ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

בניהול הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל מוצא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ בהתקיים תנאים מסוימים. צו זה, המנוגד לעקרון חופש התנועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ניתן לביטול בהתקיים טעמים מתאימים – היכנסו לקריאה אודות העילות החוקתיות לביטול הצו וחשיבות קבלת סיוע משפטי, במאמר המלא…

תכליתו של צו עיכוב יציאה מהארץ stay of exit order הינה לאסור על האדם נשוא הצו לצאת מגבולות המדינה לתקופת הזמן שהצו בתוקף.

הצו יוצא אוטומטית לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 במקרה של בקשה להכרזה על פשיטת רגל. בדומה, ניתן לבקש צו זה מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אם קיים חשש שהאדם ייצא מהארץ והדבר יכביד על ההליכים או יקשה על ביצוע פסק הדין. בהליכי הוצאה לפועל יוצא הצו במסגרת הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, בהליך איחוד תיקים או לבקשת זוכה.

עילות חוקתיות לביטול הצו

הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ מעוררת שאלות חוקתיות, משום שהצו בבסיסו נוגד את אחת הזכויות המרכזיות המוגנות במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 6 (א) לחוק היסוד קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. באופן זה, מתקיימת התנגשות בין הצו לבין האינטרס המוגן של חופש התנועה freedom of movement.

קונפליקט זה הוכר בפסיקה במסגרת בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בת"א ואח' פ"ד מח (2) 491 שם התייחס כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק למערכת האיזונים שבין זכות החייב לצאת מהארץ לבין אינטרס הזוכה בגביית החוב. איזונים אלה נבחנים על ידי רשם ההוצאה לפועל לצורך ההכרעה האם להוציא נגד החייב צו עיכוב יציאה מהארץ.

עילות ביטול הצו מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967

נוכח הפוטנציאל לפגיעה בזכות אדם בסיסית, חוק הוצאה לפועל מכיר במספר עילות לביטול הצו. ראשית, הצו יפקע מאליו לאחר 12 חודשים מיום שניתן, אם הוצא לבקשת הזוכה. במקרה שהצו הוצא בעקבות בקשה לאיחוד תיקים או הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, הוא יפקע לאחר שהתיקים יאוחדו או מטעמים מיוחדים שיירשמו. בדומה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לפעול לביטול הצו כנגד הפקדת ערבות לפי שיקול דעתו, בהתעורר צורך ביציאה דחופה של החייב לחו"ל.

פסיקה בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

תיק הוצאה לפועל 6721088101 עסק בהחלטה בעניין ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ טרם חקיקת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל.

בנסיבות המקרה, נגד החייב ניתן לראשונה צו עיכוב יציאה מהארץ לפני מתן אזהרה. החייב עתר לביטול הצו ורשמת בית המשפט קבעה שהצו יבוטל כנגד הפקדת 80,000 ש"ח בתיק כדי להבטיח את התייצבות החייב לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל.

במקביל, עתר החייב לביטול פסק הדין שניתן נגדו ובגינו הוצא הצו, ובית המשפט אישר הסכם פשרה שבעטיו נעתר ראש ההוצאה לפועל לחילוט הסכום שהפקיד החייב בבקשת הביטול.

לדידו של הזוכה, החייב לא קיים את ההסדר ולא שילם דבר בתיק ולכן ביקש להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בשנית.

ראש ההוצאה לפועל זימן את הצדדים לדיון בסיומו החליט להשאיר את הצו על כנו עד שיוצגו מסמכים המוכיחים את יכולתו הכלכלית של החייב להסדיר את החוב. בהחלטתו ציין כי ישקול לבטל את הצו בכפוף להפקדת ערובה מתאימה לפירעון החוב.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

צו עיכוב יציאה מהארץ טומן בחובו פוטנציאל פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. פנייה בהקדם אל עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל תסייע בהגנה על זכויות החייב בהליך ותקדם את ביטול הצו.

עליה של 75% במאגר הלקוחות המוגבלים שמנהל בנק ישראל

לאחרונה נרשמה עליה חדה במספר חשבונות הבנק המוגבלים במאגר בנק ישראל, אף שהלקוחות לא עברו על חוק מתן שיקים ללא כיסוי – היכנסו לקריאה אודות הסיבות לתופעה, הביקורת הנמתחת ומה ניתן לעשות להסרת ההגבלה?

ניהול בלתי נכון של חשבון בנק מסכן את הלקוח בהגבלת החשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 Checks without cover law ובכניסה למאגר החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.

יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות הוכנסו למאגר חשבונותיהם של 156,000 לקוחות על אף שאינם עומדים בהגדרות החוק אשר מתייחסות למתן עשרה שיקים חוזרים במהלך שניים עשר חודשים, כאשר חמישה עשר ימים חלפו בין הסירוב הראשון לבין הסירוב האחרון.

בהתאם לנתונים שנמסרו על ידי סגנית המפקח על הבנקים בישיבת וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת החשבונות הוגבלו בעקבות שינוי שבוצע במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 Execution law  אשר מאפשר להגביל את חשבון הבנק בשל אי תשלום קנסות, אגרות וחובות למדינה בסכום העולה על 5,000 שקלים.

שינוי זה בהוראות החוק הוביל לכך שמספר לקוחות הבנק המוגבלים בחשבונותיהם Limited clients עלה בין ראשית לסיום שנת 2010 ביותר מ 70,000 איש.

לחצו לקריאה נוספת בנושא: תיקון חוק הוצאה לפועל – הרחבת סמכויות רשמים

מהן השלכות ההגבלה?

חשבון הבנק הוא חלק בלתי נפרד מההתנהלות הפיננסית בעידן המודרני. לפיכך, מהלך המגביל את חשבונות הבנק הינו רב משמעות ובעל השלכות רבות.

תכלית החוק הינה למנוע מתן שיקים שאינם מכוסים, ולפיכך הגבלת החשבון במקרה שהלקוח כלל אינו עומד בתנאים אלה פוגעת בהתנהלות הכלכלית של הלקוח על לא עוול בכפו. כך למשל, הלקוח מנוע מלפתוח במשך תקופת ההגבלה חשבון שיקים, אסור לו למשוך כספים מחשבון שהוגבל Limited account וייתקל בקשיים בקבלת אשראי.

בנוסף, היות ועל פי החוק ניתן לקבל מידע מבנק ישראל אודות חשבונות שהוגבלו, עשויים שמו ודימויו של הלקוח להיפגע באופן בלתי הפיך.

לחצו כאן לקריאה בנושא: הלוואות חוץ בנקאיות

הביקורת אודות השינוי

סגנית המפקח על הבנקים טענה בדיון כי בנק ישראל Bank of Israel הביע התנגדות לקליטת הלקוחות ברשימה, משום שסנקציה על התחמקות מתשלום חובות כספיים למדינה אינה מענייניו של חוק זה ושינוי הוראותיו אינו מצוי בסמכות הבנק.

בדומה, הביעה הסגנית מורת רוח מחוסר המידתיות הטבוע בחוק אשר גורם אי צדק גם כלפי חייבים שפרעו את חובם, משום שהסנקציות הבנקאיות נמשכות חמש שנים לפחות.

פרט לכך, בשל הקושי בקבלת אשראי credit בעקבות ההגבלה, התוצאה היא שלא אחת חייב שאמצעיו מוגבלים לא יוכל לפרוע את החוב משום שאין לו מסגרת אשראי.

במטרה להילחם במצב שנוצר הציעו חברי כנסת החברים בוועדת חוקה, חוק ומשפט לתקן את חוק הוצאה לפועל כך שאת הגבלת החשבון יהיה ניתן לבצע רק לאחר שנוסו וכשלו אמצעים דוגמת שלילת דרכון או רישיון נהיגה של החייב.

לדידם, קיימת הצדקה להגבלה במקרים בהם החייב מתעקש שלא לשלם את החוב באופן סדרתי.

הצעה זו מסתמכת על נתונים של משרד המשפטים, לפיהם קיימים כיום 26,000 חייבים שסך חובותיהם הכולל מגיע ל 750 מיליון שקלים לצד הפרשי ההצמדה והריבית.

חשיבות קבלת סיוע משפטי

במידה וחשבון הבנק שלכם הוגבל, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין הוצאה לפועל.

עורך דין המתמחה בתחום זה יסייע לכם בהתנהלות מול הגורמים המתאימים לביטול ההגבלה וחזרה לשגרת התנהלות פיננסית רגילה.

לחצו לקריאת מאמרים נוספים בתחום בנקאות ומיסים

מבקש לערער על החלטת הרשם? - זו זכותך!

הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה מחודש מאי האחרון מרחיבה את הערעור בזכות על החלטות רשמי ההוצאה לפועל – היכנסו לקריאה אודות ההנחייה החדשה, השלכותיה ומה עומד מאחוריה…

ערעור הוא הליך משפטי שבו צד אשר אינו מסכים עם קביעה משפטית, פסק דין או החלטה אחרת, פונה לערכאה בדרגה גבוהה יותר לקיום דיון חדש בנושא.

ערעור ניתן לממש בשני מצבים: הראשון הינו פנייה בזכות והשני מחייב בקשת רשות מערכאה משפטית, בין מבית הדין אשר קיבל את ההחלטה המקורית ובין מערכאה גבוהה יותר.

פרוצדורת הערעור קיימת גם במערכת הוצאה לפועל בשינויים המחייבים. ניתן לערער בזכות על החלטות שיפוטיות, קרי טענת פרעתי, אחריות כונס נכסים או נאמן וחיוב צד שלישי, תוך קביעת אפשרות של ערעור ברשות בלבד לבית המשפט המוסמך, בכל הנוגע להחלטות מנהליות.

טרם תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 הוגשו ערעורים על החלטות יושב ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט המחוזי וכיום יש להגישם לבית משפט השלום.

הערעור בהוצאה לפועל וההנחיות החדשות בתחום

במהלך חודש מאי האחרון יצאה הנחייה חדשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, הנוגעת לאחראים על תחום הוצאה לפועל, אשר משנה חלק מסמכויות הערעור.

בהתאם להנחייה החדשה, גם ערעורים על החלטות בעניין חידוש או הטלת מגבלות על דרכון, פינוי מבית מגורים, מעצר, מאסר או עיכוב יציאה מהארץ יהיו בזכות, בנוסף להחלטות השיפוטיות שפורטו לעיל.

על הוראה זו הוחלט בעקבות ישיבה שהתנהלה בשיתוף מנהל בתי המשפט, האחראים על הנושא במשרד המשפטים ומנהל רשות האכיפה והגבייה, במסגרת הדיונים אודות תיקון 32 לחוק ההוצאה לפועל.

רשמי ההוצאה לפועל ותיקון 32

תיקון 32 לחוק, אשר נדון כעת בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מתמקד בשינוי סמכויות הרשמים.

כאמור, במסגרת הרפורמה של תיקון 29 הוחלט על הפרדת מערכת המשפט מלשכות ההוצאה לפועל כדרך לייעול מלאכת האכיפה. בדומה, הדבר חל גם על רשות האכיפה והגבייה החדשה שהוקמה, הכפופה ישירות לשר המשפטים.

זכות הערעור היא זכות פרוצדוראלית אך יש לה השלכה גם על הכללים המהותיים של המשפט, כפי שמדגישים דברי כבוד שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין בפסק הדין בע"מ 8194/08 פלונים נ' פלוני:
"… מקורה של הזכות לערער, נעוץ בין היתר בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה וכמוה גם החלטות שיפוטיות. הערעור מהווה מעין רשת ביטחון ובקרה המקטינים, אף כי לא בהכרח מונעים, פגיעה בבעלי דין. אין חולק כי זכות זו לגבי ערעור אחד, להבדיל מגלגול ערעורי נוסף היא זכות מהותית. ייתכן אף כי היא נעה לאיטה לעבר מעמד חוקתי אם גם טרם הגיעה ליעד זה ומכל מקום ניתן לה כאמור משקל רב".

בהמשך לכך, ההבדל המרכזי המתוכנן במסגרת התיקון הוא שינוי מעמדם של הרשמים משופטים לעובדי מדינה, מהלך אשר בגינו עולה הצורך לשנות את רשות הערעור.

לקביעה זו עניין מהותי לאזרח אשר מבקש לממש את זכות הערעור האמורה, מאחר והיא נועדה למנוע מעובד מדינה לשלול זכויות יסוד חוקתיות מהפרט.

בנושאים נוספים תישאר הזכות לערעור ברשות, כמו גם הדיון בבקשות בכתב כפי שנהוג בתחומי משפט אחרים.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

בהגשת ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל מומלץ לפנות אל עורך דין מומחה בתחום.

בא כוח מנוסה יציע לכם ייעוץ משפטי מקצועי ויסייע בגיבוש כתב הערעור והגשתו, בהתאם לנסיבות המקרה.

עיקול רכב נכה בהוצאה לפועל

פסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה קובעת, כי ניתן לעקל רכב של חייב נכה בהוצאה לפועל במידה וקיימת אפשרות להחליפו ברכב שעלותו נמוכה יותר. היכנסו לקריאת תקציר פסק הדין והשלכותיו, במאמר המלא…

עיקול רכב הינו אחת הסנקציות הנפוצות ביותר במסגרת הליכי הוצאה לפועל לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון חובו לזוכה.

עד לתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967 עיקול רכב התבצע ביוזמת הזוכה בלבד ובעקבות התיקון ניתן לבצע עיקול רכב גם ביוזמת ההוצאה לפועל, באמצעות המסלול המקוצר.

בחוק נקבע, כי אחד החריגים לעיקול רכב חל לגבי רכב אשר משרת אדם נכה לצורך ניידות.

אולם, בעבר פסק בית המשפט, כי ניתן לעקל רכב של נכה במידה ועלותו גבוהה אך לא תתבצע תפיסה של הרכב עד שיוחלט האם רכב בעלות נמוכה יותר יענה על צרכי החייב הנכה.

לחצו כאן לקריאה בנושא: עיקול מטלטלין – מותר ואסור

הפסיקה שהתקבלה לאחרונה בנוגע לעיקול רכב חייב נכה

לא מכבר קבע בית משפט השלום בחיפה, כי ניתן לעקל רכב של נכה בהליכי הוצאה לפועל במידה ואפשר להחליף את הרכב המעוקל ברכב זול יותר.

בפסק הדין האמור נדונה סוגית עיקול רכב מסוג הונדה מבעליו, שהינו בעל 50% נכות וזקוק לרכב לצורכי ניידות.

הרכב עוקל מבעליו בעקבות חוב לבנק על סך 900,000 שקלים ותיקי הוצאה לפועל המנוהלים נגדו.

במסגרת ההליכים נתפס אך טרם נמכר רכב ששנת הייצור שלו 2010 ונרכש בסכום של 130,000 שקלים.

רשם ההוצאה לפועל קבע, כי יש ביכולתו של החייב להסתפק ברכב זול יותר והבנק הסכים לשחרר מכונית מסוג פיאט בעלות נמוכה יותר שהחייב נסע בה קודם לכן ולטענתו כבר נמכרה לצד שלישי, כאשר סכום המכירה הועבר לפירעון חובות למוסך.

בהחלטתה ציינה השופטת, כי לא הוכח בפני בית המשפט שאין באפשרותו של החייב להסתפק ברכב יד שנייה, ושמן הראוי היה שיעשה כך במצבו הכלכלי.

לשיטתה, רכב ההונדה אמנם אינו מפואר אך יקר ביחס לרכבים עם נפח מנוע דומה.

השופטת לא שחררה את הרכב לטובת הבנק בשל ירידת הערך, השעבודים הנוספים המוטלים על הרכב והצורך בהפרשת חלק מסכום המכירה לרכישת רכב חלופי בעלות נמוכה יותר.

עם זאת, היא הותירה את החלטת התפיסה על כנה, בין היתר משום שהחייב עושה כל שביכולתו כדי להקשות על גביית חובות שצבר.

מהן השלכותיו של פסק הדין?

פסיקת בית המשפט שהתקבלה לאחרונה מתיישבת עם מגמת הפרשנות בצמצום החריג המופיע בחוק, ולכן לא ניתן לומר שהיא הרעידה את אמות הסיפים, שכן בית משפט מקפיד על האיזון בין השמירה על כבודם וזכויותיהם של החייבים לבין יעילות האכיפה והגבייה.

בעניין זה קשה לומר, שתום ליבו של החייב מהווה שיקול חדש במערכת, וזאת מפאת פסיקת נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, לפיה עקרון תום הלב הינו כלל יסוד במשפט הישראלי וככזה הוא חל גם במערכת ההוצאה לפועל.

חשוב לזכור, כי מדובר בפסק דין של בית משפט שלום בלבד. אי לכך, עד שלא יינתנו החלטות בנושא על ידי ערכאות גבוהות יותר מחייבת הלכה זו, לפי כללי המשפט הישראלי, את בתי משפט השלום ואת רשמי הוצאה לפועל בלבד.

לחצו כאן לקריאת מאמרים נוספים בנושא שמירה על כבוד החייב בהליכי הוצאה לפועל:

צמצום הפגיעה בחייב במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל – הפחתת השימוש בצווי מאסר

צמצום הפגיעה בחייב במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל – פטור מעיקול מטלטלין נוספים

לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון הינה חלק ממערך רשות האכיפה והגבייה, אשר הוקם לאחרונה. במתכונת החדשה, לשכות הוצאה לפועל לא הועתקו ממקומן ולשכת ההוצאה לפועל ראשון לציון מוסיפה לשכון לצד בית המשפט, ברחוב ישראל גלילי 5 במערב העיר ראשון לציון.

הלשכה בעיר ראשון לציון פועלת בימים א'-ה' בין השעות 8:30-13:30.

בתקופת הפגרה שעות הפעילות הן בימים א'-ה' בין השעות 9:00-12:00 ובימי שישי וערבי חג לא מתקיימת פעילות בלשכה.

מיהם בעלי התפקידים ומה המבנה הארגוני של לשכת הוצאה לפועל ראשון לציון?

למעשה, המבנה הארגוני ובעלי התפקידים בלשכת הוצאה לפועל בראשון לציון זהים לאלה שבלשכות אחרות ברחבי הארץ, אולם אלה השתנו לאחרונה בעקבות הרפורמה במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

בעבר היוו לשכות הוצאה לפועל חלק בלתי נפרד מהרשות השופטת, עד כדי כך שחוק הוצאה לפועל קבע בסעיף 1, כי מקום מושבן של הלשכות יהיה בסמוך לבתי המשפט.

לעומת זאת, כיום, בעקבות התיקון מסונפת רשות האכיפה והגבייה למשרד המשפטים.
בעוד שבעבר פעלו לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות באופן בנפרד, היום מהוות שתי המערכות יחדיו את הרשות החדשה.

גוף זה הוקם במטרה לייעל את הליכי גביית החובות וכדי לשנות את הדימוי הבעייתי שדבק  במערכת ההוצאה לפועל כמערכת בירוקרטית ובלתי יעילה לגבייה ואכיפה.

במגמה לשנות את התדמית ולייעל את ההליכים מונו מספר רשמי הוצאה לפועל במקום ראשי ההוצאה לפועל שעמדו בראש כל לשכה.

לרשמי ההוצאה לפועל הוקנו סמכויות משפטיות דומות לאלה שהקנה החוק בעבר לראש ההוצאה לפועל, ובהן: דיון בטענת "פרעתי", החלטה לגבי אחריות כונס נכסים ונאמן וחיוב צד ג'.

במקביל, העשיר החוק את הכלים העומדים בידי הרשמים לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון החוב: החוק הרחיב את הגישה למידע אודות נכסי החייב בביטול הדרישה לכתב סודיות חתום על ידי החייב ובכלילת גופים נוספים ברשימת הגורמים אליהם מוסמכת מערכת ההוצאה לפועל לפנות כדי לקבל מידע אודות החייב.

לא זו אף זו, החוק גם הקים מסלול מיוחד לייעול גבייתם של חובות בסדרי גודל נמוכים של עד 10,000 שקלים. בעבר, גביית חובות בסדרי גודל כאלה היתה כמעט בלתי יעילה משום שהצריכה שכירת עורכי דין והפעלת מאמצים בלתי נלאים.

פסקי דין – לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון

ידוע כי הליכי הוצאה לפועל הם חוויה בלתי נעימה ולפיכך, חייבים רבים מנסים להימנע מעיקול מיטלטלין בבעלותם בדרך של מעבר לכתובת מגורים אחרת.

ה"פ (ראשון לציון) 12393-07-10 מלול נ' מלול עוסקת בחייבת בגירה, אשר בחרה לחזור להתגורר בבית אביה כדי לטעון שהחובות לבנק ולחברת האשראי אותם צברה, הם חובות משותפים.

בפסק הדין ההצהרתי קבעה כבוד השופטת יעל בלכר, כי המיטלטלין בדירה הם רכוש בסיסי בכל בית במדינת ישראל וכי הם שייכים לאב בלבד ולכן לא ניתן לעקל אותם בגין חובותיה של הבת.

רשות האכיפה והגבייה הוקמה במסגרת הרפורמה האחרונה בחוק הוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן:החוק). בואו לקרוא הסברים על אודות הרשות, סמכותה ותפקידיה…

עד לרפורמה שהתקבלה בשנת 2009 היו לשכות ההוצאה לפועל חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט.

סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל דאז קבע שליד כל בית משפט שלום תהא לשכת הוצאה לפועל.

מלבד זאת, תהליכי גביית החובות עד לשינוי הארגוני היו מסורבלים מאד וגבייה של חובות בסכומים קטנים הייתה יכולה לארוך שנים ונדונה למאבקים מתמשכים עד בלי די.

כיום רשות האכיפה והגבייה היא רשות שכפופה לשר המשפטים והיא כוללת את המרכז לגביית קנסות ואת לשכות ההוצאה לפועל.

הקמת הרשות הייתה חלק מתפיסה ארגונית חדשה במשרדי הממשלה של הקמת שירות לקוחות ממשלתי בדומה לזה הקיים בחברות הפרטיות שכולנו מכירים וכך להקל למעשה על הציבור בהליכי הבירוקרטיה וגם על עבודת אכיפה וגבייה יעילה בין היתר באמצעות מדדים בתחום השירות.

אילו פרויקטים מקדמת רשות האכיפה והגבייה?

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שאותם מקדמת רשות האכיפה והגבייה הוא פרויקט לשכת המסלול המקוצר.

בניגוד ללשכות ההוצאה לפועל המוכרות לכולנו לשכת המסלול המקוצר מאופיינת בכך שהיא פועלת למען הזוכה בתיק בצורה אקטיבית לשם גביית החוב שמגיע לו.

השירות שניתן באמצעות לשכת המסלול המקוצר מוגבל לתיקים בהם סכום החוב האמור מגיע עד לסך של עשרת אלפים שקלים ומוגבלת גם בכך שלא הכריזו על החייב כמוגבל באמצעים ולא נפתח לו תיק איחוד.

חשוב להדגיש כי לזוכה יש עדיין אפשרות גם לבחור לגבות את החוב במסלול הרגיל.

לשכת המסלול המקוצר מתמקדת בניסיון לגבות את החוב תוך זמן קצר יחסית למסלול הגבייה המסורתי. הלשכה פועלת בין היתר באמצעות גביית החוב דרך עיקול מיטלטלין, עיקולי רכבים והליכי עיקול צד ג'.

בעת הזו מטופלים במסלול זה 11,217 תיקים. סכום החובות בתיקים הללו הוא 23.5 מיליון שקלים כאשר שליש מסכום החובות נגבה עד כה.

מלבד זאת, 11% מהתיקים נמצאים במסגרת הסדר תשלומים כאשר סכום החוב בתיקים אלו עומד על 2.8 מליון שקלים.

גבייה יעילה יותר של קנסות

מלבד זאת פועלת רשות האכיפה והגבייה גם לגבייה יעילה יותר של קנסות, אגרות והוצאות מדינה.

במסגרת הקמת רשות הגבייה והאכיפה שולבו יחד לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות. על אף הדעה השלילית של רובנו על קנסות, הקנס הוא למעשה אמצעי של הרשויות שמשמש הן לאכיפת החוק והן להרתעה.

הדעה המקובלת היא שלמעשה אם נשלם בגין העבירה שביצענו נימנע מלחזור על הביצוע של אותה עבירה.

המרכז הוקם למעשה בשנת 1995 מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995.

החוק מסמיך את המרכז לגבות אגרות בתי משפט, הוצאות לטובת המדינה, קנסות ברירות משפט, קנסות שהוטלו על ידי בית המשפט וקנסות מנהליים.

למרכז לגביית קנסות הוקנו סמכויות שונות שבאמצעותן הוא יכול לגבות את האגרות או הקנסות ממי שמנסים להתחמק מחובת התשלום שלהם.

מה תפקידו של חוקר הוצאה לפועל? אחד השלבים במסגרת ההליכים שמתנהלים בהוצאה לפועל הוא ניהול חקירת יכולת נגד חייבים. לפי החלטה שהתקבלה לאחרונה, גם עורכי דין יוכלו לשמש כחוקרים מטעם ההוצאה לפועל

בניהול הליך הוצאה לפועל חלק מהחייבים מנסים להסתיר את מצבם הכלכלי האמיתי מתוך רצון לשלם כמה שפחות במסגרת ההסדרים לתשלום החוב.

עד כה, הסמכות לנהל חקירת יכולת לפי החוק היתה מוקנית לראש ההוצאה לפועל בלבד או לרשמי ההוצאה לפועל – לאחר הרפורמה.

במסגרת הרפורמה הוכנס שינוי לפיו גם עורכי דין יוכלו לנהל חקירות יכולת כחוקרי הוצאה לפועל ולסייע לרשמים בעבודתם.

מינוי עורכי דין לשמש כחוקרים בהוצאה לפועל

אומנם לפי סעיף 68 א לחוק הוצאה לפועל התשכ"ז 1967 כבר ניתנה לשר המשפטים אפשרות למנות רואי חשבון או עורכי דין לתפקיד חוקרים בהוצאה לפועל, אך עד כה טרם מומשה ההפעלה המעשית של הסעיף.

תפקידם של עורכי הדין יהיה בין השאר לבצע חקירות יכולת של חייבים כדי לברר את המצב הכלכלי, יכולת החייב לשלם את החוב והיכולת של החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו.

מהי חקירת יכולת בהוצאה לפועל?

לפי החוק, חייב שאינו מסוגל לשלם את החוב כפי שנקבע בצו התשלומים על ידי ראש ההוצאה לפועל נדרש להתייצב תוך 21 יום לחקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל.

מלבד זאת קובע החוק כי חייב שלא יופיע לחקירת היכולת יחשב למי שמתחמק מתשלום החוב. החוק מקנה סמכות גם להורות להביא את החייב המשתמט לחקירה בפני רשם ההוצאה לפועל.

המשמעות היא ששוטרים יגיעו אל החייב כדי לעצור אותו ולהביאו לחקירת היכולת בהוצאה לפועל.

כיצד מתבצעת חקירת היכולת בהוצאה לפועל?

בטרם ההופעה לחקירה החייב נדרש לחתום על טופס ויתור סודיות בענייני הנכסים והכספים שלו ולמלא שאלון שעוסק בחוסן הכלכלי שלו וביכולתו להחזיר את חובותיו לנושים.

החקירה עצמה תתבצע על ידי רשם ההוצאה לפועל או לפי הרפורמה עורך דין שמונה לחוקר הוצאה לפועל ולעיתים יזומנו לחקירה גם עורך הדין מטעם הזוכה והזוכה עצמו.

חקירת היכולת עצמה יכולה להיות בפומבי או בדלתיים סגורות. במהלך החקירה ינסה רשם ההוצאה לפועל או העורך הדין החוקר מטעמו לגלות פרטים אודות מצבו הכלכלי של החייב, הכנסותיו, נכסיו, חובותיו והיכולת של החייב למלא אחר פסק הדין.

רשם ההוצאה לפועל או החוקר רשאים להורות לחייב להמציא ולהגיש מסמכים וכן לזמן עדים למתן עדות במהלך חקירת היכולת.

הרשם או חוקר ההוצאה לפועל רשאים לקיים חקירת יכולת של החייב שלא בנוכחות הזוכה או מי מטעמו, אך אם הוחלט לקיים חקירת יכולת שלא בנוכחות הזוכה הזוכה רשאי לבקש מהרשם או חוקר ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו שלו או של מי מטעמו.

לאחר חקירת היכולת רשם ההוצאה לפועל יכול לצוות על תשלום החוב מחדש.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הביקורת הציבורית, אשר נמתחת על תפקוד ההוצאה לפועל בארץ. בהמשך לביקורת זאת נשמעים גם קולות הקוראים להפרטת השירותים הניתנים על ידי ההוצאה לפועל.

בין היתר, נטען לעומסים אדירים, עמם אין ביכולת המערכת להתמודד. מצב דברים זה גורם לסחבת בניהול התיקים, סרבול הליכי הגבייה והתמשכותם, סף גבייה נמוך, נקיטה בסנקציות וצעדים, הפוגעים בכבודו וחירותו של החייב ומתן מענה בלתי מספק לזוכים – הנושים.

אלה ועוד הובילו לצורך בהנהגת רפורמה במערכת ההוצאה לפועל, אשר עוגנה במסגרת תיקון 29 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנה החולפת.

אולם, במקביל לשינויים המשמעותיים – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד שחוללה הרפורמה נשמעים קולות המרחיקים לכת וקוראים להפרטת שירותי הוצאה לפועל בישראל.

המצדדים בכך טוענים, כי המהפך המבוקש בתפקוד המערכת יתרחש רק בנטילת סמכויות ההוצאה לפועל מידי הרשות המבצעת והעברתן לידי גופים פרטיים, שיפעלו בכפוף לקבלת זיכיון מהמדינה.

יתרונות הפרטת הוצאה לפועל

מהלך של הפרטה מציע מספר יתרונות לא מבוטלים לצדדים המעורבים בהליך.

על הערכים המוספים אשר מציעה הפרטה נמנים:

עבור הזוכים – הקלת התנהלותם מול מערכת ההוצאה לפועל והפחתת העלויות, הכרוכות בכך ביחס לנהוג כיום.

בסטאטוס של הפרטה ידרשו הזוכים אך להגשת פסק הדין או השטר לביצוע, ללא צורך בתשלום אגרות, הנלוות כיום להליך או בייזום והגשת בקשות לנקיטה בצעדים לצורך קידומו.

הרציונאל המנחה הינו, כי התשלום לבעלי התפקידים במערך ההוצאה לפועל יבוצע על בסיס הצלחה, תמריץ, אשר יניע לפעולה ויגביר את יעילות ההליך.

ההוצאות הכרוכות בהליך,אגרות ושכר טרחת המוציא לפועל יגבו מהחייב בכפוף להצלחת הגבייה.

עבור החייבים – נטען כי מהלך הפרטה מציע להם יתרון בדמות הפחתת העלויות המושתות עליהם כיום, מאחר והטלת תשלום הוצאות, אגרות ושכר טרחה תבוצע רק כנגד הוכחת תוצאות גבייה אקטיבית בשטח.

בכך יימנע ניפוח כוזב של החוב, כפי שמתבצע כיום, כאשר המוציא לפועל מקבל שכר ללא תלות בהצלחת הליכי הגבייה.

חסרונות הפרטת הוצאה לפועל

לכל מטבע שני צדדים ולפיכך, יתרונותיהם של הזוכים תחת משטר של הפרטת ההוצאה לפועל עשויים לעמוד לרועץ לחייבים.

מבקרי מהלך ההפרטה טוענים כי גזירת שכר טרחת המוציאים לפועל מתוך אחוזי הגבייה תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות החייב.

זאת באשר מדיניות כאמור תגרום להגברת הגבייה בכל דרך, באופן שיפעל לרעת החייבים, אשר באורח טבעי מהווים הצד החלש והפגיע בהליכי הוצאה לפועל.

בהיבט זה עשוי מהלך של הפרטה להפר את האיזון העדין בין הצדדים בתיק הוצאה לפועל, קידום ההליך מתוך התבוננות דרך משקפי הזוכה בלבד ובמקביל, פגיעה באינטרסים, הראויים לשמירה והגנה של החייבים.

נוכח האמור, כנגד התוצאות החיוביות שמציע מהלך ההפרטה במישור שיפור הגבייה והגדלת הסכומים הנגבים, ישולם מחיר גבוה של פגיעה בזכויות החייבים.

חסרון נוסף הינו עבור חייבים, המוכרים כמשתפי פעולה וקואופרטיביים, אשר מערכת ההוצאה לפועל תבכר נקיטה בצעדיהם כלפיהם נוכח הקלות היחסית של הגבייה מהם, ביחס לאחרים.

מציאות כזו תוביל להפרת עקרון השוויון בגבייה מהחייבים השונים.

עיקול מיטלטלין

בין הצעדים, העומדים לימין הזוכה בהליכי הוצאה לפועל, מסורה בידו אפשרות להגיש בקשה לעיקול מיטלטלין של החייב. מדובר בהליך, אשר ננקט נגד רכושו של החייב ומהווה אמצעי להבטחת ביצועו של פסק הדין. מימוש המיטלטלין בדרך של מכירה מאפשר לפרוע את החוב, באופן חלקי או מלא, באמצעות התמורה המתקבלת.

הגדרת מיטלטלין

על פי פקודת הפרשנות, מיטלטלין מוגדרים באופן שיורי כנכס מכל סוג שהוא, להוציא מקרקעין. מההגדרה עולה, כי בכלל מיטלטלין באים גם נכסים אשר אינם מוחשיים.

נכסי מיטלטלין הניתנים לעיקול

פרט למיטלטלין השייכים לחייב ומצויים בבעלותו או בחזקתו של אדם אחר, ניתנים לעיקול גם הנכסים הבאים:

מיטלטלין משותפים – המצויים בבעלות משותפת של החייב ושל אנשים נוספים. במעמד המכירה יקבל הזוכה את החלק, אשר מגיע לו מהחייב והיתרה תחולק בין השותפים האחרים בנכס באופן יחסי.

מיטלטלין ברי רישום – לפי תקנות ההוצאה לפועל, במידה והעברת הבעלות על הנכס המעוקל טעונה רישום, נדרש המוציא לפועל להמציא לממונה על הרישום הודעה בעניין העיקול והממונה ירשום הערה, המציינת את דבר העיקול, במסמכים הרלוונטיים.

נכסים אשר העברת הבעלות לגביהם מצריכה רישום בפנקסים רשמיים, דוגמת כלי רכב, ניתנים לעיקול בדרך של רישום בפנקסים המתאימים.

זכויות עתידיות – סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לעיקול זכות קיימת וזכות עתידה כאחד. זכות עתידית הינה כזו, אשר דבר התגבשותה בעתיד הינו וודאי וצפוי להתרחש במועד ספציפי או לאחר קרות אירוע מסוים. מנגד, זכות ערטילאית ובלתי וודאית, אשר טרם התגבשה, אינה ברת עיקול.

מיטלטלין האסורים בעיקול

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל מונה שורה של סוגי מיטלטלין המוגנים מפני ביצוע עיקול וביניהם:

1. מצרכי מזון, הנדרשים למחייתם של החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו – לתקופה של עד חודש ימים.
2. כלי בית, בגדים, מיטות, כלי אוכל ואביזרי מטבח, שהינם בבחינת צרכים חיוניים עבור החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו.
3. תשמישי קדושה, השייכים לחייב ולבני משפחתו.
4. כלי עבודה, מכשור, מכונות וכן בעלי חיים, המשמשים את החייב בביצוע מקצועו, לצורך פרנסתו ולקיום משפחתו. הפטור מעיקול יחול על מיטלטלין, אשר שוויים נמוך מ 200 ש"ח. לגבי מכונות – נדרש ששוויין יהיה עד 500 ש"ח ושהחייב עובד בהן בעצמו או בסיוע שני עובדים אחרים.
5. כלים, מכשור, מיכון ובעלי חיים, המשרתים נכה ומשמשים אותו עקב נכותו.
6. חיות מחמד, המוחזקות אצל החייב ואינן משמשות לעיסוק מסחרי במהותו.

חריגים וסייגים

הפטור הניתן לגבי עיקול מכשור ומיכון, הן לצורך משלח יד והן מפאת נכות, לא יחול, שעה שהחוב המדובר נוצר עקב רכישת אותם מיטלטלין, אשר עיקולם נדרש.

לגבי חייב שהוא קיבוץ רשאי ראש לשכת הוצאה לפועל להורות, כי מכשור, מיכון ובעלי חיים לא יעוקלו במידה והם מקיימים מספר תנאים באופן מצטבר: משמשים מקור הכנסה מהותי עבור הקיבוץ, הקיבוץ הגיש בקשה לכך וכאשר שווי המיטלטלין אינו עולה על סכום מסוים, הקבוע בתקנות.

הגנה זו לא תחול, כאשר החוב התגבש עקב רכישת המיטלטלין אשר עיקולם נדרש.

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא הממונה על רשות האכיפה והגבייה הלאומית בישראל, ומתוקף תפקידו זה אחראי על מימוש שטרות ופסקי דין, גביית חובות ועוד.

מערכת ההוצאה לפועל בארץ מהווה הזרוע המבצעת של הרשות השופטת ואמונה על אכיפת החיובים, המגולמים בפסקי דין, שטרות, שטרי משכון ומשכנתאות.

מטרתו של מערך זה, הפועל מתוקף חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, הינה לאפשר לזוכה לממש את הזכויות, שהוקנו לו בפסיקת בתי המשפט ולגבות את חובו במהירות ובאופן יעיל.

למערכת ההוצאה לפועל שלוחות רבות בפריסה ארצית, הפועלות ליד בתי משפט השלום.

בראש כל לשכה עומד ראש לשכת ההוצאה לפועל אשר מנצח על פעילותה האזורית של הלשכה.

תפקידו של ראש ההוצאה לפועל נושא בעיקר אופי מנהלי, אולם לצורך מימוש יעודה של מערכת  ההוצאה לפועל באכיפת פסקי דין ופרעון חובות, מקנה החוק לראשי הלשכות גם מגוון סמכויות שיפוטיות.

מעמדו של ראש ההוצאה לפועל וסייגים לסמכותו

בתפקיד ראש ההוצאה לפועל מכהנים שופטים או רשמי בית משפט השלום.

רוחב היריעה של הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל מוגבל בכך, שהינו מחוייב לבצע אחר פסק הדין ככתבו וכלשונו.

לפיכך, אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לשנות, לתקן, לגרוע או להוסיף לפסיקת בית המשפט או לסטות מקביעותיו, אף במידה והוא סבור, כי ההחלטה שהתקבלה מוטעית.

במקרה זה מוקנית לראש ההוצאה לפועל אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הבהרה.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע המנהלי

החוק מקנה לראש ההוצאה לפועל קשת רחבה של סמכויות מנהליות ובהן:

המצאת אזהרה לתשלום חוב – נשלחת לחייב כשלב ראשוני טרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל. במסגרת האזהרה מפורט גובה החוב, הנטען על ידי הזוכה, על בסיס פסיקת בית המשפט וניתנת לחייב אורכה בת עשרים ימים לפרעון החוב או הגשת בקשות לסעדים שונים.

נקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ולבקשת הזוכה – בין הסנקציות השכיחות: הוצאת צווי מאסר, הבאה או עיכוב יציאה מהארץ, ביצוע תפיסות ועיקולי רכוש ומקרקעין.

אישור הליכים להגנת החייב – זימון לחקירת יכולת, לצורך התחקות אחר אפשרותו של החייב לעמוד בתשלום החוב. בהיבט זה מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהל חקירה לחייב בנושא ולזמן נושים ועדים לצורך סתירת טענות החייב והצגת ראיות נגדיות.

בנוסף, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים במטרה לפרוס את תשלום החוב, לתת הוראה על איחוד תיקים המתנהלים נגד החייב ולהכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע השיפוטי

על הסמכויות השיפוטיות, המוקנות לראש הוצאה לפועל לצורך ביצוע תפקידו נמנות:

דיון בטענת פרעתי - במסגרתה טוען החייב, כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו וכי עמד בתשלום מלוא סכום החוב. בעת הדיון בטענה זו ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט, הדן בבקשה בדרך של המרצה.

במידה והחליט ראש ההוצאה לפועל לדחות את הטענה ומצא כי אין לה יסוד, יטיל על החייב הוצאות מיוחדות, נוסף על החוב הקיים.

השתת חובות על גורמים שונים – דוגמת חיוב נאמן או צד ג' בתשלום החוב הפסוק.

חיוב כונס נכסים – שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בקשר לנכס מסויים, בפיצוי בגין נזק, אשר גרם הכונס במסגרת תפקידו.

סמכויות כלליות הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל

לבד מסמכויותיו השיפוטיות והניהוליות, נתונות בידי ראש ההוצאה לפועל גם מספר סמכויות כלליות:

דיון בטענה לפיה פסק דין ניתן בחוסר סמכות עניינית – החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה נתונה לערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי וזו ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון.

קביעת הפרשי הצמדה וריבית על סכומים שנפסקו בפסק הדין – לתקופה שמהמועד שנפסק לפרעון ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להפחית את שיעור הריבית לתקופה זו, מטעמים מיוחדים.

תיקון טעות או פגם בהליך – שנעשה לפי חוק ההוצאה לפועל ומתן הוראות בעניין המשך הליכים בתיק, אשר נסגר או נגנז בשוגג. בהיבט זה רשאי ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לבקשת הצדדים, פניה מטעם צד ג' או ביוזמתו שלו.

הגשת ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל

מגוון הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל, אינו בלתי מוגבל והוא תחום בגדרי חוק ההוצאה לפועל.

לצורך ערעור על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בכובעו השיפוטי, יחשב משקלה של ההחלטה כזה של פסק דין, הניתן על ידי בית משפט השלום ויקנה אפשרות ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו המנהלית יעשה בדרך של הגשת ערעור ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי (בעניין זה לא מוקנית אפשרות עתירה לבג"צ, כפי שקיימת בהחלטות מנהליות בתחומים אחרים).

הערעורים יוגשו בתוך פרק זמן של חמישה עשר ימים ממועד מתן רשות הערעור או ממועד מתן האישור להגשת ערעור בזכות.

יש לך שאלות? פנו אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

מה אתם יודעים על הליך איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל? מתי וכיצד יודעים שהגיע הזמן להגיש בקשה לאיחוד תיקים?

לא אחת מתנהלים במערכת ההוצאה לפועל מספר הליכי גבייה מקבילים נגד חייב, אשר ירד מנכסיו ונושים שונים מבקשים להיפרע את חובם ממנו.

במצב דברים זה, קיימת בידי החייב אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לאחד את כלל התיקים, המתנהלים נגדו.

אישור בקשה לאיחוד תיקים משרת את מטרות שני הצדדים:

עבור החייב – מאפשר ההליך לרכז את סך חובותיו ולפעול להסדרתם מול כלל הנושים באמצעות צו תשלומים אחד וללא צורך בהתמודדות עם מספר הליכי גבייה והפעלת סנקציות נפרדות נגדו בכל תיק.

עבור הנושים – מאפשר ההליך להיפרע את חובם בהדרגה, מבלי לטרוח בנקיטת צעדים והגשת בקשות במסגרת התיק ותוך סיכוי רב יותר להחזר הכספים באופן הדרגתי, במסגרת חלוקה יחסית של סך החובות בין הזוכים השונים.

מתי מומלץ לפנות להליך איחוד תיקים?

פניה להליך זה כדאית, כאשר מדובר בסכום חובות, שהינו בר פירעון.

לצורך ביצוע האיחוד הלכה למעשה נדרשים הסכמה ושיתוף פעולה של שני הצדדים, במטרה להסדיר את החוב:

מצד החייב – התחייבות לעמוד בהוראת תשלום חודשית קבועה למשך פרק זמן ארוך, לעיתים אף לכל החיים.

ומצד הנושים – נכונות לפריסת הסדר החובות ולחלוקת סך הסכום באופן יחסי ביניהם.

במידה ותאושר הבקשה יוכל החייב להמשיך לנהל את חייו הרגילים, תוך פירעון הדרגתי של חובותיו, הגעה להסדר עם הנושים וסגירת תיקי הוצאה לפועל אשר מתנהלים נגדו.

הגשת בקשה לאיחוד תיקים

הבקשה מתייחסת לכלל התיקים אשר תלויים ועומדים נגד החייב במערכת ההוצאה לפועל, למעט: תיק מזונות, עניין אשר אינו מטריאלי וכן התנגדות לביצוע שטר, שבית המשפט טרם הכריע בה.

ברגיל, תוגש הבקשה על ידי החייב בלשכה בה נפתח החלק הארי של תיקי הההוצאה לפועל נגדו.

אל הבקשה יצרף החייב תצהיר, המפרט את כלל הרכוש המצוי בידו, לרבות נכסי מקרקעין ונכסים אחרים, הכנסות שונות, כספים שהוא מקבל ממקורות נוספים ותוך ציון סך חובותיו, פירוט סעיפי הוצאותיו של החייב והצגת כל אסמכתא רלוונטית אחרת, אשר יש בה לתמוך בטענותיו.

במסגרת הבקשה ינקוב החייב בגובה התשלום החודשי בו הוא יכול לעמוד, בהתחשב בהיקף הכנסותיו למול שיעור ההוצאות שלו ויבקש מתן צו תשלומים בהתאם לכך.

תנאי סף לאישור הבקשה הינו, כי החייב ישלם לקופת ההוצאה לפועל סכום ראשוני, העומד על כ 3% מסך החובות בכלל התיקים.

ניהול חקירת יכולת לחייב

טרם הכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשה, יזומן החייב להתייצב לחקירת יכולת.

למעמד זה יזומנו גם כלל הנושים, במטרה לאפשר להם לחקור את החייב חקירה נגדית ביחס לבקשה ולהציג ראיות סותרות אודות קיום הכנסות או נכסים נוספים בידי החייב.

בנוסף, ניתן לזמן לחקירה עדים, אשר יפרטו לגבי יכולת הפירעון של החייב.

לאחר שמיעת טענות בעלי העניין במסגרת חקירת היכולת, יקבל ראש ההוצאה לפועל החלטה בבקשה לאיחוד תיקים:

במידה ועלה בידי הנושים להפריך את טענות החייב ולהמציא ראיות נגדיות, המצביעות על כך שבידי החייב קיימים נכסים או מקורות הכנסה נוספים, לגביהם לא הצהיר, תידחה הבקשה.

מנגד, שעה שראש ההוצאה לפועל התרשם, כי הבקשה אכן משקפת את מצבו הכלכלי של החייב לאשורו והיא מבוססת על טיעוני אמת, תאושר הבקשה, תוך מתן הוראה לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים חדש ומעודכן לחייב, המבטל כל צו ישן יותר, שניתן במסגרת התיקים הפרטניים שאוחדו.

ביצוע הגבייה במסגרת הליך איחוד תיקים

לאחר אישור צו האיחוד נדרש החייב לעמוד בצו התשלומים החודשי אשר נקבע עבורו.

הסכום שיתקבל יחולק מדי חודש בין כלל הנושים, המנהלים תיקים נגד החייב, באופן יחסי לשיעור חובם בחוב הכולל.

במקרה של אי עמידה בצו התשלומים המאוחד או גילוי ראיות חדשות, המעידות על יכולת הפירעון של החייב, רשאים הנושים לנקוט נגד החייב בהליכי עיקול במעמד צד אחד וכן להגיש בקשה לביטול צו האיחוד, פיצול התיקים וקביעת צווי תשלומים נפרדים בהם.

יש לך שאלות על איחוד תיקים? זקוק לסיוע? פנה אלינו: יעוץ משפטי

לקריאה נוספת בנושא זה ליחצו: איחוד תיקים או פשיטת רגל

אחד השינויים המרכזיים, שביקש המחוקק להנהיג במסגרת התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל, הינו הגברת ההגנה על החייב, תוך שמירה על ערך כבוד האדם במסגרת מימוש ההליכים נגדו.

בהתאם, שונה אופיין של הסנקציות, המופעלות נגד החייב – המיקוד עבר מפגיעה בגוף החייב וכבודו, דוגמת הליכי מאסר ועיקול מיטלטלין, לנקיטת צעדים נגד נכסי החייב.

לצורך כך, הורחבה הנגישות של רשמי ההוצאה לפועל והזוכים לקבלת מידע אודות החייב, ממגוון גופים ורשויות במדינה.

צמצום הפגיעה בחייבים במסגרת הליכי הוצאה לפועל

כחלק ממגמת מזעור הפגיעה בחייבים במסגרת נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדם, קובע התיקון החדש תקופת השהייה ומקנה לחייב פרק זמן להחזר החוב, טרם שיוכל הזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין.

טרם התיקון – במידה ולא נקבע בפסק הדין מועד לביצוע החיוב, קיימת היתה בידי הזוכה אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק הדין.

הלכה למעשה מגדיל הדבר את החוב, אליו מתווספים במקרה זה סכומים, הכרוכים בפתיחת תיק הוצאה לפועל – האגרה, שיש לשלם לצורך הגשת הבקשה, כמו גם שכר טרחת בא כוחו של הזוכה.

החוק בנוסחו החדש מקנה לחייב אורכה להסדר החוב ואינו מאפשר לזוכה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין אלא בחלוף המועד, שנקבע בפסק הדין לביצוע החיובים.

במקרים בהם לא נקבע בפסק הדין מועד כזה או כאשר פסק הדין לא ניתן במעמד החייב, קובע החוק תקופת המתנה של כחודש ימים ממועד המצאת פסק הדין לחייב על ידי הזוכה או עורך הדין, המייצג אותו.

אמצעי הגנה נוספים, שמוענקים לחייב במסגרת התיקון, הינם: צמצום השימוש בפקודות מאסר למשך ארבע שנים מתחילת הליכי ההוצאה לפועל ופניה להליך זה רק בגין חיובים משיעור מסויים וכן הגנה על החייב במקרה של סילוק ממקום מגוריו בדרך של המצאת פתרון דיור חלופי.

פטור מעיקול לגבי מיטלטלין נוספים

טרם  התיקון הוקנתה במסגרת חוק ההוצאה לפועל סמכות לעיקול מיטלטלין מסוגים רבים, המצויים בביתו של החייב, וזאת גם כאשר צפוי היה, כי עיקולם ומכירתם לא יהיו אפקטיביים עבור הזוכה בהיבט פרעון החוב.

כחלק ממגמת ההגנה על החייב מעניק התיקון החדש לחוק חסינות מפני עיקול של סוגי מיטלטלין מסויימים: תרופות וציוד רפואי – הגנה מוחלטת מפני עיקול; מחשב אישי ומדפסת, טלפון נייד או נייח, מכונת כביסה, טלויזיה או רדיו -  ינתן פטור מעיקול לגבי מכשיר אחד, לבחירת החייב.

בנוסף, מקנה התיקון סמכות בידי רשם ההוצאה לפועל, על סמך שיקול דעתו או בהתאם לבקשת החייב, לאסור על עיקול מיטלטלין מסויימים, הגם שאינם מוגדרים כמוגנים בחוק, וזאת במידה והפגיעה בחייב ובני משפחתו עולה על התמורה, שצפויה להתקבל ממכירתם של מיטלטלין אלה.

עוד על צמצום הפגיעה בחייבי כספים במסגרת ההוצאה לפועל

אחד מהשינויים המרכזיים, שהונהגו במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל, הינו צמצום הפגיעה בחייב תוך שמירה על גופו, כבודו וחירותו במסגרת הפעלת הליכי הוצאה לפועל נגדו.

כחלק מכך, מוסדו במסגרת התיקון צעדים להגנה על החייב מפני עיקול זכויותיו על ידי צדדים שלישיים והוגבלה אפשרות עשיית שימוש בצווי מאסר נגד חייבים.

הלכה למעשה, הפך התיקון את צווי המאסר להליך דרסטי, שהפנייה אליו נדירה ומתאפשרת בכפוף להתקיימות תנאים מגבילים.

הגנה מפני עיקול זכויות כלפי צדדים שלישיים

התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל מקנה לחייב חסינות מפני אפשרות של עיקול כספי זכאות עבור סיוע בדיור ומענק השתתפות בשכר דירה, הניתנים לו על ידי הרשויות.

ההגנה, המוקנית במסגרת החוק, הינה למשך חודש ימים ממועד הפקדת כספים אלה בחשבון הבנק של החייב.

כמו כן, מעניק החוק בנוסחו החדש הגנה מפני עיקול כספי פיצויים, המשולמים לחייב בגין זכאותו להסדר מגורים חלופי, במקרה של פינויו מדירת מגוריו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

אולם, לגבי דמי שכר  דירה, שהיה החייב אמור להעביר למשכיר ולא שולמו לו חרף העובדה, שהחייב קיבל את מענק ההשתתפות מטעם הרשויות, קובע התיקון, כי כספים אלה אינם נהנים מהגנה, ניתן לעקלם ולהסדיר באמצעותם את החוב כלפי המשכיר.

צמצום השימוש בצווי מאסר

טרם התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל חייב הוכר כבעל יכולת, המתחמק מפרעון חובותיו, שעה שלא הגיש בקשה לחקירת יכולת לאחר שקיבל אזהרה על נקיטת הליכים נגדו או במידה ולא עמד בתשלום החוב בהתאם לתנאי הסדר התשלומים, אשר פורטו במסגרת האזהרה.

כפועל יוצא מכך, הוקנתה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות בלתי מוגבלת להפעיל נגד החייב הליכי מאסר בגין חוב בכל גובה ושיעור – סנקציה, המהווה פגיעה מהותית בחירותו ובכבודו של החייב, כערכים בעלי חשיבות עליונה, המוגנים מכוח חוקי היסוד.

תיקון חוק ההוצאה לפועל החדש הגביל באופן משמעותי את יכולת הפעלת הליכי מאסר נגד החייב, וזאת במספר דרכים:

ראשית הוחלט כי הפנייה להליך זה תיעשה רק לאחר בחינת אפשרות הפעלת הליכים, אשר הינם אפקטיביים לצורך גביית החוב אך דרסטיים פחות ממאסר ונקיטה בהם כרוכה בפגיעה מצומצמת בחייב.

כך גם בתיקי גביית חוב מזונות בהם נמסרה בידי הרשם סמכות לנקוט בהליכים, שחומרת פגיעתם בחייב פחותה או להטיל על החייב הגבלות אחרות, טרם פנייה להליך של מאסר.

שנית, נקבע סף חוב מינימלי בגינו ניתן לעשות שימוש בהליך מאסר, העומד על 2,000 ש"ח.

יתרה מכך, קובע התיקון החדש, כי צו מאסר לא ינתן אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל ערך לחייב, שהובא בפניו, חקירת יכולת ובמהלכה התרשם, כי אין באפשרותו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום החוב וקיים הסבר מתקבל על הדעת לכך.

במקרה כזה, יינתן צו המאסר רק בחלוף חצי שנה ממועד עריכת הבירור.

עוד קובע התיקון, כי בהתאם לבקשת החייב או ביוזמת רשם בלשכת הוצאה לפועל יהא הרשם רשאי להשהות את ההחלטה על מאסר החייב למשך פרק זמן, אשר יקנה בידי החייב אפשרות לפנות לקבלת יצוג משפטי, בין בדרך של  שכירת עורך דין ובין בהתאם לזכאותו על פי חוק הסיוע המשפטי.

לגבי חייב שנאסר, קובע התיקון לחוק את חובת הבאתו בפני רשם ההוצאה לפועל בתוך יממה ממועד מאסרו (ולא שתי יממות כבעבר).

במעמד זה יוכל הרשם להחליט על קיצור תקופת המאסר או לקבל כל החלטה צודקת אחרת, בהתאם לשיקול דעתו בנסיבות המקרה.

יש לך שאלות? זקוקים לסיוע בהליכי הוצאה לפועל? ליחצו: יעוץ משפטי מיידי

לקריאה נוספת ליחצו: תיקון חוק ההוצאה לפועל – סמכויות רשמים

בין השינויים, שביקש המחוקק להנהיג במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, נמנית גם הרחבת סמכויות רשמי ההוצאה לפועל בכל הנוגע לקבלת מידע אודות נכסי החייב, כחלק מהמגמה לצמצום הפגיעה בגופו וכבודו של החייב ונקיטת הליכים נגד נכסיו, תחתיה.

בד בד, שונה אופיין של סמכויות השיפוט, הנתונות בידי הרשמים, כמו גם ערכאת הערעור על החלטותיהם, שהינה כיום בית משפט השלום ולא בית המשפט המחוזי כפי שנהג טרם התיקון.

גישה למקורות מידע

התיקון האחרון לחוק מיסד שני שינויים מהותיים בכל הנוגע לקבלת מידע אודות החייב:

• היעדר דרישה לכתב ויתור על סודיות מטעם החייב למטרת קבלת מידע על מענו ונכסיו, כפי שהצריך החוק בעבר

• הרחבת רשימת הגופים אליהם רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות בכדי לקבל אינפורמציה לגבי החייב, כמפורט בתוספת השלישית לחוק

במקרים בהם נדרש איתור מענו של החייב – מקנה החוק החדש סמכות בידי הרשם לצוות על קשת רחבה של גורמים למסור לו את כתובתו המעודכנת של החייב ולהעבירה לזוכה, וזאת מבלי שיזדקק כאמור להצגת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.

בין הגופים האלה נמנים: רשם האוכלוסין, רשויות מקומיות, משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי וספקי שירותי חשמל, טלפון, כבלים ולווין.

באיתור מידע אודות נכסי החייב – רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות למגוון גורמים למטרת איתור מידע לגבי נכסים מסוגים שונים, שמחזיק החייב והליכים משפטיים המתנהלים נגדו, וזאת ללא צורך בהצגת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.

על גופים אלה נמנים: המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, מרשם האוכלוסין, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשות הרישוי, רשם כלי שיט וטיס, מינהל מקרקעי ישראל ורשם המקרקעין, רשם המשכונות, חברת החשמל, חברות כרטיסי אשראי, מוסדות פיננסיים וכן הנהלת בתי המשפט – לגבי הליכים משפטיים מסוגים מסויימים, בהם מעורב החייב.

איסוף מידע אודות החייב בדרך זו יתאפשר בהתקיים תנאים מסויימים והשימוש במידע שיושג כפוף לשמירה על כללי סודיות והגנת הפרטיות.

לגבי העברת האינפורמציה לזוכה קובע התיקון בנוסף, כי במידה ומצוי בידי ראש ההוצאה לפועל מידע, לפיו קיימים בידי החייב נכס או מקור הכנסה, המאפשרים פרעון החוב, רשאי הרשם ליידע את הזוכה בעניין, מבלי לגלות בפניו את מקור המידע.

שר המשפטים יוכל לקבוע, כי מידע מסוגים שונים על נכסים כאלה, מהם ניתן  לגבות את החוב, יועבר באופן ישיר לזוכה בהתאם לבקשתו ותוך שמירה על סודיות ופרטיות החייב.

סמכויות מיוחדות וערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל

טרם התיקון היתה נתונה בידי רשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענת "פרעתי", שהעלה החייב (לפיה מילא אחר הוראות פסק הדין והסדיר את החוב) בדרך של דיון כהמרצה על ידי בית משפט השלום.

משקל החלטת הרשם נחשב כשל פסק דין, הניתן על ידי ערכאת שלום ולצדדים הוקנתה זכות לערער עליה לבית המשפט המחוזי, שהוכר כערכאה בעלת הסמכות העניינית לדון בערעורים על החלטות רשם ההוצאה לפועל.

התיקון בחוק הנהיג שינוי הן לגבי אופן ניהול הדיון והן לגבי ערכאת הערעור:

בוטלה סמכות הרשם לקיים דיון בדרך של המרצה (דיון פרונטלי בבקשה שהוגשה) ונקבע, כי הדיון יתנהל מעתה על פי חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו.

הסמכות העניינית לערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל הועברה מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום.

לגבי מספר נושאים קובע התיקון לחוק זכות ערעור אוטומטית על החלטות הרשם בפני בית משפט השלום, ללא צורך בקבלת רשות מטעם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט, והם: החלטה בטענת "פרעתי", פסקי דין לגבי אחריותם של נאמן וכונס נכסים וחיוב צד ג'.

יש לך שאלות על הליכי הוצאה לפועל? ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי