חלק ניכר מתאונות הדרכים ניתן למנוע בדרך של ציות לחוקי התעבורה הקבועים בפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961. קיבלת קנס תעבורה? רוצה לדעת מה ניתן לעשות וכיצד ניתן לבטל קנסות תעבורה?

קנסות תעבורה אמורים לסייע למשטרה באכיפת הוראות החוק והתקנות באמצעות הטלת סנקציה כספית על המפר.

הקנסות השכיחים ביותר הינם בגין דיבור בטלפון הנייד בזמן נהיגה ללא מכשיר דיבורית, אי חגירת חגורת בטיחות, נהיגה ברישיון שאינו בר תוקף, אי החזקת תעודות קריאות ונקיות, העמדת רכב בשולי כביש מהיר, נסיעה על אופנוע בשוליים, העלאה או הורדת נוסעים שלא כדין, אי חגירת ילדים ועוד.
בהיבט הענישה קיימות חמש מדרגות קנס, אשר שיעורן נע בין 100 ש"ח ל 1,000 ש"ח.

אילו סוגי קנסות תעבורה נפוצים בישראל?

הפקודה מכירה בשני סוגי קנסות או דוחות תנועה:

דוח הזמנה לדין, שאינו אלא הזמנה למשפט וניתן במקרה של עבירות תנועה חמורות ודוח ברירת קנס / משפט, אשר ניתן במקרים של עבירות קלות יותר ומפורטים בו פרטי העבירה שבוצעה ושיעור הקנס.

מה מומלץ לעשות במקרה של קבלת הודעת קנס?

הודעת קנס יכולה להימסר לעבריין במספר דרכים:

דו"ח ידני – ניתן בעת ביצוע העבירה או נשלח לנהג באמצעות דואר רשום.

הדו"ח מהווה את ההזמנה לדין וכתב האישום בו זמנית ומי שמסרב לקבלו או לא חותם עליו אינו פטור מהתייצבות לדיון.

דו"ח מחשב – נשלח בדואר רשום על סמך צילום הרכב בעת עבירת התנועה.

במקרים החמורים ביותר נשלח לנהג כתב אישום באמצעות הדואר או במסירה ידנית מטעם שוטר.

כיצד ניתן לבטל קנס תעבורה?

במקרה של דוח ברירת קנס יש למסור לשוטר תגובה עובדתית ועניינית ולא להיקלע לויכוח ולוודא שהשוטר רשם את תגובתכם כהלכה.

לאחר מכן קיימת לפי פקודת התעבורה אפשרות להגיש בקשה להישפט בפני בית משפט לתעבורה במקום לשלם מיידית את הקנס.

בית המשפט מקביל לערכאת שלום ודן לפי חוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982 ודיני הראיות.

את הבקשה חובה להגיש תוך 90 יום מתאריך המצאת הודעת התשלום.

לאפיק זה כדאי לפנות במידה והנהג סבור שנפלה טעות במתן הדוח כשלעצמו על ידי השוטר או בפרטי הדוח שניתן.

תוך שנה ממועד קבלת הבקשה יקבע מועד למשפט וההזמנה לדין תישלח בדואר רשום.

הגשת הבקשה משהה את רישום ההרשעה, רישום נקודות וכפל קנס.

אפשרות אחרת היא להגיש בקשה לביטול או המרת הקנס באזהרה. במקרה זה יש להגיש את הבקשה עד 30 יום ממועד המצאת ההודעה לתשלום דרך האינטרנט או המשטרה.

בנסיבות אלה מומלץ לפנות לקבלת סיוע משפטי של עורך דין מקצועי ובעל ניסיון, המתמחה בדיני תעבורה.

הסיבה לכך היא שקיים צורך להכין תיק מבוסס בצירוף המסמכים הרלבנטיים, בפירוט הגנות ונימוקים אפשריים והגשת ראיות סותרות.

מהן הסיבות לביטול דוחות?

הסיבות העיקריות לביטול דוחות הן: היעדר היסטוריה של עבירות תנועה, שיקולים פסולים למתן הדוח, העבירה נעברה בשל פיקוח נפש, צורך חירום או נסיבות אישיות.

למידע נוסף פנו אל עורך דין תעבורה או קיראו דף הסברים באתר הנהלת בתי המשפט.

פשיטת רגל היא הליך שבמסגרתו מנסה החייב לקבל עיכוב של ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בגין חוב על מנת שיוכל לפתוח דף חדש. במאמר זה נסביר בפשטות, כיצד מתנהל דיון בבקשת פשיטת רגל…

שלבי הליך פשיטת הרגל בטרם הדיון בבקשה

בכדי שאדם יוכל ליהנות מהסעד של פשיטת רגל עליו לעמוד במספר תנאים מקדימים: להיות תושב ישראל מעל גיל 18 ושסכום החוב יעמוד מעל 14,679 שקלים חדשים.

חשוב מאד להבין שסכום החוב הדרוש להגשת בקשה לפשיטת רגל משתנה מעת לעת.

השלב הראשון בהליך פשיטת רגל הוא מילוי הטפסים שאותם צריך להגיש במסגרת הבקשה לצו הכינוס וההכרזה על פשיטת רגל.

לאחר הגשת המסמכים ייפתח תיק במשרדו של הכונס הרשמי שנמצא באזור המגורים של החייב. לאחר תשלום האגרה לפתיחת התיק יקבע שיעור התשלום הקבוע.

לאחר קביעת התשלום הקבוע ינתן לחייב אישור שעמו יש לגשת לבית המשפט המחוזי שבסמכותו העניינית לדון בהליך פשיטת הרגל.

בית המשפט המחוזי הספציפי שבו יפתח התיק של החייב ייקבע בהתאם לכללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ולאחר מכן יש לחזור לכונס הרשמי.

קיראו בהרחבה בנושא זה באתר: פשיטת רגל

הדיון בבקשה לפשיטת רגל

לאחר פתיחת התיק קיימות שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שלאחר החזרה למשרדי הכונס, נציגו של הכונס יעביר תגובה שבה הכונס מסכים למתן צו כינוס נכסים ובית המשפט יחליט האם לתת במעמד זה צו כינוס או לקבוע מועד לדיון ואפשרות נוספת שבה יקבל החייב מועד לדיון בצו הכינוס.

אם נקבע מועד לדיון הכונס הרשמי צריך להגיש לבית המשפט חמישה עשר יום לפני מועד הדיון חוות דעת שבה מפורטים הממצאים בעניין החקירה של החייב, הערכת הנסיבות שהובילו לסיטואציה שבה נמצא החייב כעת, יכולתו של החייב להחזיר את החובות, ההליכים אותם יש לנקוט כלפי החייב ופרטים רלבנטיים נוספים.

סמכויות בית המשפט בדיון בבקשה לפשיטת רגל

הדיון בבקשה לפשיטת רגל נערך בנוכחות החייב, הנושים והכונס הרשמי של מדינת ישראל.

בית המשפט רשאי להכריז בתום הדיון ולאחר שהוגשה לו חוות הדעת של הכונס הרשמי על אחד מהסעדים הבאים:

• לתת צו שמכריז על החייב כפושט רגל

• בית המשפט מוסמך לדחות את הבקשה אם הוא השתכנע שהבקשה לא הוגשה בתום לב, שמטרתו של החייב הייתה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או שהוא התרשם שיש ביכולתו של החייב כדי לפרוע את חובותיו

• לתת לחייב צו הפטר לאלתר

• לדחות את מתן ההחלטה בבקשה כדי לאפשר לחייב להגיע להסדר או פשרה בעניין חובותיו

הליך פשיטת הרגל בא למעשה לסיומו במתן צו ההפטר לאחר הדיון בבקשה.

צו ההפטר פוטר למעשה את החייב מכל חוב שניתן לתבוע אותו בהליך של פשיטת רגל מלבד: חוב שהוא כתוצאה מקנס או עבירות שעבר, חוב שנוצר במרמה, או חוב מזונות.

קיראו בהרחבה על: חובות אבודים

בשנים האחרונות הפך הפרסום באינטרנט לאחד הכלים היעילים ביותר לקידום עסקים, לצד שיטות הפרסום הוותיקות יותר, כדוגמת העיתונים, הרדיו והטלוויזיה. רק לאחרונה הותרו החסמים וכעת גם עורכי דין יכולים לפרסם את עצמם ואת משרדיהם ברשת האינטרנט, כמעט ללא הגבלה. האומנם?

הפרסום באינטרנט כולל מגוון רחב של שיטות, החל מרשתות חברתיות, דרך קידום אתרים מקצועי וכלה בתשלום על מודעות המתפרסמות בזירות שונות ברשת.

מרבית החברות, בעלי העסקים ובעלי המקצוע גילו ממזמן את הפוטנציאל הפרסומי הרב הקיים ברשת ואת אינסוף אפשרויות החשיפה, המובילות להגדלת חוג הלקוחות והרווחים.

עם זאת, עד לא ממזמן היו רבות מאפשרויות אלה חסומות בפני מגזר שלם של עורכי דין, בשל השתייכותם ללשכת עורכי הדין ובשל כללי האתיקה המקצועית החלים עליהם.

בעקבות החלטה חדשה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, הורחבו לאחרונה בצורה משמעותית אפשרויות הפרסום ברשת אינטרנט גם עבורם.

אתיקה וכללי הפרסום ברשת

בחוק לשכת עורכי הדין מופיעות אמות מידה שונות הקשורות לאתיקה מקצועית, החלות מתוקף החוק, על כל עורכי הדין בכל הקשור למילוי תפקידם.

ב"כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986", מופיעים כללים אלה באופן מסודר וברור.

בהתאם לכללים נקבע האסור או המותר עבור כל ציבור עורכי הדין בתחומיי עבודתם המקצועית, כדוגמת: צורת הלבוש המקובלת, היחס הרצוי ללקוחות, אופן גביית שכר הטרחה וגם השיטות השונות בהן ניתן לנקוט לצורך שיווק ופרסום השירותים הניתנים על ידיהם.

מטרתם של כללי האתיקה המשפטית היא לנסות ולשמור על רמה מקצועית ואתית גבוהה, בייחוד לנוכח התחרותיות הקשה הקיימת בתחום.

בשל כך, נוקטת הלשכה גם בשיטות אכיפה יחסית נוקשות כלפי מי שמפר כללים אלה, החל מקיום ביקורות סדירות, דרך זימון לוועדת משמעת מיוחדת וכלה בשליחת מכתבי אזהרה.

בהקשר זה, חלק מכללי האתיקה המקצועית חלו גם על הפרסום באינטרנט.

פרסום באינטרנט – אפשרויות חדשות בתחום

לאחרונה החליטה ועדת האתיקה של עורכי הדין להסיר כמה מהמגבלות שחלו על ציבור עורכי הדין בתחום הפרסום ברשת האינטרנט.

מעתה, למעשה, רשאים עורכי הדין, כמו מפרסמים אחרים ברשת, ליטול חלק פעיל בזירות השונות כדי לפרסם עצמם, להגביר את החשיפה לשירותיהם ולהגדיל את חוג לקוחותיהם.

אמנם, גם בעבר יכלו עורכי הדין להשתמש ברשת לצרכי פרסום אף עשו זאת, אך עד שפורסמה החלטת הוועדה לא יכלו עורכי הדין להשתמש בשיטות פרסום רבות, שהיו נגישות למגזרי העסקים האחרים.

עד שינוי כללי האתיקה בתחומי הפרסום רשאים היו עורכי הדין להשתמש בשיטות פרסום ברשת, כדוגמת: קידום אתרים, רשתות חברתיות או כתיבת מאמרים משפטיים.

לאחר החלטת ועדת האתיקה חלו חידושים משמעותיים בתחום.

מעתה רשאים עורכי הדין להשתמש בשיטות פרסום חדשות, כדוגמת: תשלום על קישורים ממומנים במנוע החיפוש המפורסם ביותר גוגל או בכל מנוע אחר, פרסום ממומן בפייסבוק או פרסום ממומן בפורטלים מקצועיים שונים.

בנוסף לכך, יכולים עורכי הדין להשתמש באפיקי פרסום אחרים ברשת, החל משימוש במגוון פורומים משפטיים, דרך ניהול בלוג וכלה בתגובות בטוקבקים.

ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

זכיינות הינה מודל עסקי המבוסס על שיטה ניהולית בה פועלים שני צדדים – החברה המזכה והזכיין. איך זה עובד בפועל? למי מתאים המודל של עבודה בזכיינות? מהן ההשלכות החוקיות של המושג זכיינות?

במסגרת השיטה מקנה החברה המזכה לזכיין, אדם פרטי או חברה בע"מ אפשרות למכור מוצרים או שירותים שלה.

כחלק מההסכם מורשה הזכיין לעשות שימוש בשמה המסחרי של החברה ובמוניטין שלה ולהתבסס בפעילותו על מערך השיווק, ההפצה והתמיכה של החברה כמו גם הידע והניסיון שצברה בתחום, תוך שהוא מקבל מהחברה המזכה סיוע, הכוונה והדרכה בהקמת העסק.

בתמורה מתחייב הזכיין לנהל את עסקו בהתאם לחוקים והנהלים הנקבעים על ידי החברה המזכה.

קיראו בהרחבה על: חוזים עסקיים

הזכיינות נרכשת על בסיס תשלום חד פעמי עבור הקמת העסק ובהמשך נדרש הזכיין לשלם לחברה המזכה דמי זיכיון ראשוניים ותשלומים חודשיים בשיעור מסוים מרווחי העסק שהוא מנהל.

לעיתים נדרש הזכיין גם בהשתתפות בהוצאות עבור פרסום עסקו.

תוקף הסכם הזכיינות הינו לתקופה מוגבלת והוא טעון חידוש מעת לעת.

יתרונות המודל של הסכם זכיינות

לשיטה הניהולית של זכיינות נודעים מספר ערכים מוספים עבור הזכיין, בהם:

1. פתיחת עסק וביסוסו במהירות – זאת היות והעסק נהנה מפרסום תחת שמה של חברה ותיקה ובעלת מוניטין, אשר רכשה שם ומעמד בתחום העסקי.

2. קבלת הכוונה והנחייה מהחברה המזכה – ההדרכה ניתנת במגוון מישורים: החל מבחירת מיקום העסק, עבור בהקניית נהלי פעילות וכלה בהטמעת כלים מעשיים ושיטות מקצועיות. אלה מסייעים לזכיין לבסס את עסקו.

3. תמיכה על ידי החברה המזכה – במתן ליווי שוטף לאורך ההתנהלות העסקית, גב כלכלי ומשאבים פיננסיים.

עבור החברה המזכה מהווה מודל הזכיינות שיטה להרחבת מימדיו של העסק ולהאצת התפתחותו, שאינה כרוכה בעלויות גבוהות ומסמיכה את הזכיינים להתמודד עם בעיות הניהול והלוגיסטיקה של הסניפים בשטח.

חסרונות המודל של הסכם זכיינות

1. חוסר שליטה אמיתית בעסק – בדומה לפורמט של שכירות הזכיין מקבל הרשאה לשימוש בשמה של החברה המזכה, בידע ובניסיון שלה, אך אינו הופך לבעלי העסק. ההנאה מהזכיינות הינה כנגד תשלום דמי זיכיון ותגמולים לחברה.

2. היעדר מנדט לניהול העסק – במסגרת הסכם הזכיינות מחויב הזכיין לפעול באופן בלבדי בהתאם להוראות שקיבל מהחברה המזכה ועל פי המדיניות והנהלים שקבעה.
נקיטת שיקול דעת עצמאי עלולה להתפרש כהפרת חוזה ולגרור אחריה סיום ההתקשרות בין החברה המזכה לבין הזכיין.

3. יוקר עלות רכישת זיכיון והוצאות נלוות – התשלום החד פעמי שנדרש הזכיין לשלם עבור רכישת הזיכיון הינו גבוה. בהמשך, מאחר והוא מחויב לנהלים ולסטנדרטים שמכתיבה החברה המזכה על הזכיין לשלם עבור רכישת ציוד, מוצרים ושירותים שונים מספקים עמם עובדת החברה המזכה. אלה אינם בהכרח הספקים הזולים הפועלים בשוק.

פרט לכך נדרש הזכיין לשאת בעלויות פרסום ולעמוד בתשלום תמלוגים עיתיים כאחוז מהכנסות העסק.

הסכם ההתקשרות המשפטית בין הצדדים

טרם כניסה לעסקת זכיינות קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם התקשרות מקיף בין הצדדים. במסגרת ההסכם יפורטו עוגני הזיכיון ויוסדרו מנגנוני יישוב מחלוקות שעשויות להתפתח בין הזכיין לבין החברה המזכה במהלך הזמן.

בין הסעיפים המרכזיים שרצוי לכלול בהסכם:

1.    תנאי רכישת הזיכיון וחידושו.
2.    הגדרת תחום הפעילות העסקית בגדרו ניתנת לזכיין בלעדיות.
3.    קביעת אמות מידה ברורות להתנהגות הצדדים ופירוט שיטת הפעולה עליה מבוסס העסק.
4.    פירוט מידת התמיכה והליווי שתעניק החברה המזכה לזכיין בהיבט המקצועי והמימוני.
5.    ציון עלויות והוצאות נוספות שיחולו על הזכיין.
6.    קביעת הקריטריונים החשבונאיים אשר ישמשו לעריכת התחשבנות פיננסית בין הצדדים.
7.    הקניית אופציית השתחררות של הזכיין מההסכם והעברת הזיכיון לאדם אחר.

טרם  גיבוש ההסכם מומלץ לזכיין לערוך בירור מעמיק אודות החברה המזכה, להתרשם מפעילות סניפי זכיינות אחרים ולשוחח עם הזכיינים המנהלים אותם.

את ההסכם המשפטי כדאי לנסח תוך היוועצות באנשי מקצוע דוגמת עורך דין, רואה חשבון וכלכלן, אשר יסייעו בניסוח הסכם הוגן המייצג את האינטרסים של שני הצדדים.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

משברים כלכליים מטילים צל כבד על פעילותה השוטפת של החברה ומעמידים אותה במבחן הישרדות ושמירה על קיומה. אולם, לא כל תרחיש של היקלעות לקשיים פיננסיים מסתיים בהכרח בפירוק החברה והגעתה לקץ דרכה העסקית.

בכדי להימנע ממצב של פשיטת רגל, אשר מקבילתה לגבי חברות הינה הליכי פירוק, קיימת קשת רחבה של דרכי פעולה אפשריות ומגוון צעדים, בהם ניתן לנקוט – משפטיים ושאינם משפטיים.

צעדים ראשונים…

פעולות במישור זה מבוצעות על פי רוב כצעדי שיקום ראשוניים של החברה, שעה שהנהלת הארגון מאתרת היקלעות לבעיה פיננסית.

מדובר במגוון פתרונות, שתכליתם להתגבר על מכשולים נקודתיים. כל הליך עומד בפני עצמו והם אינם משתלבים בהכרח יחד לכדי מתווה כללי וסדור.

פעולות מסוג זה נהוג לבצע טרם פנייה להליכים משפטיים ובהן:

גיוס הון – בדרך של צירוף שותף חדש לחברה בכובע של אסטרטג או משקיע, מיזוג עם חברה אחות או מכירת החברה.

ייזום הליכי התייעלות – ובכלל זה צמצום הוצאות שאין בהן הכרח, ביצוע רפורמה במבנה הארגוני, מכירת חלק מנכסי ופעילויות החברה ועוד.

פעילות במישור הפיננסי – הגדלת מסגרת האשראי בדרך של גיוס בטחונות, לקיחת הלוואות מהבנק או לחלופין ניסיון להשיג מימון באמצעות הלוואה חוץ בנקאית.

גיבוש הסדר פריסת תשלומים עם הנושים – מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט ומתאים בעיקר לחברות, אשר מספר הנושים, להם הן חייבות כספים, הינו מצומצם.

על  ההנהלה לגלות כל העת ערנות למצבה של החברה. שעה שצעדים אלה ודומיהם אינם מסייעים בשיפור מצבו הפיננסי של הארגון מומלץ לפנות בהקדם לקבלת יעוץ מגורם מקצועי.

גופים אלה אמונים על הערכת מצבה של החברה והצעת דרכי פעולה נוספות במטרה לחלצה מהמשבר הכלכלי, אליו נקלעה.

בשלב זה יומלץ לרוב על הכנה לקראת ניהול הליך משפטי ובכלל זה איסוף מידע לגבי חובותיה של החברה, בטחונות, שעבודים והלוואות, שנטלה מבנקים ועוד.

צעדים משפטיים

לאחר הכנת התשתית לניהול הליכים משפטיים יכולה החברה לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה להוצאת צו הקפאת הליכים.

נוכח העלויות, הכרוכות בהליך זה, הינו מתאים לחברות בהיקף פעילות בינוני ומעלה, אשר מצליחות עדיין ליצור רווחים.

קיראו בהרחבה על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

לצורך אישור הבקשה תידרש החברה להוכיח, כי יש באפשרותה להתמיד בפעילות העסקית תוך הפקת רווח, גם תחת הימצאות בסטאטוס של הקפאת הליכים.

הרציונאל המנחה את אישור הבקשה הינו, כי באמצעות הרווחים, שתצבור החברה ועל ידי מכירת חלק מנכסיה, תוכל לגבש הסדר נושים ולהעבירו לאישור באסיפות הנושים.

הצבעה על סיכוי לשיקום החברה באופן זה ושכנוע בית המשפט בכך יובילו למתן צו הקפאת הליכים לתקופה מסוימת, בעלת אפשרות הארכה לפרקי זמן של עד תשעה חודשים ולמינוי נאמן, המשמש ידו הארוכה של בית המשפט ומפקח אחר התנהלות ההליך.

עמידה בהצלחה בצו הקפאת ההליכים וקבלת אישור הנושים להסדר, שהציעה החברה, יובילו להבראתה.

מצב דברים זה יאפשר חזרת החברה בהקדם לפעילות עסקית שוטפת תוך השבת מושכות הניהול לבעליו המקוריים של הארגון.

יש לכם שאלות? ליחצו: יעוץ משפטי

סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980 עוסק בהשפעתם של מגוון פגמים בהליך פשיטת רגל, לגבי המשך ההליך ונפקותו מבחינה חוקית.

סעיף זה שכותרתו – "פגם פורמלי לא יפסול בהליך פשיטת רגל" על תתי סעיפיו מעגן שתי קביעות:

האחת, כי הליך פשיטת רגל ימשך כסדרו ולא יפסל מסיבה של פגם צורני או שיבוש כלשהו.

פסלות כאמור תתרחש במקרים חריגים בהם הערכאה בפניה הוגשה ההתנגדות להמשך ההליך, מצאה כי השיבושים שנפלו בו גרמו לעיוות דין משמעותי, במידה שאינה ברת תיקון במסגרת הנחיה הניתנת על ידי בית המשפט.

הקביעה השניה היא, כי פגמים או שיבושים אשר אירעו בהליכי מינוי או בחירה של אחד מבעלי התפקידים בהליך פשיטת רגל: כונס נכסים רשמי, נאמן או נציג בועדת הביקורת, לא ישפיעו על תוקפה והשלכותיה של פעולה, אשר ננקטה בפשיטת רגל ובוצעה מתוך תום לב.

פסקי דין שדנו בפגמים בהליכי פשיטת רגל

הליך בש"א 8360/01 יקותיאל ברק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ עסק בבקשה, שהגיש הבנק לבית המשפט, להמצאת התראת פשיטת רגל לחייבת עקב אי עמידתה בתשלום חובות, שהוכרו במסגרת פסק דין.

סכום החובות המצטבר שננקב בפסק הדין, עמד על כ-300,000 ש"ח.

פרט לכך קיים היה סכום חוב בגובה כ-5.5 מיליון ש"ח, אשר צוין בהתראה, שהומצאה לחייבת על ידי הבנק ולא היו קיימים לו תימוכין בפסק דין או שטר כלשהם.

לפיכך טענה החייבת, כי מדובר בחובות, הנטענים על ידי הבנק הנושה בלבד ללא קיום אסמכתא משפטית.

השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפניה הוגשה ההתנגדות, ציינה, כי קיימת חשיבות רבה לנוסח התראת פשיטת הרגל, המהווה ספתח להליכים, אשר יינקטו בהמשך, במידה והחייב לא יסדיר את חובו.

נפסק, כי אמנם ברגיל בית המשפט אינו נוהג לקבל התנגדויות המוגשות על ידי החייב במטרה להתחמק מתשלום חובו.

התנגדויות אלה, המבוססות על מגוון הנמקות שונות, נדחות על הסף תוך מתן אור ירוק לפתיחה בהליך פשיטת הרגל. אולם, בנסיבות המקרה יש לחרוג מהמקובל.

באופן עקרוני ציינה השופטת כי מאחר והתראת פשיטת רגל מוכרת כהליך העומד בפני עצמו, מוקנית לבית המשפט סמכות להכשיר פגמים פורמאליים, אשר אירעו בה.

במקרה זה קבעה, כי במסגרת ההתראה דרש הבנק מהחייבת סכום הגדול באופן משמעותי, פי כמה וכמה מהחוב המקורי, שהוחלט בפסק הדין, במטרה שיהווה עילה אפשרית להתראת פשיטת הרגל.

פעולה זו נמצאה על ידי בית המשפט כבלתי כשרה ולגיטימית נוכח העובדה, שהתראת פשיטת רגל אינה בגדר מכתב דרישה שמציג הבנק לתשלום החוב, כי אם דרישה פורמלית, הניתנת מטעם בית המשפט.

נוכח האמור אין לציין בהתראה סכומי כסף, אשר לא נפסקו באופן מפורש בפסק הדין.

לפיכך ושעה שהסכום הנקוב בהתראה עלה עשרת מונים על הסכום, שנקבע בפסק הדין, נפסק, כי יש לפסול את ההתראה עקב פגם יסודי, שנפל בה.

בנוסף, הוחלט על בחינת מידת תום הלב של הנושה – הבנק, אשר המציא את ההתראה.

יש לך שאלות? פנה לקבלת יעוץ משפטי בנושא

ההליך המשפטי של פשיטת רגל נסמך לכל אורכו על הצגת ראיות להוכחת מצבו הפיננסי של החייב ויכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.

השלב הראשוני הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזה על החייב כפושט רגל. בקשה כזו, הפותחת את ההליך, תוגש על ידי החייב עצמו או על ידי אחד מנושיו.

לצורך אישור הבקשה ופתיחה בהליכי פשיטת רגל נדרש הגורם המגיש לבסס תשתית ראייתית, המעידה על כך, שאין באפשרות החייב לפרוע את החוב.

במידה ותאושר הבקשה ולאורך ההליך יש להציג ראיות, המלמדות על מצבו הפיננסי והסטאטוס המשפטי של החייב.

סוגי הראיות המוצגות במסגרת הליך פשיטת רגל

על הראיות אשר מובאות בפני הערכאה המשפטית בהליך פשיטת רגל נמנות: מידע בדבר היקף התחייבויותיו הכספיות של החייב; הנכסים, אשר מצויים בחזקתו, אותם ניתן למכור ולפרוע את החוב באמצעות התמורה, המתקבלת בעדם; תום ליבו של החייב בשתי תקופות – טרם הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל, קרי, האם יצירת החובות אינה נוגעת ברמאות או העלמת נכסים ולאחר מכן – לאורך ההליך עצמו, לרבות מידת שיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים, גילוי מידע במסגרת חקירות, הימנעות ממילוט נכסים ועמידה בהסדר פריסת התשלומים.

לצורך הוכחת אלה מובאים בפני בית המשפט מסמכים שונים; פרוטוקולים, המתעדים את אסיפות הנושים, הנערכות לאורך ההליך ועדויות של הצדדים, המעורבים בו -  החייב, נושים וצדדי ג'.

מוצגים המשמשים כראיות במסגרת הליך פשיטת רגל

מסמכים – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980, קובעת ומגדירה בסעיפים שונים את סוגי המסמכים, אשר עשויים לשמש כראיות לאורך ההליך.

כך, הודעה על צו כינוס נכסים וכן הכרזה על החייב כעל פושט רגל מטעם הערכאה המשפטית, יהוו ראייה, המעידה על כך, שנגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל.

עוד מגדירה הפקודה סוגי מסמכים, אשר משקלם עשוי להיות כשל ראייה, המלמדת על היקף החוב, מידת אפשרותו הפיננסית של החייב לעמוד בנטל ההחזר ועוד.

בנוסף, כנהוג בהליכים משפטיים אחרים, מועד הוצאת המסמכים עשוי להוות אינדיקציה ראייתית לתאריך בו ננקטו צעדים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כפי שפורטו בהודעות מטעם בית המשפט.

פרוטוקול אסיפת הנושים – לאורך ניהול הליך פשיטת רגל מכונסות מעת לעת אסיפות נושים.

האסיפה הראשונה מתכנסת עם מינוי כונס הנכסים על ידי בית המשפט, כגורם, המופקד על ניהול התיק. אי עמידה בתנאי הסף, הנדרשים לצורך כינוס אסיפת נושים, יוביל לכינוס אסיפה שנייה ובהמשך ההליך יערכו אסיפות נוספות.

לתוכן הדיונים, המתקיימים במסגרת אסיפת נושים, נודע ערך ראייתי גבוה. בכינוס אסיפות מסוג זה קיימת חובת עריכת פרוטוקול, לתיעוד הדברים שנאמרו באסיפה וההחלטות, שהתקבלו במהלכה.

פרוטוקול האסיפה, חתום על ידי יושב הראש, הינו בעל משקל של ראייה, מוכר ככזו על ידי בית המשפט ומעיד על הטענות, שנטענו במהלך האסיפה וההחלטות, שהתקבלו בה.

הוכחת קיום הליך פשיטת רגל כלפי כולי עלמא

במידה ונדרשת הוכחה כלפי צד שלישי, כי נגד החייב מתנהל הליך פשיטת רגל, ישמשו מגוון מסמכים כאינדיקציה ראייתית לכך.

בהם לדוגמא: עתירה, שהוגשה במהלך ההליך או העתקה; תצהירים ומסמכים משפטיים, אשר קיבלו גושפנקא בחותמת בית המשפט או העתקיהם, המאושרים על ידי מזכירות בית המשפט וכן כל הודעה, צו או תעודה מטעם בית המשפט, המעידים על ניהול הליך פשיטת רגל נגד החייב.

קיראו עוד על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

יש לכם שאלות? זקוקים לסיוע אישי? ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי

לאחרונה נדמה, כי בכל ערוצי החדשות ניתן לשמוע את הביטוי עבירות מס. בין אם מדובר בחברי כנסת, סלבריטאים או עבריינים מן השורה, עבירות מס מטופלות כיום ביד קשה כאשר בתי המשפט שואפים לצמצם את התופעה עד כמה שניתן.

המושג עבירת מס מתייחס לכל סוג של העלמת מס מהשלטונות במדינת ישראל.

באופן כללי ניתן לחלק את סוגי עבירות המס לשני סוגים: עבירות מס תהליכיות (או פרוצדוראליות) ועבירות מס מכוונות.

עבירות מס פרוצדוראליות – עבירות מס מסוג זה מהוות את עבירות המס הקלות יותר מכיוון שמדובר בעבירות שנעברו בגלל טעות בהליך (פרוצדורה) של הגשת המס.

בתוך כך למשל, נכללת עבירה של אי הגשת דו"חות מס במועד או תשלום מס בסכום לא נכון.

עבירות אלו נחשבות קלות יחסית מפני שקיימת כוונה לשלם מס אך כשל בתהליך גרם לבעייתיות.

העיקר הוא כי הייתה כוונה לשלם, וכוונה זו היא מה שבית המשפט בוחן.

את סוגיית הכוונה בעבירות מס ניתן לראות בפסק הדין של השופט מור (006628/07, מה-1.3.09), בה פסק השופט במקרה של שלושה אנשים שנאשמו בעבירת מס וקבע, כי אחד הנאשמים שהיה צעיר יחסית הינו זכאי, מפני שעל אף שביצע את העבירה, תום הלב במקרה עמד לצידו ולא הייתה בכוונתו לבצע עבירת מס מכוונת.

הענישה המקובלת במקרים של עבירות מס מסוג זה היא בדרך כלל מסתכמת בענישה קלה יחסית בגלל שלא הייתה כוונה אמיתית של העלמת מס.

הענישה יכולה להסתכם בפיצוי כספי במקרים הפשוטים יותר, אך בהיעדר יעוץ משפטי איכותי, עשויה אף להסתכם בעונש חמור יותר, עד כדי מאסר.

עבירות מס מכוונות – עבירות מס מסוג זה מהוות את עבירות המס הקשות מכיוון שבמקרים אלו מדובר על אנשים אשר ביצעו עבירה במתכוון.

עבירות מס מסוג זה יכולות לכלול עבירות כגון העלמות הכנסה (רישום חסר במכוון בדו"חות), מסירת דיווח מס שגוי במכוון ועוד.

מקרים אלו נשפטים בחומרה יתרה מכיוון שבית המשפט בוחן, כאמור, את יסוד הכוונה, ובמקרים אלה הכוונה הייתה מפורשת – להעלים מס.

הענישה על עבירות אלו הינה חמורה ויכולה להגיע לכדי מאסר בפועל למספר שנים.

כך למשל, בפסק הדין שהוזכר לעיל קיבלו שניים מהנאשמים עונשים כבדים יחסית בגלל שהשופט סבר, כי ביצעו את העבירה במכוון.

סיוע של עורך דין

כפי שתואר, עבירות מס יכולות להיות מגוונות ומורכבות. המקרים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות: מורכבות עבירת המס, הסכומים המעורבים, מצבו הפיננסי של הנאשמים ועוד.

על כל פנים, מומלץ, כי עורך דין המתמחה בתחום של עבירות מס יתלווה לתהליך כבר מתחילתו, אם קיים חשד לעבירת מס, שכן עורך דין מקצועי ומיומן יכול להשפיע באופן מהותי על ההליך המשפטי, לעבוד מול רשויות המס ולסייע בהמתקת העונש המוטל על ידי בית המשפט.

סיוע שכזה יכול להציל אתכם ממצב משפטי מורכב, לחסוך לכם כסף בטווח הארוך ואף עשוי למנוע ישיבה בכלא במקרים מסויימים.

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

החזרי מס – מי זכאי לקבל וכיצד מממשים זכאות להחזרי מס לפי חוק בישראל.

מרבית האנשים אינם מודעים לעובדה כי קיימת סבירות גבוהה שמס הכנסה חייב להם כספים.

מעבר לכך, מרבית האנשים אינם מודעים כלל, שבאמצעות הגשת הטפסים המתאימים לרשות המיסים הם עלולים לזכות בהחזרי מס בשווי אלפי שקלים לכל שנה.

במאמר זה, נראה מי זכאי להחזרי מס כאמור וכיצד ניתן לגבות את הכספים מרשות המיסים.

מהו מס הכנסה וכיצד הוא נגבה?

מס הכנסה הוא מס המוטל באחוזים על הכנסתו של אדם – שכיר או עצמאי.

בישראל, מס ההכנסה הוא פרוגרסיבי, כלומר ככל שאתה מרוויח יותר – כך תשלם יותר מס.

לקריאה נוספת ליחצו: חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה

לעניין מס הכנסה ניתן לחלק את האוכלוסייה לשתי קבוצות עיקריות:

קבוצת העצמאיים – חישוב מס הכנסה לעצמאיים הוא יחסית מורכב ונעשה בידי רואה חשבון, על כן בדרך כלל אין העצמאיים זכאים להחזרי מס שהם אינם מודעים להם.

קבוצת השכירים – קבוצת השכירים משלמת מס באמצעות ניכוי במקור שנעשה על ידי המעביד (ונרשם בתלוש השכר).

בשל כך, השכירים חשופים לטעויות בשיעור חישוב המס, חלקן כתוצאה מפערי מידע של המעביד, וחלקן עקב חוסר ידיעה שלהם עצמם על ההטבות שמגיעות להם אם באמצעות נקודות זיכוי מס או בשל גורמים אחרים.

מהן נקודות זיכוי ומה המשמעות שלהם לעניין מס הכנסה?

נקודות זיכוי הם הטבות מס בשיעור קבוע, הנגרעות מהמס אותו אדם אמור לשלם מדי חודש.

שווי נקודת זיכוי כיום הוא 197 ₪ לחודש, ובחישוב שנתי 2364 ₪.

לדוגמא: ראובן מרוויח 20.000 ₪ מדי חודש, עליהם הוא משלם 10.000 ₪ מס.

במידה ויש לראובן 2 נקודות זיכוי הוא יפחית 394 ₪ מדי חודש מגובה המס לתשלום כך שלמעשה עליו לשלם 9606 ₪ באופן חודשי ולא 10.000.

בישראל, זכאים גברים ל-2.25 נקודות זיכוי, ונשים ל – 2.75 נקודת זיכוי באופן אוטומטי.

מהם הסיבות שעלולות להביא לכך שאדם זכאי להחזרי מס?

הטבות באמצעות נקודות זיכוי – אחת מהסיבות המרכזיות לזכאות של אדם להחזרי מס נובעת מפערי מידע בין נקודות הזיכוי שיש לו בפועל, לבין נקודות הזיכוי שלו אליהם חשוף המעביד.

כך לדוגמא זכאים הבאים לנקודות זיכוי על פי חוק בישראל:

הורה במשפחה חד הורית – זכאי לנקודת זיכוי אחת + נקודת זיכוי נוספת על כל ילד וחצי נקודת זיכוי על ילד מעל לגיל 18.

חייל משוחרר – זכאי לנקודות זיכוי לזמן קצוב לאחר שחרורו מספר נקודות הזיכוי תלוי בזמן בו שירת החייל / חיילת בצה"ל.

עולה חדש – עולה חדש זכאי לנקודות זיכוי (שהולכות ופוחתות) למשך 3.5 שנים מיום עלייתו ארצה.

סטודנטים – סטודנטים לתואר ראשון ושני זכאים לנקודות זיכוי לזמן קצוב מיום סיום לימודיהם. יש לציין כי סטודנטים שסיימו את לימודיהם לאחר 2007, זוכים להטבה כפולה מאלה שסיימו לפני כן, וזאת עקב חוק זכויות הסטודנט שנחקק במאי 2007.

נקודות זיכוי נוספות – מעבר לאוכלוסיות הללו, זכאיות אוכלוסיות נוספות לנקודות זיכוי, כגון הגרים בישובי הפריפריה, הורים בעלי ילדים נכים, ואמהות עובדות.

החזרי מס שמקורם בעבודה במשך חלק מהשנה – החזר מס נוסף, שלא נובע מנקודות זיכוי, מקורו בכך שעובד מסוים לא עבד במשך כל השנה, אלא רק חלק ממנה.

הסיבה לכך היא שמס הכנסה מחושב באופן שנתי, ובמקרה בו פקיד השומה סבר בטעות שאדם עבר כל שנת המס כאשר בפועל הוא לא עשה כן הדבר יביא לגביית יתר של מס.

החזרי מס שמקורם בהפרשות לקופת גמל, קרנות השתלמות ותרומות – עובד שכיר שנתן תרומה או שהפריש סכומים לקופות גמל ו/או לקרן השתלמות, זכאי להחזרי מס בגין אותם הסכומים.

אז כיצד מקבלים כסף ממס הכנסה?

לצורך קבלת החזרי המס המגיעים לכם יש להגיש בקשה כאמור במס הכנסה הקרוב לביתכם.

הבקשה תוגש באמצעות טופס 135 ובצירוף טופס 106 מכל מעסיק אצלו הועסקתם במהלך שנת המס.

יש לציין, כי ניתן לבקש החזרי מס עד כ-6 שנים אחורנית כך שכיום ניתן לבקש החזרי מס על שנת המס 2003 לדוגמא.

לנוחיותכם, מצורפים קישורים לטפסים הרלוונטיים:

טופס 135

טופס 106

מדוע להיעזר באיש מקצוע לצורך קבלת החזרי המס?

כפי שציינו החזרי מס עלולים להגיע לסכום של אלפי שקלים מדי שנה לאורך שש שנים.

היעזרות בגורם מקצועי לחישוב החזרי המס תביא בהכרח לקבלת סכום הכסף הגבוה ביותר מרשויות המס אליכם לכיס.

חשוב לציין כי איש מקצוע לעניין החזרי מס הוא אחד מהשניים: רואה חשבון מוסמך או עורך דין מיסים הבקיא בתחום הפיננסים והסדרי המיסוי בישראל.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי

שעה שהזוכה מגיש לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בקשה לביצועו של פסק דין, אשר נפסק לטובתו על ידי הערכאה המשפטית, קיימת בידי החייב אפשרות להגיש התנגדות בעניין או התנגדות לביצוע פסק דין.

בקשת ההתנגדות תתבסס על מסכת של עובדות וטענות, אשר יש בהן להוכיח, כי החייב מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, מנימוקים שונים.

בקשה מסוג זה, המכונה טענת פרעתי ואשר אינה מוגבלת לפרעון חוב כספי בלבד, כי אם לכל סוג של טענה, הפוטרת את החייב ממילוי פסק הדין, ניתן להגיש למערכת ההוצאה לפועל רק במידה והטענה התגבשה לאחר מועד מתן פסק הדין (מנגד, טענה שהתגבשה טרם מתן פסק הדין תידון בבית המשפט).

נטל הראייה במסגרת טענת "פרעתי" מוטל על מגיש הבקשה, החייב או צד שלישי שהינו בעל עניין, להוכיח, כי החייב פרע את חובו במלואו או בחלקו לזוכה או שלא מתקיימים התנאים, הנדרשים לביצוע פסק הדין.

הליך הגשת התנגדות לביצוע פסק דין

בקשת התנגדות לביצוע פסק דין ניתן להעלות בכל עת, ללא הגבלת מועד.

את הבקשה יש להגיש בשלושה העתקים, תוך המצאת העתק נוסף לזוכה ובצירוף המסמכים הבאים: צילום תעודת זהות של המבקש; העתק האסמכתאות, התומכות בטענות שמופיעות בבקשה וכן תצהיר, המאשר את העובדות המפורטות בה.

בין הנימוקים, שניתן להעלות במסגרת טענת "פרעתי": פרעון החוב בעבר, מסירת הנכס המבוקש, אי התמלאות תנאים מסויימים, אשר פסק הדין תלוי בהתקיימותם, ויתור הזוכה על החוב וכד'.

העברת נטל הראייה לצד הזוכה

נטל השכנוע העיקרי להוכחת טענת "פרעתי" מוטל על כתפי מגיש הבקשה.

אולם, במקרים מסויימים יעבור נטל ההוכחה אל הזוכה וזאת כאשר החייב מציג מסמכים, התומכים לכאורה בטענותיו או כאשר עובדה מהותית, הנדרשת הוכחה, מצויה בידיעתו הבלעדית של הזוכה.

סמכות ראש ההוצאה לפועל בעת הדיון בבקשה

ההתייחסות לדיון בבקשת התנגדות לביצוע פסק דין בפני ראש ההוצאה לפועל הינה כאל דיון בפני בית משפט, הדן בבקשה על דרך המרצה.

בידי ראש לשכת ההוצאה לפועל מוקנית סמכות לקבל את הבקשה במלואה, בחלקה – תוך קביעת היקף ביצוע פסק הדין או לדחות את הבקשה.

בנוסף, שעה שהמסמכים המצורפים לתביעה מצביעים על נכונות טענת פרעתי, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצוע הליכים בתיק, באופן מלא או חלקי, עד למתן החלטתו בבקשה.

במקביל, תועבר הבקשה לזוכה לצורך מתן תגובה וייקבע מועד לדיון.

בתום הדיון בבקשה, המתקיים במעמד הצדדים ותוך שמיעת טענותיהם, יכריע ראש ההוצאה לפועל בהתנגדות.

קבלת טענות המבקש על ידי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שעלה בידי החייב להוכיח, כי קיים את פסק הדין או עמד בתשלום החוב, תוביל לסגירתו של התיק במערכת ההוצאה לפועל.

מצידו השני של המתרס, במקרה של דחיית הבקשה ובמידה וראש ההוצאה לפועל מצא, כי הטענה לקיום פסק הדין היתה חסרת שחר, יוטלו על החייב הוצאות מיוחדות, בנוסף על החוב הקיים.

רוצה להגיש התנגדות לביצוע פסק דין? פנה אלינו לקבלת יעוץ משפטי

המחאות או שיקים אשר חוזרים ללא כיסוי הנם תופעה המאפיינת את המשק הישראלי. שיקים חוזרים מקשים על התנהלות חיי המסחר ומערערים את בטחונם וודאותם של בעלי עסקים,לגבי קבלת תמורה מלאה עבור הסחורה או השירות שסיפקו.

קיבלת שיק שחזר? טרם ויתור על החוב כדאי לדעת, שאין המדובר במאבק אבוד מראש.

איתור פרטי החייב וניהול הליך גבייה מושכל עשויים להניב פירות ולהוביל לפירעון החוב!

על כן מומלץ להתאמץ ולפנות לקבלת סיוע של עורך דין העוסק בגביית שיקים ולא להרים ידיים במהרה.

דרכים מקובלות לגביית שיקים חוזרים

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בשני אופנים מרכזיים:

באורח עצמאי – קיימים בעלי עסקים, אשר מנסים להתמודד עם התופעה בכוחות עצמם וזאת באמצעות איתור פרטי בעל השיק – כתובת ודרכי התקשרות וייזום פניה אליו, בין בשיחה טלפונית ובין בשליחת מכתב התראה מטעם העסק.

חרף היוזמה והנחישות, חלק ניכר מפניות אלה אינו מוכח כאפקטיבי ולא מביא להשגת התוצאה הרצויה – פרעון השיק.

באמצעות עורך דין – רבים סבורים, כי פניה לסיוע משפטי לצורך גביית שיקים חוזרים כרוכה בעלויות גבוהות ואינם מאמינים ביכולתה של מערכת ההוצאה לפועל לטפל בבעייתם ולהביא להסדר החוב.

אולם, הסתייעות בעורך דין מהווה ערוץ גבייה מוסדר ולגאלי, אשר לא אחת נושא פרי ומוכח כיעיל ובר תוצאות.

בין השלבים, הנכללים במסגרת הליך גבייה משפטי, נמנים: איתור פרטי החייב, מענו, דרכי ההתקשרות עמו והתחקות אחר מקורות הכנסתו ונכסיו בסיוע חוקר פרטי מוסמך.

שליחת מכתב התראה מפורש לחייב ובו דרישה לתשלום החוב בהקדם האפשרי או ביצוע גבייה באמצעות הטלפון על ידי צוותי גבייה, המתמחים בכך.

טיפול בחייבים סדרתיים – ניהול הליך הוצאה לפועל נגד החייב, לרבות פתיחת תיק, הפעלת הליכים ונקיטה בסנקציות מקובלות נגד החייב ורכושו לצורך תשלום החוב או הגעה להסדר בדבר פרעונו – בדרך של הסכם בין החייב לזוכה או מימוש רכוש מעוקל של החייב.

משרדי עורכי דין רבים העוסקים בגביית שיקים חוזרים, עושים זאת באמצעות מערכת ממוחשבת וממוכנת, המנוהלת בשקיפות מול הלקוח, תוך מתן דיווחים בזמן אמת בעניין שלבי תהליך הגבייה ועדכונים שוטפים לגבי הסטטוס בו מצוי התיק.

גביית שיקים חוזרים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל

פניה למערכת ההוצאה לפועל מתאפשרת לזוכה בפסק דין אזרחי, לרבות מימוש שיקים, שטרי חוב ושטרות משכנתא שלא כובדו, תשלום הוצאות בעניין, שאינו אזרחי ומימוש פסק דין או החלטה, שניתנו מטעם בית הדין הרבני.

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בדרך של הפעלת הליכים נגד החייב או נגד עזבונו / יורשיו, במידה והחייב נפטר.

לצורך פתיחת ההליך יש לפנות לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ, בצירוף פסק הדין או השטר המקורי וכן העתק מכתב התראה לחייב, אותו מומלץ לשלוח טרם פתיחת התיק.

לבד מטופס פתיחת הליך, בו יצויינו פרטי החייב במלואם, יש להציג את השיק עצמו וצילום שלו משני צדדיו.

בנוסף, נדרש תשלום אגרה, אשר סכומה משתנה בהתאם לסעדים השונים המתבקשים.

לאחר פתיחת התיק, תפעל מערכת ההוצאה לפועל בהתאם לנהלים המקובלים, קרי, המצאת אזהרה לחייב, במסגרתה יתבקש להסדיר את תשלום החוב בתוך פרק זמן של עשרים ימים ממועד קבלת האזהרה.

בחלוף תקופה זו ובמידה והחייב טרם הסדיר את חובו, רשאי הזוכה לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להפעלת הליכים נוספים בתיק, בהם: ביצוע עיקולים נגד רכוש החייב וזכויותיו, מכירת מטלטלין ונכסים של החייב, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי הבאה, מאסר וכד'.

מכוח תיקון חדש בחוק ההוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקפו בראשית חודש אוגוסט האחרון, עומדת בפני הזוכה אפשרות לגבות שיקים חוזרים, בסכום של עד עשרת אלפים ש"ח, במסגרת מסלול מקוצר, ללא צורך בסיוע עורכי דין.

מטרתו של מסלול זה הינה להקל על כלל הצדדים: על הזוכים -  מערכת ההוצאה לפועל תפעל בשמם ותחסוך את הצורך במעקב ומעורבות אינטנסיבית שלהם בתיק, על החייבים – בהפחתת תוספות תשלום על החוב עבור שכר טרחת עורכי דין.

בנוסף, מסייע התיקון החדש לגופים ורשויות, הנתקלים בתופעה של שיקים חוזרים חדשות לבקרים, בדרך של חסכון בהוצאות שכירת שירותי עורכי דין לצורך ניהול הליכים אלה.

הגבייה תבוצע הלכה למעשה באמצעות יחידה חדשה במערכת ההוצאה לפועל, אשר אמונה על גביית חובות עבור זוכים בגין שיקים, שטרות, פסקי דין כספיים ותיקי תובענות שגובה החוב בהם אינו עולה על 10,000 ש"ח (שלחייב בהם לא נפתח תיק איחוד וכן לא הוכרז כמוגבל באמצעים) – אשר חזרו, לא כובדו או לא מומשו.

במסגרת התיקון לחוק נקבע, כי לאנשי היחידה החדשה תינתן גישה למאגרי מידע נרחבים, בהם מצויים פרטים אודות החייב, כתובתו, נכסיו והכנסותיו, אשר יאפשרו לאמוד את מצבו הכלכלי של החייב, להעריך את מידת יכולתו לעמוד בהחזר החוב ולקבוע צו תשלומים בהתאם.

מטרת היחידה החדשה שהוקמה הינה להביא לגבייה מהירה של החוב, בפרק זמן של עד שמונה חודשים, תוך הפעלת סנקציות נגד רכוש החייב – לרבות עיקול נכסים, המצויים בידי צד ג' וביצוע תפיסות ועיקולי רכבים.

יש לך שאלות בנושא גביית שיקים חוזרים? פנה/י אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

מה אתם יודעים על הליך איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל? מתי וכיצד יודעים שהגיע הזמן להגיש בקשה לאיחוד תיקים?

לא אחת מתנהלים במערכת ההוצאה לפועל מספר הליכי גבייה מקבילים נגד חייב, אשר ירד מנכסיו ונושים שונים מבקשים להיפרע את חובם ממנו.

במצב דברים זה, קיימת בידי החייב אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לאחד את כלל התיקים, המתנהלים נגדו.

אישור בקשה לאיחוד תיקים משרת את מטרות שני הצדדים:

עבור החייב – מאפשר ההליך לרכז את סך חובותיו ולפעול להסדרתם מול כלל הנושים באמצעות צו תשלומים אחד וללא צורך בהתמודדות עם מספר הליכי גבייה והפעלת סנקציות נפרדות נגדו בכל תיק.

עבור הנושים – מאפשר ההליך להיפרע את חובם בהדרגה, מבלי לטרוח בנקיטת צעדים והגשת בקשות במסגרת התיק ותוך סיכוי רב יותר להחזר הכספים באופן הדרגתי, במסגרת חלוקה יחסית של סך החובות בין הזוכים השונים.

מתי מומלץ לפנות להליך איחוד תיקים?

פניה להליך זה כדאית, כאשר מדובר בסכום חובות, שהינו בר פירעון.

לצורך ביצוע האיחוד הלכה למעשה נדרשים הסכמה ושיתוף פעולה של שני הצדדים, במטרה להסדיר את החוב:

מצד החייב – התחייבות לעמוד בהוראת תשלום חודשית קבועה למשך פרק זמן ארוך, לעיתים אף לכל החיים.

ומצד הנושים – נכונות לפריסת הסדר החובות ולחלוקת סך הסכום באופן יחסי ביניהם.

במידה ותאושר הבקשה יוכל החייב להמשיך לנהל את חייו הרגילים, תוך פירעון הדרגתי של חובותיו, הגעה להסדר עם הנושים וסגירת תיקי הוצאה לפועל אשר מתנהלים נגדו.

הגשת בקשה לאיחוד תיקים

הבקשה מתייחסת לכלל התיקים אשר תלויים ועומדים נגד החייב במערכת ההוצאה לפועל, למעט: תיק מזונות, עניין אשר אינו מטריאלי וכן התנגדות לביצוע שטר, שבית המשפט טרם הכריע בה.

ברגיל, תוגש הבקשה על ידי החייב בלשכה בה נפתח החלק הארי של תיקי הההוצאה לפועל נגדו.

אל הבקשה יצרף החייב תצהיר, המפרט את כלל הרכוש המצוי בידו, לרבות נכסי מקרקעין ונכסים אחרים, הכנסות שונות, כספים שהוא מקבל ממקורות נוספים ותוך ציון סך חובותיו, פירוט סעיפי הוצאותיו של החייב והצגת כל אסמכתא רלוונטית אחרת, אשר יש בה לתמוך בטענותיו.

במסגרת הבקשה ינקוב החייב בגובה התשלום החודשי בו הוא יכול לעמוד, בהתחשב בהיקף הכנסותיו למול שיעור ההוצאות שלו ויבקש מתן צו תשלומים בהתאם לכך.

תנאי סף לאישור הבקשה הינו, כי החייב ישלם לקופת ההוצאה לפועל סכום ראשוני, העומד על כ 3% מסך החובות בכלל התיקים.

ניהול חקירת יכולת לחייב

טרם הכרעת ראש ההוצאה לפועל בבקשה, יזומן החייב להתייצב לחקירת יכולת.

למעמד זה יזומנו גם כלל הנושים, במטרה לאפשר להם לחקור את החייב חקירה נגדית ביחס לבקשה ולהציג ראיות סותרות אודות קיום הכנסות או נכסים נוספים בידי החייב.

בנוסף, ניתן לזמן לחקירה עדים, אשר יפרטו לגבי יכולת הפירעון של החייב.

לאחר שמיעת טענות בעלי העניין במסגרת חקירת היכולת, יקבל ראש ההוצאה לפועל החלטה בבקשה לאיחוד תיקים:

במידה ועלה בידי הנושים להפריך את טענות החייב ולהמציא ראיות נגדיות, המצביעות על כך שבידי החייב קיימים נכסים או מקורות הכנסה נוספים, לגביהם לא הצהיר, תידחה הבקשה.

מנגד, שעה שראש ההוצאה לפועל התרשם, כי הבקשה אכן משקפת את מצבו הכלכלי של החייב לאשורו והיא מבוססת על טיעוני אמת, תאושר הבקשה, תוך מתן הוראה לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים חדש ומעודכן לחייב, המבטל כל צו ישן יותר, שניתן במסגרת התיקים הפרטניים שאוחדו.

ביצוע הגבייה במסגרת הליך איחוד תיקים

לאחר אישור צו האיחוד נדרש החייב לעמוד בצו התשלומים החודשי אשר נקבע עבורו.

הסכום שיתקבל יחולק מדי חודש בין כלל הנושים, המנהלים תיקים נגד החייב, באופן יחסי לשיעור חובם בחוב הכולל.

במקרה של אי עמידה בצו התשלומים המאוחד או גילוי ראיות חדשות, המעידות על יכולת הפירעון של החייב, רשאים הנושים לנקוט נגד החייב בהליכי עיקול במעמד צד אחד וכן להגיש בקשה לביטול צו האיחוד, פיצול התיקים וקביעת צווי תשלומים נפרדים בהם.

יש לך שאלות על איחוד תיקים? זקוק לסיוע? פנה אלינו: יעוץ משפטי

לקריאה נוספת בנושא זה ליחצו: איחוד תיקים או פשיטת רגל

באופן טבעי ומכוח ההסתברות לעיתים מתרחש המצב בו אדם הנמצא בהליך פשיטת רגל נפטר לפני תום ההליך. כיצד נוהגים במקרה לאחר פתיחה בהליכי פשיטת רגל, במקרים בהם החייב הולך לעולמו?

במקרה שכזה מתעוררות שאלות לגבי כיצד יש לנהוג בעיזבונו של החייב שנפטר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש לשם השבת החלק המרבי הניתן של כספי הנושים השונים באופן הוגן.

במסגרת דיני פשיטת רגל (בחקיקה, בתקנות ובפסיקה) נלקחת בחשבון האפשרות של פטירת החייב ומוגדרים כללים לגבי אופן ניהול העזבון.

העיקרון המנחה את הטיפול במצב של מותו של חייב בעודו בהליך פשיטת רגל הוא כי עצם פטירתו של החייב לא מהווה סיבה להפסקת ההליך או לעיכובו, יש לשאוף כי הליך פשיטת הרגל ימשיך כאילו החייב עודו בחיים.

בקשה לניהול עיזבון

כאמור כאשר נפטר חייב אשר כבר הוכרז כפושט רגל ונכסיו מנוהלים על ידי כונס הנכסים ונאמן שמונה על ידי בית המשפט ימשיך ההליך כאילו החייב עודו בחיים עד לסיומו כאשר ניתן צו הפטר המבטל את יתרת החובות שלא ניתן היה לכסות או כאשר מושג הסדר המקובל על כלל הנושים.

במידה ונפטר חייב אשר טרם הוכרז כפושט רגל יכול כל אחד מנושיו להגיש בקשה לניהול עיזבון.

הבקשה תוגש לבית המשפט כאילו מוגשת כנגד החייב בקשה להכרזה עליו כפושט רגל.

גם כאן יהיה על הנושה להוכיח את החוב כלפיו אך הוכחה כזו אינה מחייבת הצגת פסק דין או שטר חוב אלה הצגת טענות וראיות מספיקות לשם ביסוס קיומו של החוב.

במידה ויראה בית המשפט לנכון לתת צו ניהול עיזבון ימונו כונס נכסים ובהמשך נאמן אשר ייקחו לידם את הטיפול בנכסי הנפטר בדרך המקובלת בכל הליך פשיטת רגל.

קבלה או דחייה של בקשה לניהול עיזבון

בבוא בית המשפט לקבוע אם להוציא צו לניהול עיזבון התנאי הראשון הוא כי קיום החוב הוכח באופן מספק וכן כי נראה כי עיזבונו של החייב שנפטר לא יספיק כדי לכסות את חובותיו באופן הרגיל ולכן יהיה צורך בהליך פשיטת רגל.

אם יקשה על הנושה המבקש צו ניהול עיזבון להוכיח את קיום החוב, גודל החוב לפחות במידה משוערת סבירה, נסיבות היווצרות החוב יסרב בית המשפט לקבל את בקשתו של הנושה והלה יצטרך לפנות תחילה לבית משפט על מנת לקבל פסק דין הקובע את קיום החוב והיקפו.

מעמד היורשים

במידה וטרם נפתחו הליכי פשיטת רגל כנגד חייב שנפטר קיימת חשיבות רבה להגיש בקשה לניהול עיזבון בהקדם האפשרי.

עד שלא תוגש בקשה כזו רשאים יורשיו של הנפטר לעשות ברכוש שהוריש כבשלהם, למוכרו, למסרו הלאה וכו'.

מרגע שהוגשה הבקשה לניהול עיזבון (ואף עוד בטרם החליט בית המשפט אם לקבלה) מוטלת על היורשים אחריות כלפי הנושים וכך תמנע הפגיעה ביכולת לכסות את מירב הניתן מן החובות שהותיר הנפטר אחריו.

חשוב לציין כי מן העיזבון יופרש חלק אשר ישמש את היורשים לשם כיסוי הוצאות ההלוויה והקבורה וכן אגרות המשולמות בגין ניהול עיזבון.

למעט חלק זה מן העיזבון תחולק היתרה, כפי שמבוצע בכל הליך פשיטת רגל, ביין הנושים עד לפירעון מלא של החובות או פירעון החלק המרבי הניתן בצורה שווה לפי גודלו היחסי של סכום החוב כלפי כל אחד מן הנושים.

כפי שנהוג לגבי חובות של כל פושט רגל יהיו נושים שיקבלו קדימות כגון רשויות מדינה אשר זכאיות לקבל החזר מלא, עובדים של הנפטר שלהם היה חייב שכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין וכן יכוסו חובות בגין דמי מזונות שנצברו לרעת פושט הרגל שנפטר.

בין השינויים, שביקש המחוקק להנהיג במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, נמנית גם הרחבת סמכויות רשמי ההוצאה לפועל בכל הנוגע לקבלת מידע אודות נכסי החייב, כחלק מהמגמה לצמצום הפגיעה בגופו וכבודו של החייב ונקיטת הליכים נגד נכסיו, תחתיה.

בד בד, שונה אופיין של סמכויות השיפוט, הנתונות בידי הרשמים, כמו גם ערכאת הערעור על החלטותיהם, שהינה כיום בית משפט השלום ולא בית המשפט המחוזי כפי שנהג טרם התיקון.

גישה למקורות מידע

התיקון האחרון לחוק מיסד שני שינויים מהותיים בכל הנוגע לקבלת מידע אודות החייב:

• היעדר דרישה לכתב ויתור על סודיות מטעם החייב למטרת קבלת מידע על מענו ונכסיו, כפי שהצריך החוק בעבר

• הרחבת רשימת הגופים אליהם רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות בכדי לקבל אינפורמציה לגבי החייב, כמפורט בתוספת השלישית לחוק

במקרים בהם נדרש איתור מענו של החייב – מקנה החוק החדש סמכות בידי הרשם לצוות על קשת רחבה של גורמים למסור לו את כתובתו המעודכנת של החייב ולהעבירה לזוכה, וזאת מבלי שיזדקק כאמור להצגת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.

בין הגופים האלה נמנים: רשם האוכלוסין, רשויות מקומיות, משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי וספקי שירותי חשמל, טלפון, כבלים ולווין.

באיתור מידע אודות נכסי החייב – רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות למגוון גורמים למטרת איתור מידע לגבי נכסים מסוגים שונים, שמחזיק החייב והליכים משפטיים המתנהלים נגדו, וזאת ללא צורך בהצגת כתב ויתור על סודיות מטעם החייב.

על גופים אלה נמנים: המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, מרשם האוכלוסין, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשות הרישוי, רשם כלי שיט וטיס, מינהל מקרקעי ישראל ורשם המקרקעין, רשם המשכונות, חברת החשמל, חברות כרטיסי אשראי, מוסדות פיננסיים וכן הנהלת בתי המשפט – לגבי הליכים משפטיים מסוגים מסויימים, בהם מעורב החייב.

איסוף מידע אודות החייב בדרך זו יתאפשר בהתקיים תנאים מסויימים והשימוש במידע שיושג כפוף לשמירה על כללי סודיות והגנת הפרטיות.

לגבי העברת האינפורמציה לזוכה קובע התיקון בנוסף, כי במידה ומצוי בידי ראש ההוצאה לפועל מידע, לפיו קיימים בידי החייב נכס או מקור הכנסה, המאפשרים פרעון החוב, רשאי הרשם ליידע את הזוכה בעניין, מבלי לגלות בפניו את מקור המידע.

שר המשפטים יוכל לקבוע, כי מידע מסוגים שונים על נכסים כאלה, מהם ניתן  לגבות את החוב, יועבר באופן ישיר לזוכה בהתאם לבקשתו ותוך שמירה על סודיות ופרטיות החייב.

סמכויות מיוחדות וערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל

טרם התיקון היתה נתונה בידי רשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענת "פרעתי", שהעלה החייב (לפיה מילא אחר הוראות פסק הדין והסדיר את החוב) בדרך של דיון כהמרצה על ידי בית משפט השלום.

משקל החלטת הרשם נחשב כשל פסק דין, הניתן על ידי ערכאת שלום ולצדדים הוקנתה זכות לערער עליה לבית המשפט המחוזי, שהוכר כערכאה בעלת הסמכות העניינית לדון בערעורים על החלטות רשם ההוצאה לפועל.

התיקון בחוק הנהיג שינוי הן לגבי אופן ניהול הדיון והן לגבי ערכאת הערעור:

בוטלה סמכות הרשם לקיים דיון בדרך של המרצה (דיון פרונטלי בבקשה שהוגשה) ונקבע, כי הדיון יתנהל מעתה על פי חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו.

הסמכות העניינית לערעור על החלטות רשמי ההוצאה לפועל הועברה מבתי המשפט המחוזיים לבתי משפט השלום.

לגבי מספר נושאים קובע התיקון לחוק זכות ערעור אוטומטית על החלטות הרשם בפני בית משפט השלום, ללא צורך בקבלת רשות מטעם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט, והם: החלטה בטענת "פרעתי", פסקי דין לגבי אחריותם של נאמן וכונס נכסים וחיוב צד ג'.

יש לך שאלות על הליכי הוצאה לפועל? ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי

שותפות בין חבר בני אדם מוקמת לרוב למטרת ניהול עסק והפקת רווחים ממנו. נסיבות מסויימות מעוררות צורך בפירוקה של השותפות, בין מחמת הפסדים כלכליים שצברה, עליית יחסי השותפים על שרטון, פטירת אחד השותפים או התפתחויות ושינויים, שחלו בתחום העסקי.

החוק קובע מספר אופנים אפשריים לפירוקה של שותפות, מסדיר את ההליך ומתייחס להשלכותיו הכלכליות לגבי השותפים.

על האישיות המשפטית  – שותפות עסקית

דבר החוק, אשר מסדיר את היבטי הקמת שותפות עסקית ודרכי ניהולה, הינו פקודת השותפויות, התשל"ה – 1975.

בין הנושאים המרכזיים, אליהם מתייחסת הפקודה: אופן הקמת השותפות ודרכי פירוקה, קביעת מכסת מינימום ומקסימום למספר החברים בשותפות, סמכויות השותפים ועוד.

חובת רישומה של שותפות, שהוקמה כעסק, אינה מהווה תנאי מקדמי לתחילת פעילותה, אולם, השותפים נדרשים להסדיר את נושא הרישום בהתאם לקבוע בפקודת השותפויות.

פירוק שותפות, שהוקמה לייעוד עסקי

פקודת השותפויות מעגנת שני אופנים לפירוקה של שותפות: בהסכמה או שלא בהסכמה – על ידי בית המשפט.

בהיבט סמכות עניינית, הערכאה המשפטית, אשר מוסמכת לדון בבקשה למתן צו פירוק של שותפות עסקית, הינה בית המשפט המחוזי, במחוז בו רשומה השותפות.

פירוק שותפות בהסכמה – מתאפשר בהתקיים נסיבות מסויימות או במקרים בהם השותפות הוקמה מראש לפרק זמן מוגבל.

לדוגמא: שותפות, אשר נוסדה למטרה ספציפית ולאחר שזו הושגה בהצלחה מבקשים הצדדים לפרק את השותפות באופן מוסכם.

סיבות אחרות לפירוק בהסכמה הן: היקלעות השותפות לחובות כספיים או להליך פשיטת רגל; פטירת אחד השותפים; חוסר ראיית השותפים עין בעין את אופני ניהול השותפות או מימושו של הרעיון, העומד בבסיס העסק.

פירוק שותפות מכוח צו בית המשפט – לבית המשפט המחוזי, במחוז בו רשומה השותפות, מוקנית סמכות להורות על פירוקה, לבקשת אחד מחבריה.

בין הנסיבות, המנויות בפקודת השותפויות ומוכרות כטעמים למתן צו פירוק לשותפות עסקית:

אבדן כשירות או שפיות של אחד השותפים, אשר אינו מאפשר המשך קיומה של השותפות הלכה למעשה.

דרך התנהגות של אחד השותפים, שהינה בעלת השלכה על ניהולה העתידי של השותפות.

הפרת הסכם השותפות על ידי אחד השותפים באופן, שאינו מאפשר המשך התקיימותה של השותפות.

היקלעות השותפות לגרעונות כספיים ולמצב של חוסר סולבנטיות, עד כי אין עוד טעם להמשך קיומה, באשר ייעודה מוחמץ.

בנוסף, קיימות נסיבות אחרות, המצדיקות את פירוקה של השותפות מטעמי צדק ויושר.

השלכותיו של הליך פירוק שותפות

פירוק שותפות, בין בהסכמה ובין מכוח צו בית משפט, יוביל להבאת יחסי ההתקשרות בין חברי השותפות לידי גמר.

שעה שבעת הפירוק מצויים בקופת השותפות כספים זמינים או רווחים ולאחר הסדרת חובות השותפות לספקים ולנושים, תחולק יתרת הסכום שייוותר בין חברי השותפות.

בתום ההליך יועבר עדכון לרשם השותפויות בדבר פירוקה של השותפות והיכנסה לסטטוס בלתי פעיל.

הרשם יפנה אל השותפות בכתב ויפרסם הודעה ברשומות בדבר הכוונה למוחקה. במידה ולא יוגשו התנגדויות לכך, יהא רשאי למחוק את רישומה בחלוף רבעון.

במציאות ימינו, שעה שהמשבר הכלכלי מתדפק על דלתותיהם של עסקים גדולים וקטנים במגוון ענפי המשק, נקלעים אנשים רבים לחובות והפסדים כספיים וחווים פגיעה במשק הבית ופרנסת המשפחה עד הגעה למצבי מצוקה כלכלית של ממש. כיצד מתמודדים מול חובות כספיים מעיקים?

במקרים אלה, בהם דומה לחייב, שהשמיים נפלו עליו, חשוב לדעת, כי מערכת המשפט הישראלית אינה עומדת רק לימין הנושים ומעניקה הגנות וסעדים גם עבור חייבים, אשר מתמודדים עם הפסדים כספיים.

שורה ארוכה של חוקים ותקנות מסדירים מנגנוני פריסת תשלומים לנוחות החייב ובאופן הגיוני, המאפשר את המשך קיומם השוטף של חיים רגילים ופרעון הדרגתי של החוב, במקביל.

דרכים מומלצות להתמודדות עם חובות כספיים

חש, כי הקרקע נשמטת תחת רגלייך עקב חובות כספיים בהם הסתבכת?

אל תאבד את הראש! במקרים אלה חשוב לפעול באופן לוגי ומושכל, ולחפש אחר אופנים, שמציע החוק להתמודדות עם המצב המורכב, תוך אימוץ אסטרטגיה נבונה להתנהלות מול הנושים.

ראשית, במצבי היקלעות לחוב כספי מכל סוג שהוא, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום, בעל וותק ונסיון בייצוג חייבים בהליכים משפטיים, הליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל או הסדרי חובות.

עורך דין, אשר אמון במלאכה, יידע לייעץ לחייב, לנווט אותו בנבכי החוק ולהתאים עבורו את הפתרון האפקטיבי והיעיל בנסיבות המקרה.

שנית, אל תתחמק מהנושים – שתף עמם פעולה ונסה להגיע להסדר פריסת חוב, המשרת את מטרותייך.

בחוב אישי, למשל חוב כספי כלפי הבנק, אשר נוצר עקב אי עמידה בתשלומי משכנתא או פרעון הלוואה אחרת, ולאחר הגעת מכתב בנושא מטעם הבנק, מומלץ לנסות להסדיר את החוב מול הגורם הרלוונטי במוסד הבנקאי באופן עצמאי או תוך הסתייעות עם עורך דין, אשר יפעל כשלוחו של החייב מול בא כוחו של הבנק.

במקרים מסויימים נאות הבנק לגבש עם הלקוח הסדר פריסת חובות, אשר חוסך עבור שני הצדדים הוצאות כספיות וטרחה, הכרוכים בניהול הליך משפטי.

אף במידה והנושא מגיע לטיפול מערכת ההוצאה לפועל ונגד החייב נפתח תיק, אין להרים ידיים או לומר נואש! מערכת ההוצאה לפועל מציעה צעדים והגנות, אשר הולכים לקראת החייב ומטרתם לסייע לו בפרעון והסדרת החוב.

בין הסעדים המקובלים, שהחייב רשאי להגיש בגינם בקשה לראש ההוצאה לפועל: ביצוע חקירת יכולת, בסיומה ייקבעו לחייב הסדר תשלומים וסכום פרעון חודשי או בקשת איחד תיקים, במקרה בו מתנהלים נגד החייב מספר תיקים במקביל, אמצעי המאפשר לחלק את סכום החיוב החודשי בין כלל הנושים.

במקרי פשיטת רגל – עומדת בפני החייב אפשרות להגיש לבית המשפט בסיום ההליכים בקשת הפטר, אשר תמחה את חובותיו מהעבר ותאפשר לפתוח לו פרק חדש בחייו.

במצבים של היקלעות חברה לחובות, רואה בה החוק ברגיל אישיות משפטית נפרדת ואינו מייחס את החוב שנצבר למנהלי החברה או לבעלי מניותיה באופן אישי.

בהתאם לכך, פרעון החוב לא יתבצע מכיסיהם הפרטיים של בעלי החברה, אלא בהתקיים חריג "הרמת מסך", המכוון למנוע מצבי שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

ולסיכום, עצה המתגלה כנכונה תמיד – בכל סיטואציה של היקלעות לחובות כספיים יש לפעול בגדרי החוק ובהתאם להוראותיו ולהקפיד לחשוב באופן אופטימי, שכן מדובר במצב כלכלי בלתי נעים אך כזה שהינו זמני, הפיך ובר שיקום.