חוב שמקורו בעבירה פלילית לא יזכה בהגנות פשיטת הרגל

נסיבות מסוימות יובילו לביטול הליכי פשיטת רגל ולאובדן ההגנות המוקנות לחייב במסגרתם. היכנסו לקריאת ההלכה החדשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, העוסקת בביטול הליכי פשיטת רגל שנפתחו בגין חוב שמקורו בעבירה פלילית…

פשיטת רגל כמו גם הוצאה לפועל הן פרוצדורות שונות אשר קיימת ביניהן חפיפה מסוימת.

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נפרד מהבעלות על נכסיו בשל היקלעותו לסטאטוס של חדלות פירעון, אולם החוק מאפשר לו להסדיר את חובותיו כדי שיוכל להמשיך את פעילותו הכלכלית.

בנסיבות מסוימות יכולים הנושים והחייב להעדיף הכרזה על פשיטת רגל מאשר מימוש נכסים במסגרת הוצאה לפועל.

יחד עם זאת, המחוקק ובית המשפט אינם מעוניינים להפוך את ההליך למקלטם של מי שמעוניינים להשתמט מתשלום חובות ולכן בית המשפט בוחן בקפידה את התנהגות החייב במהלך יצירת החוב ובמועד הגשת הבקשה.

מהם תנאי הסף להגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל?

סעיף 18 (ה) 2 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשה לפשיטת רגל שהוגשה לשם שימוש לרעה בהליכים, שלא בתום לב או שעה שהחייב הינו בר פירעון.

ביטול ההליכים משמעו המשך נשיאה בנטל החוב ובגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי חוב כספי שמקורו בעבירה פלילית נוצר בחוסר תום לב. בנסיבות אלה לא קיימת הצדקה לסייע למי שבא בשערי בית המשפט בהיעדר ניקיון כפיים, משום שעזרה שכזו תהא מנוגדת לעקרון תקנת הציבור.

בפסק הדין ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, מתייחס בית המשפט העליון לשלילת הגנות הפקודה מחובות שמקורם בניהול עסק לא חוקי ומציין את השיקולים הדרושים לביטול הזכאות כאמות מידה לבחינת הפגיעה בתקנת הציבור בהקשר לפשיטת הרגל.

אליבא דה כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק יש לבחון את חומרת המעשה, את היסוד הנפשי בעבירה, התמשכותה של אי החוקיות, הקשר בינה ובין החובות ושיקולים נוספים.

הגנה על חוב שמקורו בפלילים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה הליכי פשיטת רגל שנפתחו בעקבות חוב שמקורו בהרשעה בעבירה פלילית.

במקרה הנדון, ירה רופא שיניים בשלושה צעירים במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. שני צעירים נפגעו באוזן ובריאה והשלישי נפגע בראשו מקליע שחדר דרך עינו.

בתביעת הפיצויים האזרחית חויב הרופא לשלם לפצוע השלישי סכום של מליון שקלים ולשני הנפגעים האחרים פיצוי נוסף.

אולם, עם קבלת פסק הפיצויים פנה החייב בבקשה להכרזה על פשיטת רגל בשל חובות אליהם נקלע, שהצטברו לסכום משמעותי של 1.8 מליון שקלים.

בתחילה אמנם נפתח הליך כינוס נכסים והחייב שילם 500 שקלים מדי חודש לקופת המנהל המיוחד, אך בדיון הועלתה התנגדות לפשיטת הרגל, ונטען כי יש בניהול הליך זה משום ביזוי החוק.

הטעמים לאי מתן הגנה לחוב שמקורו בדבר עבירה

בית המשפט קיבל את ההתנגדות חרף הקביעה שעל הנפגע מוטלת אשמה של 40% בנסיבות המקרה.

לדידו של כבוד השופט דוד מינץ, אמנם ייתכנו חריגים אך במידה וייקבע שהחוטא זכאי להגנות הפקודה שעה שעבר עבירה פלילית ומעשהו נוגד את תקנת הציבור, משמעות הדבר היא שירוויח מהעוולה שביצע.

מכאן, הרי שהקניית הגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנקלע לחדלות פירעון עקב עבירה שביצע, נוגדת את עקרון היסוד של תקנת הציבור.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום פשיטת רגל:

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

פגמים בהליך פשיטת רגל

אישור בקשה לפשיטת רגל כשהנושה הוא רשויות המס

הצורך בכינוס נכסים עשוי להתעורר במסגרת הליכים שונים במשפט האזרחי, אולם תכלית הכינוס והסיבות לו משתנות ממקרה אחד למשנהו. חשבת לקנות דירה מכונס נכסים? יש כמה נקודות שצריך ורוצוי הכיר מקרוב ולעומק…

בניגוד לכינוס לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 במסגרתו מתמנה הכונס על כלל נכסי בעל הדין, בהליך הוצאה לפועל ממונה כונס על נכס ספציפי של החייב, זאת משום שתכלית הכינוס בדנן הינה פירעון החוב באמצעות הכספים שהתקבלו מהמכירה.

כך, חייבים רבים נכנסים לכינוס מקרקעין עקב הטלת עיקול או מימוש משכנתא על ידי הזוכה.

כיצד מתבצע הליך כינוס הנכסים בהוצאה לפועל?

סעיף 53 לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 מקנה לכל רשם בלשכת הוצאה לפועל סמכות למינוי כונס נכסים על נכס ספציפי של החייב למטרת ביצוע פסק הדין, אם ראה שיש צורך בכך.

הזוכה נדרש להגיש בקשה למינוי הכונס ובה לפרט את מיקום הנכס שמבקשים לממש ותיאורו יחד עם הסכמה בכתב מטעם הכונס המיועד. עם אישור מינויו של הכונס מפורסמת מודעה על מכירת הדירה בכינוס יחד עם מועדים לביקור בנכס. הכונס רשאי למנות מתווך אשר יראה את הנכס לרוכשים וימסור פרטים לגביו.

לאחר מכן נדרשים הרוכשים להגיש הצעת רכישה מסודרת, אשר כוללת את טופס ההצעה, שיק או ערבות בנקאית וכן חוזה מכר שנותן הכונס.

בהמשך נערכת התמחרות בין המציעים שהציעו את ההצעה הגבוהה ביותר.

הרוכש שזכה חותם על חוזה המכר והכונס שב לרשם ההוצאה לפועל על מנת שהלה יאשר את המכירה.

היתרונות והחסרונות של החייב במכירת דירה בהליך כינוס

הליך הכינוס צריך להתבצע תוך שמירה על האינטרסים של הרוכש, הזוכה והחייב, לצד הקפדה על יעילות ומהירות המכירה, כך שמבחינת הקונה מדובר בהליך מהיר ביחס למכירה רגילה.

היתרונות המיוחסים לחייב במכירת דירה בכינוס הינם סיום מהיר למדי של ההליכים, במקביל לפיקוח רשות ההוצאה לפועל במטרה שלא יקופחו זכויות החייב.

ברם, לצד היתרונות קיימים מקרים בהם מכירת הדירה בכינוס אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס של החייב.

מלבד תשלום הוצאות הכינוס שחל על החייב, לא פעם, לצורך פירעון מהיר נמכרות דירות בכינוס נכסים במחיר נמוך ממחיר השוק, שדי בו כדי לסלק את החוב לנושים.

אולם, מלבד הליך הכינוס כפי שמפורט להלן מקנים החוק והפסיקה לחייב אפשרות למכור את הנכס בעצמו כדי לחסוך בהוצאות הכינוס והשאת תמורה בגין הנכס.

לצד זאת קיימת גם אפשרות של החייב לפדות בעצמו את הנכס בסכום דומה לזה של ההצעה הזוכה כדי להימנע ממכירת הדירה.

החייב נדרש לדעת, כי הכונס אינו משמש ידו הארוכה של הנושה על אף שהזוכה מבקש את מינויו אלא שליחו של בית המשפט, אשר חב חובת אמון לבית המשפט ומחויב לפעול באופן עצמאי ואובייקטיבי.

במידה והחייב חושש שהכונס אינו פועל לפי אמות מידה אלה במכירת הנכס בכינוס הנכסים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט על מנת שינקוט צעדים.

קיראו בהרחבה על רכישת דירה מכונס נכסים באתר פשיטת רגל נט.

חייבים רבים מנסים להתחמק מתשלום החובות שלהם באמצעות העברת זכויות בנכסים בעלי ערך על שם אחרים. אולם לנושים קיימת זכות לפי סעיף 96 לחוק פשיטת רגל התש"ם-1980 (להלן: החוק) לבטל הענקות נכסים מסוימות שמבצע החייב גם אם עבר זמן רב מאז ההענקה.

לפי לשון החוק, אם החייב העביר רכוש בתמורה פחותה, ללא תמורה או שלא בתום לב, במהלך השנתיים שקדמו ליום שבו פשט את הרגל יש להשיב את אותו רכוש לקופת הנאמן.

מלבד זאת נקבע בחוק שאם אחרי שנתיים מיום שהעניק אדם נכס אך בטרם חלפו עשר שנים מיום ההענקה, האדם הפך לפושט רגל, גם נכס זה יהיה חלק מהנכסים בקופת הרכוש של הנאמן.

אלו הענקות נכסים אינן בטלות?

על אף האמור קבע המחוקק מקרים בהן הענקת נכסים שמבצע החייב אינן בטלות.

הענקות שאינן בטלות הן למשל הענקה שבוצעה לטובת בעל שיעבוד או קונה בתמורה ובתום לב.

משמעות המושג תום לב היא שבזמן שהתבצעה ההענקה, האדם שקיבל את הנכס לא ידע שאותו אדם נמצא בקשיים וכי הסתלקותו של הרכוש משאר נכסי החייב תפגע ביכולת הנושים לפרוע את החוב.

כך הרציונאל שעומד מאחורי ביטול ההענקה הוא להגן על הנושים מפני חוסר יכולת להיפרע מהחייב בשל הקטנת היקף הנכסים שעומדים לחלוקה.

בית המשפט לא מאפשר התחמקות באמצעות רישום זכויות בנכס על שם האישה!

בית המשפט המחוזי הורה לבטל בהחלטה תקדימית הענקת זכויות בדירה שביצע פושט רגל על אף שעברו יותר מ-15 שנה.

העובדות כפי שפורטו בהחלטה הנן כי מדובר בדירה נרכשה על ידי בני הזוג בשנת 1985.

שבע שנים לאחר הרכישה נרשמה משכנתא על הדירה, אך בשל אי העמידה בהסדר התשלום מונה על הדירה כונס נכסים מטעמו של הבנק.

ניסית להעביר נכסים בזמן פשיטת רגל?

לא עבר זמן רב ממינוי הכונס ונערך הסכם ממון בין בני הזוג לפיו החייב מעניק לאשתו את הזכויות שלו בדירה.

אולם בניגוד להוראות ההסכם, שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, החייב המשיך להתגורר בדירה ולא העביר בפועל את הזכויות לאשתו.

עמדת הנאמן הייתה במקרה זה כי הענקת הזכויות שביצע פושט הרגל נעשתה שלא בתמורה ובחוסר תום לב ובניגוד לסעיף 96 לחוק האמור.

לעומת זאת טענה האישה כי ההעברה אכן נעשתה בתמורה ובתום לב.

בית המשפט דוחה את טענותיה של האישה ומקבל את טיעוני הנאמן.

אליבא דה השופטת סלע, על אף הסכם הממון, מהמסכת העובדתית ניתן ללמוד כי גם לאחר הענקת הנכס לאישה, המשיכו האישה והחייב לגור בכפיפה אחת ואף לנהל יחדיו את ההליכים המשפטיים כנגד הבנק.

בעקבות ביטול ההענקה הורה בית המשפט למכור את בית הזוג באמצעות הנאמן כאשר חציה של התמורה מהמכירה יועבר לידי הנושים וחציה האחר של התמורה יועבר לידי אשתו של החייב.

פשיטת רגל היא הליך שבמסגרתו מנסה החייב לקבל עיכוב של ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בגין חוב על מנת שיוכל לפתוח דף חדש. במאמר זה נסביר בפשטות, כיצד מתנהל דיון בבקשת פשיטת רגל…

שלבי הליך פשיטת הרגל בטרם הדיון בבקשה

בכדי שאדם יוכל ליהנות מהסעד של פשיטת רגל עליו לעמוד במספר תנאים מקדימים: להיות תושב ישראל מעל גיל 18 ושסכום החוב יעמוד מעל 14,679 שקלים חדשים.

חשוב מאד להבין שסכום החוב הדרוש להגשת בקשה לפשיטת רגל משתנה מעת לעת.

השלב הראשון בהליך פשיטת רגל הוא מילוי הטפסים שאותם צריך להגיש במסגרת הבקשה לצו הכינוס וההכרזה על פשיטת רגל.

לאחר הגשת המסמכים ייפתח תיק במשרדו של הכונס הרשמי שנמצא באזור המגורים של החייב. לאחר תשלום האגרה לפתיחת התיק יקבע שיעור התשלום הקבוע.

לאחר קביעת התשלום הקבוע ינתן לחייב אישור שעמו יש לגשת לבית המשפט המחוזי שבסמכותו העניינית לדון בהליך פשיטת הרגל.

בית המשפט המחוזי הספציפי שבו יפתח התיק של החייב ייקבע בהתאם לכללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ולאחר מכן יש לחזור לכונס הרשמי.

קיראו בהרחבה בנושא זה באתר: פשיטת רגל

הדיון בבקשה לפשיטת רגל

לאחר פתיחת התיק קיימות שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שלאחר החזרה למשרדי הכונס, נציגו של הכונס יעביר תגובה שבה הכונס מסכים למתן צו כינוס נכסים ובית המשפט יחליט האם לתת במעמד זה צו כינוס או לקבוע מועד לדיון ואפשרות נוספת שבה יקבל החייב מועד לדיון בצו הכינוס.

אם נקבע מועד לדיון הכונס הרשמי צריך להגיש לבית המשפט חמישה עשר יום לפני מועד הדיון חוות דעת שבה מפורטים הממצאים בעניין החקירה של החייב, הערכת הנסיבות שהובילו לסיטואציה שבה נמצא החייב כעת, יכולתו של החייב להחזיר את החובות, ההליכים אותם יש לנקוט כלפי החייב ופרטים רלבנטיים נוספים.

סמכויות בית המשפט בדיון בבקשה לפשיטת רגל

הדיון בבקשה לפשיטת רגל נערך בנוכחות החייב, הנושים והכונס הרשמי של מדינת ישראל.

בית המשפט רשאי להכריז בתום הדיון ולאחר שהוגשה לו חוות הדעת של הכונס הרשמי על אחד מהסעדים הבאים:

• לתת צו שמכריז על החייב כפושט רגל

• בית המשפט מוסמך לדחות את הבקשה אם הוא השתכנע שהבקשה לא הוגשה בתום לב, שמטרתו של החייב הייתה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או שהוא התרשם שיש ביכולתו של החייב כדי לפרוע את חובותיו

• לתת לחייב צו הפטר לאלתר

• לדחות את מתן ההחלטה בבקשה כדי לאפשר לחייב להגיע להסדר או פשרה בעניין חובותיו

הליך פשיטת הרגל בא למעשה לסיומו במתן צו ההפטר לאחר הדיון בבקשה.

צו ההפטר פוטר למעשה את החייב מכל חוב שניתן לתבוע אותו בהליך של פשיטת רגל מלבד: חוב שהוא כתוצאה מקנס או עבירות שעבר, חוב שנוצר במרמה, או חוב מזונות.

קיראו בהרחבה על: חובות אבודים

ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

ההליך המשפטי של פשיטת רגל נסמך לכל אורכו על הצגת ראיות להוכחת מצבו הפיננסי של החייב ויכולתו הכלכלית לפרוע את החוב.

השלב הראשוני הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי להכרזה על החייב כפושט רגל. בקשה כזו, הפותחת את ההליך, תוגש על ידי החייב עצמו או על ידי אחד מנושיו.

לצורך אישור הבקשה ופתיחה בהליכי פשיטת רגל נדרש הגורם המגיש לבסס תשתית ראייתית, המעידה על כך, שאין באפשרות החייב לפרוע את החוב.

במידה ותאושר הבקשה ולאורך ההליך יש להציג ראיות, המלמדות על מצבו הפיננסי והסטאטוס המשפטי של החייב.

סוגי הראיות המוצגות במסגרת הליך פשיטת רגל

על הראיות אשר מובאות בפני הערכאה המשפטית בהליך פשיטת רגל נמנות: מידע בדבר היקף התחייבויותיו הכספיות של החייב; הנכסים, אשר מצויים בחזקתו, אותם ניתן למכור ולפרוע את החוב באמצעות התמורה, המתקבלת בעדם; תום ליבו של החייב בשתי תקופות – טרם הגשת הבקשה לפתיחה בהליכי פשיטת רגל, קרי, האם יצירת החובות אינה נוגעת ברמאות או העלמת נכסים ולאחר מכן – לאורך ההליך עצמו, לרבות מידת שיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים, גילוי מידע במסגרת חקירות, הימנעות ממילוט נכסים ועמידה בהסדר פריסת התשלומים.

לצורך הוכחת אלה מובאים בפני בית המשפט מסמכים שונים; פרוטוקולים, המתעדים את אסיפות הנושים, הנערכות לאורך ההליך ועדויות של הצדדים, המעורבים בו -  החייב, נושים וצדדי ג'.

מוצגים המשמשים כראיות במסגרת הליך פשיטת רגל

מסמכים – פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980, קובעת ומגדירה בסעיפים שונים את סוגי המסמכים, אשר עשויים לשמש כראיות לאורך ההליך.

כך, הודעה על צו כינוס נכסים וכן הכרזה על החייב כעל פושט רגל מטעם הערכאה המשפטית, יהוו ראייה, המעידה על כך, שנגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל.

עוד מגדירה הפקודה סוגי מסמכים, אשר משקלם עשוי להיות כשל ראייה, המלמדת על היקף החוב, מידת אפשרותו הפיננסית של החייב לעמוד בנטל ההחזר ועוד.

בנוסף, כנהוג בהליכים משפטיים אחרים, מועד הוצאת המסמכים עשוי להוות אינדיקציה ראייתית לתאריך בו ננקטו צעדים במסגרת הליכי פשיטת רגל, כפי שפורטו בהודעות מטעם בית המשפט.

פרוטוקול אסיפת הנושים – לאורך ניהול הליך פשיטת רגל מכונסות מעת לעת אסיפות נושים.

האסיפה הראשונה מתכנסת עם מינוי כונס הנכסים על ידי בית המשפט, כגורם, המופקד על ניהול התיק. אי עמידה בתנאי הסף, הנדרשים לצורך כינוס אסיפת נושים, יוביל לכינוס אסיפה שנייה ובהמשך ההליך יערכו אסיפות נוספות.

לתוכן הדיונים, המתקיימים במסגרת אסיפת נושים, נודע ערך ראייתי גבוה. בכינוס אסיפות מסוג זה קיימת חובת עריכת פרוטוקול, לתיעוד הדברים שנאמרו באסיפה וההחלטות, שהתקבלו במהלכה.

פרוטוקול האסיפה, חתום על ידי יושב הראש, הינו בעל משקל של ראייה, מוכר ככזו על ידי בית המשפט ומעיד על הטענות, שנטענו במהלך האסיפה וההחלטות, שהתקבלו בה.

הוכחת קיום הליך פשיטת רגל כלפי כולי עלמא

במידה ונדרשת הוכחה כלפי צד שלישי, כי נגד החייב מתנהל הליך פשיטת רגל, ישמשו מגוון מסמכים כאינדיקציה ראייתית לכך.

בהם לדוגמא: עתירה, שהוגשה במהלך ההליך או העתקה; תצהירים ומסמכים משפטיים, אשר קיבלו גושפנקא בחותמת בית המשפט או העתקיהם, המאושרים על ידי מזכירות בית המשפט וכן כל הודעה, צו או תעודה מטעם בית המשפט, המעידים על ניהול הליך פשיטת רגל נגד החייב.

קיראו עוד על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

יש לכם שאלות? זקוקים לסיוע אישי? ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי

כונס נכסים הוא אדם ממקצועות הצווארון הלבן, עורך דין או רואה חשבון, שמטרתו להביא לפירעון מרבי של חובות חייב מסוים לנושיו.
הדרך בה כונס הנכסים מממש מטרה זו היא על ידי תפיסת נכסי החייב, מכירתם וחלוקת רווחי המכירה לנושים השונים.

מתי ממנים לאדם כונס נכסים?

אנו מבחינים בין שני מצבים עיקריים של מינוי כונס נכסים לאדם:

כונס נכסים בהוצאה לפועל – כונס הנכסים בהוצאה לפועל, מתמנה כאשר ראש ההוצאה לפועל סבור, שמינוי כאמור ישפר את יכולת הפירעון של החייב כלפי הנושים (לדוגמא עיין ע"א 621/83). כאשר אנו משוחחים על כונס נכסים בהוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל – אנו מתכוונים לאדם שממונה בצו מיוחד לנהל נכס מסוים של החייב. ביריעה זו נעסוק בכינוס נכסים מהסוג האמור.

כינוס נכסים בפשיטת רגל – בניגוד להליכי הוצאה לפועל, כאשר מדובר בפשיטת רגל, כינוס הנכסים הוא הוראת חובה ואינו נתון לשיקול דעת, דהיינו מינוי כונס נכסים הוא שלב הכרחי בדרך להכרזה על פשיטת רגל. הבדל נוסף בין "כונסי הנכסים" הוא שבפשיטת רגל, כונס הנכסים לא מתמנה כלפי נכס ספציפי, אלא כלפי כלל נכסי החייב.

יש לציין כי כינוס הנכסים בפשיטת רגל מטרתו שונה מכינוס נכסים בהוצאה לפועל, כאשר בפשיטת רגל עסקינן תפקידו של הכונס הוא לא לממש את הנכס אלא לאתר את כלל זכויותיו הכספיות של החייב מחד ואת כלל חובותיו השונים מאידך וזאת לצורך פירעון החובות בהתאם לסדר הפירעון בין הנושים הקבוע בחוק.

כונס נכסים בהוצאה לפועל

תפקידו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל הוא מכירת נכס מסוים של החייב לצורך פירעון חובותיו.

סמכויותיו של כונס הנכסים מוגדרות בסעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל, והם לקחת לרשותו את הנכס, לנהל ולמכור אותו ולעשות בו למעשה כשלו.

כמו כן, ניתנות לכונס הנכסים סמכויות כלפי החייב עצמו בין היתר הוא רשאי לדרוש מהחייב מסמכים שונים הקשורים לנכס וכן לבצע פעולות שיסיעו בביצוע פסק הדין ובפירעון החוב.

יש לציין כי בפעולות הללו אנו רואים את כונס הנכסים כשלוח של החייב, וכל פעולה שהוא מבצע, כאילו ביצע אותה החייב עצמו וזאת לאור העיקרון הנהוג בישראל הקובע כי "שלוחו של אדם כמותו".

חובות החייב כלפי כונס הנכסים בהוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל, מטיל על החייב לכבד את מינוי כונס הנכסים ולסייע לו בתפקידו לרבות:

• להימנע מלעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע לכונס הנכסים במילוי התפקיד

• למלא אחר הוראות כונס הנכסים בנוגע לנכס ו/או למסמכים הקשורים אליו

• לעשות בעצמו כל מעשה שייסיע לכונס הנכסים להגשים את תפקידו היינו למכור את הנכס למרבה במחיר ולהביא לפירעון מקסימאלי של החובות

חובותיו של כונס הנכסים

סעיף 54 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על כונס הנכסים לפעול ביושר, בהגינות ועליו להגשים את סמכויותיו בתום לב (וכך גם פסק בית המשפט בבג"ץ 566/81).

אחראיות כונס הנכסים בנזיקין

ראוי לציין כי במקום בו כונס הנכסים סטה מסמכויותיו ובשל כך, נגרם נזק לחייב או לנושה בשל התנהלות זו הם (הצדדים) יוכלו לתבוע אותו בנזיקין בשל הנזק שנגרם להם.

לסיכום בעניין כונס נכסים – סמכויות ותפקידים

כונס נכסים, הוא כינוי לאדם שמתמנה כאחראי לנכס של חייב אם בהליכי פשיטת רגל, או בהליכי הוצאה לפועל.

כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, מטרת כונס הנכסים למכור את הנכס שעליו הוא התמנה לצורך פירעון מרבי של החובות של החייב לנושים.

פעולותיו של כונס הנכסים מחייבות את החייב ואנו רואים כאילו החייב עצמו ביצע אותם. עם זאת, גם על כונס הנכסים מוטלות חובות ומגבלות, ובמקום בו הוא סטה מהן הוא יהיה חייב בדין כלפי החייב ו/או הנושים.

בסוגיות אלו, ובסוגיות אחרות שבתחום ההוצאה לפועל מומלץ להיוועץ עם עורך דין טרם ביצוע כל פעולה וזאת לשם השגת התוצאות הטובות ביותר בהליך.

פשיטת רגל הנה הליך אשר נועד לפרוע את חובותיו של אדם, שאין ביכולתו הכלכלית להסדירם, זאת באמצעות כינוס נכסי פושט הרגל, מכירתם וחלוקת התמורה שנתקבלה בעדם בין הנושים.

מדובר בהליך, בעל השלכות קשות ומגבילות לגבי החייב, המהווה ערוץ פעולה אפשרי אחד מתוך מספר אלטרנטיבות הקיימות במצב זה, אולם במקרים מסויימים הליך פשיטת הרגל מסתמן כפתרון יחיד עבור החייב, כתלות בגובה החוב, מספר הנושים הפועלים נגד החייב, מידת הסולבנטיות של החייב וסטטוס נכסיו.

תרחישים בהם פשיטת רגל מהווה פתרון יחיד

מספר רב של נושים – במקרים בהם מספר נושים פועלים במקביל לגביית חובות מהחייב ונפתחו נגדו תיקים רבים בהוצאה לפועל, עומדת בפני החייב אפשרות להגיש בקשה להליך איחוד תיקים.

במסגרת סעד זה נקבע הסדר פריסת תשלומים והסכום החודשי אותו מסוגל החייב לשלם מתחלק בין כלל הנושים, באופן המקל עליו להתמודד עם הנטל הכספי.

פניה להליך איחוד תיקים מתאימה לחייב, אשר יש בכוונתו וביכולתו לפרוע את החוב באופן הדרגתי ומדוד, אך כאשר מדובר באדם, אשר חב כספים למספר רב של נושים ואין זה ריאלי, כי יצליח לעמוד בהחזרים לכולם, ערוץ הפעולה המתאים יהיה הליך פשיטת רגל ולא הוצאה לפועל.

גובה החוב – קריטריון, המשפיע אף הוא על בחירה בהליכי פשיטת רגל כפתרון יחיד – בפסיקה שניתנה בעת האחרונה נקבע, כי כאשר החוב הצטבר לסכומים גבוהים ושיעור התשלום החודשי שמציע החייב במסגרת הליך איחוד תיקים אינו מגיע כדי גובה החזר מספיק לנושים, מתקבל יותר לפנות להליך של פשיטת רגל, מאשר לנקוט בהליכי הוצאה לפועל.

קיום חשד אצל הנושים, כי החייב מסתיר רכוש מפניהם או כי הבריח רכוש טרם התמוטטותו הכלכלית -  במקרים אלה מעוניינים הנושים לנהל נגד החייב הליכי פשיטת רגל, במסגרתם יוכלו להתחקות אחר הרכוש המוברח או המוסתר.

כאשר לא מתקיים חשד מסוג זה, יעדיפו הנושים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, דוגמת עיקולים, פקודות מאסר, צו עיכוב יציאה מהארץ וכד', המפעילים על החייב לחץ רב יותר ועשויים לזרז את פרעון החוב.

שעה שהחייב שקוע בחובות, אשר אין ולא תהיה ביכולתו להחזירם, הרי שאין לו מה להפסיד, המגבלות הכרוכות בהליכי הוצאה לפועל אינן מהוות עוד סנקציה עבורו והגיוני לפעול נגדו במסגרת הליכי פשיטת רגל.

קיום מעשה פשיטת רגל – רשימת ארועים, המנויים בפקודת פשיטת הרגל, נחשבים מעצם טיבם כמעשה פשיטת רגל, המהווה כלי תומך להכרזה על ההליך.

בין העילות המנויות בחוק בהקשר זה: העברת מרמה או מתנת מרמה -  כאשר החייב העניק נכס מסוים במתנה, באופן הכרוך במרמה; העדפת מרמה -  העברה או שיעבוד נכס לנושה מסויים, תוך העדפתו על פני שאר הנושים מתוך אילוץ או שידול שאינם כדין וכאשר אין ביכולת החייב לפרוע מכספו את חובותיו; עזיבה של החייב את הארץ במטרה להימלט מחובותיו; התחמקות של החייב מנושיו, דוגמת עזיבת ביתו או עסקו, היעלמות או התבודדות; עיקול נכסי החייב ומכירתם בהוצאה לפועל; הודעה של החייב לנושה, כי אין בכוונתו להסדיר את תשלום החוב וכן חוסר עמידה בהתראת פשיטת רגל.