ההליך המשפטי של פשיטת רגל נסמך לכל אורכו על הצגת ראיות להוכחת מצבו הפיננסי של החייב ויכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.

השלב הראשוני הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזה על החייב כפושט רגל. בקשה כזו, הפותחת את ההליך, תוגש על ידי החייב עצמו או על ידי אחד מנושיו.

לצורך אישור הבקשה ופתיחה בהליכי פשיטת רגל נדרש הגורם המגיש לבסס תשתית ראייתית, המעידה על כך, שאין באפשרות החייב לפרוע את החוב.

במידה ותאושר הבקשה ולאורך ההליך יש להציג ראיות, המלמדות על מצבו הפיננסי והסטאטוס המשפטי של החייב.

סוגי הראיות המוצגות במסגרת הליך פשיטת רגל

על הראיות אשר מובאות בפני הערכאה המשפטית בהליך פשיטת רגל נמנות: מידע בדבר היקף התחייבויותיו הכספיות של החייב; הנכסים, אשר מצויים בחזקתו, אותם ניתן למכור ולפרוע את החוב באמצעות התמורה, המתקבלת בעדם; תום ליבו של החייב בשתי תקופות – טרם הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל, קרי, האם יצירת החובות אינה נוגעת ברמאות או העלמת נכסים ולאחר מכן – לאורך ההליך עצמו, לרבות מידת שיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים, גילוי מידע במסגרת חקירות, הימנעות ממילוט נכסים ועמידה בהסדר פריסת התשלומים.

לצורך הוכחת אלה מובאים בפני בית המשפט מסמכים שונים; פרוטוקולים, המתעדים את אסיפות הנושים, הנערכות לאורך ההליך ועדויות של הצדדים, המעורבים בו -  החייב, נושים וצדדי ג'.

מוצגים המשמשים כראיות במסגרת הליך פשיטת רגל

מסמכים – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980, קובעת ומגדירה בסעיפים שונים את סוגי המסמכים, אשר עשויים לשמש כראיות לאורך ההליך.

כך, הודעה על צו כינוס נכסים וכן הכרזה על החייב כעל פושט רגל מטעם הערכאה המשפטית, יהוו ראייה, המעידה על כך, שנגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל.

עוד מגדירה הפקודה סוגי מסמכים, אשר משקלם עשוי להיות כשל ראייה, המלמדת על היקף החוב, מידת אפשרותו הפיננסית של החייב לעמוד בנטל ההחזר ועוד.

בנוסף, כנהוג בהליכים משפטיים אחרים, מועד הוצאת המסמכים עשוי להוות אינדיקציה ראייתית לתאריך בו ננקטו צעדים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כפי שפורטו בהודעות מטעם בית המשפט.

פרוטוקול אסיפת הנושים – לאורך ניהול הליך פשיטת רגל מכונסות מעת לעת אסיפות נושים.

האסיפה הראשונה מתכנסת עם מינוי כונס הנכסים על ידי בית המשפט, כגורם, המופקד על ניהול התיק. אי עמידה בתנאי הסף, הנדרשים לצורך כינוס אסיפת נושים, יוביל לכינוס אסיפה שנייה ובהמשך ההליך יערכו אסיפות נוספות.

לתוכן הדיונים, המתקיימים במסגרת אסיפת נושים, נודע ערך ראייתי גבוה. בכינוס אסיפות מסוג זה קיימת חובת עריכת פרוטוקול, לתיעוד הדברים שנאמרו באסיפה וההחלטות, שהתקבלו במהלכה.

פרוטוקול האסיפה, חתום על ידי יושב הראש, הינו בעל משקל של ראייה, מוכר ככזו על ידי בית המשפט ומעיד על הטענות, שנטענו במהלך האסיפה וההחלטות, שהתקבלו בה.

הוכחת קיום הליך פשיטת רגל כלפי כולי עלמא

במידה ונדרשת הוכחה כלפי צד שלישי, כי נגד החייב מתנהל הליך פשיטת רגל, ישמשו מגוון מסמכים כאינדיקציה ראייתית לכך.

בהם לדוגמא: עתירה, שהוגשה במהלך ההליך או העתקה; תצהירים ומסמכים משפטיים, אשר קיבלו גושפנקא בחותמת בית המשפט או העתקיהם, המאושרים על ידי מזכירות בית המשפט וכן כל הודעה, צו או תעודה מטעם בית המשפט, המעידים על ניהול הליך פשיטת רגל נגד החייב.

קיראו עוד על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

יש לכם שאלות? זקוקים לסיוע אישי? ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

מדריך קצר המסביר על הליכי פשיטת רגל של עמותות לפי החוק בישראל.

בישראל ובעולם פועלים שלושה מגזרים המרכזים את הפעילות העסקית של המשק והם:

• המגזר הציבורי – המדינה וגרורותיה

• המגזר הפרטי – תאגידים שמטרתם השאת רווחיהם

• המלכ"רים – מוסדות לא כוונת רווח כגון עמותות

במאמר זה נתמקד במגזר השלישי, ונראה מהו הדין, כאשר עמותה איננה יכולה לפרוע את חובותיה וכתוצאה מכך נכנסת להליכי פשיטת רגל.

מהי עמותה?

סעיף 1 לחוק העמותות התש"ם 1980 (להלן החוק) מורה אותנו מהי עמותה בזו הלשון:

"שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות".

האם עמותה יכולה לפשוט רגל?

העמותה שהינה תאגיד, אינה יכולה לפשוט רגל שכן "פשיטת רגל" הוא הליך משפטי המתייחס רק לבני אדם (יחיד או שותפים).

עם זאת, עמותה יכולה להיכנס להליכי פירוק הדומים במהותם להליכי פשיטת הרגל – אך הם אינם זהים.

האם במהלך פירוק (פשיטת רגל) של עמותה ניתן להיפרע מנכסי בעלי העמותה?

העמותה הינה תאגיד ועל כן נכסים הרשומים על מקימיה יזכו להגנה מפני נושיה.

עם זאת בנסיבות מסוימות ניתן לבצע את הקרוי הרמת מסך, ולהגיע לנכסיהם של בעלי העמותה – אך נסיבות אלו הם חריגות והדבר אינו מבוצע לעיתים תכופות.

כיצד פושטת רגל (מתפרקת) עמותה במצב של חדלות פירעון?

סעיף 49(4) לחוק העמותות קובע כי חוסר יכולת פירעון של עמותה מהווה עילה לפירוקה.

פירוק זה יכול שיעשה מרצון (ע"י מוסדות העמותה עצמה) או לבקשת נושה שחוב העמותה כלפיו גבוה מ-5000 ₪.

בקשה לפירוק העמותה תוגש אל כונס הנכסים הרשמי שמשרדיו פרוסים במחוזות השונים ברחבי הארץ.

לאחר פתיחת התיק הכרוך בתשלום אגרה של כ-2500 ₪(סכום המתעדכן מעת לעת) ידרוש כונס הנכסים דין וחשבון מהעמותה לגבי מצבת נכסיה והתחייבויותיה כמו גם על הסיבה שהביאה אותה למצבה הכלכלי ד'היום.

על סמך הנתונים הללו, יכריע הכונס האם להמשיך בהליכי הפירוק או לא.

במידה ויוכרע כי יש להמשיך בהליכי הפירוק יועבר הדיון בו לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות לדון בכגון דא.

בית המשפט יכריע על פי המלצת כונס הנכסים האם להוציא צו פירוק כנגד העמותה, צו זה משמעותו מינוי מפרק לעמותה שתפקידו העיקרי מימוש כלל נכסי העמותה בכדי לפרוע את החוב לנושים השונים.

יש לציין כי במהלך פירוק עמותה החובות יפרעו בהתאם לסדר הפירעון בין נושים כפי שמתרחש בכל פשיטת רגל ו/או פירוק תאגיד.

תוצאות פשיטת הרגל (הפירוק)

לאחר מימוש כלל הנכסים ופירעון מרבית החובות, העמותה תקבל צו הפטר אשר בדומה לפשיטת רגל פוטר אותה מהמשך פירעון חובותיה.

מצב זה למעשה מבשר את סיום פעולת העמותה כישות עצמאית וחיסולה המשפטי.

כיצד כדאי לגשת להליכי פירוק עמותה?

פירוק עמותה, הוא אירוע משפטי מורכב, הכולל צדדים רבים והכרעות שונות.

אם הנכם נושים או בעלי עניין בעמותה, חשוב ביותר שילווה אתכם עורך דין פשיטת רגל לכל אורך ההליך וזאת בכדי להגיע לתוצאות הכספיות הטובות ביותר עבורכם.

באופן טבעי ומכוח ההסתברות לעיתים מתרחש המצב בו אדם הנמצא בהליך פשיטת רגל נפטר לפני תום ההליך. כיצד נוהגים במקרה לאחר פתיחה בהליכי פשיטת רגל, במקרים בהם החייב הולך לעולמו?

במקרה שכזה מתעוררות שאלות לגבי כיצד יש לנהוג בעיזבונו של החייב שנפטר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש לשם השבת החלק המרבי הניתן של כספי הנושים השונים באופן הוגן.

במסגרת דיני פשיטת רגל (בחקיקה, בתקנות ובפסיקה) נלקחת בחשבון האפשרות של פטירת החייב ומוגדרים כללים לגבי אופן ניהול העזבון.

העיקרון המנחה את הטיפול במצב של מותו של חייב בעודו בהליך פשיטת רגל הוא כי עצם פטירתו של החייב לא מהווה סיבה להפסקת ההליך או לעיכובו, יש לשאוף כי הליך פשיטת הרגל ימשיך כאילו החייב עודו בחיים.

בקשה לניהול עיזבון

כאמור כאשר נפטר חייב אשר כבר הוכרז כפושט רגל ונכסיו מנוהלים על ידי כונס הנכסים ונאמן שמונה על ידי בית המשפט ימשיך ההליך כאילו החייב עודו בחיים עד לסיומו כאשר ניתן צו הפטר המבטל את יתרת החובות שלא ניתן היה לכסות או כאשר מושג הסדר המקובל על כלל הנושים.

במידה ונפטר חייב אשר טרם הוכרז כפושט רגל יכול כל אחד מנושיו להגיש בקשה לניהול עיזבון.

הבקשה תוגש לבית המשפט כאילו מוגשת כנגד החייב בקשה להכרזה עליו כפושט רגל.

גם כאן יהיה על הנושה להוכיח את החוב כלפיו אך הוכחה כזו אינה מחייבת הצגת פסק דין או שטר חוב אלה הצגת טענות וראיות מספיקות לשם ביסוס קיומו של החוב.

במידה ויראה בית המשפט לנכון לתת צו ניהול עיזבון ימונו כונס נכסים ובהמשך נאמן אשר ייקחו לידם את הטיפול בנכסי הנפטר בדרך המקובלת בכל הליך פשיטת רגל.

קבלה או דחייה של בקשה לניהול עיזבון

בבוא בית המשפט לקבוע אם להוציא צו לניהול עיזבון התנאי הראשון הוא כי קיום החוב הוכח באופן מספק וכן כי נראה כי עיזבונו של החייב שנפטר לא יספיק כדי לכסות את חובותיו באופן הרגיל ולכן יהיה צורך בהליך פשיטת רגל.

אם יקשה על הנושה המבקש צו ניהול עיזבון להוכיח את קיום החוב, גודל החוב לפחות במידה משוערת סבירה, נסיבות היווצרות החוב יסרב בית המשפט לקבל את בקשתו של הנושה והלה יצטרך לפנות תחילה לבית משפט על מנת לקבל פסק דין הקובע את קיום החוב והיקפו.

מעמד היורשים

במידה וטרם נפתחו הליכי פשיטת רגל כנגד חייב שנפטר קיימת חשיבות רבה להגיש בקשה לניהול עיזבון בהקדם האפשרי.

עד שלא תוגש בקשה כזו רשאים יורשיו של הנפטר לעשות ברכוש שהוריש כבשלהם, למוכרו, למסרו הלאה וכו'.

מרגע שהוגשה הבקשה לניהול עיזבון (ואף עוד בטרם החליט בית המשפט אם לקבלה) מוטלת על היורשים אחריות כלפי הנושים וכך תמנע הפגיעה ביכולת לכסות את מירב הניתן מן החובות שהותיר הנפטר אחריו.

חשוב לציין כי מן העיזבון יופרש חלק אשר ישמש את היורשים לשם כיסוי הוצאות ההלוויה והקבורה וכן אגרות המשולמות בגין ניהול עיזבון.

למעט חלק זה מן העיזבון תחולק היתרה, כפי שמבוצע בכל הליך פשיטת רגל, ביין הנושים עד לפירעון מלא של החובות או פירעון החלק המרבי הניתן בצורה שווה לפי גודלו היחסי של סכום החוב כלפי כל אחד מן הנושים.

כפי שנהוג לגבי חובות של כל פושט רגל יהיו נושים שיקבלו קדימות כגון רשויות מדינה אשר זכאיות לקבל החזר מלא, עובדים של הנפטר שלהם היה חייב שכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין וכן יכוסו חובות בגין דמי מזונות שנצברו לרעת פושט הרגל שנפטר.