עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הביקורת הציבורית, אשר נמתחת על תפקוד ההוצאה לפועל בארץ. בהמשך לביקורת זאת נשמעים גם קולות הקוראים להפרטת השירותים הניתנים על ידי ההוצאה לפועל.

בין היתר, נטען לעומסים אדירים, עמם אין ביכולת המערכת להתמודד. מצב דברים זה גורם לסחבת בניהול התיקים, סרבול הליכי הגבייה והתמשכותם, סף גבייה נמוך, נקיטה בסנקציות וצעדים, הפוגעים בכבודו וחירותו של החייב ומתן מענה בלתי מספק לזוכים – הנושים.

אלה ועוד הובילו לצורך בהנהגת רפורמה במערכת ההוצאה לפועל, אשר עוגנה במסגרת תיקון 29 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנה החולפת.

אולם, במקביל לשינויים המשמעותיים – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד שחוללה הרפורמה נשמעים קולות המרחיקים לכת וקוראים להפרטת שירותי הוצאה לפועל בישראל.

המצדדים בכך טוענים, כי המהפך המבוקש בתפקוד המערכת יתרחש רק בנטילת סמכויות ההוצאה לפועל מידי הרשות המבצעת והעברתן לידי גופים פרטיים, שיפעלו בכפוף לקבלת זיכיון מהמדינה.

יתרונות הפרטת הוצאה לפועל

מהלך של הפרטה מציע מספר יתרונות לא מבוטלים לצדדים המעורבים בהליך.

על הערכים המוספים אשר מציעה הפרטה נמנים:

עבור הזוכים – הקלת התנהלותם מול מערכת ההוצאה לפועל והפחתת העלויות, הכרוכות בכך ביחס לנהוג כיום.

בסטאטוס של הפרטה ידרשו הזוכים אך להגשת פסק הדין או השטר לביצוע, ללא צורך בתשלום אגרות, הנלוות כיום להליך או בייזום והגשת בקשות לנקיטה בצעדים לצורך קידומו.

הרציונאל המנחה הינו, כי התשלום לבעלי התפקידים במערך ההוצאה לפועל יבוצע על בסיס הצלחה, תמריץ, אשר יניע לפעולה ויגביר את יעילות ההליך.

ההוצאות הכרוכות בהליך,אגרות ושכר טרחת המוציא לפועל יגבו מהחייב בכפוף להצלחת הגבייה.

עבור החייבים – נטען כי מהלך הפרטה מציע להם יתרון בדמות הפחתת העלויות המושתות עליהם כיום, מאחר והטלת תשלום הוצאות, אגרות ושכר טרחה תבוצע רק כנגד הוכחת תוצאות גבייה אקטיבית בשטח.

בכך יימנע ניפוח כוזב של החוב, כפי שמתבצע כיום, כאשר המוציא לפועל מקבל שכר ללא תלות בהצלחת הליכי הגבייה.

חסרונות הפרטת הוצאה לפועל

לכל מטבע שני צדדים ולפיכך, יתרונותיהם של הזוכים תחת משטר של הפרטת ההוצאה לפועל עשויים לעמוד לרועץ לחייבים.

מבקרי מהלך ההפרטה טוענים כי גזירת שכר טרחת המוציאים לפועל מתוך אחוזי הגבייה תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות החייב.

זאת באשר מדיניות כאמור תגרום להגברת הגבייה בכל דרך, באופן שיפעל לרעת החייבים, אשר באורח טבעי מהווים הצד החלש והפגיע בהליכי הוצאה לפועל.

בהיבט זה עשוי מהלך של הפרטה להפר את האיזון העדין בין הצדדים בתיק הוצאה לפועל, קידום ההליך מתוך התבוננות דרך משקפי הזוכה בלבד ובמקביל, פגיעה באינטרסים, הראויים לשמירה והגנה של החייבים.

נוכח האמור, כנגד התוצאות החיוביות שמציע מהלך ההפרטה במישור שיפור הגבייה והגדלת הסכומים הנגבים, ישולם מחיר גבוה של פגיעה בזכויות החייבים.

חסרון נוסף הינו עבור חייבים, המוכרים כמשתפי פעולה וקואופרטיביים, אשר מערכת ההוצאה לפועל תבכר נקיטה בצעדיהם כלפיהם נוכח הקלות היחסית של הגבייה מהם, ביחס לאחרים.

מציאות כזו תוביל להפרת עקרון השוויון בגבייה מהחייבים השונים.

הליך פשיטת רגל נפתח באחד משני ערוצים אפשריים: ביוזמת החייב או ביוזמת נושה או קבוצת נושים, להם חב החייב כספים. במסגרת החלופה השנייה מוטלת הנעת גלגלי ההליך על כתפי הנושים, שהגישו את הבקשה, מהם מצופה ליזום צעדים בתיק ולקדם את הליך פשיטת הרגל.  נסיבות מסוימות עשויות להוביל את הערכאה המשפטית, אשר דנה בפשיטת הרגל, לקבלת החלטה לפיה, קיים צורך בהחלפת נושה.

במקרים אלה נסמך בית המשפט על פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), אשר מעגנת אפשרות חוקית לביצוע צעד כזה.

הבסיס החוקי להליך החלפת נושה

בפקודה נקבע מנגנון, המאפשר החלפתו של נושה, אשר מכונה על פי לשון הפקודה "מבקש".

בהתאם לסעיף 188 לפקודה, במקרים בהם סבורה הערכאה המשפטית, כי מבקש – נושה מסוים, אינו מנהל את ענייני פשיטת הרגל בשקידה הראויה, כמצופה ממנו, נתונה בידה הסמכות להחליפו בנושה אחר.

הנושה החדש, אשר ייכנס בנעלי הנושה המקורי, נדרש לעמוד במספר תנאים, המנויים בפקודה.

תכלית ההסדר בחוק הינה להבטיח, כי גם במקרה, בו נושה אינו ממלא נאמנה את תפקידו בקידום התיק, לא יוביל מצב דברים זה לפגיעה בהתנהלותו השוטפת של הליך פשיטת הרגל.

כלפי הנושים מעביר מנגנון זה מסר כפול של הרתעה מפני החלפתם האפשרית לצד הנעה לפעולה וייזום צעדים במסגרת הליך פשיטת הרגל.

תנאי הסף, הנדרשים לצורך נקיטה בצעד של החלפת נושה

סעיף 188 לפקודה מונה את הקריטריונים, המשמשים בסיס לייזום וביצוע הליך החלפת נושה.

תנאים אלה מתייחסים הן לנושה המקורי והן לנושה המיועד.

לגבי הנושה, שהחלפתו מתבקשת, נדרשת התרשמות הערכאה המשפטית מהתנהלות לקויה שלו ומקידום התיק ללא השקעת מאמץ מצידו ובאופן בלתי מספק.

בכלל הצעדים, המצופים ממנו, נדרש הנושה, אשר יוזם את ההליך, להגיש בקשה לפתיחה בהליך – בהתאם לפרוצדורה המפורטת בחוק, לרבות תשלום אגרה והגשת מסמכים מסוימים; לאחר מכן, לקבוע מועד לדיון מול הערכאה המשפטית הרלוונטית ולעדכן את החייב במועד הדיון שנקבע ובהמשך, לקחת חלק באסיפות הנושים, הנערכות מעת לעת לאורך ההליך.

עמידה בדרישות אלה הינה מספקת כדי להוכיח פעילות אקטיבית במסגרת התיק.

באשר לנושה, אשר מיועד לבוא בנעלי הנושה המקורי ולהחליפו – אדם זה נדרש להחזיק בשטר חוב או מסמך אחר, המעיד על קיום חוב כלפיו, אשר פנה להליכי פשיטת רגל נוכח חוסר אפשרות לפרוע את חובו מול החייב.

החוב צריך לעמוד בסף מינימום, המאפשר להכריז על החייב כעל פושט רגל.

יישום הליך החלפת נושה

הכלי המשפטי של החלפת נושה מהווה ערוץ פעולה קיים ואפשרי, אשר הפניה אליו מתבצעת באופן נדיר יחסית.

ישום ההליך הינו בקבלת החלטה בנושא על ידי בית המשפט, על בסיס התרשמותו מהתנהלות לקויה של הנושה – המבקש, שעה שאינו פועל ברמת השקידה, המצופה ממנו במסגרת הליך פשיטת רגל.

למידע נוסף בקרו באתר: פשיטת רגל או התייעצו עם: עורך דין פשיטת רגל

עוד באתר: פשיטת רגל כמוצא אחרון

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

שעה שהזוכה מגיש לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בקשה לביצועו של פסק דין, אשר נפסק לטובתו על ידי הערכאה המשפטית, קיימת בידי החייב אפשרות להגיש התנגדות בעניין או התנגדות לביצוע פסק דין.

בקשת ההתנגדות תתבסס על מסכת של עובדות וטענות, אשר יש בהן להוכיח, כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, מנימוקים שונים.

בקשה מסוג זה, המכונה טענת פרעתי ואשר אינה מוגבלת לפרעון חוב כספי בלבד, כי אם לכל סוג של טענה, הפוטרת את החייב ממילוי פסק הדין, ניתן להגיש למערכת ההוצאה לפועל רק במידה והטענה התגבשה לאחר מועד מתן פסק הדין (מנגד, טענה שהתגבשה טרם מתן פסק הדין תידון בבית המשפט).

נטל הראייה במסגרת טענת "פרעתי" מוטל על מגיש הבקשה, החייב או צד שלישי שהינו בעל עניין, להוכיח, כי החייב פרע את חובו במלואו או בחלקו לזוכה או שלא מתקיימים התנאים, הנדרשים לביצוע פסק הדין.

הליך הגשת התנגדות לביצוע פסק דין

בקשת התנגדות לביצוע פסק דין ניתן להעלות בכל עת, ללא הגבלת מועד.

את הבקשה יש להגיש בשלושה העתקים, תוך המצאת העתק נוסף לזוכה ובצירוף המסמכים הבאים: צילום תעודת זהות של המבקש; העתק האסמכתאות, התומכות בטענות שמופיעות בבקשה וכן תצהיר, המאשר את העובדות המפורטות בה.

בין הנימוקים, שניתן להעלות במסגרת טענת "פרעתי": פרעון החוב בעבר, מסירת הנכס המבוקש, אי התמלאות תנאים מסויימים, אשר פסק הדין תלוי בהתקיימותם, ויתור הזוכה על החוב וכד'.

העברת נטל הראייה לצד הזוכה

נטל השכנוע העיקרי להוכחת טענת "פרעתי" מוטל על כתפי מגיש הבקשה.

אולם, במקרים מסויימים יעבור נטל ההוכחה אל הזוכה וזאת כאשר החייב מציג מסמכים, התומכים לכאורה בטענותיו או כאשר עובדה מהותית, הנדרשת הוכחה, מצויה בידיעתו הבלעדית של הזוכה.

סמכות ראש ההוצאה לפועל בעת הדיון בבקשה

ההתייחסות לדיון בבקשת התנגדות לביצוע פסק דין בפני ראש ההוצאה לפועל הינה כאל דיון בפני בית משפט, הדן בבקשה על דרך המרצה.

בידי ראש לשכת ההוצאה לפועל מוקנית סמכות לקבל את הבקשה במלואה, בחלקה – תוך קביעת היקף ביצוע פסק הדין או לדחות את הבקשה.

בנוסף, שעה שהמסמכים המצורפים לתביעה מצביעים על נכונות טענת פרעתי, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצוע הליכים בתיק, באופן מלא או חלקי, עד למתן החלטתו בבקשה.

במקביל, תועבר הבקשה לזוכה לצורך מתן תגובה וייקבע מועד לדיון.

בתום הדיון בבקשה, המתקיים במעמד הצדדים ותוך שמיעת טענותיהם, יכריע ראש ההוצאה לפועל בהתנגדות.

קבלת טענות המבקש על ידי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שעלה בידי החייב להוכיח, כי קיים את פסק הדין או עמד בתשלום החוב, תוביל לסגירתו של התיק במערכת ההוצאה לפועל.

מצידו השני של המתרס, במקרה של דחיית הבקשה ובמידה וראש ההוצאה לפועל מצא, כי הטענה לקיום פסק הדין היתה חסרת שחר, יוטלו על החייב הוצאות מיוחדות, בנוסף על החוב הקיים.

רוצה להגיש התנגדות לביצוע פסק דין? פנה אלינו לקבלת יעוץ משפטי

ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא הממונה על רשות האכיפה והגבייה הלאומית בישראל, ומתוקף תפקידו זה אחראי על מימוש שטרות ופסקי דין, גביית חובות ועוד.

מערכת ההוצאה לפועל בארץ מהווה הזרוע המבצעת של הרשות השופטת ואמונה על אכיפת החיובים, המגולמים בפסקי דין, שטרות, שטרי משכון ומשכנתאות.

מטרתו של מערך זה, הפועל מתוקף חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, הינה לאפשר לזוכה לממש את הזכויות, שהוקנו לו בפסיקת בתי המשפט ולגבות את חובו במהירות ובאופן יעיל.

למערכת ההוצאה לפועל שלוחות רבות בפריסה ארצית, הפועלות ליד בתי משפט השלום.

בראש כל לשכה עומד ראש לשכת ההוצאה לפועל אשר מנצח על פעילותה האזורית של הלשכה.

תפקידו של ראש ההוצאה לפועל נושא בעיקר אופי מנהלי, אולם לצורך מימוש יעודה של מערכת  ההוצאה לפועל באכיפת פסקי דין ופרעון חובות, מקנה החוק לראשי הלשכות גם מגוון סמכויות שיפוטיות.

מעמדו של ראש ההוצאה לפועל וסייגים לסמכותו

בתפקיד ראש ההוצאה לפועל מכהנים שופטים או רשמי בית משפט השלום.

רוחב היריעה של הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל מוגבל בכך, שהינו מחוייב לבצע אחר פסק הדין ככתבו וכלשונו.

לפיכך, אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לשנות, לתקן, לגרוע או להוסיף לפסיקת בית המשפט או לסטות מקביעותיו, אף במידה והוא סבור, כי ההחלטה שהתקבלה מוטעית.

במקרה זה מוקנית לראש ההוצאה לפועל אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הבהרה.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע המנהלי

החוק מקנה לראש ההוצאה לפועל קשת רחבה של סמכויות מנהליות ובהן:

המצאת אזהרה לתשלום חוב – נשלחת לחייב כשלב ראשוני טרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל. במסגרת האזהרה מפורט גובה החוב, הנטען על ידי הזוכה, על בסיס פסיקת בית המשפט וניתנת לחייב אורכה בת עשרים ימים לפרעון החוב או הגשת בקשות לסעדים שונים.

נקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ולבקשת הזוכה – בין הסנקציות השכיחות: הוצאת צווי מאסר, הבאה או עיכוב יציאה מהארץ, ביצוע תפיסות ועיקולי רכוש ומקרקעין.

אישור הליכים להגנת החייב – זימון לחקירת יכולת, לצורך התחקות אחר אפשרותו של החייב לעמוד בתשלום החוב. בהיבט זה מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהל חקירה לחייב בנושא ולזמן נושים ועדים לצורך סתירת טענות החייב והצגת ראיות נגדיות.

בנוסף, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים במטרה לפרוס את תשלום החוב, לתת הוראה על איחוד תיקים המתנהלים נגד החייב ולהכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע השיפוטי

על הסמכויות השיפוטיות, המוקנות לראש הוצאה לפועל לצורך ביצוע תפקידו נמנות:

דיון בטענת פרעתי - במסגרתה טוען החייב, כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו וכי עמד בתשלום מלוא סכום החוב. בעת הדיון בטענה זו ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט, הדן בבקשה בדרך של המרצה.

במידה והחליט ראש ההוצאה לפועל לדחות את הטענה ומצא כי אין לה יסוד, יטיל על החייב הוצאות מיוחדות, נוסף על החוב הקיים.

השתת חובות על גורמים שונים – דוגמת חיוב נאמן או צד ג' בתשלום החוב הפסוק.

חיוב כונס נכסים – שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בקשר לנכס מסויים, בפיצוי בגין נזק, אשר גרם הכונס במסגרת תפקידו.

סמכויות כלליות הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל

לבד מסמכויותיו השיפוטיות והניהוליות, נתונות בידי ראש ההוצאה לפועל גם מספר סמכויות כלליות:

דיון בטענה לפיה פסק דין ניתן בחוסר סמכות עניינית – החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה נתונה לערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי וזו ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון.

קביעת הפרשי הצמדה וריבית על סכומים שנפסקו בפסק הדין – לתקופה שמהמועד שנפסק לפרעון ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להפחית את שיעור הריבית לתקופה זו, מטעמים מיוחדים.

תיקון טעות או פגם בהליך – שנעשה לפי חוק ההוצאה לפועל ומתן הוראות בעניין המשך הליכים בתיק, אשר נסגר או נגנז בשוגג. בהיבט זה רשאי ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לבקשת הצדדים, פניה מטעם צד ג' או ביוזמתו שלו.

הגשת ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל

מגוון הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל, אינו בלתי מוגבל והוא תחום בגדרי חוק ההוצאה לפועל.

לצורך ערעור על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בכובעו השיפוטי, יחשב משקלה של ההחלטה כזה של פסק דין, הניתן על ידי בית משפט השלום ויקנה אפשרות ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו המנהלית יעשה בדרך של הגשת ערעור ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי (בעניין זה לא מוקנית אפשרות עתירה לבג"צ, כפי שקיימת בהחלטות מנהליות בתחומים אחרים).

הערעורים יוגשו בתוך פרק זמן של חמישה עשר ימים ממועד מתן רשות הערעור או ממועד מתן האישור להגשת ערעור בזכות.

יש לך שאלות? פנו אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

מה אתם יודעים על הליך איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל? מתי וכיצד יודעים שהגיע הזמן להגיש בקשה לאיחוד תיקים?

לא אחת מתנהלים במערכת ההוצאה לפועל מספר הליכי גבייה מקבילים נגד חייב, אשר ירד מנכסיו ונושים שונים מבקשים להיפרע את חובם ממנו.

במצב דברים זה, קיימת בידי החייב אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לאחד את כלל התיקים, המתנהלים נגדו.

אישור בקשה לאיחוד תיקים משרת את מטרות שני הצדדים:

עבור החייב – מאפשר ההליך לרכז את סך חובותיו ולפעול להסדרתם מול כלל הנושים באמצעות צו תשלומים אחד וללא צורך בהתמודדות עם מספר הליכי גבייה והפעלת סנקציות נפרדות נגדו בכל תיק.

עבור הנושים – מאפשר ההליך להיפרע את חובם בהדרגה, מבלי לטרוח בנקיטת צעדים והגשת בקשות במסגרת התיק ותוך סיכוי רב יותר להחזר הכספים באופן הדרגתי, במסגרת חלוקה יחסית של סך החובות בין הזוכים השונים.

מתי מומלץ לפנות להליך איחוד תיקים?

פניה להליך זה כדאית, כאשר מדובר בסכום חובות, שהינו בר פירעון.

לצורך ביצוע האיחוד הלכה למעשה נדרשים הסכמה ושיתוף פעולה של שני הצדדים, במטרה להסדיר את החוב:

מצד החייב – התחייבות לעמוד בהוראת תשלום חודשית קבועה למשך פרק זמן ארוך, לעיתים אף לכל החיים.

ומצד הנושים – נכונות לפריסת הסדר החובות ולחלוקת סך הסכום באופן יחסי ביניהם.

במידה ותאושר הבקשה יוכל החייב להמשיך לנהל את חייו הרגילים, תוך פירעון הדרגתי של חובותיו, הגעה להסדר עם הנושים וסגירת תיקי הוצאה לפועל אשר מתנהלים נגדו.

הגשת בקשה לאיחוד תיקים

הבקשה מתייחסת לכלל התיקים אשר תלויים ועומדים נגד החייב במערכת ההוצאה לפועל, למעט: תיק מזונות, עניין אשר אינו מטריאלי וכן התנגדות לביצוע שטר, שבית המשפט טרם הכריע בה.

ברגיל, תוגש הבקשה על ידי החייב בלשכה בה נפתח החלק הארי של תיקי הההוצאה לפועל נגדו.

אל הבקשה יצרף החייב תצהיר, המפרט את כלל הרכוש המצוי בידו, לרבות נכסי מקרקעין ונכסים אחרים, הכנסות שונות, כספים שהוא מקבל ממקורות נוספים ותוך ציון סך חובותיו, פירוט סעיפי הוצאותיו של החייב והצגת כל אסמכתא רלוונטית אחרת, אשר יש בה לתמוך בטענותיו.

במסגרת הבקשה ינקוב החייב בגובה התשלום החודשי בו הוא יכול לעמוד, בהתחשב בהיקף הכנסותיו למול שיעור ההוצאות שלו ויבקש מתן צו תשלומים בהתאם לכך.

תנאי סף לאישור הבקשה הינו, כי החייב ישלם לקופת ההוצאה לפועל סכום ראשוני, העומד על כ 3% מסך החובות בכלל התיקים.

ניהול חקירת יכולת לחייב

טרם הכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשה, יזומן החייב להתייצב לחקירת יכולת.

למעמד זה יזומנו גם כלל הנושים, במטרה לאפשר להם לחקור את החייב חקירה נגדית ביחס לבקשה ולהציג ראיות סותרות אודות קיום הכנסות או נכסים נוספים בידי החייב.

בנוסף, ניתן לזמן לחקירה עדים, אשר יפרטו לגבי יכולת הפירעון של החייב.

לאחר שמיעת טענות בעלי העניין במסגרת חקירת היכולת, יקבל ראש ההוצאה לפועל החלטה בבקשה לאיחוד תיקים:

במידה ועלה בידי הנושים להפריך את טענות החייב ולהמציא ראיות נגדיות, המצביעות על כך שבידי החייב קיימים נכסים או מקורות הכנסה נוספים, לגביהם לא הצהיר, תידחה הבקשה.

מנגד, שעה שראש ההוצאה לפועל התרשם, כי הבקשה אכן משקפת את מצבו הכלכלי של החייב לאשורו והיא מבוססת על טיעוני אמת, תאושר הבקשה, תוך מתן הוראה לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים חדש ומעודכן לחייב, המבטל כל צו ישן יותר, שניתן במסגרת התיקים הפרטניים שאוחדו.

ביצוע הגבייה במסגרת הליך איחוד תיקים

לאחר אישור צו האיחוד נדרש החייב לעמוד בצו התשלומים החודשי אשר נקבע עבורו.

הסכום שיתקבל יחולק מדי חודש בין כלל הנושים, המנהלים תיקים נגד החייב, באופן יחסי לשיעור חובם בחוב הכולל.

במקרה של אי עמידה בצו התשלומים המאוחד או גילוי ראיות חדשות, המעידות על יכולת הפירעון של החייב, רשאים הנושים לנקוט נגד החייב בהליכי עיקול במעמד צד אחד וכן להגיש בקשה לביטול צו האיחוד, פיצול התיקים וקביעת צווי תשלומים נפרדים בהם.

יש לך שאלות על איחוד תיקים? זקוק לסיוע? פנה אלינו: יעוץ משפטי

לקריאה נוספת בנושא זה ליחצו: איחוד תיקים או פשיטת רגל

אחד השינויים המרכזיים, שביקש המחוקק להנהיג במסגרת התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל, הינו הגברת ההגנה על החייב, תוך שמירה על ערך כבוד האדם במסגרת מימוש ההליכים נגדו.

בהתאם, שונה אופיין של הסנקציות, המופעלות נגד החייב – המיקוד עבר מפגיעה בגוף החייב וכבודו, דוגמת הליכי מאסר ועיקול מיטלטלין, לנקיטת צעדים נגד נכסי החייב.

לצורך כך, הורחבה הנגישות של רשמי ההוצאה לפועל והזוכים לקבלת מידע אודות החייב, ממגוון גופים ורשויות במדינה.

צמצום הפגיעה בחייבים במסגרת הליכי הוצאה לפועל

כחלק ממגמת מזעור הפגיעה בחייבים במסגרת נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדם, קובע התיקון החדש תקופת השהייה ומקנה לחייב פרק זמן להחזר החוב, טרם שיוכל הזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין.

טרם התיקון – במידה ולא נקבע בפסק הדין מועד לביצוע החיוב, קיימת היתה בידי הזוכה אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק הדין.

הלכה למעשה מגדיל הדבר את החוב, אליו מתווספים במקרה זה סכומים, הכרוכים בפתיחת תיק הוצאה לפועל – האגרה, שיש לשלם לצורך הגשת הבקשה, כמו גם שכר טרחת בא כוחו של הזוכה.

החוק בנוסחו החדש מקנה לחייב אורכה להסדר החוב ואינו מאפשר לזוכה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין אלא בחלוף המועד, שנקבע בפסק הדין לביצוע החיובים.

במקרים בהם לא נקבע בפסק הדין מועד כזה או כאשר פסק הדין לא ניתן במעמד החייב, קובע החוק תקופת המתנה של כחודש ימים ממועד המצאת פסק הדין לחייב על ידי הזוכה או עורך הדין, המייצג אותו.

אמצעי הגנה נוספים, שמוענקים לחייב במסגרת התיקון, הינם: צמצום השימוש בפקודות מאסר למשך ארבע שנים מתחילת הליכי ההוצאה לפועל ופניה להליך זה רק בגין חיובים משיעור מסויים וכן הגנה על החייב במקרה של סילוק ממקום מגוריו בדרך של המצאת פתרון דיור חלופי.

פטור מעיקול לגבי מיטלטלין נוספים

טרם  התיקון הוקנתה במסגרת חוק ההוצאה לפועל סמכות לעיקול מיטלטלין מסוגים רבים, המצויים בביתו של החייב, וזאת גם כאשר צפוי היה, כי עיקולם ומכירתם לא יהיו אפקטיביים עבור הזוכה בהיבט פרעון החוב.

כחלק ממגמת ההגנה על החייב מעניק התיקון החדש לחוק חסינות מפני עיקול של סוגי מיטלטלין מסויימים: תרופות וציוד רפואי – הגנה מוחלטת מפני עיקול; מחשב אישי ומדפסת, טלפון נייד או נייח, מכונת כביסה, טלויזיה או רדיו -  ינתן פטור מעיקול לגבי מכשיר אחד, לבחירת החייב.

בנוסף, מקנה התיקון סמכות בידי רשם ההוצאה לפועל, על סמך שיקול דעתו או בהתאם לבקשת החייב, לאסור על עיקול מיטלטלין מסויימים, הגם שאינם מוגדרים כמוגנים בחוק, וזאת במידה והפגיעה בחייב ובני משפחתו עולה על התמורה, שצפויה להתקבל ממכירתם של מיטלטלין אלה.

עוד על צמצום הפגיעה בחייבי כספים במסגרת ההוצאה לפועל

באופן טבעי ומכוח ההסתברות לעיתים מתרחש המצב בו אדם הנמצא בהליך פשיטת רגל נפטר לפני תום ההליך. כיצד נוהגים במקרה לאחר פתיחה בהליכי פשיטת רגל, במקרים בהם החייב הולך לעולמו?

במקרה שכזה מתעוררות שאלות לגבי כיצד יש לנהוג בעיזבונו של החייב שנפטר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש לשם השבת החלק המרבי הניתן של כספי הנושים השונים באופן הוגן.

במסגרת דיני פשיטת רגל (בחקיקה, בתקנות ובפסיקה) נלקחת בחשבון האפשרות של פטירת החייב ומוגדרים כללים לגבי אופן ניהול העזבון.

העיקרון המנחה את הטיפול במצב של מותו של חייב בעודו בהליך פשיטת רגל הוא כי עצם פטירתו של החייב לא מהווה סיבה להפסקת ההליך או לעיכובו, יש לשאוף כי הליך פשיטת הרגל ימשיך כאילו החייב עודו בחיים.

בקשה לניהול עיזבון

כאמור כאשר נפטר חייב אשר כבר הוכרז כפושט רגל ונכסיו מנוהלים על ידי כונס הנכסים ונאמן שמונה על ידי בית המשפט ימשיך ההליך כאילו החייב עודו בחיים עד לסיומו כאשר ניתן צו הפטר המבטל את יתרת החובות שלא ניתן היה לכסות או כאשר מושג הסדר המקובל על כלל הנושים.

במידה ונפטר חייב אשר טרם הוכרז כפושט רגל יכול כל אחד מנושיו להגיש בקשה לניהול עיזבון.

הבקשה תוגש לבית המשפט כאילו מוגשת כנגד החייב בקשה להכרזה עליו כפושט רגל.

גם כאן יהיה על הנושה להוכיח את החוב כלפיו אך הוכחה כזו אינה מחייבת הצגת פסק דין או שטר חוב אלה הצגת טענות וראיות מספיקות לשם ביסוס קיומו של החוב.

במידה ויראה בית המשפט לנכון לתת צו ניהול עיזבון ימונו כונס נכסים ובהמשך נאמן אשר ייקחו לידם את הטיפול בנכסי הנפטר בדרך המקובלת בכל הליך פשיטת רגל.

קבלה או דחייה של בקשה לניהול עיזבון

בבוא בית המשפט לקבוע אם להוציא צו לניהול עיזבון התנאי הראשון הוא כי קיום החוב הוכח באופן מספק וכן כי נראה כי עיזבונו של החייב שנפטר לא יספיק כדי לכסות את חובותיו באופן הרגיל ולכן יהיה צורך בהליך פשיטת רגל.

אם יקשה על הנושה המבקש צו ניהול עיזבון להוכיח את קיום החוב, גודל החוב לפחות במידה משוערת סבירה, נסיבות היווצרות החוב יסרב בית המשפט לקבל את בקשתו של הנושה והלה יצטרך לפנות תחילה לבית משפט על מנת לקבל פסק דין הקובע את קיום החוב והיקפו.

מעמד היורשים

במידה וטרם נפתחו הליכי פשיטת רגל כנגד חייב שנפטר קיימת חשיבות רבה להגיש בקשה לניהול עיזבון בהקדם האפשרי.

עד שלא תוגש בקשה כזו רשאים יורשיו של הנפטר לעשות ברכוש שהוריש כבשלהם, למוכרו, למסרו הלאה וכו'.

מרגע שהוגשה הבקשה לניהול עיזבון (ואף עוד בטרם החליט בית המשפט אם לקבלה) מוטלת על היורשים אחריות כלפי הנושים וכך תמנע הפגיעה ביכולת לכסות את מירב הניתן מן החובות שהותיר הנפטר אחריו.

חשוב לציין כי מן העיזבון יופרש חלק אשר ישמש את היורשים לשם כיסוי הוצאות ההלוויה והקבורה וכן אגרות המשולמות בגין ניהול עיזבון.

למעט חלק זה מן העיזבון תחולק היתרה, כפי שמבוצע בכל הליך פשיטת רגל, ביין הנושים עד לפירעון מלא של החובות או פירעון החלק המרבי הניתן בצורה שווה לפי גודלו היחסי של סכום החוב כלפי כל אחד מן הנושים.

כפי שנהוג לגבי חובות של כל פושט רגל יהיו נושים שיקבלו קדימות כגון רשויות מדינה אשר זכאיות לקבל החזר מלא, עובדים של הנפטר שלהם היה חייב שכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין וכן יכוסו חובות בגין דמי מזונות שנצברו לרעת פושט הרגל שנפטר.