כיצד ניתן לגבות חוב מזונות בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל? מהו ההבדל מגביית חובות אחרים? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

כאשר אנו עוסקים בהליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל, ישנם חובות שמעמדם שונה מזה של חובות אחרים. אחד מהחובות אשר זוכים למעמד מיוחד במסגרת ההליכים כאמור הוא חוב המזונות.

מדוע קיימות הוראות שונות לגבי חוב הנובע ממזונות לעומת חוב "רגיל"?

הסיבה העיקרית לשינוי בדינים נעוצה בכך שחוב המזונות הוא חוב הדרוש לשם גידול ילדים וניהול חיי יומיום תקינים של משפחת החייב. על רציונל זה עמדו בתי המשפט במספר הלכות וכך מפי כבוד השופטת דליה דורנר ברע"א 4033/98 טקאטש נ' טקאטש:

"חוב מזונות כמשמעותו בחוק מתייחס לסכום הפסוק שעל החייב לשלם למחייתו ולצרכיו היום-יומיים של בן משפחתו. כאמור, לשם גביית חוב מסוג זה נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים השונים מדרך הגבייה של חובות פסוקים אחרים"

כיצד שונה חוב מזונות מחוב רגיל בהליכי ההוצאה לפועל?

חוב מזונות שונה במספר מאפיינים מחוב רגיל כמפורט:

• פריסה לתשלומים – כאשר מדובר בחוב רגיל, בדרך כלל מוציא ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים הפורס את החוב לתקופת זמן מסוימת. לעומת זאת בחוב מזונות, בית המשפט כבר "פרס" את החוב ורק במקרים חריגים יהיה ניתן לפרוס את התשלומים באופן שונה (ראה פרשנות בית המשפט ברע"א 4095/98)

• מאסר – בחוב רגיל ניתן לאסור את החייב רק לאחר חקירת יכולת ולמשך 7 ימים אך כאשר מדובר בחוב מזונות החייב יכול להיאסר אף ללא הופעה לחקירת היכולת ועד 21 ימים וזאת לאור סעיף 74(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז, 1967

• איחוד תיקים – חוב מזונות לא ניתן לאחד במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל גם אם המזונות משתלמים בידי הביטוח הלאומי וכך נפסק גם בתמ"ש 28031/99

• חייב מוגבל באמצעים – חייב לא יוכל לבקש להיות מוכרז כעל חייב מוגבל באמצעים במסגרת חוב מזונות, הרציונל באיסור זה דומה מאוד לזה שבאיסור איחוד התיקים וזאת בגלל שהכרזה כאמור תפרוס את תשלום המזונות לאורך זמן ותפגע ביכולת המשפחה לנהל חיי יומיום תקינים כאמור לעיל

• בנוסף לאלו קיימות הוראות חוק נוספות בחוק ההוצאה לפועל הנותנות לחוב המזונות עדיפות ע"פ חובות כספיים אחרים.

מה לגבי חוב מזונות בהליך פשיטת רגל?

גם בהליכי פשיטת רגל לחוב מזונות מעמד מיוחד, למשל סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם, 1980 קובע כי פושט רגל לא יופטר מחוב מזונות.

כמו כן סעיף 78(ד) לפקודה קובע כי חוב מזונות יזכה לדין קדימה ע"פ חובות אחרים בסדר הפירעון ביו הנושים. משמעותה של הוראה זו היא שהמקבלת מזונות תוכל להיפרע מכל נכסיו של פושט הרגל לפני שכל נושה אחר יוכל להיפרע מהם (למעט נושים מובטחים או נושים אחרים המוגדרים בדין קדימה).

סיוע של עורך דין בגביית חוב מזונות

בעלים רבים אינם מעוניינים לשלם מזונות ומנסים להתחמק מכך באמתלות שונות ישנם כאלה שמבריחים נכסיהם וישנם המנסים לפעול בדרכים משפטיות להקטנת הסכום המשתלם מדי חודש.

יש לציין כי פעולה באמצעות עורך דין לגביית חוב מזונות היא דרך וודאית להבטחת תשלום החוב באופן המרבי ע"י החייב. שכן באמצעות הוראות החוק המיוחדות הנוגעות לחוב מזונות עליהם עמדנו ניתן להיפרע מהחוב באופן קל ומהיר יחסית לפירעונם של חובות אחרים.

זקוק לסיוע של עורך דין? לחץ כאן ליעוץ משפטי מיידי

מתי מוכרז חייב כמוגבל באמצעים ומדוע? כל הפרטים על הגבלת חייבים בהליכי הוצאה לפועל במאמר שלפניכם.

הוראות חוק ההוצאה לפועל (להלן החוק) מקציבות לחייב פרק זמן מקסימאלי שבמהלכו עליו לפרוע את חובותיו לנושיו השונים. פרק הזמן כאמור הוא פונקציה של גובה החוב, כך לדוגמא חוב של עד 20,000 ₪ ניתן לפרוס לתשלומים לאורך שנתיים.

עם זאת ישנם מקרים, בהם החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במסגרת פרקי זמן אלו ובכגון דא, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז עליו כעל "חייב מוגבל באמצעים".

מעבר לכך, שחייב זה יזכה לפריסת תשלומים נוחה יותר, יש להכרזת ראש ההוצאה לפועל משמעויות נוספות הן כלפי החייב המוכרז והן כלפי נושיו.

כיצד יש לערוך בקשה על מנת להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים?

את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס בקשת חייב. בנוסף יש לצרף לבקשה טופס שאלון (טופס 861) – מטרת השאלון היא לברר את מצבת נכסיו של החייב אל מול התחייבויותיו לנושים.

לאלו יש להוסיף צילום ספח תעודת הזהות של החייב כולל מידע על בן/בת זוג וילדיו + הצהרת ויתור על סודיות. ראוי לציין כי יש להגיש את הבקשה בשלושה העתקים ללשכת הוצאה לפועל בה מתנהלים תיקי החובות. טופס 861 שאלון + ויתור על סודיות ניתן למצא באתר של רשות האכיפה והגבייה של המדינה.

הגבלות על החייב מצבירת חובות נוספים

כאשר חייב מבקש להיות מוכרז כמוגבל באמצעים מוטלות עליו מגבלות שונות שמטרתם מניעת צבירת חובות כספיים נוספים. סעיף 69 ד לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על חייב כאמור יוטל צו איסור יציאה מהארץ, כמו כן חשבון הבנק שלו יהפוך למוגבל ויוטלו עליו מגבלות קשות בשימוש באשראי.

בנוסף, מוטלות מגבלות עסקיות על חייב שמוכרז כמוגבל באמצעים,למשל נאסר עליו להקים תאגיד (סעיף 69ד(ב) לחוק).

רישום חייב מוגבל באמצעים

מעבר להגבלות עליהם עמדנו לעיל, סעיף 69 ה לחוק קובע כי חייב מוגבל באמצעים יירשם במרשם הפתוח לעיון הציבור. הסיבה לפומביות כאמור היא לאפשר לעוסקים להיזהר בעשותם עסקה עם חייבים שהוכרזו כמוגבלים באמצעים בהוצאה לפועל. ראוי לציין כי משפרע חייב מוגבל באמצעים את חובו – הוא יימחק מהמרשם.

חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים

האם חייב מוגבל באמצעים יכול לאחד את תיקיו בהוצאה לפועל לתשלום אחד קבוע כלפי כלל הנושים? מצד אחד תנאי סף לביצוע איחוד תיקים הוא התנאי שהחייב יכול בפירעון חובותיו תוך הזמנים המכסימאליים הקבועים בחוק, מצד שני, חייב מוגבל באמצעים מוכרז כאמור במקום בו הוא אינו מסוגל מלכתחילה לפרוע את חובותיו בזמנים הקבועים בחוק.

המחוקק הישראלי בחר לפתור את הדילמה הזאת בסעיף 69 ו(א) ואפשר לחייב מוגבל באמצעים לאחד את תיקיו. חייב שיעשה כן, יזכה להקלות בתשלומים הנדרשים בדרך כלל ע"י המבקשים איחוד תיקים (למשל הדרישה לתשלום של 3 אחוז מכלל החובות בעת הגשת בקשת האיחוד).

עם זאת, עדיין יוטלו על המוגבל באמצעים שמבקש איחוד הוראות חוק הנוגעות להתנהגותו באופן ראוי. כך למשל הוא לא יזכה לאיחוד התיקים במקום בו הוא ימנע מלמסור מידע על נכסים שברשותו או חובות שצבר.

עבירות פליליות של חייב מוגבל באמצעים

יש לציין כי חייב מוגבל באמצעים שיפר את ההגבלות שמוטלות עליו עלול למצוא עצמו עומד מול סנקציה פלילית קשה, כך לדוגמא סעיף 81 ג מטיל סנקציה של עד כ- 3 שנות מאסר לחייב מוגבל באמצעים שהפר את האיסור על הקמת תאגיד.

חשיבות הסיוע המשפטי

הגשת בקשה להיות מוכרז כמוגבל באמצעים טומנת בחובה יתרונות רבים. עם זאת להכרזה משמעויות לא פשוטות והיא מקיימת גם חסרונות עבור החייב. על כן לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין מומלץ להתייעץ עם עורך דין מתחום ההוצאה לפועל טרם נקיטת כל פעולה.

לחץ כאן לקבלת יעוץ משפטי מקצועי בתחום הוצאה לפועל

האם אתם יודעים באמת איך לכתוב שיק נכון? לפניכם המדריך המלא לשימוש בשיקים: איך כותבים שיק, מבטלים שיק, מהי הגבלת סחירות, חשבון בנק מוגבל ועוד.

מהו שיק וכיצד משתמשים בו?

במדינת ישראל השימוש בשיקים באופן פרטי/מסחרי כאמצעי תשלום, נפוץ מאוד ויותר מקובל מאשר במדינות מערביות אחרות בעולם. לכן, חשוב להכיר את אמצעי התשלום הזה, מאפייניו וכיצד יש למלא אותו כראוי.

השיק עצמו משמש כשטר חליפין על פי פקודת השטרות, כלומר, חתימה על שיק מהווה דרישה והרשאה לבנק להעברה מיידית, ללא תנאים, של כסף מחשבונכם.

הגבלת סחירות

אחת הבעיות הקיימות בשימוש בשיקים, המפחידות אנשים רבים, הנה הבעיה כי השיק יכול לעבור בטעות לידי אדם אחר, ומרגע שיצא השיק מידי בעליו, מאבד כותב השיק את השליטה עליו וכך קשה לדעת מי בסוף קיבל את הכסף והאם האדם הנכון קיבל את התשלום המגיע לו.

בעיה זו נפתרת על ידי פעולה הנקראת הגבלת סחירות. מדובר בפעולת רישום פשוטה, במהלכה רושמים על גבי השיק את הביטוי: "למוטב בלבד" תוך מחיקת המילה "לפקודת" המופיע בתחלת שורת המוטב. כך תוכלו לוודא שהשיק ייפרע רק על ידי מי שיועד לכך.

יצוין, כי ניתן לבקש מהבנק מראש, בעת הזמנת פנקס השיקים, פנקס בו השיקים הינם בעלי הגבלת סחירות מלכתחילה. תוספת אחרת שניתן לרשום על השיק היא סימן "קרוס" המהווה דרישה שלא לאפשר המרת השיק למזומן דרך סניף הבנק.

ביטול שיקים

לעיתים קיימים מצבים בהם אנו מתחרטים על הוראת תשלום מסוימת שהתבצעה בשיקים. במקרים כאלו צריך להגיש ביטול, כלומר למסור הודעה לבנק (בדרך כלל מדובר בהודעה כתובה) המבטלת את העסקה ומבקשת לא לכבד את השטר שנכתב.

על אף כי קיימת האפשרות לבטל את העסקה, זהו הליך שצריך להיזהר בו משימוש לא נכון. הביטול יתבצע רק במקרים בהם הפקדתם שיק ולא קיבלתם את התמורה המובטחת (נקרא על פי החוק: "כשל תמורת מלאה").

בכל מקרה אחר בו רכשתם פריט והוא לא מתאים לכם, לא מופיע בדיוק כמו על גבי האריזה או אפילו נמצא פגום, לא תוכלו לבצע ביטול. אם תעשו כן, הנכם חשופים לסכנת תביעה משפטית על רקע ביצוע עבירה פלילית.

שימו לב, את ביטול השיק ניתן לעשות גם לאחר שהשיק הופקד על ידי המקבל מפני שהתשלום בשיק הופך סופי רק 3 ימי עסקים לאחר הפקדתו. אך עם זאת, הזמן המקסימלי בו תוכלו לבטל את השיק הוא יום עסקים אחד בלבד לאחר ההפקדה.

חשבונות מוגבלים

כאשר מצטברים על חשבונו של אדם בטווח זמן של שנים עשר חודשים, עשרה שיקים שרשם וסורבו מטעמו (שיקים חוזרים), בין אם בגלל שאין לו מספיק כסף בחשבון או כל סיבה אחרת, יגביל הבנק שלו את חשבונו.

על פי חוק שיקים ללא כיסוי (התשנ"ב, 1992), הגבלת חשבון אוסרת על אדם לרשום או למשוך שיקים על החשבון. בנוסף, אסור לאותו אדם לפתוח חשבון שיקים נוסף כאשר ההגבלה ניתנת לשנה אחת.

יצוין, כי בנק ישראל רשאי לפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, כולל שם הבנק ותאריך סיום ההגבלה. במקרה ומדובר בעסקה חשובה, או בסכום כסף גדול שניתן לכם בשיק, מומלץ לחפש את מספר החשבון של בעלי השיק בבנק ישראל ולוודא שאתם לא מבצעים עסקים עם אדם שחשבונו מוגבל.

במקרים בהם קיים סיבוך בפעילות עם שיקים, לדוגמא: ביטלתם עסקה ללא סיבה נאותה, קיבלתם שיקים מאדם אשר חשבונו הוגבל וכדומה, מומלץ לפנות ליעוץ אצל עורך דין המתמחה בתחום.

עורך הדין יוכל לסייע בתהליך המורכב של בניית התיק המשפטי בנושא סבוך זה וידאג לחלץ אתכם מהסתבכויות מיותרות מול הבנקים או מול הרשויות.

שיקים שקיבלתם חזרו? לא שילמו לכם? ליחצו כאן ליעוץ משפטי של עורך דין

לאחרונה נדמה, כי בכל ערוצי החדשות ניתן לשמוע את הביטוי עבירות מס. בין אם מדובר בחברי כנסת, סלבריטאים או עבריינים מן השורה, עבירות מס מטופלות כיום ביד קשה כאשר בתי המשפט שואפים לצמצם את התופעה עד כמה שניתן.

המושג עבירת מס מתייחס לכל סוג של העלמת מס מהשלטונות במדינת ישראל.

באופן כללי ניתן לחלק את סוגי עבירות המס לשני סוגים: עבירות מס תהליכיות (או פרוצדוראליות) ועבירות מס מכוונות.

עבירות מס פרוצדוראליות – עבירות מס מסוג זה מהוות את עבירות המס הקלות יותר מכיוון שמדובר בעבירות שנעברו בגלל טעות בהליך (פרוצדורה) של הגשת המס.

בתוך כך למשל, נכללת עבירה של אי הגשת דו"חות מס במועד או תשלום מס בסכום לא נכון.

עבירות אלו נחשבות קלות יחסית מפני שקיימת כוונה לשלם מס אך כשל בתהליך גרם לבעייתיות.

העיקר הוא כי הייתה כוונה לשלם, וכוונה זו היא מה שבית המשפט בוחן.

את סוגיית הכוונה בעבירות מס ניתן לראות בפסק הדין של השופט מור (006628/07, מה-1.3.09), בה פסק השופט במקרה של שלושה אנשים שנאשמו בעבירת מס וקבע, כי אחד הנאשמים שהיה צעיר יחסית הינו זכאי, מפני שעל אף שביצע את העבירה, תום הלב במקרה עמד לצידו ולא הייתה בכוונתו לבצע עבירת מס מכוונת.

הענישה המקובלת במקרים של עבירות מס מסוג זה היא בדרך כלל מסתכמת בענישה קלה יחסית בגלל שלא הייתה כוונה אמיתית של העלמת מס.

הענישה יכולה להסתכם בפיצוי כספי במקרים הפשוטים יותר, אך בהיעדר יעוץ משפטי איכותי, עשויה אף להסתכם בעונש חמור יותר, עד כדי מאסר.

עבירות מס מכוונות – עבירות מס מסוג זה מהוות את עבירות המס הקשות מכיוון שבמקרים אלו מדובר על אנשים אשר ביצעו עבירה במתכוון.

עבירות מס מסוג זה יכולות לכלול עבירות כגון העלמות הכנסה (רישום חסר במכוון בדו"חות), מסירת דיווח מס שגוי במכוון ועוד.

מקרים אלו נשפטים בחומרה יתרה מכיוון שבית המשפט בוחן, כאמור, את יסוד הכוונה, ובמקרים אלה הכוונה הייתה מפורשת – להעלים מס.

הענישה על עבירות אלו הינה חמורה ויכולה להגיע לכדי מאסר בפועל למספר שנים.

כך למשל, בפסק הדין שהוזכר לעיל קיבלו שניים מהנאשמים עונשים כבדים יחסית בגלל שהשופט סבר, כי ביצעו את העבירה במכוון.

סיוע של עורך דין

כפי שתואר, עבירות מס יכולות להיות מגוונות ומורכבות. המקרים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות: מורכבות עבירת המס, הסכומים המעורבים, מצבו הפיננסי של הנאשמים ועוד.

על כל פנים, מומלץ, כי עורך דין המתמחה בתחום של עבירות מס יתלווה לתהליך כבר מתחילתו, אם קיים חשד לעבירת מס, שכן עורך דין מקצועי ומיומן יכול להשפיע באופן מהותי על ההליך המשפטי, לעבוד מול רשויות המס ולסייע בהמתקת העונש המוטל על ידי בית המשפט.

סיוע שכזה יכול להציל אתכם ממצב משפטי מורכב, לחסוך לכם כסף בטווח הארוך ואף עשוי למנוע ישיבה בכלא במקרים מסויימים.

האם מותו של אדם הנמצא בחובות פוטרת את העיזבון מפירעונם? האם ימשכו הליכי פשיטת רגל, כנגד אדם שנפטר במהלכם? ומהן זכויות יורשיו של הנפטר במצב דברים כאמור.

מהי פשיטת רגל ומה מטרתה?

פשיטת רגל הוא מצב משפטי המכיר בכך שאדם אינו יכול לפרוע את כלל חובותיו.

במצב דברים כאמור, אותו אדם מוכרז כפושט רגל ונכסיו מתחלקים בין נושיו השונים.

לאחר חלוקת כל נכסיו מופטר פושט הרגל והוא יכול להמשיך את חייו – נקי מחובות.

האם ימשכו הליכי פשיטת רגל כנגד אדם שנפטר במהלכם?

החוק הישראלי קובע כי הליכי פשיטת רגל שהחלו עם פטירתו של אדם, ימשכו לאחר מותו, עד חלוקת כלל נכסיו לנושיו השונים ופירעון מרבית החובות שצבר בחייו.

ואכן אין מניעה לקיים הוראה זו, שכן גם כך נכסיו של אדם בפשיטת רגל מנוהלים בידי כונס נכסים אשר תפקידו להביא לפירעון מרבי של החובות.

מכך גם לאחר פטירת האדם ממשיך כונס הנכסים בתפקידו היינו חלוקת הנכסים לנושים.

האם ניתן להכריז על אדם כפושט רגל לאחר פטירתו?

מצב זה שונה מעט מהמצב אותו פירטנו לעיל, בכגון דא האדם נפטר טרם הכרזתו כפושט רגל, אך מצבו הכלכלי בזמן פטירתו הצדיק את הכרזתו כאמור.

ואכן בסעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל נכתב:

"נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לצו שעל פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל להלן בסימן זה – צו ניהול".

כלומר הליכי פשיטת הרגל, נשארים במהותם אותם ההליכים רק, ששמם כעת יהיה צו ניהול עיזבון ולא צו פשיטת רגל.

טקס קבורת הנפטר – מעמד הנושים והיורשים

טקס קבורת הנפטר והליכים הנלווים אליו נחשבים כחוב בדין קדימה, הם קודמים לכל חוב שיש לנפטר כלפי נושיו השונים.

הדבר נובע כמובן מכבוד המת והתפיסה כי יש לאפשר את קבורת הנפטר טרם תשלום כל חוב אחר.

עם זאת, לאחר הקבורה החובות לנושים קודמים לזכויות היורשים, והעיזבון לא יחולק עד הפירעון המלא של כלל החובות.

יש לציין כי במקום בו נעשו פעולות בידי היורשים לפני מתן צו הניהול ואותם היורשים לא היו מודעים לכך שהנפטר היה בחובות אשר ינבעו מעשה פשיטת רגל – פעולות אלו יהיו תקפות, ולא יהיה ניתן להחזיר את הרכוש שנלקח מהעיזבון ע"י היורשים לנושיו של הנפטר.

(זאת לאור סעיף 208 סיפא לפקודת פשיטת הרגל)

לסיכום בעניין פושט רגל שהלך לעולמו

עקרון יסודי הוא בחברה מתוקנת כי חובות יש להחזיר. עקרון זה אינו נסוג גם במותו של אדם, והוא יהיה חייב ככל פושט רגל עת שבסוף דרכו יוותר עם חובות.

ראוי לציין כי יש להתייעץ עם עורך דין מתחום פשיטת רגל טרם הגשת צו ניהול כנגד נפטר בעל חוב וזאת לשם הגעה לתוצאות הכספיות הטובות ביותר עבור הנושים.

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

עולם המסחר, בו כולנו לוקחים חלק פעיל מידי יום, בנוי כולו מחוזים: החל מכרטיס הנסיעה לאוטובוס, דרך חוזה עם חברת האשראי, וכלה בהסכם למכירת דירה. בואו לקרוא על הפרת חוזה ואיך להתמודד עם חוזה שהופר.

חוזים הם למעשה הסכמים בין אנשים, ולמרבה הצער רבים הם המקרים בהם אחד הצדדים לא עומד בהתחייביותיו.

לשם כך חוקק חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א 1970.

החוק מגדיר 'הפרה' כ'כל מעשה או מחדל שהוא בניגוד לחוזה' – הגדרה רחבה מאוד, שמעניקה לבית-המשפט שיקול דעת רחב מאוד לקבוע אילו מקרים חוסים תחתה.

כמו כן, החוק קובע כי כל הפרה יכולה לזכות באחת או יותר מ'התרופות' הבאות: אכיפת החוזה (חובה על הצד המפר לקיים את החוזה), ביטול החוזה (לחוזה כולו, או לסעיפים ספורים מתוכו, אין עוד תוקף משפטי) או פיצויים (סעד כספי שישלם המפר לצד השני בשווי הנזק שנגרם לו).

מה עושים במקרה של הפרת חוזה?

במידה וקיים חשש להפרת חוזה, חשוב תחילה ליצור קשר עם עורך דין או לפנות לקבלת יעוץ משפטי מסוג אחר, שכן החקיקה והפסיקה בנושא זה היא ענפה ומורכבת.

אף-על-פי-כן, נסקור כאן בקצרה את התרופות האפשרויות:

אכיפת החוזה – בישראל בתי-המשפט נוטים להעדיף להשתמש בתרופה זו, משום שיש בה מסר חינוכי והרתעתי חשוב – יש לעמוד בהסכמים במלואם.

אולם ישנם מקרים מובהקים בהם לא תינתן תרופה זו, כגון: החוזה אינו בר-ביצוע (לדוגמא: חלף הזמן האפשרי לביצועו), או אם החוזה הוא לביצוע עבודה או שירות (התפיסה היא שבשום מקרה לא ראוי שתתבצע עבודה בכפייה).

ביטול – במידה וצד שסבל מהפרה מעוניין לבטל את החוזה או חלק ממנו, עליו להודיע על כוונתו למפר באופן מיידי, ולאפשר לו ארכה סבירה לתיקון ההפרה (במידה ולא תוקנה, מיד עם תום ההארכה החוזה בטל), אלא אם כן מדובר ב'הפרה יסודית' – ע"פ החוק, זו הפרה שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אם היה יודע עליה (או שהיא הוגדרה ככזאת בחוזה), וניתן לבטל בגינה ללא ארכה.

בכל מקרה, מרגע הביטול חובה על כל צד להשיב לצד שני את מה שקיבל כתוצאה מהחוזה (בין אם את הנכס עצמו, או ערך כספי השווה לו).

מתי ניתן לדרוש פיצויים על הפרת חוזה?

פיצויים יכולים להינתן בנפרד, או בנוסף לאכיפה/ביטול (ברור כי אכיפה וביטול לא יכולים להינתן יחד).

כדי לקבלם נדרש להוכיח כי נגרם נזק כלשהו בעקבות ההפרה, וכן שהצד המפר היה יכול לצפות את הנזק הזה ביום הכריתה.

בית-המשפט יעריך את שווי הנזק לצורך הפיצוי, אולם הוא עשוי לקזז ממנו אלמנטים שהצד שסבל מההפרה היה יכול למנוע או להקטין.

כך למשל, במקרה של התדרדרות של חברה מסחרית עקב הפרת חוזה של עובד, בד"כ לא יהיה סביר לחייב את העובד בכלל נזקי החברה.

כמו כן, הצדדים יכולים לקבוע בחוזה פיצויים בשיעורים מוסכמים על הפרות צפויות מראש, וכן ישנם פיצויים על נזקים שאינם כספיים בטיבם (ובראשם הנזק המקובל של 'עוגמת נפש').

לסיכום, הפרת חוזה היא אחת הסוגיות השכיחות במשפט הפרטי, והיא כוללת בתוכה שאלות משפטיות מורכבות, כגון: מה נכלל בגדר הפרה, מתי ניתן לבטל חוזה, האם אני זכאי לפיצויים וכמה, ועוד ועוד.

לכן, ישנה חשיבות עליונה בפנייה לגורם משפטי הבקיא בדקויות השונות ויכול לספק את המענה המיטבי.

החזרי מס – מי זכאי לקבל וכיצד מממשים זכאות להחזרי מס לפי חוק בישראל.

מרבית האנשים אינם מודעים לעובדה כי קיימת סבירות גבוהה שמס הכנסה חייב להם כספים.

מעבר לכך, מרבית האנשים אינם מודעים כלל, שבאמצעות הגשת הטפסים המתאימים לרשות המיסים הם עלולים לזכות בהחזרי מס בשווי אלפי שקלים לכל שנה.

במאמר זה, נראה מי זכאי להחזרי מס כאמור וכיצד ניתן לגבות את הכספים מרשות המיסים.

מהו מס הכנסה וכיצד הוא נגבה?

מס הכנסה הוא מס המוטל באחוזים על הכנסתו של אדם – שכיר או עצמאי.

בישראל, מס ההכנסה הוא פרוגרסיבי, כלומר ככל שאתה מרוויח יותר – כך תשלם יותר מס.

לקריאה נוספת ליחצו: חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה

לעניין מס הכנסה ניתן לחלק את האוכלוסייה לשתי קבוצות עיקריות:

קבוצת העצמאיים – חישוב מס הכנסה לעצמאיים הוא יחסית מורכב ונעשה בידי רואה חשבון, על כן בדרך כלל אין העצמאיים זכאים להחזרי מס שהם אינם מודעים להם.

קבוצת השכירים – קבוצת השכירים משלמת מס באמצעות ניכוי במקור שנעשה על ידי המעביד (ונרשם בתלוש השכר).

בשל כך, השכירים חשופים לטעויות בשיעור חישוב המס, חלקן כתוצאה מפערי מידע של המעביד, וחלקן עקב חוסר ידיעה שלהם עצמם על ההטבות שמגיעות להם אם באמצעות נקודות זיכוי מס או בשל גורמים אחרים.

מהן נקודות זיכוי ומה המשמעות שלהם לעניין מס הכנסה?

נקודות זיכוי הם הטבות מס בשיעור קבוע, הנגרעות מהמס אותו אדם אמור לשלם מדי חודש.

שווי נקודת זיכוי כיום הוא 197 ₪ לחודש, ובחישוב שנתי 2364 ₪.

לדוגמא: ראובן מרוויח 20.000 ₪ מדי חודש, עליהם הוא משלם 10.000 ₪ מס.

במידה ויש לראובן 2 נקודות זיכוי הוא יפחית 394 ₪ מדי חודש מגובה המס לתשלום כך שלמעשה עליו לשלם 9606 ₪ באופן חודשי ולא 10.000.

בישראל, זכאים גברים ל-2.25 נקודות זיכוי, ונשים ל – 2.75 נקודת זיכוי באופן אוטומטי.

מהם הסיבות שעלולות להביא לכך שאדם זכאי להחזרי מס?

הטבות באמצעות נקודות זיכוי – אחת מהסיבות המרכזיות לזכאות של אדם להחזרי מס נובעת מפערי מידע בין נקודות הזיכוי שיש לו בפועל, לבין נקודות הזיכוי שלו אליהם חשוף המעביד.

כך לדוגמא זכאים הבאים לנקודות זיכוי על פי חוק בישראל:

הורה במשפחה חד הורית – זכאי לנקודת זיכוי אחת + נקודת זיכוי נוספת על כל ילד וחצי נקודת זיכוי על ילד מעל לגיל 18.

חייל משוחרר – זכאי לנקודות זיכוי לזמן קצוב לאחר שחרורו מספר נקודות הזיכוי תלוי בזמן בו שירת החייל / חיילת בצה"ל.

עולה חדש – עולה חדש זכאי לנקודות זיכוי (שהולכות ופוחתות) למשך 3.5 שנים מיום עלייתו ארצה.

סטודנטים – סטודנטים לתואר ראשון ושני זכאים לנקודות זיכוי לזמן קצוב מיום סיום לימודיהם. יש לציין כי סטודנטים שסיימו את לימודיהם לאחר 2007, זוכים להטבה כפולה מאלה שסיימו לפני כן, וזאת עקב חוק זכויות הסטודנט שנחקק במאי 2007.

נקודות זיכוי נוספות – מעבר לאוכלוסיות הללו, זכאיות אוכלוסיות נוספות לנקודות זיכוי, כגון הגרים בישובי הפריפריה, הורים בעלי ילדים נכים, ואמהות עובדות.

החזרי מס שמקורם בעבודה במשך חלק מהשנה – החזר מס נוסף, שלא נובע מנקודות זיכוי, מקורו בכך שעובד מסוים לא עבד במשך כל השנה, אלא רק חלק ממנה.

הסיבה לכך היא שמס הכנסה מחושב באופן שנתי, ובמקרה בו פקיד השומה סבר בטעות שאדם עבר כל שנת המס כאשר בפועל הוא לא עשה כן הדבר יביא לגביית יתר של מס.

החזרי מס שמקורם בהפרשות לקופת גמל, קרנות השתלמות ותרומות – עובד שכיר שנתן תרומה או שהפריש סכומים לקופות גמל ו/או לקרן השתלמות, זכאי להחזרי מס בגין אותם הסכומים.

אז כיצד מקבלים כסף ממס הכנסה?

לצורך קבלת החזרי המס המגיעים לכם יש להגיש בקשה כאמור במס הכנסה הקרוב לביתכם.

הבקשה תוגש באמצעות טופס 135 ובצירוף טופס 106 מכל מעסיק אצלו הועסקתם במהלך שנת המס.

יש לציין, כי ניתן לבקש החזרי מס עד כ-6 שנים אחורנית כך שכיום ניתן לבקש החזרי מס על שנת המס 2003 לדוגמא.

לנוחיותכם, מצורפים קישורים לטפסים הרלוונטיים:

טופס 135

טופס 106

מדוע להיעזר באיש מקצוע לצורך קבלת החזרי המס?

כפי שציינו החזרי מס עלולים להגיע לסכום של אלפי שקלים מדי שנה לאורך שש שנים.

היעזרות בגורם מקצועי לחישוב החזרי המס תביא בהכרח לקבלת סכום הכסף הגבוה ביותר מרשויות המס אליכם לכיס.

חשוב לציין כי איש מקצוע לעניין החזרי מס הוא אחד מהשניים: רואה חשבון מוסמך או עורך דין מיסים הבקיא בתחום הפיננסים והסדרי המיסוי בישראל.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי

מדריך קצר המסביר על הליכי פשיטת רגל של עמותות לפי החוק בישראל.

בישראל ובעולם פועלים שלושה מגזרים המרכזים את הפעילות העסקית של המשק והם:

• המגזר הציבורי – המדינה וגרורותיה

• המגזר הפרטי – תאגידים שמטרתם השאת רווחיהם

• המלכ"רים – מוסדות לא כוונת רווח כגון עמותות

במאמר זה נתמקד במגזר השלישי, ונראה מהו הדין, כאשר עמותה איננה יכולה לפרוע את חובותיה וכתוצאה מכך נכנסת להליכי פשיטת רגל.

מהי עמותה?

סעיף 1 לחוק העמותות התש"ם 1980 (להלן החוק) מורה אותנו מהי עמותה בזו הלשון:

"שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות".

האם עמותה יכולה לפשוט רגל?

העמותה שהינה תאגיד, אינה יכולה לפשוט רגל שכן "פשיטת רגל" הוא הליך משפטי המתייחס רק לבני אדם (יחיד או שותפים).

עם זאת, עמותה יכולה להיכנס להליכי פירוק הדומים במהותם להליכי פשיטת הרגל – אך הם אינם זהים.

האם במהלך פירוק (פשיטת רגל) של עמותה ניתן להיפרע מנכסי בעלי העמותה?

העמותה הינה תאגיד ועל כן נכסים הרשומים על מקימיה יזכו להגנה מפני נושיה.

עם זאת בנסיבות מסוימות ניתן לבצע את הקרוי הרמת מסך, ולהגיע לנכסיהם של בעלי העמותה – אך נסיבות אלו הם חריגות והדבר אינו מבוצע לעיתים תכופות.

כיצד פושטת רגל (מתפרקת) עמותה במצב של חדלות פירעון?

סעיף 49(4) לחוק העמותות קובע כי חוסר יכולת פירעון של עמותה מהווה עילה לפירוקה.

פירוק זה יכול שיעשה מרצון (ע"י מוסדות העמותה עצמה) או לבקשת נושה שחוב העמותה כלפיו גבוה מ-5000 ₪.

בקשה לפירוק העמותה תוגש אל כונס הנכסים הרשמי שמשרדיו פרוסים במחוזות השונים ברחבי הארץ.

לאחר פתיחת התיק הכרוך בתשלום אגרה של כ-2500 ₪(סכום המתעדכן מעת לעת) ידרוש כונס הנכסים דין וחשבון מהעמותה לגבי מצבת נכסיה והתחייבויותיה כמו גם על הסיבה שהביאה אותה למצבה הכלכלי ד'היום.

על סמך הנתונים הללו, יכריע הכונס האם להמשיך בהליכי הפירוק או לא.

במידה ויוכרע כי יש להמשיך בהליכי הפירוק יועבר הדיון בו לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות לדון בכגון דא.

בית המשפט יכריע על פי המלצת כונס הנכסים האם להוציא צו פירוק כנגד העמותה, צו זה משמעותו מינוי מפרק לעמותה שתפקידו העיקרי מימוש כלל נכסי העמותה בכדי לפרוע את החוב לנושים השונים.

יש לציין כי במהלך פירוק עמותה החובות יפרעו בהתאם לסדר הפירעון בין נושים כפי שמתרחש בכל פשיטת רגל ו/או פירוק תאגיד.

תוצאות פשיטת הרגל (הפירוק)

לאחר מימוש כלל הנכסים ופירעון מרבית החובות, העמותה תקבל צו הפטר אשר בדומה לפשיטת רגל פוטר אותה מהמשך פירעון חובותיה.

מצב זה למעשה מבשר את סיום פעולת העמותה כישות עצמאית וחיסולה המשפטי.

כיצד כדאי לגשת להליכי פירוק עמותה?

פירוק עמותה, הוא אירוע משפטי מורכב, הכולל צדדים רבים והכרעות שונות.

אם הנכם נושים או בעלי עניין בעמותה, חשוב ביותר שילווה אתכם עורך דין פשיטת רגל לכל אורך ההליך וזאת בכדי להגיע לתוצאות הכספיות הטובות ביותר עבורכם.