בשנים האחרונות הולכת וגוברת הביקורת הציבורית, אשר נמתחת על תפקוד ההוצאה לפועל בארץ. בהמשך לביקורת זאת נשמעים גם קולות הקוראים להפרטת השירותים הניתנים על ידי ההוצאה לפועל.

בין היתר, נטען לעומסים אדירים, עמם אין ביכולת המערכת להתמודד. מצב דברים זה גורם לסחבת בניהול התיקים, סרבול הליכי הגבייה והתמשכותם, סף גבייה נמוך, נקיטה בסנקציות וצעדים, הפוגעים בכבודו וחירותו של החייב ומתן מענה בלתי מספק לזוכים – הנושים.

אלה ועוד הובילו לצורך בהנהגת רפורמה במערכת ההוצאה לפועל, אשר עוגנה במסגרת תיקון 29 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנה החולפת.

אולם, במקביל לשינויים המשמעותיים – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד שחוללה הרפורמה נשמעים קולות המרחיקים לכת וקוראים להפרטת שירותי הוצאה לפועל בישראל.

המצדדים בכך טוענים, כי המהפך המבוקש בתפקוד המערכת יתרחש רק בנטילת סמכויות ההוצאה לפועל מידי הרשות המבצעת והעברתן לידי גופים פרטיים, שיפעלו בכפוף לקבלת זיכיון מהמדינה.

יתרונות הפרטת הוצאה לפועל

מהלך של הפרטה מציע מספר יתרונות לא מבוטלים לצדדים המעורבים בהליך.

על הערכים המוספים אשר מציעה הפרטה נמנים:

עבור הזוכים – הקלת התנהלותם מול מערכת ההוצאה לפועל והפחתת העלויות, הכרוכות בכך ביחס לנהוג כיום.

בסטאטוס של הפרטה ידרשו הזוכים אך להגשת פסק הדין או השטר לביצוע, ללא צורך בתשלום אגרות, הנלוות כיום להליך או בייזום והגשת בקשות לנקיטה בצעדים לצורך קידומו.

הרציונאל המנחה הינו, כי התשלום לבעלי התפקידים במערך ההוצאה לפועל יבוצע על בסיס הצלחה, תמריץ, אשר יניע לפעולה ויגביר את יעילות ההליך.

ההוצאות הכרוכות בהליך,אגרות ושכר טרחת המוציא לפועל יגבו מהחייב בכפוף להצלחת הגבייה.

עבור החייבים – נטען כי מהלך הפרטה מציע להם יתרון בדמות הפחתת העלויות המושתות עליהם כיום, מאחר והטלת תשלום הוצאות, אגרות ושכר טרחה תבוצע רק כנגד הוכחת תוצאות גבייה אקטיבית בשטח.

בכך יימנע ניפוח כוזב של החוב, כפי שמתבצע כיום, כאשר המוציא לפועל מקבל שכר ללא תלות בהצלחת הליכי הגבייה.

חסרונות הפרטת הוצאה לפועל

לכל מטבע שני צדדים ולפיכך, יתרונותיהם של הזוכים תחת משטר של הפרטת ההוצאה לפועל עשויים לעמוד לרועץ לחייבים.

מבקרי מהלך ההפרטה טוענים כי גזירת שכר טרחת המוציאים לפועל מתוך אחוזי הגבייה תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות החייב.

זאת באשר מדיניות כאמור תגרום להגברת הגבייה בכל דרך, באופן שיפעל לרעת החייבים, אשר באורח טבעי מהווים הצד החלש והפגיע בהליכי הוצאה לפועל.

בהיבט זה עשוי מהלך של הפרטה להפר את האיזון העדין בין הצדדים בתיק הוצאה לפועל, קידום ההליך מתוך התבוננות דרך משקפי הזוכה בלבד ובמקביל, פגיעה באינטרסים, הראויים לשמירה והגנה של החייבים.

נוכח האמור, כנגד התוצאות החיוביות שמציע מהלך ההפרטה במישור שיפור הגבייה והגדלת הסכומים הנגבים, ישולם מחיר גבוה של פגיעה בזכויות החייבים.

חסרון נוסף הינו עבור חייבים, המוכרים כמשתפי פעולה וקואופרטיביים, אשר מערכת ההוצאה לפועל תבכר נקיטה בצעדיהם כלפיהם נוכח הקלות היחסית של הגבייה מהם, ביחס לאחרים.

מציאות כזו תוביל להפרת עקרון השוויון בגבייה מהחייבים השונים.

שעה שהזוכה מגיש לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בקשה לביצועו של פסק דין, אשר נפסק לטובתו על ידי הערכאה המשפטית, קיימת בידי החייב אפשרות להגיש התנגדות בעניין או התנגדות לביצוע פסק דין.

בקשת ההתנגדות תתבסס על מסכת של עובדות וטענות, אשר יש בהן להוכיח, כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, מנימוקים שונים.

בקשה מסוג זה, המכונה טענת פרעתי ואשר אינה מוגבלת לפרעון חוב כספי בלבד, כי אם לכל סוג של טענה, הפוטרת את החייב ממילוי פסק הדין, ניתן להגיש למערכת ההוצאה לפועל רק במידה והטענה התגבשה לאחר מועד מתן פסק הדין (מנגד, טענה שהתגבשה טרם מתן פסק הדין תידון בבית המשפט).

נטל הראייה במסגרת טענת "פרעתי" מוטל על מגיש הבקשה, החייב או צד שלישי שהינו בעל עניין, להוכיח, כי החייב פרע את חובו במלואו או בחלקו לזוכה או שלא מתקיימים התנאים, הנדרשים לביצוע פסק הדין.

הליך הגשת התנגדות לביצוע פסק דין

בקשת התנגדות לביצוע פסק דין ניתן להעלות בכל עת, ללא הגבלת מועד.

את הבקשה יש להגיש בשלושה העתקים, תוך המצאת העתק נוסף לזוכה ובצירוף המסמכים הבאים: צילום תעודת זהות של המבקש; העתק האסמכתאות, התומכות בטענות שמופיעות בבקשה וכן תצהיר, המאשר את העובדות המפורטות בה.

בין הנימוקים, שניתן להעלות במסגרת טענת "פרעתי": פרעון החוב בעבר, מסירת הנכס המבוקש, אי התמלאות תנאים מסויימים, אשר פסק הדין תלוי בהתקיימותם, ויתור הזוכה על החוב וכד'.

העברת נטל הראייה לצד הזוכה

נטל השכנוע העיקרי להוכחת טענת "פרעתי" מוטל על כתפי מגיש הבקשה.

אולם, במקרים מסויימים יעבור נטל ההוכחה אל הזוכה וזאת כאשר החייב מציג מסמכים, התומכים לכאורה בטענותיו או כאשר עובדה מהותית, הנדרשת הוכחה, מצויה בידיעתו הבלעדית של הזוכה.

סמכות ראש ההוצאה לפועל בעת הדיון בבקשה

ההתייחסות לדיון בבקשת התנגדות לביצוע פסק דין בפני ראש ההוצאה לפועל הינה כאל דיון בפני בית משפט, הדן בבקשה על דרך המרצה.

בידי ראש לשכת ההוצאה לפועל מוקנית סמכות לקבל את הבקשה במלואה, בחלקה – תוך קביעת היקף ביצוע פסק הדין או לדחות את הבקשה.

בנוסף, שעה שהמסמכים המצורפים לתביעה מצביעים על נכונות טענת פרעתי, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצוע הליכים בתיק, באופן מלא או חלקי, עד למתן החלטתו בבקשה.

במקביל, תועבר הבקשה לזוכה לצורך מתן תגובה וייקבע מועד לדיון.

בתום הדיון בבקשה, המתקיים במעמד הצדדים ותוך שמיעת טענותיהם, יכריע ראש ההוצאה לפועל בהתנגדות.

קבלת טענות המבקש על ידי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שעלה בידי החייב להוכיח, כי קיים את פסק הדין או עמד בתשלום החוב, תוביל לסגירתו של התיק במערכת ההוצאה לפועל.

מצידו השני של המתרס, במקרה של דחיית הבקשה ובמידה וראש ההוצאה לפועל מצא, כי הטענה לקיום פסק הדין היתה חסרת שחר, יוטלו על החייב הוצאות מיוחדות, בנוסף על החוב הקיים.

רוצה להגיש התנגדות לביצוע פסק דין? פנה אלינו לקבלת יעוץ משפטי

ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא הממונה על רשות האכיפה והגבייה הלאומית בישראל, ומתוקף תפקידו זה אחראי על מימוש שטרות ופסקי דין, גביית חובות ועוד.

מערכת ההוצאה לפועל בארץ מהווה הזרוע המבצעת של הרשות השופטת ואמונה על אכיפת החיובים, המגולמים בפסקי דין, שטרות, שטרי משכון ומשכנתאות.

מטרתו של מערך זה, הפועל מתוקף חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, הינה לאפשר לזוכה לממש את הזכויות, שהוקנו לו בפסיקת בתי המשפט ולגבות את חובו במהירות ובאופן יעיל.

למערכת ההוצאה לפועל שלוחות רבות בפריסה ארצית, הפועלות ליד בתי משפט השלום.

בראש כל לשכה עומד ראש לשכת ההוצאה לפועל אשר מנצח על פעילותה האזורית של הלשכה.

תפקידו של ראש ההוצאה לפועל נושא בעיקר אופי מנהלי, אולם לצורך מימוש יעודה של מערכת  ההוצאה לפועל באכיפת פסקי דין ופרעון חובות, מקנה החוק לראשי הלשכות גם מגוון סמכויות שיפוטיות.

מעמדו של ראש ההוצאה לפועל וסייגים לסמכותו

בתפקיד ראש ההוצאה לפועל מכהנים שופטים או רשמי בית משפט השלום.

רוחב היריעה של הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל מוגבל בכך, שהינו מחוייב לבצע אחר פסק הדין ככתבו וכלשונו.

לפיכך, אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לשנות, לתקן, לגרוע או להוסיף לפסיקת בית המשפט או לסטות מקביעותיו, אף במידה והוא סבור, כי ההחלטה שהתקבלה מוטעית.

במקרה זה מוקנית לראש ההוצאה לפועל אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הבהרה.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע המנהלי

החוק מקנה לראש ההוצאה לפועל קשת רחבה של סמכויות מנהליות ובהן:

המצאת אזהרה לתשלום חוב – נשלחת לחייב כשלב ראשוני טרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל. במסגרת האזהרה מפורט גובה החוב, הנטען על ידי הזוכה, על בסיס פסיקת בית המשפט וניתנת לחייב אורכה בת עשרים ימים לפרעון החוב או הגשת בקשות לסעדים שונים.

נקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ולבקשת הזוכה – בין הסנקציות השכיחות: הוצאת צווי מאסר, הבאה או עיכוב יציאה מהארץ, ביצוע תפיסות ועיקולי רכוש ומקרקעין.

אישור הליכים להגנת החייב – זימון לחקירת יכולת, לצורך התחקות אחר אפשרותו של החייב לעמוד בתשלום החוב. בהיבט זה מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהל חקירה לחייב בנושא ולזמן נושים ועדים לצורך סתירת טענות החייב והצגת ראיות נגדיות.

בנוסף, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים במטרה לפרוס את תשלום החוב, לתת הוראה על איחוד תיקים המתנהלים נגד החייב ולהכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע השיפוטי

על הסמכויות השיפוטיות, המוקנות לראש הוצאה לפועל לצורך ביצוע תפקידו נמנות:

דיון בטענת פרעתי - במסגרתה טוען החייב, כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו וכי עמד בתשלום מלוא סכום החוב. בעת הדיון בטענה זו ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט, הדן בבקשה בדרך של המרצה.

במידה והחליט ראש ההוצאה לפועל לדחות את הטענה ומצא כי אין לה יסוד, יטיל על החייב הוצאות מיוחדות, נוסף על החוב הקיים.

השתת חובות על גורמים שונים – דוגמת חיוב נאמן או צד ג' בתשלום החוב הפסוק.

חיוב כונס נכסים – שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בקשר לנכס מסויים, בפיצוי בגין נזק, אשר גרם הכונס במסגרת תפקידו.

סמכויות כלליות הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל

לבד מסמכויותיו השיפוטיות והניהוליות, נתונות בידי ראש ההוצאה לפועל גם מספר סמכויות כלליות:

דיון בטענה לפיה פסק דין ניתן בחוסר סמכות עניינית – החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה נתונה לערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי וזו ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון.

קביעת הפרשי הצמדה וריבית על סכומים שנפסקו בפסק הדין – לתקופה שמהמועד שנפסק לפרעון ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להפחית את שיעור הריבית לתקופה זו, מטעמים מיוחדים.

תיקון טעות או פגם בהליך – שנעשה לפי חוק ההוצאה לפועל ומתן הוראות בעניין המשך הליכים בתיק, אשר נסגר או נגנז בשוגג. בהיבט זה רשאי ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לבקשת הצדדים, פניה מטעם צד ג' או ביוזמתו שלו.

הגשת ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל

מגוון הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל, אינו בלתי מוגבל והוא תחום בגדרי חוק ההוצאה לפועל.

לצורך ערעור על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בכובעו השיפוטי, יחשב משקלה של ההחלטה כזה של פסק דין, הניתן על ידי בית משפט השלום ויקנה אפשרות ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו המנהלית יעשה בדרך של הגשת ערעור ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי (בעניין זה לא מוקנית אפשרות עתירה לבג"צ, כפי שקיימת בהחלטות מנהליות בתחומים אחרים).

הערעורים יוגשו בתוך פרק זמן של חמישה עשר ימים ממועד מתן רשות הערעור או ממועד מתן האישור להגשת ערעור בזכות.

יש לך שאלות? פנו אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

חשוב לקרוא: על חוב משכנתא. ההתמודדות היומיומית שלנו מול הבנקים בישראל, בכל הנוגע לתשלומי המשכנתא ובעיקר לתקופות שבהם אנו מאחרים בתשלומי המשכנתא. כיצד מתמודדים מול הנבק בכל הנוגע לחובות משכנתא?

משכנתא הינה שעבוד נכס מקרקעין כבטוחה להחזר הלוואה בסכום גבוה ולפרק זמן ארוך, הנלקחת על פי רוב למטרת מימון רכישת דירת מגורים.

בהתאם לחוק הערבות למשכנתאות, חוב משכנתא מוגדר כסכום אותו חייב הלווה למלווה ואשר הוכר על ידי מערכת ההוצאה לפועל בגין תנאי המשכנתא, קרן, ריבית, תשלומי חובה וכן הוצאות, הכרוכות בניהול הליך הוצאה לפועל לצורך גביית החוב.

חוב משכנתא הולך ותופח נדמה כגזירה, אשר סופה פינוי החייב מהנכס, מימושו והטלת יתרת החוב על הלווה.

אולם, חשוב לדעת, כי קיימות מספר דרכים להתמודדות עם המצב, שהינו בהחלט הפיך, בהקטנת סכום החוב, הגעה להסדר עם הבנק ובאמצעים נוספים.

כיצד נוצר חוב משכנתא

בשעת לקיחת המשכנתא מתחייב הלווה לעמוד בהחזר תשלומים קבוע לפרק זמן של מספר שנים, בהתאם לתנאי המשכנתא, אותם סיכם עם הבנק.

התחייבות זו אשר נדמית ריאלית בעת נטילתה, מתגלה לעיתים כבלתי אפשרית לביצוע, כאשר בחלוף תקופה ממועד לקיחת המשכנתא נתקל הלווה בקשיים כלכליים, יורד מנכסיו ואינו מצליח לעמוד בנטל התשלום.

השלכותיו של חוב משכנתא

מצב דברים בו הלווה אינו עומד בהחזרי המשכנתא חושף אותו לשורה של סנקציות, בהן נוקטים הגופים המלווים (לרוב הבנקים) באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

בין ההליכים המרכזיים:

תביעה משפטית, פינוי החייב מהדירה, עיקול הנכס ומכירתו לצורך החזר החוב והמשך גביית יתרת החוב לאחר מימוש הנכס, מהלווה.

האפשרויות העומדות בפני לווה אשר נקלע לחוב משכנתא

חוב משכנתא אינו סוף פסוק. בידי הלווה קיימות כיום מספר דרכים להתמודדות עם מצב זה:

הגעה להסדר עם הבנק – לאחר קבלת מכתב התראה מטעם הבנק ניתן להסדיר בהקדם את החוב שנוצר ולשוב ולמלא את תנאי הסכם ההלוואה, בדרך של תשלום חודשי שוטף.

הגעה להסדר פריסת תשלומים עם הבנק מאפשרת חסכון בהוצאות משפטיות ובשכר טרחת עורך דין, הכרוכים בהעברת הטיפול בתיק לבא כוח חיצוני, ששוכר הבנק לצורך ניהול התביעה במידה והלווה לא נענה למכתב ההתראה הראשוני.

הסדר התשלום מול הבנק יכול להתבצע בשני אופנים: פניה אישית של החייב אל הבנק בניסיון להגיע להסדר, תוך העלאת הפיתרון שגובש על הכתב או הסתייעות בעורך דין, ששוכר הלווה לצורך יצוגו.

במידה והנושא הועבר לטיפול עורך דין חיצוני (במקרים של אי התייחסות למכתב ההתראה שנשלח על ידי הבנק או חוסר הגעה להסדר עמו) יש לפעול בהקדם להסדרת פרעון החוב, שאחרת יוביל הדבר לפתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך מימוש המשכנתא.

בשלב זה יכול הלווה: לפנות באופן אישי לבנק (לרוב יפנה הבנק את הלווה לעו"ד החיצוני אליו הועבר הטיפול); לפנות ישירות אל עורך הדין שאת שירותיו שכר הבנק בניסיון להגיע להסדר או פניה אל עורך הדין של הבנק באמצעות עורך דין מטעם הלווה.

כך או אחרת, מומלץ שלא להשתהות בגיבוש הסדר עם הבנק ולטפל בבעיה במועד מוקדם ככל הניתן. פניה אל עורך דין, הבקי בתחום בנקים ומשכנתאות ואשר מיומן בניהול מו"מ עם המוסדות הבנקאיים, מניבה לרוב פירות ומסייעת בהפחתת גובה החוב, ביטול חלק מרכיביו וסיכום על הסדר פריסת תשלומים לנוחות הלווה.

פניה למומחה לצורך הערכה מחודשת של גובה החוב – פניה כזו חשוב שתעשה בהקדם האפשרי, טרם מתן פסק דין נגד הלווה ומימוש הנכס על ידי הבנק.

היעזרות במומחה בשלב בו מגיש הבנק בקשה לערכאות לניהול תביעה בסדר דין מקוצר, מאפשרת לבדוק את נכונות הסכום הנטען על ידי הבנק ולערער אחריו.

דרך זו  מציעה מספר יתרונות: ראשית, מאפשרת לחסוך את הליך הפינוי מהנכס, כאשר עצם ניהול הדיון המשפטי מקנה אורכה נוספת בידי הלווה לפעול להשגת הכספים הנדרשים לצורך כיסוי החוב ואגב השהיית מימוש הנכס עד לסיום ההתדיינות.

בנוסף, במסגרת בדיקת המומחה מתגלה לא אחת, כי הסכום אותו דורש הבנק, עבור יתרת חוב בגין הלוואה, הינו מופרז ולעיתים מסתבר, כי הבנק אף חייב ללווה כספים.

חרף התדמית המקובלת של הבנק, כמוסד מוקפד ודקדקני, מתבצעים לא אחת חישובים אלה באופן בלתי חוקי או שנופלות בהם טעויות אנוש.

במקרים רבים, עלותה של בדיקת מומחה מתגלה כמשתלמת, באשר היא מאפשרת לחסוך סכומים נכבדים, המשולמים לבנק ללא כל צורך.

חוות דעת מקצועית תתבסס על יישום התיאוריה והפרקטיקה החישובית בהתאם לנסיבות המקרה והצעת האפשרות האופטימלית.

העלאת טענת "פרעתי" בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרתה טוען החייב, כי מילא או שאינו חייב למלא עוד אחר הוראות פסק דין או שטר וכי פרע את כל כספי החוב הנדרש.

הוכחת טענה זו תבוצע בהתבסס על ממצאי חוות דעת מומחה, אליו פנה הלווה לצורך בדיקת גובה חוב המשכנתא.

בין השינויים, שביקש המחוקק להנהיג במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, נמנית גם הרחבת סמכויות רשמי ההוצאה לפועל בכל הנוגע לקבלת מידע אודות נכסי החייב, כחלק מהמגמה לצמצום הפגיעה בגופו וכבודו של החייב ונקיטת הליכים נגד נכסיו, תחתיה.

בד בד, שונה אופיין של סמכויות השיפוט, הנתונות בידי הרשמים, כמו גם ערכאת הערעור על החלטותיהם, שהינה כיום בית משפט השלום ולא בית המשפט המחוזי כפי שנהג טרם התיקון.

גישה למקורות מידע

התיקון האחרון לחוק מיסד שני שינויים מהותיים בכל הנוגע לקבלת מידע אודות החייב:

• היעדר דרישה לכתב ויתור על סודיות מטעם החייב למטרת קבלת מידע על מענו ונכסיו, כפי שהצריך החוק בעבר

• הרחבת רשימת הגופים אליהם רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות בכדי לקבל אינפורמציה לגבי החייב, כמפורט בתוספת השלישית לחוק

במקרים בהם נדרש איתור מענו של החייב – מקנה החוק החדש סמכות בידי הרשם לצוות על קשת רחבה של גורמים למסור לו את כתובתו המעודכנת של החייב ולהעבירה לזוכה, וזאת מבלי שיזדקק כאמור להצגת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.

בין הגופים האלה נמנים: רשם האוכלוסין, רשויות מקומיות, משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי וספקי שירותי חשמל, טלפון, כבלים ולווין.

באיתור מידע אודות נכסי החייב – רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות למגוון גורמים למטרת איתור מידע לגבי נכסים מסוגים שונים, שמחזיק החייב והליכים משפטיים המתנהלים נגדו, וזאת ללא צורך בהצגת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.

על גופים אלה נמנים: המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, מרשם האוכלוסין, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשות הרישוי, רשם כלי שיט וטיס, מינהל מקרקעי ישראל ורשם המקרקעין, רשם המשכונות, חברת החשמל, חברות כרטיסי אשראי, מוסדות פיננסיים וכן הנהלת בתי המשפט – לגבי הליכים משפטיים מסוגים מסויימים, בהם מעורב החייב.

איסוף מידע אודות החייב בדרך זו יתאפשר בהתקיים תנאים מסויימים והשימוש במידע שיושג כפוף לשמירה על כללי סודיות והגנת הפרטיות.

לגבי העברת האינפורמציה לזוכה קובע התיקון בנוסף, כי במידה ומצוי בידי ראש ההוצאה לפועל מידע, לפיו קיימים בידי החייב נכס או מקור הכנסה, המאפשרים פרעון החוב, רשאי הרשם ליידע את הזוכה בעניין, מבלי לגלות בפניו את מקור המידע.

שר המשפטים יוכל לקבוע, כי מידע מסוגים שונים על נכסים כאלה, מהם ניתן  לגבות את החוב, יועבר באופן ישיר לזוכה בהתאם לבקשתו ותוך שמירה על סודיות ופרטיות החייב.

סמכויות מיוחדות וערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל

טרם התיקון היתה נתונה בידי רשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענת "פרעתי", שהעלה החייב (לפיה מילא אחר הוראות פסק הדין והסדיר את החוב) בדרך של דיון כהמרצה על ידי בית משפט השלום.

משקל החלטת הרשם נחשב כשל פסק דין, הניתן על ידי ערכאת שלום ולצדדים הוקנתה זכות לערער עליה לבית המשפט המחוזי, שהוכר כערכאה בעלת הסמכות העניינית לדון בערעורים על החלטות רשם ההוצאה לפועל.

התיקון בחוק הנהיג שינוי הן לגבי אופן ניהול הדיון והן לגבי ערכאת הערעור:

בוטלה סמכות הרשם לקיים דיון בדרך של המרצה (דיון פרונטלי בבקשה שהוגשה) ונקבע, כי הדיון יתנהל מעתה על פי חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו.

הסמכות העניינית לערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל הועברה מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום.

לגבי מספר נושאים קובע התיקון לחוק זכות ערעור אוטומטית על החלטות הרשם בפני בית משפט השלום, ללא צורך בקבלת רשות מטעם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט, והם: החלטה בטענת "פרעתי", פסקי דין לגבי אחריותם של נאמן וכונס נכסים וחיוב צד ג'.

יש לך שאלות על הליכי הוצאה לפועל? ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי