ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

זכיינות הינה מודל עסקי המבוסס על שיטה ניהולית בה פועלים שני צדדים – החברה המזכה והזכיין. איך זה עובד בפועל? למי מתאים המודל של עבודה בזכיינות? מהן ההשלכות החוקיות של המושג זכיינות?

במסגרת השיטה מקנה החברה המזכה לזכיין, אדם פרטי או חברה בע"מ אפשרות למכור מוצרים או שירותים שלה.

כחלק מההסכם מורשה הזכיין לעשות שימוש בשמה המסחרי של החברה ובמוניטין שלה ולהתבסס בפעילותו על מערך השיווק, ההפצה והתמיכה של החברה כמו גם הידע והניסיון שצברה בתחום, תוך שהוא מקבל מהחברה המזכה סיוע, הכוונה והדרכה בהקמת העסק.

בתמורה מתחייב הזכיין לנהל את עסקו בהתאם לחוקים והנהלים הנקבעים על ידי החברה המזכה.

קיראו בהרחבה על: חוזים עסקיים

הזכיינות נרכשת על בסיס תשלום חד פעמי עבור הקמת העסק ובהמשך נדרש הזכיין לשלם לחברה המזכה דמי זיכיון ראשוניים ותשלומים חודשיים בשיעור מסוים מרווחי העסק שהוא מנהל.

לעיתים נדרש הזכיין גם בהשתתפות בהוצאות עבור פרסום עסקו.

תוקף הסכם הזכיינות הינו לתקופה מוגבלת והוא טעון חידוש מעת לעת.

יתרונות המודל של הסכם זכיינות

לשיטה הניהולית של זכיינות נודעים מספר ערכים מוספים עבור הזכיין, בהם:

1. פתיחת עסק וביסוסו במהירות – זאת היות והעסק נהנה מפרסום תחת שמה של חברה ותיקה ובעלת מוניטין, אשר רכשה שם ומעמד בתחום העסקי.

2. קבלת הכוונה והנחייה מהחברה המזכה – ההדרכה ניתנת במגוון מישורים: החל מבחירת מיקום העסק, עבור בהקניית נהלי פעילות וכלה בהטמעת כלים מעשיים ושיטות מקצועיות. אלה מסייעים לזכיין לבסס את עסקו.

3. תמיכה על ידי החברה המזכה – במתן ליווי שוטף לאורך ההתנהלות העסקית, גב כלכלי ומשאבים פיננסיים.

עבור החברה המזכה מהווה מודל הזכיינות שיטה להרחבת מימדיו של העסק ולהאצת התפתחותו, שאינה כרוכה בעלויות גבוהות ומסמיכה את הזכיינים להתמודד עם בעיות הניהול והלוגיסטיקה של הסניפים בשטח.

חסרונות המודל של הסכם זכיינות

1. חוסר שליטה אמיתית בעסק – בדומה לפורמט של שכירות הזכיין מקבל הרשאה לשימוש בשמה של החברה המזכה, בידע ובניסיון שלה, אך אינו הופך לבעלי העסק. ההנאה מהזכיינות הינה כנגד תשלום דמי זיכיון ותגמולים לחברה.

2. היעדר מנדט לניהול העסק – במסגרת הסכם הזכיינות מחויב הזכיין לפעול באופן בלבדי בהתאם להוראות שקיבל מהחברה המזכה ועל פי המדיניות והנהלים שקבעה.
נקיטת שיקול דעת עצמאי עלולה להתפרש כהפרת חוזה ולגרור אחריה סיום ההתקשרות בין החברה המזכה לבין הזכיין.

3. יוקר עלות רכישת זיכיון והוצאות נלוות – התשלום החד פעמי שנדרש הזכיין לשלם עבור רכישת הזיכיון הינו גבוה. בהמשך, מאחר והוא מחויב לנהלים ולסטנדרטים שמכתיבה החברה המזכה על הזכיין לשלם עבור רכישת ציוד, מוצרים ושירותים שונים מספקים עמם עובדת החברה המזכה. אלה אינם בהכרח הספקים הזולים הפועלים בשוק.

פרט לכך נדרש הזכיין לשאת בעלויות פרסום ולעמוד בתשלום תמלוגים עיתיים כאחוז מהכנסות העסק.

הסכם ההתקשרות המשפטית בין הצדדים

טרם כניסה לעסקת זכיינות קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם התקשרות מקיף בין הצדדים. במסגרת ההסכם יפורטו עוגני הזיכיון ויוסדרו מנגנוני יישוב מחלוקות שעשויות להתפתח בין הזכיין לבין החברה המזכה במהלך הזמן.

בין הסעיפים המרכזיים שרצוי לכלול בהסכם:

1.    תנאי רכישת הזיכיון וחידושו.
2.    הגדרת תחום הפעילות העסקית בגדרו ניתנת לזכיין בלעדיות.
3.    קביעת אמות מידה ברורות להתנהגות הצדדים ופירוט שיטת הפעולה עליה מבוסס העסק.
4.    פירוט מידת התמיכה והליווי שתעניק החברה המזכה לזכיין בהיבט המקצועי והמימוני.
5.    ציון עלויות והוצאות נוספות שיחולו על הזכיין.
6.    קביעת הקריטריונים החשבונאיים אשר ישמשו לעריכת התחשבנות פיננסית בין הצדדים.
7.    הקניית אופציית השתחררות של הזכיין מההסכם והעברת הזיכיון לאדם אחר.

טרם  גיבוש ההסכם מומלץ לזכיין לערוך בירור מעמיק אודות החברה המזכה, להתרשם מפעילות סניפי זכיינות אחרים ולשוחח עם הזכיינים המנהלים אותם.

את ההסכם המשפטי כדאי לנסח תוך היוועצות באנשי מקצוע דוגמת עורך דין, רואה חשבון וכלכלן, אשר יסייעו בניסוח הסכם הוגן המייצג את האינטרסים של שני הצדדים.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

משברים כלכליים מטילים צל כבד על פעילותה השוטפת של החברה ומעמידים אותה במבחן הישרדות ושמירה על קיומה. אולם, לא כל תרחיש של היקלעות לקשיים פיננסיים מסתיים בהכרח בפירוק החברה והגעתה לקץ דרכה העסקית.

בכדי להימנע ממצב של פשיטת רגל, אשר מקבילתה לגבי חברות הינה הליכי פירוק, קיימת קשת רחבה של דרכי פעולה אפשריות ומגוון צעדים, בהם ניתן לנקוט – משפטיים ושאינם משפטיים.

צעדים ראשונים…

פעולות במישור זה מבוצעות על פי רוב כצעדי שיקום ראשוניים של החברה, שעה שהנהלת הארגון מאתרת היקלעות לבעיה פיננסית.

מדובר במגוון פתרונות, שתכליתם להתגבר על מכשולים נקודתיים. כל הליך עומד בפני עצמו והם אינם משתלבים בהכרח יחד לכדי מתווה כללי וסדור.

פעולות מסוג זה נהוג לבצע טרם פנייה להליכים משפטיים ובהן:

גיוס הון – בדרך של צירוף שותף חדש לחברה בכובע של אסטרטג או משקיע, מיזוג עם חברה אחות או מכירת החברה.

ייזום הליכי התייעלות – ובכלל זה צמצום הוצאות שאין בהן הכרח, ביצוע רפורמה במבנה הארגוני, מכירת חלק מנכסי ופעילויות החברה ועוד.

פעילות במישור הפיננסי – הגדלת מסגרת האשראי בדרך של גיוס בטחונות, לקיחת הלוואות מהבנק או לחלופין ניסיון להשיג מימון באמצעות הלוואה חוץ בנקאית.

גיבוש הסדר פריסת תשלומים עם הנושים – מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט ומתאים בעיקר לחברות, אשר מספר הנושים, להם הן חייבות כספים, הינו מצומצם.

על  ההנהלה לגלות כל העת ערנות למצבה של החברה. שעה שצעדים אלה ודומיהם אינם מסייעים בשיפור מצבו הפיננסי של הארגון מומלץ לפנות בהקדם לקבלת יעוץ מגורם מקצועי.

גופים אלה אמונים על הערכת מצבה של החברה והצעת דרכי פעולה נוספות במטרה לחלצה מהמשבר הכלכלי, אליו נקלעה.

בשלב זה יומלץ לרוב על הכנה לקראת ניהול הליך משפטי ובכלל זה איסוף מידע לגבי חובותיה של החברה, בטחונות, שעבודים והלוואות, שנטלה מבנקים ועוד.

צעדים משפטיים

לאחר הכנת התשתית לניהול הליכים משפטיים יכולה החברה לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה להוצאת צו הקפאת הליכים.

נוכח העלויות, הכרוכות בהליך זה, הינו מתאים לחברות בהיקף פעילות בינוני ומעלה, אשר מצליחות עדיין ליצור רווחים.

קיראו בהרחבה על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

לצורך אישור הבקשה תידרש החברה להוכיח, כי יש באפשרותה להתמיד בפעילות העסקית תוך הפקת רווח, גם תחת הימצאות בסטאטוס של הקפאת הליכים.

הרציונאל המנחה את אישור הבקשה הינו, כי באמצעות הרווחים, שתצבור החברה ועל ידי מכירת חלק מנכסיה, תוכל לגבש הסדר נושים ולהעבירו לאישור באסיפות הנושים.

הצבעה על סיכוי לשיקום החברה באופן זה ושכנוע בית המשפט בכך יובילו למתן צו הקפאת הליכים לתקופה מסוימת, בעלת אפשרות הארכה לפרקי זמן של עד תשעה חודשים ולמינוי נאמן, המשמש ידו הארוכה של בית המשפט ומפקח אחר התנהלות ההליך.

עמידה בהצלחה בצו הקפאת ההליכים וקבלת אישור הנושים להסדר, שהציעה החברה, יובילו להבראתה.

מצב דברים זה יאפשר חזרת החברה בהקדם לפעילות עסקית שוטפת תוך השבת מושכות הניהול לבעליו המקוריים של הארגון.

יש לכם שאלות? ליחצו: יעוץ משפטי

סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980 עוסק בהשפעתם של מגוון פגמים בהליך פשיטת רגל, לגבי המשך ההליך ונפקותו מבחינה חוקית.

סעיף זה שכותרתו – "פגם פורמלי לא יפסול בהליך פשיטת רגל" על תתי סעיפיו מעגן שתי קביעות:

האחת, כי הליך פשיטת רגל ימשך כסדרו ולא יפסל מסיבה של פגם צורני או שיבוש כלשהו.

פסלות כאמור תתרחש במקרים חריגים בהם הערכאה בפניה הוגשה ההתנגדות להמשך ההליך, מצאה כי השיבושים שנפלו בו גרמו לעיוות דין משמעותי, במידה שאינה ברת תיקון במסגרת הנחיה הניתנת על ידי בית המשפט.

הקביעה השניה היא, כי פגמים או שיבושים אשר אירעו בהליכי מינוי או בחירה של אחד מבעלי התפקידים בהליך פשיטת רגל: כונס נכסים רשמי, נאמן או נציג בועדת הביקורת, לא ישפיעו על תוקפה והשלכותיה של פעולה, אשר ננקטה בפשיטת רגל ובוצעה מתוך תום לב.

פסקי דין שדנו בפגמים בהליכי פשיטת רגל

הליך בש"א 8360/01 יקותיאל ברק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ עסק בבקשה, שהגיש הבנק לבית המשפט, להמצאת התראת פשיטת רגל לחייבת עקב אי עמידתה בתשלום חובות, שהוכרו במסגרת פסק דין.

סכום החובות המצטבר שננקב בפסק הדין, עמד על כ-300,000 ש"ח.

פרט לכך קיים היה סכום חוב בגובה כ-5.5 מיליון ש"ח, אשר צוין בהתראה, שהומצאה לחייבת על ידי הבנק ולא היו קיימים לו תימוכין בפסק דין או שטר כלשהם.

לפיכך טענה החייבת, כי מדובר בחובות, הנטענים על ידי הבנק הנושה בלבד ללא קיום אסמכתא משפטית.

השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפניה הוגשה ההתנגדות, ציינה, כי קיימת חשיבות רבה לנוסח התראת פשיטת הרגל, המהווה ספתח להליכים, אשר יינקטו בהמשך, במידה והחייב לא יסדיר את חובו.

נפסק, כי אמנם ברגיל בית המשפט אינו נוהג לקבל התנגדויות המוגשות על ידי החייב במטרה להתחמק מתשלום חובו.

התנגדויות אלה, המבוססות על מגוון הנמקות שונות, נדחות על הסף תוך מתן אור ירוק לפתיחה בהליך פשיטת הרגל. אולם, בנסיבות המקרה יש לחרוג מהמקובל.

באופן עקרוני ציינה השופטת כי מאחר והתראת פשיטת רגל מוכרת כהליך העומד בפני עצמו, מוקנית לבית המשפט סמכות להכשיר פגמים פורמאליים, אשר אירעו בה.

במקרה זה קבעה, כי במסגרת ההתראה דרש הבנק מהחייבת סכום הגדול באופן משמעותי, פי כמה וכמה מהחוב המקורי, שהוחלט בפסק הדין, במטרה שיהווה עילה אפשרית להתראת פשיטת הרגל.

פעולה זו נמצאה על ידי בית המשפט כבלתי כשרה ולגיטימית נוכח העובדה, שהתראת פשיטת רגל אינה בגדר מכתב דרישה שמציג הבנק לתשלום החוב, כי אם דרישה פורמלית, הניתנת מטעם בית המשפט.

נוכח האמור אין לציין בהתראה סכומי כסף, אשר לא נפסקו באופן מפורש בפסק הדין.

לפיכך ושעה שהסכום הנקוב בהתראה עלה עשרת מונים על הסכום, שנקבע בפסק הדין, נפסק, כי יש לפסול את ההתראה עקב פגם יסודי, שנפל בה.

בנוסף, הוחלט על בחינת מידת תום הלב של הנושה – הבנק, אשר המציא את ההתראה.

יש לך שאלות? פנה לקבלת יעוץ משפטי בנושא

ההליך המשפטי של פשיטת רגל נסמך לכל אורכו על הצגת ראיות להוכחת מצבו הפיננסי של החייב ויכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.

השלב הראשוני הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזה על החייב כפושט רגל. בקשה כזו, הפותחת את ההליך, תוגש על ידי החייב עצמו או על ידי אחד מנושיו.

לצורך אישור הבקשה ופתיחה בהליכי פשיטת רגל נדרש הגורם המגיש לבסס תשתית ראייתית, המעידה על כך, שאין באפשרות החייב לפרוע את החוב.

במידה ותאושר הבקשה ולאורך ההליך יש להציג ראיות, המלמדות על מצבו הפיננסי והסטאטוס המשפטי של החייב.

סוגי הראיות המוצגות במסגרת הליך פשיטת רגל

על הראיות אשר מובאות בפני הערכאה המשפטית בהליך פשיטת רגל נמנות: מידע בדבר היקף התחייבויותיו הכספיות של החייב; הנכסים, אשר מצויים בחזקתו, אותם ניתן למכור ולפרוע את החוב באמצעות התמורה, המתקבלת בעדם; תום ליבו של החייב בשתי תקופות – טרם הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל, קרי, האם יצירת החובות אינה נוגעת ברמאות או העלמת נכסים ולאחר מכן – לאורך ההליך עצמו, לרבות מידת שיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים, גילוי מידע במסגרת חקירות, הימנעות ממילוט נכסים ועמידה בהסדר פריסת התשלומים.

לצורך הוכחת אלה מובאים בפני בית המשפט מסמכים שונים; פרוטוקולים, המתעדים את אסיפות הנושים, הנערכות לאורך ההליך ועדויות של הצדדים, המעורבים בו -  החייב, נושים וצדדי ג'.

מוצגים המשמשים כראיות במסגרת הליך פשיטת רגל

מסמכים – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980, קובעת ומגדירה בסעיפים שונים את סוגי המסמכים, אשר עשויים לשמש כראיות לאורך ההליך.

כך, הודעה על צו כינוס נכסים וכן הכרזה על החייב כעל פושט רגל מטעם הערכאה המשפטית, יהוו ראייה, המעידה על כך, שנגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל.

עוד מגדירה הפקודה סוגי מסמכים, אשר משקלם עשוי להיות כשל ראייה, המלמדת על היקף החוב, מידת אפשרותו הפיננסית של החייב לעמוד בנטל ההחזר ועוד.

בנוסף, כנהוג בהליכים משפטיים אחרים, מועד הוצאת המסמכים עשוי להוות אינדיקציה ראייתית לתאריך בו ננקטו צעדים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כפי שפורטו בהודעות מטעם בית המשפט.

פרוטוקול אסיפת הנושים – לאורך ניהול הליך פשיטת רגל מכונסות מעת לעת אסיפות נושים.

האסיפה הראשונה מתכנסת עם מינוי כונס הנכסים על ידי בית המשפט, כגורם, המופקד על ניהול התיק. אי עמידה בתנאי הסף, הנדרשים לצורך כינוס אסיפת נושים, יוביל לכינוס אסיפה שנייה ובהמשך ההליך יערכו אסיפות נוספות.

לתוכן הדיונים, המתקיימים במסגרת אסיפת נושים, נודע ערך ראייתי גבוה. בכינוס אסיפות מסוג זה קיימת חובת עריכת פרוטוקול, לתיעוד הדברים שנאמרו באסיפה וההחלטות, שהתקבלו במהלכה.

פרוטוקול האסיפה, חתום על ידי יושב הראש, הינו בעל משקל של ראייה, מוכר ככזו על ידי בית המשפט ומעיד על הטענות, שנטענו במהלך האסיפה וההחלטות, שהתקבלו בה.

הוכחת קיום הליך פשיטת רגל כלפי כולי עלמא

במידה ונדרשת הוכחה כלפי צד שלישי, כי נגד החייב מתנהל הליך פשיטת רגל, ישמשו מגוון מסמכים כאינדיקציה ראייתית לכך.

בהם לדוגמא: עתירה, שהוגשה במהלך ההליך או העתקה; תצהירים ומסמכים משפטיים, אשר קיבלו גושפנקא בחותמת בית המשפט או העתקיהם, המאושרים על ידי מזכירות בית המשפט וכן כל הודעה, צו או תעודה מטעם בית המשפט, המעידים על ניהול הליך פשיטת רגל נגד החייב.

קיראו עוד על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

יש לכם שאלות? זקוקים לסיוע אישי? ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי

לאחרונה נדמה, כי בכל ערוצי החדשות ניתן לשמוע את הביטוי עבירות מס. בין אם מדובר בחברי כנסת, סלבריטאים או עבריינים מן השורה, עבירות מס מטופלות כיום ביד קשה כאשר בתי המשפט שואפים לצמצם את התופעה עד כמה שניתן.

המושג עבירת מס מתייחס לכל סוג של העלמת מס מהשלטונות במדינת ישראל.

באופן כללי ניתן לחלק את סוגי עבירות המס לשני סוגים: עבירות מס תהליכיות (או פרוצדוראליות) ועבירות מס מכוונות.

עבירות מס פרוצדוראליות – עבירות מס מסוג זה מהוות את עבירות המס הקלות יותר מכיוון שמדובר בעבירות שנעברו בגלל טעות בהליך (פרוצדורה) של הגשת המס.

בתוך כך למשל, נכללת עבירה של אי הגשת דו"חות מס במועד או תשלום מס בסכום לא נכון.

עבירות אלו נחשבות קלות יחסית מפני שקיימת כוונה לשלם מס אך כשל בתהליך גרם לבעייתיות.

העיקר הוא כי הייתה כוונה לשלם, וכוונה זו היא מה שבית המשפט בוחן.

את סוגיית הכוונה בעבירות מס ניתן לראות בפסק הדין של השופט מור (006628/07, מה-1.3.09), בה פסק השופט במקרה של שלושה אנשים שנאשמו בעבירת מס וקבע, כי אחד הנאשמים שהיה צעיר יחסית הינו זכאי, מפני שעל אף שביצע את העבירה, תום הלב במקרה עמד לצידו ולא הייתה בכוונתו לבצע עבירת מס מכוונת.

הענישה המקובלת במקרים של עבירות מס מסוג זה היא בדרך כלל מסתכמת בענישה קלה יחסית בגלל שלא הייתה כוונה אמיתית של העלמת מס.

הענישה יכולה להסתכם בפיצוי כספי במקרים הפשוטים יותר, אך בהיעדר יעוץ משפטי איכותי, עשויה אף להסתכם בעונש חמור יותר, עד כדי מאסר.

עבירות מס מכוונות – עבירות מס מסוג זה מהוות את עבירות המס הקשות מכיוון שבמקרים אלו מדובר על אנשים אשר ביצעו עבירה במתכוון.

עבירות מס מסוג זה יכולות לכלול עבירות כגון העלמות הכנסה (רישום חסר במכוון בדו"חות), מסירת דיווח מס שגוי במכוון ועוד.

מקרים אלו נשפטים בחומרה יתרה מכיוון שבית המשפט בוחן, כאמור, את יסוד הכוונה, ובמקרים אלה הכוונה הייתה מפורשת – להעלים מס.

הענישה על עבירות אלו הינה חמורה ויכולה להגיע לכדי מאסר בפועל למספר שנים.

כך למשל, בפסק הדין שהוזכר לעיל קיבלו שניים מהנאשמים עונשים כבדים יחסית בגלל שהשופט סבר, כי ביצעו את העבירה במכוון.

סיוע של עורך דין

כפי שתואר, עבירות מס יכולות להיות מגוונות ומורכבות. המקרים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות: מורכבות עבירת המס, הסכומים המעורבים, מצבו הפיננסי של הנאשמים ועוד.

על כל פנים, מומלץ, כי עורך דין המתמחה בתחום של עבירות מס יתלווה לתהליך כבר מתחילתו, אם קיים חשד לעבירת מס, שכן עורך דין מקצועי ומיומן יכול להשפיע באופן מהותי על ההליך המשפטי, לעבוד מול רשויות המס ולסייע בהמתקת העונש המוטל על ידי בית המשפט.

סיוע שכזה יכול להציל אתכם ממצב משפטי מורכב, לחסוך לכם כסף בטווח הארוך ואף עשוי למנוע ישיבה בכלא במקרים מסויימים.

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

החזרי מס – מי זכאי לקבל וכיצד מממשים זכאות להחזרי מס לפי חוק בישראל.

מרבית האנשים אינם מודעים לעובדה כי קיימת סבירות גבוהה שמס הכנסה חייב להם כספים.

מעבר לכך, מרבית האנשים אינם מודעים כלל, שבאמצעות הגשת הטפסים המתאימים לרשות המיסים הם עלולים לזכות בהחזרי מס בשווי אלפי שקלים לכל שנה.

במאמר זה, נראה מי זכאי להחזרי מס כאמור וכיצד ניתן לגבות את הכספים מרשות המיסים.

מהו מס הכנסה וכיצד הוא נגבה?

מס הכנסה הוא מס המוטל באחוזים על הכנסתו של אדם – שכיר או עצמאי.

בישראל, מס ההכנסה הוא פרוגרסיבי, כלומר ככל שאתה מרוויח יותר – כך תשלם יותר מס.

לקריאה נוספת ליחצו: חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה

לעניין מס הכנסה ניתן לחלק את האוכלוסייה לשתי קבוצות עיקריות:

קבוצת העצמאיים – חישוב מס הכנסה לעצמאיים הוא יחסית מורכב ונעשה בידי רואה חשבון, על כן בדרך כלל אין העצמאיים זכאים להחזרי מס שהם אינם מודעים להם.

קבוצת השכירים – קבוצת השכירים משלמת מס באמצעות ניכוי במקור שנעשה על ידי המעביד (ונרשם בתלוש השכר).

בשל כך, השכירים חשופים לטעויות בשיעור חישוב המס, חלקן כתוצאה מפערי מידע של המעביד, וחלקן עקב חוסר ידיעה שלהם עצמם על ההטבות שמגיעות להם אם באמצעות נקודות זיכוי מס או בשל גורמים אחרים.

מהן נקודות זיכוי ומה המשמעות שלהם לעניין מס הכנסה?

נקודות זיכוי הם הטבות מס בשיעור קבוע, הנגרעות מהמס אותו אדם אמור לשלם מדי חודש.

שווי נקודת זיכוי כיום הוא 197 ₪ לחודש, ובחישוב שנתי 2364 ₪.

לדוגמא: ראובן מרוויח 20.000 ₪ מדי חודש, עליהם הוא משלם 10.000 ₪ מס.

במידה ויש לראובן 2 נקודות זיכוי הוא יפחית 394 ₪ מדי חודש מגובה המס לתשלום כך שלמעשה עליו לשלם 9606 ₪ באופן חודשי ולא 10.000.

בישראל, זכאים גברים ל-2.25 נקודות זיכוי, ונשים ל – 2.75 נקודת זיכוי באופן אוטומטי.

מהם הסיבות שעלולות להביא לכך שאדם זכאי להחזרי מס?

הטבות באמצעות נקודות זיכוי – אחת מהסיבות המרכזיות לזכאות של אדם להחזרי מס נובעת מפערי מידע בין נקודות הזיכוי שיש לו בפועל, לבין נקודות הזיכוי שלו אליהם חשוף המעביד.

כך לדוגמא זכאים הבאים לנקודות זיכוי על פי חוק בישראל:

הורה במשפחה חד הורית – זכאי לנקודת זיכוי אחת + נקודת זיכוי נוספת על כל ילד וחצי נקודת זיכוי על ילד מעל לגיל 18.

חייל משוחרר – זכאי לנקודות זיכוי לזמן קצוב לאחר שחרורו מספר נקודות הזיכוי תלוי בזמן בו שירת החייל / חיילת בצה"ל.

עולה חדש – עולה חדש זכאי לנקודות זיכוי (שהולכות ופוחתות) למשך 3.5 שנים מיום עלייתו ארצה.

סטודנטים – סטודנטים לתואר ראשון ושני זכאים לנקודות זיכוי לזמן קצוב מיום סיום לימודיהם. יש לציין כי סטודנטים שסיימו את לימודיהם לאחר 2007, זוכים להטבה כפולה מאלה שסיימו לפני כן, וזאת עקב חוק זכויות הסטודנט שנחקק במאי 2007.

נקודות זיכוי נוספות – מעבר לאוכלוסיות הללו, זכאיות אוכלוסיות נוספות לנקודות זיכוי, כגון הגרים בישובי הפריפריה, הורים בעלי ילדים נכים, ואמהות עובדות.

החזרי מס שמקורם בעבודה במשך חלק מהשנה – החזר מס נוסף, שלא נובע מנקודות זיכוי, מקורו בכך שעובד מסוים לא עבד במשך כל השנה, אלא רק חלק ממנה.

הסיבה לכך היא שמס הכנסה מחושב באופן שנתי, ובמקרה בו פקיד השומה סבר בטעות שאדם עבר כל שנת המס כאשר בפועל הוא לא עשה כן הדבר יביא לגביית יתר של מס.

החזרי מס שמקורם בהפרשות לקופת גמל, קרנות השתלמות ותרומות – עובד שכיר שנתן תרומה או שהפריש סכומים לקופות גמל ו/או לקרן השתלמות, זכאי להחזרי מס בגין אותם הסכומים.

אז כיצד מקבלים כסף ממס הכנסה?

לצורך קבלת החזרי המס המגיעים לכם יש להגיש בקשה כאמור במס הכנסה הקרוב לביתכם.

הבקשה תוגש באמצעות טופס 135 ובצירוף טופס 106 מכל מעסיק אצלו הועסקתם במהלך שנת המס.

יש לציין, כי ניתן לבקש החזרי מס עד כ-6 שנים אחורנית כך שכיום ניתן לבקש החזרי מס על שנת המס 2003 לדוגמא.

לנוחיותכם, מצורפים קישורים לטפסים הרלוונטיים:

טופס 135

טופס 106

מדוע להיעזר באיש מקצוע לצורך קבלת החזרי המס?

כפי שציינו החזרי מס עלולים להגיע לסכום של אלפי שקלים מדי שנה לאורך שש שנים.

היעזרות בגורם מקצועי לחישוב החזרי המס תביא בהכרח לקבלת סכום הכסף הגבוה ביותר מרשויות המס אליכם לכיס.

חשוב לציין כי איש מקצוע לעניין החזרי מס הוא אחד מהשניים: רואה חשבון מוסמך או עורך דין מיסים הבקיא בתחום הפיננסים והסדרי המיסוי בישראל.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי