ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980 עוסק בהשפעתם של מגוון פגמים בהליך פשיטת רגל, לגבי המשך ההליך ונפקותו מבחינה חוקית.

סעיף זה שכותרתו – "פגם פורמלי לא יפסול בהליך פשיטת רגל" על תתי סעיפיו מעגן שתי קביעות:

האחת, כי הליך פשיטת רגל ימשך כסדרו ולא יפסל מסיבה של פגם צורני או שיבוש כלשהו.

פסלות כאמור תתרחש במקרים חריגים בהם הערכאה בפניה הוגשה ההתנגדות להמשך ההליך, מצאה כי השיבושים שנפלו בו גרמו לעיוות דין משמעותי, במידה שאינה ברת תיקון במסגרת הנחיה הניתנת על ידי בית המשפט.

הקביעה השניה היא, כי פגמים או שיבושים אשר אירעו בהליכי מינוי או בחירה של אחד מבעלי התפקידים בהליך פשיטת רגל: כונס נכסים רשמי, נאמן או נציג בועדת הביקורת, לא ישפיעו על תוקפה והשלכותיה של פעולה, אשר ננקטה בפשיטת רגל ובוצעה מתוך תום לב.

פסקי דין שדנו בפגמים בהליכי פשיטת רגל

הליך בש"א 8360/01 יקותיאל ברק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ עסק בבקשה, שהגיש הבנק לבית המשפט, להמצאת התראת פשיטת רגל לחייבת עקב אי עמידתה בתשלום חובות, שהוכרו במסגרת פסק דין.

סכום החובות המצטבר שננקב בפסק הדין, עמד על כ-300,000 ש"ח.

פרט לכך קיים היה סכום חוב בגובה כ-5.5 מיליון ש"ח, אשר צוין בהתראה, שהומצאה לחייבת על ידי הבנק ולא היו קיימים לו תימוכין בפסק דין או שטר כלשהם.

לפיכך טענה החייבת, כי מדובר בחובות, הנטענים על ידי הבנק הנושה בלבד ללא קיום אסמכתא משפטית.

השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפניה הוגשה ההתנגדות, ציינה, כי קיימת חשיבות רבה לנוסח התראת פשיטת הרגל, המהווה ספתח להליכים, אשר יינקטו בהמשך, במידה והחייב לא יסדיר את חובו.

נפסק, כי אמנם ברגיל בית המשפט אינו נוהג לקבל התנגדויות המוגשות על ידי החייב במטרה להתחמק מתשלום חובו.

התנגדויות אלה, המבוססות על מגוון הנמקות שונות, נדחות על הסף תוך מתן אור ירוק לפתיחה בהליך פשיטת הרגל. אולם, בנסיבות המקרה יש לחרוג מהמקובל.

באופן עקרוני ציינה השופטת כי מאחר והתראת פשיטת רגל מוכרת כהליך העומד בפני עצמו, מוקנית לבית המשפט סמכות להכשיר פגמים פורמאליים, אשר אירעו בה.

במקרה זה קבעה, כי במסגרת ההתראה דרש הבנק מהחייבת סכום הגדול באופן משמעותי, פי כמה וכמה מהחוב המקורי, שהוחלט בפסק הדין, במטרה שיהווה עילה אפשרית להתראת פשיטת הרגל.

פעולה זו נמצאה על ידי בית המשפט כבלתי כשרה ולגיטימית נוכח העובדה, שהתראת פשיטת רגל אינה בגדר מכתב דרישה שמציג הבנק לתשלום החוב, כי אם דרישה פורמלית, הניתנת מטעם בית המשפט.

נוכח האמור אין לציין בהתראה סכומי כסף, אשר לא נפסקו באופן מפורש בפסק הדין.

לפיכך ושעה שהסכום הנקוב בהתראה עלה עשרת מונים על הסכום, שנקבע בפסק הדין, נפסק, כי יש לפסול את ההתראה עקב פגם יסודי, שנפל בה.

בנוסף, הוחלט על בחינת מידת תום הלב של הנושה – הבנק, אשר המציא את ההתראה.

יש לך שאלות? פנה לקבלת יעוץ משפטי בנושא

חשוב לקרוא: על חוב משכנתא. ההתמודדות היומיומית שלנו מול הבנקים בישראל, בכל הנוגע לתשלומי המשכנתא ובעיקר לתקופות שבהם אנו מאחרים בתשלומי המשכנתא. כיצד מתמודדים מול הנבק בכל הנוגע לחובות משכנתא?

משכנתא הינה שעבוד נכס מקרקעין כבטוחה להחזר הלוואה בסכום גבוה ולפרק זמן ארוך, הנלקחת על פי רוב למטרת מימון רכישת דירת מגורים.

בהתאם לחוק הערבות למשכנתאות, חוב משכנתא מוגדר כסכום אותו חייב הלווה למלווה ואשר הוכר על ידי מערכת ההוצאה לפועל בגין תנאי המשכנתא, קרן, ריבית, תשלומי חובה וכן הוצאות, הכרוכות בניהול הליך הוצאה לפועל לצורך גביית החוב.

חוב משכנתא הולך ותופח נדמה כגזירה, אשר סופה פינוי החייב מהנכס, מימושו והטלת יתרת החוב על הלווה.

אולם, חשוב לדעת, כי קיימות מספר דרכים להתמודדות עם המצב, שהינו בהחלט הפיך, בהקטנת סכום החוב, הגעה להסדר עם הבנק ובאמצעים נוספים.

כיצד נוצר חוב משכנתא

בשעת לקיחת המשכנתא מתחייב הלווה לעמוד בהחזר תשלומים קבוע לפרק זמן של מספר שנים, בהתאם לתנאי המשכנתא, אותם סיכם עם הבנק.

התחייבות זו אשר נדמית ריאלית בעת נטילתה, מתגלה לעיתים כבלתי אפשרית לביצוע, כאשר בחלוף תקופה ממועד לקיחת המשכנתא נתקל הלווה בקשיים כלכליים, יורד מנכסיו ואינו מצליח לעמוד בנטל התשלום.

השלכותיו של חוב משכנתא

מצב דברים בו הלווה אינו עומד בהחזרי המשכנתא חושף אותו לשורה של סנקציות, בהן נוקטים הגופים המלווים (לרוב הבנקים) באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

בין ההליכים המרכזיים:

תביעה משפטית, פינוי החייב מהדירה, עיקול הנכס ומכירתו לצורך החזר החוב והמשך גביית יתרת החוב לאחר מימוש הנכס, מהלווה.

האפשרויות העומדות בפני לווה אשר נקלע לחוב משכנתא

חוב משכנתא אינו סוף פסוק. בידי הלווה קיימות כיום מספר דרכים להתמודדות עם מצב זה:

הגעה להסדר עם הבנק – לאחר קבלת מכתב התראה מטעם הבנק ניתן להסדיר בהקדם את החוב שנוצר ולשוב ולמלא את תנאי הסכם ההלוואה, בדרך של תשלום חודשי שוטף.

הגעה להסדר פריסת תשלומים עם הבנק מאפשרת חסכון בהוצאות משפטיות ובשכר טרחת עורך דין, הכרוכים בהעברת הטיפול בתיק לבא כוח חיצוני, ששוכר הבנק לצורך ניהול התביעה במידה והלווה לא נענה למכתב ההתראה הראשוני.

הסדר התשלום מול הבנק יכול להתבצע בשני אופנים: פניה אישית של החייב אל הבנק בניסיון להגיע להסדר, תוך העלאת הפיתרון שגובש על הכתב או הסתייעות בעורך דין, ששוכר הלווה לצורך יצוגו.

במידה והנושא הועבר לטיפול עורך דין חיצוני (במקרים של אי התייחסות למכתב ההתראה שנשלח על ידי הבנק או חוסר הגעה להסדר עמו) יש לפעול בהקדם להסדרת פרעון החוב, שאחרת יוביל הדבר לפתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך מימוש המשכנתא.

בשלב זה יכול הלווה: לפנות באופן אישי לבנק (לרוב יפנה הבנק את הלווה לעו"ד החיצוני אליו הועבר הטיפול); לפנות ישירות אל עורך הדין שאת שירותיו שכר הבנק בניסיון להגיע להסדר או פניה אל עורך הדין של הבנק באמצעות עורך דין מטעם הלווה.

כך או אחרת, מומלץ שלא להשתהות בגיבוש הסדר עם הבנק ולטפל בבעיה במועד מוקדם ככל הניתן. פניה אל עורך דין, הבקי בתחום בנקים ומשכנתאות ואשר מיומן בניהול מו"מ עם המוסדות הבנקאיים, מניבה לרוב פירות ומסייעת בהפחתת גובה החוב, ביטול חלק מרכיביו וסיכום על הסדר פריסת תשלומים לנוחות הלווה.

פניה למומחה לצורך הערכה מחודשת של גובה החוב – פניה כזו חשוב שתעשה בהקדם האפשרי, טרם מתן פסק דין נגד הלווה ומימוש הנכס על ידי הבנק.

היעזרות במומחה בשלב בו מגיש הבנק בקשה לערכאות לניהול תביעה בסדר דין מקוצר, מאפשרת לבדוק את נכונות הסכום הנטען על ידי הבנק ולערער אחריו.

דרך זו  מציעה מספר יתרונות: ראשית, מאפשרת לחסוך את הליך הפינוי מהנכס, כאשר עצם ניהול הדיון המשפטי מקנה אורכה נוספת בידי הלווה לפעול להשגת הכספים הנדרשים לצורך כיסוי החוב ואגב השהיית מימוש הנכס עד לסיום ההתדיינות.

בנוסף, במסגרת בדיקת המומחה מתגלה לא אחת, כי הסכום אותו דורש הבנק, עבור יתרת חוב בגין הלוואה, הינו מופרז ולעיתים מסתבר, כי הבנק אף חייב ללווה כספים.

חרף התדמית המקובלת של הבנק, כמוסד מוקפד ודקדקני, מתבצעים לא אחת חישובים אלה באופן בלתי חוקי או שנופלות בהם טעויות אנוש.

במקרים רבים, עלותה של בדיקת מומחה מתגלה כמשתלמת, באשר היא מאפשרת לחסוך סכומים נכבדים, המשולמים לבנק ללא כל צורך.

חוות דעת מקצועית תתבסס על יישום התיאוריה והפרקטיקה החישובית בהתאם לנסיבות המקרה והצעת האפשרות האופטימלית.

העלאת טענת "פרעתי" בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרתה טוען החייב, כי מילא או שאינו חייב למלא עוד אחר הוראות פסק דין או שטר וכי פרע את כל כספי החוב הנדרש.

הוכחת טענה זו תבוצע בהתבסס על ממצאי חוות דעת מומחה, אליו פנה הלווה לצורך בדיקת גובה חוב המשכנתא.

המחאות או שיקים אשר חוזרים ללא כיסוי הנם תופעה המאפיינת את המשק הישראלי. שיקים חוזרים מקשים על התנהלות חיי המסחר ומערערים את בטחונם וודאותם של בעלי עסקים,לגבי קבלת תמורה מלאה עבור הסחורה או השירות שסיפקו.

קיבלת שיק שחזר? טרם ויתור על החוב כדאי לדעת, שאין המדובר במאבק אבוד מראש.

איתור פרטי החייב וניהול הליך גבייה מושכל עשויים להניב פירות ולהוביל לפירעון החוב!

על כן מומלץ להתאמץ ולפנות לקבלת סיוע של עורך דין העוסק בגביית שיקים ולא להרים ידיים במהרה.

דרכים מקובלות לגביית שיקים חוזרים

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בשני אופנים מרכזיים:

באורח עצמאי – קיימים בעלי עסקים, אשר מנסים להתמודד עם התופעה בכוחות עצמם וזאת באמצעות איתור פרטי בעל השיק – כתובת ודרכי התקשרות וייזום פניה אליו, בין בשיחה טלפונית ובין בשליחת מכתב התראה מטעם העסק.

חרף היוזמה והנחישות, חלק ניכר מפניות אלה אינו מוכח כאפקטיבי ולא מביא להשגת התוצאה הרצויה – פרעון השיק.

באמצעות עורך דין – רבים סבורים, כי פניה לסיוע משפטי לצורך גביית שיקים חוזרים כרוכה בעלויות גבוהות ואינם מאמינים ביכולתה של מערכת ההוצאה לפועל לטפל בבעייתם ולהביא להסדר החוב.

אולם, הסתייעות בעורך דין מהווה ערוץ גבייה מוסדר ולגאלי, אשר לא אחת נושא פרי ומוכח כיעיל ובר תוצאות.

בין השלבים, הנכללים במסגרת הליך גבייה משפטי, נמנים: איתור פרטי החייב, מענו, דרכי ההתקשרות עמו והתחקות אחר מקורות הכנסתו ונכסיו בסיוע חוקר פרטי מוסמך.

שליחת מכתב התראה מפורש לחייב ובו דרישה לתשלום החוב בהקדם האפשרי או ביצוע גבייה באמצעות הטלפון על ידי צוותי גבייה, המתמחים בכך.

טיפול בחייבים סדרתיים – ניהול הליך הוצאה לפועל נגד החייב, לרבות פתיחת תיק, הפעלת הליכים ונקיטה בסנקציות מקובלות נגד החייב ורכושו לצורך תשלום החוב או הגעה להסדר בדבר פרעונו – בדרך של הסכם בין החייב לזוכה או מימוש רכוש מעוקל של החייב.

משרדי עורכי דין רבים העוסקים בגביית שיקים חוזרים, עושים זאת באמצעות מערכת ממוחשבת וממוכנת, המנוהלת בשקיפות מול הלקוח, תוך מתן דיווחים בזמן אמת בעניין שלבי תהליך הגבייה ועדכונים שוטפים לגבי הסטטוס בו מצוי התיק.

גביית שיקים חוזרים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל

פניה למערכת ההוצאה לפועל מתאפשרת לזוכה בפסק דין אזרחי, לרבות מימוש שיקים, שטרי חוב ושטרות משכנתא שלא כובדו, תשלום הוצאות בעניין, שאינו אזרחי ומימוש פסק דין או החלטה, שניתנו מטעם בית הדין הרבני.

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בדרך של הפעלת הליכים נגד החייב או נגד עזבונו / יורשיו, במידה והחייב נפטר.

לצורך פתיחת ההליך יש לפנות לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ, בצירוף פסק הדין או השטר המקורי וכן העתק מכתב התראה לחייב, אותו מומלץ לשלוח טרם פתיחת התיק.

לבד מטופס פתיחת הליך, בו יצויינו פרטי החייב במלואם, יש להציג את השיק עצמו וצילום שלו משני צדדיו.

בנוסף, נדרש תשלום אגרה, אשר סכומה משתנה בהתאם לסעדים השונים המתבקשים.

לאחר פתיחת התיק, תפעל מערכת ההוצאה לפועל בהתאם לנהלים המקובלים, קרי, המצאת אזהרה לחייב, במסגרתה יתבקש להסדיר את תשלום החוב בתוך פרק זמן של עשרים ימים ממועד קבלת האזהרה.

בחלוף תקופה זו ובמידה והחייב טרם הסדיר את חובו, רשאי הזוכה לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להפעלת הליכים נוספים בתיק, בהם: ביצוע עיקולים נגד רכוש החייב וזכויותיו, מכירת מטלטלין ונכסים של החייב, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי הבאה, מאסר וכד'.

מכוח תיקון חדש בחוק ההוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקפו בראשית חודש אוגוסט האחרון, עומדת בפני הזוכה אפשרות לגבות שיקים חוזרים, בסכום של עד עשרת אלפים ש"ח, במסגרת מסלול מקוצר, ללא צורך בסיוע עורכי דין.

מטרתו של מסלול זה הינה להקל על כלל הצדדים: על הזוכים -  מערכת ההוצאה לפועל תפעל בשמם ותחסוך את הצורך במעקב ומעורבות אינטנסיבית שלהם בתיק, על החייבים – בהפחתת תוספות תשלום על החוב עבור שכר טרחת עורכי דין.

בנוסף, מסייע התיקון החדש לגופים ורשויות, הנתקלים בתופעה של שיקים חוזרים חדשות לבקרים, בדרך של חסכון בהוצאות שכירת שירותי עורכי דין לצורך ניהול הליכים אלה.

הגבייה תבוצע הלכה למעשה באמצעות יחידה חדשה במערכת ההוצאה לפועל, אשר אמונה על גביית חובות עבור זוכים בגין שיקים, שטרות, פסקי דין כספיים ותיקי תובענות שגובה החוב בהם אינו עולה על 10,000 ש"ח (שלחייב בהם לא נפתח תיק איחוד וכן לא הוכרז כמוגבל באמצעים) – אשר חזרו, לא כובדו או לא מומשו.

במסגרת התיקון לחוק נקבע, כי לאנשי היחידה החדשה תינתן גישה למאגרי מידע נרחבים, בהם מצויים פרטים אודות החייב, כתובתו, נכסיו והכנסותיו, אשר יאפשרו לאמוד את מצבו הכלכלי של החייב, להעריך את מידת יכולתו לעמוד בהחזר החוב ולקבוע צו תשלומים בהתאם.

מטרת היחידה החדשה שהוקמה הינה להביא לגבייה מהירה של החוב, בפרק זמן של עד שמונה חודשים, תוך הפעלת סנקציות נגד רכוש החייב – לרבות עיקול נכסים, המצויים בידי צד ג' וביצוע תפיסות ועיקולי רכבים.

יש לך שאלות בנושא גביית שיקים חוזרים? פנה/י אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

הלוואות חוץ בנקאיות מהוות כיום דרך אלטרנטיבית להשגת אשראי, שלא באמצעות מימון בנקאי. דבר החקיקה, המנחה בתחום, הינו חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג -  1993.
במסגרת החוק מוגדר "מלווה" כגוף אשר נותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר, על פי הגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א – 1981.

הלוואות חוץ בנקאיות מוצעות על ידי גופי המימון הגדולים במדינה ומיועדות למגוון מטרות: רכישת דירה או רכב, פרעון חובות, ביצוע שיפוצים בנכס, הקמת עסק, תשלום הוצאות רפואיות וכד'.

יתרונן המרכזי של הלוואות חוץ בנקאיות הינו חיסכון ניכר בעלויות הגבוהות בדמות ריביות ועמלות, אותן גובים הבנקים עבור שירות זה.

אולם, לצד מעלותיה של השיטה היא צופנת גם סכנה ללווה, המתקשר עם גופים בלתי מהימנים, בעיקר מהשוק האפור, אשר פעילותם בתחום עולה כדי הפרת ההוראות, הקבועות בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

סוגים שונים של הלוואות חוץ בנקאיות

כיום, מציעים גופי מימון רבים במדינה אפשרות של נטילת הלוואה חוץ בנקאית, במגוון מסלולים, לנוחות הלקוח.

בין הגורמים העיקריים, הפועלים בשוק זה:

הלוואות בכרטיסי אשראי – דרך מקובלת ופופולרית, המאפשרת למחזיקי כרטיס אשראי, אנשים פרטיים או גופים עסקיים, לקבל הלוואה מחברת האשראי, בכפוף לעמידה בתנאים מסויימים.

מדובר בשיטה נוחה, קלה ומהירה להסדרת הלוואה, מבלי חבלי בירוקרטיה וללא ניירת.

חסרונה של השיטה נעוץ בריביות הגבוהות, הנגבות במסגרתה, בהשוואה לאלה שגובים הבנקים.

הלוואות חוץ בנקאיות על חשבון הפנסיה – כספים שהופרשו עבור חיסכון פנסיוני: קופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה, יכולים לשמש, בתנאים מסויימים, כבטחון ללקיחת הלוואות חוץ בנקאיות.

בדרך זו ניתן לקבל סכומים גבוהים למדי, המוגבלים לתקרה שנקבעה ביחס לסכום החיסכון הכולל, בכדי להבטיח אפשרות של החזר ההלוואה במידה וערך החיסכון ירד.

לצורך פניה בבקשת הלוואה במסגרת זו, נדרש לעמוד בתנאי סף של הפקדה בת שלוש שנים לקופת החיסכון הפנסיוני.

הלוואות מסוג זה מציעות לא אחת ריבית טובה יותר לעומת הלוואות, הנלקחות מהבנק (בכל מקרה, מומלץ שלא לפדות את כספי החסכון הפנסיוני לצורכי מימון, היות ופדיון מוקדם כרוך בהפסד הטבות מס, הגלומות בחיסכון והחזרת תשלום בגינן למס הכנסה).

חממות וקרנות הון סיכון – שכיחות בתחומי ההיי טק והטכנולוגיה ומציעות מסגרת תומכת עבור יזמים בראשית דרכם.

גופים אלה מקדמים רעיונות חדשניים ובאמצעות השקעה מטריאלית וגיוס כספים מסייעים בבדיקת הוצאתו של הרעיון הטכנולוגי מהכוח אל הפועל, לרבות, פיתוחו, מינופו, ושיווקו על בסיס תוכנית עסקית.

חברות פקטורינג – זוהי דרך מימון, המיועדת לעסקים חדשים, המצויים בהקמה או בתקופת הרצה ואין להם עדיין אשראי מהבנק.

הרעיון העומד מאחורי השיטה הינו העברת היבט האשראי לכתפי חברת הפקטורינג, אשר רוכשת את האשראי אותו מעניק העסק ללקוחותיו ומעבירה לבעלי העסק בתמורה תזרים מזומנים, המאפשר לתפעל את העסק באופן שוטף.

ליסינג – שיטה הנהוגה בעיקר בתחום רכישת ציוד מכני או רכבים עבור חברות. מבוססת על מעין מודל של השכרה, במסגרתו החברה רוכשת את זכות השימוש במיכון / הרכבים לפרק זמן מסויים.

לקיחת הלוואה בשיטת הליסינג מאפשרת חיסכון ניכר בעלויות.

מקורות עצמיים ומשקיעים פרטיים – גיוס הון ממשפחה, חברים, מכרים, מתווכים וגופים אינטרנטיים ייעודיים, לצורך השקעה במימון העסק, מהווה תחליף לצורך בפניה לבנקים בבקשת אשראי.

השוק האפור – שיטה זו מומלצת כדרך אחרונה להשגת הלוואה חוץ בנקאית, היות והיא כרוכה בסיכונים רבים, דוגמת שיעורי ריבית גבוהים והתקשרות עם גורמים מפוקפקים מהעולם התחתון.

תחת זאת, השגת הלוואה חוץ בנקאית מתאפשרת כיום במגוון דרכים כשרות ולגאליות, בסיוע גופים, אשר עיסוקם בתחום זכה לאישור והכרה מטעם משרד האוצר.

הערכים המוספים שמציעה הלוואה חוץ בנקאית והסכנות הכרוכות בלקיחתה

פרט להיותן זולות בהשוואה להלוואות באמצעות הבנק, הבחירה בלקיחת הלוואה חוץ בנקאית הינה לרוב נוחה ופשוטה יותר.

מדובר בהלוואות, המאושרות באופן מהיר, ללא צורך בביצוע הבדיקות, אותן עורך הבנק לגבי קיום בטחונות, הכנסה קבועה ומשרה יציבה, במטרה להבטיח את החזר ההלוואה.

אולם, לעיתים עלולה לקיחת הלוואה חוץ בנקאית לסבך את הלווה בהתקשרות עם גורמים בלתי מהימנים, הפועלים בתחום ואשר תנאי ההלוואה שהם מציעים עולים כדי עושק, כפייה, הטעיה ותרמית.

גופים אלה מנצלים את הלחץ בו נתון הפונה אליהם ומחתימים אותו על הסכם בלתי הוגן, אשר אין מאחוריו כיסוי ואינו תואם את ההבטחות, שניתנו ללווה בעל פה.

חלק מההסכמים הנחתמים מהווים הפרה של הוראות מרכזיות, הקבועות בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ובהן:

חובת הגילוי הנאות אשר חלה על המלווה אודות פרטיה המלאים של העסקה.

הקניית הזדמנות סבירה ללווה לעיין בחוזה טרם החתימה עליו, תוך מתן שהות לבחון את תנאיו ולהתייעץ עם גורם הבקי בתחום, אשר יוכל לחוות דעה לגבי הגינות העסקה.

קביעת שיעורי ריבית מופרזים, העולים על התקרה המצויינת בחוק, לפיו שיעור עלות האשראי המירבי לא יעלה על פי שתיים ורבע מעלות האשראי הבנקאי הבלתי צמוד ושיעור ריבית הפיגורים מוגבל עד תקרה של חמישית מעלות האשראי הממשית.

המלצות לפונים ללקיחת הלוואה חוץ בנקאית

היות והיצע הגורמים, אשר מעניקים הלוואות חוץ בנקאיות, הינו רחב ומגוון, מומלץ ללווה לערוך סקר שוק מקדים, לבחון את ההצעות השונות, לעמוד על היתרונות והחסרונות בכל שיטה ולקבל החלטה, התואמת את צרכיו ומטרותיו.

בנוסף, נוכח פעילותם בתחום של גורמים בלתי מהימנים, מומלץ ללווה לבדוק היטב את פרטי ההסכם טרם חתימה עליו.

במידה והדבר אפשרי כדאי להסתייע בשירותיו של אדם המעורה בתחום, אשר יוכל לבחון את תנאי ההלוואה בראייה מקצועית ולחוות את דעתו לגבי גובה הריבית ותנאי ההחזר.

הלבנת הון מוגדרת כפעולה כלכלית, המבוצעת ברכוש, לצורך טשטוש והסוואת מקורו, מהותו, מיקומו, ייעודו וכן בעלי הזכויות והעניין בו. הלבנת הון מאפשרת להכשיר ולהכין לשימוש חוזר כספים, שהושגו במסגרת פעילות פלילית, דוגמת סחר בסמים או כספי מעילה ומתייחסת כיום לכל פעילות פיננסית, אשר אינה מותרת במסגרת החוק.

ככזו, מוכרת הלבנת הון לשלביה השונים – מעבירת המקור, עבור בפעולת ההלבנה וכלה בשימושים החוזרים בהון המולבן, כעבירה פלילית.

המעורבים בעבירות מסוג זה אינם בהכרח אנשי העולם התחתון, עבריינים או סוחרי סמים, כי אם גם אנשים מן השורה, בעלי עסקים או פוליטיקאים, המתפתים להרוויח כסף בקלות, אגב התחמקות מתשלום מס.

הדרכים המקובלות להלבנת הון

בתחום הלבנת הון נפוצות מספר שיטות מרכזיות: אחת הדרכים הינה העברת סכומי כסף בהיקפים גדולים לגורם מתווך, אשר יפקיד את הכסף לחשבון הבנק שלו ויעביר המחאה לאדם, שאת כספו הפקיד, מבלי לעורר חשד, תוך גביית עמלה עבור השירות.

שיטה מקובלת נוספת הינה הקמת עסק פיקטיבי כחברת קש, אשר אינה נתונה לפיקוח, הזרמת סכומי כסף אל העסק ואי דיווח לגבי ההכנסות.

דרך אחרת הינה הצגתו של כסף בלתי כשר ככזה, אשר הושג מרווחי הימורים. בכך מתאפשר מתן גושפנקא לסכומי כסף גדולים והלבנתם.

חומרת העבירה בארץ

רשות המיסים, המפקח על הבנקים וגופים נוספים במדינה מנהלים מאבק עיקש נגד הלבנת הון במטרה לצמצם את מימדי התופעה ולעקרה מן השורש.

דבר החוק המרכזי, אשר עוסק בעבירה ומסדיר את דרכי הענישה בגינה מזה כעשור, הינו חוק איסור הלבנת הון.

כשנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון, המהווה גוף מודיעיני, שמטרתו לסייע במניעה מוקדמת של עבירות הלבנת הון כמו גם לחקור ולפענח עבירות שנחשפו.

היחידה פועלת במסגרת משרד המשפטים ועוסקת כיום אף באיסור מימון פעילות טרור, כחלק מהירתמות מדינת ישראל למאמץ הבינלאומי למיגור תופעות אלה.

בין תחומי פעילותה המרכזיים של הרשות: שיתוף פעולה עם  הבנקים – יחידות מיוחדות, שהוקמו לצורך כך במוסדות הבנקאיים, נדרשות לדווח לרשות אודות פעולות חריגות, הנחזות כבלתי שגרתיות בהתחשב בטיב הלקוח, היקף הפעולה הכלכלית והסכומים המועברים ומעוררות חשד לפעילות הלבנת הון או מימון טרור.

הבנקים בארץ מבצעים פעילות אכיפה והשגחה שוטפת אחר הלבנת הון.

במסגרת חובת הציות הבנקאית, מוסדו יחידות יעודיות, אשר אמונות על דיווח, מעקב ובקרה אחר פעולות כלכליות חריגות, תיעוד ורישום עסקאות, בדיקת נאמנות לקוחות טרם פתיחת חשבון בנק חדש, עדכון הרשות לגבי פעולות בלתי כשרות ומתן הסבר לציבור הלקוחות על אופן ניהול כספים תקין ודיווח כנדרש.

מעקב אחר כספיהם של הנכנסים לתחומי מדינת ישראל והיוצאים משטחה – מעל סכום של 80,000 ש"ח קיימת חובת דיווח לרשויות והפרתה מקנה סמכות נקיטת עיצומים כספיים.

בעקבות חקיקת חוק הלבנת הון  תוקן גם חוק הגנת הפרטיות, המאפשר כיום הקמת מאגר מידע בתחום איסור הלבנת הון.

פשיטת רגל הנה הליך אשר נועד לפרוע את חובותיו של אדם, שאין ביכולתו הכלכלית להסדירם, זאת באמצעות כינוס נכסי פושט הרגל, מכירתם וחלוקת התמורה שנתקבלה בעדם בין הנושים.

מדובר בהליך, בעל השלכות קשות ומגבילות לגבי החייב, המהווה ערוץ פעולה אפשרי אחד מתוך מספר אלטרנטיבות הקיימות במצב זה, אולם במקרים מסויימים הליך פשיטת הרגל מסתמן כפתרון יחיד עבור החייב, כתלות בגובה החוב, מספר הנושים הפועלים נגד החייב, מידת הסולבנטיות של החייב וסטטוס נכסיו.

תרחישים בהם פשיטת רגל מהווה פתרון יחיד

מספר רב של נושים – במקרים בהם מספר נושים פועלים במקביל לגביית חובות מהחייב ונפתחו נגדו תיקים רבים בהוצאה לפועל, עומדת בפני החייב אפשרות להגיש בקשה להליך איחוד תיקים.

במסגרת סעד זה נקבע הסדר פריסת תשלומים והסכום החודשי אותו מסוגל החייב לשלם מתחלק בין כלל הנושים, באופן המקל עליו להתמודד עם הנטל הכספי.

פניה להליך איחוד תיקים מתאימה לחייב, אשר יש בכוונתו וביכולתו לפרוע את החוב באופן הדרגתי ומדוד, אך כאשר מדובר באדם, אשר חב כספים למספר רב של נושים ואין זה ריאלי, כי יצליח לעמוד בהחזרים לכולם, ערוץ הפעולה המתאים יהיה הליך פשיטת רגל ולא הוצאה לפועל.

גובה החוב – קריטריון, המשפיע אף הוא על בחירה בהליכי פשיטת רגל כפתרון יחיד – בפסיקה שניתנה בעת האחרונה נקבע, כי כאשר החוב הצטבר לסכומים גבוהים ושיעור התשלום החודשי שמציע החייב במסגרת הליך איחוד תיקים אינו מגיע כדי גובה החזר מספיק לנושים, מתקבל יותר לפנות להליך של פשיטת רגל, מאשר לנקוט בהליכי הוצאה לפועל.

קיום חשד אצל הנושים, כי החייב מסתיר רכוש מפניהם או כי הבריח רכוש טרם התמוטטותו הכלכלית -  במקרים אלה מעוניינים הנושים לנהל נגד החייב הליכי פשיטת רגל, במסגרתם יוכלו להתחקות אחר הרכוש המוברח או המוסתר.

כאשר לא מתקיים חשד מסוג זה, יעדיפו הנושים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, דוגמת עיקולים, פקודות מאסר, צו עיכוב יציאה מהארץ וכד', המפעילים על החייב לחץ רב יותר ועשויים לזרז את פרעון החוב.

שעה שהחייב שקוע בחובות, אשר אין ולא תהיה ביכולתו להחזירם, הרי שאין לו מה להפסיד, המגבלות הכרוכות בהליכי הוצאה לפועל אינן מהוות עוד סנקציה עבורו והגיוני לפעול נגדו במסגרת הליכי פשיטת רגל.

קיום מעשה פשיטת רגל – רשימת ארועים, המנויים בפקודת פשיטת הרגל, נחשבים מעצם טיבם כמעשה פשיטת רגל, המהווה כלי תומך להכרזה על ההליך.

בין העילות המנויות בחוק בהקשר זה: העברת מרמה או מתנת מרמה -  כאשר החייב העניק נכס מסוים במתנה, באופן הכרוך במרמה; העדפת מרמה -  העברה או שיעבוד נכס לנושה מסויים, תוך העדפתו על פני שאר הנושים מתוך אילוץ או שידול שאינם כדין וכאשר אין ביכולת החייב לפרוע מכספו את חובותיו; עזיבה של החייב את הארץ במטרה להימלט מחובותיו; התחמקות של החייב מנושיו, דוגמת עזיבת ביתו או עסקו, היעלמות או התבודדות; עיקול נכסי החייב ומכירתם בהוצאה לפועל; הודעה של החייב לנושה, כי אין בכוונתו להסדיר את תשלום החוב וכן חוסר עמידה בהתראת פשיטת רגל.

במציאות ימינו, שעה שהמשבר הכלכלי מתדפק על דלתותיהם של עסקים גדולים וקטנים במגוון ענפי המשק, נקלעים אנשים רבים לחובות והפסדים כספיים וחווים פגיעה במשק הבית ופרנסת המשפחה עד הגעה למצבי מצוקה כלכלית של ממש. כיצד מתמודדים מול חובות כספיים מעיקים?

במקרים אלה, בהם דומה לחייב, שהשמיים נפלו עליו, חשוב לדעת, כי מערכת המשפט הישראלית אינה עומדת רק לימין הנושים ומעניקה הגנות וסעדים גם עבור חייבים, אשר מתמודדים עם הפסדים כספיים.

שורה ארוכה של חוקים ותקנות מסדירים מנגנוני פריסת תשלומים לנוחות החייב ובאופן הגיוני, המאפשר את המשך קיומם השוטף של חיים רגילים ופרעון הדרגתי של החוב, במקביל.

דרכים מומלצות להתמודדות עם חובות כספיים

חש, כי הקרקע נשמטת תחת רגלייך עקב חובות כספיים בהם הסתבכת?

אל תאבד את הראש! במקרים אלה חשוב לפעול באופן לוגי ומושכל, ולחפש אחר אופנים, שמציע החוק להתמודדות עם המצב המורכב, תוך אימוץ אסטרטגיה נבונה להתנהלות מול הנושים.

ראשית, במצבי היקלעות לחוב כספי מכל סוג שהוא, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום, בעל וותק ונסיון בייצוג חייבים בהליכים משפטיים, הליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל או הסדרי חובות.

עורך דין, אשר אמון במלאכה, יידע לייעץ לחייב, לנווט אותו בנבכי החוק ולהתאים עבורו את הפתרון האפקטיבי והיעיל בנסיבות המקרה.

שנית, אל תתחמק מהנושים – שתף עמם פעולה ונסה להגיע להסדר פריסת חוב, המשרת את מטרותייך.

בחוב אישי, למשל חוב כספי כלפי הבנק, אשר נוצר עקב אי עמידה בתשלומי משכנתא או פרעון הלוואה אחרת, ולאחר הגעת מכתב בנושא מטעם הבנק, מומלץ לנסות להסדיר את החוב מול הגורם הרלוונטי במוסד הבנקאי באופן עצמאי או תוך הסתייעות עם עורך דין, אשר יפעל כשלוחו של החייב מול בא כוחו של הבנק.

במקרים מסויימים נאות הבנק לגבש עם הלקוח הסדר פריסת חובות, אשר חוסך עבור שני הצדדים הוצאות כספיות וטרחה, הכרוכים בניהול הליך משפטי.

אף במידה והנושא מגיע לטיפול מערכת ההוצאה לפועל ונגד החייב נפתח תיק, אין להרים ידיים או לומר נואש! מערכת ההוצאה לפועל מציעה צעדים והגנות, אשר הולכים לקראת החייב ומטרתם לסייע לו בפרעון והסדרת החוב.

בין הסעדים המקובלים, שהחייב רשאי להגיש בגינם בקשה לראש ההוצאה לפועל: ביצוע חקירת יכולת, בסיומה ייקבעו לחייב הסדר תשלומים וסכום פרעון חודשי או בקשת איחד תיקים, במקרה בו מתנהלים נגד החייב מספר תיקים במקביל, אמצעי המאפשר לחלק את סכום החיוב החודשי בין כלל הנושים.

במקרי פשיטת רגל – עומדת בפני החייב אפשרות להגיש לבית המשפט בסיום ההליכים בקשת הפטר, אשר תמחה את חובותיו מהעבר ותאפשר לפתוח לו פרק חדש בחייו.

במצבים של היקלעות חברה לחובות, רואה בה החוק ברגיל אישיות משפטית נפרדת ואינו מייחס את החוב שנצבר למנהלי החברה או לבעלי מניותיה באופן אישי.

בהתאם לכך, פרעון החוב לא יתבצע מכיסיהם הפרטיים של בעלי החברה, אלא בהתקיים חריג "הרמת מסך", המכוון למנוע מצבי שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

ולסיכום, עצה המתגלה כנכונה תמיד – בכל סיטואציה של היקלעות לחובות כספיים יש לפעול בגדרי החוק ובהתאם להוראותיו ולהקפיד לחשוב באופן אופטימי, שכן מדובר במצב כלכלי בלתי נעים אך כזה שהינו זמני, הפיך ובר שיקום.

עורכי דין

האתר עלה לאויר במתכונתו הנוכחית ב-1 באוגוסט 2009 ולמרות זאת לקח לנו כמה ימים להתחיל ולכתוב לכם. זהו בלוג משפטי העוסק בנושאי משפט מסחרי, אזרחי, עסקי ומטרתו להביא לקהל הרחב עדכונים על פסקי דין, סקירות בענייני משפט, אקטואליה, חוות דעת משפטיות, תקדימים, הסברים על חוקים בישראל ובעולם, המלצות על עורכי דין ועוד.

אתר זה מנוהל על ידי משרד עורכי דין דורה כהן ויצמן ושות'

באתר תוכלו למצוא מידע מגוון, בעיקר בתחומי המשפט הבאים: התמודדות מול בנקים, מס הכנסה, מס ערך מוסף, חשבונות בנק בחו"ל, הלבנת הון, דיני חברות, פשיטות רגל, הליכי הוצאה לפועל, גביית חובות, הסדרי חוב, דיני חוזים, ליטגציה, דיני מקרקעין, ליווי עסקאות נדל"ן, הנפקות לבורסה, זכויות יוצרים וכדומה.

וידאו