עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הביקורת הציבורית, אשר נמתחת על תפקוד ההוצאה לפועל בארץ. בהמשך לביקורת זאת נשמעים גם קולות הקוראים להפרטת השירותים הניתנים על ידי ההוצאה לפועל.

בין היתר, נטען לעומסים אדירים, עמם אין ביכולת המערכת להתמודד. מצב דברים זה גורם לסחבת בניהול התיקים, סרבול הליכי הגבייה והתמשכותם, סף גבייה נמוך, נקיטה בסנקציות וצעדים, הפוגעים בכבודו וחירותו של החייב ומתן מענה בלתי מספק לזוכים – הנושים.

אלה ועוד הובילו לצורך בהנהגת רפורמה במערכת ההוצאה לפועל, אשר עוגנה במסגרת תיקון 29 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנה החולפת.

אולם, במקביל לשינויים המשמעותיים – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד שחוללה הרפורמה נשמעים קולות המרחיקים לכת וקוראים להפרטת שירותי הוצאה לפועל בישראל.

המצדדים בכך טוענים, כי המהפך המבוקש בתפקוד המערכת יתרחש רק בנטילת סמכויות ההוצאה לפועל מידי הרשות המבצעת והעברתן לידי גופים פרטיים, שיפעלו בכפוף לקבלת זיכיון מהמדינה.

יתרונות הפרטת הוצאה לפועל

מהלך של הפרטה מציע מספר יתרונות לא מבוטלים לצדדים המעורבים בהליך.

על הערכים המוספים אשר מציעה הפרטה נמנים:

עבור הזוכים – הקלת התנהלותם מול מערכת ההוצאה לפועל והפחתת העלויות, הכרוכות בכך ביחס לנהוג כיום.

בסטאטוס של הפרטה ידרשו הזוכים אך להגשת פסק הדין או השטר לביצוע, ללא צורך בתשלום אגרות, הנלוות כיום להליך או בייזום והגשת בקשות לנקיטה בצעדים לצורך קידומו.

הרציונאל המנחה הינו, כי התשלום לבעלי התפקידים במערך ההוצאה לפועל יבוצע על בסיס הצלחה, תמריץ, אשר יניע לפעולה ויגביר את יעילות ההליך.

ההוצאות הכרוכות בהליך,אגרות ושכר טרחת המוציא לפועל יגבו מהחייב בכפוף להצלחת הגבייה.

עבור החייבים – נטען כי מהלך הפרטה מציע להם יתרון בדמות הפחתת העלויות המושתות עליהם כיום, מאחר והטלת תשלום הוצאות, אגרות ושכר טרחה תבוצע רק כנגד הוכחת תוצאות גבייה אקטיבית בשטח.

בכך יימנע ניפוח כוזב של החוב, כפי שמתבצע כיום, כאשר המוציא לפועל מקבל שכר ללא תלות בהצלחת הליכי הגבייה.

חסרונות הפרטת הוצאה לפועל

לכל מטבע שני צדדים ולפיכך, יתרונותיהם של הזוכים תחת משטר של הפרטת ההוצאה לפועל עשויים לעמוד לרועץ לחייבים.

מבקרי מהלך ההפרטה טוענים כי גזירת שכר טרחת המוציאים לפועל מתוך אחוזי הגבייה תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות החייב.

זאת באשר מדיניות כאמור תגרום להגברת הגבייה בכל דרך, באופן שיפעל לרעת החייבים, אשר באורח טבעי מהווים הצד החלש והפגיע בהליכי הוצאה לפועל.

בהיבט זה עשוי מהלך של הפרטה להפר את האיזון העדין בין הצדדים בתיק הוצאה לפועל, קידום ההליך מתוך התבוננות דרך משקפי הזוכה בלבד ובמקביל, פגיעה באינטרסים, הראויים לשמירה והגנה של החייבים.

נוכח האמור, כנגד התוצאות החיוביות שמציע מהלך ההפרטה במישור שיפור הגבייה והגדלת הסכומים הנגבים, ישולם מחיר גבוה של פגיעה בזכויות החייבים.

חסרון נוסף הינו עבור חייבים, המוכרים כמשתפי פעולה וקואופרטיביים, אשר מערכת ההוצאה לפועל תבכר נקיטה בצעדיהם כלפיהם נוכח הקלות היחסית של הגבייה מהם, ביחס לאחרים.

מציאות כזו תוביל להפרת עקרון השוויון בגבייה מהחייבים השונים.

משברים כלכליים מטילים צל כבד על פעילותה השוטפת של החברה ומעמידים אותה במבחן הישרדות ושמירה על קיומה. אולם, לא כל תרחיש של היקלעות לקשיים פיננסיים מסתיים בהכרח בפירוק החברה והגעתה לקץ דרכה העסקית.

בכדי להימנע ממצב של פשיטת רגל, אשר מקבילתה לגבי חברות הינה הליכי פירוק, קיימת קשת רחבה של דרכי פעולה אפשריות ומגוון צעדים, בהם ניתן לנקוט – משפטיים ושאינם משפטיים.

צעדים ראשונים…

פעולות במישור זה מבוצעות על פי רוב כצעדי שיקום ראשוניים של החברה, שעה שהנהלת הארגון מאתרת היקלעות לבעיה פיננסית.

מדובר במגוון פתרונות, שתכליתם להתגבר על מכשולים נקודתיים. כל הליך עומד בפני עצמו והם אינם משתלבים בהכרח יחד לכדי מתווה כללי וסדור.

פעולות מסוג זה נהוג לבצע טרם פנייה להליכים משפטיים ובהן:

גיוס הון – בדרך של צירוף שותף חדש לחברה בכובע של אסטרטג או משקיע, מיזוג עם חברה אחות או מכירת החברה.

ייזום הליכי התייעלות – ובכלל זה צמצום הוצאות שאין בהן הכרח, ביצוע רפורמה במבנה הארגוני, מכירת חלק מנכסי ופעילויות החברה ועוד.

פעילות במישור הפיננסי – הגדלת מסגרת האשראי בדרך של גיוס בטחונות, לקיחת הלוואות מהבנק או לחלופין ניסיון להשיג מימון באמצעות הלוואה חוץ בנקאית.

גיבוש הסדר פריסת תשלומים עם הנושים – מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט ומתאים בעיקר לחברות, אשר מספר הנושים, להם הן חייבות כספים, הינו מצומצם.

על  ההנהלה לגלות כל העת ערנות למצבה של החברה. שעה שצעדים אלה ודומיהם אינם מסייעים בשיפור מצבו הפיננסי של הארגון מומלץ לפנות בהקדם לקבלת יעוץ מגורם מקצועי.

גופים אלה אמונים על הערכת מצבה של החברה והצעת דרכי פעולה נוספות במטרה לחלצה מהמשבר הכלכלי, אליו נקלעה.

בשלב זה יומלץ לרוב על הכנה לקראת ניהול הליך משפטי ובכלל זה איסוף מידע לגבי חובותיה של החברה, בטחונות, שעבודים והלוואות, שנטלה מבנקים ועוד.

צעדים משפטיים

לאחר הכנת התשתית לניהול הליכים משפטיים יכולה החברה לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה להוצאת צו הקפאת הליכים.

נוכח העלויות, הכרוכות בהליך זה, הינו מתאים לחברות בהיקף פעילות בינוני ומעלה, אשר מצליחות עדיין ליצור רווחים.

קיראו בהרחבה על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

לצורך אישור הבקשה תידרש החברה להוכיח, כי יש באפשרותה להתמיד בפעילות העסקית תוך הפקת רווח, גם תחת הימצאות בסטאטוס של הקפאת הליכים.

הרציונאל המנחה את אישור הבקשה הינו, כי באמצעות הרווחים, שתצבור החברה ועל ידי מכירת חלק מנכסיה, תוכל לגבש הסדר נושים ולהעבירו לאישור באסיפות הנושים.

הצבעה על סיכוי לשיקום החברה באופן זה ושכנוע בית המשפט בכך יובילו למתן צו הקפאת הליכים לתקופה מסוימת, בעלת אפשרות הארכה לפרקי זמן של עד תשעה חודשים ולמינוי נאמן, המשמש ידו הארוכה של בית המשפט ומפקח אחר התנהלות ההליך.

עמידה בהצלחה בצו הקפאת ההליכים וקבלת אישור הנושים להסדר, שהציעה החברה, יובילו להבראתה.

מצב דברים זה יאפשר חזרת החברה בהקדם לפעילות עסקית שוטפת תוך השבת מושכות הניהול לבעליו המקוריים של הארגון.

יש לכם שאלות? ליחצו: יעוץ משפטי

סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980 עוסק בהשפעתם של מגוון פגמים בהליך פשיטת רגל, לגבי המשך ההליך ונפקותו מבחינה חוקית.

סעיף זה שכותרתו – "פגם פורמלי לא יפסול בהליך פשיטת רגל" על תתי סעיפיו מעגן שתי קביעות:

האחת, כי הליך פשיטת רגל ימשך כסדרו ולא יפסל מסיבה של פגם צורני או שיבוש כלשהו.

פסלות כאמור תתרחש במקרים חריגים בהם הערכאה בפניה הוגשה ההתנגדות להמשך ההליך, מצאה כי השיבושים שנפלו בו גרמו לעיוות דין משמעותי, במידה שאינה ברת תיקון במסגרת הנחיה הניתנת על ידי בית המשפט.

הקביעה השניה היא, כי פגמים או שיבושים אשר אירעו בהליכי מינוי או בחירה של אחד מבעלי התפקידים בהליך פשיטת רגל: כונס נכסים רשמי, נאמן או נציג בועדת הביקורת, לא ישפיעו על תוקפה והשלכותיה של פעולה, אשר ננקטה בפשיטת רגל ובוצעה מתוך תום לב.

פסקי דין שדנו בפגמים בהליכי פשיטת רגל

הליך בש"א 8360/01 יקותיאל ברק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ עסק בבקשה, שהגיש הבנק לבית המשפט, להמצאת התראת פשיטת רגל לחייבת עקב אי עמידתה בתשלום חובות, שהוכרו במסגרת פסק דין.

סכום החובות המצטבר שננקב בפסק הדין, עמד על כ-300,000 ש"ח.

פרט לכך קיים היה סכום חוב בגובה כ-5.5 מיליון ש"ח, אשר צוין בהתראה, שהומצאה לחייבת על ידי הבנק ולא היו קיימים לו תימוכין בפסק דין או שטר כלשהם.

לפיכך טענה החייבת, כי מדובר בחובות, הנטענים על ידי הבנק הנושה בלבד ללא קיום אסמכתא משפטית.

השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפניה הוגשה ההתנגדות, ציינה, כי קיימת חשיבות רבה לנוסח התראת פשיטת הרגל, המהווה ספתח להליכים, אשר יינקטו בהמשך, במידה והחייב לא יסדיר את חובו.

נפסק, כי אמנם ברגיל בית המשפט אינו נוהג לקבל התנגדויות המוגשות על ידי החייב במטרה להתחמק מתשלום חובו.

התנגדויות אלה, המבוססות על מגוון הנמקות שונות, נדחות על הסף תוך מתן אור ירוק לפתיחה בהליך פשיטת הרגל. אולם, בנסיבות המקרה יש לחרוג מהמקובל.

באופן עקרוני ציינה השופטת כי מאחר והתראת פשיטת רגל מוכרת כהליך העומד בפני עצמו, מוקנית לבית המשפט סמכות להכשיר פגמים פורמאליים, אשר אירעו בה.

במקרה זה קבעה, כי במסגרת ההתראה דרש הבנק מהחייבת סכום הגדול באופן משמעותי, פי כמה וכמה מהחוב המקורי, שהוחלט בפסק הדין, במטרה שיהווה עילה אפשרית להתראת פשיטת הרגל.

פעולה זו נמצאה על ידי בית המשפט כבלתי כשרה ולגיטימית נוכח העובדה, שהתראת פשיטת רגל אינה בגדר מכתב דרישה שמציג הבנק לתשלום החוב, כי אם דרישה פורמלית, הניתנת מטעם בית המשפט.

נוכח האמור אין לציין בהתראה סכומי כסף, אשר לא נפסקו באופן מפורש בפסק הדין.

לפיכך ושעה שהסכום הנקוב בהתראה עלה עשרת מונים על הסכום, שנקבע בפסק הדין, נפסק, כי יש לפסול את ההתראה עקב פגם יסודי, שנפל בה.

בנוסף, הוחלט על בחינת מידת תום הלב של הנושה – הבנק, אשר המציא את ההתראה.

יש לך שאלות? פנה לקבלת יעוץ משפטי בנושא

ההליך המשפטי של פשיטת רגל נסמך לכל אורכו על הצגת ראיות להוכחת מצבו הפיננסי של החייב ויכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.

השלב הראשוני הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזה על החייב כפושט רגל. בקשה כזו, הפותחת את ההליך, תוגש על ידי החייב עצמו או על ידי אחד מנושיו.

לצורך אישור הבקשה ופתיחה בהליכי פשיטת רגל נדרש הגורם המגיש לבסס תשתית ראייתית, המעידה על כך, שאין באפשרות החייב לפרוע את החוב.

במידה ותאושר הבקשה ולאורך ההליך יש להציג ראיות, המלמדות על מצבו הפיננסי והסטאטוס המשפטי של החייב.

סוגי הראיות המוצגות במסגרת הליך פשיטת רגל

על הראיות אשר מובאות בפני הערכאה המשפטית בהליך פשיטת רגל נמנות: מידע בדבר היקף התחייבויותיו הכספיות של החייב; הנכסים, אשר מצויים בחזקתו, אותם ניתן למכור ולפרוע את החוב באמצעות התמורה, המתקבלת בעדם; תום ליבו של החייב בשתי תקופות – טרם הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל, קרי, האם יצירת החובות אינה נוגעת ברמאות או העלמת נכסים ולאחר מכן – לאורך ההליך עצמו, לרבות מידת שיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים, גילוי מידע במסגרת חקירות, הימנעות ממילוט נכסים ועמידה בהסדר פריסת התשלומים.

לצורך הוכחת אלה מובאים בפני בית המשפט מסמכים שונים; פרוטוקולים, המתעדים את אסיפות הנושים, הנערכות לאורך ההליך ועדויות של הצדדים, המעורבים בו -  החייב, נושים וצדדי ג'.

מוצגים המשמשים כראיות במסגרת הליך פשיטת רגל

מסמכים – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980, קובעת ומגדירה בסעיפים שונים את סוגי המסמכים, אשר עשויים לשמש כראיות לאורך ההליך.

כך, הודעה על צו כינוס נכסים וכן הכרזה על החייב כעל פושט רגל מטעם הערכאה המשפטית, יהוו ראייה, המעידה על כך, שנגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל.

עוד מגדירה הפקודה סוגי מסמכים, אשר משקלם עשוי להיות כשל ראייה, המלמדת על היקף החוב, מידת אפשרותו הפיננסית של החייב לעמוד בנטל ההחזר ועוד.

בנוסף, כנהוג בהליכים משפטיים אחרים, מועד הוצאת המסמכים עשוי להוות אינדיקציה ראייתית לתאריך בו ננקטו צעדים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כפי שפורטו בהודעות מטעם בית המשפט.

פרוטוקול אסיפת הנושים – לאורך ניהול הליך פשיטת רגל מכונסות מעת לעת אסיפות נושים.

האסיפה הראשונה מתכנסת עם מינוי כונס הנכסים על ידי בית המשפט, כגורם, המופקד על ניהול התיק. אי עמידה בתנאי הסף, הנדרשים לצורך כינוס אסיפת נושים, יוביל לכינוס אסיפה שנייה ובהמשך ההליך יערכו אסיפות נוספות.

לתוכן הדיונים, המתקיימים במסגרת אסיפת נושים, נודע ערך ראייתי גבוה. בכינוס אסיפות מסוג זה קיימת חובת עריכת פרוטוקול, לתיעוד הדברים שנאמרו באסיפה וההחלטות, שהתקבלו במהלכה.

פרוטוקול האסיפה, חתום על ידי יושב הראש, הינו בעל משקל של ראייה, מוכר ככזו על ידי בית המשפט ומעיד על הטענות, שנטענו במהלך האסיפה וההחלטות, שהתקבלו בה.

הוכחת קיום הליך פשיטת רגל כלפי כולי עלמא

במידה ונדרשת הוכחה כלפי צד שלישי, כי נגד החייב מתנהל הליך פשיטת רגל, ישמשו מגוון מסמכים כאינדיקציה ראייתית לכך.

בהם לדוגמא: עתירה, שהוגשה במהלך ההליך או העתקה; תצהירים ומסמכים משפטיים, אשר קיבלו גושפנקא בחותמת בית המשפט או העתקיהם, המאושרים על ידי מזכירות בית המשפט וכן כל הודעה, צו או תעודה מטעם בית המשפט, המעידים על ניהול הליך פשיטת רגל נגד החייב.

קיראו עוד על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

יש לכם שאלות? זקוקים לסיוע אישי? ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי

שעה שהזוכה מגיש לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בקשה לביצועו של פסק דין, אשר נפסק לטובתו על ידי הערכאה המשפטית, קיימת בידי החייב אפשרות להגיש התנגדות בעניין או התנגדות לביצוע פסק דין.

בקשת ההתנגדות תתבסס על מסכת של עובדות וטענות, אשר יש בהן להוכיח, כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, מנימוקים שונים.

בקשה מסוג זה, המכונה טענת פרעתי ואשר אינה מוגבלת לפרעון חוב כספי בלבד, כי אם לכל סוג של טענה, הפוטרת את החייב ממילוי פסק הדין, ניתן להגיש למערכת ההוצאה לפועל רק במידה והטענה התגבשה לאחר מועד מתן פסק הדין (מנגד, טענה שהתגבשה טרם מתן פסק הדין תידון בבית המשפט).

נטל הראייה במסגרת טענת "פרעתי" מוטל על מגיש הבקשה, החייב או צד שלישי שהינו בעל עניין, להוכיח, כי החייב פרע את חובו במלואו או בחלקו לזוכה או שלא מתקיימים התנאים, הנדרשים לביצוע פסק הדין.

הליך הגשת התנגדות לביצוע פסק דין

בקשת התנגדות לביצוע פסק דין ניתן להעלות בכל עת, ללא הגבלת מועד.

את הבקשה יש להגיש בשלושה העתקים, תוך המצאת העתק נוסף לזוכה ובצירוף המסמכים הבאים: צילום תעודת זהות של המבקש; העתק האסמכתאות, התומכות בטענות שמופיעות בבקשה וכן תצהיר, המאשר את העובדות המפורטות בה.

בין הנימוקים, שניתן להעלות במסגרת טענת "פרעתי": פרעון החוב בעבר, מסירת הנכס המבוקש, אי התמלאות תנאים מסויימים, אשר פסק הדין תלוי בהתקיימותם, ויתור הזוכה על החוב וכד'.

העברת נטל הראייה לצד הזוכה

נטל השכנוע העיקרי להוכחת טענת "פרעתי" מוטל על כתפי מגיש הבקשה.

אולם, במקרים מסויימים יעבור נטל ההוכחה אל הזוכה וזאת כאשר החייב מציג מסמכים, התומכים לכאורה בטענותיו או כאשר עובדה מהותית, הנדרשת הוכחה, מצויה בידיעתו הבלעדית של הזוכה.

סמכות ראש ההוצאה לפועל בעת הדיון בבקשה

ההתייחסות לדיון בבקשת התנגדות לביצוע פסק דין בפני ראש ההוצאה לפועל הינה כאל דיון בפני בית משפט, הדן בבקשה על דרך המרצה.

בידי ראש לשכת ההוצאה לפועל מוקנית סמכות לקבל את הבקשה במלואה, בחלקה – תוך קביעת היקף ביצוע פסק הדין או לדחות את הבקשה.

בנוסף, שעה שהמסמכים המצורפים לתביעה מצביעים על נכונות טענת פרעתי, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצוע הליכים בתיק, באופן מלא או חלקי, עד למתן החלטתו בבקשה.

במקביל, תועבר הבקשה לזוכה לצורך מתן תגובה וייקבע מועד לדיון.

בתום הדיון בבקשה, המתקיים במעמד הצדדים ותוך שמיעת טענותיהם, יכריע ראש ההוצאה לפועל בהתנגדות.

קבלת טענות המבקש על ידי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שעלה בידי החייב להוכיח, כי קיים את פסק הדין או עמד בתשלום החוב, תוביל לסגירתו של התיק במערכת ההוצאה לפועל.

מצידו השני של המתרס, במקרה של דחיית הבקשה ובמידה וראש ההוצאה לפועל מצא, כי הטענה לקיום פסק הדין היתה חסרת שחר, יוטלו על החייב הוצאות מיוחדות, בנוסף על החוב הקיים.

רוצה להגיש התנגדות לביצוע פסק דין? פנה אלינו לקבלת יעוץ משפטי