ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

בניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל מוצא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ בהתקיים תנאים מסוימים. צו זה, המנוגד לעקרון חופש התנועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן לביטול בהתקיים טעמים מתאימים – היכנסו לקריאה אודות העילות החוקתיות לביטול הצו וחשיבות קבלת סיוע משפטי, במאמר המלא…

תכליתו של צו עיכוב יציאה מהארץ stay of exit order הינה לאסור על האדם נשוא הצו לצאת מגבולות המדינה לתקופת הזמן שהצו בתוקף.

הצו יוצא אוטומטית לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 במקרה של בקשה להכרזה על פשיטת רגל. בדומה, ניתן לבקש צו זה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אם קיים חשש שהאדם ייצא מהארץ והדבר יכביד על ההליכים או יקשה על ביצוע פסק הדין. בהליכי הוצאה לפועל יוצא הצו במסגרת הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, בהליך איחוד תיקים או לבקשת זוכה.

עילות חוקתיות לביטול הצו

הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ מעוררת שאלות חוקתיות, משום שהצו בבסיסו נוגד את אחת הזכויות המרכזיות המוגנות במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 6 (א) לחוק היסוד קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. באופן זה, מתקיימת התנגשות בין הצו לבין האינטרס המוגן של חופש התנועה freedom of movement.

קונפליקט זה הוכר בפסיקה במסגרת בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בת"א ואח' פ"ד מח (2) 491 שם התייחס כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק למערכת האיזונים שבין זכות החייב לצאת מהארץ לבין אינטרס הזוכה בגביית החוב. איזונים אלה נבחנים על ידי רשם ההוצאה לפועל לצורך ההכרעה האם להוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ.

עילות ביטול הצו מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967

נוכח הפוטנציאל לפגיעה בזכות אדם בסיסית, חוק הוצאה לפועל מכיר במספר עילות לביטול הצו. ראשית, הצו יפקע מאליו לאחר 12 חודשים מיום שניתן, אם הוצא לבקשת הזוכה. במקרה שהצו הוצא בעקבות בקשה לאיחוד תיקים או הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, הוא יפקע לאחר שהתיקים יאוחדו או מטעמים מיוחדים שיירשמו. בדומה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפעול לביטול הצו כנגד הפקדת ערבות לפי שיקול דעתו, בהתעורר צורך ביציאה דחופה של החייב לחו"ל.

פסיקה בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

תיק הוצאה לפועל 6721088101 עסק בהחלטה בעניין ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ טרם חקיקת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל.

בנסיבות המקרה, נגד החייב ניתן לראשונה צו עיכוב יציאה מהארץ לפני מתן אזהרה. החייב עתר לביטול הצו ורשמת בית המשפט קבעה שהצו יבוטל כנגד הפקדת 80,000 ש"ח בתיק כדי להבטיח את התייצבות החייב לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל.

במקביל, עתר החייב לביטול פסק הדין שניתן נגדו ובגינו הוצא הצו, ובית המשפט אישר הסכם פשרה שבעטיו נעתר ראש ההוצאה לפועל לחילוט הסכום שהפקיד החייב בבקשת הביטול.

לדידו של הזוכה, החייב לא קיים את ההסדר ולא שילם דבר בתיק ולכן ביקש להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בשנית.

ראש ההוצאה לפועל זימן את הצדדים לדיון בסיומו החליט להשאיר את הצו על כנו עד שיוצגו מסמכים המוכיחים את יכולתו הכלכלית של החייב להסדיר את החוב. בהחלטתו ציין כי ישקול לבטל את הצו בכפוף להפקדת ערובה מתאימה לפירעון החוב.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

צו עיכוב יציאה מהארץ טומן בחובו פוטנציאל פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. פנייה בהקדם אל עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל תסייע בהגנה על זכויות החייב בהליך ותקדם את ביטול הצו.

עליה של 75% במאגר הלקוחות המוגבלים שמנהל בנק ישראל

לאחרונה נרשמה עליה חדה במספר חשבונות הבנק המוגבלים במאגר בנק ישראל, אף שהלקוחות לא עברו על חוק מתן שיקים ללא כיסוי – היכנסו לקריאה אודות הסיבות לתופעה, הביקורת הנמתחת ומה ניתן לעשות להסרת ההגבלה?

ניהול בלתי נכון של חשבון בנק מסכן את הלקוח בהגבלת החשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 Checks without cover law ובכניסה למאגר החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.

יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות הוכנסו למאגר חשבונותיהם של 156,000 לקוחות על אף שאינם עומדים בהגדרות החוק אשר מתייחסות למתן עשרה שיקים חוזרים במהלך שניים עשר חודשים, כאשר חמישה עשר ימים חלפו בין הסירוב הראשון לבין הסירוב האחרון.

בהתאם לנתונים שנמסרו על ידי סגנית המפקח על הבנקים בישיבת וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת החשבונות הוגבלו בעקבות שינוי שבוצע במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 Execution law  אשר מאפשר להגביל את חשבון הבנק בשל אי תשלום קנסות, אגרות וחובות למדינה בסכום העולה על 5,000 שקלים.

שינוי זה בהוראות החוק הוביל לכך שמספר לקוחות הבנק המוגבלים בחשבונותיהם Limited clients עלה בין ראשית לסיום שנת 2010 ביותר מ 70,000 איש.

לחצו לקריאה נוספת בנושא: תיקון חוק הוצאה לפועל – הרחבת סמכויות רשמים

מהן השלכות ההגבלה?

חשבון הבנק הוא חלק בלתי נפרד מההתנהלות הפיננסית בעידן המודרני. לפיכך, מהלך המגביל את חשבונות הבנק הינו רב משמעות ובעל השלכות רבות.

תכלית החוק הינה למנוע מתן שיקים שאינם מכוסים, ולפיכך הגבלת החשבון במקרה שהלקוח כלל אינו עומד בתנאים אלה פוגעת בהתנהלות הכלכלית של הלקוח על לא עוול בכפו. כך למשל, הלקוח מנוע מלפתוח במשך תקופת ההגבלה חשבון שיקים, אסור לו למשוך כספים מחשבון שהוגבל Limited account וייתקל בקשיים בקבלת אשראי.

בנוסף, היות ועל פי החוק ניתן לקבל מידע מבנק ישראל אודות חשבונות שהוגבלו, עשויים שמו ודימויו של הלקוח להיפגע באופן בלתי הפיך.

לחצו כאן לקריאה בנושא: הלוואות חוץ בנקאיות

הביקורת אודות השינוי

סגנית המפקח על הבנקים טענה בדיון כי בנק ישראל Bank of Israel הביע התנגדות לקליטת הלקוחות ברשימה, משום שסנקציה על התחמקות מתשלום חובות כספיים למדינה אינה מענייניו של חוק זה ושינוי הוראותיו אינו מצוי בסמכות הבנק.

בדומה, הביעה הסגנית מורת רוח מחוסר המידתיות הטבוע בחוק אשר גורם אי צדק גם כלפי חייבים שפרעו את חובם, משום שהסנקציות הבנקאיות נמשכות חמש שנים לפחות.

פרט לכך, בשל הקושי בקבלת אשראי credit בעקבות ההגבלה, התוצאה היא שלא אחת חייב שאמצעיו מוגבלים לא יוכל לפרוע את החוב משום שאין לו מסגרת אשראי.

במטרה להילחם במצב שנוצר הציעו חברי כנסת החברים בוועדת חוקה, חוק ומשפט לתקן את חוק הוצאה לפועל כך שאת הגבלת החשבון יהיה ניתן לבצע רק לאחר שנוסו וכשלו אמצעים דוגמת שלילת דרכון או רישיון נהיגה של החייב.

לדידם, קיימת הצדקה להגבלה במקרים בהם החייב מתעקש שלא לשלם את החוב באופן סדרתי.

הצעה זו מסתמכת על נתונים של משרד המשפטים, לפיהם קיימים כיום 26,000 חייבים שסך חובותיהם הכולל מגיע ל 750 מיליון שקלים לצד הפרשי ההצמדה והריבית.

חשיבות קבלת סיוע משפטי

במידה וחשבון הבנק שלכם הוגבל, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין הוצאה לפועל.

עורך דין המתמחה בתחום זה יסייע לכם בהתנהלות מול הגורמים המתאימים לביטול ההגבלה וחזרה לשגרת התנהלות פיננסית רגילה.

לחצו לקריאת מאמרים נוספים בתחום בנקאות ומיסים

חלוקת כספים שלא כדין על ידי נאמן בפשיטת רגל

הליך פשיטת רגל אשר נידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב חושף ליקויים בתפקוד הנאמן, לרבות חלוקת כספים שלא כדין וללא היתר בית המשפט. היכנסו לקריאת תקציר פסק דינה של השופטת אלשיך והביקורת שמתחה על התנהלות גורמים המעורבים בפרשה…

תכליתו המרכזית של הליך פשיטת רגל הינה להבטיח חלוקה שווה של נכסי החייב בין הנושים, זאת בדרך של מינוי נאמן וקיום פיקוח על ידי בית המשפט.

הנושים וכונס הנכסים הרשמי רשאים להציע את מי למנות לתפקיד הנאמן.

הסמכויות אשר מופקדות בידי הנאמן מנויות בסעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 אשר מקנה לנאמן, בין היתר, סמכות לדון בתביעות בגין חובות כספיים, לממש את נכסי החייב ועוד.

מלבד זאת, רשאים הנושים לבקש מינויה של ועדת ביקורת על מנת לפקח על עבודת הנאמן ובמידה לא מונתה ועדה כזו טעון מימוש כמה מסמכויות הנאמן קבלת אישור מטעם הכונס הרשמי.

ניגוד עניינים של הנאמן בפשיטת רגל

בהליך המשפטי פר"ק 1320-90 מתחה כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך ביקורת חריפה על התנהלותו של עורך הדין יעקב סקרבניק אשר שימש נאמן בהליך פשיטת הרגל של החייב.

בנסיבות המקרה פנה המנהל המיוחד לערכאות בעקבות דוח אשר תיאר אי סדרים בפעולות הנאמן שעודנו מכהן בתפקידו, כדי שבית המשפט יורה לו ולמי שפעל עימו להשיב את הכספים לקופה.

בכתב התביעה נטען כי לא זו בלבד שהנאמן הסתיר מבית המשפט את עובדת היותו נושה של החייב הוא גם חילק כספים שלא כדין, לא בדק את תביעות החוב מלבד שתיים שהיו קשורות אליו במישרין או בעקיפין וכן פורטו מחדלים וליקויים נוספים בתפקודו.

מפאת הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים ועד הגשת התביעה דרש המנהל לחייב את הכונס, הנאמן וגורם נוסף, להשיב סכומים שלגביהם קיימת תשתית ברורה המוכיחה את נטילתם שלא כדין.

כך חויב עורך הדין להשיב לקופת הכונס 18,221 ש"ח שנטל לעצמו, נושה נוסף שיוצג על ידי הנאמן חויב לשלם 53,634 ש"ח ומלבד זאת חויבו השניים לשלם סכום של 75,000 ש"ח הוצאות לקופת הכינוס.

התיישנות התביעה

בית המשפט קיבל את תביעת המנהל המיוחד ודחה את טענת ההתיישנות שהעלה הנאמן חרף העובדה שחלפו עשרים שנה מאז המעשים המתוארים.

לדידה של השופטת אלשיך, במידה והיה מדובר במתדיין רגיל שהגיש את התביעה בחלוף יותר משבע שנים, היה קם מחסום ההתיישנות. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי בנסיבות המקרה יש לקבל את התביעה.

ראשית, מההיבט הדיוני נכון היה להגיש את התביעה בשנת 2009, משום שאז מונה המנהל המיוחד שהיה אמון על חקירת מעשי הנאמן. פרט לכך, טרם מינוי המנהל בעל סמכויות החקירה לא ניתן היה לחשוף את אי הסדרים ולהגיש את התביעה.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על העובדה שהנאמן אשר מונה היה פרקליטו בעבר של אחד הנושים ואף נושה של החייב בעצמו. בפסק דינה ביקרה השופטת אף  את מערכת הוצאה לפועל אשר נתנה גושפנקא למעשים.

סיוע משפטי בהליכי פשיטת רגל

ניהול כושל של הליכי פשיטת רגל עשוי להוביל לאובדן הזכויות של החייב והנושים.

לפיכך, מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל אשר יסייעו בגיבוש המהלכים הדרושים לצורך התנהלות נכונה ומיצוי הזכויות המשפטיות המגיעות לכם.

מבקש לערער על החלטת הרשם? - זו זכותך!

הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה מחודש מאי האחרון מרחיבה את הערעור בזכות על החלטות רשמי ההוצאה לפועל – היכנסו לקריאה אודות ההנחייה החדשה, השלכותיה ומה עומד מאחוריה…

ערעור הוא הליך משפטי שבו צד אשר אינו מסכים עם קביעה משפטית, פסק דין או החלטה אחרת, פונה לערכאה בדרגה גבוהה יותר לקיום דיון חדש בנושא.

ערעור ניתן לממש בשני מצבים: הראשון הינו פנייה בזכות והשני מחייב בקשת רשות מערכאה משפטית, בין מבית הדין אשר קיבל את ההחלטה המקורית ובין מערכאה גבוהה יותר.

פרוצדורת הערעור קיימת גם במערכת הוצאה לפועל בשינויים המחייבים. ניתן לערער בזכות על החלטות שיפוטיות, קרי טענת פרעתי, אחריות כונס נכסים או נאמן וחיוב צד שלישי, תוך קביעת אפשרות של ערעור ברשות בלבד לבית המשפט המוסמך, בכל הנוגע להחלטות מנהליות.

טרם תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 הוגשו ערעורים על החלטות יושב ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי וכיום יש להגישם לבית משפט השלום.

הערעור בהוצאה לפועל וההנחיות החדשות בתחום

במהלך חודש מאי האחרון יצאה הנחייה חדשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, הנוגעת לאחראים על תחום הוצאה לפועל, אשר משנה חלק מסמכויות הערעור.

בהתאם להנחייה החדשה, גם ערעורים על החלטות בעניין חידוש או הטלת מגבלות על דרכון, פינוי מבית מגורים, מעצר, מאסר או עיכוב יציאה מהארץ יהיו בזכות, בנוסף להחלטות השיפוטיות שפורטו לעיל.

על הוראה זו הוחלט בעקבות ישיבה שהתנהלה בשיתוף מנהל בתי המשפט, האחראים על הנושא במשרד המשפטים ומנהל רשות האכיפה והגבייה, במסגרת הדיונים אודות תיקון 32 לחוק ההוצאה לפועל.

רשמי ההוצאה לפועל ותיקון 32

תיקון 32 לחוק, אשר נדון כעת בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מתמקד בשינוי סמכויות הרשמים.

כאמור, במסגרת הרפורמה של תיקון 29 הוחלט על הפרדת מערכת המשפט מלשכות ההוצאה לפועל כדרך לייעול מלאכת האכיפה. בדומה, הדבר חל גם על רשות האכיפה והגבייה החדשה שהוקמה, הכפופה ישירות לשר המשפטים.

זכות הערעור היא זכות פרוצדוראלית אך יש לה השלכה גם על הכללים המהותיים של המשפט, כפי שמדגישים דברי כבוד שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין בפסק הדין בע"מ 8194/08 פלונים נ' פלוני:
"… מקורה של הזכות לערער, נעוץ בין היתר בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה וכמוה גם החלטות שיפוטיות. הערעור מהווה מעין רשת ביטחון ובקרה המקטינים, אף כי לא בהכרח מונעים, פגיעה בבעלי דין. אין חולק כי זכות זו לגבי ערעור אחד, להבדיל מגלגול ערעורי נוסף היא זכות מהותית. ייתכן אף כי היא נעה לאיטה לעבר מעמד חוקתי אם גם טרם הגיעה ליעד זה ומכל מקום ניתן לה כאמור משקל רב".

בהמשך לכך, ההבדל המרכזי המתוכנן במסגרת התיקון הוא שינוי מעמדם של הרשמים משופטים לעובדי מדינה, מהלך אשר בגינו עולה הצורך לשנות את רשות הערעור.

לקביעה זו עניין מהותי לאזרח אשר מבקש לממש את זכות הערעור האמורה, מאחר והיא נועדה למנוע מעובד מדינה לשלול זכויות יסוד חוקתיות מהפרט.

בנושאים נוספים תישאר הזכות לערעור ברשות, כמו גם הדיון בבקשות בכתב כפי שנהוג בתחומי משפט אחרים.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

בהגשת ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל מומלץ לפנות אל עורך דין מומחה בתחום.

בא כוח מנוסה יציע לכם ייעוץ משפטי מקצועי ויסייע בגיבוש כתב הערעור והגשתו, בהתאם לנסיבות המקרה.

חוב שמקורו בעבירה פלילית לא יזכה בהגנות פשיטת הרגל

נסיבות מסוימות יובילו לביטול הליכי פשיטת רגל ולאובדן ההגנות המוקנות לחייב במסגרתם. היכנסו לקריאת ההלכה החדשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, העוסקת בביטול הליכי פשיטת רגל שנפתחו בגין חוב שמקורו בעבירה פלילית…

פשיטת רגל כמו גם הוצאה לפועל הן פרוצדורות שונות אשר קיימת ביניהן חפיפה מסוימת.

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נפרד מהבעלות על נכסיו בשל היקלעותו לסטאטוס של חדלות פירעון, אולם החוק מאפשר לו להסדיר את חובותיו כדי שיוכל להמשיך את פעילותו הכלכלית.

בנסיבות מסוימות יכולים הנושים והחייב להעדיף הכרזה על פשיטת רגל מאשר מימוש נכסים במסגרת הוצאה לפועל.

יחד עם זאת, המחוקק ובית המשפט אינם מעוניינים להפוך את ההליך למקלטם של מי שמעוניינים להשתמט מתשלום חובות ולכן בית המשפט בוחן בקפידה את התנהגות החייב במהלך יצירת החוב ובמועד הגשת הבקשה.

מהם תנאי הסף להגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל?

סעיף 18 (ה) 2 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשה לפשיטת רגל שהוגשה לשם שימוש לרעה בהליכים, שלא בתום לב או שעה שהחייב הינו בר פירעון.

ביטול ההליכים משמעו המשך נשיאה בנטל החוב ובגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי חוב כספי שמקורו בעבירה פלילית נוצר בחוסר תום לב. בנסיבות אלה לא קיימת הצדקה לסייע למי שבא בשערי בית המשפט בהיעדר ניקיון כפיים, משום שעזרה שכזו תהא מנוגדת לעקרון תקנת הציבור.

בפסק הדין ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, מתייחס בית המשפט העליון לשלילת הגנות הפקודה מחובות שמקורם בניהול עסק לא חוקי ומציין את השיקולים הדרושים לביטול הזכאות כאמות מידה לבחינת הפגיעה בתקנת הציבור בהקשר לפשיטת הרגל.

אליבא דה כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק יש לבחון את חומרת המעשה, את היסוד הנפשי בעבירה, התמשכותה של אי החוקיות, הקשר בינה ובין החובות ושיקולים נוספים.

הגנה על חוב שמקורו בפלילים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה הליכי פשיטת רגל שנפתחו בעקבות חוב שמקורו בהרשעה בעבירה פלילית.

במקרה הנדון, ירה רופא שיניים בשלושה צעירים במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. שני צעירים נפגעו באוזן ובריאה והשלישי נפגע בראשו מקליע שחדר דרך עינו.

בתביעת הפיצויים האזרחית חויב הרופא לשלם לפצוע השלישי סכום של מליון שקלים ולשני הנפגעים האחרים פיצוי נוסף.

אולם, עם קבלת פסק הפיצויים פנה החייב בבקשה להכרזה על פשיטת רגל בשל חובות אליהם נקלע, שהצטברו לסכום משמעותי של 1.8 מליון שקלים.

בתחילה אמנם נפתח הליך כינוס נכסים והחייב שילם 500 שקלים מדי חודש לקופת המנהל המיוחד, אך בדיון הועלתה התנגדות לפשיטת הרגל, ונטען כי יש בניהול הליך זה משום ביזוי החוק.

הטעמים לאי מתן הגנה לחוב שמקורו בדבר עבירה

בית המשפט קיבל את ההתנגדות חרף הקביעה שעל הנפגע מוטלת אשמה של 40% בנסיבות המקרה.

לדידו של כבוד השופט דוד מינץ, אמנם ייתכנו חריגים אך במידה וייקבע שהחוטא זכאי להגנות הפקודה שעה שעבר עבירה פלילית ומעשהו נוגד את תקנת הציבור, משמעות הדבר היא שירוויח מהעוולה שביצע.

מכאן, הרי שהקניית הגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנקלע לחדלות פירעון עקב עבירה שביצע, נוגדת את עקרון היסוד של תקנת הציבור.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום פשיטת רגל:

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

פגמים בהליך פשיטת רגל

אישור בקשה לפשיטת רגל כשהנושה הוא רשויות המס

חייב יפוצה בגין רשלנות לשכת הוצאה לפועל בקריות

מה הדין שעה ששיק שמסר חייב לפירעון חובו בהוצאה לפועל הופקד בתיק שגוי? מקרה כזה של רשלנות  ארע בלשכת הוצאה לפועל בקריות – היכנסו למאמר הבא וקראו אודות עמדת בית המשפט בפסק הדין שניתן לאחרונה בנושא…

כשלים והתרשלות בהתנהלות מערכת הוצאה לפועל עלולים לגרום להפסדים ונזקים כבדים לזוכה ולחייב, אשר מזכים בקבלת פיצויים.

הדינים הרלבנטיים לרשלנות של רשות שלטונית הם פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח – 1968 וכללי המשפט המנהלי, אשר חלים ביחסים שבין הפרט לבין הרשות השלטונית.

התביעה במקרה זה תוגש נגד מדינת ישראל, אשר מערכת ההוצאה לפועל היא שלוחה שלה.

כללי הסמכות העניינית והמקומית על פיהם תידון תביעה זו יהיו אותם הכללים אשר חלים בכל תביעה אזרחית אחרת, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

כך, תביעה בסכום של עד 2,500,000 שקלים תוגש לבית משפט השלום שהינו הערכאה בעלת הסמכות המקומית לדון בתביעות אלה, לפי התקנות.

לחץ כאן לקריאת מידע נוסף אודות רשויות הפועלות במדינה:

רשות האכיפה והגבייה

רשות התאגידים

רשויות המס כנושה בפשיטת רגל

האם הפקדת שיק בתיק הוצאה לפועל שגוי מהווה התרשלות?

לאחרונה פסק בית משפט השלום בקצרין, בראשות כבוד השופט מרדכי נדל, לזכות החייב התובע פיצויים בסך 53,000 שקלים בגין רשלנות בהתנהלות לשכת ההוצאה לפועל בקריות.

בנסיבות המקרה נפתח נגד החייב בשנת 1999 תיק הוצאה לפועל בעקבות תביעה של בנק דיסקונט.

בשנת 2002 נתן החייב הוראה להפקיד בתיק הוצאה לפועל זה סכום של 20,000 שקלים במטרה לצמצם חוב כספי שצבר. אולם, בלשכת ההוצאה לפועל הופקד הסכום בשוגג בתיק אחר אשר נפתח לטובת בנק לאומי.

בעקבות כך תפח סכום החוב לבנק דיסקונט ולכן החליט החייב לתבוע את לשכת הוצאה לפועל בסכום של 100,000 שקלים בשל הנזק שנגרם.

תשלום חוב בתיק הוצאה לפועל

בחקיקה נקבע, כי חוב אשר לא נפרע במועד בתיק הוצאה לפועל יספוג הפרשי הצמדה, כפי שהם מוגדרים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961, במקביל לריבית צמודה של 5% עד התשלום בפועל.

כך למעשה על קרן החוב מוטלות שתי ריביות: ריבית רגילה וריבית פיגורים. את הריבית הרגילה מוסיף בית המשפט לסכום בפסק הדין לפי שיקול דעתו, וראשיתה ביום יצירת העילה או במועד הגשת התביעה. משכה של ריבית זו הינו עד למועד מתן פסק הדין או תאריך אחר שנקבע לתשלום החוב, המאוחר מביניהם.

ריבית פיגורים מתחילה ביום הפירעון ומסתיימת ביום התשלום בפועל. הדרך הטובה ביותר להימנע מתשלום הריביות הללו היא לשלם את החוב במלואו בתוך תקופת האזהרה, מרגע שנודע לחייב אודות פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל.

זכאות התובע לקבלת פיצויים

לטענת המדינה, לתובע לא נגרם נזק משום שהעברת הכספים הובילה לסגירת התיק הנוסף, אולם במקביל חלה עליו חובה לוודא שהכסף אכן הועבר לתיק הנכון.

בית המשפט קבע, כי סגירת תיק הוצאה לפועל אחד במקום תיק אחר היא פעולה בירוקרטית של פקיד בית משפט, אשר מהווה רשלנות בלתי סבירה וחריגה קיצונית מנורמת הזהירות הנדרשת מעובד ציבור, ולכן מזכה את התובע בפיצויים.

בנוסף נקבע, כי לאור החזקה המהותית לפיה פעולה שלטונית מתבצעת כהלכה, לא חלה על התובע חובה לוודא שהכסף הופקד לתיק אליו ביקש שהכסף יועבר.

הטלת חובה מעין זו על החייב מהווה לפי פסק הדין סתירה של החזקה האמורה, אשר מיועדת להגן על השירות הציבורי ועובדיו.

בכל מקרה בו התגלעה רשלנות של הוצאה לפועל מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום, לקבלת ייעוץ משפטי לגבי המשך הצעדים בהם מומלץ לנקוט בנסיבות המקרה.

עיקול רכב נכה בהוצאה לפועל

פסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה קובעת, כי ניתן לעקל רכב של חייב נכה בהוצאה לפועל במידה וקיימת אפשרות להחליפו ברכב שעלותו נמוכה יותר. היכנסו לקריאת תקציר פסק הדין והשלכותיו, במאמר המלא…

עיקול רכב הינו אחת הסנקציות הנפוצות ביותר במסגרת הליכי הוצאה לפועל לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון חובו לזוכה.

עד לתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 עיקול רכב התבצע ביוזמת הזוכה בלבד ובעקבות התיקון ניתן לבצע עיקול רכב גם ביוזמת ההוצאה לפועל, באמצעות המסלול המקוצר.

בחוק נקבע, כי אחד החריגים לעיקול רכב חל לגבי רכב אשר משרת אדם נכה לצורך ניידות.

אולם, בעבר פסק בית המשפט, כי ניתן לעקל רכב של נכה במידה ועלותו גבוהה אך לא תתבצע תפיסה של הרכב עד שיוחלט האם רכב בעלות נמוכה יותר יענה על צרכי החייב הנכה.

לחצו כאן לקריאה בנושא: עיקול מטלטלין – מותר ואסור

הפסיקה שהתקבלה לאחרונה בנוגע לעיקול רכב חייב נכה

לא מכבר קבע בית משפט השלום בחיפה, כי ניתן לעקל רכב של נכה בהליכי הוצאה לפועל במידה ואפשר להחליף את הרכב המעוקל ברכב זול יותר.

בפסק הדין האמור נדונה סוגית עיקול רכב מסוג הונדה מבעליו, שהינו בעל 50% נכות וזקוק לרכב לצורכי ניידות.

הרכב עוקל מבעליו בעקבות חוב לבנק על סך 900,000 שקלים ותיקי הוצאה לפועל המנוהלים נגדו.

במסגרת ההליכים נתפס אך טרם נמכר רכב ששנת הייצור שלו 2010 ונרכש בסכום של 130,000 שקלים.

רשם ההוצאה לפועל קבע, כי יש ביכולתו של החייב להסתפק ברכב זול יותר והבנק הסכים לשחרר מכונית מסוג פיאט בעלות נמוכה יותר שהחייב נסע בה קודם לכן ולטענתו כבר נמכרה לצד שלישי, כאשר סכום המכירה הועבר לפירעון חובות למוסך.

בהחלטתה ציינה השופטת, כי לא הוכח בפני בית המשפט שאין באפשרותו של החייב להסתפק ברכב יד שנייה, ושמן הראוי היה שיעשה כך במצבו הכלכלי.

לשיטתה, רכב ההונדה אמנם אינו מפואר אך יקר ביחס לרכבים עם נפח מנוע דומה.

השופטת לא שחררה את הרכב לטובת הבנק בשל ירידת הערך, השעבודים הנוספים המוטלים על הרכב והצורך בהפרשת חלק מסכום המכירה לרכישת רכב חלופי בעלות נמוכה יותר.

עם זאת, היא הותירה את החלטת התפיסה על כנה, בין היתר משום שהחייב עושה כל שביכולתו כדי להקשות על גביית חובות שצבר.

מהן השלכותיו של פסק הדין?

פסיקת בית המשפט שהתקבלה לאחרונה מתיישבת עם מגמת הפרשנות בצמצום החריג המופיע בחוק, ולכן לא ניתן לומר שהיא הרעידה את אמות הסיפים, שכן בית משפט מקפיד על האיזון בין השמירה על כבודם וזכויותיהם של החייבים לבין יעילות האכיפה והגבייה.

בעניין זה קשה לומר, שתום ליבו של החייב מהווה שיקול חדש במערכת, וזאת מפאת פסיקת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, לפיה עקרון תום הלב הינו כלל יסוד במשפט הישראלי וככזה הוא חל גם במערכת ההוצאה לפועל.

חשוב לזכור, כי מדובר בפסק דין של בית משפט שלום בלבד. אי לכך, עד שלא יינתנו החלטות בנושא על ידי ערכאות גבוהות יותר מחייבת הלכה זו, לפי כללי המשפט הישראלי, את בתי משפט השלום ואת רשמי הוצאה לפועל בלבד.

לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים בנושא שמירה על כבוד החייב בהליכי הוצאה לפועל:

צמצום הפגיעה בחייב במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל – הפחתת השימוש בצווי מאסר

צמצום הפגיעה בחייב במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל – פטור מעיקול מטלטלין נוספים

פינוי שוכרים שלא כדין

יוזמה חדשה של רשות האכיפה והגבייה קוראת לתיקון חוק הוצאה לפועל במטרה לזרז את הליכי הפינוי של שוכרים ופולשים שלא כדין לנכסי מקרקעין – היכנס וקרא עוד במאמר המלא…

לא מעט סכסוכי מקרקעין סובבים סביב פינוי שוכרים ופולשים מנכס מקרקעין על ידי בעליו החוקי של הנכס.

הסכסוך בין השוכר לבין הבעלים פורץ בדרך כלל שעה שהשוכר אינו עומד בתשלומים או בהתחייבות נוספות המעוגנים בחוזה השכירות.

בנסיבות אלה נותר המשכיר קירח משני הצדדים, משום שמחד, אינו מקבל דמי שכירות על הנכס ומאידך, נבצר ממנו להשכירו לאחרים.

המצב החוקי הנוהג

כיום מתנהלים ההליכים לפינוי מושכר משוכרים ופולשים שלא כדין בבית המשפט ובמערכת הוצאה לפועל, על פי הכללים הנהוגים בכל מערכת.

לאחרונה תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, כך שנוסף להן פרק חדש העוסק בפינוי שוכרים שלא כדין מהמושכר.

עד לתיקון התקנות, ניהול ההליכים כנגד השוכרים בבית המשפט הסב נזקים משמעותיים לבעלי הנכסים, משום שלרוב עיכב בית המשפט את פינויים של הדיירים מהנכס עד לסיום הבירור המשפטי.

כתוצאה מכך, יצאו הבעלים מופסדים משום שנאלצו לממן את הליכי המשפט היקרים, ובמקביל היו מנועים מלהשכיר את הנכס.

על היוזמה החדשה לתיקון חוק הוצאה לפועל

הקוץ באליה הוא שהפרק החדש בתקנות אינו מתייחס להמשך ההליכים בהוצאה לפועל.

מסיבה זו יצאה לאחרונה רשות האכיפה והגבייה ביוזמה חדשה לשינוי החוק הקיים, אשר מטרתה להקל על בעלי הנכסים בהליך הפינוי בפועל של פולשים ושוכרים שלא כדין ולקצר את מועדי הפינוי הנוהגים.

במצב כיום, במידה ולא נקבע תאריך ספציפי בפסק הדין, לא קיימת אפשרות לפנות את הדייר מהנכס אלא בחלוף תקופה של 72 ימים, הנצברת מהזמנים הקבועים כיום בחוק לביצוע פסק הדין.

אם לא נקבע תאריך, יש להגיש את פסק הדין לביצוע בחלוף 30 יום ממועד מתן ההחלטה.

עם הגשת בקשת הביצוע נדרש הזוכה להגיש לחייב גם הודעה על פינוי הנכס, כאשר ממועד זה תומצא לחייב הודעת אזהרה, לפיה עליו לפנות את הנכס במהלך 20 הימים הבאים.

במידה והנכס אינו מפונה במהלך פרק זמן זה נקבע תאריך לפינוי הנכס בתוך 30 יום מהמועד האחרון הנקוב באזהרה.

במסגרת היוזמה החדשה מוצע לאפשר את הגשת פסק הדין אל לשכת הוצאה לפועל מיד עם קבלתו.

כמו כן, ממליצה הרשות לאפשר את הגשת הודעת האזהרה יחד עם הודעת הפינוי ולהתיר ביצוע פינוי ללא הודעה מראש לחייב.

הרעיון המנחה הוא שקביעת תאריך מסוים מאפשרת לפולשים ולשוכרים לכלכל את צעדיהם באופן הפוגע לא אחת ביעילות ובתקינות הליכי הפינוי.

החשש מפני נקיטה באלימות מצד השוכרים מוביל לא מעט מבעלי הנכסים לחשוש מפינוי הנכס מדייריו הבלתי חוקיים.

חשיבות הפניה לעורך דין במטרה לפנות מהנכס פולשים או שוכרים שלא כדין

פינוי פולשים או שוכרים מנכס אינו סוגיה פשוטה כלל ועיקר בעבור המערכת ובוודאי עבור מי שאינו מורגל בהתמודדות עם מצבים מעין אלה.

לכן, כדי להחזיר את הנכס לידיכם במהירות האפשרית ותוך מזעור הנזקים הנלווים מומלץ לפנות אל עורך דין בעל ניסיון, המתמחה בתחום המקרקעין ובפרט בפינוי פולשים ושוכרים מהמושכר.

הצורך בכינוס נכסים עשוי להתעורר במסגרת הליכים שונים במשפט האזרחי, אולם תכלית הכינוס והסיבות לו משתנות ממקרה אחד למשנהו. חשבת לקנות דירה מכונס נכסים? יש כמה נקודות שצריך ורוצוי הכיר מקרוב ולעומק…

בניגוד לכינוס לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 במסגרתו מתמנה הכונס על כלל נכסי בעל הדין, בהליך הוצאה לפועל ממונה כונס על נכס ספציפי של החייב, זאת משום שתכלית הכינוס בדנן הינה פירעון החוב באמצעות הכספים שהתקבלו מהמכירה.

כך, חייבים רבים נכנסים לכינוס מקרקעין עקב הטלת עיקול או מימוש משכנתא על ידי הזוכה.

כיצד מתבצע הליך כינוס הנכסים בהוצאה לפועל?

סעיף 53 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 מקנה לכל רשם בלשכת הוצאה לפועל סמכות למינוי כונס נכסים על נכס ספציפי של החייב למטרת ביצוע פסק הדין, אם ראה שיש צורך בכך.

הזוכה נדרש להגיש בקשה למינוי הכונס ובה לפרט את מיקום הנכס שמבקשים לממש ותיאורו יחד עם הסכמה בכתב מטעם הכונס המיועד. עם אישור מינויו של הכונס מפורסמת מודעה על מכירת הדירה בכינוס יחד עם מועדים לביקור בנכס. הכונס רשאי למנות מתווך אשר יראה את הנכס לרוכשים וימסור פרטים לגביו.

לאחר מכן נדרשים הרוכשים להגיש הצעת רכישה מסודרת, אשר כוללת את טופס ההצעה, שיק או ערבות בנקאית וכן חוזה מכר שנותן הכונס.

בהמשך נערכת התמחרות בין המציעים שהציעו את ההצעה הגבוהה ביותר.

הרוכש שזכה חותם על חוזה המכר והכונס שב לרשם ההוצאה לפועל על מנת שהלה יאשר את המכירה.

היתרונות והחסרונות של החייב במכירת דירה בהליך כינוס

הליך הכינוס צריך להתבצע תוך שמירה על האינטרסים של הרוכש, הזוכה והחייב, לצד הקפדה על יעילות ומהירות המכירה, כך שמבחינת הקונה מדובר בהליך מהיר ביחס למכירה רגילה.

היתרונות המיוחסים לחייב במכירת דירה בכינוס הינם סיום מהיר למדי של ההליכים, במקביל לפיקוח רשות ההוצאה לפועל במטרה שלא יקופחו זכויות החייב.

ברם, לצד היתרונות קיימים מקרים בהם מכירת הדירה בכינוס אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס של החייב.

מלבד תשלום הוצאות הכינוס שחל על החייב, לא פעם, לצורך פירעון מהיר נמכרות דירות בכינוס נכסים במחיר נמוך ממחיר השוק, שדי בו כדי לסלק את החוב לנושים.

אולם, מלבד הליך הכינוס כפי שמפורט להלן מקנים החוק והפסיקה לחייב אפשרות למכור את הנכס בעצמו כדי לחסוך בהוצאות הכינוס והשאת תמורה בגין הנכס.

לצד זאת קיימת גם אפשרות של החייב לפדות בעצמו את הנכס בסכום דומה לזה של ההצעה הזוכה כדי להימנע ממכירת הדירה.

החייב נדרש לדעת, כי הכונס אינו משמש ידו הארוכה של הנושה על אף שהזוכה מבקש את מינויו אלא שליחו של בית המשפט, אשר חב חובת אמון לבית המשפט ומחויב לפעול באופן עצמאי ואובייקטיבי.

במידה והחייב חושש שהכונס אינו פועל לפי אמות מידה אלה במכירת הנכס בכינוס הנכסים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט על מנת שינקוט צעדים.

קיראו בהרחבה על רכישת דירה מכונס נכסים באתר פשיטת רגל נט.

לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון הינה חלק ממערך רשות האכיפה והגבייה, אשר הוקם לאחרונה. במתכונת החדשה, לשכות הוצאה לפועל לא הועתקו ממקומן ולשכת ההוצאה לפועל ראשון לציון מוסיפה לשכון לצד בית המשפט, ברחוב ישראל גלילי 5 במערב העיר ראשון לציון.

הלשכה בעיר ראשון לציון פועלת בימים א'-ה' בין השעות 8:30-13:30.

בתקופת הפגרה שעות הפעילות הן בימים א'-ה' בין השעות 9:00-12:00 ובימי שישי וערבי חג לא מתקיימת פעילות בלשכה.

מיהם בעלי התפקידים ומה המבנה הארגוני של לשכת הוצאה לפועל ראשון לציון?

למעשה, המבנה הארגוני ובעלי התפקידים בלשכת הוצאה לפועל בראשון לציון זהים לאלה שבלשכות אחרות ברחבי הארץ, אולם אלה השתנו לאחרונה בעקבות הרפורמה במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

בעבר היוו לשכות הוצאה לפועל חלק בלתי נפרד מהרשות השופטת, עד כדי כך שחוק הוצאה לפועל קבע בסעיף 1, כי מקום מושבן של הלשכות יהיה בסמוך לבתי המשפט.

לעומת זאת, כיום, בעקבות התיקון מסונפת רשות האכיפה והגבייה למשרד המשפטים.
בעוד שבעבר פעלו לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות באופן בנפרד, היום מהוות שתי המערכות יחדיו את הרשות החדשה.

גוף זה הוקם במטרה לייעל את הליכי גביית החובות וכדי לשנות את הדימוי הבעייתי שדבק  במערכת ההוצאה לפועל כמערכת בירוקרטית ובלתי יעילה לגבייה ואכיפה.

במגמה לשנות את התדמית ולייעל את ההליכים מונו מספר רשמי הוצאה לפועל במקום ראשי ההוצאה לפועל שעמדו בראש כל לשכה.

לרשמי ההוצאה לפועל הוקנו סמכויות משפטיות דומות לאלה שהקנה החוק בעבר לראש ההוצאה לפועל, ובהן: דיון בטענת "פרעתי", החלטה לגבי אחריות כונס נכסים ונאמן וחיוב צד ג'.

במקביל, העשיר החוק את הכלים העומדים בידי הרשמים לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון החוב: החוק הרחיב את הגישה למידע אודות נכסי החייב בביטול הדרישה לכתב סודיות חתום על ידי החייב ובכלילת גופים נוספים ברשימת הגורמים אליהם מוסמכת מערכת ההוצאה לפועל לפנות כדי לקבל מידע אודות החייב.

לא זו אף זו, החוק גם הקים מסלול מיוחד לייעול גבייתם של חובות בסדרי גודל נמוכים של עד 10,000 שקלים. בעבר, גביית חובות בסדרי גודל כאלה היתה כמעט בלתי יעילה משום שהצריכה שכירת עורכי דין והפעלת מאמצים בלתי נלאים.

פסקי דין – לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון

ידוע כי הליכי הוצאה לפועל הם חוויה בלתי נעימה ולפיכך, חייבים רבים מנסים להימנע מעיקול מיטלטלין בבעלותם בדרך של מעבר לכתובת מגורים אחרת.

ה"פ (ראשון לציון) 12393-07-10 מלול נ' מלול עוסקת בחייבת בגירה, אשר בחרה לחזור להתגורר בבית אביה כדי לטעון שהחובות לבנק ולחברת האשראי אותם צברה, הם חובות משותפים.

בפסק הדין ההצהרתי קבעה כבוד השופטת יעל בלכר, כי המיטלטלין בדירה הם רכוש בסיסי בכל בית במדינת ישראל וכי הם שייכים לאב בלבד ולכן לא ניתן לעקל אותם בגין חובותיה של הבת.

רשות האכיפה והגבייה הוקמה במסגרת הרפורמה האחרונה בחוק הוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן:החוק). בואו לקרוא הסברים על אודות הרשות, סמכותה ותפקידיה…

עד לרפורמה שהתקבלה בשנת 2009 היו לשכות ההוצאה לפועל חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט.

סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל דאז קבע שליד כל בית משפט שלום תהא לשכת הוצאה לפועל.

מלבד זאת, תהליכי גביית החובות עד לשינוי הארגוני היו מסורבלים מאד וגבייה של חובות בסכומים קטנים הייתה יכולה לארוך שנים ונדונה למאבקים מתמשכים עד בלי די.

כיום רשות האכיפה והגבייה היא רשות שכפופה לשר המשפטים והיא כוללת את המרכז לגביית קנסות ואת לשכות ההוצאה לפועל.

הקמת הרשות הייתה חלק מתפיסה ארגונית חדשה במשרדי הממשלה של הקמת שירות לקוחות ממשלתי בדומה לזה הקיים בחברות הפרטיות שכולנו מכירים וכך להקל למעשה על הציבור בהליכי הבירוקרטיה וגם על עבודת אכיפה וגבייה יעילה בין היתר באמצעות מדדים בתחום השירות.

אילו פרויקטים מקדמת רשות האכיפה והגבייה?

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שאותם מקדמת רשות האכיפה והגבייה הוא פרויקט לשכת המסלול המקוצר.

בניגוד ללשכות ההוצאה לפועל המוכרות לכולנו לשכת המסלול המקוצר מאופיינת בכך שהיא פועלת למען הזוכה בתיק בצורה אקטיבית לשם גביית החוב שמגיע לו.

השירות שניתן באמצעות לשכת המסלול המקוצר מוגבל לתיקים בהם סכום החוב האמור מגיע עד לסך של עשרת אלפים שקלים ומוגבלת גם בכך שלא הכריזו על החייב כמוגבל באמצעים ולא נפתח לו תיק איחוד.

חשוב להדגיש כי לזוכה יש עדיין אפשרות גם לבחור לגבות את החוב במסלול הרגיל.

לשכת המסלול המקוצר מתמקדת בניסיון לגבות את החוב תוך זמן קצר יחסית למסלול הגבייה המסורתי. הלשכה פועלת בין היתר באמצעות גביית החוב דרך עיקול מיטלטלין, עיקולי רכבים והליכי עיקול צד ג'.

בעת הזו מטופלים במסלול זה 11,217 תיקים. סכום החובות בתיקים הללו הוא 23.5 מיליון שקלים כאשר שליש מסכום החובות נגבה עד כה.

מלבד זאת, 11% מהתיקים נמצאים במסגרת הסדר תשלומים כאשר סכום החוב בתיקים אלו עומד על 2.8 מליון שקלים.

גבייה יעילה יותר של קנסות

מלבד זאת פועלת רשות האכיפה והגבייה גם לגבייה יעילה יותר של קנסות, אגרות והוצאות מדינה.

במסגרת הקמת רשות הגבייה והאכיפה שולבו יחד לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות. על אף הדעה השלילית של רובנו על קנסות, הקנס הוא למעשה אמצעי של הרשויות שמשמש הן לאכיפת החוק והן להרתעה.

הדעה המקובלת היא שלמעשה אם נשלם בגין העבירה שביצענו נימנע מלחזור על הביצוע של אותה עבירה.

המרכז הוקם למעשה בשנת 1995 מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995.

החוק מסמיך את המרכז לגבות אגרות בתי משפט, הוצאות לטובת המדינה, קנסות ברירות משפט, קנסות שהוטלו על ידי בית המשפט וקנסות מנהליים.

למרכז לגביית קנסות הוקנו סמכויות שונות שבאמצעותן הוא יכול לגבות את האגרות או הקנסות ממי שמנסים להתחמק מחובת התשלום שלהם.

חייבים רבים מנסים להתחמק מתשלום החובות שלהם באמצעות העברת זכויות בנכסים בעלי ערך על שם אחרים. אולם לנושים קיימת זכות לפי סעיף 96 לחוק פשיטת רגל התש"ם-1980 (להלן: החוק) לבטל הענקות נכסים מסוימות שמבצע החייב גם אם עבר זמן רב מאז ההענקה.

לפי לשון החוק, אם החייב העביר רכוש בתמורה פחותה, ללא תמורה או שלא בתום לב, במהלך השנתיים שקדמו ליום שבו פשט את הרגל יש להשיב את אותו רכוש לקופת הנאמן.

מלבד זאת נקבע בחוק שאם אחרי שנתיים מיום שהעניק אדם נכס אך בטרם חלפו עשר שנים מיום ההענקה, האדם הפך לפושט רגל, גם נכס זה יהיה חלק מהנכסים בקופת הרכוש של הנאמן.

אלו הענקות נכסים אינן בטלות?

על אף האמור קבע המחוקק מקרים בהן הענקת נכסים שמבצע החייב אינן בטלות.

הענקות שאינן בטלות הן למשל הענקה שבוצעה לטובת בעל שיעבוד או קונה בתמורה ובתום לב.

משמעות המושג תום לב היא שבזמן שהתבצעה ההענקה, האדם שקיבל את הנכס לא ידע שאותו אדם נמצא בקשיים וכי הסתלקותו של הרכוש משאר נכסי החייב תפגע ביכולת הנושים לפרוע את החוב.

כך הרציונאל שעומד מאחורי ביטול ההענקה הוא להגן על הנושים מפני חוסר יכולת להיפרע מהחייב בשל הקטנת היקף הנכסים שעומדים לחלוקה.

בית המשפט לא מאפשר התחמקות באמצעות רישום זכויות בנכס על שם האישה!

בית המשפט המחוזי הורה לבטל בהחלטה תקדימית הענקת זכויות בדירה שביצע פושט רגל על אף שעברו יותר מ-15 שנה.

העובדות כפי שפורטו בהחלטה הנן כי מדובר בדירה נרכשה על ידי בני הזוג בשנת 1985.

שבע שנים לאחר הרכישה נרשמה משכנתא על הדירה, אך בשל אי העמידה בהסדר התשלום מונה על הדירה כונס נכסים מטעמו של הבנק.

ניסית להעביר נכסים בזמן פשיטת רגל?

לא עבר זמן רב ממינוי הכונס ונערך הסכם ממון בין בני הזוג לפיו החייב מעניק לאשתו את הזכויות שלו בדירה.

אולם בניגוד להוראות ההסכם, שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, החייב המשיך להתגורר בדירה ולא העביר בפועל את הזכויות לאשתו.

עמדת הנאמן הייתה במקרה זה כי הענקת הזכויות שביצע פושט הרגל נעשתה שלא בתמורה ובחוסר תום לב ובניגוד לסעיף 96 לחוק האמור.

לעומת זאת טענה האישה כי ההעברה אכן נעשתה בתמורה ובתום לב.

בית המשפט דוחה את טענותיה של האישה ומקבל את טיעוני הנאמן.

אליבא דה השופטת סלע, על אף הסכם הממון, מהמסכת העובדתית ניתן ללמוד כי גם לאחר הענקת הנכס לאישה, המשיכו האישה והחייב לגור בכפיפה אחת ואף לנהל יחדיו את ההליכים המשפטיים כנגד הבנק.

בעקבות ביטול ההענקה הורה בית המשפט למכור את בית הזוג באמצעות הנאמן כאשר חציה של התמורה מהמכירה יועבר לידי הנושים וחציה האחר של התמורה יועבר לידי אשתו של החייב.

מה תפקידו של חוקר הוצאה לפועל? אחד השלבים במסגרת ההליכים שמתנהלים בהוצאה לפועל הוא ניהול חקירת יכולת נגד חייבים. לפי החלטה שהתקבלה לאחרונה, גם עורכי דין יוכלו לשמש כחוקרים מטעם ההוצאה לפועל

בניהול הליך הוצאה לפועל חלק מהחייבים מנסים להסתיר את מצבם הכלכלי האמיתי מתוך רצון לשלם כמה שפחות במסגרת ההסדרים לתשלום החוב.

עד כה, הסמכות לנהל חקירת יכולת לפי החוק היתה מוקנית לראש ההוצאה לפועל בלבד או לרשמי ההוצאה לפועל – לאחר הרפורמה.

במסגרת הרפורמה הוכנס שינוי לפיו גם עורכי דין יוכלו לנהל חקירות יכולת כחוקרי הוצאה לפועל ולסייע לרשמים בעבודתם.

מינוי עורכי דין לשמש כחוקרים בהוצאה לפועל

אומנם לפי סעיף 68 א לחוק הוצאה לפועל התשכ"ז 1967 כבר ניתנה לשר המשפטים אפשרות למנות רואי חשבון או עורכי דין לתפקיד חוקרים בהוצאה לפועל, אך עד כה טרם מומשה ההפעלה המעשית של הסעיף.

תפקידם של עורכי הדין יהיה בין השאר לבצע חקירות יכולת של חייבים כדי לברר את המצב הכלכלי, יכולת החייב לשלם את החוב והיכולת של החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו.

מהי חקירת יכולת בהוצאה לפועל?

לפי החוק, חייב שאינו מסוגל לשלם את החוב כפי שנקבע בצו התשלומים על ידי ראש ההוצאה לפועל נדרש להתייצב תוך 21 יום לחקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל.

מלבד זאת קובע החוק כי חייב שלא יופיע לחקירת היכולת יחשב למי שמתחמק מתשלום החוב. החוק מקנה סמכות גם להורות להביא את החייב המשתמט לחקירה בפני רשם ההוצאה לפועל.

המשמעות היא ששוטרים יגיעו אל החייב כדי לעצור אותו ולהביאו לחקירת היכולת בהוצאה לפועל.

כיצד מתבצעת חקירת היכולת בהוצאה לפועל?

בטרם ההופעה לחקירה החייב נדרש לחתום על טופס ויתור סודיות בענייני הנכסים והכספים שלו ולמלא שאלון שעוסק בחוסן הכלכלי שלו וביכולתו להחזיר את חובותיו לנושים.

החקירה עצמה תתבצע על ידי רשם ההוצאה לפועל או לפי הרפורמה עורך דין שמונה לחוקר הוצאה לפועל ולעיתים יזומנו לחקירה גם עורך הדין מטעם הזוכה והזוכה עצמו.

חקירת היכולת עצמה יכולה להיות בפומבי או בדלתיים סגורות. במהלך החקירה ינסה רשם ההוצאה לפועל או העורך הדין החוקר מטעמו לגלות פרטים אודות מצבו הכלכלי של החייב, הכנסותיו, נכסיו, חובותיו והיכולת של החייב למלא אחר פסק הדין.

רשם ההוצאה לפועל או החוקר רשאים להורות לחייב להמציא ולהגיש מסמכים וכן לזמן עדים למתן עדות במהלך חקירת היכולת.

הרשם או חוקר ההוצאה לפועל רשאים לקיים חקירת יכולת של החייב שלא בנוכחות הזוכה או מי מטעמו, אך אם הוחלט לקיים חקירת יכולת שלא בנוכחות הזוכה הזוכה רשאי לבקש מהרשם או חוקר ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו שלו או של מי מטעמו.

לאחר חקירת היכולת רשם ההוצאה לפועל יכול לצוות על תשלום החוב מחדש.

עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הביקורת הציבורית, אשר נמתחת על תפקוד ההוצאה לפועל בארץ. בהמשך לביקורת זאת נשמעים גם קולות הקוראים להפרטת השירותים הניתנים על ידי ההוצאה לפועל.

בין היתר, נטען לעומסים אדירים, עמם אין ביכולת המערכת להתמודד. מצב דברים זה גורם לסחבת בניהול התיקים, סרבול הליכי הגבייה והתמשכותם, סף גבייה נמוך, נקיטה בסנקציות וצעדים, הפוגעים בכבודו וחירותו של החייב ומתן מענה בלתי מספק לזוכים – הנושים.

אלה ועוד הובילו לצורך בהנהגת רפורמה במערכת ההוצאה לפועל, אשר עוגנה במסגרת תיקון 29 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנה החולפת.

אולם, במקביל לשינויים המשמעותיים – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד שחוללה הרפורמה נשמעים קולות המרחיקים לכת וקוראים להפרטת שירותי הוצאה לפועל בישראל.

המצדדים בכך טוענים, כי המהפך המבוקש בתפקוד המערכת יתרחש רק בנטילת סמכויות ההוצאה לפועל מידי הרשות המבצעת והעברתן לידי גופים פרטיים, שיפעלו בכפוף לקבלת זיכיון מהמדינה.

יתרונות הפרטת הוצאה לפועל

מהלך של הפרטה מציע מספר יתרונות לא מבוטלים לצדדים המעורבים בהליך.

על הערכים המוספים אשר מציעה הפרטה נמנים:

עבור הזוכים – הקלת התנהלותם מול מערכת ההוצאה לפועל והפחתת העלויות, הכרוכות בכך ביחס לנהוג כיום.

בסטאטוס של הפרטה ידרשו הזוכים אך להגשת פסק הדין או השטר לביצוע, ללא צורך בתשלום אגרות, הנלוות כיום להליך או בייזום והגשת בקשות לנקיטה בצעדים לצורך קידומו.

הרציונאל המנחה הינו, כי התשלום לבעלי התפקידים במערך ההוצאה לפועל יבוצע על בסיס הצלחה, תמריץ, אשר יניע לפעולה ויגביר את יעילות ההליך.

ההוצאות הכרוכות בהליך,אגרות ושכר טרחת המוציא לפועל יגבו מהחייב בכפוף להצלחת הגבייה.

עבור החייבים – נטען כי מהלך הפרטה מציע להם יתרון בדמות הפחתת העלויות המושתות עליהם כיום, מאחר והטלת תשלום הוצאות, אגרות ושכר טרחה תבוצע רק כנגד הוכחת תוצאות גבייה אקטיבית בשטח.

בכך יימנע ניפוח כוזב של החוב, כפי שמתבצע כיום, כאשר המוציא לפועל מקבל שכר ללא תלות בהצלחת הליכי הגבייה.

חסרונות הפרטת הוצאה לפועל

לכל מטבע שני צדדים ולפיכך, יתרונותיהם של הזוכים תחת משטר של הפרטת ההוצאה לפועל עשויים לעמוד לרועץ לחייבים.

מבקרי מהלך ההפרטה טוענים כי גזירת שכר טרחת המוציאים לפועל מתוך אחוזי הגבייה תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות החייב.

זאת באשר מדיניות כאמור תגרום להגברת הגבייה בכל דרך, באופן שיפעל לרעת החייבים, אשר באורח טבעי מהווים הצד החלש והפגיע בהליכי הוצאה לפועל.

בהיבט זה עשוי מהלך של הפרטה להפר את האיזון העדין בין הצדדים בתיק הוצאה לפועל, קידום ההליך מתוך התבוננות דרך משקפי הזוכה בלבד ובמקביל, פגיעה באינטרסים, הראויים לשמירה והגנה של החייבים.

נוכח האמור, כנגד התוצאות החיוביות שמציע מהלך ההפרטה במישור שיפור הגבייה והגדלת הסכומים הנגבים, ישולם מחיר גבוה של פגיעה בזכויות החייבים.

חסרון נוסף הינו עבור חייבים, המוכרים כמשתפי פעולה וקואופרטיביים, אשר מערכת ההוצאה לפועל תבכר נקיטה בצעדיהם כלפיהם נוכח הקלות היחסית של הגבייה מהם, ביחס לאחרים.

מציאות כזו תוביל להפרת עקרון השוויון בגבייה מהחייבים השונים.

כיצד ניתן לגבות חוב מזונות בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל? מהו ההבדל מגביית חובות אחרים? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

כאשר אנו עוסקים בהליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל, ישנם חובות שמעמדם שונה מזה של חובות אחרים. אחד מהחובות אשר זוכים למעמד מיוחד במסגרת ההליכים כאמור הוא חוב המזונות.

מדוע קיימות הוראות שונות לגבי חוב הנובע ממזונות לעומת חוב "רגיל"?

הסיבה העיקרית לשינוי בדינים נעוצה בכך שחוב המזונות הוא חוב הדרוש לשם גידול ילדים וניהול חיי יומיום תקינים של משפחת החייב. על רציונל זה עמדו בתי המשפט במספר הלכות וכך מפי כבוד השופטת דליה דורנר ברע"א 4033/98 טקאטש נ' טקאטש:

"חוב מזונות כמשמעותו בחוק מתייחס לסכום הפסוק שעל החייב לשלם למחייתו ולצרכיו היום-יומיים של בן משפחתו. כאמור, לשם גביית חוב מסוג זה נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים השונים מדרך הגבייה של חובות פסוקים אחרים"

כיצד שונה חוב מזונות מחוב רגיל בהליכי ההוצאה לפועל?

חוב מזונות שונה במספר מאפיינים מחוב רגיל כמפורט:

• פריסה לתשלומים – כאשר מדובר בחוב רגיל, בדרך כלל מוציא ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים הפורס את החוב לתקופת זמן מסוימת. לעומת זאת בחוב מזונות, בית המשפט כבר "פרס" את החוב ורק במקרים חריגים יהיה ניתן לפרוס את התשלומים באופן שונה (ראה פרשנות בית המשפט ברע"א 4095/98)

• מאסר – בחוב רגיל ניתן לאסור את החייב רק לאחר חקירת יכולת ולמשך 7 ימים אך כאשר מדובר בחוב מזונות החייב יכול להיאסר אף ללא הופעה לחקירת היכולת ועד 21 ימים וזאת לאור סעיף 74(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז, 1967

• איחוד תיקים – חוב מזונות לא ניתן לאחד במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל גם אם המזונות משתלמים בידי הביטוח הלאומי וכך נפסק גם בתמ"ש 28031/99

• חייב מוגבל באמצעים – חייב לא יוכל לבקש להיות מוכרז כעל חייב מוגבל באמצעים במסגרת חוב מזונות, הרציונל באיסור זה דומה מאוד לזה שבאיסור איחוד התיקים וזאת בגלל שהכרזה כאמור תפרוס את תשלום המזונות לאורך זמן ותפגע ביכולת המשפחה לנהל חיי יומיום תקינים כאמור לעיל

• בנוסף לאלו קיימות הוראות חוק נוספות בחוק ההוצאה לפועל הנותנות לחוב המזונות עדיפות ע"פ חובות כספיים אחרים.

מה לגבי חוב מזונות בהליך פשיטת רגל?

גם בהליכי פשיטת רגל לחוב מזונות מעמד מיוחד, למשל סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם, 1980 קובע כי פושט רגל לא יופטר מחוב מזונות.

כמו כן סעיף 78(ד) לפקודה קובע כי חוב מזונות יזכה לדין קדימה ע"פ חובות אחרים בסדר הפירעון ביו הנושים. משמעותה של הוראה זו היא שהמקבלת מזונות תוכל להיפרע מכל נכסיו של פושט הרגל לפני שכל נושה אחר יוכל להיפרע מהם (למעט נושים מובטחים או נושים אחרים המוגדרים בדין קדימה).

סיוע של עורך דין בגביית חוב מזונות

בעלים רבים אינם מעוניינים לשלם מזונות ומנסים להתחמק מכך באמתלות שונות ישנם כאלה שמבריחים נכסיהם וישנם המנסים לפעול בדרכים משפטיות להקטנת הסכום המשתלם מדי חודש.

יש לציין כי פעולה באמצעות עורך דין לגביית חוב מזונות היא דרך וודאית להבטחת תשלום החוב באופן המרבי ע"י החייב. שכן באמצעות הוראות החוק המיוחדות הנוגעות לחוב מזונות עליהם עמדנו ניתן להיפרע מהחוב באופן קל ומהיר יחסית לפירעונם של חובות אחרים.

זקוק לסיוע של עורך דין? לחץ כאן ליעוץ משפטי מיידי

מתי מוכרז חייב כמוגבל באמצעים ומדוע? כל הפרטים על הגבלת חייבים בהליכי הוצאה לפועל במאמר שלפניכם.

הוראות חוק ההוצאה לפועל (להלן החוק) מקציבות לחייב פרק זמן מקסימאלי שבמהלכו עליו לפרוע את חובותיו לנושיו השונים. פרק הזמן כאמור הוא פונקציה של גובה החוב, כך לדוגמא חוב של עד 20,000 ₪ ניתן לפרוס לתשלומים לאורך שנתיים.

עם זאת ישנם מקרים, בהם החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במסגרת פרקי זמן אלו ובכגון דא, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז עליו כעל "חייב מוגבל באמצעים".

מעבר לכך, שחייב זה יזכה לפריסת תשלומים נוחה יותר, יש להכרזת ראש ההוצאה לפועל משמעויות נוספות הן כלפי החייב המוכרז והן כלפי נושיו.

כיצד יש לערוך בקשה על מנת להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים?

את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס בקשת חייב. בנוסף יש לצרף לבקשה טופס שאלון (טופס 861) – מטרת השאלון היא לברר את מצבת נכסיו של החייב אל מול התחייבויותיו לנושים.

לאלו יש להוסיף צילום ספח תעודת הזהות של החייב כולל מידע על בן/בת זוג וילדיו + הצהרת ויתור על סודיות. ראוי לציין כי יש להגיש את הבקשה בשלושה העתקים ללשכת הוצאה לפועל בה מתנהלים תיקי החובות. טופס 861 שאלון + ויתור על סודיות ניתן למצא באתר של רשות האכיפה והגבייה של המדינה.

הגבלות על החייב מצבירת חובות נוספים

כאשר חייב מבקש להיות מוכרז כמוגבל באמצעים מוטלות עליו מגבלות שונות שמטרתם מניעת צבירת חובות כספיים נוספים. סעיף 69 ד לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על חייב כאמור יוטל צו איסור יציאה מהארץ, כמו כן חשבון הבנק שלו יהפוך למוגבל ויוטלו עליו מגבלות קשות בשימוש באשראי.

בנוסף, מוטלות מגבלות עסקיות על חייב שמוכרז כמוגבל באמצעים,למשל נאסר עליו להקים תאגיד (סעיף 69ד(ב) לחוק).

רישום חייב מוגבל באמצעים

מעבר להגבלות עליהם עמדנו לעיל, סעיף 69 ה לחוק קובע כי חייב מוגבל באמצעים יירשם במרשם הפתוח לעיון הציבור. הסיבה לפומביות כאמור היא לאפשר לעוסקים להיזהר בעשותם עסקה עם חייבים שהוכרזו כמוגבלים באמצעים בהוצאה לפועל. ראוי לציין כי משפרע חייב מוגבל באמצעים את חובו – הוא יימחק מהמרשם.

חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים

האם חייב מוגבל באמצעים יכול לאחד את תיקיו בהוצאה לפועל לתשלום אחד קבוע כלפי כלל הנושים? מצד אחד תנאי סף לביצוע איחוד תיקים הוא התנאי שהחייב יכול בפירעון חובותיו תוך הזמנים המכסימאליים הקבועים בחוק, מצד שני, חייב מוגבל באמצעים מוכרז כאמור במקום בו הוא אינו מסוגל מלכתחילה לפרוע את חובותיו בזמנים הקבועים בחוק.

המחוקק הישראלי בחר לפתור את הדילמה הזאת בסעיף 69 ו(א) ואפשר לחייב מוגבל באמצעים לאחד את תיקיו. חייב שיעשה כן, יזכה להקלות בתשלומים הנדרשים בדרך כלל ע"י המבקשים איחוד תיקים (למשל הדרישה לתשלום של 3 אחוז מכלל החובות בעת הגשת בקשת האיחוד).

עם זאת, עדיין יוטלו על המוגבל באמצעים שמבקש איחוד הוראות חוק הנוגעות להתנהגותו באופן ראוי. כך למשל הוא לא יזכה לאיחוד התיקים במקום בו הוא ימנע מלמסור מידע על נכסים שברשותו או חובות שצבר.

עבירות פליליות של חייב מוגבל באמצעים

יש לציין כי חייב מוגבל באמצעים שיפר את ההגבלות שמוטלות עליו עלול למצוא עצמו עומד מול סנקציה פלילית קשה, כך לדוגמא סעיף 81 ג מטיל סנקציה של עד כ- 3 שנות מאסר לחייב מוגבל באמצעים שהפר את האיסור על הקמת תאגיד.

חשיבות הסיוע המשפטי

הגשת בקשה להיות מוכרז כמוגבל באמצעים טומנת בחובה יתרונות רבים. עם זאת להכרזה משמעויות לא פשוטות והיא מקיימת גם חסרונות עבור החייב. על כן לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין מומלץ להתייעץ עם עורך דין מתחום ההוצאה לפועל טרם נקיטת כל פעולה.

לחץ כאן לקבלת יעוץ משפטי מקצועי בתחום הוצאה לפועל

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי