חוב שמקורו בעבירה פלילית לא יזכה בהגנות פשיטת הרגל

נסיבות מסוימות יובילו לביטול הליכי פשיטת רגל ולאובדן ההגנות המוקנות לחייב במסגרתם. היכנסו לקריאת ההלכה החדשה של בית המשפט המחוזי בירושלים, העוסקת בביטול הליכי פשיטת רגל שנפתחו בגין חוב שמקורו בעבירה פלילית…

פשיטת רגל כמו גם הוצאה לפועל הן פרוצדורות שונות אשר קיימת ביניהן חפיפה מסוימת.

פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נפרד מהבעלות על נכסיו בשל היקלעותו לסטאטוס של חדלות פירעון, אולם החוק מאפשר לו להסדיר את חובותיו כדי שיוכל להמשיך את פעילותו הכלכלית.

בנסיבות מסוימות יכולים הנושים והחייב להעדיף הכרזה על פשיטת רגל מאשר מימוש נכסים במסגרת הוצאה לפועל.

יחד עם זאת, המחוקק ובית המשפט אינם מעוניינים להפוך את ההליך למקלטם של מי שמעוניינים להשתמט מתשלום חובות ולכן בית המשפט בוחן בקפידה את התנהגות החייב במהלך יצירת החוב ובמועד הגשת הבקשה.

מהם תנאי הסף להגשת בקשה להכרזה על פשיטת רגל?

סעיף 18 (ה) 2 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, קובע כי בית המשפט מוסמך לדחות בקשה לפשיטת רגל שהוגשה לשם שימוש לרעה בהליכים, שלא בתום לב או שעה שהחייב הינו בר פירעון.

ביטול ההליכים משמעו המשך נשיאה בנטל החוב ובגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי חוב כספי שמקורו בעבירה פלילית נוצר בחוסר תום לב. בנסיבות אלה לא קיימת הצדקה לסייע למי שבא בשערי בית המשפט בהיעדר ניקיון כפיים, משום שעזרה שכזו תהא מנוגדת לעקרון תקנת הציבור.

בפסק הדין ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, מתייחס בית המשפט העליון לשלילת הגנות הפקודה מחובות שמקורם בניהול עסק לא חוקי ומציין את השיקולים הדרושים לביטול הזכאות כאמות מידה לבחינת הפגיעה בתקנת הציבור בהקשר לפשיטת הרגל.

אליבא דה כבוד הנשיא לשעבר אהרון ברק יש לבחון את חומרת המעשה, את היסוד הנפשי בעבירה, התמשכותה של אי החוקיות, הקשר בינה ובין החובות ושיקולים נוספים.

הגנה על חוב שמקורו בפלילים

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל לאחרונה הליכי פשיטת רגל שנפתחו בעקבות חוב שמקורו בהרשעה בעבירה פלילית.

במקרה הנדון, ירה רופא שיניים בשלושה צעירים במהלך ויכוח שפרץ ביניהם. שני צעירים נפגעו באוזן ובריאה והשלישי נפגע בראשו מקליע שחדר דרך עינו.

בתביעת הפיצויים האזרחית חויב הרופא לשלם לפצוע השלישי סכום של מליון שקלים ולשני הנפגעים האחרים פיצוי נוסף.

אולם, עם קבלת פסק הפיצויים פנה החייב בבקשה להכרזה על פשיטת רגל בשל חובות אליהם נקלע, שהצטברו לסכום משמעותי של 1.8 מליון שקלים.

בתחילה אמנם נפתח הליך כינוס נכסים והחייב שילם 500 שקלים מדי חודש לקופת המנהל המיוחד, אך בדיון הועלתה התנגדות לפשיטת הרגל, ונטען כי יש בניהול הליך זה משום ביזוי החוק.

הטעמים לאי מתן הגנה לחוב שמקורו בדבר עבירה

בית המשפט קיבל את ההתנגדות חרף הקביעה שעל הנפגע מוטלת אשמה של 40% בנסיבות המקרה.

לדידו של כבוד השופט דוד מינץ, אמנם ייתכנו חריגים אך במידה וייקבע שהחוטא זכאי להגנות הפקודה שעה שעבר עבירה פלילית ומעשהו נוגד את תקנת הציבור, משמעות הדבר היא שירוויח מהעוולה שביצע.

מכאן, הרי שהקניית הגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל למי שנקלע לחדלות פירעון עקב עבירה שביצע, נוגדת את עקרון היסוד של תקנת הציבור.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום פשיטת רגל:

עליה במספר פשיטות הרגל בשנת 2010

פגמים בהליך פשיטת רגל

אישור בקשה לפשיטת רגל כשהנושה הוא רשויות המס

פקודת המכס (נוסח חדש) ותקנותיה עוסקות בנושאי יבוא של סחורות או מוצרים שונים ממדינות זרות אל תוך גבולות הארץ, כמו גם על יצוא של סחורות אל מדינות העולם.

למרבית מדינות העולם ישנם חוקים הקשורים בהטלת מיסים על יבוא של מוצרים שונים, בשל שלוש סיבות מרכזיות: מסי היבוא הם כלי לגיוס כספים ולמימון כלכלת המדינה, אפשרות לפקח על היקפי הייבוא וניסיון להגן ולעודד את התעשייה המקומית.

בהתאם לפקודת המכס במדינת ישראל, אחראית רשות המיסים שבמשרד האוצר, על נושא המכס כמו גם על נושאי המיסים האחרים.

במסגרת תפקידה אחראית הרשות בין השאר על הגבייה, הפיקוח והבקרה על כניסת מוצרים וסחורה בהיקפים שונים אל נמלי התעופה ואל נמלי הספנות.

פקודת המכס – מהי כוללת?

בפקודת המכס מופרטים כל תנאי החוק הקשורים בייבוא מוצרים, החל מגובה המס לתשלום, דרך היתרים שונים וכלה בהחרמה.

במדינת ישראל נגבים מסי המכס על מוצרים שונים ומגוונים, החל ממשקאות אלכוהוליים, דרך מוצרי טבק וכלה בחומרי בנייה.

עם זאת, מדינת ישראל חתומה על הסכמי ייבוא שונים עם האיחוד האירופי, ארצות הברית ועם מדינות נוספות כדוגמת ירדן.

הסכמים אלה מקטינים או מבטלים לחלוטין את התשלום הקבוע בחוק עבור מוצרים המיובאים ממדינות אלה.

בפקודת המכס מפורטים גם תפקידיו השונים של המכס במדינת ישראל. לפי החוק, מטרתם של מנגנוני המכס היא לפקח על הכנסתם של מוצרים שונים אל תחומי המדינה, החל מחפצים אישיים, דרך חומרים מסוכנים וכלה בחיות.

כמו כן, אחראי המכס על אכיפת החוקים השונים הקשורים בהכנסה או בהוצאה של סחורות, ועל האיסורים והמגבלות החלים בהקשר זה.

תיקון פקודת המכס

בשנת 2003 הוכנסו תיקונים ועדכונים שונים בפקודת המכס. חלק גדול מתיקונים אלה חל על יבוא הסיגריות או מוצרי טבק אחרים, במטרה למנוע ניסיונות הברחה שהפכו נפוצים מאוד בשנים האחרונות.

עם זאת, בפקודה חלו שינויים משמעותיים גם ביחס לטובין מיובאים אחרים.

שינויים אלה כוללים בין השאר: החמרה משמעותית באמצעי הענישה הפליליים במקרה של הברחת טובין, נקיטת פעולות מונעות כדוגמת תפיסה, חילוט והחרמה של טובין והרחבת הסמכויות של רשויות המכס.

הדוגמאות לשינויים בפקודת המכס הן רבות:

החמרת הענישה על עבירות הברחה – התיקון בסעיף 211 לפקודת המכס מחמיר בצורה משמעותית את העונש על עבירת הברחת סחורה משישה חדשים בעבר לשלוש שנות מאסר היום, וגם לקנס כספי בגובה של כ-300,000 ש"ח.

במקרים של החזקת טובין מוברחים, ישלם המחזיק סכום הגבוה פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים עליהם. במקרה של הברחה בנסיבות מחמירות, עונש מאסר יעמוד על חמש שנים, והקנס הכספי על 600,000 ש"ח.

הודעה על תביעה להחזרת הטובין – בתיקון לסעיף 190 לפקודת המכס נקבע, כי במקרה של תפיסת טובין יקוצר משך התקופה של שליחת הבקשה להחזרת הטובין, על ידי אדם שבידו נתפסו הטובין או בעליהם, מחודש ימים לשבעה ימים בלבד בנסיבות מסוימות ועל טובין מסוימים.

באם לא תוגש בקשה עד מועד זה, יחשבו הטובין למוחרמים והרשות תהיה רשאית למכרם.

מתי מוכרז חייב כמוגבל באמצעים ומדוע? כל הפרטים על הגבלת חייבים בהליכי הוצאה לפועל במאמר שלפניכם.

הוראות חוק ההוצאה לפועל (להלן החוק) מקציבות לחייב פרק זמן מקסימאלי שבמהלכו עליו לפרוע את חובותיו לנושיו השונים. פרק הזמן כאמור הוא פונקציה של גובה החוב, כך לדוגמא חוב של עד 20,000 ₪ ניתן לפרוס לתשלומים לאורך שנתיים.

עם זאת ישנם מקרים, בהם החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במסגרת פרקי זמן אלו ובכגון דא, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז עליו כעל "חייב מוגבל באמצעים".

מעבר לכך, שחייב זה יזכה לפריסת תשלומים נוחה יותר, יש להכרזת ראש ההוצאה לפועל משמעויות נוספות הן כלפי החייב המוכרז והן כלפי נושיו.

כיצד יש לערוך בקשה על מנת להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים?

את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס בקשת חייב. בנוסף יש לצרף לבקשה טופס שאלון (טופס 861) – מטרת השאלון היא לברר את מצבת נכסיו של החייב אל מול התחייבויותיו לנושים.

לאלו יש להוסיף צילום ספח תעודת הזהות של החייב כולל מידע על בן/בת זוג וילדיו + הצהרת ויתור על סודיות. ראוי לציין כי יש להגיש את הבקשה בשלושה העתקים ללשכת הוצאה לפועל בה מתנהלים תיקי החובות. טופס 861 שאלון + ויתור על סודיות ניתן למצא באתר של רשות האכיפה והגבייה של המדינה.

הגבלות על החייב מצבירת חובות נוספים

כאשר חייב מבקש להיות מוכרז כמוגבל באמצעים מוטלות עליו מגבלות שונות שמטרתם מניעת צבירת חובות כספיים נוספים. סעיף 69 ד לחוק ההוצאה לפועל קובע כי על חייב כאמור יוטל צו איסור יציאה מהארץ, כמו כן חשבון הבנק שלו יהפוך למוגבל ויוטלו עליו מגבלות קשות בשימוש באשראי.

בנוסף, מוטלות מגבלות עסקיות על חייב שמוכרז כמוגבל באמצעים,למשל נאסר עליו להקים תאגיד (סעיף 69ד(ב) לחוק).

רישום חייב מוגבל באמצעים

מעבר להגבלות עליהם עמדנו לעיל, סעיף 69 ה לחוק קובע כי חייב מוגבל באמצעים יירשם במרשם הפתוח לעיון הציבור. הסיבה לפומביות כאמור היא לאפשר לעוסקים להיזהר בעשותם עסקה עם חייבים שהוכרזו כמוגבלים באמצעים בהוצאה לפועל. ראוי לציין כי משפרע חייב מוגבל באמצעים את חובו – הוא יימחק מהמרשם.

חייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים

האם חייב מוגבל באמצעים יכול לאחד את תיקיו בהוצאה לפועל לתשלום אחד קבוע כלפי כלל הנושים? מצד אחד תנאי סף לביצוע איחוד תיקים הוא התנאי שהחייב יכול בפירעון חובותיו תוך הזמנים המכסימאליים הקבועים בחוק, מצד שני, חייב מוגבל באמצעים מוכרז כאמור במקום בו הוא אינו מסוגל מלכתחילה לפרוע את חובותיו בזמנים הקבועים בחוק.

המחוקק הישראלי בחר לפתור את הדילמה הזאת בסעיף 69 ו(א) ואפשר לחייב מוגבל באמצעים לאחד את תיקיו. חייב שיעשה כן, יזכה להקלות בתשלומים הנדרשים בדרך כלל ע"י המבקשים איחוד תיקים (למשל הדרישה לתשלום של 3 אחוז מכלל החובות בעת הגשת בקשת האיחוד).

עם זאת, עדיין יוטלו על המוגבל באמצעים שמבקש איחוד הוראות חוק הנוגעות להתנהגותו באופן ראוי. כך למשל הוא לא יזכה לאיחוד התיקים במקום בו הוא ימנע מלמסור מידע על נכסים שברשותו או חובות שצבר.

עבירות פליליות של חייב מוגבל באמצעים

יש לציין כי חייב מוגבל באמצעים שיפר את ההגבלות שמוטלות עליו עלול למצוא עצמו עומד מול סנקציה פלילית קשה, כך לדוגמא סעיף 81 ג מטיל סנקציה של עד כ- 3 שנות מאסר לחייב מוגבל באמצעים שהפר את האיסור על הקמת תאגיד.

חשיבות הסיוע המשפטי

הגשת בקשה להיות מוכרז כמוגבל באמצעים טומנת בחובה יתרונות רבים. עם זאת להכרזה משמעויות לא פשוטות והיא מקיימת גם חסרונות עבור החייב. על כן לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין מומלץ להתייעץ עם עורך דין מתחום ההוצאה לפועל טרם נקיטת כל פעולה.

לחץ כאן לקבלת יעוץ משפטי מקצועי בתחום הוצאה לפועל

לאחרונה נדמה, כי בכל ערוצי החדשות ניתן לשמוע את הביטוי עבירות מס. בין אם מדובר בחברי כנסת, סלבריטאים או עבריינים מן השורה, עבירות מס מטופלות כיום ביד קשה כאשר בתי המשפט שואפים לצמצם את התופעה עד כמה שניתן.

המושג עבירת מס מתייחס לכל סוג של העלמת מס מהשלטונות במדינת ישראל.

באופן כללי ניתן לחלק את סוגי עבירות המס לשני סוגים: עבירות מס תהליכיות (או פרוצדוראליות) ועבירות מס מכוונות.

עבירות מס פרוצדוראליות – עבירות מס מסוג זה מהוות את עבירות המס הקלות יותר מכיוון שמדובר בעבירות שנעברו בגלל טעות בהליך (פרוצדורה) של הגשת המס.

בתוך כך למשל, נכללת עבירה של אי הגשת דו"חות מס במועד או תשלום מס בסכום לא נכון.

עבירות אלו נחשבות קלות יחסית מפני שקיימת כוונה לשלם מס אך כשל בתהליך גרם לבעייתיות.

העיקר הוא כי הייתה כוונה לשלם, וכוונה זו היא מה שבית המשפט בוחן.

את סוגיית הכוונה בעבירות מס ניתן לראות בפסק הדין של השופט מור (006628/07, מה-1.3.09), בה פסק השופט במקרה של שלושה אנשים שנאשמו בעבירת מס וקבע, כי אחד הנאשמים שהיה צעיר יחסית הינו זכאי, מפני שעל אף שביצע את העבירה, תום הלב במקרה עמד לצידו ולא הייתה בכוונתו לבצע עבירת מס מכוונת.

הענישה המקובלת במקרים של עבירות מס מסוג זה היא בדרך כלל מסתכמת בענישה קלה יחסית בגלל שלא הייתה כוונה אמיתית של העלמת מס.

הענישה יכולה להסתכם בפיצוי כספי במקרים הפשוטים יותר, אך בהיעדר יעוץ משפטי איכותי, עשויה אף להסתכם בעונש חמור יותר, עד כדי מאסר.

עבירות מס מכוונות – עבירות מס מסוג זה מהוות את עבירות המס הקשות מכיוון שבמקרים אלו מדובר על אנשים אשר ביצעו עבירה במתכוון.

עבירות מס מסוג זה יכולות לכלול עבירות כגון העלמות הכנסה (רישום חסר במכוון בדו"חות), מסירת דיווח מס שגוי במכוון ועוד.

מקרים אלו נשפטים בחומרה יתרה מכיוון שבית המשפט בוחן, כאמור, את יסוד הכוונה, ובמקרים אלה הכוונה הייתה מפורשת – להעלים מס.

הענישה על עבירות אלו הינה חמורה ויכולה להגיע לכדי מאסר בפועל למספר שנים.

כך למשל, בפסק הדין שהוזכר לעיל קיבלו שניים מהנאשמים עונשים כבדים יחסית בגלל שהשופט סבר, כי ביצעו את העבירה במכוון.

סיוע של עורך דין

כפי שתואר, עבירות מס יכולות להיות מגוונות ומורכבות. המקרים עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות: מורכבות עבירת המס, הסכומים המעורבים, מצבו הפיננסי של הנאשמים ועוד.

על כל פנים, מומלץ, כי עורך דין המתמחה בתחום של עבירות מס יתלווה לתהליך כבר מתחילתו, אם קיים חשד לעבירת מס, שכן עורך דין מקצועי ומיומן יכול להשפיע באופן מהותי על ההליך המשפטי, לעבוד מול רשויות המס ולסייע בהמתקת העונש המוטל על ידי בית המשפט.

סיוע שכזה יכול להציל אתכם ממצב משפטי מורכב, לחסוך לכם כסף בטווח הארוך ואף עשוי למנוע ישיבה בכלא במקרים מסויימים.

הלבנת הון מוגדרת כפעולה כלכלית, המבוצעת ברכוש, לצורך טשטוש והסוואת מקורו, מהותו, מיקומו, ייעודו וכן בעלי הזכויות והעניין בו. הלבנת הון מאפשרת להכשיר ולהכין לשימוש חוזר כספים, שהושגו במסגרת פעילות פלילית, דוגמת סחר בסמים או כספי מעילה ומתייחסת כיום לכל פעילות פיננסית, אשר אינה מותרת במסגרת החוק.

ככזו, מוכרת הלבנת הון לשלביה השונים – מעבירת המקור, עבור בפעולת ההלבנה וכלה בשימושים החוזרים בהון המולבן, כעבירה פלילית.

המעורבים בעבירות מסוג זה אינם בהכרח אנשי העולם התחתון, עבריינים או סוחרי סמים, כי אם גם אנשים מן השורה, בעלי עסקים או פוליטיקאים, המתפתים להרוויח כסף בקלות, אגב התחמקות מתשלום מס.

הדרכים המקובלות להלבנת הון

בתחום הלבנת הון נפוצות מספר שיטות מרכזיות: אחת הדרכים הינה העברת סכומי כסף בהיקפים גדולים לגורם מתווך, אשר יפקיד את הכסף לחשבון הבנק שלו ויעביר המחאה לאדם, שאת כספו הפקיד, מבלי לעורר חשד, תוך גביית עמלה עבור השירות.

שיטה מקובלת נוספת הינה הקמת עסק פיקטיבי כחברת קש, אשר אינה נתונה לפיקוח, הזרמת סכומי כסף אל העסק ואי דיווח לגבי ההכנסות.

דרך אחרת הינה הצגתו של כסף בלתי כשר ככזה, אשר הושג מרווחי הימורים. בכך מתאפשר מתן גושפנקא לסכומי כסף גדולים והלבנתם.

חומרת העבירה בארץ

רשות המיסים, המפקח על הבנקים וגופים נוספים במדינה מנהלים מאבק עיקש נגד הלבנת הון במטרה לצמצם את מימדי התופעה ולעקרה מן השורש.

דבר החוק המרכזי, אשר עוסק בעבירה ומסדיר את דרכי הענישה בגינה מזה כעשור, הינו חוק איסור הלבנת הון.

כשנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון, המהווה גוף מודיעיני, שמטרתו לסייע במניעה מוקדמת של עבירות הלבנת הון כמו גם לחקור ולפענח עבירות שנחשפו.

היחידה פועלת במסגרת משרד המשפטים ועוסקת כיום אף באיסור מימון פעילות טרור, כחלק מהירתמות מדינת ישראל למאמץ הבינלאומי למיגור תופעות אלה.

בין תחומי פעילותה המרכזיים של הרשות: שיתוף פעולה עם  הבנקים – יחידות מיוחדות, שהוקמו לצורך כך במוסדות הבנקאיים, נדרשות לדווח לרשות אודות פעולות חריגות, הנחזות כבלתי שגרתיות בהתחשב בטיב הלקוח, היקף הפעולה הכלכלית והסכומים המועברים ומעוררות חשד לפעילות הלבנת הון או מימון טרור.

הבנקים בארץ מבצעים פעילות אכיפה והשגחה שוטפת אחר הלבנת הון.

במסגרת חובת הציות הבנקאית, מוסדו יחידות יעודיות, אשר אמונות על דיווח, מעקב ובקרה אחר פעולות כלכליות חריגות, תיעוד ורישום עסקאות, בדיקת נאמנות לקוחות טרם פתיחת חשבון בנק חדש, עדכון הרשות לגבי פעולות בלתי כשרות ומתן הסבר לציבור הלקוחות על אופן ניהול כספים תקין ודיווח כנדרש.

מעקב אחר כספיהם של הנכנסים לתחומי מדינת ישראל והיוצאים משטחה – מעל סכום של 80,000 ש"ח קיימת חובת דיווח לרשויות והפרתה מקנה סמכות נקיטת עיצומים כספיים.

בעקבות חקיקת חוק הלבנת הון  תוקן גם חוק הגנת הפרטיות, המאפשר כיום הקמת מאגר מידע בתחום איסור הלבנת הון.