הלבנת הון מוגדרת כפעולה כלכלית, המבוצעת ברכוש, לצורך טשטוש והסוואת מקורו, מהותו, מיקומו, ייעודו וכן בעלי הזכויות והעניין בו. הלבנת הון מאפשרת להכשיר ולהכין לשימוש חוזר כספים, שהושגו במסגרת פעילות פלילית, דוגמת סחר בסמים או כספי מעילה ומתייחסת כיום לכל פעילות פיננסית, אשר אינה מותרת במסגרת החוק.

ככזו, מוכרת הלבנת הון לשלביה השונים – מעבירת המקור, עבור בפעולת ההלבנה וכלה בשימושים החוזרים בהון המולבן, כעבירה פלילית.

המעורבים בעבירות מסוג זה אינם בהכרח אנשי העולם התחתון, עבריינים או סוחרי סמים, כי אם גם אנשים מן השורה, בעלי עסקים או פוליטיקאים, המתפתים להרוויח כסף בקלות, אגב התחמקות מתשלום מס.

הדרכים המקובלות להלבנת הון

בתחום הלבנת הון נפוצות מספר שיטות מרכזיות: אחת הדרכים הינה העברת סכומי כסף בהיקפים גדולים לגורם מתווך, אשר יפקיד את הכסף לחשבון הבנק שלו ויעביר המחאה לאדם, שאת כספו הפקיד, מבלי לעורר חשד, תוך גביית עמלה עבור השירות.

שיטה מקובלת נוספת הינה הקמת עסק פיקטיבי כחברת קש, אשר אינה נתונה לפיקוח, הזרמת סכומי כסף אל העסק ואי דיווח לגבי ההכנסות.

דרך אחרת הינה הצגתו של כסף בלתי כשר ככזה, אשר הושג מרווחי הימורים. בכך מתאפשר מתן גושפנקא לסכומי כסף גדולים והלבנתם.

חומרת העבירה בארץ

רשות המיסים, המפקח על הבנקים וגופים נוספים במדינה מנהלים מאבק עיקש נגד הלבנת הון במטרה לצמצם את מימדי התופעה ולעקרה מן השורש.

דבר החוק המרכזי, אשר עוסק בעבירה ומסדיר את דרכי הענישה בגינה מזה כעשור, הינו חוק איסור הלבנת הון.

כשנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון, המהווה גוף מודיעיני, שמטרתו לסייע במניעה מוקדמת של עבירות הלבנת הון כמו גם לחקור ולפענח עבירות שנחשפו.

היחידה פועלת במסגרת משרד המשפטים ועוסקת כיום אף באיסור מימון פעילות טרור, כחלק מהירתמות מדינת ישראל למאמץ הבינלאומי למיגור תופעות אלה.

בין תחומי פעילותה המרכזיים של הרשות: שיתוף פעולה עם  הבנקים – יחידות מיוחדות, שהוקמו לצורך כך במוסדות הבנקאיים, נדרשות לדווח לרשות אודות פעולות חריגות, הנחזות כבלתי שגרתיות בהתחשב בטיב הלקוח, היקף הפעולה הכלכלית והסכומים המועברים ומעוררות חשד לפעילות הלבנת הון או מימון טרור.

הבנקים בארץ מבצעים פעילות אכיפה והשגחה שוטפת אחר הלבנת הון.

במסגרת חובת הציות הבנקאית, מוסדו יחידות יעודיות, אשר אמונות על דיווח, מעקב ובקרה אחר פעולות כלכליות חריגות, תיעוד ורישום עסקאות, בדיקת נאמנות לקוחות טרם פתיחת חשבון בנק חדש, עדכון הרשות לגבי פעולות בלתי כשרות ומתן הסבר לציבור הלקוחות על אופן ניהול כספים תקין ודיווח כנדרש.

מעקב אחר כספיהם של הנכנסים לתחומי מדינת ישראל והיוצאים משטחה – מעל סכום של 80,000 ש"ח קיימת חובת דיווח לרשויות והפרתה מקנה סמכות נקיטת עיצומים כספיים.

בעקבות חקיקת חוק הלבנת הון  תוקן גם חוק הגנת הפרטיות, המאפשר כיום הקמת מאגר מידע בתחום איסור הלבנת הון.

מס ערך מוסף ומס הכנסה הינם שני סוגי המס המרכזיים, המוטלים על אזרחי המדינה. הגורם האמון על גבייתם הינו רשות המיסים בישראל. חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה מתייחסים להיבטיו השונים של המס וכוללים פרקי הגדרות, פירוט הגופים שהמס חל עליהם, פרוצדורות דיווח, פירוט ההוצאות המוכרות לניכויו ומקרי זכאות להקלות מס.

חוק מע"מ – מס ערך מוסף

חוק זה מסדיר מזה למעלה מ 30 שנה את נושא גביית מס מיוחד, המוטל על כלל פעילות הצריכה בישראל. המע"מ נחשב מס עקיף, אשר חל על הוצאות ולא על הכנסות והוא משקף את ערך המכירה של  מוצר או שירות לצרכן, בשקלול שלבי הייצור, השיווק והייבוא.

על המס המשולם מוחזר מס תשומות – ערך המע"מ, אשר הוטל על תשומות הביניים וההשקעות.

במדינת ישראל חל מע"מ בגובה אחיד על מוצרי צריכה פרטית וציבורית כאחד ושיעורו עומד מאז  חודש יולי האחרון על 16.5%.

מע"מ בהגדרתו השיורית – מע"מ פיננסי -  נחשב מס ישיר ומוטל על גורמים במגזר העסקי, בנקים, חברות ביטוח וספקי שירותים בתחום, אשר חייבים בתשלום מע"מ בגין שכר ורווח וכן על מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים), עליהם מוטל מע"מ בשיעור מופחת במחצית.

הגופים המשלמים מע"מ פיננסי אינם זכאים להחזר מס תשומות.

חוק מס ערך מוסף מסדיר פטור מתשלום מע"מ בגין מספר סוגי פעולות: עיסוק בתחום היהלומנות; השכרת נכס למגורים לתקופה של עד 25 שנה; השכרת, החכרת ומכירת מקרקעין, שחל עליהם חוק הגנת הדייר וכן סחר באיזור אילת.

החוק קובע מספר תחומים עסקיים, בהם זכאי העסק לקבלת החזר על המע"מ ששולם על ידו, זאת באי חיוב בתשלום מס בעת פעולת המכירה.

בין התחומים העיקריים: ירקות ופירות, מוצרי יצוא,  מכירת כלי טיס או שיט לגופים העוסקים בתחום, הובלה ימית או אווירית אל ומחוץ לישראל וכן  שירותי תיירות לסוגיהם, לרבות תיירות נכנסת.

פקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה מסדירה את גבייתו של מס זה, המוטל על הכנסתו של הנישום, הונו ורכושו ונחשב למס ישיר.

ההכנסה מתחלקת לשני סוגים עיקריים: פירותית והונית. הכנסה פירותית הינה הכנסה מכל מקור שהוא: עסק או מקצוע, משכורת בכסף או שווי כסף (החזר רכב, טלפון וכד'), דמי שכירות, קצבאות וריביות, חקלאות, מכירת פטנט, זכויות יוצרים, הימורים, הגרלות ופרסים, ביטוח אובדן כושר עבודה או אובדן כושר השתכרות.

הכנסות הוניות מתייחסת למיסוי רווחי הון. סיווג ההכנסה כפירותית או הונית מתבצע על בסיס שורת מבחנים, שנקבעו בפסיקה ובהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.

פקודת מס הכנסה  מפרטת את סוגי הנישומים החייבים במס ומסדירה מגוון היבטים, בהם: הכרה בהוצאות לצורך ניכוי וקיזוז, נקודות זיכוי, דיווח על המס בהתאם למקור ההכנסה, שיעורי ומדרגות המס וכן דרכי גביית המס.

בנוסף, מנויים בפקודה המקרים, המקנים פטור כולל ממס, ביניהם: נכים ועיוורים בעלי דרגות נכות גבוהות, קצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, דוגמת נכות, זקנה, שארים ותלויים, פיצויים המשולמים לעזבונו של עובד וכן פיצויי פרישה מהעבודה.

מקלטי מס

מדינות ואיים ברחבי העולם, אשר שיעור המיסים הנגבים בהם נמוך או אפסי, משמשים מזה שנים כמקלטי מס עבור אנשי עסקים פרטיים וגופים פיננסיים, המנהלים פעילות כלכלית בזירה הבינלאומית.

בדרך של הקטנת שיעור המס, המושת על הכנסות ורווחים והצעת הטבות והקלות משמעותיות בתחומי מיסוי והקמת חברות בשטחן, מעוניינות המדינות, המשמשות מקלטי מס, למשוך אליהן הון זר והשקעות ולמנף את תעשיית מתן השירותים לאנשי עסקים הפועלים בתחומן, לרבות שירותי בנקאות, נאמנות וכד'.

העברת הכנסות אל מדינות אלה, המכונות OFFSHORE, ממדינה ששיעור המיסים בה גבוה ותכנון נכון של הפעילות העסקית הבינלאומית, מאפשרים חסכון ניכר במס.

בין המדינות והאיים בחו"ל המשמשים מקלטי מס פופולריים, נמנים:

• קפריסין
• גיברלטר
• איי הבתולה הבריטיים
• איי סיישל
• פנמה
• שוויץ
• לוקסמבורג
• ג'רסי
• סינגפור
• הונג קונג

ואף גרמניה, אנגליה, חלק ממדינות ארה"ב ובטח שכחנו כמה מקומות רחוקים אחרים…

אמנם, פתיחת חשבון בנק או הקמת חברה בחו"ל נחשבים הליכים לגאליים, אך המחוקק הישראלי ורשות המיסים מנסים לצמצמם את היקפיה של התופעה בדרכים שונות, בהן גביית מס בארץ על העברת הכנסות לחו"ל, מטעמים חשבונאיים אלה ואחרים.

המערכת הבנקאית במדינות המשמשות מקלטי מס

במדינות, המוכרות כמקלטי מס, קיימת מערכת בנקאית מתקדמת ומפותחת אליה מוזרמות על פי רוב הכנסות מפעילותן של חברות זרות בחו"ל, אשר הוקמו בשטחי אותן מדינות.

העובדה, כי חלק ממדינות אלה אינן מציבות דרישות דוגמת ניהול ספרי חשבונות, גורמת למשקיעים רבים מחו"ל לבחור בהקמת חברות בשטחן ולהזרים כספים אליהן, משיקולי הלבנת הון.

הליך פתיחת חשבון בנק בחו"ל

פתיחת חשבון בנק במדינה זרה כרוכה בביצוע בדיקת נאותות עבור הלקוח המיועד.

המדינות, המשמשות  מקלטי מס, נוהגות זהירות רבה בכל הכרוך בפתיחת חשבון בנק בתחומן, תוהות על קנקנם של לקוחות חדשים ומבכרות לקבל המלצות אודותיהם מגורם מוכר ואמין.

בארץ קיימים מספר משרדים, אשר עוסקים בתחום מיסוי בינלאומי והינם בעלי ותק, נסיון ומומחיות בפתיחת חשבונות בנק בחו"ל.

קשרים, שפיתחו גופים אלה עם בנקים בחו"ל והיכרות ארוכת שנים עם המערכת הבנקאית במדינות זרות, מאפשרים להם להתאים את סוג ואופי הפעילות העסקית לבנק הרלוונטי במדינה מסויימת בחו"ל, אשר יוכל להעניק ללקוח שירות מיטבי, ההולם את צרכיו.

גופים אלה מציעים סיוע והכוונה בתהליך פתיחת החשבון בחו"ל, ובהמשך – ליווי וייעוץ ללקוח בנושא קבלת שירותים בנקאיים נדרשים בעלויות ועמלות נמוכות.

שירות פתיחת חשבון בנק בחו"ל כולל בחירת בנק זר בעל התאמה מירבית לפעילות העסקית של הגוף או הגורם הפרטי המבקש לפתוח את החשבון; מילוי הטפסים המשפטיים והמסמכים הנוספים, שיש להציגם בפני הבנק בחו"ל, בהתאם לדרישותיו; תמיכה וייעוץ בשלביו השונים של ההליך- עד קבלת אישור; יצירת קשר ראשוני בין הלקוח לסניף הבנק הזר; הדרכה בהיבט ניהול חשבון הבנק וביצוע פעולות באמצעות האינטרנט ומתן סיסמת גישה וכן סיוע בהנפקת כרטיס אשראי.

יש לך שאלות נוספות בנושא מקלטי מס? חשבונות בבנקים זרים?