עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

זכיינות הינה מודל עסקי המבוסס על שיטה ניהולית בה פועלים שני צדדים – החברה המזכה והזכיין. איך זה עובד בפועל? למי מתאים המודל של עבודה בזכיינות? מהן ההשלכות החוקיות של המושג זכיינות?

במסגרת השיטה מקנה החברה המזכה לזכיין, אדם פרטי או חברה בע"מ אפשרות למכור מוצרים או שירותים שלה.

כחלק מההסכם מורשה הזכיין לעשות שימוש בשמה המסחרי של החברה ובמוניטין שלה ולהתבסס בפעילותו על מערך השיווק, ההפצה והתמיכה של החברה כמו גם הידע והניסיון שצברה בתחום, תוך שהוא מקבל מהחברה המזכה סיוע, הכוונה והדרכה בהקמת העסק.

בתמורה מתחייב הזכיין לנהל את עסקו בהתאם לחוקים והנהלים הנקבעים על ידי החברה המזכה.

קיראו בהרחבה על: חוזים עסקיים

הזכיינות נרכשת על בסיס תשלום חד פעמי עבור הקמת העסק ובהמשך נדרש הזכיין לשלם לחברה המזכה דמי זיכיון ראשוניים ותשלומים חודשיים בשיעור מסוים מרווחי העסק שהוא מנהל.

לעיתים נדרש הזכיין גם בהשתתפות בהוצאות עבור פרסום עסקו.

תוקף הסכם הזכיינות הינו לתקופה מוגבלת והוא טעון חידוש מעת לעת.

יתרונות המודל של הסכם זכיינות

לשיטה הניהולית של זכיינות נודעים מספר ערכים מוספים עבור הזכיין, בהם:

1. פתיחת עסק וביסוסו במהירות – זאת היות והעסק נהנה מפרסום תחת שמה של חברה ותיקה ובעלת מוניטין, אשר רכשה שם ומעמד בתחום העסקי.

2. קבלת הכוונה והנחייה מהחברה המזכה – ההדרכה ניתנת במגוון מישורים: החל מבחירת מיקום העסק, עבור בהקניית נהלי פעילות וכלה בהטמעת כלים מעשיים ושיטות מקצועיות. אלה מסייעים לזכיין לבסס את עסקו.

3. תמיכה על ידי החברה המזכה – במתן ליווי שוטף לאורך ההתנהלות העסקית, גב כלכלי ומשאבים פיננסיים.

עבור החברה המזכה מהווה מודל הזכיינות שיטה להרחבת מימדיו של העסק ולהאצת התפתחותו, שאינה כרוכה בעלויות גבוהות ומסמיכה את הזכיינים להתמודד עם בעיות הניהול והלוגיסטיקה של הסניפים בשטח.

חסרונות המודל של הסכם זכיינות

1. חוסר שליטה אמיתית בעסק – בדומה לפורמט של שכירות הזכיין מקבל הרשאה לשימוש בשמה של החברה המזכה, בידע ובניסיון שלה, אך אינו הופך לבעלי העסק. ההנאה מהזכיינות הינה כנגד תשלום דמי זיכיון ותגמולים לחברה.

2. היעדר מנדט לניהול העסק – במסגרת הסכם הזכיינות מחויב הזכיין לפעול באופן בלבדי בהתאם להוראות שקיבל מהחברה המזכה ועל פי המדיניות והנהלים שקבעה.
נקיטת שיקול דעת עצמאי עלולה להתפרש כהפרת חוזה ולגרור אחריה סיום ההתקשרות בין החברה המזכה לבין הזכיין.

3. יוקר עלות רכישת זיכיון והוצאות נלוות – התשלום החד פעמי שנדרש הזכיין לשלם עבור רכישת הזיכיון הינו גבוה. בהמשך, מאחר והוא מחויב לנהלים ולסטנדרטים שמכתיבה החברה המזכה על הזכיין לשלם עבור רכישת ציוד, מוצרים ושירותים שונים מספקים עמם עובדת החברה המזכה. אלה אינם בהכרח הספקים הזולים הפועלים בשוק.

פרט לכך נדרש הזכיין לשאת בעלויות פרסום ולעמוד בתשלום תמלוגים עיתיים כאחוז מהכנסות העסק.

הסכם ההתקשרות המשפטית בין הצדדים

טרם כניסה לעסקת זכיינות קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם התקשרות מקיף בין הצדדים. במסגרת ההסכם יפורטו עוגני הזיכיון ויוסדרו מנגנוני יישוב מחלוקות שעשויות להתפתח בין הזכיין לבין החברה המזכה במהלך הזמן.

בין הסעיפים המרכזיים שרצוי לכלול בהסכם:

1.    תנאי רכישת הזיכיון וחידושו.
2.    הגדרת תחום הפעילות העסקית בגדרו ניתנת לזכיין בלעדיות.
3.    קביעת אמות מידה ברורות להתנהגות הצדדים ופירוט שיטת הפעולה עליה מבוסס העסק.
4.    פירוט מידת התמיכה והליווי שתעניק החברה המזכה לזכיין בהיבט המקצועי והמימוני.
5.    ציון עלויות והוצאות נוספות שיחולו על הזכיין.
6.    קביעת הקריטריונים החשבונאיים אשר ישמשו לעריכת התחשבנות פיננסית בין הצדדים.
7.    הקניית אופציית השתחררות של הזכיין מההסכם והעברת הזיכיון לאדם אחר.

טרם  גיבוש ההסכם מומלץ לזכיין לערוך בירור מעמיק אודות החברה המזכה, להתרשם מפעילות סניפי זכיינות אחרים ולשוחח עם הזכיינים המנהלים אותם.

את ההסכם המשפטי כדאי לנסח תוך היוועצות באנשי מקצוע דוגמת עורך דין, רואה חשבון וכלכלן, אשר יסייעו בניסוח הסכם הוגן המייצג את האינטרסים של שני הצדדים.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

ההליך המשפטי של פשיטת רגל נסמך לכל אורכו על הצגת ראיות להוכחת מצבו הפיננסי של החייב ויכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.

השלב הראשוני הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזה על החייב כפושט רגל. בקשה כזו, הפותחת את ההליך, תוגש על ידי החייב עצמו או על ידי אחד מנושיו.

לצורך אישור הבקשה ופתיחה בהליכי פשיטת רגל נדרש הגורם המגיש לבסס תשתית ראייתית, המעידה על כך, שאין באפשרות החייב לפרוע את החוב.

במידה ותאושר הבקשה ולאורך ההליך יש להציג ראיות, המלמדות על מצבו הפיננסי והסטאטוס המשפטי של החייב.

סוגי הראיות המוצגות במסגרת הליך פשיטת רגל

על הראיות אשר מובאות בפני הערכאה המשפטית בהליך פשיטת רגל נמנות: מידע בדבר היקף התחייבויותיו הכספיות של החייב; הנכסים, אשר מצויים בחזקתו, אותם ניתן למכור ולפרוע את החוב באמצעות התמורה, המתקבלת בעדם; תום ליבו של החייב בשתי תקופות – טרם הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל, קרי, האם יצירת החובות אינה נוגעת ברמאות או העלמת נכסים ולאחר מכן – לאורך ההליך עצמו, לרבות מידת שיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים, גילוי מידע במסגרת חקירות, הימנעות ממילוט נכסים ועמידה בהסדר פריסת התשלומים.

לצורך הוכחת אלה מובאים בפני בית המשפט מסמכים שונים; פרוטוקולים, המתעדים את אסיפות הנושים, הנערכות לאורך ההליך ועדויות של הצדדים, המעורבים בו -  החייב, נושים וצדדי ג'.

מוצגים המשמשים כראיות במסגרת הליך פשיטת רגל

מסמכים – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980, קובעת ומגדירה בסעיפים שונים את סוגי המסמכים, אשר עשויים לשמש כראיות לאורך ההליך.

כך, הודעה על צו כינוס נכסים וכן הכרזה על החייב כעל פושט רגל מטעם הערכאה המשפטית, יהוו ראייה, המעידה על כך, שנגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל.

עוד מגדירה הפקודה סוגי מסמכים, אשר משקלם עשוי להיות כשל ראייה, המלמדת על היקף החוב, מידת אפשרותו הפיננסית של החייב לעמוד בנטל ההחזר ועוד.

בנוסף, כנהוג בהליכים משפטיים אחרים, מועד הוצאת המסמכים עשוי להוות אינדיקציה ראייתית לתאריך בו ננקטו צעדים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כפי שפורטו בהודעות מטעם בית המשפט.

פרוטוקול אסיפת הנושים – לאורך ניהול הליך פשיטת רגל מכונסות מעת לעת אסיפות נושים.

האסיפה הראשונה מתכנסת עם מינוי כונס הנכסים על ידי בית המשפט, כגורם, המופקד על ניהול התיק. אי עמידה בתנאי הסף, הנדרשים לצורך כינוס אסיפת נושים, יוביל לכינוס אסיפה שנייה ובהמשך ההליך יערכו אסיפות נוספות.

לתוכן הדיונים, המתקיימים במסגרת אסיפת נושים, נודע ערך ראייתי גבוה. בכינוס אסיפות מסוג זה קיימת חובת עריכת פרוטוקול, לתיעוד הדברים שנאמרו באסיפה וההחלטות, שהתקבלו במהלכה.

פרוטוקול האסיפה, חתום על ידי יושב הראש, הינו בעל משקל של ראייה, מוכר ככזו על ידי בית המשפט ומעיד על הטענות, שנטענו במהלך האסיפה וההחלטות, שהתקבלו בה.

הוכחת קיום הליך פשיטת רגל כלפי כולי עלמא

במידה ונדרשת הוכחה כלפי צד שלישי, כי נגד החייב מתנהל הליך פשיטת רגל, ישמשו מגוון מסמכים כאינדיקציה ראייתית לכך.

בהם לדוגמא: עתירה, שהוגשה במהלך ההליך או העתקה; תצהירים ומסמכים משפטיים, אשר קיבלו גושפנקא בחותמת בית המשפט או העתקיהם, המאושרים על ידי מזכירות בית המשפט וכן כל הודעה, צו או תעודה מטעם בית המשפט, המעידים על ניהול הליך פשיטת רגל נגד החייב.

קיראו עוד על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

יש לכם שאלות? זקוקים לסיוע אישי? ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי

הלבנת הון מוגדרת כפעולה כלכלית, המבוצעת ברכוש, לצורך טשטוש והסוואת מקורו, מהותו, מיקומו, ייעודו וכן בעלי הזכויות והעניין בו. הלבנת הון מאפשרת להכשיר ולהכין לשימוש חוזר כספים, שהושגו במסגרת פעילות פלילית, דוגמת סחר בסמים או כספי מעילה ומתייחסת כיום לכל פעילות פיננסית, אשר אינה מותרת במסגרת החוק.

ככזו, מוכרת הלבנת הון לשלביה השונים – מעבירת המקור, עבור בפעולת ההלבנה וכלה בשימושים החוזרים בהון המולבן, כעבירה פלילית.

המעורבים בעבירות מסוג זה אינם בהכרח אנשי העולם התחתון, עבריינים או סוחרי סמים, כי אם גם אנשים מן השורה, בעלי עסקים או פוליטיקאים, המתפתים להרוויח כסף בקלות, אגב התחמקות מתשלום מס.

הדרכים המקובלות להלבנת הון

בתחום הלבנת הון נפוצות מספר שיטות מרכזיות: אחת הדרכים הינה העברת סכומי כסף בהיקפים גדולים לגורם מתווך, אשר יפקיד את הכסף לחשבון הבנק שלו ויעביר המחאה לאדם, שאת כספו הפקיד, מבלי לעורר חשד, תוך גביית עמלה עבור השירות.

שיטה מקובלת נוספת הינה הקמת עסק פיקטיבי כחברת קש, אשר אינה נתונה לפיקוח, הזרמת סכומי כסף אל העסק ואי דיווח לגבי ההכנסות.

דרך אחרת הינה הצגתו של כסף בלתי כשר ככזה, אשר הושג מרווחי הימורים. בכך מתאפשר מתן גושפנקא לסכומי כסף גדולים והלבנתם.

חומרת העבירה בארץ

רשות המיסים, המפקח על הבנקים וגופים נוספים במדינה מנהלים מאבק עיקש נגד הלבנת הון במטרה לצמצם את מימדי התופעה ולעקרה מן השורש.

דבר החוק המרכזי, אשר עוסק בעבירה ומסדיר את דרכי הענישה בגינה מזה כעשור, הינו חוק איסור הלבנת הון.

כשנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון, המהווה גוף מודיעיני, שמטרתו לסייע במניעה מוקדמת של עבירות הלבנת הון כמו גם לחקור ולפענח עבירות שנחשפו.

היחידה פועלת במסגרת משרד המשפטים ועוסקת כיום אף באיסור מימון פעילות טרור, כחלק מהירתמות מדינת ישראל למאמץ הבינלאומי למיגור תופעות אלה.

בין תחומי פעילותה המרכזיים של הרשות: שיתוף פעולה עם  הבנקים – יחידות מיוחדות, שהוקמו לצורך כך במוסדות הבנקאיים, נדרשות לדווח לרשות אודות פעולות חריגות, הנחזות כבלתי שגרתיות בהתחשב בטיב הלקוח, היקף הפעולה הכלכלית והסכומים המועברים ומעוררות חשד לפעילות הלבנת הון או מימון טרור.

הבנקים בארץ מבצעים פעילות אכיפה והשגחה שוטפת אחר הלבנת הון.

במסגרת חובת הציות הבנקאית, מוסדו יחידות יעודיות, אשר אמונות על דיווח, מעקב ובקרה אחר פעולות כלכליות חריגות, תיעוד ורישום עסקאות, בדיקת נאמנות לקוחות טרם פתיחת חשבון בנק חדש, עדכון הרשות לגבי פעולות בלתי כשרות ומתן הסבר לציבור הלקוחות על אופן ניהול כספים תקין ודיווח כנדרש.

מעקב אחר כספיהם של הנכנסים לתחומי מדינת ישראל והיוצאים משטחה – מעל סכום של 80,000 ש"ח קיימת חובת דיווח לרשויות והפרתה מקנה סמכות נקיטת עיצומים כספיים.

בעקבות חקיקת חוק הלבנת הון  תוקן גם חוק הגנת הפרטיות, המאפשר כיום הקמת מאגר מידע בתחום איסור הלבנת הון.

שותפות בין חבר בני אדם מוקמת לרוב למטרת ניהול עסק והפקת רווחים ממנו. נסיבות מסויימות מעוררות צורך בפירוקה של השותפות, בין מחמת הפסדים כלכליים שצברה, עליית יחסי השותפים על שרטון, פטירת אחד השותפים או התפתחויות ושינויים, שחלו בתחום העסקי.

החוק קובע מספר אופנים אפשריים לפירוקה של שותפות, מסדיר את ההליך ומתייחס להשלכותיו הכלכליות לגבי השותפים.

על האישיות המשפטית  – שותפות עסקית

דבר החוק, אשר מסדיר את היבטי הקמת שותפות עסקית ודרכי ניהולה, הינו פקודת השותפויות, התשל"ה – 1975.

בין הנושאים המרכזיים, אליהם מתייחסת הפקודה: אופן הקמת השותפות ודרכי פירוקה, קביעת מכסת מינימום ומקסימום למספר החברים בשותפות, סמכויות השותפים ועוד.

חובת רישומה של שותפות, שהוקמה כעסק, אינה מהווה תנאי מקדמי לתחילת פעילותה, אולם, השותפים נדרשים להסדיר את נושא הרישום בהתאם לקבוע בפקודת השותפויות.

פירוק שותפות, שהוקמה לייעוד עסקי

פקודת השותפויות מעגנת שני אופנים לפירוקה של שותפות: בהסכמה או שלא בהסכמה – על ידי בית המשפט.

בהיבט סמכות עניינית, הערכאה המשפטית, אשר מוסמכת לדון בבקשה למתן צו פירוק של שותפות עסקית, הינה בית המשפט המחוזי, במחוז בו רשומה השותפות.

פירוק שותפות בהסכמה – מתאפשר בהתקיים נסיבות מסויימות או במקרים בהם השותפות הוקמה מראש לפרק זמן מוגבל.

לדוגמא: שותפות, אשר נוסדה למטרה ספציפית ולאחר שזו הושגה בהצלחה מבקשים הצדדים לפרק את השותפות באופן מוסכם.

סיבות אחרות לפירוק בהסכמה הן: היקלעות השותפות לחובות כספיים או להליך פשיטת רגל; פטירת אחד השותפים; חוסר ראיית השותפים עין בעין את אופני ניהול השותפות או מימושו של הרעיון, העומד בבסיס העסק.

פירוק שותפות מכוח צו בית המשפט – לבית המשפט המחוזי, במחוז בו רשומה השותפות, מוקנית סמכות להורות על פירוקה, לבקשת אחד מחבריה.

בין הנסיבות, המנויות בפקודת השותפויות ומוכרות כטעמים למתן צו פירוק לשותפות עסקית:

אבדן כשירות או שפיות של אחד השותפים, אשר אינו מאפשר המשך קיומה של השותפות הלכה למעשה.

דרך התנהגות של אחד השותפים, שהינה בעלת השלכה על ניהולה העתידי של השותפות.

הפרת הסכם השותפות על ידי אחד השותפים באופן, שאינו מאפשר המשך התקיימותה של השותפות.

היקלעות השותפות לגרעונות כספיים ולמצב של חוסר סולבנטיות, עד כי אין עוד טעם להמשך קיומה, באשר ייעודה מוחמץ.

בנוסף, קיימות נסיבות אחרות, המצדיקות את פירוקה של השותפות מטעמי צדק ויושר.

השלכותיו של הליך פירוק שותפות

פירוק שותפות, בין בהסכמה ובין מכוח צו בית משפט, יוביל להבאת יחסי ההתקשרות בין חברי השותפות לידי גמר.

שעה שבעת הפירוק מצויים בקופת השותפות כספים זמינים או רווחים ולאחר הסדרת חובות השותפות לספקים ולנושים, תחולק יתרת הסכום שייוותר בין חברי השותפות.

בתום ההליך יועבר עדכון לרשם השותפויות בדבר פירוקה של השותפות והיכנסה לסטטוס בלתי פעיל.

הרשם יפנה אל השותפות בכתב ויפרסם הודעה ברשומות בדבר הכוונה למוחקה. במידה ולא יוגשו התנגדויות לכך, יהא רשאי למחוק את רישומה בחלוף רבעון.

במציאות ימינו, שעה שהמשבר הכלכלי מתדפק על דלתותיהם של עסקים גדולים וקטנים במגוון ענפי המשק, נקלעים אנשים רבים לחובות והפסדים כספיים וחווים פגיעה במשק הבית ופרנסת המשפחה עד הגעה למצבי מצוקה כלכלית של ממש. כיצד מתמודדים מול חובות כספיים מעיקים?

במקרים אלה, בהם דומה לחייב, שהשמיים נפלו עליו, חשוב לדעת, כי מערכת המשפט הישראלית אינה עומדת רק לימין הנושים ומעניקה הגנות וסעדים גם עבור חייבים, אשר מתמודדים עם הפסדים כספיים.

שורה ארוכה של חוקים ותקנות מסדירים מנגנוני פריסת תשלומים לנוחות החייב ובאופן הגיוני, המאפשר את המשך קיומם השוטף של חיים רגילים ופרעון הדרגתי של החוב, במקביל.

דרכים מומלצות להתמודדות עם חובות כספיים

חש, כי הקרקע נשמטת תחת רגלייך עקב חובות כספיים בהם הסתבכת?

אל תאבד את הראש! במקרים אלה חשוב לפעול באופן לוגי ומושכל, ולחפש אחר אופנים, שמציע החוק להתמודדות עם המצב המורכב, תוך אימוץ אסטרטגיה נבונה להתנהלות מול הנושים.

ראשית, במצבי היקלעות לחוב כספי מכל סוג שהוא, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום, בעל וותק ונסיון בייצוג חייבים בהליכים משפטיים, הליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל או הסדרי חובות.

עורך דין, אשר אמון במלאכה, יידע לייעץ לחייב, לנווט אותו בנבכי החוק ולהתאים עבורו את הפתרון האפקטיבי והיעיל בנסיבות המקרה.

שנית, אל תתחמק מהנושים – שתף עמם פעולה ונסה להגיע להסדר פריסת חוב, המשרת את מטרותייך.

בחוב אישי, למשל חוב כספי כלפי הבנק, אשר נוצר עקב אי עמידה בתשלומי משכנתא או פרעון הלוואה אחרת, ולאחר הגעת מכתב בנושא מטעם הבנק, מומלץ לנסות להסדיר את החוב מול הגורם הרלוונטי במוסד הבנקאי באופן עצמאי או תוך הסתייעות עם עורך דין, אשר יפעל כשלוחו של החייב מול בא כוחו של הבנק.

במקרים מסויימים נאות הבנק לגבש עם הלקוח הסדר פריסת חובות, אשר חוסך עבור שני הצדדים הוצאות כספיות וטרחה, הכרוכים בניהול הליך משפטי.

אף במידה והנושא מגיע לטיפול מערכת ההוצאה לפועל ונגד החייב נפתח תיק, אין להרים ידיים או לומר נואש! מערכת ההוצאה לפועל מציעה צעדים והגנות, אשר הולכים לקראת החייב ומטרתם לסייע לו בפרעון והסדרת החוב.

בין הסעדים המקובלים, שהחייב רשאי להגיש בגינם בקשה לראש ההוצאה לפועל: ביצוע חקירת יכולת, בסיומה ייקבעו לחייב הסדר תשלומים וסכום פרעון חודשי או בקשת איחד תיקים, במקרה בו מתנהלים נגד החייב מספר תיקים במקביל, אמצעי המאפשר לחלק את סכום החיוב החודשי בין כלל הנושים.

במקרי פשיטת רגל – עומדת בפני החייב אפשרות להגיש לבית המשפט בסיום ההליכים בקשת הפטר, אשר תמחה את חובותיו מהעבר ותאפשר לפתוח לו פרק חדש בחייו.

במצבים של היקלעות חברה לחובות, רואה בה החוק ברגיל אישיות משפטית נפרדת ואינו מייחס את החוב שנצבר למנהלי החברה או לבעלי מניותיה באופן אישי.

בהתאם לכך, פרעון החוב לא יתבצע מכיסיהם הפרטיים של בעלי החברה, אלא בהתקיים חריג "הרמת מסך", המכוון למנוע מצבי שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

ולסיכום, עצה המתגלה כנכונה תמיד – בכל סיטואציה של היקלעות לחובות כספיים יש לפעול בגדרי החוק ובהתאם להוראותיו ולהקפיד לחשוב באופן אופטימי, שכן מדובר במצב כלכלי בלתי נעים אך כזה שהינו זמני, הפיך ובר שיקום.