כיצדמתנהל הליך פשיטת רגל נגד שותפות שהגיע למצב של חדלות פרעון? מי מנהל את ההליך ומהי מטרתו הסופית? כיצד מתחלקים החובות בין השותפים ומהי רמת אחריותו של כל שותף לחובות?

כאשר שותפות מגיעה למצב של חדלות פירעון, כך שהיא אינה יכולה לעמוד עוד בהתחייבויותיה, מנהל בית המשפט המחוזי את כל פעולות הגבייה הקיימים בעניינה בהליך אחד מרוכז, כאשר מטרתה הסופית של השותפות היא לקבל צו הפטר בסיום ההליך.

צו ההפטר מאפשר לכל השותפים להניח את חובות העבר ולפתוח דף חדש בחייהם העסקיים.

קיימת נטייה לחשוב כי הליך פשיטת הרגל נועד לשרת רק את מטרות הנושים, אשר במסגרת הליך זה, תוך עירוב בית המשפט, מטילים על הנתבע את חובה לפרוע את חובותיו אליהם.

יחד עם זאת ועל אף האינטרס הברור שיש לנושים בהליך פשיטת הרגל, הרי שמדובר בהליך שגם לחייב עצמו יש אינטרס בניהולו ומכאן שבלא מעט מקרים מגישה השותפות עצמה בקשה לבית המשפט, לפיה היא תוכרז כפושטת רגל.

את הבקשה האמורה יש להגיש תוך ליווי צמוד של עורך דין המתמחה בדיני פשיטת הרגל ובקיא בכל ההליכים הפרוצדורליים שעל הנושה והשותפות לעבור עד למועד ההכרזה.

הדין הרלוונטי לפשיטת רגל של שותפות

על פי דיני פשיטת הרגל, במידה וניתן צו כינוס ו/או צו הכרזת פשיטת רגל כנגד שותפות, הרי שיראו בצווים אלו כאילו ניתנו כנגד כל אחד מן השותפים.

כך, למשל, הנאמן שממונה לנהל את נכסי השותפות ואחראי על חלוקתם לנושים, רשאי לעשות כן גם בנוגע לנכסיהם האישיים של השותפים.

בהקשר זה לא למותר לציין כי כאשר עסקינן בשותף מוגבל, להבדיל משותף כללי, הוא יחוב בחובות השותפות בסך ההון שהכניס לשותפות, אשר שיעורו מעוגן בהסכם השותפות.

במסגרת הליך פשיטת הרגל, הנכסים המשותפים של הבעלים יהיו הנכסים הראשונים שישמשו לפירעון חובות השותפות ואילו הנכסים האישיים ישמשו לפירעון החוב האישי של כל שותף ושותף.

אולם, במידה ותיוותר יתרה בנכסים האישיים וטרם כוסו כל חובות השותפות, הרי שהנושים זכאים להיפרע מנכסי השותפים, בכפוף להוראות הדין כאמור.

השלבים בהליך פשיטת הרגל של שותפות

השלב הראשון הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי ואל כונס הנכסים הרשמי, לפיה יש ליתן צו לכינוס נכסי השותפות החייבת.

במידה והבקשה מתקבלת על ידי בית המשפט, הוא מורה על הקפאת הליכים המנוהלים כנגד השותפות, זאת על מנת לאפשר לרכז את כל נכסיה ולהורות על מכירתם וחלוקת הסכומים המתקבלים לנושים.

שישה חודשים לאחר קבלת הבקשה, מכנס כונס הנכסים אסיפת נושים, במסגרתה ניתנת להם זכות טיעון בנוגע להליכי פשיטת הרגל ולאופן חלוקת הנכסים.

השלב הבא הוא הכרזה על השותפות כפושטת רגל ומינוי נאמן. יודגש כי בית המשפט רשאי שלא להכריז על השותפות כפושטת רגל, אם נוכח שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ו/או במידה והשותפות יכולה לפרוע את חובותיה באופן עצמאי, ללא עזרת בית המשפט.

ההליך יגיע לסיומו במתן צו הפטר לשותפים, אשר ינתן רק לאחר השלמת כל ההליכים.

יש לציין כי ייתכן וצו ההפטר יהיה מוגבל בתנאים, כאשר יש מספר חובות מהם לא ניתן להיפטר כגון חוב בגין קנסות למדינה או חוב מזונות, במידה ובית המשפט לא הורה במפורש על פטירתו.

חוב שמקורו בעבירה פלילית לא יזכה בהגנות פשיטת הרגל

נסיבות מסוימות יובילו לביטול הליכי פשיטת רגל ולאובדן ההגנות המוקנות לחייב במסגרתם. היכנסו לקריאת ההלכה החדשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, העוסקת בביטול הליכי פשיטת רגל שנפתחו בגין חוב שמקורו בעבירה פלילית…

פשיטת רגל כמו גם הוצאה לפועל הן פרוצדורות שונות אשר קיימת ביניהן חפיפה מסוימת.

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נפרד מהבעלות על נכסיו בשל היקלעותו לסטאטוס של חדלות פירעון, אולם החוק מאפשר לו להסדיר את חובותיו כדי שיוכל להמשיך את פעילותו הכלכלית.

בנסיבות מסוימות יכולים הנושים והחייב להעדיף הכרזה על פשיטת רגל מאשר מימוש נכסים במסגרת הוצאה לפועל.

יחד עם זאת, המחוקק ובית המשפט אינם מעוניינים להפוך את ההליך למקלטם של מי שמעוניינים להשתמט מתשלום חובות ולכן בית המשפט בוחן בקפידה את התנהגות החייב במהלך יצירת החוב ובמועד הגשת הבקשה.

מהם תנאי הסף להגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל?

סעיף 18 (ה) 2 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשה לפשיטת רגל שהוגשה לשם שימוש לרעה בהליכים, שלא בתום לב או שעה שהחייב הינו בר פירעון.

ביטול ההליכים משמעו המשך נשיאה בנטל החוב ובגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי חוב כספי שמקורו בעבירה פלילית נוצר בחוסר תום לב. בנסיבות אלה לא קיימת הצדקה לסייע למי שבא בשערי בית המשפט בהיעדר ניקיון כפיים, משום שעזרה שכזו תהא מנוגדת לעקרון תקנת הציבור.

בפסק הדין ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, מתייחס בית המשפט העליון לשלילת הגנות הפקודה מחובות שמקורם בניהול עסק לא חוקי ומציין את השיקולים הדרושים לביטול הזכאות כאמות מידה לבחינת הפגיעה בתקנת הציבור בהקשר לפשיטת הרגל.

אליבא דה כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק יש לבחון את חומרת המעשה, את היסוד הנפשי בעבירה, התמשכותה של אי החוקיות, הקשר בינה ובין החובות ושיקולים נוספים.

הגנה על חוב שמקורו בפלילים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה הליכי פשיטת רגל שנפתחו בעקבות חוב שמקורו בהרשעה בעבירה פלילית.

במקרה הנדון, ירה רופא שיניים בשלושה צעירים במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. שני צעירים נפגעו באוזן ובריאה והשלישי נפגע בראשו מקליע שחדר דרך עינו.

בתביעת הפיצויים האזרחית חויב הרופא לשלם לפצוע השלישי סכום של מליון שקלים ולשני הנפגעים האחרים פיצוי נוסף.

אולם, עם קבלת פסק הפיצויים פנה החייב בבקשה להכרזה על פשיטת רגל בשל חובות אליהם נקלע, שהצטברו לסכום משמעותי של 1.8 מליון שקלים.

בתחילה אמנם נפתח הליך כינוס נכסים והחייב שילם 500 שקלים מדי חודש לקופת המנהל המיוחד, אך בדיון הועלתה התנגדות לפשיטת הרגל, ונטען כי יש בניהול הליך זה משום ביזוי החוק.

הטעמים לאי מתן הגנה לחוב שמקורו בדבר עבירה

בית המשפט קיבל את ההתנגדות חרף הקביעה שעל הנפגע מוטלת אשמה של 40% בנסיבות המקרה.

לדידו של כבוד השופט דוד מינץ, אמנם ייתכנו חריגים אך במידה וייקבע שהחוטא זכאי להגנות הפקודה שעה שעבר עבירה פלילית ומעשהו נוגד את תקנת הציבור, משמעות הדבר היא שירוויח מהעוולה שביצע.

מכאן, הרי שהקניית הגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנקלע לחדלות פירעון עקב עבירה שביצע, נוגדת את עקרון היסוד של תקנת הציבור.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום פשיטת רגל:

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

פגמים בהליך פשיטת רגל

אישור בקשה לפשיטת רגל כשהנושה הוא רשויות המס

לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון הינה חלק ממערך רשות האכיפה והגבייה, אשר הוקם לאחרונה. במתכונת החדשה, לשכות הוצאה לפועל לא הועתקו ממקומן ולשכת ההוצאה לפועל ראשון לציון מוסיפה לשכון לצד בית המשפט, ברחוב ישראל גלילי 5 במערב העיר ראשון לציון.

הלשכה בעיר ראשון לציון פועלת בימים א'-ה' בין השעות 8:30-13:30.

בתקופת הפגרה שעות הפעילות הן בימים א'-ה' בין השעות 9:00-12:00 ובימי שישי וערבי חג לא מתקיימת פעילות בלשכה.

מיהם בעלי התפקידים ומה המבנה הארגוני של לשכת הוצאה לפועל ראשון לציון?

למעשה, המבנה הארגוני ובעלי התפקידים בלשכת הוצאה לפועל בראשון לציון זהים לאלה שבלשכות אחרות ברחבי הארץ, אולם אלה השתנו לאחרונה בעקבות הרפורמה במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

בעבר היוו לשכות הוצאה לפועל חלק בלתי נפרד מהרשות השופטת, עד כדי כך שחוק הוצאה לפועל קבע בסעיף 1, כי מקום מושבן של הלשכות יהיה בסמוך לבתי המשפט.

לעומת זאת, כיום, בעקבות התיקון מסונפת רשות האכיפה והגבייה למשרד המשפטים.
בעוד שבעבר פעלו לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות באופן בנפרד, היום מהוות שתי המערכות יחדיו את הרשות החדשה.

גוף זה הוקם במטרה לייעל את הליכי גביית החובות וכדי לשנות את הדימוי הבעייתי שדבק  במערכת ההוצאה לפועל כמערכת בירוקרטית ובלתי יעילה לגבייה ואכיפה.

במגמה לשנות את התדמית ולייעל את ההליכים מונו מספר רשמי הוצאה לפועל במקום ראשי ההוצאה לפועל שעמדו בראש כל לשכה.

לרשמי ההוצאה לפועל הוקנו סמכויות משפטיות דומות לאלה שהקנה החוק בעבר לראש ההוצאה לפועל, ובהן: דיון בטענת "פרעתי", החלטה לגבי אחריות כונס נכסים ונאמן וחיוב צד ג'.

במקביל, העשיר החוק את הכלים העומדים בידי הרשמים לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון החוב: החוק הרחיב את הגישה למידע אודות נכסי החייב בביטול הדרישה לכתב סודיות חתום על ידי החייב ובכלילת גופים נוספים ברשימת הגורמים אליהם מוסמכת מערכת ההוצאה לפועל לפנות כדי לקבל מידע אודות החייב.

לא זו אף זו, החוק גם הקים מסלול מיוחד לייעול גבייתם של חובות בסדרי גודל נמוכים של עד 10,000 שקלים. בעבר, גביית חובות בסדרי גודל כאלה היתה כמעט בלתי יעילה משום שהצריכה שכירת עורכי דין והפעלת מאמצים בלתי נלאים.

פסקי דין – לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון

ידוע כי הליכי הוצאה לפועל הם חוויה בלתי נעימה ולפיכך, חייבים רבים מנסים להימנע מעיקול מיטלטלין בבעלותם בדרך של מעבר לכתובת מגורים אחרת.

ה"פ (ראשון לציון) 12393-07-10 מלול נ' מלול עוסקת בחייבת בגירה, אשר בחרה לחזור להתגורר בבית אביה כדי לטעון שהחובות לבנק ולחברת האשראי אותם צברה, הם חובות משותפים.

בפסק הדין ההצהרתי קבעה כבוד השופטת יעל בלכר, כי המיטלטלין בדירה הם רכוש בסיסי בכל בית במדינת ישראל וכי הם שייכים לאב בלבד ולכן לא ניתן לעקל אותם בגין חובותיה של הבת.

רשות האכיפה והגבייה הוקמה במסגרת הרפורמה האחרונה בחוק הוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן:החוק). בואו לקרוא הסברים על אודות הרשות, סמכותה ותפקידיה…

עד לרפורמה שהתקבלה בשנת 2009 היו לשכות ההוצאה לפועל חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט.

סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל דאז קבע שליד כל בית משפט שלום תהא לשכת הוצאה לפועל.

מלבד זאת, תהליכי גביית החובות עד לשינוי הארגוני היו מסורבלים מאד וגבייה של חובות בסכומים קטנים הייתה יכולה לארוך שנים ונדונה למאבקים מתמשכים עד בלי די.

כיום רשות האכיפה והגבייה היא רשות שכפופה לשר המשפטים והיא כוללת את המרכז לגביית קנסות ואת לשכות ההוצאה לפועל.

הקמת הרשות הייתה חלק מתפיסה ארגונית חדשה במשרדי הממשלה של הקמת שירות לקוחות ממשלתי בדומה לזה הקיים בחברות הפרטיות שכולנו מכירים וכך להקל למעשה על הציבור בהליכי הבירוקרטיה וגם על עבודת אכיפה וגבייה יעילה בין היתר באמצעות מדדים בתחום השירות.

אילו פרויקטים מקדמת רשות האכיפה והגבייה?

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שאותם מקדמת רשות האכיפה והגבייה הוא פרויקט לשכת המסלול המקוצר.

בניגוד ללשכות ההוצאה לפועל המוכרות לכולנו לשכת המסלול המקוצר מאופיינת בכך שהיא פועלת למען הזוכה בתיק בצורה אקטיבית לשם גביית החוב שמגיע לו.

השירות שניתן באמצעות לשכת המסלול המקוצר מוגבל לתיקים בהם סכום החוב האמור מגיע עד לסך של עשרת אלפים שקלים ומוגבלת גם בכך שלא הכריזו על החייב כמוגבל באמצעים ולא נפתח לו תיק איחוד.

חשוב להדגיש כי לזוכה יש עדיין אפשרות גם לבחור לגבות את החוב במסלול הרגיל.

לשכת המסלול המקוצר מתמקדת בניסיון לגבות את החוב תוך זמן קצר יחסית למסלול הגבייה המסורתי. הלשכה פועלת בין היתר באמצעות גביית החוב דרך עיקול מיטלטלין, עיקולי רכבים והליכי עיקול צד ג'.

בעת הזו מטופלים במסלול זה 11,217 תיקים. סכום החובות בתיקים הללו הוא 23.5 מיליון שקלים כאשר שליש מסכום החובות נגבה עד כה.

מלבד זאת, 11% מהתיקים נמצאים במסגרת הסדר תשלומים כאשר סכום החוב בתיקים אלו עומד על 2.8 מליון שקלים.

גבייה יעילה יותר של קנסות

מלבד זאת פועלת רשות האכיפה והגבייה גם לגבייה יעילה יותר של קנסות, אגרות והוצאות מדינה.

במסגרת הקמת רשות הגבייה והאכיפה שולבו יחד לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות. על אף הדעה השלילית של רובנו על קנסות, הקנס הוא למעשה אמצעי של הרשויות שמשמש הן לאכיפת החוק והן להרתעה.

הדעה המקובלת היא שלמעשה אם נשלם בגין העבירה שביצענו נימנע מלחזור על הביצוע של אותה עבירה.

המרכז הוקם למעשה בשנת 1995 מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995.

החוק מסמיך את המרכז לגבות אגרות בתי משפט, הוצאות לטובת המדינה, קנסות ברירות משפט, קנסות שהוטלו על ידי בית המשפט וקנסות מנהליים.

למרכז לגביית קנסות הוקנו סמכויות שונות שבאמצעותן הוא יכול לגבות את האגרות או הקנסות ממי שמנסים להתחמק מחובת התשלום שלהם.

מה ניתן לעשות כנגד חברה שאינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק? כיצד אוכפת רשות התאגידים את חוקי המדינה? על כל אלה ועוד בסקירה הבאה…

חברה היא אישיות משפטית בעלת זכויות וחובות הנדרשים לשם קיומה היעיל של אישיות זו.

החקיקה העיקרית היום במדינת ישראל העוסק באישיות משפטית מסוג זה היא חוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: החוק).

חברות הן כוח עיקרי בשוק הכלכלה המודרני, אולם על מנת שהחברה תתרום למשק היא נדרשת לעמוד בתנאים רגולטורים שונים.

בעל חברה - אגרה שנתית כבר שילמת?

בין השאר החוק מטיל על החברות חובה לשלם אגרה מדי שנה ולהגיש דוח שנתי על הפעילות שלהן לרשם החברות.

יחד עם זאת, בניגוד לגופים אחרים כגון הרשות להגבלים עסקיים או רשות ניירות ערך, רשם החברות פעל עד כה לבד מבלי שהיווה חלק מרשות כלשהי.

היעדר קיומה של יחידה הממונה על אכיפת הדרישות מכוח חוק החברות אפשר לחלק מהחברות להתנהל שלא בהתאם להוראת החוק, על אף הסמכויות הנרחבות שהחוק מקנה לגורמים המוסמכים במקרה של הפרה.

החוק מאפשר להטיל עיצומים כספיים שדינם כדין קנס מנהלי על החברות, נושאי המשרה והדירקטורים בחברות שיוגדרו כ"חברות מפרות".

רשות התאגידים רואה בהגשת הדוח השנתי תנאי מהותי להתנהלות תקינה של הציבור וגורמים עסקיים מול החברות במשק.

לעניין תשלום האגרה השנתית יש לציין שבמידה והחברה לא שילמה את האגרה הנדרשת לפי החוק במשך שבע שנים, הסכום עשוי להאמיר עד לסך של 9,000 שקלים.

כיצד מתכננת לפעול רשות התאגידים כנגד חברות שלא פעלו בהתאם לחוק?

רשות התאגידים אינה מעוניינת לנקוט בצעדים דרסטיים כנגד החברות כבר בשלב הראשון אלא לפעול בהדרגה.

יחד עם זאת רשות התאגידים הבהירה כי היא לא תחשוש לנקוט ביד קשה כנגד חברות שלא יצייתו לדרישות. בשלב הראשון תשלח הרשות מכתבי התראה לחברות ובהם דרישה לתיקון הליקויים שהתגלו בתוך 30 יום.

במידה ויהיו חברות שעדיין לא יפעלו בהתאם לדרישה האמורה תכריז הרשות על אותן חברות כ- "חברות מפרות חוק".

השפעת ההכרזה על הפעילות העסקית של החברה

להכרזה זו עלולה להיות משמעות רבה על הפעילות העסקית של החברה והיא יכולה לגרום לה להיכנס לקשיים כלכליים של ממש.

הסיבה לכך היא שיהיה ניתן להטיל על החברה המפרה עיצומים כספיים, מגבלות ברישום של משכונות ושעבודים ואף להורות על פירוקה בכפייה.

כאן המקום לומר שההכרזה על החברה כחברה מפרת חוק תופיע גם במידע שניתן לציבור ללא תשלום דרך רשם החברות וכן תועבר גם לגורמים נוספים.

באופן זה ההכרזה על חברה כמפרת חוק תקשה על התנהלותה גם מול בנקים או גופים מוסדיים אחרים.

זאת משום שחברה שתוכרז כחברה מפרת חוק לא תוכל לרשום שיעבוד על הנכסים שלה כפי שנדרש על ידי בנקים וגופים אחרים לצורך מתן הלוואות שמממנות לא פעם את הפעילות העסקית שלה.

היא לא תורשה לשנות את שמה ומטרותיה כפי שנדרש לפי החוק וכן לא יתבצע רישום של חברה חדשה שבעל המניות בחברה החדשה ההוא החברה המפרה או בעל השליטה בחברה המפרה.

חייבים רבים מנסים להתחמק מתשלום החובות שלהם באמצעות העברת זכויות בנכסים בעלי ערך על שם אחרים. אולם לנושים קיימת זכות לפי סעיף 96 לחוק פשיטת רגל התש"ם-1980 (להלן: החוק) לבטל הענקות נכסים מסוימות שמבצע החייב גם אם עבר זמן רב מאז ההענקה.

לפי לשון החוק, אם החייב העביר רכוש בתמורה פחותה, ללא תמורה או שלא בתום לב, במהלך השנתיים שקדמו ליום שבו פשט את הרגל יש להשיב את אותו רכוש לקופת הנאמן.

מלבד זאת נקבע בחוק שאם אחרי שנתיים מיום שהעניק אדם נכס אך בטרם חלפו עשר שנים מיום ההענקה, האדם הפך לפושט רגל, גם נכס זה יהיה חלק מהנכסים בקופת הרכוש של הנאמן.

אלו הענקות נכסים אינן בטלות?

על אף האמור קבע המחוקק מקרים בהן הענקת נכסים שמבצע החייב אינן בטלות.

הענקות שאינן בטלות הן למשל הענקה שבוצעה לטובת בעל שיעבוד או קונה בתמורה ובתום לב.

משמעות המושג תום לב היא שבזמן שהתבצעה ההענקה, האדם שקיבל את הנכס לא ידע שאותו אדם נמצא בקשיים וכי הסתלקותו של הרכוש משאר נכסי החייב תפגע ביכולת הנושים לפרוע את החוב.

כך הרציונאל שעומד מאחורי ביטול ההענקה הוא להגן על הנושים מפני חוסר יכולת להיפרע מהחייב בשל הקטנת היקף הנכסים שעומדים לחלוקה.

בית המשפט לא מאפשר התחמקות באמצעות רישום זכויות בנכס על שם האישה!

בית המשפט המחוזי הורה לבטל בהחלטה תקדימית הענקת זכויות בדירה שביצע פושט רגל על אף שעברו יותר מ-15 שנה.

העובדות כפי שפורטו בהחלטה הנן כי מדובר בדירה נרכשה על ידי בני הזוג בשנת 1985.

שבע שנים לאחר הרכישה נרשמה משכנתא על הדירה, אך בשל אי העמידה בהסדר התשלום מונה על הדירה כונס נכסים מטעמו של הבנק.

ניסית להעביר נכסים בזמן פשיטת רגל?

לא עבר זמן רב ממינוי הכונס ונערך הסכם ממון בין בני הזוג לפיו החייב מעניק לאשתו את הזכויות שלו בדירה.

אולם בניגוד להוראות ההסכם, שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, החייב המשיך להתגורר בדירה ולא העביר בפועל את הזכויות לאשתו.

עמדת הנאמן הייתה במקרה זה כי הענקת הזכויות שביצע פושט הרגל נעשתה שלא בתמורה ובחוסר תום לב ובניגוד לסעיף 96 לחוק האמור.

לעומת זאת טענה האישה כי ההעברה אכן נעשתה בתמורה ובתום לב.

בית המשפט דוחה את טענותיה של האישה ומקבל את טיעוני הנאמן.

אליבא דה השופטת סלע, על אף הסכם הממון, מהמסכת העובדתית ניתן ללמוד כי גם לאחר הענקת הנכס לאישה, המשיכו האישה והחייב לגור בכפיפה אחת ואף לנהל יחדיו את ההליכים המשפטיים כנגד הבנק.

בעקבות ביטול ההענקה הורה בית המשפט למכור את בית הזוג באמצעות הנאמן כאשר חציה של התמורה מהמכירה יועבר לידי הנושים וחציה האחר של התמורה יועבר לידי אשתו של החייב.

עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

עיקול מיטלטלין

בין הצעדים, העומדים לימין הזוכה בהליכי הוצאה לפועל, מסורה בידו אפשרות להגיש בקשה לעיקול מיטלטלין של החייב. מדובר בהליך, אשר ננקט נגד רכושו של החייב ומהווה אמצעי להבטחת ביצועו של פסק הדין. מימוש המיטלטלין בדרך של מכירה מאפשר לפרוע את החוב, באופן חלקי או מלא, באמצעות התמורה המתקבלת.

הגדרת מיטלטלין

על פי פקודת הפרשנות, מיטלטלין מוגדרים באופן שיורי כנכס מכל סוג שהוא, להוציא מקרקעין. מההגדרה עולה, כי בכלל מיטלטלין באים גם נכסים אשר אינם מוחשיים.

נכסי מיטלטלין הניתנים לעיקול

פרט למיטלטלין השייכים לחייב ומצויים בבעלותו או בחזקתו של אדם אחר, ניתנים לעיקול גם הנכסים הבאים:

מיטלטלין משותפים – המצויים בבעלות משותפת של החייב ושל אנשים נוספים. במעמד המכירה יקבל הזוכה את החלק, אשר מגיע לו מהחייב והיתרה תחולק בין השותפים האחרים בנכס באופן יחסי.

מיטלטלין ברי רישום – לפי תקנות ההוצאה לפועל, במידה והעברת הבעלות על הנכס המעוקל טעונה רישום, נדרש המוציא לפועל להמציא לממונה על הרישום הודעה בעניין העיקול והממונה ירשום הערה, המציינת את דבר העיקול, במסמכים הרלוונטיים.

נכסים אשר העברת הבעלות לגביהם מצריכה רישום בפנקסים רשמיים, דוגמת כלי רכב, ניתנים לעיקול בדרך של רישום בפנקסים המתאימים.

זכויות עתידיות – סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לעיקול זכות קיימת וזכות עתידה כאחד. זכות עתידית הינה כזו, אשר דבר התגבשותה בעתיד הינו וודאי וצפוי להתרחש במועד ספציפי או לאחר קרות אירוע מסוים. מנגד, זכות ערטילאית ובלתי וודאית, אשר טרם התגבשה, אינה ברת עיקול.

מיטלטלין האסורים בעיקול

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל מונה שורה של סוגי מיטלטלין המוגנים מפני ביצוע עיקול וביניהם:

1. מצרכי מזון, הנדרשים למחייתם של החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו – לתקופה של עד חודש ימים.
2. כלי בית, בגדים, מיטות, כלי אוכל ואביזרי מטבח, שהינם בבחינת צרכים חיוניים עבור החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו.
3. תשמישי קדושה, השייכים לחייב ולבני משפחתו.
4. כלי עבודה, מכשור, מכונות וכן בעלי חיים, המשמשים את החייב בביצוע מקצועו, לצורך פרנסתו ולקיום משפחתו. הפטור מעיקול יחול על מיטלטלין, אשר שוויים נמוך מ 200 ש"ח. לגבי מכונות – נדרש ששוויין יהיה עד 500 ש"ח ושהחייב עובד בהן בעצמו או בסיוע שני עובדים אחרים.
5. כלים, מכשור, מיכון ובעלי חיים, המשרתים נכה ומשמשים אותו עקב נכותו.
6. חיות מחמד, המוחזקות אצל החייב ואינן משמשות לעיסוק מסחרי במהותו.

חריגים וסייגים

הפטור הניתן לגבי עיקול מכשור ומיכון, הן לצורך משלח יד והן מפאת נכות, לא יחול, שעה שהחוב המדובר נוצר עקב רכישת אותם מיטלטלין, אשר עיקולם נדרש.

לגבי חייב שהוא קיבוץ רשאי ראש לשכת הוצאה לפועל להורות, כי מכשור, מיכון ובעלי חיים לא יעוקלו במידה והם מקיימים מספר תנאים באופן מצטבר: משמשים מקור הכנסה מהותי עבור הקיבוץ, הקיבוץ הגיש בקשה לכך וכאשר שווי המיטלטלין אינו עולה על סכום מסוים, הקבוע בתקנות.

הגנה זו לא תחול, כאשר החוב התגבש עקב רכישת המיטלטלין אשר עיקולם נדרש.

האם מותו של אדם הנמצא בחובות פוטרת את העיזבון מפירעונם? האם ימשכו הליכי פשיטת רגל, כנגד אדם שנפטר במהלכם? ומהן זכויות יורשיו של הנפטר במצב דברים כאמור.

מהי פשיטת רגל ומה מטרתה?

פשיטת רגל הוא מצב משפטי המכיר בכך שאדם אינו יכול לפרוע את כלל חובותיו.

במצב דברים כאמור, אותו אדם מוכרז כפושט רגל ונכסיו מתחלקים בין נושיו השונים.

לאחר חלוקת כל נכסיו מופטר פושט הרגל והוא יכול להמשיך את חייו – נקי מחובות.

האם ימשכו הליכי פשיטת רגל כנגד אדם שנפטר במהלכם?

החוק הישראלי קובע כי הליכי פשיטת רגל שהחלו עם פטירתו של אדם, ימשכו לאחר מותו, עד חלוקת כלל נכסיו לנושיו השונים ופירעון מרבית החובות שצבר בחייו.

ואכן אין מניעה לקיים הוראה זו, שכן גם כך נכסיו של אדם בפשיטת רגל מנוהלים בידי כונס נכסים אשר תפקידו להביא לפירעון מרבי של החובות.

מכך גם לאחר פטירת האדם ממשיך כונס הנכסים בתפקידו היינו חלוקת הנכסים לנושים.

האם ניתן להכריז על אדם כפושט רגל לאחר פטירתו?

מצב זה שונה מעט מהמצב אותו פירטנו לעיל, בכגון דא האדם נפטר טרם הכרזתו כפושט רגל, אך מצבו הכלכלי בזמן פטירתו הצדיק את הכרזתו כאמור.

ואכן בסעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל נכתב:

"נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לצו שעל פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל להלן בסימן זה – צו ניהול".

כלומר הליכי פשיטת הרגל, נשארים במהותם אותם ההליכים רק, ששמם כעת יהיה צו ניהול עיזבון ולא צו פשיטת רגל.

טקס קבורת הנפטר – מעמד הנושים והיורשים

טקס קבורת הנפטר והליכים הנלווים אליו נחשבים כחוב בדין קדימה, הם קודמים לכל חוב שיש לנפטר כלפי נושיו השונים.

הדבר נובע כמובן מכבוד המת והתפיסה כי יש לאפשר את קבורת הנפטר טרם תשלום כל חוב אחר.

עם זאת, לאחר הקבורה החובות לנושים קודמים לזכויות היורשים, והעיזבון לא יחולק עד הפירעון המלא של כלל החובות.

יש לציין כי במקום בו נעשו פעולות בידי היורשים לפני מתן צו הניהול ואותם היורשים לא היו מודעים לכך שהנפטר היה בחובות אשר ינבעו מעשה פשיטת רגל – פעולות אלו יהיו תקפות, ולא יהיה ניתן להחזיר את הרכוש שנלקח מהעיזבון ע"י היורשים לנושיו של הנפטר.

(זאת לאור סעיף 208 סיפא לפקודת פשיטת הרגל)

לסיכום בעניין פושט רגל שהלך לעולמו

עקרון יסודי הוא בחברה מתוקנת כי חובות יש להחזיר. עקרון זה אינו נסוג גם במותו של אדם, והוא יהיה חייב ככל פושט רגל עת שבסוף דרכו יוותר עם חובות.

ראוי לציין כי יש להתייעץ עם עורך דין מתחום פשיטת רגל טרם הגשת צו ניהול כנגד נפטר בעל חוב וזאת לשם הגעה לתוצאות הכספיות הטובות ביותר עבור הנושים.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי

שעה שהזוכה מגיש לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בקשה לביצועו של פסק דין, אשר נפסק לטובתו על ידי הערכאה המשפטית, קיימת בידי החייב אפשרות להגיש התנגדות בעניין או התנגדות לביצוע פסק דין.

בקשת ההתנגדות תתבסס על מסכת של עובדות וטענות, אשר יש בהן להוכיח, כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, מנימוקים שונים.

בקשה מסוג זה, המכונה טענת פרעתי ואשר אינה מוגבלת לפרעון חוב כספי בלבד, כי אם לכל סוג של טענה, הפוטרת את החייב ממילוי פסק הדין, ניתן להגיש למערכת ההוצאה לפועל רק במידה והטענה התגבשה לאחר מועד מתן פסק הדין (מנגד, טענה שהתגבשה טרם מתן פסק הדין תידון בבית המשפט).

נטל הראייה במסגרת טענת "פרעתי" מוטל על מגיש הבקשה, החייב או צד שלישי שהינו בעל עניין, להוכיח, כי החייב פרע את חובו במלואו או בחלקו לזוכה או שלא מתקיימים התנאים, הנדרשים לביצוע פסק הדין.

הליך הגשת התנגדות לביצוע פסק דין

בקשת התנגדות לביצוע פסק דין ניתן להעלות בכל עת, ללא הגבלת מועד.

את הבקשה יש להגיש בשלושה העתקים, תוך המצאת העתק נוסף לזוכה ובצירוף המסמכים הבאים: צילום תעודת זהות של המבקש; העתק האסמכתאות, התומכות בטענות שמופיעות בבקשה וכן תצהיר, המאשר את העובדות המפורטות בה.

בין הנימוקים, שניתן להעלות במסגרת טענת "פרעתי": פרעון החוב בעבר, מסירת הנכס המבוקש, אי התמלאות תנאים מסויימים, אשר פסק הדין תלוי בהתקיימותם, ויתור הזוכה על החוב וכד'.

העברת נטל הראייה לצד הזוכה

נטל השכנוע העיקרי להוכחת טענת "פרעתי" מוטל על כתפי מגיש הבקשה.

אולם, במקרים מסויימים יעבור נטל ההוכחה אל הזוכה וזאת כאשר החייב מציג מסמכים, התומכים לכאורה בטענותיו או כאשר עובדה מהותית, הנדרשת הוכחה, מצויה בידיעתו הבלעדית של הזוכה.

סמכות ראש ההוצאה לפועל בעת הדיון בבקשה

ההתייחסות לדיון בבקשת התנגדות לביצוע פסק דין בפני ראש ההוצאה לפועל הינה כאל דיון בפני בית משפט, הדן בבקשה על דרך המרצה.

בידי ראש לשכת ההוצאה לפועל מוקנית סמכות לקבל את הבקשה במלואה, בחלקה – תוך קביעת היקף ביצוע פסק הדין או לדחות את הבקשה.

בנוסף, שעה שהמסמכים המצורפים לתביעה מצביעים על נכונות טענת פרעתי, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצוע הליכים בתיק, באופן מלא או חלקי, עד למתן החלטתו בבקשה.

במקביל, תועבר הבקשה לזוכה לצורך מתן תגובה וייקבע מועד לדיון.

בתום הדיון בבקשה, המתקיים במעמד הצדדים ותוך שמיעת טענותיהם, יכריע ראש ההוצאה לפועל בהתנגדות.

קבלת טענות המבקש על ידי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שעלה בידי החייב להוכיח, כי קיים את פסק הדין או עמד בתשלום החוב, תוביל לסגירתו של התיק במערכת ההוצאה לפועל.

מצידו השני של המתרס, במקרה של דחיית הבקשה ובמידה וראש ההוצאה לפועל מצא, כי הטענה לקיום פסק הדין היתה חסרת שחר, יוטלו על החייב הוצאות מיוחדות, בנוסף על החוב הקיים.

רוצה להגיש התנגדות לביצוע פסק דין? פנה אלינו לקבלת יעוץ משפטי

ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא הממונה על רשות האכיפה והגבייה הלאומית בישראל, ומתוקף תפקידו זה אחראי על מימוש שטרות ופסקי דין, גביית חובות ועוד.

מערכת ההוצאה לפועל בארץ מהווה הזרוע המבצעת של הרשות השופטת ואמונה על אכיפת החיובים, המגולמים בפסקי דין, שטרות, שטרי משכון ומשכנתאות.

מטרתו של מערך זה, הפועל מתוקף חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, הינה לאפשר לזוכה לממש את הזכויות, שהוקנו לו בפסיקת בתי המשפט ולגבות את חובו במהירות ובאופן יעיל.

למערכת ההוצאה לפועל שלוחות רבות בפריסה ארצית, הפועלות ליד בתי משפט השלום.

בראש כל לשכה עומד ראש לשכת ההוצאה לפועל אשר מנצח על פעילותה האזורית של הלשכה.

תפקידו של ראש ההוצאה לפועל נושא בעיקר אופי מנהלי, אולם לצורך מימוש יעודה של מערכת  ההוצאה לפועל באכיפת פסקי דין ופרעון חובות, מקנה החוק לראשי הלשכות גם מגוון סמכויות שיפוטיות.

מעמדו של ראש ההוצאה לפועל וסייגים לסמכותו

בתפקיד ראש ההוצאה לפועל מכהנים שופטים או רשמי בית משפט השלום.

רוחב היריעה של הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל מוגבל בכך, שהינו מחוייב לבצע אחר פסק הדין ככתבו וכלשונו.

לפיכך, אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לשנות, לתקן, לגרוע או להוסיף לפסיקת בית המשפט או לסטות מקביעותיו, אף במידה והוא סבור, כי ההחלטה שהתקבלה מוטעית.

במקרה זה מוקנית לראש ההוצאה לפועל אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הבהרה.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע המנהלי

החוק מקנה לראש ההוצאה לפועל קשת רחבה של סמכויות מנהליות ובהן:

המצאת אזהרה לתשלום חוב – נשלחת לחייב כשלב ראשוני טרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל. במסגרת האזהרה מפורט גובה החוב, הנטען על ידי הזוכה, על בסיס פסיקת בית המשפט וניתנת לחייב אורכה בת עשרים ימים לפרעון החוב או הגשת בקשות לסעדים שונים.

נקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ולבקשת הזוכה – בין הסנקציות השכיחות: הוצאת צווי מאסר, הבאה או עיכוב יציאה מהארץ, ביצוע תפיסות ועיקולי רכוש ומקרקעין.

אישור הליכים להגנת החייב – זימון לחקירת יכולת, לצורך התחקות אחר אפשרותו של החייב לעמוד בתשלום החוב. בהיבט זה מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהל חקירה לחייב בנושא ולזמן נושים ועדים לצורך סתירת טענות החייב והצגת ראיות נגדיות.

בנוסף, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים במטרה לפרוס את תשלום החוב, לתת הוראה על איחוד תיקים המתנהלים נגד החייב ולהכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע השיפוטי

על הסמכויות השיפוטיות, המוקנות לראש הוצאה לפועל לצורך ביצוע תפקידו נמנות:

דיון בטענת פרעתי - במסגרתה טוען החייב, כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו וכי עמד בתשלום מלוא סכום החוב. בעת הדיון בטענה זו ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט, הדן בבקשה בדרך של המרצה.

במידה והחליט ראש ההוצאה לפועל לדחות את הטענה ומצא כי אין לה יסוד, יטיל על החייב הוצאות מיוחדות, נוסף על החוב הקיים.

השתת חובות על גורמים שונים – דוגמת חיוב נאמן או צד ג' בתשלום החוב הפסוק.

חיוב כונס נכסים – שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בקשר לנכס מסויים, בפיצוי בגין נזק, אשר גרם הכונס במסגרת תפקידו.

סמכויות כלליות הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל

לבד מסמכויותיו השיפוטיות והניהוליות, נתונות בידי ראש ההוצאה לפועל גם מספר סמכויות כלליות:

דיון בטענה לפיה פסק דין ניתן בחוסר סמכות עניינית – החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה נתונה לערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי וזו ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון.

קביעת הפרשי הצמדה וריבית על סכומים שנפסקו בפסק הדין – לתקופה שמהמועד שנפסק לפרעון ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להפחית את שיעור הריבית לתקופה זו, מטעמים מיוחדים.

תיקון טעות או פגם בהליך – שנעשה לפי חוק ההוצאה לפועל ומתן הוראות בעניין המשך הליכים בתיק, אשר נסגר או נגנז בשוגג. בהיבט זה רשאי ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לבקשת הצדדים, פניה מטעם צד ג' או ביוזמתו שלו.

הגשת ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל

מגוון הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל, אינו בלתי מוגבל והוא תחום בגדרי חוק ההוצאה לפועל.

לצורך ערעור על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בכובעו השיפוטי, יחשב משקלה של ההחלטה כזה של פסק דין, הניתן על ידי בית משפט השלום ויקנה אפשרות ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו המנהלית יעשה בדרך של הגשת ערעור ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי (בעניין זה לא מוקנית אפשרות עתירה לבג"צ, כפי שקיימת בהחלטות מנהליות בתחומים אחרים).

הערעורים יוגשו בתוך פרק זמן של חמישה עשר ימים ממועד מתן רשות הערעור או ממועד מתן האישור להגשת ערעור בזכות.

יש לך שאלות? פנו אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

המחאות או שיקים אשר חוזרים ללא כיסוי הנם תופעה המאפיינת את המשק הישראלי. שיקים חוזרים מקשים על התנהלות חיי המסחר ומערערים את בטחונם וודאותם של בעלי עסקים,לגבי קבלת תמורה מלאה עבור הסחורה או השירות שסיפקו.

קיבלת שיק שחזר? טרם ויתור על החוב כדאי לדעת, שאין המדובר במאבק אבוד מראש.

איתור פרטי החייב וניהול הליך גבייה מושכל עשויים להניב פירות ולהוביל לפירעון החוב!

על כן מומלץ להתאמץ ולפנות לקבלת סיוע של עורך דין העוסק בגביית שיקים ולא להרים ידיים במהרה.

דרכים מקובלות לגביית שיקים חוזרים

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בשני אופנים מרכזיים:

באורח עצמאי – קיימים בעלי עסקים, אשר מנסים להתמודד עם התופעה בכוחות עצמם וזאת באמצעות איתור פרטי בעל השיק – כתובת ודרכי התקשרות וייזום פניה אליו, בין בשיחה טלפונית ובין בשליחת מכתב התראה מטעם העסק.

חרף היוזמה והנחישות, חלק ניכר מפניות אלה אינו מוכח כאפקטיבי ולא מביא להשגת התוצאה הרצויה – פרעון השיק.

באמצעות עורך דין – רבים סבורים, כי פניה לסיוע משפטי לצורך גביית שיקים חוזרים כרוכה בעלויות גבוהות ואינם מאמינים ביכולתה של מערכת ההוצאה לפועל לטפל בבעייתם ולהביא להסדר החוב.

אולם, הסתייעות בעורך דין מהווה ערוץ גבייה מוסדר ולגאלי, אשר לא אחת נושא פרי ומוכח כיעיל ובר תוצאות.

בין השלבים, הנכללים במסגרת הליך גבייה משפטי, נמנים: איתור פרטי החייב, מענו, דרכי ההתקשרות עמו והתחקות אחר מקורות הכנסתו ונכסיו בסיוע חוקר פרטי מוסמך.

שליחת מכתב התראה מפורש לחייב ובו דרישה לתשלום החוב בהקדם האפשרי או ביצוע גבייה באמצעות הטלפון על ידי צוותי גבייה, המתמחים בכך.

טיפול בחייבים סדרתיים – ניהול הליך הוצאה לפועל נגד החייב, לרבות פתיחת תיק, הפעלת הליכים ונקיטה בסנקציות מקובלות נגד החייב ורכושו לצורך תשלום החוב או הגעה להסדר בדבר פרעונו – בדרך של הסכם בין החייב לזוכה או מימוש רכוש מעוקל של החייב.

משרדי עורכי דין רבים העוסקים בגביית שיקים חוזרים, עושים זאת באמצעות מערכת ממוחשבת וממוכנת, המנוהלת בשקיפות מול הלקוח, תוך מתן דיווחים בזמן אמת בעניין שלבי תהליך הגבייה ועדכונים שוטפים לגבי הסטטוס בו מצוי התיק.

גביית שיקים חוזרים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל

פניה למערכת ההוצאה לפועל מתאפשרת לזוכה בפסק דין אזרחי, לרבות מימוש שיקים, שטרי חוב ושטרות משכנתא שלא כובדו, תשלום הוצאות בעניין, שאינו אזרחי ומימוש פסק דין או החלטה, שניתנו מטעם בית הדין הרבני.

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בדרך של הפעלת הליכים נגד החייב או נגד עזבונו / יורשיו, במידה והחייב נפטר.

לצורך פתיחת ההליך יש לפנות לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ, בצירוף פסק הדין או השטר המקורי וכן העתק מכתב התראה לחייב, אותו מומלץ לשלוח טרם פתיחת התיק.

לבד מטופס פתיחת הליך, בו יצויינו פרטי החייב במלואם, יש להציג את השיק עצמו וצילום שלו משני צדדיו.

בנוסף, נדרש תשלום אגרה, אשר סכומה משתנה בהתאם לסעדים השונים המתבקשים.

לאחר פתיחת התיק, תפעל מערכת ההוצאה לפועל בהתאם לנהלים המקובלים, קרי, המצאת אזהרה לחייב, במסגרתה יתבקש להסדיר את תשלום החוב בתוך פרק זמן של עשרים ימים ממועד קבלת האזהרה.

בחלוף תקופה זו ובמידה והחייב טרם הסדיר את חובו, רשאי הזוכה לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להפעלת הליכים נוספים בתיק, בהם: ביצוע עיקולים נגד רכוש החייב וזכויותיו, מכירת מטלטלין ונכסים של החייב, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי הבאה, מאסר וכד'.

מכוח תיקון חדש בחוק ההוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקפו בראשית חודש אוגוסט האחרון, עומדת בפני הזוכה אפשרות לגבות שיקים חוזרים, בסכום של עד עשרת אלפים ש"ח, במסגרת מסלול מקוצר, ללא צורך בסיוע עורכי דין.

מטרתו של מסלול זה הינה להקל על כלל הצדדים: על הזוכים -  מערכת ההוצאה לפועל תפעל בשמם ותחסוך את הצורך במעקב ומעורבות אינטנסיבית שלהם בתיק, על החייבים – בהפחתת תוספות תשלום על החוב עבור שכר טרחת עורכי דין.

בנוסף, מסייע התיקון החדש לגופים ורשויות, הנתקלים בתופעה של שיקים חוזרים חדשות לבקרים, בדרך של חסכון בהוצאות שכירת שירותי עורכי דין לצורך ניהול הליכים אלה.

הגבייה תבוצע הלכה למעשה באמצעות יחידה חדשה במערכת ההוצאה לפועל, אשר אמונה על גביית חובות עבור זוכים בגין שיקים, שטרות, פסקי דין כספיים ותיקי תובענות שגובה החוב בהם אינו עולה על 10,000 ש"ח (שלחייב בהם לא נפתח תיק איחוד וכן לא הוכרז כמוגבל באמצעים) – אשר חזרו, לא כובדו או לא מומשו.

במסגרת התיקון לחוק נקבע, כי לאנשי היחידה החדשה תינתן גישה למאגרי מידע נרחבים, בהם מצויים פרטים אודות החייב, כתובתו, נכסיו והכנסותיו, אשר יאפשרו לאמוד את מצבו הכלכלי של החייב, להעריך את מידת יכולתו לעמוד בהחזר החוב ולקבוע צו תשלומים בהתאם.

מטרת היחידה החדשה שהוקמה הינה להביא לגבייה מהירה של החוב, בפרק זמן של עד שמונה חודשים, תוך הפעלת סנקציות נגד רכוש החייב – לרבות עיקול נכסים, המצויים בידי צד ג' וביצוע תפיסות ועיקולי רכבים.

יש לך שאלות בנושא גביית שיקים חוזרים? פנה/י אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

הלוואות חוץ בנקאיות מהוות כיום דרך אלטרנטיבית להשגת אשראי, שלא באמצעות מימון בנקאי. דבר החקיקה, המנחה בתחום, הינו חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג -  1993.
במסגרת החוק מוגדר "מלווה" כגוף אשר נותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר, על פי הגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א – 1981.

הלוואות חוץ בנקאיות מוצעות על ידי גופי המימון הגדולים במדינה ומיועדות למגוון מטרות: רכישת דירה או רכב, פרעון חובות, ביצוע שיפוצים בנכס, הקמת עסק, תשלום הוצאות רפואיות וכד'.

יתרונן המרכזי של הלוואות חוץ בנקאיות הינו חיסכון ניכר בעלויות הגבוהות בדמות ריביות ועמלות, אותן גובים הבנקים עבור שירות זה.

אולם, לצד מעלותיה של השיטה היא צופנת גם סכנה ללווה, המתקשר עם גופים בלתי מהימנים, בעיקר מהשוק האפור, אשר פעילותם בתחום עולה כדי הפרת ההוראות, הקבועות בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

סוגים שונים של הלוואות חוץ בנקאיות

כיום, מציעים גופי מימון רבים במדינה אפשרות של נטילת הלוואה חוץ בנקאית, במגוון מסלולים, לנוחות הלקוח.

בין הגורמים העיקריים, הפועלים בשוק זה:

הלוואות בכרטיסי אשראי – דרך מקובלת ופופולרית, המאפשרת למחזיקי כרטיס אשראי, אנשים פרטיים או גופים עסקיים, לקבל הלוואה מחברת האשראי, בכפוף לעמידה בתנאים מסויימים.

מדובר בשיטה נוחה, קלה ומהירה להסדרת הלוואה, מבלי חבלי בירוקרטיה וללא ניירת.

חסרונה של השיטה נעוץ בריביות הגבוהות, הנגבות במסגרתה, בהשוואה לאלה שגובים הבנקים.

הלוואות חוץ בנקאיות על חשבון הפנסיה – כספים שהופרשו עבור חיסכון פנסיוני: קופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה, יכולים לשמש, בתנאים מסויימים, כבטחון ללקיחת הלוואות חוץ בנקאיות.

בדרך זו ניתן לקבל סכומים גבוהים למדי, המוגבלים לתקרה שנקבעה ביחס לסכום החיסכון הכולל, בכדי להבטיח אפשרות של החזר ההלוואה במידה וערך החיסכון ירד.

לצורך פניה בבקשת הלוואה במסגרת זו, נדרש לעמוד בתנאי סף של הפקדה בת שלוש שנים לקופת החיסכון הפנסיוני.

הלוואות מסוג זה מציעות לא אחת ריבית טובה יותר לעומת הלוואות, הנלקחות מהבנק (בכל מקרה, מומלץ שלא לפדות את כספי החסכון הפנסיוני לצורכי מימון, היות ופדיון מוקדם כרוך בהפסד הטבות מס, הגלומות בחיסכון והחזרת תשלום בגינן למס הכנסה).

חממות וקרנות הון סיכון – שכיחות בתחומי ההיי טק והטכנולוגיה ומציעות מסגרת תומכת עבור יזמים בראשית דרכם.

גופים אלה מקדמים רעיונות חדשניים ובאמצעות השקעה מטריאלית וגיוס כספים מסייעים בבדיקת הוצאתו של הרעיון הטכנולוגי מהכוח אל הפועל, לרבות, פיתוחו, מינופו, ושיווקו על בסיס תוכנית עסקית.

חברות פקטורינג – זוהי דרך מימון, המיועדת לעסקים חדשים, המצויים בהקמה או בתקופת הרצה ואין להם עדיין אשראי מהבנק.

הרעיון העומד מאחורי השיטה הינו העברת היבט האשראי לכתפי חברת הפקטורינג, אשר רוכשת את האשראי אותו מעניק העסק ללקוחותיו ומעבירה לבעלי העסק בתמורה תזרים מזומנים, המאפשר לתפעל את העסק באופן שוטף.

ליסינג – שיטה הנהוגה בעיקר בתחום רכישת ציוד מכני או רכבים עבור חברות. מבוססת על מעין מודל של השכרה, במסגרתו החברה רוכשת את זכות השימוש במיכון / הרכבים לפרק זמן מסויים.

לקיחת הלוואה בשיטת הליסינג מאפשרת חיסכון ניכר בעלויות.

מקורות עצמיים ומשקיעים פרטיים – גיוס הון ממשפחה, חברים, מכרים, מתווכים וגופים אינטרנטיים ייעודיים, לצורך השקעה במימון העסק, מהווה תחליף לצורך בפניה לבנקים בבקשת אשראי.

השוק האפור – שיטה זו מומלצת כדרך אחרונה להשגת הלוואה חוץ בנקאית, היות והיא כרוכה בסיכונים רבים, דוגמת שיעורי ריבית גבוהים והתקשרות עם גורמים מפוקפקים מהעולם התחתון.

תחת זאת, השגת הלוואה חוץ בנקאית מתאפשרת כיום במגוון דרכים כשרות ולגאליות, בסיוע גופים, אשר עיסוקם בתחום זכה לאישור והכרה מטעם משרד האוצר.

הערכים המוספים שמציעה הלוואה חוץ בנקאית והסכנות הכרוכות בלקיחתה

פרט להיותן זולות בהשוואה להלוואות באמצעות הבנק, הבחירה בלקיחת הלוואה חוץ בנקאית הינה לרוב נוחה ופשוטה יותר.

מדובר בהלוואות, המאושרות באופן מהיר, ללא צורך בביצוע הבדיקות, אותן עורך הבנק לגבי קיום בטחונות, הכנסה קבועה ומשרה יציבה, במטרה להבטיח את החזר ההלוואה.

אולם, לעיתים עלולה לקיחת הלוואה חוץ בנקאית לסבך את הלווה בהתקשרות עם גורמים בלתי מהימנים, הפועלים בתחום ואשר תנאי ההלוואה שהם מציעים עולים כדי עושק, כפייה, הטעיה ותרמית.

גופים אלה מנצלים את הלחץ בו נתון הפונה אליהם ומחתימים אותו על הסכם בלתי הוגן, אשר אין מאחוריו כיסוי ואינו תואם את ההבטחות, שניתנו ללווה בעל פה.

חלק מההסכמים הנחתמים מהווים הפרה של הוראות מרכזיות, הקבועות בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ובהן:

חובת הגילוי הנאות אשר חלה על המלווה אודות פרטיה המלאים של העסקה.

הקניית הזדמנות סבירה ללווה לעיין בחוזה טרם החתימה עליו, תוך מתן שהות לבחון את תנאיו ולהתייעץ עם גורם הבקי בתחום, אשר יוכל לחוות דעה לגבי הגינות העסקה.

קביעת שיעורי ריבית מופרזים, העולים על התקרה המצויינת בחוק, לפיו שיעור עלות האשראי המירבי לא יעלה על פי שתיים ורבע מעלות האשראי הבנקאי הבלתי צמוד ושיעור ריבית הפיגורים מוגבל עד תקרה של חמישית מעלות האשראי הממשית.

המלצות לפונים ללקיחת הלוואה חוץ בנקאית

היות והיצע הגורמים, אשר מעניקים הלוואות חוץ בנקאיות, הינו רחב ומגוון, מומלץ ללווה לערוך סקר שוק מקדים, לבחון את ההצעות השונות, לעמוד על היתרונות והחסרונות בכל שיטה ולקבל החלטה, התואמת את צרכיו ומטרותיו.

בנוסף, נוכח פעילותם בתחום של גורמים בלתי מהימנים, מומלץ ללווה לבדוק היטב את פרטי ההסכם טרם חתימה עליו.

במידה והדבר אפשרי כדאי להסתייע בשירותיו של אדם המעורה בתחום, אשר יוכל לבחון את תנאי ההלוואה בראייה מקצועית ולחוות את דעתו לגבי גובה הריבית ותנאי ההחזר.

מה אתם יודעים על הליך איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל? מתי וכיצד יודעים שהגיע הזמן להגיש בקשה לאיחוד תיקים?

לא אחת מתנהלים במערכת ההוצאה לפועל מספר הליכי גבייה מקבילים נגד חייב, אשר ירד מנכסיו ונושים שונים מבקשים להיפרע את חובם ממנו.

במצב דברים זה, קיימת בידי החייב אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לאחד את כלל התיקים, המתנהלים נגדו.

אישור בקשה לאיחוד תיקים משרת את מטרות שני הצדדים:

עבור החייב – מאפשר ההליך לרכז את סך חובותיו ולפעול להסדרתם מול כלל הנושים באמצעות צו תשלומים אחד וללא צורך בהתמודדות עם מספר הליכי גבייה והפעלת סנקציות נפרדות נגדו בכל תיק.

עבור הנושים – מאפשר ההליך להיפרע את חובם בהדרגה, מבלי לטרוח בנקיטת צעדים והגשת בקשות במסגרת התיק ותוך סיכוי רב יותר להחזר הכספים באופן הדרגתי, במסגרת חלוקה יחסית של סך החובות בין הזוכים השונים.

מתי מומלץ לפנות להליך איחוד תיקים?

פניה להליך זה כדאית, כאשר מדובר בסכום חובות, שהינו בר פירעון.

לצורך ביצוע האיחוד הלכה למעשה נדרשים הסכמה ושיתוף פעולה של שני הצדדים, במטרה להסדיר את החוב:

מצד החייב – התחייבות לעמוד בהוראת תשלום חודשית קבועה למשך פרק זמן ארוך, לעיתים אף לכל החיים.

ומצד הנושים – נכונות לפריסת הסדר החובות ולחלוקת סך הסכום באופן יחסי ביניהם.

במידה ותאושר הבקשה יוכל החייב להמשיך לנהל את חייו הרגילים, תוך פירעון הדרגתי של חובותיו, הגעה להסדר עם הנושים וסגירת תיקי הוצאה לפועל אשר מתנהלים נגדו.

הגשת בקשה לאיחוד תיקים

הבקשה מתייחסת לכלל התיקים אשר תלויים ועומדים נגד החייב במערכת ההוצאה לפועל, למעט: תיק מזונות, עניין אשר אינו מטריאלי וכן התנגדות לביצוע שטר, שבית המשפט טרם הכריע בה.

ברגיל, תוגש הבקשה על ידי החייב בלשכה בה נפתח החלק הארי של תיקי הההוצאה לפועל נגדו.

אל הבקשה יצרף החייב תצהיר, המפרט את כלל הרכוש המצוי בידו, לרבות נכסי מקרקעין ונכסים אחרים, הכנסות שונות, כספים שהוא מקבל ממקורות נוספים ותוך ציון סך חובותיו, פירוט סעיפי הוצאותיו של החייב והצגת כל אסמכתא רלוונטית אחרת, אשר יש בה לתמוך בטענותיו.

במסגרת הבקשה ינקוב החייב בגובה התשלום החודשי בו הוא יכול לעמוד, בהתחשב בהיקף הכנסותיו למול שיעור ההוצאות שלו ויבקש מתן צו תשלומים בהתאם לכך.

תנאי סף לאישור הבקשה הינו, כי החייב ישלם לקופת ההוצאה לפועל סכום ראשוני, העומד על כ 3% מסך החובות בכלל התיקים.

ניהול חקירת יכולת לחייב

טרם הכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשה, יזומן החייב להתייצב לחקירת יכולת.

למעמד זה יזומנו גם כלל הנושים, במטרה לאפשר להם לחקור את החייב חקירה נגדית ביחס לבקשה ולהציג ראיות סותרות אודות קיום הכנסות או נכסים נוספים בידי החייב.

בנוסף, ניתן לזמן לחקירה עדים, אשר יפרטו לגבי יכולת הפירעון של החייב.

לאחר שמיעת טענות בעלי העניין במסגרת חקירת היכולת, יקבל ראש ההוצאה לפועל החלטה בבקשה לאיחוד תיקים:

במידה ועלה בידי הנושים להפריך את טענות החייב ולהמציא ראיות נגדיות, המצביעות על כך שבידי החייב קיימים נכסים או מקורות הכנסה נוספים, לגביהם לא הצהיר, תידחה הבקשה.

מנגד, שעה שראש ההוצאה לפועל התרשם, כי הבקשה אכן משקפת את מצבו הכלכלי של החייב לאשורו והיא מבוססת על טיעוני אמת, תאושר הבקשה, תוך מתן הוראה לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים חדש ומעודכן לחייב, המבטל כל צו ישן יותר, שניתן במסגרת התיקים הפרטניים שאוחדו.

ביצוע הגבייה במסגרת הליך איחוד תיקים

לאחר אישור צו האיחוד נדרש החייב לעמוד בצו התשלומים החודשי אשר נקבע עבורו.

הסכום שיתקבל יחולק מדי חודש בין כלל הנושים, המנהלים תיקים נגד החייב, באופן יחסי לשיעור חובם בחוב הכולל.

במקרה של אי עמידה בצו התשלומים המאוחד או גילוי ראיות חדשות, המעידות על יכולת הפירעון של החייב, רשאים הנושים לנקוט נגד החייב בהליכי עיקול במעמד צד אחד וכן להגיש בקשה לביטול צו האיחוד, פיצול התיקים וקביעת צווי תשלומים נפרדים בהם.

יש לך שאלות על איחוד תיקים? זקוק לסיוע? פנה אלינו: יעוץ משפטי

לקריאה נוספת בנושא זה ליחצו: איחוד תיקים או פשיטת רגל

אחד השינויים המרכזיים, שביקש המחוקק להנהיג במסגרת התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל, הינו הגברת ההגנה על החייב, תוך שמירה על ערך כבוד האדם במסגרת מימוש ההליכים נגדו.

בהתאם, שונה אופיין של הסנקציות, המופעלות נגד החייב – המיקוד עבר מפגיעה בגוף החייב וכבודו, דוגמת הליכי מאסר ועיקול מיטלטלין, לנקיטת צעדים נגד נכסי החייב.

לצורך כך, הורחבה הנגישות של רשמי ההוצאה לפועל והזוכים לקבלת מידע אודות החייב, ממגוון גופים ורשויות במדינה.

צמצום הפגיעה בחייבים במסגרת הליכי הוצאה לפועל

כחלק ממגמת מזעור הפגיעה בחייבים במסגרת נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדם, קובע התיקון החדש תקופת השהייה ומקנה לחייב פרק זמן להחזר החוב, טרם שיוכל הזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין.

טרם התיקון – במידה ולא נקבע בפסק הדין מועד לביצוע החיוב, קיימת היתה בידי הזוכה אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק הדין.

הלכה למעשה מגדיל הדבר את החוב, אליו מתווספים במקרה זה סכומים, הכרוכים בפתיחת תיק הוצאה לפועל – האגרה, שיש לשלם לצורך הגשת הבקשה, כמו גם שכר טרחת בא כוחו של הזוכה.

החוק בנוסחו החדש מקנה לחייב אורכה להסדר החוב ואינו מאפשר לזוכה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין אלא בחלוף המועד, שנקבע בפסק הדין לביצוע החיובים.

במקרים בהם לא נקבע בפסק הדין מועד כזה או כאשר פסק הדין לא ניתן במעמד החייב, קובע החוק תקופת המתנה של כחודש ימים ממועד המצאת פסק הדין לחייב על ידי הזוכה או עורך הדין, המייצג אותו.

אמצעי הגנה נוספים, שמוענקים לחייב במסגרת התיקון, הינם: צמצום השימוש בפקודות מאסר למשך ארבע שנים מתחילת הליכי ההוצאה לפועל ופניה להליך זה רק בגין חיובים משיעור מסויים וכן הגנה על החייב במקרה של סילוק ממקום מגוריו בדרך של המצאת פתרון דיור חלופי.

פטור מעיקול לגבי מיטלטלין נוספים

טרם  התיקון הוקנתה במסגרת חוק ההוצאה לפועל סמכות לעיקול מיטלטלין מסוגים רבים, המצויים בביתו של החייב, וזאת גם כאשר צפוי היה, כי עיקולם ומכירתם לא יהיו אפקטיביים עבור הזוכה בהיבט פרעון החוב.

כחלק ממגמת ההגנה על החייב מעניק התיקון החדש לחוק חסינות מפני עיקול של סוגי מיטלטלין מסויימים: תרופות וציוד רפואי – הגנה מוחלטת מפני עיקול; מחשב אישי ומדפסת, טלפון נייד או נייח, מכונת כביסה, טלויזיה או רדיו -  ינתן פטור מעיקול לגבי מכשיר אחד, לבחירת החייב.

בנוסף, מקנה התיקון סמכות בידי רשם ההוצאה לפועל, על סמך שיקול דעתו או בהתאם לבקשת החייב, לאסור על עיקול מיטלטלין מסויימים, הגם שאינם מוגדרים כמוגנים בחוק, וזאת במידה והפגיעה בחייב ובני משפחתו עולה על התמורה, שצפויה להתקבל ממכירתם של מיטלטלין אלה.

עוד על צמצום הפגיעה בחייבי כספים במסגרת ההוצאה לפועל

באופן טבעי ומכוח ההסתברות לעיתים מתרחש המצב בו אדם הנמצא בהליך פשיטת רגל נפטר לפני תום ההליך. כיצד נוהגים במקרה לאחר פתיחה בהליכי פשיטת רגל, במקרים בהם החייב הולך לעולמו?

במקרה שכזה מתעוררות שאלות לגבי כיצד יש לנהוג בעיזבונו של החייב שנפטר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש לשם השבת החלק המרבי הניתן של כספי הנושים השונים באופן הוגן.

במסגרת דיני פשיטת רגל (בחקיקה, בתקנות ובפסיקה) נלקחת בחשבון האפשרות של פטירת החייב ומוגדרים כללים לגבי אופן ניהול העזבון.

העיקרון המנחה את הטיפול במצב של מותו של חייב בעודו בהליך פשיטת רגל הוא כי עצם פטירתו של החייב לא מהווה סיבה להפסקת ההליך או לעיכובו, יש לשאוף כי הליך פשיטת הרגל ימשיך כאילו החייב עודו בחיים.

בקשה לניהול עיזבון

כאמור כאשר נפטר חייב אשר כבר הוכרז כפושט רגל ונכסיו מנוהלים על ידי כונס הנכסים ונאמן שמונה על ידי בית המשפט ימשיך ההליך כאילו החייב עודו בחיים עד לסיומו כאשר ניתן צו הפטר המבטל את יתרת החובות שלא ניתן היה לכסות או כאשר מושג הסדר המקובל על כלל הנושים.

במידה ונפטר חייב אשר טרם הוכרז כפושט רגל יכול כל אחד מנושיו להגיש בקשה לניהול עיזבון.

הבקשה תוגש לבית המשפט כאילו מוגשת כנגד החייב בקשה להכרזה עליו כפושט רגל.

גם כאן יהיה על הנושה להוכיח את החוב כלפיו אך הוכחה כזו אינה מחייבת הצגת פסק דין או שטר חוב אלה הצגת טענות וראיות מספיקות לשם ביסוס קיומו של החוב.

במידה ויראה בית המשפט לנכון לתת צו ניהול עיזבון ימונו כונס נכסים ובהמשך נאמן אשר ייקחו לידם את הטיפול בנכסי הנפטר בדרך המקובלת בכל הליך פשיטת רגל.

קבלה או דחייה של בקשה לניהול עיזבון

בבוא בית המשפט לקבוע אם להוציא צו לניהול עיזבון התנאי הראשון הוא כי קיום החוב הוכח באופן מספק וכן כי נראה כי עיזבונו של החייב שנפטר לא יספיק כדי לכסות את חובותיו באופן הרגיל ולכן יהיה צורך בהליך פשיטת רגל.

אם יקשה על הנושה המבקש צו ניהול עיזבון להוכיח את קיום החוב, גודל החוב לפחות במידה משוערת סבירה, נסיבות היווצרות החוב יסרב בית המשפט לקבל את בקשתו של הנושה והלה יצטרך לפנות תחילה לבית משפט על מנת לקבל פסק דין הקובע את קיום החוב והיקפו.

מעמד היורשים

במידה וטרם נפתחו הליכי פשיטת רגל כנגד חייב שנפטר קיימת חשיבות רבה להגיש בקשה לניהול עיזבון בהקדם האפשרי.

עד שלא תוגש בקשה כזו רשאים יורשיו של הנפטר לעשות ברכוש שהוריש כבשלהם, למוכרו, למסרו הלאה וכו'.

מרגע שהוגשה הבקשה לניהול עיזבון (ואף עוד בטרם החליט בית המשפט אם לקבלה) מוטלת על היורשים אחריות כלפי הנושים וכך תמנע הפגיעה ביכולת לכסות את מירב הניתן מן החובות שהותיר הנפטר אחריו.

חשוב לציין כי מן העיזבון יופרש חלק אשר ישמש את היורשים לשם כיסוי הוצאות ההלוויה והקבורה וכן אגרות המשולמות בגין ניהול עיזבון.

למעט חלק זה מן העיזבון תחולק היתרה, כפי שמבוצע בכל הליך פשיטת רגל, ביין הנושים עד לפירעון מלא של החובות או פירעון החלק המרבי הניתן בצורה שווה לפי גודלו היחסי של סכום החוב כלפי כל אחד מן הנושים.

כפי שנהוג לגבי חובות של כל פושט רגל יהיו נושים שיקבלו קדימות כגון רשויות מדינה אשר זכאיות לקבל החזר מלא, עובדים של הנפטר שלהם היה חייב שכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין וכן יכוסו חובות בגין דמי מזונות שנצברו לרעת פושט הרגל שנפטר.

במציאות ימינו, שעה שהמשבר הכלכלי מתדפק על דלתותיהם של עסקים גדולים וקטנים במגוון ענפי המשק, נקלעים אנשים רבים לחובות והפסדים כספיים וחווים פגיעה במשק הבית ופרנסת המשפחה עד הגעה למצבי מצוקה כלכלית של ממש. כיצד מתמודדים מול חובות כספיים מעיקים?

במקרים אלה, בהם דומה לחייב, שהשמיים נפלו עליו, חשוב לדעת, כי מערכת המשפט הישראלית אינה עומדת רק לימין הנושים ומעניקה הגנות וסעדים גם עבור חייבים, אשר מתמודדים עם הפסדים כספיים.

שורה ארוכה של חוקים ותקנות מסדירים מנגנוני פריסת תשלומים לנוחות החייב ובאופן הגיוני, המאפשר את המשך קיומם השוטף של חיים רגילים ופרעון הדרגתי של החוב, במקביל.

דרכים מומלצות להתמודדות עם חובות כספיים

חש, כי הקרקע נשמטת תחת רגלייך עקב חובות כספיים בהם הסתבכת?

אל תאבד את הראש! במקרים אלה חשוב לפעול באופן לוגי ומושכל, ולחפש אחר אופנים, שמציע החוק להתמודדות עם המצב המורכב, תוך אימוץ אסטרטגיה נבונה להתנהלות מול הנושים.

ראשית, במצבי היקלעות לחוב כספי מכל סוג שהוא, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום, בעל וותק ונסיון בייצוג חייבים בהליכים משפטיים, הליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל או הסדרי חובות.

עורך דין, אשר אמון במלאכה, יידע לייעץ לחייב, לנווט אותו בנבכי החוק ולהתאים עבורו את הפתרון האפקטיבי והיעיל בנסיבות המקרה.

שנית, אל תתחמק מהנושים – שתף עמם פעולה ונסה להגיע להסדר פריסת חוב, המשרת את מטרותייך.

בחוב אישי, למשל חוב כספי כלפי הבנק, אשר נוצר עקב אי עמידה בתשלומי משכנתא או פרעון הלוואה אחרת, ולאחר הגעת מכתב בנושא מטעם הבנק, מומלץ לנסות להסדיר את החוב מול הגורם הרלוונטי במוסד הבנקאי באופן עצמאי או תוך הסתייעות עם עורך דין, אשר יפעל כשלוחו של החייב מול בא כוחו של הבנק.

במקרים מסויימים נאות הבנק לגבש עם הלקוח הסדר פריסת חובות, אשר חוסך עבור שני הצדדים הוצאות כספיות וטרחה, הכרוכים בניהול הליך משפטי.

אף במידה והנושא מגיע לטיפול מערכת ההוצאה לפועל ונגד החייב נפתח תיק, אין להרים ידיים או לומר נואש! מערכת ההוצאה לפועל מציעה צעדים והגנות, אשר הולכים לקראת החייב ומטרתם לסייע לו בפרעון והסדרת החוב.

בין הסעדים המקובלים, שהחייב רשאי להגיש בגינם בקשה לראש ההוצאה לפועל: ביצוע חקירת יכולת, בסיומה ייקבעו לחייב הסדר תשלומים וסכום פרעון חודשי או בקשת איחד תיקים, במקרה בו מתנהלים נגד החייב מספר תיקים במקביל, אמצעי המאפשר לחלק את סכום החיוב החודשי בין כלל הנושים.

במקרי פשיטת רגל – עומדת בפני החייב אפשרות להגיש לבית המשפט בסיום ההליכים בקשת הפטר, אשר תמחה את חובותיו מהעבר ותאפשר לפתוח לו פרק חדש בחייו.

במצבים של היקלעות חברה לחובות, רואה בה החוק ברגיל אישיות משפטית נפרדת ואינו מייחס את החוב שנצבר למנהלי החברה או לבעלי מניותיה באופן אישי.

בהתאם לכך, פרעון החוב לא יתבצע מכיסיהם הפרטיים של בעלי החברה, אלא בהתקיים חריג "הרמת מסך", המכוון למנוע מצבי שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

ולסיכום, עצה המתגלה כנכונה תמיד – בכל סיטואציה של היקלעות לחובות כספיים יש לפעול בגדרי החוק ובהתאם להוראותיו ולהקפיד לחשוב באופן אופטימי, שכן מדובר במצב כלכלי בלתי נעים אך כזה שהינו זמני, הפיך ובר שיקום.