור החלופי יכול להיות גם בעין ואינו מוכרח להתאים לדירה הנמכרת בגודלה, ברמתה או בטיב הזכות.

בדומה, מפרטת כבוד שופטת בית המשפט העליון לשעבר שטרסברג כהן את השיקולים הנבחנים במסגרת ההכרעה בעניין הסדר מגורים חלופי, ובהם: יכולת המשפחה למצוא קורת גג לאחר מכירת הדירה, הנסיבות האישיות של החייב, צורכי המשפחה הנוכחיים והעתידיים, גודל משפחתו של החייב, היכולת להיעזר במקורות מימון חיצוניים, האמצעים, הרכוש וההכנסה העומדים לרשות החייב ומשפחתו, היחס בין עלות הסידור החלופי או שיעור הפיצויים לבין גובה החוב שאמור להיפרע ממכירת הדירה ושיקולים נוספים.

ד"ר שלמה לוין וד"ר אשר גרוניס מדגישים בספרם "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, תשס"א בעמ' 23, את הדרך שבא מסייע סעיף 86א לפקודה למנוע מהחייב ליפול לנטל על הקופה הציבורית:
"הדין העמיד לרשות הנושה את הכוח לנקוט בהליכי פשיטת רגל על מנת להשיג את המטרות הנזכרות. עם זאת, מיועדים הליכי פשיטת רגל גם לשרת את האינטרסים של החייב, חדל הפירעון. חייב כזה הנרדף על ידי נושיו בלשכת הוצאה לפועל, עשוי להיקלע, לפעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאים".

עמדה דומה מופיעה גם בפסיקת בית המשפט העליון אשר קובע כי סעיף 86א נועד לאזן בין האינטרסים של הנושים לפירעון החוב לבין שמירה על כבוד החייב.

חשיבות הפנייה לקבלת ייעוץ משפטי

מכירת דירה בהליך פשיטת רגל אינה סוגיה פשוטה עבור החייב ובני משפחתו.

פנייה לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין המתמחה בתחום פשיטת רגל תסייע בהתמודדות עם הסיטואציה המורכבת ובמציאת פתרון חלופי מיטבי.

לחץ כאן לקריאה מורחבת בנושא: פינוי שוכרים בלתי חוקיים

חוב שמקורו בעבירה פלילית לא יזכה בהגנות פשיטת הרגל

נסיבות מסוימות יובילו לביטול הליכי פשיטת רגל ולאובדן ההגנות המוקנות לחייב במסגרתם. היכנסו לקריאת ההלכה החדשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, העוסקת בביטול הליכי פשיטת רגל שנפתחו בגין חוב שמקורו בעבירה פלילית…

פשיטת רגל כמו גם הוצאה לפועל הן פרוצדורות שונות אשר קיימת ביניהן חפיפה מסוימת.

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נפרד מהבעלות על נכסיו בשל היקלעותו לסטאטוס של חדלות פירעון, אולם החוק מאפשר לו להסדיר את חובותיו כדי שיוכל להמשיך את פעילותו הכלכלית.

בנסיבות מסוימות יכולים הנושים והחייב להעדיף הכרזה על פשיטת רגל מאשר מימוש נכסים במסגרת הוצאה לפועל.

יחד עם זאת, המחוקק ובית המשפט אינם מעוניינים להפוך את ההליך למקלטם של מי שמעוניינים להשתמט מתשלום חובות ולכן בית המשפט בוחן בקפידה את התנהגות החייב במהלך יצירת החוב ובמועד הגשת הבקשה.

מהם תנאי הסף להגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל?

סעיף 18 (ה) 2 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשה לפשיטת רגל שהוגשה לשם שימוש לרעה בהליכים, שלא בתום לב או שעה שהחייב הינו בר פירעון.

ביטול ההליכים משמעו המשך נשיאה בנטל החוב ובגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי חוב כספי שמקורו בעבירה פלילית נוצר בחוסר תום לב. בנסיבות אלה לא קיימת הצדקה לסייע למי שבא בשערי בית המשפט בהיעדר ניקיון כפיים, משום שעזרה שכזו תהא מנוגדת לעקרון תקנת הציבור.

בפסק הדין ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, מתייחס בית המשפט העליון לשלילת הגנות הפקודה מחובות שמקורם בניהול עסק לא חוקי ומציין את השיקולים הדרושים לביטול הזכאות כאמות מידה לבחינת הפגיעה בתקנת הציבור בהקשר לפשיטת הרגל.

אליבא דה כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק יש לבחון את חומרת המעשה, את היסוד הנפשי בעבירה, התמשכותה של אי החוקיות, הקשר בינה ובין החובות ושיקולים נוספים.

הגנה על חוב שמקורו בפלילים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה הליכי פשיטת רגל שנפתחו בעקבות חוב שמקורו בהרשעה בעבירה פלילית.

במקרה הנדון, ירה רופא שיניים בשלושה צעירים במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. שני צעירים נפגעו באוזן ובריאה והשלישי נפגע בראשו מקליע שחדר דרך עינו.

בתביעת הפיצויים האזרחית חויב הרופא לשלם לפצוע השלישי סכום של מליון שקלים ולשני הנפגעים האחרים פיצוי נוסף.

אולם, עם קבלת פסק הפיצויים פנה החייב בבקשה להכרזה על פשיטת רגל בשל חובות אליהם נקלע, שהצטברו לסכום משמעותי של 1.8 מליון שקלים.

בתחילה אמנם נפתח הליך כינוס נכסים והחייב שילם 500 שקלים מדי חודש לקופת המנהל המיוחד, אך בדיון הועלתה התנגדות לפשיטת הרגל, ונטען כי יש בניהול הליך זה משום ביזוי החוק.

הטעמים לאי מתן הגנה לחוב שמקורו בדבר עבירה

בית המשפט קיבל את ההתנגדות חרף הקביעה שעל הנפגע מוטלת אשמה של 40% בנסיבות המקרה.

לדידו של כבוד השופט דוד מינץ, אמנם ייתכנו חריגים אך במידה וייקבע שהחוטא זכאי להגנות הפקודה שעה שעבר עבירה פלילית ומעשהו נוגד את תקנת הציבור, משמעות הדבר היא שירוויח מהעוולה שביצע.

מכאן, הרי שהקניית הגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנקלע לחדלות פירעון עקב עבירה שביצע, נוגדת את עקרון היסוד של תקנת הציבור.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום פשיטת רגל:

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

פגמים בהליך פשיטת רגל

אישור בקשה לפשיטת רגל כשהנושה הוא רשויות המס

חייב לרשויות המס? האם תאושר בקשתך לפשיטת רגל?

האם שעה שהנושה הוא רשויות המס תאושר בקשת פשיטת הרגל ותוקנה לרשויות עדיפות על פני נושה אחר? – ההחלטה תלויה בנסיבות יצירתו של החוב – היכנס וקרא על הטעמים והנימוקים לכך, כפי שעולים מפסיקת בתי המשפט…

פקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 קובעת את התנאים ההכרחיים להגשת בקשה לפשיטת רגל, אותה יכולים להגיש החייב או הנושה.

לפי הפקודה רשאי להגיש בקשה להכרזה על פשיטת רגל כל אזרח מעל גיל 18, אשר סך חובותיו עולה על סכום מסוים המתעדכן בפקודה מעת לעת.

במקביל, גם נושה אשר סך חובותיו של החייב כלפיו עולה על הסכום הקבוע בפקודה במועד נתון, זכאי לבקש מבית המשפט להכריז על החייב כעל פושט רגל.

הפקודה מכירה בסוגים שונים של נושים וייתכנו מצבים בהם הנושה יהיה רשות המיסים.

לחץ כאן לקריאה בנושא עבירות מס – איך לא להסתבך עם רשויות המס

מהם התנאים להגשת בקשה לפשיטת רגל?

חייב שמעוניין להגיש בקשה לפשיטת רגל נדרש לעמוד בשתי דרישות סף מצטברות: איסור העדפת נושים ותום לב בהגשת הבקשה, אשר בהיעדרן לא יאשר בית המשפט את הבקשה לפשיטת רגל.

האיסור על העדפת נושים עומד בלב ליבה של הפקודה וחייב אשר עובר עליו מסתכן בהפסקת ההליכים ופתיחה בסנקציות פליליות כנגדו.

הרציונאל העומד מאחורי איסור זה הינו, כי כל הנושים שווים ואין להעדיף את מימוש האינטרסים של נושה אחד על פני האחר, כאשר העברת הנכסים לידי הנאמן מאפשרת לבית המשפט לאכוף בפועל את האיסור.

ממהלך זה נגזר גם, כי מעמדה של רשות המיסים בהליכי פשיטת רגל דומה לזה של כל נושה אחר.

לחץ כאן לקריאה בנושא פגמים בהליך פשיטת רגל על פי חוק

תום לב בהגשת בקשה לפשיטת רגל

בהליך פש"ר 597/02 אבו חסאן נ', כונס הנכסים הרשמי קבע בית המשפט, כלשונו כי: "מקום שבית המשפט מתרשם, עוד לפני צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת רגל מלכתחילה".

גם סעיף 18ה(2) לפקודה מאפשר לבית המשפט לדחות בקשה שהוגשה שלא בתום לב, לשם ניצול ההליכים.

מעמדם של חובות לרשויות המס דומה לזה של חובות אחרים וגם אלה ייבחנו תחת עינו הפקוחה של בית המשפט.

עבירות מס, העלמה או מרמה, הן עבירות ככל עבירה אחרת והקורבן שלהן הוא ציבור משלמי המיסים במדינת ישראל, זאת מהטעם שכאשר כולם משלמים מס מתחלק הנטל בין כלל האוכלוסיה וכך הכל משלמים פחות ממנו.

באופן זה, אם יתברר כי מקורו של החוב במעשים מעין אלה תישלל על הסף זכאות החייב לפתיחה בהליך פשיטת רגל.

בתיק פש"ר 333/00 סביח נ' כונס הנכסים הרשמי מביע בית המשפט את העמדה לפיה, כלשונו: "אין צורך לומר כי חוב שנוצר בדרך של ביצוע עבירה פלילית אינו יכול להיחשב כחוב הנוצר בתום לב. העלמת מס כמוה כגניבה לכל דבר ועניין כאשר קורבן העבירה הוא קופת הציבור. החיוב להשיב לציבור את כספי הגניבה אינו יכול להיחשב כחוב הנוצר בתום לב".

פניה לעורך דין במקרה של פשיטת רגל

פשיטת רגל אינה הליך פשוט ולא מומלץ להתמודד עמו לבד, ללא עזרה מקצועית.

לכן, חשוב לפנות מבעוד מועד אל עורך דין בעל ניסיון המתמחה בפשיטת רגל ובקי בפרוצדורה, בפקודה ובפסיקה בתחום, על מנת שיפרוס בפניכם את אסטרטגיות הפעולה האפשריות ויבטיח הגנה על זכויותיכם במסגרת ההליך.

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

נתונים שנמסרו על ידי כונס הנכסים הרשמי מלמדים על זינוק משמעותי במספר בקשות פשיטת רגל ומספר ההחלטות שהתקבלו בעניין זה בשנת 2010 לעומת השנה שקדמה לה – היכנס וקרא על הגורמים לכך ועל התמודדות רשויות המדינה עם התופעה.

ממצאי כונס הנכסים הרשמי מצביעים על עליה של 50% במספר הבקשות לצווי כינוס ופשיטת רגל שהוגשו במהלך 2010 לעומת אלה שהוגשו בשנת 2009, כאשר בשנה החולפת הוגשו 7,471 בקשות מסוג זה, בעוד שבשנה שקדמה לה הוגשו 4,963 בקשות בלבד.
עלייה נרשמה גם במספר צווי פשיטת רגל שניתנו על ידי בתי המשפט – 2,675 בשנת 2010 אל מול 1,965 צווים בשנת 2009, בשיעור המצביע על זינוק של 39%.

עוד עולה, כי מרבית הבקשות מטופלות על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בית המשפט המחוזי מרכז ובית המשפט המחוזי בחיפה.

מהם הגורמים לעליה המשמעותית במספר פשיטות הרגל בשנת 2010?

בדומה לישראל, גם בארה"ב חלה עליה משמעותית במספר הפונים להליכי פשיטת רגל, וזאת על אף המאמץ האמריקאי למנוע זאת בזמן המיתון שנרשם לאחר המשבר הכלכלי העמוק של שנת 2008.

לפי דברי המומחים בישראל, הסיבה לזינוק אינה נעוצה במצב הכלכלי של המשק בשנת 2010 אלא בשל תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 שנכנס לתוקפו בתקופה זו.

התיקון מקנה לרשם הוצאה לפועל, אשר במהלך חקירת יכולת מסתבר לו כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל, אפשרות ליידע את החייב לגבי קיומם של הליכי פשיטת רגל.

כתוצאה מכך, לא מעט חייבים אשר גילו לפתע את היתרונות וההגנות שמקנה פקודת פשיטת רגל, פנו לאפשרות זו כפתרון לפירעון חובות.

בנוסף, בתי המשפט נוהגים כיום באופן סלחני יחסית כלפי חייבים ולכן הפך הליך פשיטת רגל למפלט עבור מי שמבקש למחוק את חובותיו.

רשויות המדינה השונות ובכללן רשות האכיפה והגבייה במתכונתה החדשה לא צפו את הגידול במספר הבקשות ולא שינו את מצבת כוח האדם במשרדי כונס הנכסים הרשמי, מצב דברים אשר מקשה על טיפול יעיל בבקשות שהוגשו.

האם הליכי פשיטת רגל עדיפים על הליכי הוצאה לפועל?

התשובה לשאלה זו הינה אינדיבידואלית ומשתנה בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.

ככלל, הליך פשיטת רגל יכול להיפתח הן לבקשת החייב והן לבקשת הזוכים.

בחלק מהמקרים האמצעים האגרסיביים יותר שעומדים לרשות הזוכה הפונה להוצאה לפועל יהיו יעילים יותר לצורך גבייה מהירה של החוב לעומת הליכי פשיטת רגל שהינם ארוכים יותר.

בניגוד לכך, כאשר קיים חשש שהחייב מנסה להסתיר נכסים או להבריחם, הליך פשיטת רגל יהיה אפקטיבי יותר עבור הנושים משום שהוא מאפשר להתחקות אחר הרכוש.

חשוב לזכור, כי במצב שבו לחייב קיימים מספר נושים, הליך פשיטת רגל מקנה לו יכולת לנהל עמם משא ומתן כדי לסיים את ההליכים במהירות רבה יותר – אפשרות אשר עלולה להיות פסולה שעה שמדובר בהליכי הוצאה לפועל.

טרם בחירה בערוץ זה או אחר מומלץ לקבל חוות דעת מקצועית מטעם עורך דין המתמחה בתחומי הוצאה לפועל ופשיטת רגל כדי לדעת מה האפשרות הטובה והמתאימה ביותר עבורכם.

נסיבות שונות מאפשרות ביטולם של הליכי פשיטת רגל. בתגובה לכך רשאי החייב לפנות אל בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת הביטול. היכנס וקרא על אפשרות זו, המעוגנת בפקודת פשיטת הרגל ועל חשיבות התייעצות עם עורך דין מהתחום, במאמר המלא…

בדיני פשיטת רגל קיימות מספר אפשרויות אשר עשויות להוביל לביטול ההליכים: הגעה להסדר עם הנושים שטעון אישור בית המשפט והנושים, הפטר או ניצול לרעה של ההליכים על ידי החייב.

צו ההפטר הוא דרך המלך לסיום הליכי פשיטת רגל.

במסגרת צו זה מורה בית המשפט על מחיקת חובות החייב והוא ניתן בדרך כלל לאחר שהחייב פרע את החוב במלואו.

צו הפטר מבטל את הליכי פשיטת הרגל ומאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו.

סעיף 55 לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 קובע את הנסיבות בהן יש באפשרות בית המשפט לבטל את הליכי פשיטת הרגל.

בהתאם לסעיף 55 (א) לפקודה, במידה ובית המשפט מוצא, כי החייב לא היה צריך להיות מוכרז כפושט רגל או שהוכח כי חובותיו של החייב נפרעו במלואם, רשאית הערכאה המשפטית לבטל בצו את ההכרזה לבקשת כל אדם מעוניין והביטול יפורסם בעיתון יומי וברשומות.

סעיף 55 (ב) לפקודה מתייחס לביטול ההכרזה במקרה של ניצול ההליכים לרעה על ידי החייב.

עיכוב ביצוע משמעותו דחיית ביצוע החלטת בית המשפט על ביטול ההליכים.

החלטה לפי סעיף 55 (ב) אינה מבטלת את הפסלות לפי דין אשר חלה על החייב ולשם כך נדרשת הוראה מיוחדת מטעם בית המשפט.

עיכוב ביצוע החלטה לפי סעיף 55 (א) לפקודה

סעיף 55 (א) יחול במידה והחייב לא היה אמור להיות מוכרז כפושט רגל או שחובותיו נפרעו במלואם, כאשר החוק מגדיר את המצבים בהם ייקבע שנפרע החוב האמור.

עיכוב ביטול פשיטת רגל לפי סעיף 55 (א) עשוי להיות יעיל עבור החייב במידה וקיימים עדיין חובות לנושים ובית המשפט מחליט לבטל את ההליכים משום שלפי דעתו החייב לא היה אמור להיות מוכרז כפושט רגל מלכתחילה.

אולם, במידה וביטול ההליכים הוכרז משום שהחובות נפרעו במלואם, סביר להניח שלא כדאי לחייב לעכב את הביטול משום שביטול במקרה זה מאפשר לחייב להתחיל בחיים חדשים.

לפיכך, מומלץ לחייב להקדים לפנות לעורך דין מקצועי המתמחה בדיני פשיטת רגל, אשר יוכל לייעץ לו בהתאם לנסיבות המקרה.

עיכוב ביצוע החלטה לפי סעיף 55 (ב) לפקודה

בית המשפט יחליט על עיכוב ההליכים לפי סעיף 55 (ב) במקרים בהם החייב ניצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה.

הליך פשיטת הרגל נועד לסייע לחייב להתמודד עם חדלות פירעון באמצעות סיום כלל ההליכים המתנהלים נגד החייב, במטרה לאפשר לו לפתוח פרק חדש.

מסיבות אלה בתי המשפט אינם רואים בעין יפה חייבים שאינם מתנהלים בתום לב או מנסים לנצל את ההליכים לרעה.

עיכוב ביצוע החלטה לפי סעיף 55 (ב) עשוי להניב תועלת במידה והחייב סובר כי אין פגם בהתנהגותו ובית המשפט שגה בהחלטה על ביטול ההליכים.

אולם, גם במקרה זה מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בהליכי פשיטת רגל בכדי שיציג בפני החייב את מכלול האפשרויות העומדות בפניו.

חייבים רבים מנסים להתחמק מתשלום החובות שלהם באמצעות העברת זכויות בנכסים בעלי ערך על שם אחרים. אולם לנושים קיימת זכות לפי סעיף 96 לחוק פשיטת רגל התש"ם-1980 (להלן: החוק) לבטל הענקות נכסים מסוימות שמבצע החייב גם אם עבר זמן רב מאז ההענקה.

לפי לשון החוק, אם החייב העביר רכוש בתמורה פחותה, ללא תמורה או שלא בתום לב, במהלך השנתיים שקדמו ליום שבו פשט את הרגל יש להשיב את אותו רכוש לקופת הנאמן.

מלבד זאת נקבע בחוק שאם אחרי שנתיים מיום שהעניק אדם נכס אך בטרם חלפו עשר שנים מיום ההענקה, האדם הפך לפושט רגל, גם נכס זה יהיה חלק מהנכסים בקופת הרכוש של הנאמן.

אלו הענקות נכסים אינן בטלות?

על אף האמור קבע המחוקק מקרים בהן הענקת נכסים שמבצע החייב אינן בטלות.

הענקות שאינן בטלות הן למשל הענקה שבוצעה לטובת בעל שיעבוד או קונה בתמורה ובתום לב.

משמעות המושג תום לב היא שבזמן שהתבצעה ההענקה, האדם שקיבל את הנכס לא ידע שאותו אדם נמצא בקשיים וכי הסתלקותו של הרכוש משאר נכסי החייב תפגע ביכולת הנושים לפרוע את החוב.

כך הרציונאל שעומד מאחורי ביטול ההענקה הוא להגן על הנושים מפני חוסר יכולת להיפרע מהחייב בשל הקטנת היקף הנכסים שעומדים לחלוקה.

בית המשפט לא מאפשר התחמקות באמצעות רישום זכויות בנכס על שם האישה!

בית המשפט המחוזי הורה לבטל בהחלטה תקדימית הענקת זכויות בדירה שביצע פושט רגל על אף שעברו יותר מ-15 שנה.

העובדות כפי שפורטו בהחלטה הנן כי מדובר בדירה נרכשה על ידי בני הזוג בשנת 1985.

שבע שנים לאחר הרכישה נרשמה משכנתא על הדירה, אך בשל אי העמידה בהסדר התשלום מונה על הדירה כונס נכסים מטעמו של הבנק.

ניסית להעביר נכסים בזמן פשיטת רגל?

לא עבר זמן רב ממינוי הכונס ונערך הסכם ממון בין בני הזוג לפיו החייב מעניק לאשתו את הזכויות שלו בדירה.

אולם בניגוד להוראות ההסכם, שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, החייב המשיך להתגורר בדירה ולא העביר בפועל את הזכויות לאשתו.

עמדת הנאמן הייתה במקרה זה כי הענקת הזכויות שביצע פושט הרגל נעשתה שלא בתמורה ובחוסר תום לב ובניגוד לסעיף 96 לחוק האמור.

לעומת זאת טענה האישה כי ההעברה אכן נעשתה בתמורה ובתום לב.

בית המשפט דוחה את טענותיה של האישה ומקבל את טיעוני הנאמן.

אליבא דה השופטת סלע, על אף הסכם הממון, מהמסכת העובדתית ניתן ללמוד כי גם לאחר הענקת הנכס לאישה, המשיכו האישה והחייב לגור בכפיפה אחת ואף לנהל יחדיו את ההליכים המשפטיים כנגד הבנק.

בעקבות ביטול ההענקה הורה בית המשפט למכור את בית הזוג באמצעות הנאמן כאשר חציה של התמורה מהמכירה יועבר לידי הנושים וחציה האחר של התמורה יועבר לידי אשתו של החייב.

פשיטת רגל היא הליך שבמסגרתו מנסה החייב לקבל עיכוב של ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בגין חוב על מנת שיוכל לפתוח דף חדש. במאמר זה נסביר בפשטות, כיצד מתנהל דיון בבקשת פשיטת רגל…

שלבי הליך פשיטת הרגל בטרם הדיון בבקשה

בכדי שאדם יוכל ליהנות מהסעד של פשיטת רגל עליו לעמוד במספר תנאים מקדימים: להיות תושב ישראל מעל גיל 18 ושסכום החוב יעמוד מעל 14,679 שקלים חדשים.

חשוב מאד להבין שסכום החוב הדרוש להגשת בקשה לפשיטת רגל משתנה מעת לעת.

השלב הראשון בהליך פשיטת רגל הוא מילוי הטפסים שאותם צריך להגיש במסגרת הבקשה לצו הכינוס וההכרזה על פשיטת רגל.

לאחר הגשת המסמכים ייפתח תיק במשרדו של הכונס הרשמי שנמצא באזור המגורים של החייב. לאחר תשלום האגרה לפתיחת התיק יקבע שיעור התשלום הקבוע.

לאחר קביעת התשלום הקבוע ינתן לחייב אישור שעמו יש לגשת לבית המשפט המחוזי שבסמכותו העניינית לדון בהליך פשיטת הרגל.

בית המשפט המחוזי הספציפי שבו יפתח התיק של החייב ייקבע בהתאם לכללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ולאחר מכן יש לחזור לכונס הרשמי.

קיראו בהרחבה בנושא זה באתר: פשיטת רגל

הדיון בבקשה לפשיטת רגל

לאחר פתיחת התיק קיימות שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שלאחר החזרה למשרדי הכונס, נציגו של הכונס יעביר תגובה שבה הכונס מסכים למתן צו כינוס נכסים ובית המשפט יחליט האם לתת במעמד זה צו כינוס או לקבוע מועד לדיון ואפשרות נוספת שבה יקבל החייב מועד לדיון בצו הכינוס.

אם נקבע מועד לדיון הכונס הרשמי צריך להגיש לבית המשפט חמישה עשר יום לפני מועד הדיון חוות דעת שבה מפורטים הממצאים בעניין החקירה של החייב, הערכת הנסיבות שהובילו לסיטואציה שבה נמצא החייב כעת, יכולתו של החייב להחזיר את החובות, ההליכים אותם יש לנקוט כלפי החייב ופרטים רלבנטיים נוספים.

סמכויות בית המשפט בדיון בבקשה לפשיטת רגל

הדיון בבקשה לפשיטת רגל נערך בנוכחות החייב, הנושים והכונס הרשמי של מדינת ישראל.

בית המשפט רשאי להכריז בתום הדיון ולאחר שהוגשה לו חוות הדעת של הכונס הרשמי על אחד מהסעדים הבאים:

• לתת צו שמכריז על החייב כפושט רגל

• בית המשפט מוסמך לדחות את הבקשה אם הוא השתכנע שהבקשה לא הוגשה בתום לב, שמטרתו של החייב הייתה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או שהוא התרשם שיש ביכולתו של החייב כדי לפרוע את חובותיו

• לתת לחייב צו הפטר לאלתר

• לדחות את מתן ההחלטה בבקשה כדי לאפשר לחייב להגיע להסדר או פשרה בעניין חובותיו

הליך פשיטת הרגל בא למעשה לסיומו במתן צו ההפטר לאחר הדיון בבקשה.

צו ההפטר פוטר למעשה את החייב מכל חוב שניתן לתבוע אותו בהליך של פשיטת רגל מלבד: חוב שהוא כתוצאה מקנס או עבירות שעבר, חוב שנוצר במרמה, או חוב מזונות.

קיראו בהרחבה על: חובות אבודים

עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

משברים כלכליים מטילים צל כבד על פעילותה השוטפת של החברה ומעמידים אותה במבחן הישרדות ושמירה על קיומה. אולם, לא כל תרחיש של היקלעות לקשיים פיננסיים מסתיים בהכרח בפירוק החברה והגעתה לקץ דרכה העסקית.

בכדי להימנע ממצב של פשיטת רגל, אשר מקבילתה לגבי חברות הינה הליכי פירוק, קיימת קשת רחבה של דרכי פעולה אפשריות ומגוון צעדים, בהם ניתן לנקוט – משפטיים ושאינם משפטיים.

צעדים ראשונים…

פעולות במישור זה מבוצעות על פי רוב כצעדי שיקום ראשוניים של החברה, שעה שהנהלת הארגון מאתרת היקלעות לבעיה פיננסית.

מדובר במגוון פתרונות, שתכליתם להתגבר על מכשולים נקודתיים. כל הליך עומד בפני עצמו והם אינם משתלבים בהכרח יחד לכדי מתווה כללי וסדור.

פעולות מסוג זה נהוג לבצע טרם פנייה להליכים משפטיים ובהן:

גיוס הון – בדרך של צירוף שותף חדש לחברה בכובע של אסטרטג או משקיע, מיזוג עם חברה אחות או מכירת החברה.

ייזום הליכי התייעלות – ובכלל זה צמצום הוצאות שאין בהן הכרח, ביצוע רפורמה במבנה הארגוני, מכירת חלק מנכסי ופעילויות החברה ועוד.

פעילות במישור הפיננסי – הגדלת מסגרת האשראי בדרך של גיוס בטחונות, לקיחת הלוואות מהבנק או לחלופין ניסיון להשיג מימון באמצעות הלוואה חוץ בנקאית.

גיבוש הסדר פריסת תשלומים עם הנושים – מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט ומתאים בעיקר לחברות, אשר מספר הנושים, להם הן חייבות כספים, הינו מצומצם.

על  ההנהלה לגלות כל העת ערנות למצבה של החברה. שעה שצעדים אלה ודומיהם אינם מסייעים בשיפור מצבו הפיננסי של הארגון מומלץ לפנות בהקדם לקבלת יעוץ מגורם מקצועי.

גופים אלה אמונים על הערכת מצבה של החברה והצעת דרכי פעולה נוספות במטרה לחלצה מהמשבר הכלכלי, אליו נקלעה.

בשלב זה יומלץ לרוב על הכנה לקראת ניהול הליך משפטי ובכלל זה איסוף מידע לגבי חובותיה של החברה, בטחונות, שעבודים והלוואות, שנטלה מבנקים ועוד.

צעדים משפטיים

לאחר הכנת התשתית לניהול הליכים משפטיים יכולה החברה לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה להוצאת צו הקפאת הליכים.

נוכח העלויות, הכרוכות בהליך זה, הינו מתאים לחברות בהיקף פעילות בינוני ומעלה, אשר מצליחות עדיין ליצור רווחים.

קיראו בהרחבה על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

לצורך אישור הבקשה תידרש החברה להוכיח, כי יש באפשרותה להתמיד בפעילות העסקית תוך הפקת רווח, גם תחת הימצאות בסטאטוס של הקפאת הליכים.

הרציונאל המנחה את אישור הבקשה הינו, כי באמצעות הרווחים, שתצבור החברה ועל ידי מכירת חלק מנכסיה, תוכל לגבש הסדר נושים ולהעבירו לאישור באסיפות הנושים.

הצבעה על סיכוי לשיקום החברה באופן זה ושכנוע בית המשפט בכך יובילו למתן צו הקפאת הליכים לתקופה מסוימת, בעלת אפשרות הארכה לפרקי זמן של עד תשעה חודשים ולמינוי נאמן, המשמש ידו הארוכה של בית המשפט ומפקח אחר התנהלות ההליך.

עמידה בהצלחה בצו הקפאת ההליכים וקבלת אישור הנושים להסדר, שהציעה החברה, יובילו להבראתה.

מצב דברים זה יאפשר חזרת החברה בהקדם לפעילות עסקית שוטפת תוך השבת מושכות הניהול לבעליו המקוריים של הארגון.

יש לכם שאלות? ליחצו: יעוץ משפטי

סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980 עוסק בהשפעתם של מגוון פגמים בהליך פשיטת רגל, לגבי המשך ההליך ונפקותו מבחינה חוקית.

סעיף זה שכותרתו – "פגם פורמלי לא יפסול בהליך פשיטת רגל" על תתי סעיפיו מעגן שתי קביעות:

האחת, כי הליך פשיטת רגל ימשך כסדרו ולא יפסל מסיבה של פגם צורני או שיבוש כלשהו.

פסלות כאמור תתרחש במקרים חריגים בהם הערכאה בפניה הוגשה ההתנגדות להמשך ההליך, מצאה כי השיבושים שנפלו בו גרמו לעיוות דין משמעותי, במידה שאינה ברת תיקון במסגרת הנחיה הניתנת על ידי בית המשפט.

הקביעה השניה היא, כי פגמים או שיבושים אשר אירעו בהליכי מינוי או בחירה של אחד מבעלי התפקידים בהליך פשיטת רגל: כונס נכסים רשמי, נאמן או נציג בועדת הביקורת, לא ישפיעו על תוקפה והשלכותיה של פעולה, אשר ננקטה בפשיטת רגל ובוצעה מתוך תום לב.

פסקי דין שדנו בפגמים בהליכי פשיטת רגל

הליך בש"א 8360/01 יקותיאל ברק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ עסק בבקשה, שהגיש הבנק לבית המשפט, להמצאת התראת פשיטת רגל לחייבת עקב אי עמידתה בתשלום חובות, שהוכרו במסגרת פסק דין.

סכום החובות המצטבר שננקב בפסק הדין, עמד על כ-300,000 ש"ח.

פרט לכך קיים היה סכום חוב בגובה כ-5.5 מיליון ש"ח, אשר צוין בהתראה, שהומצאה לחייבת על ידי הבנק ולא היו קיימים לו תימוכין בפסק דין או שטר כלשהם.

לפיכך טענה החייבת, כי מדובר בחובות, הנטענים על ידי הבנק הנושה בלבד ללא קיום אסמכתא משפטית.

השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפניה הוגשה ההתנגדות, ציינה, כי קיימת חשיבות רבה לנוסח התראת פשיטת הרגל, המהווה ספתח להליכים, אשר יינקטו בהמשך, במידה והחייב לא יסדיר את חובו.

נפסק, כי אמנם ברגיל בית המשפט אינו נוהג לקבל התנגדויות המוגשות על ידי החייב במטרה להתחמק מתשלום חובו.

התנגדויות אלה, המבוססות על מגוון הנמקות שונות, נדחות על הסף תוך מתן אור ירוק לפתיחה בהליך פשיטת הרגל. אולם, בנסיבות המקרה יש לחרוג מהמקובל.

באופן עקרוני ציינה השופטת כי מאחר והתראת פשיטת רגל מוכרת כהליך העומד בפני עצמו, מוקנית לבית המשפט סמכות להכשיר פגמים פורמאליים, אשר אירעו בה.

במקרה זה קבעה, כי במסגרת ההתראה דרש הבנק מהחייבת סכום הגדול באופן משמעותי, פי כמה וכמה מהחוב המקורי, שהוחלט בפסק הדין, במטרה שיהווה עילה אפשרית להתראת פשיטת הרגל.

פעולה זו נמצאה על ידי בית המשפט כבלתי כשרה ולגיטימית נוכח העובדה, שהתראת פשיטת רגל אינה בגדר מכתב דרישה שמציג הבנק לתשלום החוב, כי אם דרישה פורמלית, הניתנת מטעם בית המשפט.

נוכח האמור אין לציין בהתראה סכומי כסף, אשר לא נפסקו באופן מפורש בפסק הדין.

לפיכך ושעה שהסכום הנקוב בהתראה עלה עשרת מונים על הסכום, שנקבע בפסק הדין, נפסק, כי יש לפסול את ההתראה עקב פגם יסודי, שנפל בה.

בנוסף, הוחלט על בחינת מידת תום הלב של הנושה – הבנק, אשר המציא את ההתראה.

יש לך שאלות? פנה לקבלת יעוץ משפטי בנושא

ההליך המשפטי של פשיטת רגל נסמך לכל אורכו על הצגת ראיות להוכחת מצבו הפיננסי של החייב ויכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.

השלב הראשוני הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזה על החייב כפושט רגל. בקשה כזו, הפותחת את ההליך, תוגש על ידי החייב עצמו או על ידי אחד מנושיו.

לצורך אישור הבקשה ופתיחה בהליכי פשיטת רגל נדרש הגורם המגיש לבסס תשתית ראייתית, המעידה על כך, שאין באפשרות החייב לפרוע את החוב.

במידה ותאושר הבקשה ולאורך ההליך יש להציג ראיות, המלמדות על מצבו הפיננסי והסטאטוס המשפטי של החייב.

סוגי הראיות המוצגות במסגרת הליך פשיטת רגל

על הראיות אשר מובאות בפני הערכאה המשפטית בהליך פשיטת רגל נמנות: מידע בדבר היקף התחייבויותיו הכספיות של החייב; הנכסים, אשר מצויים בחזקתו, אותם ניתן למכור ולפרוע את החוב באמצעות התמורה, המתקבלת בעדם; תום ליבו של החייב בשתי תקופות – טרם הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל, קרי, האם יצירת החובות אינה נוגעת ברמאות או העלמת נכסים ולאחר מכן – לאורך ההליך עצמו, לרבות מידת שיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים, גילוי מידע במסגרת חקירות, הימנעות ממילוט נכסים ועמידה בהסדר פריסת התשלומים.

לצורך הוכחת אלה מובאים בפני בית המשפט מסמכים שונים; פרוטוקולים, המתעדים את אסיפות הנושים, הנערכות לאורך ההליך ועדויות של הצדדים, המעורבים בו -  החייב, נושים וצדדי ג'.

מוצגים המשמשים כראיות במסגרת הליך פשיטת רגל

מסמכים – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980, קובעת ומגדירה בסעיפים שונים את סוגי המסמכים, אשר עשויים לשמש כראיות לאורך ההליך.

כך, הודעה על צו כינוס נכסים וכן הכרזה על החייב כעל פושט רגל מטעם הערכאה המשפטית, יהוו ראייה, המעידה על כך, שנגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל.

עוד מגדירה הפקודה סוגי מסמכים, אשר משקלם עשוי להיות כשל ראייה, המלמדת על היקף החוב, מידת אפשרותו הפיננסית של החייב לעמוד בנטל ההחזר ועוד.

בנוסף, כנהוג בהליכים משפטיים אחרים, מועד הוצאת המסמכים עשוי להוות אינדיקציה ראייתית לתאריך בו ננקטו צעדים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כפי שפורטו בהודעות מטעם בית המשפט.

פרוטוקול אסיפת הנושים – לאורך ניהול הליך פשיטת רגל מכונסות מעת לעת אסיפות נושים.

האסיפה הראשונה מתכנסת עם מינוי כונס הנכסים על ידי בית המשפט, כגורם, המופקד על ניהול התיק. אי עמידה בתנאי הסף, הנדרשים לצורך כינוס אסיפת נושים, יוביל לכינוס אסיפה שנייה ובהמשך ההליך יערכו אסיפות נוספות.

לתוכן הדיונים, המתקיימים במסגרת אסיפת נושים, נודע ערך ראייתי גבוה. בכינוס אסיפות מסוג זה קיימת חובת עריכת פרוטוקול, לתיעוד הדברים שנאמרו באסיפה וההחלטות, שהתקבלו במהלכה.

פרוטוקול האסיפה, חתום על ידי יושב הראש, הינו בעל משקל של ראייה, מוכר ככזו על ידי בית המשפט ומעיד על הטענות, שנטענו במהלך האסיפה וההחלטות, שהתקבלו בה.

הוכחת קיום הליך פשיטת רגל כלפי כולי עלמא

במידה ונדרשת הוכחה כלפי צד שלישי, כי נגד החייב מתנהל הליך פשיטת רגל, ישמשו מגוון מסמכים כאינדיקציה ראייתית לכך.

בהם לדוגמא: עתירה, שהוגשה במהלך ההליך או העתקה; תצהירים ומסמכים משפטיים, אשר קיבלו גושפנקא בחותמת בית המשפט או העתקיהם, המאושרים על ידי מזכירות בית המשפט וכן כל הודעה, צו או תעודה מטעם בית המשפט, המעידים על ניהול הליך פשיטת רגל נגד החייב.

קיראו עוד על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

יש לכם שאלות? זקוקים לסיוע אישי? ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי

הליך פשיטת רגל נפתח באחד משני ערוצים אפשריים: ביוזמת החייב או ביוזמת נושה או קבוצת נושים, להם חב החייב כספים. במסגרת החלופה השנייה מוטלת הנעת גלגלי ההליך על כתפי הנושים, שהגישו את הבקשה, מהם מצופה ליזום צעדים בתיק ולקדם את הליך פשיטת הרגל.  נסיבות מסוימות עשויות להוביל את הערכאה המשפטית, אשר דנה בפשיטת הרגל, לקבלת החלטה לפיה, קיים צורך בהחלפת נושה.

במקרים אלה נסמך בית המשפט על פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), אשר מעגנת אפשרות חוקית לביצוע צעד כזה.

הבסיס החוקי להליך החלפת נושה

בפקודה נקבע מנגנון, המאפשר החלפתו של נושה, אשר מכונה על פי לשון הפקודה "מבקש".

בהתאם לסעיף 188 לפקודה, במקרים בהם סבורה הערכאה המשפטית, כי מבקש – נושה מסוים, אינו מנהל את ענייני פשיטת הרגל בשקידה הראויה, כמצופה ממנו, נתונה בידה הסמכות להחליפו בנושה אחר.

הנושה החדש, אשר ייכנס בנעלי הנושה המקורי, נדרש לעמוד במספר תנאים, המנויים בפקודה.

תכלית ההסדר בחוק הינה להבטיח, כי גם במקרה, בו נושה אינו ממלא נאמנה את תפקידו בקידום התיק, לא יוביל מצב דברים זה לפגיעה בהתנהלותו השוטפת של הליך פשיטת הרגל.

כלפי הנושים מעביר מנגנון זה מסר כפול של הרתעה מפני החלפתם האפשרית לצד הנעה לפעולה וייזום צעדים במסגרת הליך פשיטת הרגל.

תנאי הסף, הנדרשים לצורך נקיטה בצעד של החלפת נושה

סעיף 188 לפקודה מונה את הקריטריונים, המשמשים בסיס לייזום וביצוע הליך החלפת נושה.

תנאים אלה מתייחסים הן לנושה המקורי והן לנושה המיועד.

לגבי הנושה, שהחלפתו מתבקשת, נדרשת התרשמות הערכאה המשפטית מהתנהלות לקויה שלו ומקידום התיק ללא השקעת מאמץ מצידו ובאופן בלתי מספק.

בכלל הצעדים, המצופים ממנו, נדרש הנושה, אשר יוזם את ההליך, להגיש בקשה לפתיחה בהליך – בהתאם לפרוצדורה המפורטת בחוק, לרבות תשלום אגרה והגשת מסמכים מסוימים; לאחר מכן, לקבוע מועד לדיון מול הערכאה המשפטית הרלוונטית ולעדכן את החייב במועד הדיון שנקבע ובהמשך, לקחת חלק באסיפות הנושים, הנערכות מעת לעת לאורך ההליך.

עמידה בדרישות אלה הינה מספקת כדי להוכיח פעילות אקטיבית במסגרת התיק.

באשר לנושה, אשר מיועד לבוא בנעלי הנושה המקורי ולהחליפו – אדם זה נדרש להחזיק בשטר חוב או מסמך אחר, המעיד על קיום חוב כלפיו, אשר פנה להליכי פשיטת רגל נוכח חוסר אפשרות לפרוע את חובו מול החייב.

החוב צריך לעמוד בסף מינימום, המאפשר להכריז על החייב כעל פושט רגל.

יישום הליך החלפת נושה

הכלי המשפטי של החלפת נושה מהווה ערוץ פעולה קיים ואפשרי, אשר הפניה אליו מתבצעת באופן נדיר יחסית.

ישום ההליך הינו בקבלת החלטה בנושא על ידי בית המשפט, על בסיס התרשמותו מהתנהלות לקויה של הנושה – המבקש, שעה שאינו פועל ברמת השקידה, המצופה ממנו במסגרת הליך פשיטת רגל.

למידע נוסף בקרו באתר: פשיטת רגל או התייעצו עם: עורך דין פשיטת רגל

עוד באתר: פשיטת רגל כמוצא אחרון

עיקול מיטלטלין

בין הצעדים, העומדים לימין הזוכה בהליכי הוצאה לפועל, מסורה בידו אפשרות להגיש בקשה לעיקול מיטלטלין של החייב. מדובר בהליך, אשר ננקט נגד רכושו של החייב ומהווה אמצעי להבטחת ביצועו של פסק הדין. מימוש המיטלטלין בדרך של מכירה מאפשר לפרוע את החוב, באופן חלקי או מלא, באמצעות התמורה המתקבלת.

הגדרת מיטלטלין

על פי פקודת הפרשנות, מיטלטלין מוגדרים באופן שיורי כנכס מכל סוג שהוא, להוציא מקרקעין. מההגדרה עולה, כי בכלל מיטלטלין באים גם נכסים אשר אינם מוחשיים.

נכסי מיטלטלין הניתנים לעיקול

פרט למיטלטלין השייכים לחייב ומצויים בבעלותו או בחזקתו של אדם אחר, ניתנים לעיקול גם הנכסים הבאים:

מיטלטלין משותפים – המצויים בבעלות משותפת של החייב ושל אנשים נוספים. במעמד המכירה יקבל הזוכה את החלק, אשר מגיע לו מהחייב והיתרה תחולק בין השותפים האחרים בנכס באופן יחסי.

מיטלטלין ברי רישום – לפי תקנות ההוצאה לפועל, במידה והעברת הבעלות על הנכס המעוקל טעונה רישום, נדרש המוציא לפועל להמציא לממונה על הרישום הודעה בעניין העיקול והממונה ירשום הערה, המציינת את דבר העיקול, במסמכים הרלוונטיים.

נכסים אשר העברת הבעלות לגביהם מצריכה רישום בפנקסים רשמיים, דוגמת כלי רכב, ניתנים לעיקול בדרך של רישום בפנקסים המתאימים.

זכויות עתידיות – סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לעיקול זכות קיימת וזכות עתידה כאחד. זכות עתידית הינה כזו, אשר דבר התגבשותה בעתיד הינו וודאי וצפוי להתרחש במועד ספציפי או לאחר קרות אירוע מסוים. מנגד, זכות ערטילאית ובלתי וודאית, אשר טרם התגבשה, אינה ברת עיקול.

מיטלטלין האסורים בעיקול

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל מונה שורה של סוגי מיטלטלין המוגנים מפני ביצוע עיקול וביניהם:

1. מצרכי מזון, הנדרשים למחייתם של החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו – לתקופה של עד חודש ימים.
2. כלי בית, בגדים, מיטות, כלי אוכל ואביזרי מטבח, שהינם בבחינת צרכים חיוניים עבור החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו.
3. תשמישי קדושה, השייכים לחייב ולבני משפחתו.
4. כלי עבודה, מכשור, מכונות וכן בעלי חיים, המשמשים את החייב בביצוע מקצועו, לצורך פרנסתו ולקיום משפחתו. הפטור מעיקול יחול על מיטלטלין, אשר שוויים נמוך מ 200 ש"ח. לגבי מכונות – נדרש ששוויין יהיה עד 500 ש"ח ושהחייב עובד בהן בעצמו או בסיוע שני עובדים אחרים.
5. כלים, מכשור, מיכון ובעלי חיים, המשרתים נכה ומשמשים אותו עקב נכותו.
6. חיות מחמד, המוחזקות אצל החייב ואינן משמשות לעיסוק מסחרי במהותו.

חריגים וסייגים

הפטור הניתן לגבי עיקול מכשור ומיכון, הן לצורך משלח יד והן מפאת נכות, לא יחול, שעה שהחוב המדובר נוצר עקב רכישת אותם מיטלטלין, אשר עיקולם נדרש.

לגבי חייב שהוא קיבוץ רשאי ראש לשכת הוצאה לפועל להורות, כי מכשור, מיכון ובעלי חיים לא יעוקלו במידה והם מקיימים מספר תנאים באופן מצטבר: משמשים מקור הכנסה מהותי עבור הקיבוץ, הקיבוץ הגיש בקשה לכך וכאשר שווי המיטלטלין אינו עולה על סכום מסוים, הקבוע בתקנות.

הגנה זו לא תחול, כאשר החוב התגבש עקב רכישת המיטלטלין אשר עיקולם נדרש.

כיצד ניתן לגבות חוב מזונות בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל? מהו ההבדל מגביית חובות אחרים? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

כאשר אנו עוסקים בהליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל, ישנם חובות שמעמדם שונה מזה של חובות אחרים. אחד מהחובות אשר זוכים למעמד מיוחד במסגרת ההליכים כאמור הוא חוב המזונות.

מדוע קיימות הוראות שונות לגבי חוב הנובע ממזונות לעומת חוב "רגיל"?

הסיבה העיקרית לשינוי בדינים נעוצה בכך שחוב המזונות הוא חוב הדרוש לשם גידול ילדים וניהול חיי יומיום תקינים של משפחת החייב. על רציונל זה עמדו בתי המשפט במספר הלכות וכך מפי כבוד השופטת דליה דורנר ברע"א 4033/98 טקאטש נ' טקאטש:

"חוב מזונות כמשמעותו בחוק מתייחס לסכום הפסוק שעל החייב לשלם למחייתו ולצרכיו היום-יומיים של בן משפחתו. כאמור, לשם גביית חוב מסוג זה נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים השונים מדרך הגבייה של חובות פסוקים אחרים"

כיצד שונה חוב מזונות מחוב רגיל בהליכי ההוצאה לפועל?

חוב מזונות שונה במספר מאפיינים מחוב רגיל כמפורט:

• פריסה לתשלומים – כאשר מדובר בחוב רגיל, בדרך כלל מוציא ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים הפורס את החוב לתקופת זמן מסוימת. לעומת זאת בחוב מזונות, בית המשפט כבר "פרס" את החוב ורק במקרים חריגים יהיה ניתן לפרוס את התשלומים באופן שונה (ראה פרשנות בית המשפט ברע"א 4095/98)

• מאסר – בחוב רגיל ניתן לאסור את החייב רק לאחר חקירת יכולת ולמשך 7 ימים אך כאשר מדובר בחוב מזונות החייב יכול להיאסר אף ללא הופעה לחקירת היכולת ועד 21 ימים וזאת לאור סעיף 74(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז, 1967

• איחוד תיקים – חוב מזונות לא ניתן לאחד במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל גם אם המזונות משתלמים בידי הביטוח הלאומי וכך נפסק גם בתמ"ש 28031/99

• חייב מוגבל באמצעים – חייב לא יוכל לבקש להיות מוכרז כעל חייב מוגבל באמצעים במסגרת חוב מזונות, הרציונל באיסור זה דומה מאוד לזה שבאיסור איחוד התיקים וזאת בגלל שהכרזה כאמור תפרוס את תשלום המזונות לאורך זמן ותפגע ביכולת המשפחה לנהל חיי יומיום תקינים כאמור לעיל

• בנוסף לאלו קיימות הוראות חוק נוספות בחוק ההוצאה לפועל הנותנות לחוב המזונות עדיפות ע"פ חובות כספיים אחרים.

מה לגבי חוב מזונות בהליך פשיטת רגל?

גם בהליכי פשיטת רגל לחוב מזונות מעמד מיוחד, למשל סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם, 1980 קובע כי פושט רגל לא יופטר מחוב מזונות.

כמו כן סעיף 78(ד) לפקודה קובע כי חוב מזונות יזכה לדין קדימה ע"פ חובות אחרים בסדר הפירעון ביו הנושים. משמעותה של הוראה זו היא שהמקבלת מזונות תוכל להיפרע מכל נכסיו של פושט הרגל לפני שכל נושה אחר יוכל להיפרע מהם (למעט נושים מובטחים או נושים אחרים המוגדרים בדין קדימה).

סיוע של עורך דין בגביית חוב מזונות

בעלים רבים אינם מעוניינים לשלם מזונות ומנסים להתחמק מכך באמתלות שונות ישנם כאלה שמבריחים נכסיהם וישנם המנסים לפעול בדרכים משפטיות להקטנת הסכום המשתלם מדי חודש.

יש לציין כי פעולה באמצעות עורך דין לגביית חוב מזונות היא דרך וודאית להבטחת תשלום החוב באופן המרבי ע"י החייב. שכן באמצעות הוראות החוק המיוחדות הנוגעות לחוב מזונות עליהם עמדנו ניתן להיפרע מהחוב באופן קל ומהיר יחסית לפירעונם של חובות אחרים.

זקוק לסיוע של עורך דין? לחץ כאן ליעוץ משפטי מיידי