עיכוב יציאה מהארץ מהווה סנקציה חריפה הננקטת בהליכים שונים דוגמת הוצאה לפועל, פשיטת רגל או תביעה אזרחית כמו גירושין.

התכלית אותה נועד להגשים צו מסוג זה הינה מניעת התחמקות מקיום בירור משפטי של אדם אשר מתנהל נגדו הליך משפטי או סיכול כוונותיו של חייב המבקש להימלט לחו"ל או להבריח לשם את נכסיו.

משמעות הוצאת הצו הינה פגיעה בחופש התנועה – זכות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוכח האמור תיעשה הפגיעה בה בהתאם לחוק, שעה שהתמלאו התנאים הנדרשים ובאורח מידתי.

התנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת ניהול הליכי הוצאה לפועל נגד חייב

בקשת עיכוב יציאה מהארץ של החייב תוגש על ידי הזוכה בתיק וביוזמתו.

לצורך אישור הבקשה נדרש הזוכה לשכנע את ראש לשכת ההוצאה לפועל כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב מתכוון לעזוב את הארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות טרם הסדרת חובותיו או הבטחת פירעונם.

כן נדרש הזוכה להצביע על חשיבות הישארות החייב בארץ כדי לפרוע את החוב ועל הנזק שייגרם במידה וייצא מהארץ.

ביסוס תשתית ראייתית כאמור יוביל להחלטת ראש ההוצאה לפועל על מתן צו עיכוב יציאה מהארץ והנחיית החייב להפקיד את דרכונו.

החלטה זו אף תחוזק שעה שמדובר בחוב בסכום גבוה וכאשר לא מצויים בארץ נכסים של הנתבע.

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי הוצאה לפועל

שעה שבמסגרת הליכי הוצאה לפועל הוחלט על מתן צו תשלומים לפיו ישלם החייב את חובו באופן קצוב לא ינתן צו לעיכוב יציאת החייב מהארץ.

אישור מתן הצו ייעשה רק בנסיבות בהן ראש ההוצאה לפועל השתכנע כי עזיבת החייב את הארץ עלולה לשבש את ביצוע פסק הדין.

סמכות אחרת הנתונה לראש ההוצאה לפועל הינה להתנות את יציאת החייב מהארץ בהפקדת ערבויות, במטרה להבטיח את ביצוע פסק הדין.

בנסיבות אלה יחליף מתן הערובה את הוצאת צו העיכוב ולחייב תוקנה אפשרות יציאה מהארץ כנגד הפקדת סכום כספי שישמש ערובה לפירעון החוב במידה ולא ישוב.

נסיבות נוספות בהן לא ימומש צו העיכוב אף לאחר שהוצא הינן כאשר החייב הצליח לשכנע את בית המשפט כי עזיבתו את הארץ הינה למטרה מוצדקת וראויה.

במקרה זה יותנה על פי רוב ביטול הצו במתן ערובה.

תנאים למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

בידי שופט או רשם בית המשפט נתונה סמכות מתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנתבע בתביעה אזרחית.

תנאי בסיסי לאישור מתן הצו הינו כי סכום התביעה עולה על חמישים אלף ש"ח אלא במקרים חריגים בהם יאושר הצו אף כאשר גובה התביעה נמוך יותר (בתביעת חוב מזונות לא מתקיימת דרישת סף זו).

לצורך אישור הבקשה על התובע להציג תשתית ראייתית מוצקה המצביעה על קיום חשש סביר לפיו בכוונת הנתבע לצאת את הארץ לפרק זמן ממושך או לתמיד.

בנוסף נדרש התובע להוכיח כי היציאה מהארץ תקשה על בירור התביעה שעה שטרם ניתן פסק דין או על מימוש פסק הדין לאחר שניתן.

בנוסף, ניתן לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ עוד לפני שהוגשה תביעה וזאת כסעד זמני. התנאים לכך הם:

• מבקש הצו נדרש להגיש לבית המשפט תביעה כנגד הצד השני בתוך שבוע מיום הוצאת הצו

• מתן התחייבות עצמית של מגיש הבקשה וכן ערבות שנועדה לפצות על נזקים שעשויים להיגרם למי שהצו מוצא נגדו

• לעיתים תידרש הפקדת עירבון כספי בסכום של עד חמישים אלף ש"ח (פרט לתביעת מזונות).

מקרים בהם לא ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעה אזרחית

שעה שהנתבע הינו תושב חוץ נוטות הערכאות שלא לאשר בקשת מתן צו עיכוב אלא בנסיבות חריגות המצדיקות זאת.

אף בתביעה אזרחית בידי בית המשפט סמכות להורות לחייב להפקיד את דרכונו או להחליט על הפקדת ערובה לצורך אישור יציאתו מהארץ.

ערבויות - מדריך משפטי

הגדרתה של ערבות ומשמעותה מבחינה משפטית ערבות מהווה סוג של בטוחה ואחד המודלים הפופולאריים הנהוגים למטרת החזר חובות כספיים.

מדובר במנגנון משפטי במסגרתו נוטל על עצמו הערב התחייבות לפרוע את חובו הכספי של הלווה במידה ולא יהיה באפשרותו הפיננסית של האחרון לעשות כן.

בהיקלע הלווה למצב של חדלות פירעון יכנס הערב לנעליו באופן שיקנה לנושים יכולת להיפרע ממנו ישירות.

מימוש הערבות מתאפשר במספר אופנים: פניה לערב, הגשת תביעה לערכאות וכן מימוש הערבות שהופקדה בידי הנושים בבנק או באמצעות ההוצאה לפועל.

הערבות משמשת הן בתחום העסקי, בעסקאות מכר דירות למשל או בעסקאות הנערכות מול הבנק והן בעולם המשפט, במסגרת הליכים שונים בתחומי המשפט האזרחי דוגמת הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

סוגי הערבות נבדלים זה מזה בהיבט היקף ההתחייבות בו מוכן הערב לשאת ובמתכונת מימוש הערבות.

על סוגי הערבות השכיחים נמנים: ערבות צד ג', שטר בטחון, שטר חוב וערבות בנקאית.

ערבות בהקשר הוצאה לפועל

בהליך ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב (מחוזי באר שבע) ביטל בית המשפט את החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נפסק, כי ערבות אשר נחתמה במסגרת הסכם פשרה שנערך לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל ובה נטל על עצמו כל אחד מהערבים התחייבות נפרדת ועצמאית לשלם חלק מהחוב או הסכום שהוסכם בפשרה אינה מהווה ערובה לעניין סעיף 83 לחוק הוצאה לפועל.

נוכח האמור ומאחר ובמסגרת הסכם הפשרה לא צוין באופן מפורש שהערבים יצורפו כחייבים נוספים בהוצל"פ.

נפסק, כי לא קיימת אפשרות לצירופם לתיק הקיים אלא יש לפעול נגדם באופן אחר ישירות באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

ערבות בהקשר של פשיטת רגל

בהליך ע"א 3929/02 רויטל לוין כרם נ' שילר, הנאמן על נכסי פושט הרגל נפסק, כי אישה אשר פרעה חובות של בעלה לידי הנושים מכוח ערבויות עליהן היתה חתומה תיחשב כנושה רגילה.

בנסיבות המקרה הוכרז הבעל כפושט רגל והוצא נגדו צו כינוס נכסים.

עוד טרם תחילת הליכי פשיטת רגל נטלה על עצמה אשתו התחייבויות לפירעון חובות הבעל.

בין היתר חתמה על ערבויות לטובת הבנקים מתוקפן שילמה סכומים משמעותיים.

האישה הגישה לנאמן על נכסי בעלה תביעת חוב בסכום של כמיליון ש"ח בטענה כי נכנסה בנעלי הנושים אשר להם פרעה את חובות הבעל.

בית המשפט המחוזי פסק בהתאם לעמדת הנאמן כי מעמדה של אשת פושט הרגל הינו כשל נושה נדחית (לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל) ולפיכך תהא זכאית לקבלת דיבידנד רק לאחר פירעון ההתחייבויות לשאר הנושים.

ערעור שהגישה האישה לבית המשפט העליון התקבל.

נפסק, כי הכרה בה כנושה נדחית בהתייחס לערבויות שפרעה לנושי בעלה מתוך נכסיה שלה אינה צודקת ומהווה העשרת קופת הנושים על חשבונה שלא כדין.

ערבות בתחום הנדל"ן

בהליך ת"א (חיפה) 606/07 ות"א (חיפה) 607/07 ד"ר ברוך בינר ורחל בינר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ נפסק, כי מימוש ערבות שניתנה על ידי בנק בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות רוכשי דירות), התשל"ג – 1973 אינה מקנה לבנק אפשרות להיכנס בנעליו של רוכש הדירה.

המשמעות המעשית הינה שלא ניתן להמחות לבנק את הערת האזהרה אשר נרשמה לזכותו של רוכש הדירה.

בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקפה הוראת שעה מטעם הממשלה שעניינה מחיקת תיקי הוצאה לפועל, אשר לא ננקט אף צעד במסגרתם במהלך השנתיים האחרונות או למעלה מכך.

נקבע, כי לגבי תיקים אלה תישלח הודעה לזוכים ותינתן להם אורכה לתגובה. במידה ולא תתקבל התנגדות למחיקת התיק תתפרש שתיקת הזוכה כויתור על החוב והתיק יבוער וייגנז בתוך חודש.

מבחינת סדר גודל, ההערכות מלמדות על כמיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל אשר עומדים בתנאי הסף הנדרשים ליישום ההוראה – כמות המהווה כמעט מחצית מסך התיקים העומדים ותלויים במערכת ההוצאה לפועל בימים אלה.

ישום הוראת השעה

ההוראה למחוק תיקים אשר לא מתבצעת בהם כל פעילות (למעט תיקי מזונות, משכנתא או מימוש משכון) מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה לפרסם את תוכן ההוראה בשני עיתונים יומיים בעברית ובעיתון יומי אחד בערבית.

ממועד הפרסום מוקנה לזוכים פרק זמן בן חודש ימים להגשת התנגדות לביעור התיק. במידה ותוך התקופה האמורה לא תוגש התנגדות יוגדר החוב כאבוד והתיק יבוער מבלי שתינתן על כך הודעה מוקדמת לזוכה.

העמדה הציבורית לעניין הוראת השעה

קשת התגובות לגבי הוראת השעה נעה בין שביעות רצון להתנגדות נחרצת.

ברשות האכיפה והגבייה, האמונה על מערכת ההוצאה לפועל תומכים במהלך לו המתינו זמן רב ורואים בו צעד משמעותי של התייעלות.

בנוסף, טוענים גורמים ברשות כי ההוראה מקנה שעת כושר לחייבים בתיקים בהם ויתרו הזוכים על חובם לפתוח דף חדש ולהינקות מחובות שצברו בעבר.

מצידו האחר של המתרס ניצבים עורכי דין אשר רואים בהוראה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל שלא ניתן לעבור עליה לסדר היום ואשר צפויה להחריף ולהעצים את משבר האמון שהחל להתגלע בציבור כלפי מערכת החוק בישראל.

בין הטיעונים המרכזיים שמעלים עורכי הדין כנגד המהלך:

• הוראת השעה פוגעת בזכות הקניין של הזוכים בהליכי הוצאה לפועל

• ההוראה אינה לגאלית – החקיקה מעגנת תקופת התיישנות בת עשרים וחמש שנה לגבי פסק דין. נוכח האמור, מחיקת תיקים המגלמים חובות שנפסקו על ידי הערכאות וזכו לתוקף ולהכרה משפטית במסגרת פסק דין מהווה מהלך שאינו מתיישב עם הוראות החוק בעניין התיישנות

• הוראת השעה תורמת ליצירת תדמית לפיה מערכת ההוצאה לפועל יעילה ובעלת הצלחה בסגירת תיקים אולם בפועל מדובר בגניזה טכנית אשר אינה משקפת הליכי התייעלות אמיתיים במערך הגבייה בארץ

בהיעדר תשתית חוקית ומשפטית נטען כי ניתן להסתפק בערוץ של גניזת תיקים מעילת חוסר מעש – אפשרות המעוגנת בנוסחן הנוכחי של תקנות הגניזה.

לצורך התנגדות להוראת השעה התאגדו עורכי הדין הפעילים בפורום הארצי ובכוונתם להגיש עתירה לבג"צ נגד ההוראה, בתמיכה של לשכת עורכי הדין ובמימונה.

קיראו עוד בנושא: הפרטת שירותי ההוצאה לפועל מחיקת תיקי הוצאה לפועל

משברים כלכליים מטילים צל כבד על פעילותה השוטפת של החברה ומעמידים אותה במבחן הישרדות ושמירה על קיומה. אולם, לא כל תרחיש של היקלעות לקשיים פיננסיים מסתיים בהכרח בפירוק החברה והגעתה לקץ דרכה העסקית.

בכדי להימנע ממצב של פשיטת רגל, אשר מקבילתה לגבי חברות הינה הליכי פירוק, קיימת קשת רחבה של דרכי פעולה אפשריות ומגוון צעדים, בהם ניתן לנקוט – משפטיים ושאינם משפטיים.

צעדים ראשונים…

פעולות במישור זה מבוצעות על פי רוב כצעדי שיקום ראשוניים של החברה, שעה שהנהלת הארגון מאתרת היקלעות לבעיה פיננסית.

מדובר במגוון פתרונות, שתכליתם להתגבר על מכשולים נקודתיים. כל הליך עומד בפני עצמו והם אינם משתלבים בהכרח יחד לכדי מתווה כללי וסדור.

פעולות מסוג זה נהוג לבצע טרם פנייה להליכים משפטיים ובהן:

גיוס הון – בדרך של צירוף שותף חדש לחברה בכובע של אסטרטג או משקיע, מיזוג עם חברה אחות או מכירת החברה.

ייזום הליכי התייעלות – ובכלל זה צמצום הוצאות שאין בהן הכרח, ביצוע רפורמה במבנה הארגוני, מכירת חלק מנכסי ופעילויות החברה ועוד.

פעילות במישור הפיננסי – הגדלת מסגרת האשראי בדרך של גיוס בטחונות, לקיחת הלוואות מהבנק או לחלופין ניסיון להשיג מימון באמצעות הלוואה חוץ בנקאית.

גיבוש הסדר פריסת תשלומים עם הנושים – מתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט ומתאים בעיקר לחברות, אשר מספר הנושים, להם הן חייבות כספים, הינו מצומצם.

על  ההנהלה לגלות כל העת ערנות למצבה של החברה. שעה שצעדים אלה ודומיהם אינם מסייעים בשיפור מצבו הפיננסי של הארגון מומלץ לפנות בהקדם לקבלת יעוץ מגורם מקצועי.

גופים אלה אמונים על הערכת מצבה של החברה והצעת דרכי פעולה נוספות במטרה לחלצה מהמשבר הכלכלי, אליו נקלעה.

בשלב זה יומלץ לרוב על הכנה לקראת ניהול הליך משפטי ובכלל זה איסוף מידע לגבי חובותיה של החברה, בטחונות, שעבודים והלוואות, שנטלה מבנקים ועוד.

צעדים משפטיים

לאחר הכנת התשתית לניהול הליכים משפטיים יכולה החברה לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה להוצאת צו הקפאת הליכים.

נוכח העלויות, הכרוכות בהליך זה, הינו מתאים לחברות בהיקף פעילות בינוני ומעלה, אשר מצליחות עדיין ליצור רווחים.

קיראו בהרחבה על: פשיטת רגל כמוצא אחרון…

לצורך אישור הבקשה תידרש החברה להוכיח, כי יש באפשרותה להתמיד בפעילות העסקית תוך הפקת רווח, גם תחת הימצאות בסטאטוס של הקפאת הליכים.

הרציונאל המנחה את אישור הבקשה הינו, כי באמצעות הרווחים, שתצבור החברה ועל ידי מכירת חלק מנכסיה, תוכל לגבש הסדר נושים ולהעבירו לאישור באסיפות הנושים.

הצבעה על סיכוי לשיקום החברה באופן זה ושכנוע בית המשפט בכך יובילו למתן צו הקפאת הליכים לתקופה מסוימת, בעלת אפשרות הארכה לפרקי זמן של עד תשעה חודשים ולמינוי נאמן, המשמש ידו הארוכה של בית המשפט ומפקח אחר התנהלות ההליך.

עמידה בהצלחה בצו הקפאת ההליכים וקבלת אישור הנושים להסדר, שהציעה החברה, יובילו להבראתה.

מצב דברים זה יאפשר חזרת החברה בהקדם לפעילות עסקית שוטפת תוך השבת מושכות הניהול לבעליו המקוריים של הארגון.

יש לכם שאלות? ליחצו: יעוץ משפטי

הליך פשיטת רגל נפתח באחד משני ערוצים אפשריים: ביוזמת החייב או ביוזמת נושה או קבוצת נושים, להם חב החייב כספים. במסגרת החלופה השנייה מוטלת הנעת גלגלי ההליך על כתפי הנושים, שהגישו את הבקשה, מהם מצופה ליזום צעדים בתיק ולקדם את הליך פשיטת הרגל.  נסיבות מסוימות עשויות להוביל את הערכאה המשפטית, אשר דנה בפשיטת הרגל, לקבלת החלטה לפיה, קיים צורך בהחלפת נושה.

במקרים אלה נסמך בית המשפט על פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), אשר מעגנת אפשרות חוקית לביצוע צעד כזה.

הבסיס החוקי להליך החלפת נושה

בפקודה נקבע מנגנון, המאפשר החלפתו של נושה, אשר מכונה על פי לשון הפקודה "מבקש".

בהתאם לסעיף 188 לפקודה, במקרים בהם סבורה הערכאה המשפטית, כי מבקש – נושה מסוים, אינו מנהל את ענייני פשיטת הרגל בשקידה הראויה, כמצופה ממנו, נתונה בידה הסמכות להחליפו בנושה אחר.

הנושה החדש, אשר ייכנס בנעלי הנושה המקורי, נדרש לעמוד במספר תנאים, המנויים בפקודה.

תכלית ההסדר בחוק הינה להבטיח, כי גם במקרה, בו נושה אינו ממלא נאמנה את תפקידו בקידום התיק, לא יוביל מצב דברים זה לפגיעה בהתנהלותו השוטפת של הליך פשיטת הרגל.

כלפי הנושים מעביר מנגנון זה מסר כפול של הרתעה מפני החלפתם האפשרית לצד הנעה לפעולה וייזום צעדים במסגרת הליך פשיטת הרגל.

תנאי הסף, הנדרשים לצורך נקיטה בצעד של החלפת נושה

סעיף 188 לפקודה מונה את הקריטריונים, המשמשים בסיס לייזום וביצוע הליך החלפת נושה.

תנאים אלה מתייחסים הן לנושה המקורי והן לנושה המיועד.

לגבי הנושה, שהחלפתו מתבקשת, נדרשת התרשמות הערכאה המשפטית מהתנהלות לקויה שלו ומקידום התיק ללא השקעת מאמץ מצידו ובאופן בלתי מספק.

בכלל הצעדים, המצופים ממנו, נדרש הנושה, אשר יוזם את ההליך, להגיש בקשה לפתיחה בהליך – בהתאם לפרוצדורה המפורטת בחוק, לרבות תשלום אגרה והגשת מסמכים מסוימים; לאחר מכן, לקבוע מועד לדיון מול הערכאה המשפטית הרלוונטית ולעדכן את החייב במועד הדיון שנקבע ובהמשך, לקחת חלק באסיפות הנושים, הנערכות מעת לעת לאורך ההליך.

עמידה בדרישות אלה הינה מספקת כדי להוכיח פעילות אקטיבית במסגרת התיק.

באשר לנושה, אשר מיועד לבוא בנעלי הנושה המקורי ולהחליפו – אדם זה נדרש להחזיק בשטר חוב או מסמך אחר, המעיד על קיום חוב כלפיו, אשר פנה להליכי פשיטת רגל נוכח חוסר אפשרות לפרוע את חובו מול החייב.

החוב צריך לעמוד בסף מינימום, המאפשר להכריז על החייב כעל פושט רגל.

יישום הליך החלפת נושה

הכלי המשפטי של החלפת נושה מהווה ערוץ פעולה קיים ואפשרי, אשר הפניה אליו מתבצעת באופן נדיר יחסית.

ישום ההליך הינו בקבלת החלטה בנושא על ידי בית המשפט, על בסיס התרשמותו מהתנהלות לקויה של הנושה – המבקש, שעה שאינו פועל ברמת השקידה, המצופה ממנו במסגרת הליך פשיטת רגל.

למידע נוסף בקרו באתר: פשיטת רגל או התייעצו עם: עורך דין פשיטת רגל

עוד באתר: פשיטת רגל כמוצא אחרון

עיקול מיטלטלין

בין הצעדים, העומדים לימין הזוכה בהליכי הוצאה לפועל, מסורה בידו אפשרות להגיש בקשה לעיקול מיטלטלין של החייב. מדובר בהליך, אשר ננקט נגד רכושו של החייב ומהווה אמצעי להבטחת ביצועו של פסק הדין. מימוש המיטלטלין בדרך של מכירה מאפשר לפרוע את החוב, באופן חלקי או מלא, באמצעות התמורה המתקבלת.

הגדרת מיטלטלין

על פי פקודת הפרשנות, מיטלטלין מוגדרים באופן שיורי כנכס מכל סוג שהוא, להוציא מקרקעין. מההגדרה עולה, כי בכלל מיטלטלין באים גם נכסים אשר אינם מוחשיים.

נכסי מיטלטלין הניתנים לעיקול

פרט למיטלטלין השייכים לחייב ומצויים בבעלותו או בחזקתו של אדם אחר, ניתנים לעיקול גם הנכסים הבאים:

מיטלטלין משותפים – המצויים בבעלות משותפת של החייב ושל אנשים נוספים. במעמד המכירה יקבל הזוכה את החלק, אשר מגיע לו מהחייב והיתרה תחולק בין השותפים האחרים בנכס באופן יחסי.

מיטלטלין ברי רישום – לפי תקנות ההוצאה לפועל, במידה והעברת הבעלות על הנכס המעוקל טעונה רישום, נדרש המוציא לפועל להמציא לממונה על הרישום הודעה בעניין העיקול והממונה ירשום הערה, המציינת את דבר העיקול, במסמכים הרלוונטיים.

נכסים אשר העברת הבעלות לגביהם מצריכה רישום בפנקסים רשמיים, דוגמת כלי רכב, ניתנים לעיקול בדרך של רישום בפנקסים המתאימים.

זכויות עתידיות – סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל מקנה אפשרות לעיקול זכות קיימת וזכות עתידה כאחד. זכות עתידית הינה כזו, אשר דבר התגבשותה בעתיד הינו וודאי וצפוי להתרחש במועד ספציפי או לאחר קרות אירוע מסוים. מנגד, זכות ערטילאית ובלתי וודאית, אשר טרם התגבשה, אינה ברת עיקול.

מיטלטלין האסורים בעיקול

סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל מונה שורה של סוגי מיטלטלין המוגנים מפני ביצוע עיקול וביניהם:

1. מצרכי מזון, הנדרשים למחייתם של החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו – לתקופה של עד חודש ימים.
2. כלי בית, בגדים, מיטות, כלי אוכל ואביזרי מטבח, שהינם בבחינת צרכים חיוניים עבור החייב ובני המשפחה, המתגוררים עמו.
3. תשמישי קדושה, השייכים לחייב ולבני משפחתו.
4. כלי עבודה, מכשור, מכונות וכן בעלי חיים, המשמשים את החייב בביצוע מקצועו, לצורך פרנסתו ולקיום משפחתו. הפטור מעיקול יחול על מיטלטלין, אשר שוויים נמוך מ 200 ש"ח. לגבי מכונות – נדרש ששוויין יהיה עד 500 ש"ח ושהחייב עובד בהן בעצמו או בסיוע שני עובדים אחרים.
5. כלים, מכשור, מיכון ובעלי חיים, המשרתים נכה ומשמשים אותו עקב נכותו.
6. חיות מחמד, המוחזקות אצל החייב ואינן משמשות לעיסוק מסחרי במהותו.

חריגים וסייגים

הפטור הניתן לגבי עיקול מכשור ומיכון, הן לצורך משלח יד והן מפאת נכות, לא יחול, שעה שהחוב המדובר נוצר עקב רכישת אותם מיטלטלין, אשר עיקולם נדרש.

לגבי חייב שהוא קיבוץ רשאי ראש לשכת הוצאה לפועל להורות, כי מכשור, מיכון ובעלי חיים לא יעוקלו במידה והם מקיימים מספר תנאים באופן מצטבר: משמשים מקור הכנסה מהותי עבור הקיבוץ, הקיבוץ הגיש בקשה לכך וכאשר שווי המיטלטלין אינו עולה על סכום מסוים, הקבוע בתקנות.

הגנה זו לא תחול, כאשר החוב התגבש עקב רכישת המיטלטלין אשר עיקולם נדרש.

חובות אבודים הינם חובות כספיים, אשר בידי בעליהם קיים יסוד סביר להניח, שלא קיים סיכוי ממשי לגבות אותם ולהביא לפירעונם.

הסיבות המובילות להפיכתו של חוב קיים לחוב אבוד הינן חוסר יכולת כלכלית של החייב להסדיר את החוב או התחמקות של החייב מתשלום החוב בדרכים שונות.

מקרים בהם יוכרו חובות אבודים על ידי רשויות המס

חוב כספי עשוי להיות מוכר כחוב אבוד במקרים הבאים:

• החייב ברח מהארץ ומילט את רכושו לחו"ל מתוך כוונה לחמוק מתשלום החובות לנושיו

• כאשר הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו לגבי החוב, לרבות עיקולים, לא נשאו פרי

• חייב שנפטר ולא הותיר בידי עזבונו רכוש או ירושה, אשר ניתן לממשם ולפרוע באמצעותם את החוב

• חייב, אשר אושרה בקשתו לקבלת צו הפטר במסגרת הליכי פשיטת רגל ובמסגרת זו נמחלו לו חובות העבר, אשר הוכח, כי נוצרו בתום לב

• סכום שהוא יתרת חוב מעבר לגובה ההחזר, שאושר לנושים במסגרת הליכי פשיטת רגל או פירוק חברה

• נסיבות נוספות והתנהגות הצדדים, המלמדות על כך שלא סביר, כי החייב יפרע את חובו

בין אם החייב נהג בתום לב או שהונע מתוך כוונה פלילית, עשוי זוכה להיקלע למצב של הפיכת החוב כלפיו לחוב אבוד.

במקרה זה, הדרך היחידה, אשר עומדת בפני הזוכה, הינה לפעול להכרזה על החוב כחוב אבוד ולקבל לכל הפחות החזר מס בגינו.

הכרזה על חובות אבודים

בכדי שהחוב יוכר כחוב אבוד, על הזוכה להוכיח, כי עשה את מירב המאמצים בכדי להביא לפירעונו ולהסדרתו וכי כל ניסיונותיו העלו חרס.

לצורך הוכחת מאמצי הגבייה ידרש הזוכה להציג מסמכים המעידים על כך, לדוגמא:

• משלוח מכתבי התרעה לחייב על ידי בא כוחו של הזוכה והמצאת הצהרה מטעם עורך הדין לגבי חוסר האפשרות לפרוע את החוב

• אסמכתא לגבי פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיון לגבות את החוב

• מסמכים המעידים על התנהלות משפטית בנושא לרבות הגשת תביעות

פסיקה בנושא חובות אבודים

לצורך הדוגמא נדון בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובות אבודים ע"א 9715/03 אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד השומה.

בפסק דין זה נידונה השאלה האם קיימת בידי החייב אפשרות לבקש הפסקת נקיטה בהליכי הוצאה לפועל והגשת בקשה לסגירת תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו, בגין חובות, אשר הוכרו כאבודים.

בהכרעת הדין קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי בנסיבות מסוימות הופכים חובות לאבודים, באופן שלא ניתן לגבות אותם עוד.

משמעות הדבר, הלכה למעשה, הנה מניעה מהנושה לפנות למערכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשות נוספות בתיק וכפועל יוצא, הפסקת הליכי הוצאה לפועל וסגירת תיק הוצאה לפועל בעת ההכרה בחוב כאבוד.

כך נפסק במישור ההוצאה לפועל, אולם במישור גביית מס בגין חובות אבודים הותיר בית המשפט העליון בפסק דין זה וברע"א 1310/07 נעם אגוזי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פתח לזוכה להמשיך בהליכי גבייה של החוב, אף שהוכרז כאבוד מול רשויות המס.

למידע נוסף ליחצו: דיני מיסים – גביית מיסים על ידי המדינה

סיוע של עורך דין בגביית חובות אבודים

יעוץ משפטי של עורך דין מקצועי המלווה את הזוכה לאורך ההליך, משפר את סיכויי הגבייה של חובות אבודים.

שעה שגם הפעלת עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לא הביאה לפירעון החוב או במקרה שהחייב הוכרז כפושט רגל וניתן לו צו הפטר מחובותיו, יוכל משרד עורכי דין, העוסק בתחום המיסים, לסייע לזוכה בקבלת החזר מס בגין החובות שירדו לטמיון.

בכל שאלה או לצורך קבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי

ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא הממונה על רשות האכיפה והגבייה הלאומית בישראל, ומתוקף תפקידו זה אחראי על מימוש שטרות ופסקי דין, גביית חובות ועוד.

מערכת ההוצאה לפועל בארץ מהווה הזרוע המבצעת של הרשות השופטת ואמונה על אכיפת החיובים, המגולמים בפסקי דין, שטרות, שטרי משכון ומשכנתאות.

מטרתו של מערך זה, הפועל מתוקף חוק ההוצאה לפועל והתקנות מכוחו, הינה לאפשר לזוכה לממש את הזכויות, שהוקנו לו בפסיקת בתי המשפט ולגבות את חובו במהירות ובאופן יעיל.

למערכת ההוצאה לפועל שלוחות רבות בפריסה ארצית, הפועלות ליד בתי משפט השלום.

בראש כל לשכה עומד ראש לשכת ההוצאה לפועל אשר מנצח על פעילותה האזורית של הלשכה.

תפקידו של ראש ההוצאה לפועל נושא בעיקר אופי מנהלי, אולם לצורך מימוש יעודה של מערכת  ההוצאה לפועל באכיפת פסקי דין ופרעון חובות, מקנה החוק לראשי הלשכות גם מגוון סמכויות שיפוטיות.

מעמדו של ראש ההוצאה לפועל וסייגים לסמכותו

בתפקיד ראש ההוצאה לפועל מכהנים שופטים או רשמי בית משפט השלום.

רוחב היריעה של הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל מוגבל בכך, שהינו מחוייב לבצע אחר פסק הדין ככתבו וכלשונו.

לפיכך, אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לשנות, לתקן, לגרוע או להוסיף לפסיקת בית המשפט או לסטות מקביעותיו, אף במידה והוא סבור, כי ההחלטה שהתקבלה מוטעית.

במקרה זה מוקנית לראש ההוצאה לפועל אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הבהרה.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע המנהלי

החוק מקנה לראש ההוצאה לפועל קשת רחבה של סמכויות מנהליות ובהן:

המצאת אזהרה לתשלום חוב – נשלחת לחייב כשלב ראשוני טרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל. במסגרת האזהרה מפורט גובה החוב, הנטען על ידי הזוכה, על בסיס פסיקת בית המשפט וניתנת לחייב אורכה בת עשרים ימים לפרעון החוב או הגשת בקשות לסעדים שונים.

נקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב ולבקשת הזוכה – בין הסנקציות השכיחות: הוצאת צווי מאסר, הבאה או עיכוב יציאה מהארץ, ביצוע תפיסות ועיקולי רכוש ומקרקעין.

אישור הליכים להגנת החייב – זימון לחקירת יכולת, לצורך התחקות אחר אפשרותו של החייב לעמוד בתשלום החוב. בהיבט זה מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהל חקירה לחייב בנושא ולזמן נושים ועדים לצורך סתירת טענות החייב והצגת ראיות נגדיות.

בנוסף, מוסמך ראש ההוצאה לפועל לקבוע צו תשלומים במטרה לפרוס את תשלום החוב, לתת הוראה על איחוד תיקים המתנהלים נגד החייב ולהכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

סמכויות ראש ההוצאה לפועל – בכובע השיפוטי

על הסמכויות השיפוטיות, המוקנות לראש הוצאה לפועל לצורך ביצוע תפקידו נמנות:

דיון בטענת פרעתי - במסגרתה טוען החייב, כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו וכי עמד בתשלום מלוא סכום החוב. בעת הדיון בטענה זו ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט, הדן בבקשה בדרך של המרצה.

במידה והחליט ראש ההוצאה לפועל לדחות את הטענה ומצא כי אין לה יסוד, יטיל על החייב הוצאות מיוחדות, נוסף על החוב הקיים.

השתת חובות על גורמים שונים – דוגמת חיוב נאמן או צד ג' בתשלום החוב הפסוק.

חיוב כונס נכסים – שמונה על ידי ראש ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בקשר לנכס מסויים, בפיצוי בגין נזק, אשר גרם הכונס במסגרת תפקידו.

סמכויות כלליות הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל

לבד מסמכויותיו השיפוטיות והניהוליות, נתונות בידי ראש ההוצאה לפועל גם מספר סמכויות כלליות:

דיון בטענה לפיה פסק דין ניתן בחוסר סמכות עניינית – החלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה נתונה לערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי וזו ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט העליון.

קביעת הפרשי הצמדה וריבית על סכומים שנפסקו בפסק הדין – לתקופה שמהמועד שנפסק לפרעון ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להפחית את שיעור הריבית לתקופה זו, מטעמים מיוחדים.

תיקון טעות או פגם בהליך – שנעשה לפי חוק ההוצאה לפועל ומתן הוראות בעניין המשך הליכים בתיק, אשר נסגר או נגנז בשוגג. בהיבט זה רשאי ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם לבקשת הצדדים, פניה מטעם צד ג' או ביוזמתו שלו.

הגשת ערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל

מגוון הסמכויות, הנתונות בידי ראש ההוצאה לפועל, אינו בלתי מוגבל והוא תחום בגדרי חוק ההוצאה לפועל.

לצורך ערעור על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל בכובעו השיפוטי, יחשב משקלה של ההחלטה כזה של פסק דין, הניתן על ידי בית משפט השלום ויקנה אפשרות ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

ערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו המנהלית יעשה בדרך של הגשת ערעור ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית המשפט המחוזי (בעניין זה לא מוקנית אפשרות עתירה לבג"צ, כפי שקיימת בהחלטות מנהליות בתחומים אחרים).

הערעורים יוגשו בתוך פרק זמן של חמישה עשר ימים ממועד מתן רשות הערעור או ממועד מתן האישור להגשת ערעור בזכות.

יש לך שאלות? פנו אלינו לקבלת: יעוץ משפטי

חשוב לקרוא: על חוב משכנתא. ההתמודדות היומיומית שלנו מול הבנקים בישראל, בכל הנוגע לתשלומי המשכנתא ובעיקר לתקופות שבהם אנו מאחרים בתשלומי המשכנתא. כיצד מתמודדים מול הנבק בכל הנוגע לחובות משכנתא?

משכנתא הינה שעבוד נכס מקרקעין כבטוחה להחזר הלוואה בסכום גבוה ולפרק זמן ארוך, הנלקחת על פי רוב למטרת מימון רכישת דירת מגורים.

בהתאם לחוק הערבות למשכנתאות, חוב משכנתא מוגדר כסכום אותו חייב הלווה למלווה ואשר הוכר על ידי מערכת ההוצאה לפועל בגין תנאי המשכנתא, קרן, ריבית, תשלומי חובה וכן הוצאות, הכרוכות בניהול הליך הוצאה לפועל לצורך גביית החוב.

חוב משכנתא הולך ותופח נדמה כגזירה, אשר סופה פינוי החייב מהנכס, מימושו והטלת יתרת החוב על הלווה.

אולם, חשוב לדעת, כי קיימות מספר דרכים להתמודדות עם המצב, שהינו בהחלט הפיך, בהקטנת סכום החוב, הגעה להסדר עם הבנק ובאמצעים נוספים.

כיצד נוצר חוב משכנתא

בשעת לקיחת המשכנתא מתחייב הלווה לעמוד בהחזר תשלומים קבוע לפרק זמן של מספר שנים, בהתאם לתנאי המשכנתא, אותם סיכם עם הבנק.

התחייבות זו אשר נדמית ריאלית בעת נטילתה, מתגלה לעיתים כבלתי אפשרית לביצוע, כאשר בחלוף תקופה ממועד לקיחת המשכנתא נתקל הלווה בקשיים כלכליים, יורד מנכסיו ואינו מצליח לעמוד בנטל התשלום.

השלכותיו של חוב משכנתא

מצב דברים בו הלווה אינו עומד בהחזרי המשכנתא חושף אותו לשורה של סנקציות, בהן נוקטים הגופים המלווים (לרוב הבנקים) באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

בין ההליכים המרכזיים:

תביעה משפטית, פינוי החייב מהדירה, עיקול הנכס ומכירתו לצורך החזר החוב והמשך גביית יתרת החוב לאחר מימוש הנכס, מהלווה.

האפשרויות העומדות בפני לווה אשר נקלע לחוב משכנתא

חוב משכנתא אינו סוף פסוק. בידי הלווה קיימות כיום מספר דרכים להתמודדות עם מצב זה:

הגעה להסדר עם הבנק – לאחר קבלת מכתב התראה מטעם הבנק ניתן להסדיר בהקדם את החוב שנוצר ולשוב ולמלא את תנאי הסכם ההלוואה, בדרך של תשלום חודשי שוטף.

הגעה להסדר פריסת תשלומים עם הבנק מאפשרת חסכון בהוצאות משפטיות ובשכר טרחת עורך דין, הכרוכים בהעברת הטיפול בתיק לבא כוח חיצוני, ששוכר הבנק לצורך ניהול התביעה במידה והלווה לא נענה למכתב ההתראה הראשוני.

הסדר התשלום מול הבנק יכול להתבצע בשני אופנים: פניה אישית של החייב אל הבנק בניסיון להגיע להסדר, תוך העלאת הפיתרון שגובש על הכתב או הסתייעות בעורך דין, ששוכר הלווה לצורך יצוגו.

במידה והנושא הועבר לטיפול עורך דין חיצוני (במקרים של אי התייחסות למכתב ההתראה שנשלח על ידי הבנק או חוסר הגעה להסדר עמו) יש לפעול בהקדם להסדרת פרעון החוב, שאחרת יוביל הדבר לפתיחת תיק הוצאה לפועל לצורך מימוש המשכנתא.

בשלב זה יכול הלווה: לפנות באופן אישי לבנק (לרוב יפנה הבנק את הלווה לעו"ד החיצוני אליו הועבר הטיפול); לפנות ישירות אל עורך הדין שאת שירותיו שכר הבנק בניסיון להגיע להסדר או פניה אל עורך הדין של הבנק באמצעות עורך דין מטעם הלווה.

כך או אחרת, מומלץ שלא להשתהות בגיבוש הסדר עם הבנק ולטפל בבעיה במועד מוקדם ככל הניתן. פניה אל עורך דין, הבקי בתחום בנקים ומשכנתאות ואשר מיומן בניהול מו"מ עם המוסדות הבנקאיים, מניבה לרוב פירות ומסייעת בהפחתת גובה החוב, ביטול חלק מרכיביו וסיכום על הסדר פריסת תשלומים לנוחות הלווה.

פניה למומחה לצורך הערכה מחודשת של גובה החוב – פניה כזו חשוב שתעשה בהקדם האפשרי, טרם מתן פסק דין נגד הלווה ומימוש הנכס על ידי הבנק.

היעזרות במומחה בשלב בו מגיש הבנק בקשה לערכאות לניהול תביעה בסדר דין מקוצר, מאפשרת לבדוק את נכונות הסכום הנטען על ידי הבנק ולערער אחריו.

דרך זו  מציעה מספר יתרונות: ראשית, מאפשרת לחסוך את הליך הפינוי מהנכס, כאשר עצם ניהול הדיון המשפטי מקנה אורכה נוספת בידי הלווה לפעול להשגת הכספים הנדרשים לצורך כיסוי החוב ואגב השהיית מימוש הנכס עד לסיום ההתדיינות.

בנוסף, במסגרת בדיקת המומחה מתגלה לא אחת, כי הסכום אותו דורש הבנק, עבור יתרת חוב בגין הלוואה, הינו מופרז ולעיתים מסתבר, כי הבנק אף חייב ללווה כספים.

חרף התדמית המקובלת של הבנק, כמוסד מוקפד ודקדקני, מתבצעים לא אחת חישובים אלה באופן בלתי חוקי או שנופלות בהם טעויות אנוש.

במקרים רבים, עלותה של בדיקת מומחה מתגלה כמשתלמת, באשר היא מאפשרת לחסוך סכומים נכבדים, המשולמים לבנק ללא כל צורך.

חוות דעת מקצועית תתבסס על יישום התיאוריה והפרקטיקה החישובית בהתאם לנסיבות המקרה והצעת האפשרות האופטימלית.

העלאת טענת "פרעתי" בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרתה טוען החייב, כי מילא או שאינו חייב למלא עוד אחר הוראות פסק דין או שטר וכי פרע את כל כספי החוב הנדרש.

הוכחת טענה זו תבוצע בהתבסס על ממצאי חוות דעת מומחה, אליו פנה הלווה לצורך בדיקת גובה חוב המשכנתא.

אחד השינויים המרכזיים, שביקש המחוקק להנהיג במסגרת התיקון האחרון לחוק ההוצאה לפועל, הינו הגברת ההגנה על החייב, תוך שמירה על ערך כבוד האדם במסגרת מימוש ההליכים נגדו.

בהתאם, שונה אופיין של הסנקציות, המופעלות נגד החייב – המיקוד עבר מפגיעה בגוף החייב וכבודו, דוגמת הליכי מאסר ועיקול מיטלטלין, לנקיטת צעדים נגד נכסי החייב.

לצורך כך, הורחבה הנגישות של רשמי ההוצאה לפועל והזוכים לקבלת מידע אודות החייב, ממגוון גופים ורשויות במדינה.

צמצום הפגיעה בחייבים במסגרת הליכי הוצאה לפועל

כחלק ממגמת מזעור הפגיעה בחייבים במסגרת נקיטת הליכי הוצאה לפועל נגדם, קובע התיקון החדש תקופת השהייה ומקנה לחייב פרק זמן להחזר החוב, טרם שיוכל הזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין.

טרם התיקון – במידה ולא נקבע בפסק הדין מועד לביצוע החיוב, קיימת היתה בידי הזוכה אפשרות לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק הדין.

הלכה למעשה מגדיל הדבר את החוב, אליו מתווספים במקרה זה סכומים, הכרוכים בפתיחת תיק הוצאה לפועל – האגרה, שיש לשלם לצורך הגשת הבקשה, כמו גם שכר טרחת בא כוחו של הזוכה.

החוק בנוסחו החדש מקנה לחייב אורכה להסדר החוב ואינו מאפשר לזוכה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין אלא בחלוף המועד, שנקבע בפסק הדין לביצוע החיובים.

במקרים בהם לא נקבע בפסק הדין מועד כזה או כאשר פסק הדין לא ניתן במעמד החייב, קובע החוק תקופת המתנה של כחודש ימים ממועד המצאת פסק הדין לחייב על ידי הזוכה או עורך הדין, המייצג אותו.

אמצעי הגנה נוספים, שמוענקים לחייב במסגרת התיקון, הינם: צמצום השימוש בפקודות מאסר למשך ארבע שנים מתחילת הליכי ההוצאה לפועל ופניה להליך זה רק בגין חיובים משיעור מסויים וכן הגנה על החייב במקרה של סילוק ממקום מגוריו בדרך של המצאת פתרון דיור חלופי.

פטור מעיקול לגבי מיטלטלין נוספים

טרם  התיקון הוקנתה במסגרת חוק ההוצאה לפועל סמכות לעיקול מיטלטלין מסוגים רבים, המצויים בביתו של החייב, וזאת גם כאשר צפוי היה, כי עיקולם ומכירתם לא יהיו אפקטיביים עבור הזוכה בהיבט פרעון החוב.

כחלק ממגמת ההגנה על החייב מעניק התיקון החדש לחוק חסינות מפני עיקול של סוגי מיטלטלין מסויימים: תרופות וציוד רפואי – הגנה מוחלטת מפני עיקול; מחשב אישי ומדפסת, טלפון נייד או נייח, מכונת כביסה, טלויזיה או רדיו -  ינתן פטור מעיקול לגבי מכשיר אחד, לבחירת החייב.

בנוסף, מקנה התיקון סמכות בידי רשם ההוצאה לפועל, על סמך שיקול דעתו או בהתאם לבקשת החייב, לאסור על עיקול מיטלטלין מסויימים, הגם שאינם מוגדרים כמוגנים בחוק, וזאת במידה והפגיעה בחייב ובני משפחתו עולה על התמורה, שצפויה להתקבל ממכירתם של מיטלטלין אלה.

עוד על צמצום הפגיעה בחייבי כספים במסגרת ההוצאה לפועל