עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

עיקול מיטלטלין

בין הצעדים, העומדים לימין הזוכה בהליכי הוצאה לפועל, מסורה בידו אפשרות להגיש בקשה לעיקול מיטלטלין של החייב. מדובר בהליך, אשר ננקט נגד רכושו של החייב ומהווה אמצעי להבטחת ביצועו של פסק הדין. מימוש המיטלטלין בדרך של מכירה מאפשר לפרוע את החוב, באופן חלקי או מלא, באמצעות התמורה המתקבלת.

הגדרת מיטלטלין

על פי פקודת הפרשנות, מיטלטלין מוגדרים באופן שיורי כנכס מכל סוג שהוא, להוציא מקרקעין. מההגדרה עולה, כי בכלל מיטלטלין באים גם נכסים אשר אינם מוחשיים.

נכסי מיטלטלין הניתנים לעיקול

פרט למיטלטלין השייכים לחייב ומצויים בבעלותו או בחזקתו של אדם אחר, ניתנים לעיקול גם הנכסים הבאים:

מיטלטלין משותפים – המצויים בבעלות משותפת של החייב ושל אנשים נוספים. במעמד המכירה יקבל הזוכה את החלק, אשר מגיע לו מהחייב והיתרה תחולק בין השותפים האחרים בנכס באופן יחסי.

מיטלטלין ברי רישום – לפי תקנות ההוצאה לפועל, במידה והעברת הבעלות על הנכס המעוקל טעונה רישום, נדרש המוציא לפועל להמציא לממונה על הרישום הודעה בעניין העיקול והממונה ירשום הערה, המציינת את דבר העיקול, במסמכים הרלוונטיים.

נכסים אשר העברת הבעלות לגביהם מצריכה רישום בפנקסים רשמיים, דוגמת כלי רכב, ניתנים לעיקול בדרך של רישום בפנקסים המתאימים.

זכויות עתידיות – סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לעיקול זכות קיימת וזכות עתידה כאחד. זכות עתידית הינה כזו, אשר דבר התגבשותה בעתיד הינו וודאי וצפוי להתרחש במועד ספציפי או לאחר קרות אירוע מסוים. מנגד, זכות ערטילאית ובלתי וודאית, אשר טרם התגבשה, אינה ברת עיקול.

מיטלטלין האסורים בעיקול

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל מונה שורה של סוגי מיטלטלין המוגנים מפני ביצוע עיקול וביניהם:

1. מצרכי מזון, הנדרשים למחייתם של החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו – לתקופה של עד חודש ימים.
2. כלי בית, בגדים, מיטות, כלי אוכל ואביזרי מטבח, שהינם בבחינת צרכים חיוניים עבור החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו.
3. תשמישי קדושה, השייכים לחייב ולבני משפחתו.
4. כלי עבודה, מכשור, מכונות וכן בעלי חיים, המשמשים את החייב בביצוע מקצועו, לצורך פרנסתו ולקיום משפחתו. הפטור מעיקול יחול על מיטלטלין, אשר שוויים נמוך מ 200 ש"ח. לגבי מכונות – נדרש ששוויין יהיה עד 500 ש"ח ושהחייב עובד בהן בעצמו או בסיוע שני עובדים אחרים.
5. כלים, מכשור, מיכון ובעלי חיים, המשרתים נכה ומשמשים אותו עקב נכותו.
6. חיות מחמד, המוחזקות אצל החייב ואינן משמשות לעיסוק מסחרי במהותו.

חריגים וסייגים

הפטור הניתן לגבי עיקול מכשור ומיכון, הן לצורך משלח יד והן מפאת נכות, לא יחול, שעה שהחוב המדובר נוצר עקב רכישת אותם מיטלטלין, אשר עיקולם נדרש.

לגבי חייב שהוא קיבוץ רשאי ראש לשכת הוצאה לפועל להורות, כי מכשור, מיכון ובעלי חיים לא יעוקלו במידה והם מקיימים מספר תנאים באופן מצטבר: משמשים מקור הכנסה מהותי עבור הקיבוץ, הקיבוץ הגיש בקשה לכך וכאשר שווי המיטלטלין אינו עולה על סכום מסוים, הקבוע בתקנות.

הגנה זו לא תחול, כאשר החוב התגבש עקב רכישת המיטלטלין אשר עיקולם נדרש.

האם מותו של אדם הנמצא בחובות פוטרת את העיזבון מפירעונם? האם ימשכו הליכי פשיטת רגל, כנגד אדם שנפטר במהלכם? ומהן זכויות יורשיו של הנפטר במצב דברים כאמור.

מהי פשיטת רגל ומה מטרתה?

פשיטת רגל הוא מצב משפטי המכיר בכך שאדם אינו יכול לפרוע את כלל חובותיו.

במצב דברים כאמור, אותו אדם מוכרז כפושט רגל ונכסיו מתחלקים בין נושיו השונים.

לאחר חלוקת כל נכסיו מופטר פושט הרגל והוא יכול להמשיך את חייו – נקי מחובות.

האם ימשכו הליכי פשיטת רגל כנגד אדם שנפטר במהלכם?

החוק הישראלי קובע כי הליכי פשיטת רגל שהחלו עם פטירתו של אדם, ימשכו לאחר מותו, עד חלוקת כלל נכסיו לנושיו השונים ופירעון מרבית החובות שצבר בחייו.

ואכן אין מניעה לקיים הוראה זו, שכן גם כך נכסיו של אדם בפשיטת רגל מנוהלים בידי כונס נכסים אשר תפקידו להביא לפירעון מרבי של החובות.

מכך גם לאחר פטירת האדם ממשיך כונס הנכסים בתפקידו היינו חלוקת הנכסים לנושים.

האם ניתן להכריז על אדם כפושט רגל לאחר פטירתו?

מצב זה שונה מעט מהמצב אותו פירטנו לעיל, בכגון דא האדם נפטר טרם הכרזתו כפושט רגל, אך מצבו הכלכלי בזמן פטירתו הצדיק את הכרזתו כאמור.

ואכן בסעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל נכתב:

"נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לצו שעל פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל להלן בסימן זה – צו ניהול".

כלומר הליכי פשיטת הרגל, נשארים במהותם אותם ההליכים רק, ששמם כעת יהיה צו ניהול עיזבון ולא צו פשיטת רגל.

טקס קבורת הנפטר – מעמד הנושים והיורשים

טקס קבורת הנפטר והליכים הנלווים אליו נחשבים כחוב בדין קדימה, הם קודמים לכל חוב שיש לנפטר כלפי נושיו השונים.

הדבר נובע כמובן מכבוד המת והתפיסה כי יש לאפשר את קבורת הנפטר טרם תשלום כל חוב אחר.

עם זאת, לאחר הקבורה החובות לנושים קודמים לזכויות היורשים, והעיזבון לא יחולק עד הפירעון המלא של כלל החובות.

יש לציין כי במקום בו נעשו פעולות בידי היורשים לפני מתן צו הניהול ואותם היורשים לא היו מודעים לכך שהנפטר היה בחובות אשר ינבעו מעשה פשיטת רגל – פעולות אלו יהיו תקפות, ולא יהיה ניתן להחזיר את הרכוש שנלקח מהעיזבון ע"י היורשים לנושיו של הנפטר.

(זאת לאור סעיף 208 סיפא לפקודת פשיטת הרגל)

לסיכום בעניין פושט רגל שהלך לעולמו

עקרון יסודי הוא בחברה מתוקנת כי חובות יש להחזיר. עקרון זה אינו נסוג גם במותו של אדם, והוא יהיה חייב ככל פושט רגל עת שבסוף דרכו יוותר עם חובות.

ראוי לציין כי יש להתייעץ עם עורך דין מתחום פשיטת רגל טרם הגשת צו ניהול כנגד נפטר בעל חוב וזאת לשם הגעה לתוצאות הכספיות הטובות ביותר עבור הנושים.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי

שעה שהזוכה מגיש לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בקשה לביצועו של פסק דין, אשר נפסק לטובתו על ידי הערכאה המשפטית, קיימת בידי החייב אפשרות להגיש התנגדות בעניין או התנגדות לביצוע פסק דין.

בקשת ההתנגדות תתבסס על מסכת של עובדות וטענות, אשר יש בהן להוכיח, כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, מנימוקים שונים.

בקשה מסוג זה, המכונה טענת פרעתי ואשר אינה מוגבלת לפרעון חוב כספי בלבד, כי אם לכל סוג של טענה, הפוטרת את החייב ממילוי פסק הדין, ניתן להגיש למערכת ההוצאה לפועל רק במידה והטענה התגבשה לאחר מועד מתן פסק הדין (מנגד, טענה שהתגבשה טרם מתן פסק הדין תידון בבית המשפט).

נטל הראייה במסגרת טענת "פרעתי" מוטל על מגיש הבקשה, החייב או צד שלישי שהינו בעל עניין, להוכיח, כי החייב פרע את חובו במלואו או בחלקו לזוכה או שלא מתקיימים התנאים, הנדרשים לביצוע פסק הדין.

הליך הגשת התנגדות לביצוע פסק דין

בקשת התנגדות לביצוע פסק דין ניתן להעלות בכל עת, ללא הגבלת מועד.

את הבקשה יש להגיש בשלושה העתקים, תוך המצאת העתק נוסף לזוכה ובצירוף המסמכים הבאים: צילום תעודת זהות של המבקש; העתק האסמכתאות, התומכות בטענות שמופיעות בבקשה וכן תצהיר, המאשר את העובדות המפורטות בה.

בין הנימוקים, שניתן להעלות במסגרת טענת "פרעתי": פרעון החוב בעבר, מסירת הנכס המבוקש, אי התמלאות תנאים מסויימים, אשר פסק הדין תלוי בהתקיימותם, ויתור הזוכה על החוב וכד'.

העברת נטל הראייה לצד הזוכה

נטל השכנוע העיקרי להוכחת טענת "פרעתי" מוטל על כתפי מגיש הבקשה.

אולם, במקרים מסויימים יעבור נטל ההוכחה אל הזוכה וזאת כאשר החייב מציג מסמכים, התומכים לכאורה בטענותיו או כאשר עובדה מהותית, הנדרשת הוכחה, מצויה בידיעתו הבלעדית של הזוכה.

סמכות ראש ההוצאה לפועל בעת הדיון בבקשה

ההתייחסות לדיון בבקשת התנגדות לביצוע פסק דין בפני ראש ההוצאה לפועל הינה כאל דיון בפני בית משפט, הדן בבקשה על דרך המרצה.

בידי ראש לשכת ההוצאה לפועל מוקנית סמכות לקבל את הבקשה במלואה, בחלקה – תוך קביעת היקף ביצוע פסק הדין או לדחות את הבקשה.

בנוסף, שעה שהמסמכים המצורפים לתביעה מצביעים על נכונות טענת פרעתי, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצוע הליכים בתיק, באופן מלא או חלקי, עד למתן החלטתו בבקשה.

במקביל, תועבר הבקשה לזוכה לצורך מתן תגובה וייקבע מועד לדיון.

בתום הדיון בבקשה, המתקיים במעמד הצדדים ותוך שמיעת טענותיהם, יכריע ראש ההוצאה לפועל בהתנגדות.

קבלת טענות המבקש על ידי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שעלה בידי החייב להוכיח, כי קיים את פסק הדין או עמד בתשלום החוב, תוביל לסגירתו של התיק במערכת ההוצאה לפועל.

מצידו השני של המתרס, במקרה של דחיית הבקשה ובמידה וראש ההוצאה לפועל מצא, כי הטענה לקיום פסק הדין היתה חסרת שחר, יוטלו על החייב הוצאות מיוחדות, בנוסף על החוב הקיים.

רוצה להגיש התנגדות לביצוע פסק דין? פנה אלינו לקבלת יעוץ משפטי

ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא הממונה על רשות האכיפה והגבייה הלאומית בישראל, ומתוקף תפקידו זה אחראי על מימוש שטרות ופסקי דין, גביית חובות ועוד.

מערכת ההוצאה לפועל בארץ מהווה הזרוע המבצעת של הרשות השופטת ואמונה על אכיפת החיובים, המגולמים בפסקי דין, שטרות, שטרי משכון ומשכנתאות.

מטרתו של מערך זה, הפועל מתוקף חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, הינה לאפשר לזוכה לממש את הזכויות, שהוקנו לו בפסיקת בתי המשפט ולגבות את חובו במהירות ובאופן יעיל.

למערכת ההוצאה לפועל שלוחות רבות בפריסה ארצית, הפועלות ליד בתי משפט השלום.

בראש כל לשכה עומד ראש לשכת ההוצאה לפועל אשר מנצח על פעילותה האזורית של הלשכה.

תפקידו של ראש ההוצאה לפועל נושא בעיקר אופי מנהלי, אולם לצורך מימוש יעודה של מערכת  ההוצאה לפועל באכיפת פסקי דין ופרעון חובות, מקנה החוק לראשי הלשכות גם מגוון סמכויות שיפוטיות.

מעמדו של ראש ההוצאה לפועל וסייגים לסמכותו

בתפקיד ראש ההוצאה לפועל מכהנים שופטים או רשמי בית משפט השלום.

רוחב היריעה של הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל מוגבל בכך, שהינו מחוייב לבצע אחר פסק הדין ככתבו וכלשונו.

לפיכך, אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לשנות, לתקן, לגרוע או להוסיף לפסיקת בית המשפט או לסטות מקביעותיו, אף במידה והוא סבור, כי ההחלטה שהתקבלה מוטעית.

במקרה זה מוקנית לראש ההוצאה לפועל אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הבהרה.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע המנהלי

החוק מקנה לראש ההוצאה לפועל קשת רחבה של סמכויות מנהליות ובהן:

המצאת אזהרה לתשלום חוב – נשלחת לחייב כשלב ראשוני טרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל. במסגרת האזהרה מפורט גובה החוב, הנטען על ידי הזוכה, על בסיס פסיקת בית המשפט וניתנת לחייב אורכה בת עשרים ימים לפרעון החוב או הגשת בקשות לסעדים שונים.

נקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ולבקשת הזוכה – בין הסנקציות השכיחות: הוצאת צווי מאסר, הבאה או עיכוב יציאה מהארץ, ביצוע תפיסות ועיקולי רכוש ומקרקעין.

אישור הליכים להגנת החייב – זימון לחקירת יכולת, לצורך התחקות אחר אפשרותו של החייב לעמוד בתשלום החוב. בהיבט זה מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהל חקירה לחייב בנושא ולזמן נושים ועדים לצורך סתירת טענות החייב והצגת ראיות נגדיות.

בנוסף, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים במטרה לפרוס את תשלום החוב, לתת הוראה על איחוד תיקים המתנהלים נגד החייב ולהכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע השיפוטי

על הסמכויות השיפוטיות, המוקנות לראש הוצאה לפועל לצורך ביצוע תפקידו נמנות:

דיון בטענת פרעתי - במסגרתה טוען החייב, כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו וכי עמד בתשלום מלוא סכום החוב. בעת הדיון בטענה זו ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט, הדן בבקשה בדרך של המרצה.

במידה והחליט ראש ההוצאה לפועל לדחות את הטענה ומצא כי אין לה יסוד, יטיל על החייב הוצאות מיוחדות, נוסף על החוב הקיים.

השתת חובות על גורמים שונים – דוגמת חיוב נאמן או צד ג' בתשלום החוב הפסוק.

חיוב כונס נכסים – שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בקשר לנכס מסויים, בפיצוי בגין נזק, אשר גרם הכונס במסגרת תפקידו.

סמכויות כלליות הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל

לבד מסמכויותיו השיפוטיות והניהוליות, נתונות בידי ראש ההוצאה לפועל גם מספר סמכויות כלליות:

דיון בטענה לפיה פסק דין ניתן בחוסר סמכות עניינית – החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה נתונה לערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי וזו ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון.

קביעת הפרשי הצמדה וריבית על סכומים שנפסקו בפסק הדין – לתקופה שמהמועד שנפסק לפרעון ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להפחית את שיעור הריבית לתקופה זו, מטעמים מיוחדים.

תיקון טעות או פגם בהליך – שנעשה לפי חוק ההוצאה לפועל ומתן הוראות בעניין המשך הליכים בתיק, אשר נסגר או נגנז בשוגג. בהיבט זה רשאי ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לבקשת הצדדים, פניה מטעם צד ג' או ביוזמתו שלו.

הגשת ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל

מגוון הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל, אינו בלתי מוגבל והוא תחום בגדרי חוק ההוצאה לפועל.

לצורך ערעור על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בכובעו השיפוטי, יחשב משקלה של ההחלטה כזה של פסק דין, הניתן על ידי בית משפט השלום ויקנה אפשרות ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו המנהלית יעשה בדרך של הגשת ערעור ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי (בעניין זה לא מוקנית אפשרות עתירה לבג"צ, כפי שקיימת בהחלטות מנהליות בתחומים אחרים).

הערעורים יוגשו בתוך פרק זמן של חמישה עשר ימים ממועד מתן רשות הערעור או ממועד מתן האישור להגשת ערעור בזכות.

יש לך שאלות? פנו אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

המחאות או שיקים אשר חוזרים ללא כיסוי הנם תופעה המאפיינת את המשק הישראלי. שיקים חוזרים מקשים על התנהלות חיי המסחר ומערערים את בטחונם וודאותם של בעלי עסקים,לגבי קבלת תמורה מלאה עבור הסחורה או השירות שסיפקו.

קיבלת שיק שחזר? טרם ויתור על החוב כדאי לדעת, שאין המדובר במאבק אבוד מראש.

איתור פרטי החייב וניהול הליך גבייה מושכל עשויים להניב פירות ולהוביל לפירעון החוב!

על כן מומלץ להתאמץ ולפנות לקבלת סיוע של עורך דין העוסק בגביית שיקים ולא להרים ידיים במהרה.

דרכים מקובלות לגביית שיקים חוזרים

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בשני אופנים מרכזיים:

באורח עצמאי – קיימים בעלי עסקים, אשר מנסים להתמודד עם התופעה בכוחות עצמם וזאת באמצעות איתור פרטי בעל השיק – כתובת ודרכי התקשרות וייזום פניה אליו, בין בשיחה טלפונית ובין בשליחת מכתב התראה מטעם העסק.

חרף היוזמה והנחישות, חלק ניכר מפניות אלה אינו מוכח כאפקטיבי ולא מביא להשגת התוצאה הרצויה – פרעון השיק.

באמצעות עורך דין – רבים סבורים, כי פניה לסיוע משפטי לצורך גביית שיקים חוזרים כרוכה בעלויות גבוהות ואינם מאמינים ביכולתה של מערכת ההוצאה לפועל לטפל בבעייתם ולהביא להסדר החוב.

אולם, הסתייעות בעורך דין מהווה ערוץ גבייה מוסדר ולגאלי, אשר לא אחת נושא פרי ומוכח כיעיל ובר תוצאות.

בין השלבים, הנכללים במסגרת הליך גבייה משפטי, נמנים: איתור פרטי החייב, מענו, דרכי ההתקשרות עמו והתחקות אחר מקורות הכנסתו ונכסיו בסיוע חוקר פרטי מוסמך.

שליחת מכתב התראה מפורש לחייב ובו דרישה לתשלום החוב בהקדם האפשרי או ביצוע גבייה באמצעות הטלפון על ידי צוותי גבייה, המתמחים בכך.

טיפול בחייבים סדרתיים – ניהול הליך הוצאה לפועל נגד החייב, לרבות פתיחת תיק, הפעלת הליכים ונקיטה בסנקציות מקובלות נגד החייב ורכושו לצורך תשלום החוב או הגעה להסדר בדבר פרעונו – בדרך של הסכם בין החייב לזוכה או מימוש רכוש מעוקל של החייב.

משרדי עורכי דין רבים העוסקים בגביית שיקים חוזרים, עושים זאת באמצעות מערכת ממוחשבת וממוכנת, המנוהלת בשקיפות מול הלקוח, תוך מתן דיווחים בזמן אמת בעניין שלבי תהליך הגבייה ועדכונים שוטפים לגבי הסטטוס בו מצוי התיק.

גביית שיקים חוזרים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל

פניה למערכת ההוצאה לפועל מתאפשרת לזוכה בפסק דין אזרחי, לרבות מימוש שיקים, שטרי חוב ושטרות משכנתא שלא כובדו, תשלום הוצאות בעניין, שאינו אזרחי ומימוש פסק דין או החלטה, שניתנו מטעם בית הדין הרבני.

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בדרך של הפעלת הליכים נגד החייב או נגד עזבונו / יורשיו, במידה והחייב נפטר.

לצורך פתיחת ההליך יש לפנות לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ, בצירוף פסק הדין או השטר המקורי וכן העתק מכתב התראה לחייב, אותו מומלץ לשלוח טרם פתיחת התיק.

לבד מטופס פתיחת הליך, בו יצויינו פרטי החייב במלואם, יש להציג את השיק עצמו וצילום שלו משני צדדיו.

בנוסף, נדרש תשלום אגרה, אשר סכומה משתנה בהתאם לסעדים השונים המתבקשים.

לאחר פתיחת התיק, תפעל מערכת ההוצאה לפועל בהתאם לנהלים המקובלים, קרי, המצאת אזהרה לחייב, במסגרתה יתבקש להסדיר את תשלום החוב בתוך פרק זמן של עשרים ימים ממועד קבלת האזהרה.

בחלוף תקופה זו ובמידה והחייב טרם הסדיר את חובו, רשאי הזוכה לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להפעלת הליכים נוספים בתיק, בהם: ביצוע עיקולים נגד רכוש החייב וזכויותיו, מכירת מטלטלין ונכסים של החייב, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי הבאה, מאסר וכד'.

מכוח תיקון חדש בחוק ההוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקפו בראשית חודש אוגוסט האחרון, עומדת בפני הזוכה אפשרות לגבות שיקים חוזרים, בסכום של עד עשרת אלפים ש"ח, במסגרת מסלול מקוצר, ללא צורך בסיוע עורכי דין.

מטרתו של מסלול זה הינה להקל על כלל הצדדים: על הזוכים -  מערכת ההוצאה לפועל תפעל בשמם ותחסוך את הצורך במעקב ומעורבות אינטנסיבית שלהם בתיק, על החייבים – בהפחתת תוספות תשלום על החוב עבור שכר טרחת עורכי דין.

בנוסף, מסייע התיקון החדש לגופים ורשויות, הנתקלים בתופעה של שיקים חוזרים חדשות לבקרים, בדרך של חסכון בהוצאות שכירת שירותי עורכי דין לצורך ניהול הליכים אלה.

הגבייה תבוצע הלכה למעשה באמצעות יחידה חדשה במערכת ההוצאה לפועל, אשר אמונה על גביית חובות עבור זוכים בגין שיקים, שטרות, פסקי דין כספיים ותיקי תובענות שגובה החוב בהם אינו עולה על 10,000 ש"ח (שלחייב בהם לא נפתח תיק איחוד וכן לא הוכרז כמוגבל באמצעים) – אשר חזרו, לא כובדו או לא מומשו.

במסגרת התיקון לחוק נקבע, כי לאנשי היחידה החדשה תינתן גישה למאגרי מידע נרחבים, בהם מצויים פרטים אודות החייב, כתובתו, נכסיו והכנסותיו, אשר יאפשרו לאמוד את מצבו הכלכלי של החייב, להעריך את מידת יכולתו לעמוד בהחזר החוב ולקבוע צו תשלומים בהתאם.

מטרת היחידה החדשה שהוקמה הינה להביא לגבייה מהירה של החוב, בפרק זמן של עד שמונה חודשים, תוך הפעלת סנקציות נגד רכוש החייב – לרבות עיקול נכסים, המצויים בידי צד ג' וביצוע תפיסות ועיקולי רכבים.

יש לך שאלות בנושא גביית שיקים חוזרים? פנה/י אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

הלוואות חוץ בנקאיות מהוות כיום דרך אלטרנטיבית להשגת אשראי, שלא באמצעות מימון בנקאי. דבר החקיקה, המנחה בתחום, הינו חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג -  1993.
במסגרת החוק מוגדר "מלווה" כגוף אשר נותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר, על פי הגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א – 1981.

הלוואות חוץ בנקאיות מוצעות על ידי גופי המימון הגדולים במדינה ומיועדות למגוון מטרות: רכישת דירה או רכב, פרעון חובות, ביצוע שיפוצים בנכס, הקמת עסק, תשלום הוצאות רפואיות וכד'.

יתרונן המרכזי של הלוואות חוץ בנקאיות הינו חיסכון ניכר בעלויות הגבוהות בדמות ריביות ועמלות, אותן גובים הבנקים עבור שירות זה.

אולם, לצד מעלותיה של השיטה היא צופנת גם סכנה ללווה, המתקשר עם גופים בלתי מהימנים, בעיקר מהשוק האפור, אשר פעילותם בתחום עולה כדי הפרת ההוראות, הקבועות בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

סוגים שונים של הלוואות חוץ בנקאיות

כיום, מציעים גופי מימון רבים במדינה אפשרות של נטילת הלוואה חוץ בנקאית, במגוון מסלולים, לנוחות הלקוח.

בין הגורמים העיקריים, הפועלים בשוק זה:

הלוואות בכרטיסי אשראי – דרך מקובלת ופופולרית, המאפשרת למחזיקי כרטיס אשראי, אנשים פרטיים או גופים עסקיים, לקבל הלוואה מחברת האשראי, בכפוף לעמידה בתנאים מסויימים.

מדובר בשיטה נוחה, קלה ומהירה להסדרת הלוואה, מבלי חבלי בירוקרטיה וללא ניירת.

חסרונה של השיטה נעוץ בריביות הגבוהות, הנגבות במסגרתה, בהשוואה לאלה שגובים הבנקים.

הלוואות חוץ בנקאיות על חשבון הפנסיה – כספים שהופרשו עבור חיסכון פנסיוני: קופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה, יכולים לשמש, בתנאים מסויימים, כבטחון ללקיחת הלוואות חוץ בנקאיות.

בדרך זו ניתן לקבל סכומים גבוהים למדי, המוגבלים לתקרה שנקבעה ביחס לסכום החיסכון הכולל, בכדי להבטיח אפשרות של החזר ההלוואה במידה וערך החיסכון ירד.

לצורך פניה בבקשת הלוואה במסגרת זו, נדרש לעמוד בתנאי סף של הפקדה בת שלוש שנים לקופת החיסכון הפנסיוני.

הלוואות מסוג זה מציעות לא אחת ריבית טובה יותר לעומת הלוואות, הנלקחות מהבנק (בכל מקרה, מומלץ שלא לפדות את כספי החסכון הפנסיוני לצורכי מימון, היות ופדיון מוקדם כרוך בהפסד הטבות מס, הגלומות בחיסכון והחזרת תשלום בגינן למס הכנסה).

חממות וקרנות הון סיכון – שכיחות בתחומי ההיי טק והטכנולוגיה ומציעות מסגרת תומכת עבור יזמים בראשית דרכם.

גופים אלה מקדמים רעיונות חדשניים ובאמצעות השקעה מטריאלית וגיוס כספים מסייעים בבדיקת הוצאתו של הרעיון הטכנולוגי מהכוח אל הפועל, לרבות, פיתוחו, מינופו, ושיווקו על בסיס תוכנית עסקית.

חברות פקטורינג – זוהי דרך מימון, המיועדת לעסקים חדשים, המצויים בהקמה או בתקופת הרצה ואין להם עדיין אשראי מהבנק.

הרעיון העומד מאחורי השיטה הינו העברת היבט האשראי לכתפי חברת הפקטורינג, אשר רוכשת את האשראי אותו מעניק העסק ללקוחותיו ומעבירה לבעלי העסק בתמורה תזרים מזומנים, המאפשר לתפעל את העסק באופן שוטף.

ליסינג – שיטה הנהוגה בעיקר בתחום רכישת ציוד מכני או רכבים עבור חברות. מבוססת על מעין מודל של השכרה, במסגרתו החברה רוכשת את זכות השימוש במיכון / הרכבים לפרק זמן מסויים.

לקיחת הלוואה בשיטת הליסינג מאפשרת חיסכון ניכר בעלויות.

מקורות עצמיים ומשקיעים פרטיים – גיוס הון ממשפחה, חברים, מכרים, מתווכים וגופים אינטרנטיים ייעודיים, לצורך השקעה במימון העסק, מהווה תחליף לצורך בפניה לבנקים בבקשת אשראי.

השוק האפור – שיטה זו מומלצת כדרך אחרונה להשגת הלוואה חוץ בנקאית, היות והיא כרוכה בסיכונים רבים, דוגמת שיעורי ריבית גבוהים והתקשרות עם גורמים מפוקפקים מהעולם התחתון.

תחת זאת, השגת הלוואה חוץ בנקאית מתאפשרת כיום במגוון דרכים כשרות ולגאליות, בסיוע גופים, אשר עיסוקם בתחום זכה לאישור והכרה מטעם משרד האוצר.

הערכים המוספים שמציעה הלוואה חוץ בנקאית והסכנות הכרוכות בלקיחתה

פרט להיותן זולות בהשוואה להלוואות באמצעות הבנק, הבחירה בלקיחת הלוואה חוץ בנקאית הינה לרוב נוחה ופשוטה יותר.

מדובר בהלוואות, המאושרות באופן מהיר, ללא צורך בביצוע הבדיקות, אותן עורך הבנק לגבי קיום בטחונות, הכנסה קבועה ומשרה יציבה, במטרה להבטיח את החזר ההלוואה.

אולם, לעיתים עלולה לקיחת הלוואה חוץ בנקאית לסבך את הלווה בהתקשרות עם גורמים בלתי מהימנים, הפועלים בתחום ואשר תנאי ההלוואה שהם מציעים עולים כדי עושק, כפייה, הטעיה ותרמית.

גופים אלה מנצלים את הלחץ בו נתון הפונה אליהם ומחתימים אותו על הסכם בלתי הוגן, אשר אין מאחוריו כיסוי ואינו תואם את ההבטחות, שניתנו ללווה בעל פה.

חלק מההסכמים הנחתמים מהווים הפרה של הוראות מרכזיות, הקבועות בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ובהן:

חובת הגילוי הנאות אשר חלה על המלווה אודות פרטיה המלאים של העסקה.

הקניית הזדמנות סבירה ללווה לעיין בחוזה טרם החתימה עליו, תוך מתן שהות לבחון את תנאיו ולהתייעץ עם גורם הבקי בתחום, אשר יוכל לחוות דעה לגבי הגינות העסקה.

קביעת שיעורי ריבית מופרזים, העולים על התקרה המצויינת בחוק, לפיו שיעור עלות האשראי המירבי לא יעלה על פי שתיים ורבע מעלות האשראי הבנקאי הבלתי צמוד ושיעור ריבית הפיגורים מוגבל עד תקרה של חמישית מעלות האשראי הממשית.

המלצות לפונים ללקיחת הלוואה חוץ בנקאית

היות והיצע הגורמים, אשר מעניקים הלוואות חוץ בנקאיות, הינו רחב ומגוון, מומלץ ללווה לערוך סקר שוק מקדים, לבחון את ההצעות השונות, לעמוד על היתרונות והחסרונות בכל שיטה ולקבל החלטה, התואמת את צרכיו ומטרותיו.

בנוסף, נוכח פעילותם בתחום של גורמים בלתי מהימנים, מומלץ ללווה לבדוק היטב את פרטי ההסכם טרם חתימה עליו.

במידה והדבר אפשרי כדאי להסתייע בשירותיו של אדם המעורה בתחום, אשר יוכל לבחון את תנאי ההלוואה בראייה מקצועית ולחוות את דעתו לגבי גובה הריבית ותנאי ההחזר.