רשות האכיפה והגבייה הוקמה במסגרת הרפורמה האחרונה בחוק הוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן:החוק). בואו לקרוא הסברים על אודות הרשות, סמכותה ותפקידיה…

עד לרפורמה שהתקבלה בשנת 2009 היו לשכות ההוצאה לפועל חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט.

סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל דאז קבע שליד כל בית משפט שלום תהא לשכת הוצאה לפועל.

מלבד זאת, תהליכי גביית החובות עד לשינוי הארגוני היו מסורבלים מאד וגבייה של חובות בסכומים קטנים הייתה יכולה לארוך שנים ונדונה למאבקים מתמשכים עד בלי די.

כיום רשות האכיפה והגבייה היא רשות שכפופה לשר המשפטים והיא כוללת את המרכז לגביית קנסות ואת לשכות ההוצאה לפועל.

הקמת הרשות הייתה חלק מתפיסה ארגונית חדשה במשרדי הממשלה של הקמת שירות לקוחות ממשלתי בדומה לזה הקיים בחברות הפרטיות שכולנו מכירים וכך להקל למעשה על הציבור בהליכי הבירוקרטיה וגם על עבודת אכיפה וגבייה יעילה בין היתר באמצעות מדדים בתחום השירות.

אילו פרויקטים מקדמת רשות האכיפה והגבייה?

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שאותם מקדמת רשות האכיפה והגבייה הוא פרויקט לשכת המסלול המקוצר.

בניגוד ללשכות ההוצאה לפועל המוכרות לכולנו לשכת המסלול המקוצר מאופיינת בכך שהיא פועלת למען הזוכה בתיק בצורה אקטיבית לשם גביית החוב שמגיע לו.

השירות שניתן באמצעות לשכת המסלול המקוצר מוגבל לתיקים בהם סכום החוב האמור מגיע עד לסך של עשרת אלפים שקלים ומוגבלת גם בכך שלא הכריזו על החייב כמוגבל באמצעים ולא נפתח לו תיק איחוד.

חשוב להדגיש כי לזוכה יש עדיין אפשרות גם לבחור לגבות את החוב במסלול הרגיל.

לשכת המסלול המקוצר מתמקדת בניסיון לגבות את החוב תוך זמן קצר יחסית למסלול הגבייה המסורתי. הלשכה פועלת בין היתר באמצעות גביית החוב דרך עיקול מיטלטלין, עיקולי רכבים והליכי עיקול צד ג'.

בעת הזו מטופלים במסלול זה 11,217 תיקים. סכום החובות בתיקים הללו הוא 23.5 מיליון שקלים כאשר שליש מסכום החובות נגבה עד כה.

מלבד זאת, 11% מהתיקים נמצאים במסגרת הסדר תשלומים כאשר סכום החוב בתיקים אלו עומד על 2.8 מליון שקלים.

גבייה יעילה יותר של קנסות

מלבד זאת פועלת רשות האכיפה והגבייה גם לגבייה יעילה יותר של קנסות, אגרות והוצאות מדינה.

במסגרת הקמת רשות הגבייה והאכיפה שולבו יחד לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות. על אף הדעה השלילית של רובנו על קנסות, הקנס הוא למעשה אמצעי של הרשויות שמשמש הן לאכיפת החוק והן להרתעה.

הדעה המקובלת היא שלמעשה אם נשלם בגין העבירה שביצענו נימנע מלחזור על הביצוע של אותה עבירה.

המרכז הוקם למעשה בשנת 1995 מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התשנ"ה-1995.

החוק מסמיך את המרכז לגבות אגרות בתי משפט, הוצאות לטובת המדינה, קנסות ברירות משפט, קנסות שהוטלו על ידי בית המשפט וקנסות מנהליים.

למרכז לגביית קנסות הוקנו סמכויות שונות שבאמצעותן הוא יכול לגבות את האגרות או הקנסות ממי שמנסים להתחמק מחובת התשלום שלהם.

מה תפקידו של חוקר הוצאה לפועל? אחד השלבים במסגרת ההליכים שמתנהלים בהוצאה לפועל הוא ניהול חקירת יכולת נגד חייבים. לפי החלטה שהתקבלה לאחרונה, גם עורכי דין יוכלו לשמש כחוקרים מטעם ההוצאה לפועל

בניהול הליך הוצאה לפועל חלק מהחייבים מנסים להסתיר את מצבם הכלכלי האמיתי מתוך רצון לשלם כמה שפחות במסגרת ההסדרים לתשלום החוב.

עד כה, הסמכות לנהל חקירת יכולת לפי החוק היתה מוקנית לראש ההוצאה לפועל בלבד או לרשמי ההוצאה לפועל – לאחר הרפורמה.

במסגרת הרפורמה הוכנס שינוי לפיו גם עורכי דין יוכלו לנהל חקירות יכולת כחוקרי הוצאה לפועל ולסייע לרשמים בעבודתם.

מינוי עורכי דין לשמש כחוקרים בהוצאה לפועל

אומנם לפי סעיף 68 א לחוק הוצאה לפועל התשכ"ז 1967 כבר ניתנה לשר המשפטים אפשרות למנות רואי חשבון או עורכי דין לתפקיד חוקרים בהוצאה לפועל, אך עד כה טרם מומשה ההפעלה המעשית של הסעיף.

תפקידם של עורכי הדין יהיה בין השאר לבצע חקירות יכולת של חייבים כדי לברר את המצב הכלכלי, יכולת החייב לשלם את החוב והיכולת של החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו.

מהי חקירת יכולת בהוצאה לפועל?

לפי החוק, חייב שאינו מסוגל לשלם את החוב כפי שנקבע בצו התשלומים על ידי ראש ההוצאה לפועל נדרש להתייצב תוך 21 יום לחקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל.

מלבד זאת קובע החוק כי חייב שלא יופיע לחקירת היכולת יחשב למי שמתחמק מתשלום החוב. החוק מקנה סמכות גם להורות להביא את החייב המשתמט לחקירה בפני רשם ההוצאה לפועל.

המשמעות היא ששוטרים יגיעו אל החייב כדי לעצור אותו ולהביאו לחקירת היכולת בהוצאה לפועל.

כיצד מתבצעת חקירת היכולת בהוצאה לפועל?

בטרם ההופעה לחקירה החייב נדרש לחתום על טופס ויתור סודיות בענייני הנכסים והכספים שלו ולמלא שאלון שעוסק בחוסן הכלכלי שלו וביכולתו להחזיר את חובותיו לנושים.

החקירה עצמה תתבצע על ידי רשם ההוצאה לפועל או לפי הרפורמה עורך דין שמונה לחוקר הוצאה לפועל ולעיתים יזומנו לחקירה גם עורך הדין מטעם הזוכה והזוכה עצמו.

חקירת היכולת עצמה יכולה להיות בפומבי או בדלתיים סגורות. במהלך החקירה ינסה רשם ההוצאה לפועל או העורך הדין החוקר מטעמו לגלות פרטים אודות מצבו הכלכלי של החייב, הכנסותיו, נכסיו, חובותיו והיכולת של החייב למלא אחר פסק הדין.

רשם ההוצאה לפועל או החוקר רשאים להורות לחייב להמציא ולהגיש מסמכים וכן לזמן עדים למתן עדות במהלך חקירת היכולת.

הרשם או חוקר ההוצאה לפועל רשאים לקיים חקירת יכולת של החייב שלא בנוכחות הזוכה או מי מטעמו, אך אם הוחלט לקיים חקירת יכולת שלא בנוכחות הזוכה הזוכה רשאי לבקש מהרשם או חוקר ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו שלו או של מי מטעמו.

לאחר חקירת היכולת רשם ההוצאה לפועל יכול לצוות על תשלום החוב מחדש.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הביקורת הציבורית, אשר נמתחת על תפקוד ההוצאה לפועל בארץ. בהמשך לביקורת זאת נשמעים גם קולות הקוראים להפרטת השירותים הניתנים על ידי ההוצאה לפועל.

בין היתר, נטען לעומסים אדירים, עמם אין ביכולת המערכת להתמודד. מצב דברים זה גורם לסחבת בניהול התיקים, סרבול הליכי הגבייה והתמשכותם, סף גבייה נמוך, נקיטה בסנקציות וצעדים, הפוגעים בכבודו וחירותו של החייב ומתן מענה בלתי מספק לזוכים – הנושים.

אלה ועוד הובילו לצורך בהנהגת רפורמה במערכת ההוצאה לפועל, אשר עוגנה במסגרת תיקון 29 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנה החולפת.

אולם, במקביל לשינויים המשמעותיים – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד שחוללה הרפורמה נשמעים קולות המרחיקים לכת וקוראים להפרטת שירותי הוצאה לפועל בישראל.

המצדדים בכך טוענים, כי המהפך המבוקש בתפקוד המערכת יתרחש רק בנטילת סמכויות ההוצאה לפועל מידי הרשות המבצעת והעברתן לידי גופים פרטיים, שיפעלו בכפוף לקבלת זיכיון מהמדינה.

יתרונות הפרטת הוצאה לפועל

מהלך של הפרטה מציע מספר יתרונות לא מבוטלים לצדדים המעורבים בהליך.

על הערכים המוספים אשר מציעה הפרטה נמנים:

עבור הזוכים – הקלת התנהלותם מול מערכת ההוצאה לפועל והפחתת העלויות, הכרוכות בכך ביחס לנהוג כיום.

בסטאטוס של הפרטה ידרשו הזוכים אך להגשת פסק הדין או השטר לביצוע, ללא צורך בתשלום אגרות, הנלוות כיום להליך או בייזום והגשת בקשות לנקיטה בצעדים לצורך קידומו.

הרציונאל המנחה הינו, כי התשלום לבעלי התפקידים במערך ההוצאה לפועל יבוצע על בסיס הצלחה, תמריץ, אשר יניע לפעולה ויגביר את יעילות ההליך.

ההוצאות הכרוכות בהליך,אגרות ושכר טרחת המוציא לפועל יגבו מהחייב בכפוף להצלחת הגבייה.

עבור החייבים – נטען כי מהלך הפרטה מציע להם יתרון בדמות הפחתת העלויות המושתות עליהם כיום, מאחר והטלת תשלום הוצאות, אגרות ושכר טרחה תבוצע רק כנגד הוכחת תוצאות גבייה אקטיבית בשטח.

בכך יימנע ניפוח כוזב של החוב, כפי שמתבצע כיום, כאשר המוציא לפועל מקבל שכר ללא תלות בהצלחת הליכי הגבייה.

חסרונות הפרטת הוצאה לפועל

לכל מטבע שני צדדים ולפיכך, יתרונותיהם של הזוכים תחת משטר של הפרטת ההוצאה לפועל עשויים לעמוד לרועץ לחייבים.

מבקרי מהלך ההפרטה טוענים כי גזירת שכר טרחת המוציאים לפועל מתוך אחוזי הגבייה תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות החייב.

זאת באשר מדיניות כאמור תגרום להגברת הגבייה בכל דרך, באופן שיפעל לרעת החייבים, אשר באורח טבעי מהווים הצד החלש והפגיע בהליכי הוצאה לפועל.

בהיבט זה עשוי מהלך של הפרטה להפר את האיזון העדין בין הצדדים בתיק הוצאה לפועל, קידום ההליך מתוך התבוננות דרך משקפי הזוכה בלבד ובמקביל, פגיעה באינטרסים, הראויים לשמירה והגנה של החייבים.

נוכח האמור, כנגד התוצאות החיוביות שמציע מהלך ההפרטה במישור שיפור הגבייה והגדלת הסכומים הנגבים, ישולם מחיר גבוה של פגיעה בזכויות החייבים.

חסרון נוסף הינו עבור חייבים, המוכרים כמשתפי פעולה וקואופרטיביים, אשר מערכת ההוצאה לפועל תבכר נקיטה בצעדיהם כלפיהם נוכח הקלות היחסית של הגבייה מהם, ביחס לאחרים.

מציאות כזו תוביל להפרת עקרון השוויון בגבייה מהחייבים השונים.

ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא הממונה על רשות האכיפה והגבייה הלאומית בישראל, ומתוקף תפקידו זה אחראי על מימוש שטרות ופסקי דין, גביית חובות ועוד.

מערכת ההוצאה לפועל בארץ מהווה הזרוע המבצעת של הרשות השופטת ואמונה על אכיפת החיובים, המגולמים בפסקי דין, שטרות, שטרי משכון ומשכנתאות.

מטרתו של מערך זה, הפועל מתוקף חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, הינה לאפשר לזוכה לממש את הזכויות, שהוקנו לו בפסיקת בתי המשפט ולגבות את חובו במהירות ובאופן יעיל.

למערכת ההוצאה לפועל שלוחות רבות בפריסה ארצית, הפועלות ליד בתי משפט השלום.

בראש כל לשכה עומד ראש לשכת ההוצאה לפועל אשר מנצח על פעילותה האזורית של הלשכה.

תפקידו של ראש ההוצאה לפועל נושא בעיקר אופי מנהלי, אולם לצורך מימוש יעודה של מערכת  ההוצאה לפועל באכיפת פסקי דין ופרעון חובות, מקנה החוק לראשי הלשכות גם מגוון סמכויות שיפוטיות.

מעמדו של ראש ההוצאה לפועל וסייגים לסמכותו

בתפקיד ראש ההוצאה לפועל מכהנים שופטים או רשמי בית משפט השלום.

רוחב היריעה של הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל מוגבל בכך, שהינו מחוייב לבצע אחר פסק הדין ככתבו וכלשונו.

לפיכך, אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לשנות, לתקן, לגרוע או להוסיף לפסיקת בית המשפט או לסטות מקביעותיו, אף במידה והוא סבור, כי ההחלטה שהתקבלה מוטעית.

במקרה זה מוקנית לראש ההוצאה לפועל אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הבהרה.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע המנהלי

החוק מקנה לראש ההוצאה לפועל קשת רחבה של סמכויות מנהליות ובהן:

המצאת אזהרה לתשלום חוב – נשלחת לחייב כשלב ראשוני טרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל. במסגרת האזהרה מפורט גובה החוב, הנטען על ידי הזוכה, על בסיס פסיקת בית המשפט וניתנת לחייב אורכה בת עשרים ימים לפרעון החוב או הגשת בקשות לסעדים שונים.

נקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ולבקשת הזוכה – בין הסנקציות השכיחות: הוצאת צווי מאסר, הבאה או עיכוב יציאה מהארץ, ביצוע תפיסות ועיקולי רכוש ומקרקעין.

אישור הליכים להגנת החייב – זימון לחקירת יכולת, לצורך התחקות אחר אפשרותו של החייב לעמוד בתשלום החוב. בהיבט זה מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהל חקירה לחייב בנושא ולזמן נושים ועדים לצורך סתירת טענות החייב והצגת ראיות נגדיות.

בנוסף, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים במטרה לפרוס את תשלום החוב, לתת הוראה על איחוד תיקים המתנהלים נגד החייב ולהכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע השיפוטי

על הסמכויות השיפוטיות, המוקנות לראש הוצאה לפועל לצורך ביצוע תפקידו נמנות:

דיון בטענת פרעתי - במסגרתה טוען החייב, כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו וכי עמד בתשלום מלוא סכום החוב. בעת הדיון בטענה זו ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט, הדן בבקשה בדרך של המרצה.

במידה והחליט ראש ההוצאה לפועל לדחות את הטענה ומצא כי אין לה יסוד, יטיל על החייב הוצאות מיוחדות, נוסף על החוב הקיים.

השתת חובות על גורמים שונים – דוגמת חיוב נאמן או צד ג' בתשלום החוב הפסוק.

חיוב כונס נכסים – שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בקשר לנכס מסויים, בפיצוי בגין נזק, אשר גרם הכונס במסגרת תפקידו.

סמכויות כלליות הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל

לבד מסמכויותיו השיפוטיות והניהוליות, נתונות בידי ראש ההוצאה לפועל גם מספר סמכויות כלליות:

דיון בטענה לפיה פסק דין ניתן בחוסר סמכות עניינית – החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה נתונה לערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי וזו ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון.

קביעת הפרשי הצמדה וריבית על סכומים שנפסקו בפסק הדין – לתקופה שמהמועד שנפסק לפרעון ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להפחית את שיעור הריבית לתקופה זו, מטעמים מיוחדים.

תיקון טעות או פגם בהליך – שנעשה לפי חוק ההוצאה לפועל ומתן הוראות בעניין המשך הליכים בתיק, אשר נסגר או נגנז בשוגג. בהיבט זה רשאי ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לבקשת הצדדים, פניה מטעם צד ג' או ביוזמתו שלו.

הגשת ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל

מגוון הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל, אינו בלתי מוגבל והוא תחום בגדרי חוק ההוצאה לפועל.

לצורך ערעור על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בכובעו השיפוטי, יחשב משקלה של ההחלטה כזה של פסק דין, הניתן על ידי בית משפט השלום ויקנה אפשרות ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו המנהלית יעשה בדרך של הגשת ערעור ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי (בעניין זה לא מוקנית אפשרות עתירה לבג"צ, כפי שקיימת בהחלטות מנהליות בתחומים אחרים).

הערעורים יוגשו בתוך פרק זמן של חמישה עשר ימים ממועד מתן רשות הערעור או ממועד מתן האישור להגשת ערעור בזכות.

יש לך שאלות? פנו אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

מה אתם יודעים על הליך איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל? מתי וכיצד יודעים שהגיע הזמן להגיש בקשה לאיחוד תיקים?

לא אחת מתנהלים במערכת ההוצאה לפועל מספר הליכי גבייה מקבילים נגד חייב, אשר ירד מנכסיו ונושים שונים מבקשים להיפרע את חובם ממנו.

במצב דברים זה, קיימת בידי החייב אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לאחד את כלל התיקים, המתנהלים נגדו.

אישור בקשה לאיחוד תיקים משרת את מטרות שני הצדדים:

עבור החייב – מאפשר ההליך לרכז את סך חובותיו ולפעול להסדרתם מול כלל הנושים באמצעות צו תשלומים אחד וללא צורך בהתמודדות עם מספר הליכי גבייה והפעלת סנקציות נפרדות נגדו בכל תיק.

עבור הנושים – מאפשר ההליך להיפרע את חובם בהדרגה, מבלי לטרוח בנקיטת צעדים והגשת בקשות במסגרת התיק ותוך סיכוי רב יותר להחזר הכספים באופן הדרגתי, במסגרת חלוקה יחסית של סך החובות בין הזוכים השונים.

מתי מומלץ לפנות להליך איחוד תיקים?

פניה להליך זה כדאית, כאשר מדובר בסכום חובות, שהינו בר פירעון.

לצורך ביצוע האיחוד הלכה למעשה נדרשים הסכמה ושיתוף פעולה של שני הצדדים, במטרה להסדיר את החוב:

מצד החייב – התחייבות לעמוד בהוראת תשלום חודשית קבועה למשך פרק זמן ארוך, לעיתים אף לכל החיים.

ומצד הנושים – נכונות לפריסת הסדר החובות ולחלוקת סך הסכום באופן יחסי ביניהם.

במידה ותאושר הבקשה יוכל החייב להמשיך לנהל את חייו הרגילים, תוך פירעון הדרגתי של חובותיו, הגעה להסדר עם הנושים וסגירת תיקי הוצאה לפועל אשר מתנהלים נגדו.

הגשת בקשה לאיחוד תיקים

הבקשה מתייחסת לכלל התיקים אשר תלויים ועומדים נגד החייב במערכת ההוצאה לפועל, למעט: תיק מזונות, עניין אשר אינו מטריאלי וכן התנגדות לביצוע שטר, שבית המשפט טרם הכריע בה.

ברגיל, תוגש הבקשה על ידי החייב בלשכה בה נפתח החלק הארי של תיקי הההוצאה לפועל נגדו.

אל הבקשה יצרף החייב תצהיר, המפרט את כלל הרכוש המצוי בידו, לרבות נכסי מקרקעין ונכסים אחרים, הכנסות שונות, כספים שהוא מקבל ממקורות נוספים ותוך ציון סך חובותיו, פירוט סעיפי הוצאותיו של החייב והצגת כל אסמכתא רלוונטית אחרת, אשר יש בה לתמוך בטענותיו.

במסגרת הבקשה ינקוב החייב בגובה התשלום החודשי בו הוא יכול לעמוד, בהתחשב בהיקף הכנסותיו למול שיעור ההוצאות שלו ויבקש מתן צו תשלומים בהתאם לכך.

תנאי סף לאישור הבקשה הינו, כי החייב ישלם לקופת ההוצאה לפועל סכום ראשוני, העומד על כ 3% מסך החובות בכלל התיקים.

ניהול חקירת יכולת לחייב

טרם הכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשה, יזומן החייב להתייצב לחקירת יכולת.

למעמד זה יזומנו גם כלל הנושים, במטרה לאפשר להם לחקור את החייב חקירה נגדית ביחס לבקשה ולהציג ראיות סותרות אודות קיום הכנסות או נכסים נוספים בידי החייב.

בנוסף, ניתן לזמן לחקירה עדים, אשר יפרטו לגבי יכולת הפירעון של החייב.

לאחר שמיעת טענות בעלי העניין במסגרת חקירת היכולת, יקבל ראש ההוצאה לפועל החלטה בבקשה לאיחוד תיקים:

במידה ועלה בידי הנושים להפריך את טענות החייב ולהמציא ראיות נגדיות, המצביעות על כך שבידי החייב קיימים נכסים או מקורות הכנסה נוספים, לגביהם לא הצהיר, תידחה הבקשה.

מנגד, שעה שראש ההוצאה לפועל התרשם, כי הבקשה אכן משקפת את מצבו הכלכלי של החייב לאשורו והיא מבוססת על טיעוני אמת, תאושר הבקשה, תוך מתן הוראה לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים חדש ומעודכן לחייב, המבטל כל צו ישן יותר, שניתן במסגרת התיקים הפרטניים שאוחדו.

ביצוע הגבייה במסגרת הליך איחוד תיקים

לאחר אישור צו האיחוד נדרש החייב לעמוד בצו התשלומים החודשי אשר נקבע עבורו.

הסכום שיתקבל יחולק מדי חודש בין כלל הנושים, המנהלים תיקים נגד החייב, באופן יחסי לשיעור חובם בחוב הכולל.

במקרה של אי עמידה בצו התשלומים המאוחד או גילוי ראיות חדשות, המעידות על יכולת הפירעון של החייב, רשאים הנושים לנקוט נגד החייב בהליכי עיקול במעמד צד אחד וכן להגיש בקשה לביטול צו האיחוד, פיצול התיקים וקביעת צווי תשלומים נפרדים בהם.

יש לך שאלות על איחוד תיקים? זקוק לסיוע? פנה אלינו: יעוץ משפטי

לקריאה נוספת בנושא זה ליחצו: איחוד תיקים או פשיטת רגל

אחד מהשינויים המרכזיים, שהונהגו במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל, הינו צמצום הפגיעה בחייב תוך שמירה על גופו, כבודו וחירותו במסגרת הפעלת הליכי הוצאה לפועל נגדו.

כחלק מכך, מוסדו במסגרת התיקון צעדים להגנה על החייב מפני עיקול זכויותיו על ידי צדדים שלישיים והוגבלה אפשרות עשיית שימוש בצווי מאסר נגד חייבים.

הלכה למעשה, הפך התיקון את צווי המאסר להליך דרסטי, שהפנייה אליו נדירה ומתאפשרת בכפוף להתקיימות תנאים מגבילים.

הגנה מפני עיקול זכויות כלפי צדדים שלישיים

התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל מקנה לחייב חסינות מפני אפשרות של עיקול כספי זכאות עבור סיוע בדיור ומענק השתתפות בשכר דירה, הניתנים לו על ידי הרשויות.

ההגנה, המוקנית במסגרת החוק, הינה למשך חודש ימים ממועד הפקדת כספים אלה בחשבון הבנק של החייב.

כמו כן, מעניק החוק בנוסחו החדש הגנה מפני עיקול כספי פיצויים, המשולמים לחייב בגין זכאותו להסדר מגורים חלופי, במקרה של פינויו מדירת מגוריו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

אולם, לגבי דמי שכר  דירה, שהיה החייב אמור להעביר למשכיר ולא שולמו לו חרף העובדה, שהחייב קיבל את מענק ההשתתפות מטעם הרשויות, קובע התיקון, כי כספים אלה אינם נהנים מהגנה, ניתן לעקלם ולהסדיר באמצעותם את החוב כלפי המשכיר.

צמצום השימוש בצווי מאסר

טרם התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל חייב הוכר כבעל יכולת, המתחמק מפרעון חובותיו, שעה שלא הגיש בקשה לחקירת יכולת לאחר שקיבל אזהרה על נקיטת הליכים נגדו או במידה ולא עמד בתשלום החוב בהתאם לתנאי הסדר התשלומים, אשר פורטו במסגרת האזהרה.

כפועל יוצא מכך, הוקנתה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות בלתי מוגבלת להפעיל נגד החייב הליכי מאסר בגין חוב בכל גובה ושיעור – סנקציה, המהווה פגיעה מהותית בחירותו ובכבודו של החייב, כערכים בעלי חשיבות עליונה, המוגנים מכוח חוקי היסוד.

תיקון חוק ההוצאה לפועל החדש הגביל באופן משמעותי את יכולת הפעלת הליכי מאסר נגד החייב, וזאת במספר דרכים:

ראשית הוחלט כי הפנייה להליך זה תיעשה רק לאחר בחינת אפשרות הפעלת הליכים, אשר הינם אפקטיביים לצורך גביית החוב אך דרסטיים פחות ממאסר ונקיטה בהם כרוכה בפגיעה מצומצמת בחייב.

כך גם בתיקי גביית חוב מזונות בהם נמסרה בידי הרשם סמכות לנקוט בהליכים, שחומרת פגיעתם בחייב פחותה או להטיל על החייב הגבלות אחרות, טרם פנייה להליך של מאסר.

שנית, נקבע סף חוב מינימלי בגינו ניתן לעשות שימוש בהליך מאסר, העומד על 2,000 ש"ח.

יתרה מכך, קובע התיקון החדש, כי צו מאסר לא ינתן אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל ערך לחייב, שהובא בפניו, חקירת יכולת ובמהלכה התרשם, כי אין באפשרותו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום החוב וקיים הסבר מתקבל על הדעת לכך.

במקרה כזה, יינתן צו המאסר רק בחלוף חצי שנה ממועד עריכת הבירור.

עוד קובע התיקון, כי בהתאם לבקשת החייב או ביוזמת רשם בלשכת הוצאה לפועל יהא הרשם רשאי להשהות את ההחלטה על מאסר החייב למשך פרק זמן, אשר יקנה בידי החייב אפשרות לפנות לקבלת יצוג משפטי, בין בדרך של  שכירת עורך דין ובין בהתאם לזכאותו על פי חוק הסיוע המשפטי.

לגבי חייב שנאסר, קובע התיקון לחוק את חובת הבאתו בפני רשם ההוצאה לפועל בתוך יממה ממועד מאסרו (ולא שתי יממות כבעבר).

במעמד זה יוכל הרשם להחליט על קיצור תקופת המאסר או לקבל כל החלטה צודקת אחרת, בהתאם לשיקול דעתו בנסיבות המקרה.

יש לך שאלות? זקוקים לסיוע בהליכי הוצאה לפועל? ליחצו: יעוץ משפטי מיידי

לקריאה נוספת ליחצו: תיקון חוק ההוצאה לפועל – סמכויות רשמים