חלוקת כספים שלא כדין על ידי נאמן בפשיטת רגל

הליך פשיטת רגל אשר נידון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב חושף ליקויים בתפקוד הנאמן, לרבות חלוקת כספים שלא כדין וללא היתר בית המשפט. היכנסו לקריאת תקציר פסק דינה של השופטת אלשיך והביקורת שמתחה על התנהלות גורמים המעורבים בפרשה…

תכליתו המרכזית של הליך פשיטת רגל הינה להבטיח חלוקה שווה של נכסי החייב בין הנושים, זאת בדרך של מינוי נאמן וקיום פיקוח על ידי בית המשפט.

הנושים וכונס הנכסים הרשמי רשאים להציע את מי למנות לתפקיד הנאמן.

הסמכויות אשר מופקדות בידי הנאמן מנויות בסעיף 124 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם – 1980 אשר מקנה לנאמן, בין היתר, סמכות לדון בתביעות בגין חובות כספיים, לממש את נכסי החייב ועוד.

מלבד זאת, רשאים הנושים לבקש מינויה של ועדת ביקורת על מנת לפקח על עבודת הנאמן ובמידה לא מונתה ועדה כזו טעון מימוש כמה מסמכויות הנאמן קבלת אישור מטעם הכונס הרשמי.

ניגוד עניינים של הנאמן בפשיטת רגל

בהליך המשפטי פר"ק 1320-90 מתחה כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך ביקורת חריפה על התנהלותו של עורך הדין יעקב סקרבניק אשר שימש נאמן בהליך פשיטת הרגל של החייב.

בנסיבות המקרה פנה המנהל המיוחד לערכאות בעקבות דוח אשר תיאר אי סדרים בפעולות הנאמן שעודנו מכהן בתפקידו, כדי שבית המשפט יורה לו ולמי שפעל עימו להשיב את הכספים לקופה.

בכתב התביעה נטען כי לא זו בלבד שהנאמן הסתיר מבית המשפט את עובדת היותו נושה של החייב הוא גם חילק כספים שלא כדין, לא בדק את תביעות החוב מלבד שתיים שהיו קשורות אליו במישרין או בעקיפין וכן פורטו מחדלים וליקויים נוספים בתפקודו.

מפאת הזמן הרב שחלף מאז ביצוע המעשים ועד הגשת התביעה דרש המנהל לחייב את הכונס, הנאמן וגורם נוסף, להשיב סכומים שלגביהם קיימת תשתית ברורה המוכיחה את נטילתם שלא כדין.

כך חויב עורך הדין להשיב לקופת הכונס 18,221 ש"ח שנטל לעצמו, נושה נוסף שיוצג על ידי הנאמן חויב לשלם 53,634 ש"ח ומלבד זאת חויבו השניים לשלם סכום של 75,000 ש"ח הוצאות לקופת הכינוס.

התיישנות התביעה

בית המשפט קיבל את תביעת המנהל המיוחד ודחה את טענת ההתיישנות שהעלה הנאמן חרף העובדה שחלפו עשרים שנה מאז המעשים המתוארים.

לדידה של השופטת אלשיך, במידה והיה מדובר במתדיין רגיל שהגיש את התביעה בחלוף יותר משבע שנים, היה קם מחסום ההתיישנות. יחד עם זאת, פסק בית המשפט כי בנסיבות המקרה יש לקבל את התביעה.

ראשית, מההיבט הדיוני נכון היה להגיש את התביעה בשנת 2009, משום שאז מונה המנהל המיוחד שהיה אמון על חקירת מעשי הנאמן. פרט לכך, טרם מינוי המנהל בעל סמכויות החקירה לא ניתן היה לחשוף את אי הסדרים ולהגיש את התביעה.

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על העובדה שהנאמן אשר מונה היה פרקליטו בעבר של אחד הנושים ואף נושה של החייב בעצמו. בפסק דינה ביקרה השופטת אף  את מערכת הוצאה לפועל אשר נתנה גושפנקא למעשים.

סיוע משפטי בהליכי פשיטת רגל

ניהול כושל של הליכי פשיטת רגל עשוי להוביל לאובדן הזכויות של החייב והנושים.

לפיכך, מומלץ לפנות אל עורכי דין המתמחים בפשיטת רגל אשר יסייעו בגיבוש המהלכים הדרושים לצורך התנהלות נכונה ומיצוי הזכויות המשפטיות המגיעות לכם.

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

נתונים שנמסרו על ידי כונס הנכסים הרשמי מלמדים על זינוק משמעותי במספר בקשות פשיטת רגל ומספר ההחלטות שהתקבלו בעניין זה בשנת 2010 לעומת השנה שקדמה לה – היכנס וקרא על הגורמים לכך ועל התמודדות רשויות המדינה עם התופעה.

ממצאי כונס הנכסים הרשמי מצביעים על עליה של 50% במספר הבקשות לצווי כינוס ופשיטת רגל שהוגשו במהלך 2010 לעומת אלה שהוגשו בשנת 2009, כאשר בשנה החולפת הוגשו 7,471 בקשות מסוג זה, בעוד שבשנה שקדמה לה הוגשו 4,963 בקשות בלבד.
עלייה נרשמה גם במספר צווי פשיטת רגל שניתנו על ידי בתי המשפט – 2,675 בשנת 2010 אל מול 1,965 צווים בשנת 2009, בשיעור המצביע על זינוק של 39%.

עוד עולה, כי מרבית הבקשות מטופלות על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בית המשפט המחוזי מרכז ובית המשפט המחוזי בחיפה.

מהם הגורמים לעליה המשמעותית במספר פשיטות הרגל בשנת 2010?

בדומה לישראל, גם בארה"ב חלה עליה משמעותית במספר הפונים להליכי פשיטת רגל, וזאת על אף המאמץ האמריקאי למנוע זאת בזמן המיתון שנרשם לאחר המשבר הכלכלי העמוק של שנת 2008.

לפי דברי המומחים בישראל, הסיבה לזינוק אינה נעוצה במצב הכלכלי של המשק בשנת 2010 אלא בשל תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 שנכנס לתוקפו בתקופה זו.

התיקון מקנה לרשם הוצאה לפועל, אשר במהלך חקירת יכולת מסתבר לו כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל, אפשרות ליידע את החייב לגבי קיומם של הליכי פשיטת רגל.

כתוצאה מכך, לא מעט חייבים אשר גילו לפתע את היתרונות וההגנות שמקנה פקודת פשיטת רגל, פנו לאפשרות זו כפתרון לפירעון חובות.

בנוסף, בתי המשפט נוהגים כיום באופן סלחני יחסית כלפי חייבים ולכן הפך הליך פשיטת רגל למפלט עבור מי שמבקש למחוק את חובותיו.

רשויות המדינה השונות ובכללן רשות האכיפה והגבייה במתכונתה החדשה לא צפו את הגידול במספר הבקשות ולא שינו את מצבת כוח האדם במשרדי כונס הנכסים הרשמי, מצב דברים אשר מקשה על טיפול יעיל בבקשות שהוגשו.

האם הליכי פשיטת רגל עדיפים על הליכי הוצאה לפועל?

התשובה לשאלה זו הינה אינדיבידואלית ומשתנה בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו.

ככלל, הליך פשיטת רגל יכול להיפתח הן לבקשת החייב והן לבקשת הזוכים.

בחלק מהמקרים האמצעים האגרסיביים יותר שעומדים לרשות הזוכה הפונה להוצאה לפועל יהיו יעילים יותר לצורך גבייה מהירה של החוב לעומת הליכי פשיטת רגל שהינם ארוכים יותר.

בניגוד לכך, כאשר קיים חשש שהחייב מנסה להסתיר נכסים או להבריחם, הליך פשיטת רגל יהיה אפקטיבי יותר עבור הנושים משום שהוא מאפשר להתחקות אחר הרכוש.

חשוב לזכור, כי במצב שבו לחייב קיימים מספר נושים, הליך פשיטת רגל מקנה לו יכולת לנהל עמם משא ומתן כדי לסיים את ההליכים במהירות רבה יותר – אפשרות אשר עלולה להיות פסולה שעה שמדובר בהליכי הוצאה לפועל.

טרם בחירה בערוץ זה או אחר מומלץ לקבל חוות דעת מקצועית מטעם עורך דין המתמחה בתחומי הוצאה לפועל ופשיטת רגל כדי לדעת מה האפשרות הטובה והמתאימה ביותר עבורכם.

הצורך בכינוס נכסים עשוי להתעורר במסגרת הליכים שונים במשפט האזרחי, אולם תכלית הכינוס והסיבות לו משתנות ממקרה אחד למשנהו. חשבת לקנות דירה מכונס נכסים? יש כמה נקודות שצריך ורוצוי הכיר מקרוב ולעומק…

בניגוד לכינוס לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 במסגרתו מתמנה הכונס על כלל נכסי בעל הדין, בהליך הוצאה לפועל ממונה כונס על נכס ספציפי של החייב, זאת משום שתכלית הכינוס בדנן הינה פירעון החוב באמצעות הכספים שהתקבלו מהמכירה.

כך, חייבים רבים נכנסים לכינוס מקרקעין עקב הטלת עיקול או מימוש משכנתא על ידי הזוכה.

כיצד מתבצע הליך כינוס הנכסים בהוצאה לפועל?

סעיף 53 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 מקנה לכל רשם בלשכת הוצאה לפועל סמכות למינוי כונס נכסים על נכס ספציפי של החייב למטרת ביצוע פסק הדין, אם ראה שיש צורך בכך.

הזוכה נדרש להגיש בקשה למינוי הכונס ובה לפרט את מיקום הנכס שמבקשים לממש ותיאורו יחד עם הסכמה בכתב מטעם הכונס המיועד. עם אישור מינויו של הכונס מפורסמת מודעה על מכירת הדירה בכינוס יחד עם מועדים לביקור בנכס. הכונס רשאי למנות מתווך אשר יראה את הנכס לרוכשים וימסור פרטים לגביו.

לאחר מכן נדרשים הרוכשים להגיש הצעת רכישה מסודרת, אשר כוללת את טופס ההצעה, שיק או ערבות בנקאית וכן חוזה מכר שנותן הכונס.

בהמשך נערכת התמחרות בין המציעים שהציעו את ההצעה הגבוהה ביותר.

הרוכש שזכה חותם על חוזה המכר והכונס שב לרשם ההוצאה לפועל על מנת שהלה יאשר את המכירה.

היתרונות והחסרונות של החייב במכירת דירה בהליך כינוס

הליך הכינוס צריך להתבצע תוך שמירה על האינטרסים של הרוכש, הזוכה והחייב, לצד הקפדה על יעילות ומהירות המכירה, כך שמבחינת הקונה מדובר בהליך מהיר ביחס למכירה רגילה.

היתרונות המיוחסים לחייב במכירת דירה בכינוס הינם סיום מהיר למדי של ההליכים, במקביל לפיקוח רשות ההוצאה לפועל במטרה שלא יקופחו זכויות החייב.

ברם, לצד היתרונות קיימים מקרים בהם מכירת הדירה בכינוס אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס של החייב.

מלבד תשלום הוצאות הכינוס שחל על החייב, לא פעם, לצורך פירעון מהיר נמכרות דירות בכינוס נכסים במחיר נמוך ממחיר השוק, שדי בו כדי לסלק את החוב לנושים.

אולם, מלבד הליך הכינוס כפי שמפורט להלן מקנים החוק והפסיקה לחייב אפשרות למכור את הנכס בעצמו כדי לחסוך בהוצאות הכינוס והשאת תמורה בגין הנכס.

לצד זאת קיימת גם אפשרות של החייב לפדות בעצמו את הנכס בסכום דומה לזה של ההצעה הזוכה כדי להימנע ממכירת הדירה.

החייב נדרש לדעת, כי הכונס אינו משמש ידו הארוכה של הנושה על אף שהזוכה מבקש את מינויו אלא שליחו של בית המשפט, אשר חב חובת אמון לבית המשפט ומחויב לפעול באופן עצמאי ואובייקטיבי.

במידה והחייב חושש שהכונס אינו פועל לפי אמות מידה אלה במכירת הנכס בכינוס הנכסים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט על מנת שינקוט צעדים.

קיראו בהרחבה על רכישת דירה מכונס נכסים באתר פשיטת רגל נט.

לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון הינה חלק ממערך רשות האכיפה והגבייה, אשר הוקם לאחרונה. במתכונת החדשה, לשכות הוצאה לפועל לא הועתקו ממקומן ולשכת ההוצאה לפועל ראשון לציון מוסיפה לשכון לצד בית המשפט, ברחוב ישראל גלילי 5 במערב העיר ראשון לציון.

הלשכה בעיר ראשון לציון פועלת בימים א'-ה' בין השעות 8:30-13:30.

בתקופת הפגרה שעות הפעילות הן בימים א'-ה' בין השעות 9:00-12:00 ובימי שישי וערבי חג לא מתקיימת פעילות בלשכה.

מיהם בעלי התפקידים ומה המבנה הארגוני של לשכת הוצאה לפועל ראשון לציון?

למעשה, המבנה הארגוני ובעלי התפקידים בלשכת הוצאה לפועל בראשון לציון זהים לאלה שבלשכות אחרות ברחבי הארץ, אולם אלה השתנו לאחרונה בעקבות הרפורמה במסגרת תיקון 29 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

בעבר היוו לשכות הוצאה לפועל חלק בלתי נפרד מהרשות השופטת, עד כדי כך שחוק הוצאה לפועל קבע בסעיף 1, כי מקום מושבן של הלשכות יהיה בסמוך לבתי המשפט.

לעומת זאת, כיום, בעקבות התיקון מסונפת רשות האכיפה והגבייה למשרד המשפטים.
בעוד שבעבר פעלו לשכות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות באופן בנפרד, היום מהוות שתי המערכות יחדיו את הרשות החדשה.

גוף זה הוקם במטרה לייעל את הליכי גביית החובות וכדי לשנות את הדימוי הבעייתי שדבק  במערכת ההוצאה לפועל כמערכת בירוקרטית ובלתי יעילה לגבייה ואכיפה.

במגמה לשנות את התדמית ולייעל את ההליכים מונו מספר רשמי הוצאה לפועל במקום ראשי ההוצאה לפועל שעמדו בראש כל לשכה.

לרשמי ההוצאה לפועל הוקנו סמכויות משפטיות דומות לאלה שהקנה החוק בעבר לראש ההוצאה לפועל, ובהן: דיון בטענת "פרעתי", החלטה לגבי אחריות כונס נכסים ונאמן וחיוב צד ג'.

במקביל, העשיר החוק את הכלים העומדים בידי הרשמים לצורך הפעלת לחץ על החייב לפירעון החוב: החוק הרחיב את הגישה למידע אודות נכסי החייב בביטול הדרישה לכתב סודיות חתום על ידי החייב ובכלילת גופים נוספים ברשימת הגורמים אליהם מוסמכת מערכת ההוצאה לפועל לפנות כדי לקבל מידע אודות החייב.

לא זו אף זו, החוק גם הקים מסלול מיוחד לייעול גבייתם של חובות בסדרי גודל נמוכים של עד 10,000 שקלים. בעבר, גביית חובות בסדרי גודל כאלה היתה כמעט בלתי יעילה משום שהצריכה שכירת עורכי דין והפעלת מאמצים בלתי נלאים.

פסקי דין – לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון

ידוע כי הליכי הוצאה לפועל הם חוויה בלתי נעימה ולפיכך, חייבים רבים מנסים להימנע מעיקול מיטלטלין בבעלותם בדרך של מעבר לכתובת מגורים אחרת.

ה"פ (ראשון לציון) 12393-07-10 מלול נ' מלול עוסקת בחייבת בגירה, אשר בחרה לחזור להתגורר בבית אביה כדי לטעון שהחובות לבנק ולחברת האשראי אותם צברה, הם חובות משותפים.

בפסק הדין ההצהרתי קבעה כבוד השופטת יעל בלכר, כי המיטלטלין בדירה הם רכוש בסיסי בכל בית במדינת ישראל וכי הם שייכים לאב בלבד ולכן לא ניתן לעקל אותם בגין חובותיה של הבת.

פשיטת רגל היא הליך שבמסגרתו מנסה החייב לקבל עיכוב של ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בגין חוב על מנת שיוכל לפתוח דף חדש. במאמר זה נסביר בפשטות, כיצד מתנהל דיון בבקשת פשיטת רגל…

שלבי הליך פשיטת הרגל בטרם הדיון בבקשה

בכדי שאדם יוכל ליהנות מהסעד של פשיטת רגל עליו לעמוד במספר תנאים מקדימים: להיות תושב ישראל מעל גיל 18 ושסכום החוב יעמוד מעל 14,679 שקלים חדשים.

חשוב מאד להבין שסכום החוב הדרוש להגשת בקשה לפשיטת רגל משתנה מעת לעת.

השלב הראשון בהליך פשיטת רגל הוא מילוי הטפסים שאותם צריך להגיש במסגרת הבקשה לצו הכינוס וההכרזה על פשיטת רגל.

לאחר הגשת המסמכים ייפתח תיק במשרדו של הכונס הרשמי שנמצא באזור המגורים של החייב. לאחר תשלום האגרה לפתיחת התיק יקבע שיעור התשלום הקבוע.

לאחר קביעת התשלום הקבוע ינתן לחייב אישור שעמו יש לגשת לבית המשפט המחוזי שבסמכותו העניינית לדון בהליך פשיטת הרגל.

בית המשפט המחוזי הספציפי שבו יפתח התיק של החייב ייקבע בהתאם לכללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ולאחר מכן יש לחזור לכונס הרשמי.

קיראו בהרחבה בנושא זה באתר: פשיטת רגל

הדיון בבקשה לפשיטת רגל

לאחר פתיחת התיק קיימות שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שלאחר החזרה למשרדי הכונס, נציגו של הכונס יעביר תגובה שבה הכונס מסכים למתן צו כינוס נכסים ובית המשפט יחליט האם לתת במעמד זה צו כינוס או לקבוע מועד לדיון ואפשרות נוספת שבה יקבל החייב מועד לדיון בצו הכינוס.

אם נקבע מועד לדיון הכונס הרשמי צריך להגיש לבית המשפט חמישה עשר יום לפני מועד הדיון חוות דעת שבה מפורטים הממצאים בעניין החקירה של החייב, הערכת הנסיבות שהובילו לסיטואציה שבה נמצא החייב כעת, יכולתו של החייב להחזיר את החובות, ההליכים אותם יש לנקוט כלפי החייב ופרטים רלבנטיים נוספים.

סמכויות בית המשפט בדיון בבקשה לפשיטת רגל

הדיון בבקשה לפשיטת רגל נערך בנוכחות החייב, הנושים והכונס הרשמי של מדינת ישראל.

בית המשפט רשאי להכריז בתום הדיון ולאחר שהוגשה לו חוות הדעת של הכונס הרשמי על אחד מהסעדים הבאים:

• לתת צו שמכריז על החייב כפושט רגל

• בית המשפט מוסמך לדחות את הבקשה אם הוא השתכנע שהבקשה לא הוגשה בתום לב, שמטרתו של החייב הייתה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או שהוא התרשם שיש ביכולתו של החייב כדי לפרוע את חובותיו

• לתת לחייב צו הפטר לאלתר

• לדחות את מתן ההחלטה בבקשה כדי לאפשר לחייב להגיע להסדר או פשרה בעניין חובותיו

הליך פשיטת הרגל בא למעשה לסיומו במתן צו ההפטר לאחר הדיון בבקשה.

צו ההפטר פוטר למעשה את החייב מכל חוב שניתן לתבוע אותו בהליך של פשיטת רגל מלבד: חוב שהוא כתוצאה מקנס או עבירות שעבר, חוב שנוצר במרמה, או חוב מזונות.

קיראו בהרחבה על: חובות אבודים

ההליך המשפטי של פשיטת רגל נסמך לכל אורכו על הצגת ראיות להוכחת מצבו הפיננסי של החייב ויכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.

השלב הראשוני הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזה על החייב כפושט רגל. בקשה כזו, הפותחת את ההליך, תוגש על ידי החייב עצמו או על ידי אחד מנושיו.

לצורך אישור הבקשה ופתיחה בהליכי פשיטת רגל נדרש הגורם המגיש לבסס תשתית ראייתית, המעידה על כך, שאין באפשרות החייב לפרוע את החוב.

במידה ותאושר הבקשה ולאורך ההליך יש להציג ראיות, המלמדות על מצבו הפיננסי והסטאטוס המשפטי של החייב.

סוגי הראיות המוצגות במסגרת הליך פשיטת רגל

על הראיות אשר מובאות בפני הערכאה המשפטית בהליך פשיטת רגל נמנות: מידע בדבר היקף התחייבויותיו הכספיות של החייב; הנכסים, אשר מצויים בחזקתו, אותם ניתן למכור ולפרוע את החוב באמצעות התמורה, המתקבלת בעדם; תום ליבו של החייב בשתי תקופות – טרם הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל, קרי, האם יצירת החובות אינה נוגעת ברמאות או העלמת נכסים ולאחר מכן – לאורך ההליך עצמו, לרבות מידת שיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים, גילוי מידע במסגרת חקירות, הימנעות ממילוט נכסים ועמידה בהסדר פריסת התשלומים.

לצורך הוכחת אלה מובאים בפני בית המשפט מסמכים שונים; פרוטוקולים, המתעדים את אסיפות הנושים, הנערכות לאורך ההליך ועדויות של הצדדים, המעורבים בו -  החייב, נושים וצדדי ג'.

מוצגים המשמשים כראיות במסגרת הליך פשיטת רגל

מסמכים – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980, קובעת ומגדירה בסעיפים שונים את סוגי המסמכים, אשר עשויים לשמש כראיות לאורך ההליך.

כך, הודעה על צו כינוס נכסים וכן הכרזה על החייב כעל פושט רגל מטעם הערכאה המשפטית, יהוו ראייה, המעידה על כך, שנגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל.

עוד מגדירה הפקודה סוגי מסמכים, אשר משקלם עשוי להיות כשל ראייה, המלמדת על היקף החוב, מידת אפשרותו הפיננסית של החייב לעמוד בנטל ההחזר ועוד.

בנוסף, כנהוג בהליכים משפטיים אחרים, מועד הוצאת המסמכים עשוי להוות אינדיקציה ראייתית לתאריך בו ננקטו צעדים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כפי שפורטו בהודעות מטעם בית המשפט.

פרוטוקול אסיפת הנושים – לאורך ניהול הליך פשיטת רגל מכונסות מעת לעת אסיפות נושים.

האסיפה הראשונה מתכנסת עם מינוי כונס הנכסים על ידי בית המשפט, כגורם, המופקד על ניהול התיק. אי עמידה בתנאי הסף, הנדרשים לצורך כינוס אסיפת נושים, יוביל לכינוס אסיפה שנייה ובהמשך ההליך יערכו אסיפות נוספות.

לתוכן הדיונים, המתקיימים במסגרת אסיפת נושים, נודע ערך ראייתי גבוה. בכינוס אסיפות מסוג זה קיימת חובת עריכת פרוטוקול, לתיעוד הדברים שנאמרו באסיפה וההחלטות, שהתקבלו במהלכה.

פרוטוקול האסיפה, חתום על ידי יושב הראש, הינו בעל משקל של ראייה, מוכר ככזו על ידי בית המשפט ומעיד על הטענות, שנטענו במהלך האסיפה וההחלטות, שהתקבלו בה.

הוכחת קיום הליך פשיטת רגל כלפי כולי עלמא

במידה ונדרשת הוכחה כלפי צד שלישי, כי נגד החייב מתנהל הליך פשיטת רגל, ישמשו מגוון מסמכים כאינדיקציה ראייתית לכך.

בהם לדוגמא: עתירה, שהוגשה במהלך ההליך או העתקה; תצהירים ומסמכים משפטיים, אשר קיבלו גושפנקא בחותמת בית המשפט או העתקיהם, המאושרים על ידי מזכירות בית המשפט וכן כל הודעה, צו או תעודה מטעם בית המשפט, המעידים על ניהול הליך פשיטת רגל נגד החייב.

קיראו עוד על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

יש לכם שאלות? זקוקים לסיוע אישי? ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

מדריך קצר המסביר על הליכי פשיטת רגל של עמותות לפי החוק בישראל.

בישראל ובעולם פועלים שלושה מגזרים המרכזים את הפעילות העסקית של המשק והם:

• המגזר הציבורי – המדינה וגרורותיה

• המגזר הפרטי – תאגידים שמטרתם השאת רווחיהם

• המלכ"רים – מוסדות לא כוונת רווח כגון עמותות

במאמר זה נתמקד במגזר השלישי, ונראה מהו הדין, כאשר עמותה איננה יכולה לפרוע את חובותיה וכתוצאה מכך נכנסת להליכי פשיטת רגל.

מהי עמותה?

סעיף 1 לחוק העמותות התש"ם 1980 (להלן החוק) מורה אותנו מהי עמותה בזו הלשון:

"שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות".

האם עמותה יכולה לפשוט רגל?

העמותה שהינה תאגיד, אינה יכולה לפשוט רגל שכן "פשיטת רגל" הוא הליך משפטי המתייחס רק לבני אדם (יחיד או שותפים).

עם זאת, עמותה יכולה להיכנס להליכי פירוק הדומים במהותם להליכי פשיטת הרגל – אך הם אינם זהים.

האם במהלך פירוק (פשיטת רגל) של עמותה ניתן להיפרע מנכסי בעלי העמותה?

העמותה הינה תאגיד ועל כן נכסים הרשומים על מקימיה יזכו להגנה מפני נושיה.

עם זאת בנסיבות מסוימות ניתן לבצע את הקרוי הרמת מסך, ולהגיע לנכסיהם של בעלי העמותה – אך נסיבות אלו הם חריגות והדבר אינו מבוצע לעיתים תכופות.

כיצד פושטת רגל (מתפרקת) עמותה במצב של חדלות פירעון?

סעיף 49(4) לחוק העמותות קובע כי חוסר יכולת פירעון של עמותה מהווה עילה לפירוקה.

פירוק זה יכול שיעשה מרצון (ע"י מוסדות העמותה עצמה) או לבקשת נושה שחוב העמותה כלפיו גבוה מ-5000 ₪.

בקשה לפירוק העמותה תוגש אל כונס הנכסים הרשמי שמשרדיו פרוסים במחוזות השונים ברחבי הארץ.

לאחר פתיחת התיק הכרוך בתשלום אגרה של כ-2500 ₪(סכום המתעדכן מעת לעת) ידרוש כונס הנכסים דין וחשבון מהעמותה לגבי מצבת נכסיה והתחייבויותיה כמו גם על הסיבה שהביאה אותה למצבה הכלכלי ד'היום.

על סמך הנתונים הללו, יכריע הכונס האם להמשיך בהליכי הפירוק או לא.

במידה ויוכרע כי יש להמשיך בהליכי הפירוק יועבר הדיון בו לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות לדון בכגון דא.

בית המשפט יכריע על פי המלצת כונס הנכסים האם להוציא צו פירוק כנגד העמותה, צו זה משמעותו מינוי מפרק לעמותה שתפקידו העיקרי מימוש כלל נכסי העמותה בכדי לפרוע את החוב לנושים השונים.

יש לציין כי במהלך פירוק עמותה החובות יפרעו בהתאם לסדר הפירעון בין נושים כפי שמתרחש בכל פשיטת רגל ו/או פירוק תאגיד.

תוצאות פשיטת הרגל (הפירוק)

לאחר מימוש כלל הנכסים ופירעון מרבית החובות, העמותה תקבל צו הפטר אשר בדומה לפשיטת רגל פוטר אותה מהמשך פירעון חובותיה.

מצב זה למעשה מבשר את סיום פעולת העמותה כישות עצמאית וחיסולה המשפטי.

כיצד כדאי לגשת להליכי פירוק עמותה?

פירוק עמותה, הוא אירוע משפטי מורכב, הכולל צדדים רבים והכרעות שונות.

אם הנכם נושים או בעלי עניין בעמותה, חשוב ביותר שילווה אתכם עורך דין פשיטת רגל לכל אורך ההליך וזאת בכדי להגיע לתוצאות הכספיות הטובות ביותר עבורכם.

באופן טבעי ומכוח ההסתברות לעיתים מתרחש המצב בו אדם הנמצא בהליך פשיטת רגל נפטר לפני תום ההליך. כיצד נוהגים במקרה לאחר פתיחה בהליכי פשיטת רגל, במקרים בהם החייב הולך לעולמו?

במקרה שכזה מתעוררות שאלות לגבי כיצד יש לנהוג בעיזבונו של החייב שנפטר על מנת שניתן יהיה לעשות בו שימוש לשם השבת החלק המרבי הניתן של כספי הנושים השונים באופן הוגן.

במסגרת דיני פשיטת רגל (בחקיקה, בתקנות ובפסיקה) נלקחת בחשבון האפשרות של פטירת החייב ומוגדרים כללים לגבי אופן ניהול העזבון.

העיקרון המנחה את הטיפול במצב של מותו של חייב בעודו בהליך פשיטת רגל הוא כי עצם פטירתו של החייב לא מהווה סיבה להפסקת ההליך או לעיכובו, יש לשאוף כי הליך פשיטת הרגל ימשיך כאילו החייב עודו בחיים.

בקשה לניהול עיזבון

כאמור כאשר נפטר חייב אשר כבר הוכרז כפושט רגל ונכסיו מנוהלים על ידי כונס הנכסים ונאמן שמונה על ידי בית המשפט ימשיך ההליך כאילו החייב עודו בחיים עד לסיומו כאשר ניתן צו הפטר המבטל את יתרת החובות שלא ניתן היה לכסות או כאשר מושג הסדר המקובל על כלל הנושים.

במידה ונפטר חייב אשר טרם הוכרז כפושט רגל יכול כל אחד מנושיו להגיש בקשה לניהול עיזבון.

הבקשה תוגש לבית המשפט כאילו מוגשת כנגד החייב בקשה להכרזה עליו כפושט רגל.

גם כאן יהיה על הנושה להוכיח את החוב כלפיו אך הוכחה כזו אינה מחייבת הצגת פסק דין או שטר חוב אלה הצגת טענות וראיות מספיקות לשם ביסוס קיומו של החוב.

במידה ויראה בית המשפט לנכון לתת צו ניהול עיזבון ימונו כונס נכסים ובהמשך נאמן אשר ייקחו לידם את הטיפול בנכסי הנפטר בדרך המקובלת בכל הליך פשיטת רגל.

קבלה או דחייה של בקשה לניהול עיזבון

בבוא בית המשפט לקבוע אם להוציא צו לניהול עיזבון התנאי הראשון הוא כי קיום החוב הוכח באופן מספק וכן כי נראה כי עיזבונו של החייב שנפטר לא יספיק כדי לכסות את חובותיו באופן הרגיל ולכן יהיה צורך בהליך פשיטת רגל.

אם יקשה על הנושה המבקש צו ניהול עיזבון להוכיח את קיום החוב, גודל החוב לפחות במידה משוערת סבירה, נסיבות היווצרות החוב יסרב בית המשפט לקבל את בקשתו של הנושה והלה יצטרך לפנות תחילה לבית משפט על מנת לקבל פסק דין הקובע את קיום החוב והיקפו.

מעמד היורשים

במידה וטרם נפתחו הליכי פשיטת רגל כנגד חייב שנפטר קיימת חשיבות רבה להגיש בקשה לניהול עיזבון בהקדם האפשרי.

עד שלא תוגש בקשה כזו רשאים יורשיו של הנפטר לעשות ברכוש שהוריש כבשלהם, למוכרו, למסרו הלאה וכו'.

מרגע שהוגשה הבקשה לניהול עיזבון (ואף עוד בטרם החליט בית המשפט אם לקבלה) מוטלת על היורשים אחריות כלפי הנושים וכך תמנע הפגיעה ביכולת לכסות את מירב הניתן מן החובות שהותיר הנפטר אחריו.

חשוב לציין כי מן העיזבון יופרש חלק אשר ישמש את היורשים לשם כיסוי הוצאות ההלוויה והקבורה וכן אגרות המשולמות בגין ניהול עיזבון.

למעט חלק זה מן העיזבון תחולק היתרה, כפי שמבוצע בכל הליך פשיטת רגל, ביין הנושים עד לפירעון מלא של החובות או פירעון החלק המרבי הניתן בצורה שווה לפי גודלו היחסי של סכום החוב כלפי כל אחד מן הנושים.

כפי שנהוג לגבי חובות של כל פושט רגל יהיו נושים שיקבלו קדימות כגון רשויות מדינה אשר זכאיות לקבל החזר מלא, עובדים של הנפטר שלהם היה חייב שכר עבודה ו/או פיצויי פיטורין וכן יכוסו חובות בגין דמי מזונות שנצברו לרעת פושט הרגל שנפטר.