עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

עיקול מיטלטלין

בין הצעדים, העומדים לימין הזוכה בהליכי הוצאה לפועל, מסורה בידו אפשרות להגיש בקשה לעיקול מיטלטלין של החייב. מדובר בהליך, אשר ננקט נגד רכושו של החייב ומהווה אמצעי להבטחת ביצועו של פסק הדין. מימוש המיטלטלין בדרך של מכירה מאפשר לפרוע את החוב, באופן חלקי או מלא, באמצעות התמורה המתקבלת.

הגדרת מיטלטלין

על פי פקודת הפרשנות, מיטלטלין מוגדרים באופן שיורי כנכס מכל סוג שהוא, להוציא מקרקעין. מההגדרה עולה, כי בכלל מיטלטלין באים גם נכסים אשר אינם מוחשיים.

נכסי מיטלטלין הניתנים לעיקול

פרט למיטלטלין השייכים לחייב ומצויים בבעלותו או בחזקתו של אדם אחר, ניתנים לעיקול גם הנכסים הבאים:

מיטלטלין משותפים – המצויים בבעלות משותפת של החייב ושל אנשים נוספים. במעמד המכירה יקבל הזוכה את החלק, אשר מגיע לו מהחייב והיתרה תחולק בין השותפים האחרים בנכס באופן יחסי.

מיטלטלין ברי רישום – לפי תקנות ההוצאה לפועל, במידה והעברת הבעלות על הנכס המעוקל טעונה רישום, נדרש המוציא לפועל להמציא לממונה על הרישום הודעה בעניין העיקול והממונה ירשום הערה, המציינת את דבר העיקול, במסמכים הרלוונטיים.

נכסים אשר העברת הבעלות לגביהם מצריכה רישום בפנקסים רשמיים, דוגמת כלי רכב, ניתנים לעיקול בדרך של רישום בפנקסים המתאימים.

זכויות עתידיות – סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לעיקול זכות קיימת וזכות עתידה כאחד. זכות עתידית הינה כזו, אשר דבר התגבשותה בעתיד הינו וודאי וצפוי להתרחש במועד ספציפי או לאחר קרות אירוע מסוים. מנגד, זכות ערטילאית ובלתי וודאית, אשר טרם התגבשה, אינה ברת עיקול.

מיטלטלין האסורים בעיקול

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל מונה שורה של סוגי מיטלטלין המוגנים מפני ביצוע עיקול וביניהם:

1. מצרכי מזון, הנדרשים למחייתם של החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו – לתקופה של עד חודש ימים.
2. כלי בית, בגדים, מיטות, כלי אוכל ואביזרי מטבח, שהינם בבחינת צרכים חיוניים עבור החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו.
3. תשמישי קדושה, השייכים לחייב ולבני משפחתו.
4. כלי עבודה, מכשור, מכונות וכן בעלי חיים, המשמשים את החייב בביצוע מקצועו, לצורך פרנסתו ולקיום משפחתו. הפטור מעיקול יחול על מיטלטלין, אשר שוויים נמוך מ 200 ש"ח. לגבי מכונות – נדרש ששוויין יהיה עד 500 ש"ח ושהחייב עובד בהן בעצמו או בסיוע שני עובדים אחרים.
5. כלים, מכשור, מיכון ובעלי חיים, המשרתים נכה ומשמשים אותו עקב נכותו.
6. חיות מחמד, המוחזקות אצל החייב ואינן משמשות לעיסוק מסחרי במהותו.

חריגים וסייגים

הפטור הניתן לגבי עיקול מכשור ומיכון, הן לצורך משלח יד והן מפאת נכות, לא יחול, שעה שהחוב המדובר נוצר עקב רכישת אותם מיטלטלין, אשר עיקולם נדרש.

לגבי חייב שהוא קיבוץ רשאי ראש לשכת הוצאה לפועל להורות, כי מכשור, מיכון ובעלי חיים לא יעוקלו במידה והם מקיימים מספר תנאים באופן מצטבר: משמשים מקור הכנסה מהותי עבור הקיבוץ, הקיבוץ הגיש בקשה לכך וכאשר שווי המיטלטלין אינו עולה על סכום מסוים, הקבוע בתקנות.

הגנה זו לא תחול, כאשר החוב התגבש עקב רכישת המיטלטלין אשר עיקולם נדרש.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי

המחאות או שיקים אשר חוזרים ללא כיסוי הנם תופעה המאפיינת את המשק הישראלי. שיקים חוזרים מקשים על התנהלות חיי המסחר ומערערים את בטחונם וודאותם של בעלי עסקים,לגבי קבלת תמורה מלאה עבור הסחורה או השירות שסיפקו.

קיבלת שיק שחזר? טרם ויתור על החוב כדאי לדעת, שאין המדובר במאבק אבוד מראש.

איתור פרטי החייב וניהול הליך גבייה מושכל עשויים להניב פירות ולהוביל לפירעון החוב!

על כן מומלץ להתאמץ ולפנות לקבלת סיוע של עורך דין העוסק בגביית שיקים ולא להרים ידיים במהרה.

דרכים מקובלות לגביית שיקים חוזרים

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בשני אופנים מרכזיים:

באורח עצמאי – קיימים בעלי עסקים, אשר מנסים להתמודד עם התופעה בכוחות עצמם וזאת באמצעות איתור פרטי בעל השיק – כתובת ודרכי התקשרות וייזום פניה אליו, בין בשיחה טלפונית ובין בשליחת מכתב התראה מטעם העסק.

חרף היוזמה והנחישות, חלק ניכר מפניות אלה אינו מוכח כאפקטיבי ולא מביא להשגת התוצאה הרצויה – פרעון השיק.

באמצעות עורך דין – רבים סבורים, כי פניה לסיוע משפטי לצורך גביית שיקים חוזרים כרוכה בעלויות גבוהות ואינם מאמינים ביכולתה של מערכת ההוצאה לפועל לטפל בבעייתם ולהביא להסדר החוב.

אולם, הסתייעות בעורך דין מהווה ערוץ גבייה מוסדר ולגאלי, אשר לא אחת נושא פרי ומוכח כיעיל ובר תוצאות.

בין השלבים, הנכללים במסגרת הליך גבייה משפטי, נמנים: איתור פרטי החייב, מענו, דרכי ההתקשרות עמו והתחקות אחר מקורות הכנסתו ונכסיו בסיוע חוקר פרטי מוסמך.

שליחת מכתב התראה מפורש לחייב ובו דרישה לתשלום החוב בהקדם האפשרי או ביצוע גבייה באמצעות הטלפון על ידי צוותי גבייה, המתמחים בכך.

טיפול בחייבים סדרתיים – ניהול הליך הוצאה לפועל נגד החייב, לרבות פתיחת תיק, הפעלת הליכים ונקיטה בסנקציות מקובלות נגד החייב ורכושו לצורך תשלום החוב או הגעה להסדר בדבר פרעונו – בדרך של הסכם בין החייב לזוכה או מימוש רכוש מעוקל של החייב.

משרדי עורכי דין רבים העוסקים בגביית שיקים חוזרים, עושים זאת באמצעות מערכת ממוחשבת וממוכנת, המנוהלת בשקיפות מול הלקוח, תוך מתן דיווחים בזמן אמת בעניין שלבי תהליך הגבייה ועדכונים שוטפים לגבי הסטטוס בו מצוי התיק.

גביית שיקים חוזרים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל

פניה למערכת ההוצאה לפועל מתאפשרת לזוכה בפסק דין אזרחי, לרבות מימוש שיקים, שטרי חוב ושטרות משכנתא שלא כובדו, תשלום הוצאות בעניין, שאינו אזרחי ומימוש פסק דין או החלטה, שניתנו מטעם בית הדין הרבני.

גביית שיקים חוזרים מתבצעת בדרך של הפעלת הליכים נגד החייב או נגד עזבונו / יורשיו, במידה והחייב נפטר.

לצורך פתיחת ההליך יש לפנות לאחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ, בצירוף פסק הדין או השטר המקורי וכן העתק מכתב התראה לחייב, אותו מומלץ לשלוח טרם פתיחת התיק.

לבד מטופס פתיחת הליך, בו יצויינו פרטי החייב במלואם, יש להציג את השיק עצמו וצילום שלו משני צדדיו.

בנוסף, נדרש תשלום אגרה, אשר סכומה משתנה בהתאם לסעדים השונים המתבקשים.

לאחר פתיחת התיק, תפעל מערכת ההוצאה לפועל בהתאם לנהלים המקובלים, קרי, המצאת אזהרה לחייב, במסגרתה יתבקש להסדיר את תשלום החוב בתוך פרק זמן של עשרים ימים ממועד קבלת האזהרה.

בחלוף תקופה זו ובמידה והחייב טרם הסדיר את חובו, רשאי הזוכה לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להפעלת הליכים נוספים בתיק, בהם: ביצוע עיקולים נגד רכוש החייב וזכויותיו, מכירת מטלטלין ונכסים של החייב, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, צווי הבאה, מאסר וכד'.

מכוח תיקון חדש בחוק ההוצאה לפועל, אשר נכנס לתוקפו בראשית חודש אוגוסט האחרון, עומדת בפני הזוכה אפשרות לגבות שיקים חוזרים, בסכום של עד עשרת אלפים ש"ח, במסגרת מסלול מקוצר, ללא צורך בסיוע עורכי דין.

מטרתו של מסלול זה הינה להקל על כלל הצדדים: על הזוכים -  מערכת ההוצאה לפועל תפעל בשמם ותחסוך את הצורך במעקב ומעורבות אינטנסיבית שלהם בתיק, על החייבים – בהפחתת תוספות תשלום על החוב עבור שכר טרחת עורכי דין.

בנוסף, מסייע התיקון החדש לגופים ורשויות, הנתקלים בתופעה של שיקים חוזרים חדשות לבקרים, בדרך של חסכון בהוצאות שכירת שירותי עורכי דין לצורך ניהול הליכים אלה.

הגבייה תבוצע הלכה למעשה באמצעות יחידה חדשה במערכת ההוצאה לפועל, אשר אמונה על גביית חובות עבור זוכים בגין שיקים, שטרות, פסקי דין כספיים ותיקי תובענות שגובה החוב בהם אינו עולה על 10,000 ש"ח (שלחייב בהם לא נפתח תיק איחוד וכן לא הוכרז כמוגבל באמצעים) – אשר חזרו, לא כובדו או לא מומשו.

במסגרת התיקון לחוק נקבע, כי לאנשי היחידה החדשה תינתן גישה למאגרי מידע נרחבים, בהם מצויים פרטים אודות החייב, כתובתו, נכסיו והכנסותיו, אשר יאפשרו לאמוד את מצבו הכלכלי של החייב, להעריך את מידת יכולתו לעמוד בהחזר החוב ולקבוע צו תשלומים בהתאם.

מטרת היחידה החדשה שהוקמה הינה להביא לגבייה מהירה של החוב, בפרק זמן של עד שמונה חודשים, תוך הפעלת סנקציות נגד רכוש החייב – לרבות עיקול נכסים, המצויים בידי צד ג' וביצוע תפיסות ועיקולי רכבים.

יש לך שאלות בנושא גביית שיקים חוזרים? פנה/י אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

אחד מהשינויים המרכזיים, שהונהגו במסגרת התיקון לחוק הוצאה לפועל, הינו צמצום הפגיעה בחייב תוך שמירה על גופו, כבודו וחירותו במסגרת הפעלת הליכי הוצאה לפועל נגדו.

כחלק מכך, מוסדו במסגרת התיקון צעדים להגנה על החייב מפני עיקול זכויותיו על ידי צדדים שלישיים והוגבלה אפשרות עשיית שימוש בצווי מאסר נגד חייבים.

הלכה למעשה, הפך התיקון את צווי המאסר להליך דרסטי, שהפנייה אליו נדירה ומתאפשרת בכפוף להתקיימות תנאים מגבילים.

הגנה מפני עיקול זכויות כלפי צדדים שלישיים

התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל מקנה לחייב חסינות מפני אפשרות של עיקול כספי זכאות עבור סיוע בדיור ומענק השתתפות בשכר דירה, הניתנים לו על ידי הרשויות.

ההגנה, המוקנית במסגרת החוק, הינה למשך חודש ימים ממועד הפקדת כספים אלה בחשבון הבנק של החייב.

כמו כן, מעניק החוק בנוסחו החדש הגנה מפני עיקול כספי פיצויים, המשולמים לחייב בגין זכאותו להסדר מגורים חלופי, במקרה של פינויו מדירת מגוריו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

אולם, לגבי דמי שכר  דירה, שהיה החייב אמור להעביר למשכיר ולא שולמו לו חרף העובדה, שהחייב קיבל את מענק ההשתתפות מטעם הרשויות, קובע התיקון, כי כספים אלה אינם נהנים מהגנה, ניתן לעקלם ולהסדיר באמצעותם את החוב כלפי המשכיר.

צמצום השימוש בצווי מאסר

טרם התיקון האחרון לחוק הוצאה לפועל חייב הוכר כבעל יכולת, המתחמק מפרעון חובותיו, שעה שלא הגיש בקשה לחקירת יכולת לאחר שקיבל אזהרה על נקיטת הליכים נגדו או במידה ולא עמד בתשלום החוב בהתאם לתנאי הסדר התשלומים, אשר פורטו במסגרת האזהרה.

כפועל יוצא מכך, הוקנתה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות בלתי מוגבלת להפעיל נגד החייב הליכי מאסר בגין חוב בכל גובה ושיעור – סנקציה, המהווה פגיעה מהותית בחירותו ובכבודו של החייב, כערכים בעלי חשיבות עליונה, המוגנים מכוח חוקי היסוד.

תיקון חוק ההוצאה לפועל החדש הגביל באופן משמעותי את יכולת הפעלת הליכי מאסר נגד החייב, וזאת במספר דרכים:

ראשית הוחלט כי הפנייה להליך זה תיעשה רק לאחר בחינת אפשרות הפעלת הליכים, אשר הינם אפקטיביים לצורך גביית החוב אך דרסטיים פחות ממאסר ונקיטה בהם כרוכה בפגיעה מצומצמת בחייב.

כך גם בתיקי גביית חוב מזונות בהם נמסרה בידי הרשם סמכות לנקוט בהליכים, שחומרת פגיעתם בחייב פחותה או להטיל על החייב הגבלות אחרות, טרם פנייה להליך של מאסר.

שנית, נקבע סף חוב מינימלי בגינו ניתן לעשות שימוש בהליך מאסר, העומד על 2,000 ש"ח.

יתרה מכך, קובע התיקון החדש, כי צו מאסר לא ינתן אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל ערך לחייב, שהובא בפניו, חקירת יכולת ובמהלכה התרשם, כי אין באפשרותו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום החוב וקיים הסבר מתקבל על הדעת לכך.

במקרה כזה, יינתן צו המאסר רק בחלוף חצי שנה ממועד עריכת הבירור.

עוד קובע התיקון, כי בהתאם לבקשת החייב או ביוזמת רשם בלשכת הוצאה לפועל יהא הרשם רשאי להשהות את ההחלטה על מאסר החייב למשך פרק זמן, אשר יקנה בידי החייב אפשרות לפנות לקבלת יצוג משפטי, בין בדרך של  שכירת עורך דין ובין בהתאם לזכאותו על פי חוק הסיוע המשפטי.

לגבי חייב שנאסר, קובע התיקון לחוק את חובת הבאתו בפני רשם ההוצאה לפועל בתוך יממה ממועד מאסרו (ולא שתי יממות כבעבר).

במעמד זה יוכל הרשם להחליט על קיצור תקופת המאסר או לקבל כל החלטה צודקת אחרת, בהתאם לשיקול דעתו בנסיבות המקרה.

יש לך שאלות? זקוקים לסיוע בהליכי הוצאה לפועל? ליחצו: יעוץ משפטי מיידי

לקריאה נוספת ליחצו: תיקון חוק ההוצאה לפועל – סמכויות רשמים