הגנות על ערב לחוב בהליך פשיטת רגל

תיקון לחוק הערבות מקנה כיום הגנה רחבה יותר למי שחתמו על כתב ערבות ומבחין בין מספר סוגים של ערבים לחוב. היכנסו לקריאת המאמר המלא אודות ההגנות המוקנות לערב לחוב המטופל בהליכי פשיטת רגל …

ערבות guarantee היא התחייבות לפירעון חובות כספיים של אדם אחר, במידה שהלה אינו עומד בהתחייבותו במועד. האדם המתחייב לחוב מכונה ערב guarantor.

במשפט הישראלי, דיני ערבויות מוסדרים במסגרת חוק הערבות, התשכ"ז – 1967. החוק תוקן בשנת 1992 בעקבות תופעה של פניית נושים ישירות לערב מבלי לנקוט קודם לכן בצעדים נגד החייב. כפועל יוצא נקלעו הערבים עצמם לקשיים, כיוון שלא היו להם הכלים המתאימים לפעול נגד החייב ולא הצליחו להחזיר את החובות בעצמם.

התיקון לחוק הערבות יצר מערכת הגנות שונה עבור ערבים מסוגים שונים – ערב יחיד, מוגן ורגיל. ערב יחיד הוא מי שאינו בן זוג, שותף, תאגיד או בעל עניין בתאגיד ברשות החייב. ערב מוגן הוא ערב יחיד שעוסק במתן אשראי וסכום הערבות שלו מוגבל ל 50,000 ש"ח או
ל 60,000 ש"ח במקרה של חוב משכנתא.

חשוב להדגיש כי המחוקק רואה בחומרה מי שערבו לחובות של אחרים מבלי ששקלו זאת מבעוד מועד, ולכן מחמיר במקרי ערבות של אנשים פרטיים אשר אינם עונים על ההגדרות בחוק ומכונים ערב רגיל או ערב אישי.

מהן ההגנות שמקנה החוק לערבים במקרה של פשיטת רגל?

ההגנות המוקנות בחוק הערבות לערבים במקרה של פשיטת רגל דומות לאלה המעוגנות במסגרת חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967. אופי הערבות האמורה יכתיב את ההליכים. במידה והערב מוגן קובע החוק חובה למצות את ההליכים נגד החייב העיקרי לפני פנייה לערב, ולכן יש צורך בקבלת צו כינוס נגד החייב טרם הפניה לערבים.

בדומה, התיקון קבע כי החבות היא יחסית ולכן במידה וקיימים מספר ערבים כל אחד מהם יחוב באופן יחסי.

פרט לכך, נקבע כי תינתן לערב הזכות לפרוע את החוב בהתאם לתנאי ההלוואה המקורית ולא באופן מיידי. יחד עם זאת, ההגנות מכוח החוק לא יחולו על ערב רגיל.

מהן הנסיבות שיובילו לביטול הערבות?

ביטול ערבות רגילה אינו מהלך פשוט, אך אפשרי. חוזר בנק ישראל מחייב את התאגידים הבנקאיים לגלות לערב כל מידע מהותי אודות החייב ואי גילוי מידע כאמור עשוי להוביל לביטול הערבות. בדומה, פירעון החוב במועד יוביל אף הוא לביטולה של הערבות.

הוכרזת כלקוח מוגבל? – לחץ כאן לקריאה

פסיקה בנושא הגנות על ערב בפשיטת רגל

הליך רע"א 3732/08 ג'ורג'י נ' אשכנזי וכונס הנכסים הרשמי עסק בשני הליכים נגד החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

במקרה זה, המשיב היה בעל שליטה בחברה שכרת הסכם שכירות והסכם רישיון עם המערערים, ובשלב מסוים טענו המערערים כי המשיב מפר את ההסכמים עמם.

בורר שמונה פסק כי המשיב אכן הפר את ההסכמים, אולם קבע כי החיוב במסגרת הסכם השכירות הוא חיוב אישי ובהסכם הרישיון הוא מכוח דיני הנזיקין.

בינתיים, נכנסה החברה שבבעלות המשיב לפירוק ובית המשפט המחוזי קיבל את טענת המערערים לפיה ההפטר חל רק על החובות שנובעים מהערבות האישית.

בית המשפט העליון פסק כי ההסדר מתייחס לשני ההסכמים ופרשנות זו אף עולה מתוך ההסדר עצמו.

לחץ לקריאה בנושא: אי מתן הגנות בפשיטת רגל לחוב שמקורו בעבירה

חשיבות קבלת סיוע משפטי

חתימה על ערבות הינה מהלך בעל השלכות רבות, במידה ומתממש התרחיש לפיו החייב אינו מסוגל לעמוד בנטל פירעון החוב. פנייה אל עורך דין המתמחה בפשיטת רגל תסייע לכם בגיבוש האסטרטגיה ודרך ההתנהלות לפני ולאחר החתימה על כתב הערבות.

עליה של 75% במאגר הלקוחות המוגבלים שמנהל בנק ישראל

לאחרונה נרשמה עליה חדה במספר חשבונות הבנק המוגבלים במאגר בנק ישראל, אף שהלקוחות לא עברו על חוק מתן שיקים ללא כיסוי – היכנסו לקריאה אודות הסיבות לתופעה, הביקורת הנמתחת ומה ניתן לעשות להסרת ההגבלה?

ניהול בלתי נכון של חשבון בנק מסכן את הלקוח בהגבלת החשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 Checks without cover law ובכניסה למאגר החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.

יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות הוכנסו למאגר חשבונותיהם של 156,000 לקוחות על אף שאינם עומדים בהגדרות החוק אשר מתייחסות למתן עשרה שיקים חוזרים במהלך שניים עשר חודשים, כאשר חמישה עשר ימים חלפו בין הסירוב הראשון לבין הסירוב האחרון.

בהתאם לנתונים שנמסרו על ידי סגנית המפקח על הבנקים בישיבת וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת החשבונות הוגבלו בעקבות שינוי שבוצע במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 Execution law  אשר מאפשר להגביל את חשבון הבנק בשל אי תשלום קנסות, אגרות וחובות למדינה בסכום העולה על 5,000 שקלים.

שינוי זה בהוראות החוק הוביל לכך שמספר לקוחות הבנק המוגבלים בחשבונותיהם Limited clients עלה בין ראשית לסיום שנת 2010 ביותר מ 70,000 איש.

לחצו לקריאה נוספת בנושא: תיקון חוק הוצאה לפועל – הרחבת סמכויות רשמים

מהן השלכות ההגבלה?

חשבון הבנק הוא חלק בלתי נפרד מההתנהלות הפיננסית בעידן המודרני. לפיכך, מהלך המגביל את חשבונות הבנק הינו רב משמעות ובעל השלכות רבות.

תכלית החוק הינה למנוע מתן שיקים שאינם מכוסים, ולפיכך הגבלת החשבון במקרה שהלקוח כלל אינו עומד בתנאים אלה פוגעת בהתנהלות הכלכלית של הלקוח על לא עוול בכפו. כך למשל, הלקוח מנוע מלפתוח במשך תקופת ההגבלה חשבון שיקים, אסור לו למשוך כספים מחשבון שהוגבל Limited account וייתקל בקשיים בקבלת אשראי.

בנוסף, היות ועל פי החוק ניתן לקבל מידע מבנק ישראל אודות חשבונות שהוגבלו, עשויים שמו ודימויו של הלקוח להיפגע באופן בלתי הפיך.

לחצו כאן לקריאה בנושא: הלוואות חוץ בנקאיות

הביקורת אודות השינוי

סגנית המפקח על הבנקים טענה בדיון כי בנק ישראל Bank of Israel הביע התנגדות לקליטת הלקוחות ברשימה, משום שסנקציה על התחמקות מתשלום חובות כספיים למדינה אינה מענייניו של חוק זה ושינוי הוראותיו אינו מצוי בסמכות הבנק.

בדומה, הביעה הסגנית מורת רוח מחוסר המידתיות הטבוע בחוק אשר גורם אי צדק גם כלפי חייבים שפרעו את חובם, משום שהסנקציות הבנקאיות נמשכות חמש שנים לפחות.

פרט לכך, בשל הקושי בקבלת אשראי credit בעקבות ההגבלה, התוצאה היא שלא אחת חייב שאמצעיו מוגבלים לא יוכל לפרוע את החוב משום שאין לו מסגרת אשראי.

במטרה להילחם במצב שנוצר הציעו חברי כנסת החברים בוועדת חוקה, חוק ומשפט לתקן את חוק הוצאה לפועל כך שאת הגבלת החשבון יהיה ניתן לבצע רק לאחר שנוסו וכשלו אמצעים דוגמת שלילת דרכון או רישיון נהיגה של החייב.

לדידם, קיימת הצדקה להגבלה במקרים בהם החייב מתעקש שלא לשלם את החוב באופן סדרתי.

הצעה זו מסתמכת על נתונים של משרד המשפטים, לפיהם קיימים כיום 26,000 חייבים שסך חובותיהם הכולל מגיע ל 750 מיליון שקלים לצד הפרשי ההצמדה והריבית.

חשיבות קבלת סיוע משפטי

במידה וחשבון הבנק שלכם הוגבל, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין הוצאה לפועל.

עורך דין המתמחה בתחום זה יסייע לכם בהתנהלות מול הגורמים המתאימים לביטול ההגבלה וחזרה לשגרת התנהלות פיננסית רגילה.

לחצו לקריאת מאמרים נוספים בתחום בנקאות ומיסים

חלוקת כספים שלא כדין על ידי נאמן בפשיטת רגל

הליך פשיטת רגל אשר נידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב חושף ליקויים בתפקוד הנאמן, לרבות חלוקת כספים שלא כדין וללא היתר בית המשפט. היכנסו לקריאת תקציר פסק דינה של השופטת אלשיך והביקורת שמתחה על התנהלות גורמים המעורבים בפרשה…

תכליתו המרכזית של הליך פשיטת רגל הינה להבטיח חלוקה שווה של נכסי החייב בין הנושים, זאת בדרך של מינוי נאמן וקיום פיקוח על ידי בית המשפט.

הנושים וכונס הנכסים הרשמי רשאים להציע את מי למנות לתפקיד הנאמן.

הסמכויות אשר מופקדות בידי הנאמן מנויות בסעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 אשר מקנה לנאמן, בין היתר, סמכות לדון בתביעות בגין חובות כספיים, לממש את נכסי החייב ועוד.

מלבד זאת, רשאים הנושים לבקש מינויה של ועדת ביקורת על מנת לפקח על עבודת הנאמן ובמידה לא מונתה ועדה כזו טעון מימוש כמה מסמכויות הנאמן קבלת אישור מטעם הכונס הרשמי.

ניגוד עניינים של הנאמן בפשיטת רגל

בהליך המשפטי פר"ק 1320-90 מתחה כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך ביקורת חריפה על התנהלותו של עורך הדין יעקב סקרבניק אשר שימש נאמן בהליך פשיטת הרגל של החייב.

בנסיבות המקרה פנה המנהל המיוחד לערכאות בעקבות דוח אשר תיאר אי סדרים בפעולות הנאמן שעודנו מכהן בתפקידו, כדי שבית המשפט יורה לו ולמי שפעל עימו להשיב את הכספים לקופה.

בכתב התביעה נטען כי לא זו בלבד שהנאמן הסתיר מבית המשפט את עובדת היותו נושה של החייב הוא גם חילק כספים שלא כדין, לא בדק את תביעות החוב מלבד שתיים שהיו קשורות אליו במישרין או בעקיפין וכן פורטו מחדלים וליקויים נוספים בתפקודו.

מפאת הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים ועד הגשת התביעה דרש המנהל לחייב את הכונס, הנאמן וגורם נוסף, להשיב סכומים שלגביהם קיימת תשתית ברורה המוכיחה את נטילתם שלא כדין.

כך חויב עורך הדין להשיב לקופת הכונס 18,221 ש"ח שנטל לעצמו, נושה נוסף שיוצג על ידי הנאמן חויב לשלם 53,634 ש"ח ומלבד זאת חויבו השניים לשלם סכום של 75,000 ש"ח הוצאות לקופת הכינוס.

התיישנות התביעה

בית המשפט קיבל את תביעת המנהל המיוחד ודחה את טענת ההתיישנות שהעלה הנאמן חרף העובדה שחלפו עשרים שנה מאז המעשים המתוארים.

לדידה של השופטת אלשיך, במידה והיה מדובר במתדיין רגיל שהגיש את התביעה בחלוף יותר משבע שנים, היה קם מחסום ההתיישנות. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי בנסיבות המקרה יש לקבל את התביעה.

ראשית, מההיבט הדיוני נכון היה להגיש את התביעה בשנת 2009, משום שאז מונה המנהל המיוחד שהיה אמון על חקירת מעשי הנאמן. פרט לכך, טרם מינוי המנהל בעל סמכויות החקירה לא ניתן היה לחשוף את אי הסדרים ולהגיש את התביעה.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על העובדה שהנאמן אשר מונה היה פרקליטו בעבר של אחד הנושים ואף נושה של החייב בעצמו. בפסק דינה ביקרה השופטת אף  את מערכת הוצאה לפועל אשר נתנה גושפנקא למעשים.

סיוע משפטי בהליכי פשיטת רגל

ניהול כושל של הליכי פשיטת רגל עשוי להוביל לאובדן הזכויות של החייב והנושים.

לפיכך, מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל אשר יסייעו בגיבוש המהלכים הדרושים לצורך התנהלות נכונה ומיצוי הזכויות המשפטיות המגיעות לכם.

חוב שמקורו בעבירה פלילית לא יזכה בהגנות פשיטת הרגל

נסיבות מסוימות יובילו לביטול הליכי פשיטת רגל ולאובדן ההגנות המוקנות לחייב במסגרתם. היכנסו לקריאת ההלכה החדשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, העוסקת בביטול הליכי פשיטת רגל שנפתחו בגין חוב שמקורו בעבירה פלילית…

פשיטת רגל כמו גם הוצאה לפועל הן פרוצדורות שונות אשר קיימת ביניהן חפיפה מסוימת.

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נפרד מהבעלות על נכסיו בשל היקלעותו לסטאטוס של חדלות פירעון, אולם החוק מאפשר לו להסדיר את חובותיו כדי שיוכל להמשיך את פעילותו הכלכלית.

בנסיבות מסוימות יכולים הנושים והחייב להעדיף הכרזה על פשיטת רגל מאשר מימוש נכסים במסגרת הוצאה לפועל.

יחד עם זאת, המחוקק ובית המשפט אינם מעוניינים להפוך את ההליך למקלטם של מי שמעוניינים להשתמט מתשלום חובות ולכן בית המשפט בוחן בקפידה את התנהגות החייב במהלך יצירת החוב ובמועד הגשת הבקשה.

מהם תנאי הסף להגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל?

סעיף 18 (ה) 2 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשה לפשיטת רגל שהוגשה לשם שימוש לרעה בהליכים, שלא בתום לב או שעה שהחייב הינו בר פירעון.

ביטול ההליכים משמעו המשך נשיאה בנטל החוב ובגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי חוב כספי שמקורו בעבירה פלילית נוצר בחוסר תום לב. בנסיבות אלה לא קיימת הצדקה לסייע למי שבא בשערי בית המשפט בהיעדר ניקיון כפיים, משום שעזרה שכזו תהא מנוגדת לעקרון תקנת הציבור.

בפסק הדין ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, מתייחס בית המשפט העליון לשלילת הגנות הפקודה מחובות שמקורם בניהול עסק לא חוקי ומציין את השיקולים הדרושים לביטול הזכאות כאמות מידה לבחינת הפגיעה בתקנת הציבור בהקשר לפשיטת הרגל.

אליבא דה כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק יש לבחון את חומרת המעשה, את היסוד הנפשי בעבירה, התמשכותה של אי החוקיות, הקשר בינה ובין החובות ושיקולים נוספים.

הגנה על חוב שמקורו בפלילים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה הליכי פשיטת רגל שנפתחו בעקבות חוב שמקורו בהרשעה בעבירה פלילית.

במקרה הנדון, ירה רופא שיניים בשלושה צעירים במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. שני צעירים נפגעו באוזן ובריאה והשלישי נפגע בראשו מקליע שחדר דרך עינו.

בתביעת הפיצויים האזרחית חויב הרופא לשלם לפצוע השלישי סכום של מליון שקלים ולשני הנפגעים האחרים פיצוי נוסף.

אולם, עם קבלת פסק הפיצויים פנה החייב בבקשה להכרזה על פשיטת רגל בשל חובות אליהם נקלע, שהצטברו לסכום משמעותי של 1.8 מליון שקלים.

בתחילה אמנם נפתח הליך כינוס נכסים והחייב שילם 500 שקלים מדי חודש לקופת המנהל המיוחד, אך בדיון הועלתה התנגדות לפשיטת הרגל, ונטען כי יש בניהול הליך זה משום ביזוי החוק.

הטעמים לאי מתן הגנה לחוב שמקורו בדבר עבירה

בית המשפט קיבל את ההתנגדות חרף הקביעה שעל הנפגע מוטלת אשמה של 40% בנסיבות המקרה.

לדידו של כבוד השופט דוד מינץ, אמנם ייתכנו חריגים אך במידה וייקבע שהחוטא זכאי להגנות הפקודה שעה שעבר עבירה פלילית ומעשהו נוגד את תקנת הציבור, משמעות הדבר היא שירוויח מהעוולה שביצע.

מכאן, הרי שהקניית הגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנקלע לחדלות פירעון עקב עבירה שביצע, נוגדת את עקרון היסוד של תקנת הציבור.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום פשיטת רגל:

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

פגמים בהליך פשיטת רגל

אישור בקשה לפשיטת רגל כשהנושה הוא רשויות המס

הצורך בכינוס נכסים עשוי להתעורר במסגרת הליכים שונים במשפט האזרחי, אולם תכלית הכינוס והסיבות לו משתנות ממקרה אחד למשנהו. חשבת לקנות דירה מכונס נכסים? יש כמה נקודות שצריך ורוצוי הכיר מקרוב ולעומק…

בניגוד לכינוס לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 במסגרתו מתמנה הכונס על כלל נכסי בעל הדין, בהליך הוצאה לפועל ממונה כונס על נכס ספציפי של החייב, זאת משום שתכלית הכינוס בדנן הינה פירעון החוב באמצעות הכספים שהתקבלו מהמכירה.

כך, חייבים רבים נכנסים לכינוס מקרקעין עקב הטלת עיקול או מימוש משכנתא על ידי הזוכה.

כיצד מתבצע הליך כינוס הנכסים בהוצאה לפועל?

סעיף 53 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 מקנה לכל רשם בלשכת הוצאה לפועל סמכות למינוי כונס נכסים על נכס ספציפי של החייב למטרת ביצוע פסק הדין, אם ראה שיש צורך בכך.

הזוכה נדרש להגיש בקשה למינוי הכונס ובה לפרט את מיקום הנכס שמבקשים לממש ותיאורו יחד עם הסכמה בכתב מטעם הכונס המיועד. עם אישור מינויו של הכונס מפורסמת מודעה על מכירת הדירה בכינוס יחד עם מועדים לביקור בנכס. הכונס רשאי למנות מתווך אשר יראה את הנכס לרוכשים וימסור פרטים לגביו.

לאחר מכן נדרשים הרוכשים להגיש הצעת רכישה מסודרת, אשר כוללת את טופס ההצעה, שיק או ערבות בנקאית וכן חוזה מכר שנותן הכונס.

בהמשך נערכת התמחרות בין המציעים שהציעו את ההצעה הגבוהה ביותר.

הרוכש שזכה חותם על חוזה המכר והכונס שב לרשם ההוצאה לפועל על מנת שהלה יאשר את המכירה.

היתרונות והחסרונות של החייב במכירת דירה בהליך כינוס

הליך הכינוס צריך להתבצע תוך שמירה על האינטרסים של הרוכש, הזוכה והחייב, לצד הקפדה על יעילות ומהירות המכירה, כך שמבחינת הקונה מדובר בהליך מהיר ביחס למכירה רגילה.

היתרונות המיוחסים לחייב במכירת דירה בכינוס הינם סיום מהיר למדי של ההליכים, במקביל לפיקוח רשות ההוצאה לפועל במטרה שלא יקופחו זכויות החייב.

ברם, לצד היתרונות קיימים מקרים בהם מכירת הדירה בכינוס אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס של החייב.

מלבד תשלום הוצאות הכינוס שחל על החייב, לא פעם, לצורך פירעון מהיר נמכרות דירות בכינוס נכסים במחיר נמוך ממחיר השוק, שדי בו כדי לסלק את החוב לנושים.

אולם, מלבד הליך הכינוס כפי שמפורט להלן מקנים החוק והפסיקה לחייב אפשרות למכור את הנכס בעצמו כדי לחסוך בהוצאות הכינוס והשאת תמורה בגין הנכס.

לצד זאת קיימת גם אפשרות של החייב לפדות בעצמו את הנכס בסכום דומה לזה של ההצעה הזוכה כדי להימנע ממכירת הדירה.

החייב נדרש לדעת, כי הכונס אינו משמש ידו הארוכה של הנושה על אף שהזוכה מבקש את מינויו אלא שליחו של בית המשפט, אשר חב חובת אמון לבית המשפט ומחויב לפעול באופן עצמאי ואובייקטיבי.

במידה והחייב חושש שהכונס אינו פועל לפי אמות מידה אלה במכירת הנכס בכינוס הנכסים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט על מנת שינקוט צעדים.

קיראו בהרחבה על רכישת דירה מכונס נכסים באתר פשיטת רגל נט.

מה ניתן לעשות כנגד חברה שאינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק? כיצד אוכפת רשות התאגידים את חוקי המדינה? על כל אלה ועוד בסקירה הבאה…

חברה היא אישיות משפטית בעלת זכויות וחובות הנדרשים לשם קיומה היעיל של אישיות זו.

החקיקה העיקרית היום במדינת ישראל העוסק באישיות משפטית מסוג זה היא חוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: החוק).

חברות הן כוח עיקרי בשוק הכלכלה המודרני, אולם על מנת שהחברה תתרום למשק היא נדרשת לעמוד בתנאים רגולטורים שונים.

בעל חברה - אגרה שנתית כבר שילמת?

בין השאר החוק מטיל על החברות חובה לשלם אגרה מדי שנה ולהגיש דוח שנתי על הפעילות שלהן לרשם החברות.

יחד עם זאת, בניגוד לגופים אחרים כגון הרשות להגבלים עסקיים או רשות ניירות ערך, רשם החברות פעל עד כה לבד מבלי שהיווה חלק מרשות כלשהי.

היעדר קיומה של יחידה הממונה על אכיפת הדרישות מכוח חוק החברות אפשר לחלק מהחברות להתנהל שלא בהתאם להוראת החוק, על אף הסמכויות הנרחבות שהחוק מקנה לגורמים המוסמכים במקרה של הפרה.

החוק מאפשר להטיל עיצומים כספיים שדינם כדין קנס מנהלי על החברות, נושאי המשרה והדירקטורים בחברות שיוגדרו כ"חברות מפרות".

רשות התאגידים רואה בהגשת הדוח השנתי תנאי מהותי להתנהלות תקינה של הציבור וגורמים עסקיים מול החברות במשק.

לעניין תשלום האגרה השנתית יש לציין שבמידה והחברה לא שילמה את האגרה הנדרשת לפי החוק במשך שבע שנים, הסכום עשוי להאמיר עד לסך של 9,000 שקלים.

כיצד מתכננת לפעול רשות התאגידים כנגד חברות שלא פעלו בהתאם לחוק?

רשות התאגידים אינה מעוניינת לנקוט בצעדים דרסטיים כנגד החברות כבר בשלב הראשון אלא לפעול בהדרגה.

יחד עם זאת רשות התאגידים הבהירה כי היא לא תחשוש לנקוט ביד קשה כנגד חברות שלא יצייתו לדרישות. בשלב הראשון תשלח הרשות מכתבי התראה לחברות ובהם דרישה לתיקון הליקויים שהתגלו בתוך 30 יום.

במידה ויהיו חברות שעדיין לא יפעלו בהתאם לדרישה האמורה תכריז הרשות על אותן חברות כ- "חברות מפרות חוק".

השפעת ההכרזה על הפעילות העסקית של החברה

להכרזה זו עלולה להיות משמעות רבה על הפעילות העסקית של החברה והיא יכולה לגרום לה להיכנס לקשיים כלכליים של ממש.

הסיבה לכך היא שיהיה ניתן להטיל על החברה המפרה עיצומים כספיים, מגבלות ברישום של משכונות ושעבודים ואף להורות על פירוקה בכפייה.

כאן המקום לומר שההכרזה על החברה כחברה מפרת חוק תופיע גם במידע שניתן לציבור ללא תשלום דרך רשם החברות וכן תועבר גם לגורמים נוספים.

באופן זה ההכרזה על חברה כמפרת חוק תקשה על התנהלותה גם מול בנקים או גופים מוסדיים אחרים.

זאת משום שחברה שתוכרז כחברה מפרת חוק לא תוכל לרשום שיעבוד על הנכסים שלה כפי שנדרש על ידי בנקים וגופים אחרים לצורך מתן הלוואות שמממנות לא פעם את הפעילות העסקית שלה.

היא לא תורשה לשנות את שמה ומטרותיה כפי שנדרש לפי החוק וכן לא יתבצע רישום של חברה חדשה שבעל המניות בחברה החדשה ההוא החברה המפרה או בעל השליטה בחברה המפרה.

סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980 עוסק בהשפעתם של מגוון פגמים בהליך פשיטת רגל, לגבי המשך ההליך ונפקותו מבחינה חוקית.

סעיף זה שכותרתו – "פגם פורמלי לא יפסול בהליך פשיטת רגל" על תתי סעיפיו מעגן שתי קביעות:

האחת, כי הליך פשיטת רגל ימשך כסדרו ולא יפסל מסיבה של פגם צורני או שיבוש כלשהו.

פסלות כאמור תתרחש במקרים חריגים בהם הערכאה בפניה הוגשה ההתנגדות להמשך ההליך, מצאה כי השיבושים שנפלו בו גרמו לעיוות דין משמעותי, במידה שאינה ברת תיקון במסגרת הנחיה הניתנת על ידי בית המשפט.

הקביעה השניה היא, כי פגמים או שיבושים אשר אירעו בהליכי מינוי או בחירה של אחד מבעלי התפקידים בהליך פשיטת רגל: כונס נכסים רשמי, נאמן או נציג בועדת הביקורת, לא ישפיעו על תוקפה והשלכותיה של פעולה, אשר ננקטה בפשיטת רגל ובוצעה מתוך תום לב.

פסקי דין שדנו בפגמים בהליכי פשיטת רגל

הליך בש"א 8360/01 יקותיאל ברק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ עסק בבקשה, שהגיש הבנק לבית המשפט, להמצאת התראת פשיטת רגל לחייבת עקב אי עמידתה בתשלום חובות, שהוכרו במסגרת פסק דין.

סכום החובות המצטבר שננקב בפסק הדין, עמד על כ-300,000 ש"ח.

פרט לכך קיים היה סכום חוב בגובה כ-5.5 מיליון ש"ח, אשר צוין בהתראה, שהומצאה לחייבת על ידי הבנק ולא היו קיימים לו תימוכין בפסק דין או שטר כלשהם.

לפיכך טענה החייבת, כי מדובר בחובות, הנטענים על ידי הבנק הנושה בלבד ללא קיום אסמכתא משפטית.

השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפניה הוגשה ההתנגדות, ציינה, כי קיימת חשיבות רבה לנוסח התראת פשיטת הרגל, המהווה ספתח להליכים, אשר יינקטו בהמשך, במידה והחייב לא יסדיר את חובו.

נפסק, כי אמנם ברגיל בית המשפט אינו נוהג לקבל התנגדויות המוגשות על ידי החייב במטרה להתחמק מתשלום חובו.

התנגדויות אלה, המבוססות על מגוון הנמקות שונות, נדחות על הסף תוך מתן אור ירוק לפתיחה בהליך פשיטת הרגל. אולם, בנסיבות המקרה יש לחרוג מהמקובל.

באופן עקרוני ציינה השופטת כי מאחר והתראת פשיטת רגל מוכרת כהליך העומד בפני עצמו, מוקנית לבית המשפט סמכות להכשיר פגמים פורמאליים, אשר אירעו בה.

במקרה זה קבעה, כי במסגרת ההתראה דרש הבנק מהחייבת סכום הגדול באופן משמעותי, פי כמה וכמה מהחוב המקורי, שהוחלט בפסק הדין, במטרה שיהווה עילה אפשרית להתראת פשיטת הרגל.

פעולה זו נמצאה על ידי בית המשפט כבלתי כשרה ולגיטימית נוכח העובדה, שהתראת פשיטת רגל אינה בגדר מכתב דרישה שמציג הבנק לתשלום החוב, כי אם דרישה פורמלית, הניתנת מטעם בית המשפט.

נוכח האמור אין לציין בהתראה סכומי כסף, אשר לא נפסקו באופן מפורש בפסק הדין.

לפיכך ושעה שהסכום הנקוב בהתראה עלה עשרת מונים על הסכום, שנקבע בפסק הדין, נפסק, כי יש לפסול את ההתראה עקב פגם יסודי, שנפל בה.

בנוסף, הוחלט על בחינת מידת תום הלב של הנושה – הבנק, אשר המציא את ההתראה.

יש לך שאלות? פנה לקבלת יעוץ משפטי בנושא

מדריך קצר המסביר על הליכי פשיטת רגל של עמותות לפי החוק בישראל.

בישראל ובעולם פועלים שלושה מגזרים המרכזים את הפעילות העסקית של המשק והם:

• המגזר הציבורי – המדינה וגרורותיה

• המגזר הפרטי – תאגידים שמטרתם השאת רווחיהם

• המלכ"רים – מוסדות לא כוונת רווח כגון עמותות

במאמר זה נתמקד במגזר השלישי, ונראה מהו הדין, כאשר עמותה איננה יכולה לפרוע את חובותיה וכתוצאה מכך נכנסת להליכי פשיטת רגל.

מהי עמותה?

סעיף 1 לחוק העמותות התש"ם 1980 (להלן החוק) מורה אותנו מהי עמותה בזו הלשון:

"שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות".

האם עמותה יכולה לפשוט רגל?

העמותה שהינה תאגיד, אינה יכולה לפשוט רגל שכן "פשיטת רגל" הוא הליך משפטי המתייחס רק לבני אדם (יחיד או שותפים).

עם זאת, עמותה יכולה להיכנס להליכי פירוק הדומים במהותם להליכי פשיטת הרגל – אך הם אינם זהים.

האם במהלך פירוק (פשיטת רגל) של עמותה ניתן להיפרע מנכסי בעלי העמותה?

העמותה הינה תאגיד ועל כן נכסים הרשומים על מקימיה יזכו להגנה מפני נושיה.

עם זאת בנסיבות מסוימות ניתן לבצע את הקרוי הרמת מסך, ולהגיע לנכסיהם של בעלי העמותה – אך נסיבות אלו הם חריגות והדבר אינו מבוצע לעיתים תכופות.

כיצד פושטת רגל (מתפרקת) עמותה במצב של חדלות פירעון?

סעיף 49(4) לחוק העמותות קובע כי חוסר יכולת פירעון של עמותה מהווה עילה לפירוקה.

פירוק זה יכול שיעשה מרצון (ע"י מוסדות העמותה עצמה) או לבקשת נושה שחוב העמותה כלפיו גבוה מ-5000 ₪.

בקשה לפירוק העמותה תוגש אל כונס הנכסים הרשמי שמשרדיו פרוסים במחוזות השונים ברחבי הארץ.

לאחר פתיחת התיק הכרוך בתשלום אגרה של כ-2500 ₪(סכום המתעדכן מעת לעת) ידרוש כונס הנכסים דין וחשבון מהעמותה לגבי מצבת נכסיה והתחייבויותיה כמו גם על הסיבה שהביאה אותה למצבה הכלכלי ד'היום.

על סמך הנתונים הללו, יכריע הכונס האם להמשיך בהליכי הפירוק או לא.

במידה ויוכרע כי יש להמשיך בהליכי הפירוק יועבר הדיון בו לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות לדון בכגון דא.

בית המשפט יכריע על פי המלצת כונס הנכסים האם להוציא צו פירוק כנגד העמותה, צו זה משמעותו מינוי מפרק לעמותה שתפקידו העיקרי מימוש כלל נכסי העמותה בכדי לפרוע את החוב לנושים השונים.

יש לציין כי במהלך פירוק עמותה החובות יפרעו בהתאם לסדר הפירעון בין נושים כפי שמתרחש בכל פשיטת רגל ו/או פירוק תאגיד.

תוצאות פשיטת הרגל (הפירוק)

לאחר מימוש כלל הנכסים ופירעון מרבית החובות, העמותה תקבל צו הפטר אשר בדומה לפשיטת רגל פוטר אותה מהמשך פירעון חובותיה.

מצב זה למעשה מבשר את סיום פעולת העמותה כישות עצמאית וחיסולה המשפטי.

כיצד כדאי לגשת להליכי פירוק עמותה?

פירוק עמותה, הוא אירוע משפטי מורכב, הכולל צדדים רבים והכרעות שונות.

אם הנכם נושים או בעלי עניין בעמותה, חשוב ביותר שילווה אתכם עורך דין פשיטת רגל לכל אורך ההליך וזאת בכדי להגיע לתוצאות הכספיות הטובות ביותר עבורכם.

במציאות ימינו, שעה שהמשבר הכלכלי מתדפק על דלתותיהם של עסקים גדולים וקטנים במגוון ענפי המשק, נקלעים אנשים רבים לחובות והפסדים כספיים וחווים פגיעה במשק הבית ופרנסת המשפחה עד הגעה למצבי מצוקה כלכלית של ממש. כיצד מתמודדים מול חובות כספיים מעיקים?

במקרים אלה, בהם דומה לחייב, שהשמיים נפלו עליו, חשוב לדעת, כי מערכת המשפט הישראלית אינה עומדת רק לימין הנושים ומעניקה הגנות וסעדים גם עבור חייבים, אשר מתמודדים עם הפסדים כספיים.

שורה ארוכה של חוקים ותקנות מסדירים מנגנוני פריסת תשלומים לנוחות החייב ובאופן הגיוני, המאפשר את המשך קיומם השוטף של חיים רגילים ופרעון הדרגתי של החוב, במקביל.

דרכים מומלצות להתמודדות עם חובות כספיים

חש, כי הקרקע נשמטת תחת רגלייך עקב חובות כספיים בהם הסתבכת?

אל תאבד את הראש! במקרים אלה חשוב לפעול באופן לוגי ומושכל, ולחפש אחר אופנים, שמציע החוק להתמודדות עם המצב המורכב, תוך אימוץ אסטרטגיה נבונה להתנהלות מול הנושים.

ראשית, במצבי היקלעות לחוב כספי מכל סוג שהוא, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום, בעל וותק ונסיון בייצוג חייבים בהליכים משפטיים, הליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל או הסדרי חובות.

עורך דין, אשר אמון במלאכה, יידע לייעץ לחייב, לנווט אותו בנבכי החוק ולהתאים עבורו את הפתרון האפקטיבי והיעיל בנסיבות המקרה.

שנית, אל תתחמק מהנושים – שתף עמם פעולה ונסה להגיע להסדר פריסת חוב, המשרת את מטרותייך.

בחוב אישי, למשל חוב כספי כלפי הבנק, אשר נוצר עקב אי עמידה בתשלומי משכנתא או פרעון הלוואה אחרת, ולאחר הגעת מכתב בנושא מטעם הבנק, מומלץ לנסות להסדיר את החוב מול הגורם הרלוונטי במוסד הבנקאי באופן עצמאי או תוך הסתייעות עם עורך דין, אשר יפעל כשלוחו של החייב מול בא כוחו של הבנק.

במקרים מסויימים נאות הבנק לגבש עם הלקוח הסדר פריסת חובות, אשר חוסך עבור שני הצדדים הוצאות כספיות וטרחה, הכרוכים בניהול הליך משפטי.

אף במידה והנושא מגיע לטיפול מערכת ההוצאה לפועל ונגד החייב נפתח תיק, אין להרים ידיים או לומר נואש! מערכת ההוצאה לפועל מציעה צעדים והגנות, אשר הולכים לקראת החייב ומטרתם לסייע לו בפרעון והסדרת החוב.

בין הסעדים המקובלים, שהחייב רשאי להגיש בגינם בקשה לראש ההוצאה לפועל: ביצוע חקירת יכולת, בסיומה ייקבעו לחייב הסדר תשלומים וסכום פרעון חודשי או בקשת איחד תיקים, במקרה בו מתנהלים נגד החייב מספר תיקים במקביל, אמצעי המאפשר לחלק את סכום החיוב החודשי בין כלל הנושים.

במקרי פשיטת רגל – עומדת בפני החייב אפשרות להגיש לבית המשפט בסיום ההליכים בקשת הפטר, אשר תמחה את חובותיו מהעבר ותאפשר לפתוח לו פרק חדש בחייו.

במצבים של היקלעות חברה לחובות, רואה בה החוק ברגיל אישיות משפטית נפרדת ואינו מייחס את החוב שנצבר למנהלי החברה או לבעלי מניותיה באופן אישי.

בהתאם לכך, פרעון החוב לא יתבצע מכיסיהם הפרטיים של בעלי החברה, אלא בהתקיים חריג "הרמת מסך", המכוון למנוע מצבי שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

ולסיכום, עצה המתגלה כנכונה תמיד – בכל סיטואציה של היקלעות לחובות כספיים יש לפעול בגדרי החוק ובהתאם להוראותיו ולהקפיד לחשוב באופן אופטימי, שכן מדובר במצב כלכלי בלתי נעים אך כזה שהינו זמני, הפיך ובר שיקום.