עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

בשנים האחרונות הולכת וגוברת הביקורת הציבורית, אשר נמתחת על תפקוד ההוצאה לפועל בארץ. בהמשך לביקורת זאת נשמעים גם קולות הקוראים להפרטת השירותים הניתנים על ידי ההוצאה לפועל.

בין היתר, נטען לעומסים אדירים, עמם אין ביכולת המערכת להתמודד. מצב דברים זה גורם לסחבת בניהול התיקים, סרבול הליכי הגבייה והתמשכותם, סף גבייה נמוך, נקיטה בסנקציות וצעדים, הפוגעים בכבודו וחירותו של החייב ומתן מענה בלתי מספק לזוכים – הנושים.

אלה ועוד הובילו לצורך בהנהגת רפורמה במערכת ההוצאה לפועל, אשר עוגנה במסגרת תיקון 29 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנה החולפת.

אולם, במקביל לשינויים המשמעותיים – תפיסתיים ואופרטיביים כאחד שחוללה הרפורמה נשמעים קולות המרחיקים לכת וקוראים להפרטת שירותי הוצאה לפועל בישראל.

המצדדים בכך טוענים, כי המהפך המבוקש בתפקוד המערכת יתרחש רק בנטילת סמכויות ההוצאה לפועל מידי הרשות המבצעת והעברתן לידי גופים פרטיים, שיפעלו בכפוף לקבלת זיכיון מהמדינה.

יתרונות הפרטת הוצאה לפועל

מהלך של הפרטה מציע מספר יתרונות לא מבוטלים לצדדים המעורבים בהליך.

על הערכים המוספים אשר מציעה הפרטה נמנים:

עבור הזוכים – הקלת התנהלותם מול מערכת ההוצאה לפועל והפחתת העלויות, הכרוכות בכך ביחס לנהוג כיום.

בסטאטוס של הפרטה ידרשו הזוכים אך להגשת פסק הדין או השטר לביצוע, ללא צורך בתשלום אגרות, הנלוות כיום להליך או בייזום והגשת בקשות לנקיטה בצעדים לצורך קידומו.

הרציונאל המנחה הינו, כי התשלום לבעלי התפקידים במערך ההוצאה לפועל יבוצע על בסיס הצלחה, תמריץ, אשר יניע לפעולה ויגביר את יעילות ההליך.

ההוצאות הכרוכות בהליך,אגרות ושכר טרחת המוציא לפועל יגבו מהחייב בכפוף להצלחת הגבייה.

עבור החייבים – נטען כי מהלך הפרטה מציע להם יתרון בדמות הפחתת העלויות המושתות עליהם כיום, מאחר והטלת תשלום הוצאות, אגרות ושכר טרחה תבוצע רק כנגד הוכחת תוצאות גבייה אקטיבית בשטח.

בכך יימנע ניפוח כוזב של החוב, כפי שמתבצע כיום, כאשר המוציא לפועל מקבל שכר ללא תלות בהצלחת הליכי הגבייה.

חסרונות הפרטת הוצאה לפועל

לכל מטבע שני צדדים ולפיכך, יתרונותיהם של הזוכים תחת משטר של הפרטת ההוצאה לפועל עשויים לעמוד לרועץ לחייבים.

מבקרי מהלך ההפרטה טוענים כי גזירת שכר טרחת המוציאים לפועל מתוך אחוזי הגבייה תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות החייב.

זאת באשר מדיניות כאמור תגרום להגברת הגבייה בכל דרך, באופן שיפעל לרעת החייבים, אשר באורח טבעי מהווים הצד החלש והפגיע בהליכי הוצאה לפועל.

בהיבט זה עשוי מהלך של הפרטה להפר את האיזון העדין בין הצדדים בתיק הוצאה לפועל, קידום ההליך מתוך התבוננות דרך משקפי הזוכה בלבד ובמקביל, פגיעה באינטרסים, הראויים לשמירה והגנה של החייבים.

נוכח האמור, כנגד התוצאות החיוביות שמציע מהלך ההפרטה במישור שיפור הגבייה והגדלת הסכומים הנגבים, ישולם מחיר גבוה של פגיעה בזכויות החייבים.

חסרון נוסף הינו עבור חייבים, המוכרים כמשתפי פעולה וקואופרטיביים, אשר מערכת ההוצאה לפועל תבכר נקיטה בצעדיהם כלפיהם נוכח הקלות היחסית של הגבייה מהם, ביחס לאחרים.

מציאות כזו תוביל להפרת עקרון השוויון בגבייה מהחייבים השונים.

משברים כלכליים מטילים צל כבד על פעילותה השוטפת של החברה ומעמידים אותה במבחן הישרדות ושמירה על קיומה. אולם, לא כל תרחיש של היקלעות לקשיים פיננסיים מסתיים בהכרח בפירוק החברה והגעתה לקץ דרכה העסקית.

בכדי להימנע ממצב של פשיטת רגל, אשר מקבילתה לגבי חברות הינה הליכי פירוק, קיימת קשת רחבה של דרכי פעולה אפשריות ומגוון צעדים, בהם ניתן לנקוט – משפטיים ושאינם משפטיים.

צעדים ראשונים…

פעולות במישור זה מבוצעות על פי רוב כצעדי שיקום ראשוניים של החברה, שעה שהנהלת הארגון מאתרת היקלעות לבעיה פיננסית.

מדובר במגוון פתרונות, שתכליתם להתגבר על מכשולים נקודתיים. כל הליך עומד בפני עצמו והם אינם משתלבים בהכרח יחד לכדי מתווה כללי וסדור.

פעולות מסוג זה נהוג לבצע טרם פנייה להליכים משפטיים ובהן:

גיוס הון – בדרך של צירוף שותף חדש לחברה בכובע של אסטרטג או משקיע, מיזוג עם חברה אחות או מכירת החברה.

ייזום הליכי התייעלות – ובכלל זה צמצום הוצאות שאין בהן הכרח, ביצוע רפורמה במבנה הארגוני, מכירת חלק מנכסי ופעילויות החברה ועוד.

פעילות במישור הפיננסי – הגדלת מסגרת האשראי בדרך של גיוס בטחונות, לקיחת הלוואות מהבנק או לחלופין ניסיון להשיג מימון באמצעות הלוואה חוץ בנקאית.

גיבוש הסדר פריסת תשלומים עם הנושים – מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט ומתאים בעיקר לחברות, אשר מספר הנושים, להם הן חייבות כספים, הינו מצומצם.

על  ההנהלה לגלות כל העת ערנות למצבה של החברה. שעה שצעדים אלה ודומיהם אינם מסייעים בשיפור מצבו הפיננסי של הארגון מומלץ לפנות בהקדם לקבלת יעוץ מגורם מקצועי.

גופים אלה אמונים על הערכת מצבה של החברה והצעת דרכי פעולה נוספות במטרה לחלצה מהמשבר הכלכלי, אליו נקלעה.

בשלב זה יומלץ לרוב על הכנה לקראת ניהול הליך משפטי ובכלל זה איסוף מידע לגבי חובותיה של החברה, בטחונות, שעבודים והלוואות, שנטלה מבנקים ועוד.

צעדים משפטיים

לאחר הכנת התשתית לניהול הליכים משפטיים יכולה החברה לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה להוצאת צו הקפאת הליכים.

נוכח העלויות, הכרוכות בהליך זה, הינו מתאים לחברות בהיקף פעילות בינוני ומעלה, אשר מצליחות עדיין ליצור רווחים.

קיראו בהרחבה על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

לצורך אישור הבקשה תידרש החברה להוכיח, כי יש באפשרותה להתמיד בפעילות העסקית תוך הפקת רווח, גם תחת הימצאות בסטאטוס של הקפאת הליכים.

הרציונאל המנחה את אישור הבקשה הינו, כי באמצעות הרווחים, שתצבור החברה ועל ידי מכירת חלק מנכסיה, תוכל לגבש הסדר נושים ולהעבירו לאישור באסיפות הנושים.

הצבעה על סיכוי לשיקום החברה באופן זה ושכנוע בית המשפט בכך יובילו למתן צו הקפאת הליכים לתקופה מסוימת, בעלת אפשרות הארכה לפרקי זמן של עד תשעה חודשים ולמינוי נאמן, המשמש ידו הארוכה של בית המשפט ומפקח אחר התנהלות ההליך.

עמידה בהצלחה בצו הקפאת ההליכים וקבלת אישור הנושים להסדר, שהציעה החברה, יובילו להבראתה.

מצב דברים זה יאפשר חזרת החברה בהקדם לפעילות עסקית שוטפת תוך השבת מושכות הניהול לבעליו המקוריים של הארגון.

יש לכם שאלות? ליחצו: יעוץ משפטי

סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"מ – 1980 עוסק בהשפעתם של מגוון פגמים בהליך פשיטת רגל, לגבי המשך ההליך ונפקותו מבחינה חוקית.

סעיף זה שכותרתו – "פגם פורמלי לא יפסול בהליך פשיטת רגל" על תתי סעיפיו מעגן שתי קביעות:

האחת, כי הליך פשיטת רגל ימשך כסדרו ולא יפסל מסיבה של פגם צורני או שיבוש כלשהו.

פסלות כאמור תתרחש במקרים חריגים בהם הערכאה בפניה הוגשה ההתנגדות להמשך ההליך, מצאה כי השיבושים שנפלו בו גרמו לעיוות דין משמעותי, במידה שאינה ברת תיקון במסגרת הנחיה הניתנת על ידי בית המשפט.

הקביעה השניה היא, כי פגמים או שיבושים אשר אירעו בהליכי מינוי או בחירה של אחד מבעלי התפקידים בהליך פשיטת רגל: כונס נכסים רשמי, נאמן או נציג בועדת הביקורת, לא ישפיעו על תוקפה והשלכותיה של פעולה, אשר ננקטה בפשיטת רגל ובוצעה מתוך תום לב.

פסקי דין שדנו בפגמים בהליכי פשיטת רגל

הליך בש"א 8360/01 יקותיאל ברק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ עסק בבקשה, שהגיש הבנק לבית המשפט, להמצאת התראת פשיטת רגל לחייבת עקב אי עמידתה בתשלום חובות, שהוכרו במסגרת פסק דין.

סכום החובות המצטבר שננקב בפסק הדין, עמד על כ-300,000 ש"ח.

פרט לכך קיים היה סכום חוב בגובה כ-5.5 מיליון ש"ח, אשר צוין בהתראה, שהומצאה לחייבת על ידי הבנק ולא היו קיימים לו תימוכין בפסק דין או שטר כלשהם.

לפיכך טענה החייבת, כי מדובר בחובות, הנטענים על ידי הבנק הנושה בלבד ללא קיום אסמכתא משפטית.

השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפניה הוגשה ההתנגדות, ציינה, כי קיימת חשיבות רבה לנוסח התראת פשיטת הרגל, המהווה ספתח להליכים, אשר יינקטו בהמשך, במידה והחייב לא יסדיר את חובו.

נפסק, כי אמנם ברגיל בית המשפט אינו נוהג לקבל התנגדויות המוגשות על ידי החייב במטרה להתחמק מתשלום חובו.

התנגדויות אלה, המבוססות על מגוון הנמקות שונות, נדחות על הסף תוך מתן אור ירוק לפתיחה בהליך פשיטת הרגל. אולם, בנסיבות המקרה יש לחרוג מהמקובל.

באופן עקרוני ציינה השופטת כי מאחר והתראת פשיטת רגל מוכרת כהליך העומד בפני עצמו, מוקנית לבית המשפט סמכות להכשיר פגמים פורמאליים, אשר אירעו בה.

במקרה זה קבעה, כי במסגרת ההתראה דרש הבנק מהחייבת סכום הגדול באופן משמעותי, פי כמה וכמה מהחוב המקורי, שהוחלט בפסק הדין, במטרה שיהווה עילה אפשרית להתראת פשיטת הרגל.

פעולה זו נמצאה על ידי בית המשפט כבלתי כשרה ולגיטימית נוכח העובדה, שהתראת פשיטת רגל אינה בגדר מכתב דרישה שמציג הבנק לתשלום החוב, כי אם דרישה פורמלית, הניתנת מטעם בית המשפט.

נוכח האמור אין לציין בהתראה סכומי כסף, אשר לא נפסקו באופן מפורש בפסק הדין.

לפיכך ושעה שהסכום הנקוב בהתראה עלה עשרת מונים על הסכום, שנקבע בפסק הדין, נפסק, כי יש לפסול את ההתראה עקב פגם יסודי, שנפל בה.

בנוסף, הוחלט על בחינת מידת תום הלב של הנושה – הבנק, אשר המציא את ההתראה.

יש לך שאלות? פנה לקבלת יעוץ משפטי בנושא

הליך פשיטת רגל נפתח באחד משני ערוצים אפשריים: ביוזמת החייב או ביוזמת נושה או קבוצת נושים, להם חב החייב כספים. במסגרת החלופה השנייה מוטלת הנעת גלגלי ההליך על כתפי הנושים, שהגישו את הבקשה, מהם מצופה ליזום צעדים בתיק ולקדם את הליך פשיטת הרגל.  נסיבות מסוימות עשויות להוביל את הערכאה המשפטית, אשר דנה בפשיטת הרגל, לקבלת החלטה לפיה, קיים צורך בהחלפת נושה.

במקרים אלה נסמך בית המשפט על פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), אשר מעגנת אפשרות חוקית לביצוע צעד כזה.

הבסיס החוקי להליך החלפת נושה

בפקודה נקבע מנגנון, המאפשר החלפתו של נושה, אשר מכונה על פי לשון הפקודה "מבקש".

בהתאם לסעיף 188 לפקודה, במקרים בהם סבורה הערכאה המשפטית, כי מבקש – נושה מסוים, אינו מנהל את ענייני פשיטת הרגל בשקידה הראויה, כמצופה ממנו, נתונה בידה הסמכות להחליפו בנושה אחר.

הנושה החדש, אשר ייכנס בנעלי הנושה המקורי, נדרש לעמוד במספר תנאים, המנויים בפקודה.

תכלית ההסדר בחוק הינה להבטיח, כי גם במקרה, בו נושה אינו ממלא נאמנה את תפקידו בקידום התיק, לא יוביל מצב דברים זה לפגיעה בהתנהלותו השוטפת של הליך פשיטת הרגל.

כלפי הנושים מעביר מנגנון זה מסר כפול של הרתעה מפני החלפתם האפשרית לצד הנעה לפעולה וייזום צעדים במסגרת הליך פשיטת הרגל.

תנאי הסף, הנדרשים לצורך נקיטה בצעד של החלפת נושה

סעיף 188 לפקודה מונה את הקריטריונים, המשמשים בסיס לייזום וביצוע הליך החלפת נושה.

תנאים אלה מתייחסים הן לנושה המקורי והן לנושה המיועד.

לגבי הנושה, שהחלפתו מתבקשת, נדרשת התרשמות הערכאה המשפטית מהתנהלות לקויה שלו ומקידום התיק ללא השקעת מאמץ מצידו ובאופן בלתי מספק.

בכלל הצעדים, המצופים ממנו, נדרש הנושה, אשר יוזם את ההליך, להגיש בקשה לפתיחה בהליך – בהתאם לפרוצדורה המפורטת בחוק, לרבות תשלום אגרה והגשת מסמכים מסוימים; לאחר מכן, לקבוע מועד לדיון מול הערכאה המשפטית הרלוונטית ולעדכן את החייב במועד הדיון שנקבע ובהמשך, לקחת חלק באסיפות הנושים, הנערכות מעת לעת לאורך ההליך.

עמידה בדרישות אלה הינה מספקת כדי להוכיח פעילות אקטיבית במסגרת התיק.

באשר לנושה, אשר מיועד לבוא בנעלי הנושה המקורי ולהחליפו – אדם זה נדרש להחזיק בשטר חוב או מסמך אחר, המעיד על קיום חוב כלפיו, אשר פנה להליכי פשיטת רגל נוכח חוסר אפשרות לפרוע את חובו מול החייב.

החוב צריך לעמוד בסף מינימום, המאפשר להכריז על החייב כעל פושט רגל.

יישום הליך החלפת נושה

הכלי המשפטי של החלפת נושה מהווה ערוץ פעולה קיים ואפשרי, אשר הפניה אליו מתבצעת באופן נדיר יחסית.

ישום ההליך הינו בקבלת החלטה בנושא על ידי בית המשפט, על בסיס התרשמותו מהתנהלות לקויה של הנושה – המבקש, שעה שאינו פועל ברמת השקידה, המצופה ממנו במסגרת הליך פשיטת רגל.

למידע נוסף בקרו באתר: פשיטת רגל או התייעצו עם: עורך דין פשיטת רגל

עוד באתר: פשיטת רגל כמוצא אחרון

עיקול מיטלטלין

בין הצעדים, העומדים לימין הזוכה בהליכי הוצאה לפועל, מסורה בידו אפשרות להגיש בקשה לעיקול מיטלטלין של החייב. מדובר בהליך, אשר ננקט נגד רכושו של החייב ומהווה אמצעי להבטחת ביצועו של פסק הדין. מימוש המיטלטלין בדרך של מכירה מאפשר לפרוע את החוב, באופן חלקי או מלא, באמצעות התמורה המתקבלת.

הגדרת מיטלטלין

על פי פקודת הפרשנות, מיטלטלין מוגדרים באופן שיורי כנכס מכל סוג שהוא, להוציא מקרקעין. מההגדרה עולה, כי בכלל מיטלטלין באים גם נכסים אשר אינם מוחשיים.

נכסי מיטלטלין הניתנים לעיקול

פרט למיטלטלין השייכים לחייב ומצויים בבעלותו או בחזקתו של אדם אחר, ניתנים לעיקול גם הנכסים הבאים:

מיטלטלין משותפים – המצויים בבעלות משותפת של החייב ושל אנשים נוספים. במעמד המכירה יקבל הזוכה את החלק, אשר מגיע לו מהחייב והיתרה תחולק בין השותפים האחרים בנכס באופן יחסי.

מיטלטלין ברי רישום – לפי תקנות ההוצאה לפועל, במידה והעברת הבעלות על הנכס המעוקל טעונה רישום, נדרש המוציא לפועל להמציא לממונה על הרישום הודעה בעניין העיקול והממונה ירשום הערה, המציינת את דבר העיקול, במסמכים הרלוונטיים.

נכסים אשר העברת הבעלות לגביהם מצריכה רישום בפנקסים רשמיים, דוגמת כלי רכב, ניתנים לעיקול בדרך של רישום בפנקסים המתאימים.

זכויות עתידיות – סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לעיקול זכות קיימת וזכות עתידה כאחד. זכות עתידית הינה כזו, אשר דבר התגבשותה בעתיד הינו וודאי וצפוי להתרחש במועד ספציפי או לאחר קרות אירוע מסוים. מנגד, זכות ערטילאית ובלתי וודאית, אשר טרם התגבשה, אינה ברת עיקול.

מיטלטלין האסורים בעיקול

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל מונה שורה של סוגי מיטלטלין המוגנים מפני ביצוע עיקול וביניהם:

1. מצרכי מזון, הנדרשים למחייתם של החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו – לתקופה של עד חודש ימים.
2. כלי בית, בגדים, מיטות, כלי אוכל ואביזרי מטבח, שהינם בבחינת צרכים חיוניים עבור החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו.
3. תשמישי קדושה, השייכים לחייב ולבני משפחתו.
4. כלי עבודה, מכשור, מכונות וכן בעלי חיים, המשמשים את החייב בביצוע מקצועו, לצורך פרנסתו ולקיום משפחתו. הפטור מעיקול יחול על מיטלטלין, אשר שוויים נמוך מ 200 ש"ח. לגבי מכונות – נדרש ששוויין יהיה עד 500 ש"ח ושהחייב עובד בהן בעצמו או בסיוע שני עובדים אחרים.
5. כלים, מכשור, מיכון ובעלי חיים, המשרתים נכה ומשמשים אותו עקב נכותו.
6. חיות מחמד, המוחזקות אצל החייב ואינן משמשות לעיסוק מסחרי במהותו.

חריגים וסייגים

הפטור הניתן לגבי עיקול מכשור ומיכון, הן לצורך משלח יד והן מפאת נכות, לא יחול, שעה שהחוב המדובר נוצר עקב רכישת אותם מיטלטלין, אשר עיקולם נדרש.

לגבי חייב שהוא קיבוץ רשאי ראש לשכת הוצאה לפועל להורות, כי מכשור, מיכון ובעלי חיים לא יעוקלו במידה והם מקיימים מספר תנאים באופן מצטבר: משמשים מקור הכנסה מהותי עבור הקיבוץ, הקיבוץ הגיש בקשה לכך וכאשר שווי המיטלטלין אינו עולה על סכום מסוים, הקבוע בתקנות.

הגנה זו לא תחול, כאשר החוב התגבש עקב רכישת המיטלטלין אשר עיקולם נדרש.

כיצד ניתן לגבות חוב מזונות בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל? מהו ההבדל מגביית חובות אחרים? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

כאשר אנו עוסקים בהליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל, ישנם חובות שמעמדם שונה מזה של חובות אחרים. אחד מהחובות אשר זוכים למעמד מיוחד במסגרת ההליכים כאמור הוא חוב המזונות.

מדוע קיימות הוראות שונות לגבי חוב הנובע ממזונות לעומת חוב "רגיל"?

הסיבה העיקרית לשינוי בדינים נעוצה בכך שחוב המזונות הוא חוב הדרוש לשם גידול ילדים וניהול חיי יומיום תקינים של משפחת החייב. על רציונל זה עמדו בתי המשפט במספר הלכות וכך מפי כבוד השופטת דליה דורנר ברע"א 4033/98 טקאטש נ' טקאטש:

"חוב מזונות כמשמעותו בחוק מתייחס לסכום הפסוק שעל החייב לשלם למחייתו ולצרכיו היום-יומיים של בן משפחתו. כאמור, לשם גביית חוב מסוג זה נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים השונים מדרך הגבייה של חובות פסוקים אחרים"

כיצד שונה חוב מזונות מחוב רגיל בהליכי ההוצאה לפועל?

חוב מזונות שונה במספר מאפיינים מחוב רגיל כמפורט:

• פריסה לתשלומים – כאשר מדובר בחוב רגיל, בדרך כלל מוציא ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים הפורס את החוב לתקופת זמן מסוימת. לעומת זאת בחוב מזונות, בית המשפט כבר "פרס" את החוב ורק במקרים חריגים יהיה ניתן לפרוס את התשלומים באופן שונה (ראה פרשנות בית המשפט ברע"א 4095/98)

• מאסר – בחוב רגיל ניתן לאסור את החייב רק לאחר חקירת יכולת ולמשך 7 ימים אך כאשר מדובר בחוב מזונות החייב יכול להיאסר אף ללא הופעה לחקירת היכולת ועד 21 ימים וזאת לאור סעיף 74(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז, 1967

• איחוד תיקים – חוב מזונות לא ניתן לאחד במסגרת איחוד תיקים בהוצאה לפועל גם אם המזונות משתלמים בידי הביטוח הלאומי וכך נפסק גם בתמ"ש 28031/99

• חייב מוגבל באמצעים – חייב לא יוכל לבקש להיות מוכרז כעל חייב מוגבל באמצעים במסגרת חוב מזונות, הרציונל באיסור זה דומה מאוד לזה שבאיסור איחוד התיקים וזאת בגלל שהכרזה כאמור תפרוס את תשלום המזונות לאורך זמן ותפגע ביכולת המשפחה לנהל חיי יומיום תקינים כאמור לעיל

• בנוסף לאלו קיימות הוראות חוק נוספות בחוק ההוצאה לפועל הנותנות לחוב המזונות עדיפות ע"פ חובות כספיים אחרים.

מה לגבי חוב מזונות בהליך פשיטת רגל?

גם בהליכי פשיטת רגל לחוב מזונות מעמד מיוחד, למשל סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם, 1980 קובע כי פושט רגל לא יופטר מחוב מזונות.

כמו כן סעיף 78(ד) לפקודה קובע כי חוב מזונות יזכה לדין קדימה ע"פ חובות אחרים בסדר הפירעון ביו הנושים. משמעותה של הוראה זו היא שהמקבלת מזונות תוכל להיפרע מכל נכסיו של פושט הרגל לפני שכל נושה אחר יוכל להיפרע מהם (למעט נושים מובטחים או נושים אחרים המוגדרים בדין קדימה).

סיוע של עורך דין בגביית חוב מזונות

בעלים רבים אינם מעוניינים לשלם מזונות ומנסים להתחמק מכך באמתלות שונות ישנם כאלה שמבריחים נכסיהם וישנם המנסים לפעול בדרכים משפטיות להקטנת הסכום המשתלם מדי חודש.

יש לציין כי פעולה באמצעות עורך דין לגביית חוב מזונות היא דרך וודאית להבטחת תשלום החוב באופן המרבי ע"י החייב. שכן באמצעות הוראות החוק המיוחדות הנוגעות לחוב מזונות עליהם עמדנו ניתן להיפרע מהחוב באופן קל ומהיר יחסית לפירעונם של חובות אחרים.

זקוק לסיוע של עורך דין? לחץ כאן ליעוץ משפטי מיידי

מתי מוכרז חייב כמוגבל באמצעים ומדוע? כל הפרטים על הגבלת חייבים בהליכי הוצאה לפועל במאמר שלפניכם.

הוראות חוק ההוצאה לפועל (להלן החוק) מקציבות לחייב פרק זמן מקסימאלי שבמהלכו עליו לפרוע את חובותיו לנושיו השונים. פרק הזמן כאמור הוא פונקציה של גובה החוב, כך לדוגמא חוב של עד 20,000 ₪ ניתן לפרוס לתשלומים לאורך שנתיים.

עם זאת ישנם מקרים, בהם החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במסגרת פרקי זמן אלו ובכגון דא, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז עליו כעל "חייב מוגבל באמצעים".

מעבר לכך, שחייב זה יזכה לפריסת תשלומים נוחה יותר, יש להכרזת ראש ההוצאה לפועל משמעויות נוספות הן כלפי החייב המוכרז והן כלפי נושיו.

כיצד יש לערוך בקשה על מנת להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים?

את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס בקשת חייב. בנוסף יש לצרף לבקשה טופס שאלון (טופס 861) – מטרת השאלון היא לברר את מצבת נכסיו של החייב אל מול התחייבויותיו לנושים.

לאלו יש להוסיף צילום ספח תעודת הזהות של החייב כולל מידע על בן/בת זוג וילדיו + הצהרת ויתור על סודיות. ראוי לציין כי יש להגיש את הבקשה בשלושה העתקים ללשכת הוצאה לפועל בה מתנהלים תיקי החובות. טופס 861 שאלון + ויתור על סודיות ניתן למצא באתר של רשות האכיפה והגבייה של המדינה.

הגבלות על החייב מצבירת חובות נוספים

כאשר חייב מבקש להיות מוכרז כמוגבל באמצעים מוטלות עליו מגבלות שונות שמטרתם מניעת צבירת חובות כספיים נוספים. סעיף 69 ד לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על חייב כאמור יוטל צו איסור יציאה מהארץ, כמו כן חשבון הבנק שלו יהפוך למוגבל ויוטלו עליו מגבלות קשות בשימוש באשראי.

בנוסף, מוטלות מגבלות עסקיות על חייב שמוכרז כמוגבל באמצעים,למשל נאסר עליו להקים תאגיד (סעיף 69ד(ב) לחוק).

רישום חייב מוגבל באמצעים

מעבר להגבלות עליהם עמדנו לעיל, סעיף 69 ה לחוק קובע כי חייב מוגבל באמצעים יירשם במרשם הפתוח לעיון הציבור. הסיבה לפומביות כאמור היא לאפשר לעוסקים להיזהר בעשותם עסקה עם חייבים שהוכרזו כמוגבלים באמצעים בהוצאה לפועל. ראוי לציין כי משפרע חייב מוגבל באמצעים את חובו – הוא יימחק מהמרשם.

חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים

האם חייב מוגבל באמצעים יכול לאחד את תיקיו בהוצאה לפועל לתשלום אחד קבוע כלפי כלל הנושים? מצד אחד תנאי סף לביצוע איחוד תיקים הוא התנאי שהחייב יכול בפירעון חובותיו תוך הזמנים המכסימאליים הקבועים בחוק, מצד שני, חייב מוגבל באמצעים מוכרז כאמור במקום בו הוא אינו מסוגל מלכתחילה לפרוע את חובותיו בזמנים הקבועים בחוק.

המחוקק הישראלי בחר לפתור את הדילמה הזאת בסעיף 69 ו(א) ואפשר לחייב מוגבל באמצעים לאחד את תיקיו. חייב שיעשה כן, יזכה להקלות בתשלומים הנדרשים בדרך כלל ע"י המבקשים איחוד תיקים (למשל הדרישה לתשלום של 3 אחוז מכלל החובות בעת הגשת בקשת האיחוד).

עם זאת, עדיין יוטלו על המוגבל באמצעים שמבקש איחוד הוראות חוק הנוגעות להתנהגותו באופן ראוי. כך למשל הוא לא יזכה לאיחוד התיקים במקום בו הוא ימנע מלמסור מידע על נכסים שברשותו או חובות שצבר.

עבירות פליליות של חייב מוגבל באמצעים

יש לציין כי חייב מוגבל באמצעים שיפר את ההגבלות שמוטלות עליו עלול למצוא עצמו עומד מול סנקציה פלילית קשה, כך לדוגמא סעיף 81 ג מטיל סנקציה של עד כ- 3 שנות מאסר לחייב מוגבל באמצעים שהפר את האיסור על הקמת תאגיד.

חשיבות הסיוע המשפטי

הגשת בקשה להיות מוכרז כמוגבל באמצעים טומנת בחובה יתרונות רבים. עם זאת להכרזה משמעויות לא פשוטות והיא מקיימת גם חסרונות עבור החייב. על כן לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין מומלץ להתייעץ עם עורך דין מתחום ההוצאה לפועל טרם נקיטת כל פעולה.

לחץ כאן לקבלת יעוץ משפטי מקצועי בתחום הוצאה לפועל